עין יואל ועין קובי

טיול: עין יואל ועין קובי מסלול טיול ביערות מעל פיתולי נחל רפאים, בין מעיינות ובוסתנים.
אזור:הרי ירושלים מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים מיקום: צפונית למושב מבוא-ביתר גישה:רגלית, הרוב גם ברכב שטח שבילי טיול:לא מסומן (בעבר אדום 9330), שחור 9410, כחול 9430, אדום 9429, כחול 9335, ירוק 9318, אדום 9411 וירוק 9428 עונות ביקור:{{{עונות_ביקור}}} שמורת טבע:לא רמת קושי:רגיל סוג מסלול:קווי ארוך דמי כניסה:לא תאריך ביצוע מסלול:{{{תאריך_ביצוע_מסלול}}} תאריך ביקור אחרון בשטח:16/9/2006	נחל יואל עמית מנדלסון, 14/8/2004

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

מסלול הטיול: עין יואל ועין קובי

פרטי מסלול
אורך המסלול:{{{אורך המסלול}}} משך המסלול:{{{משך המסלול}}} טיפוס מצטבר:{{{טיפוס מצטבר}}}
[[תמונה:{{{מפה}}}|320px|לחצו על המפה להגדלה]] לחצו על המפה להגדלה

{{{תיאור המסלול}}}

איך להגיע:

{{{איך_להגיע}}}

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

{{{פריחה ומוקדי עניין עונתיים}}}

שירותים למטיילים:

{{{שירותים למטיילים}}}

הערות ואזהרות:

{{{הערות ואזהרות}}}

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-bottom */ google_ad_slot = "2039121510"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

איך להגיע

נסיעה מאזור המרכז: במחלף שער הגיא בכביש מס' 1, פנייה לכביש מס' 38 ונסיעה בו עד צומת האלה (אחרי בית שמש). פנייה שמאלה לכביש מס' 375 ונסיעה בו עד צומת צור-הדסה. בצומת זו פנייה ימינה וחנייה בצור-הדסה בקרבת הכניסה המזרחית ליישוב.

נסיעה מאזור ירושלים: ניתן להגיע או דרך כביש מס' 386 מאזור עין כרם דרך בר-גיורא לצומת צור-הדסה, או דרך כביש מס' 60 (כביש המנהרות), בצומת אל-חאדר פנייה לכביש מס' 375 (עוקף חוסאן) עד הכניסה המזרחית לצומת צור-הדסה. דרך זו עוברת בחלקה מעבר לקו הירוק (מסלול ההליכה עצמו הוא כולו בתחומי הקו הירוק).

מסלול

מסלול הטיול המקורי, שבוצע באוגוסט 2004, היה מסלול מעגלי שהתחיל והסתיים במושב מבוא ביתר. במהלך שנת 2006, הוקמה גדר חדשה סביב המושב, והכניסה למטיילים נעשתה בעייתית.

לפיכך, מסלול הטיול המעודכן מתחיל בכניסה המזרחית ליישוב השכן, צור הדסה. ניתן להגיע לאזור עין יואל גם מכיוון כביש בר גיורא-צור הדסה, אולם החתום מטה טרם עבר בנתיב זה. את הרכב נשאיר בתחומי היישוב צור-הדסה, בקרבת הכניסה המזרחית. נחזור ברגל לכביש הראשי, ונחצה אותו בזהירות לכיוון הכניסה למושב מבוא ביתר. המושב נקרא על שם העיר ביתר ההיסטורית, בה התבצר בר-כוכבא במהלך מרידתו ברומאים, וחרבה בשנת 135 לספירה.

טעות נפוצה היא להכניס גרשיים לשם ביתר. הדבר נובע מכך שאגודת הספורט בית"ר, היא ראשי תיבות (ברית יוסף תרומפלדור), שנבחרו במתכוון כדי לשמר את זכרה של ביתר ההיסטורית. ברם, השימוש בראשי התיבות נעשה מקובל עד כדי כך שיש הקוראים למבוא ביתר ולביתר עילית הסמוכה בשמות מבוא בית"ר ובית"ר עילית בהתאמה....

אחרי שנעבור את תחנת הדלק בצומת, נלך לאורך הגדר החדשה סביב המושב, מחוץ לגדר. לאחר כמה מאות מטרים בשביל לאורך הגדר (החוצה אזור הרוס סביבתית, בו עמדו בעבר לולים של המושב), נגיע לכביש אספלט היוצא משער נעול בפינת הגדר, (במפה, עד מהדורת 2006 - כולל - נקודת המפגש של שבילים אדום 9330 ושחור 9410) ויורד לכיוון מערב.

נרד עם הכביש, שעד לשנת 2005 סומן בסימון שבילים אדום, לכיוון עמק רדוד בראש נחל יואל. בחודש ספטמבר ניתן לראות לאורך השביל פריחה שופעת של הקוץ הוורוד קוצן קיפח, ממבשרי הסתיו הפחות מוכרים לציבור המטיילים.

לאורך הדרך נפגוש שרידי בוסתנים ומטעים עזובים - בעיקר גפנים, שקדים וחבושים. אחרי כברת דרך, נגיע למסעף דרך הפונה צפונה וחוצה את העמק (במפות ישנות מסומנת ירוק, כיום - ספטמבר 2006 - מסומנת שחור). נפנה בדרך זו וכעבור כ- 200 מ' נגיע למסעף שביל מסומן כחול. ניתן לסטות מעט מעל לדרך, ולהגיע לריכוז קנים ופטל בגבול מטע חבושים. בפינת הטראסה התוחמת את המטע, נבע בעבר עין מסלע (יבש כיום).

בתחומי המטע העזוב, נובע מעיין נוסף - עין מינהר. המעיין נובע בסדרת שש ניקבות קצרות החצובות בסלע. בשנת 2006, שוקם אזור המעיין בידי תושבי האזור, נבנו למרגלותיו שלוש בריכות והוא זכה גם לכינוי "עין עמית". בסתיו 2006 נהרס המתחם בידי תושבי האזור שהתנגדו לשיקום המעיין.

השביל הכחול מתחיל כדרך עפר צרה בין הבוסתנים, אחרי הליכה קצרה נגיע לשרידי מבנה הרוס. מכאן פונה הסימון שמאלה ויורד לאפיק נחל יואל. שביל זה שימש בעבר כשביל הגישה לכפר הקטן ראס אבו עמאר, שישב בשלוחה מצפון לעין יואל. השביל עובר בצלע נחל יואל, מעל לגיא הנחל העמוק. מימין (ממזרח) לשביל, נראה מערת קבורה יפה החצובה במצוק. לאחר מכן, נגיע לאזור סבכי פטל וקבוצת עצי צפצפה מכסיפה נטועים. זהו אזור המעיין העליון, (הנראה כמערה חצובה מטרים בודדים לאחר הצפצפות, בצלע המצוק), ואילו התחתון נמצא מעט יותר הלאה.

בהמשך השביל נראית בריכת בטון משמאל (ממערב) לשביל. הבריכה אוגרת את מי המעיין התחתון, שנוצלו בעבר להשקייה חקלאית. מעט לפני הבריכה, ניתן לראות בקיר הסלע מצבה לזכרו של יואל יהודה פוטפוביץ', חבר מבוא ביתר שנהרג כאן בשנת 1950, ועל שמו המעיין והנחל. לצד המצבה, ניתן להבחין בבריכת השקאה ובניקבת המעיין. הן הבריכה והן הנקבה יבשות בקיץ.

לעומת זאת, אם נטפס על בריכת הבטון האוגרת את מי עין יואל, מובטח לנו שנראה בה מים לא מעטים, איכות המים משתנה במהלך השנה, ולא תמיד הם ראויים לרחצה (בפרט בסוף הקיץ המים בבריכה מסריחים). הכניסה לבריכה היא ליודעי שחייה בלבד (המים עמוקים) ובסולם מתכת ישן. כדי לעלות לגג הבריכה, יש לטפס בסולם מאולתר ורעוע הנשען על גזע עץ שקד במקום.

אחרי ההפסקה המתבקשת בעין יואל, נמשיך בשביל הכחול, בין בוסתני שקדים, עד שנפגוש דרך מסומנת אדום.

המעוניינים במסלול הליכה מינימלי, יעלו עם הדרך המסומנת אדום חזרה לכיוון דרום-מזרח, כמתואר להלן. מאזור זה יש תצפית יפה לאגן נחל רפאים, רכס שורק, הר גיורה והר טייסים. נחבור לדרך מסומנת ירוק, ונמשיך ישר (מעל לנחל יואל). הדרך גובלת ביער האורנים, ולצידה יש פתחים של מספר מערות קבורה. לאחר כברת דרך, נגיע למסעף שביל ישראל, קרוב מאד לנקודה בה התחלנו את השביל הכחול. מכאן נשוב לנקודת ההתחלה בדרך בה הגענו בבוקר (כביש האספלט לכיוון מבוא ביתר).

המעוניינים במסלול הליכה משמעותי יותר, לא יעלו עם הסימון האדום, אלא יירדו עימו לכיוון צפון. לאחר הליכה קצרה, נפנה שמאלה לדרך המתעקלת בין שרידי בוסתנים של הכפר ראס אבו-עמאר, ויורדת בפיתולים ארוכים ליערות בצלע נחל רפאים. מהדרך נשקף נוף רכס שורק, שלוחת שלמון, אפיק נחל רפאים ומסילת הרכבת לירושלים. לאחר כברת דרך, נפגוש בדרך המסומנת כחול, העולה מאפיק נחל רפאים. דרך זו חוצה אפיק תלול היורד מהר רפאים (נחל טסית), ועימה נמשיך במדרון עד למפגש דרך מסומנת ירוק, העולה גם היא מאפיק נחל רפאים. נתחיל לעלות בדרך המסומנת ירוק, בצלע ההר מעל לאפיקו העמוק של נחל קובי. תוך כדי ההליכה ניתן להתרשם מהמצוק המרהיב בגדה הנגדית של נחל קובי. בנקודה בה חוצה הדרך את אפיק נחל קובי, נעזוב את הדרך ונעלה בשביל מסומן אדום, המטפס באפיק הנחל לכיוון עין קובי. שביל זה פותח בידי קק"ל בשנים האחרונות, הוצבו לאורכו ספסלי ישיבה והוסדרו בו מדרגות. עצי החורש נגזמו לצורת יער נעים להליכה. השביל חופף גם לתוואי שביל ישראל, העובר לאורכה של המדינה מדן ועד אילת.

השביל מסתיים בעין קובי. במקום יש מבנה עתיק בולט, ששימש כמקאם (בית תפילה מוסלמי), בשם שייח' מחמיד אל-עג'מי, ולצידו מפעל מים מורכב הכולל מעיין ניקבה, בריכת איגום תת-קרקעית, בריכת אגירה וניקבה המקשרת בין האלמנטים. הארכיאולוגים בועז זיסו ודניאל וייס, במאמרם על עין קובי במחקרי יהודה ושומרון (ראו ספרות מומלצת) מציעים כי ראשית המפעל היתה בתקופת הבית השני, והוא היה בשימוש עד לסוף תקופת המנדט הבריטי.

בריכת האגירה נמצאת בצמוד ומצפון למבנה המקאם (המבנה נעול כיום - יולי 2009) והיא יבשה כבר שנים אחדות.

מול המבנה, מצפון לדרך עפר, יורדות מדרגות לעבר חדר תת-קרקעי ובו בריכת מים רדודה (עשוייה להיות יבשה), וכניסה לניקבה הקצרה של עין קובי (אורכה 17 מ'). ניתן לזחול בניקבה ולצאת בצד הצפוני של המקאם.

שפיעתו של עין קובי הידלדלה מאד בשנים האחרונות. בביקור בסוף יולי 2009 היה המעיין יבש כמעט כליל.

אם נגיע למקום בשעות צהריים ביום שמש, נזכה לראות תופעה מעניינת - קרני שמש החודרות לחדר דרך חור בגגו, ומאירות את החדר באלומה יפה.

50 מ' ממזרח למכלול הנביעה נמצאים שרידיה החרבים של כנסייה עתיקה שנסקרה ארכיאולוגית. לדעת החוקרים, הכנסייה נבנתה בתקופה הביזנטית ושוקמה בתקופה הצלבנית. באתר נמצאו ציורי קיר, המכוסים כיום כדי להגן עליהם.

ממזרח לעין קובי נמצאת חורבת קובי - שרידי יישוב קדום מימי הביניים, ובדורות האחרונים הכפר הפלסטיני קאבו, שנכבש במבצע ההר במלחמת העצמאות. ייתכן שאתר זה יושב על שרידי הכפר היהודי הקדום קובי, עם זאת הממצאים הארכיאולוגיים אינם חד-משמעיים, וייתכן כי היישוב הקדום מתקופת הבית השני שכן בחורבת טסית, כמה מאות מטרים ממערב.

אחרי עין קובי, נפנה שמאלה ונגיע לכביש אספלט המסומן ירוק. בכביש זה נעלה במתינות בצלע בקעת קובי, עד שנגיע לכביש מס' 375 ליד מבוא ביתר.

לקראת סוף העלייה, חולף הכביש בצמוד ומעל לאתר הנצחה לזכר ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל. אחרי שנגיע לכביש, נפנה ימינה ונלך לאורכו (בזהירות רבה!), עד לנקודת ההתחלה. בדרך, נראית היטב העיר המתרחבת ביתר עילית, שגרמה נזק נופי וסביבתי קשה לשטח הפתוח מסביב לה, וכן הכפר ואדי פוכין למרגלות ביתר עילית. מאחורי ביתר עילית, אפשר לראות את רכס הר חברון, עליו ממוקמים יישובי גוש עציון.

פרטי מסלול
אורך המסלול:במסלול המלא - 10.5 ק"מ, ובמסלול המקוצר - 5.6 ק"מ, לפי הפירוט הבא:. מנקודת ההתחלה עד השער האחורי של מבוא-ביתר: 900 מ'. מהשער האחורי של מבוא-ביתר עד תחילת השביל הכחול: 800 מ'. שביל כחול 9430 - צלע נחל יואל: 1 ק"מ. שביל אדום 9429 - צלע נחל רפאים: 3.5 ק"מ. שביל כחול 9335 - צלע נחל רפאים: 1 ק"מ. שביל ירוק 9318 - צלע נחל קובי: 800 מ'. שביל אדום 9411 - נחל קובי: 500 מ'. שביל ירוק 9318 - מעין קובי לכביש: 1.5 ק"מ. חזרה לנקודת ההתחלה בשולי כביש 375: 500 מ'. באפשרות המינימליסטית (חזרה דרך ירוק 9428): 1.2 ק"מ עד לראש השביל הכחול, ובסה"כ 5.6 ק"מ. משך המסלול:באפשרות המינימליסטית: שעתיים-שלוש. באפשרות המומלצת: ארבע-חמש שעות. טיפוס מצטבר:150 מ' (התחלת וסיום המסלול ברום 740 מ', ירידה מירבית לרום 590 מ' בצלע נחל רפאים).
לחצו על המפה להגדלה

עדכונים למסלול

המסלול המקורי בוצע באוגוסט 2004 וכלל את עין יואל ונחל יואל בלבד.

בספטמבר 2006 בוצע המסלול המתואר כאן במלואו, ודף המידע באתר שוכתב.

ביולי 2009 בוצע מחדש קטע קטן של המסלול - עין קובי ונחל קובי, והמידע הנוגע אליהם עודכן בהתאם, ללא שינויים בתיאור שאר המסלול.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים

• בקיץ (אוגוסט-ספטמבר) - פירות בבוסתנים הנטושים (תאנים, ענבים וחבושים) ופטל באזור עין יואל.

• ספטמבר - פריחת קוצן קיפח בשוליים המערביים של מבוא ביתר, וחצבים פה ושם במסלול.

• ינואר-פברואר - פריחת שקדים בבוסתנים באזור עין יואל ועין קובי.

שירותים למטיילים

חניון מטיילים בעין קובי.

הערות ואזהרות

• הכניסה לבריכת המים בעין יואל - ליודעי שחייה בלבד. במעיינות אין שירותי הצלה.

• איכות ומפלס המים בבריכת עין יואל משתנים מעונה לעונה (ובפרט לא מומלץ להיכנס לבריכה בסוף הקיץ עקב איכות מים ירודה). הירידה והעלייה מהבריכה מחייבות טיפוס על עץ במקום, ושימוש בסולם מתכת ישן שאין ערובה ליציבותו!

• אזור הטיול סמוך לקו הירוק, ומומלץ שלא לשהות בו בשעות החשיכה.

• דרוש פנס לכניסה לניקבת עין קובי, והמעבר בניקבה במלואה מחייב זחילה בניקבה צרה.

• שפיעת המעיינות משתנה, ועין קובי בפרט עשוי להיות יבש (אם כי בעת הביקור בספטמבר 2006, היו בו מים).

ספרות מומלצת

• הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס (בפרט אתרים מס' 123 - עין יואל ו- 128 - עין קובי).
• כנסייה ומפעל מים בעין קובי שבהרי ירושלים - בועז זיסו ודניאל וייס, מחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ג.

קישורים נוספים

מסלול טיול בעין יואל - מתוך אתר "מעיין בהר" (קובץ PDF).