דרך נוף יער ביריה

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל העליון   /   טיולי פריחה בצפון   /   דרך נוף יער ביריה

מסלול טיול: דרך נוף יער ביריה

דרך נוף יער ביריה - טיול רכוב באחד היערות הגדולים בצפון.

• מסלול טיול
• אזור:הגליל העליון
• מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
• מיקום: צפונית לעיר צפת
• גישה:לכל רכב
• שבילי טיול:ירוק 2308
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• סוג מסלול:רכוב
• כניסה: חינם
• אורך המסלול:15 ק"מ

• תאריך ביצוע מסלול:18/5/2015
• תאריך ביקור אחרון בשטח:18/5/2015

תצפית להר אביתר, (עמית מנדלסון, 18/5/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

• נחל אביב ונחל דישון
• הר אביתר
• עין יראון
• חורבת קציון וחורבת מרות
• מערת עלמה

אתרי ביקור

• עין דישון
• גן לאומי ברעם
• שמורת נחל דלתון
• שמורת כרם בן-זימרה
• גן לאומי תל חצור

רקע: דרך נוף יער ביריה

בית הכנסת בנבוריה

יער ביריה הינו אחד היערות הגדולים והיפים בצפון. היער קרוי על שם היישוב ביריה, שסיפור הקמתו נקשר באחד המאבקים הגדולים ביותר נגד השלטון הבריטי בשלהי תקופת המנדט (מרץ 1946). ביער עוברות מספר דרכי נוף עבירות לכל רכב, ומסלול הטיול מפגיש אותנו עם אחת מהן, המשלבת אתרי עתיקות, נופים מרהיבים, מעיינות זעירים, פריחה עונתית ו"קברי צדיקים".

הנסיעה לכל אורך הדרך מתבצעת בכביש סלול, לעיתים צר ועם שדה ראייה מוגבל. בחלקה האחרון של הדרך, היא משותפת גם למשאיות כבדות הנוסעות לאתר הפסולת "תאנים" שבשולי היער..

המסלול המלא בוצע במאי 2015. באוקטובר 2016 בוצע ביקור באתר החלמוניות בלבד.

איך להגיע:

מסלול הטיול הינו מסלול רכוב, המתחיל בכביש 886, צפונית לעיר צפת, ומסתיים בכביש 90 בעמק החולה. כדי להגיע לנקודת ההתחלה, יש להגיע לצומת עין זיתים במפגש הכבישים 886 ו- 89. מנקודה זו נמשיך 2.2 ק"מ צפונה בכביש 886, ונפנה ימינה לתחילת דרך הנוף. בנקודה זו יש שלט הכוונה חום ומפת היער.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:15 ק"מ משך המסלול:3-2 שעות הליכה. טיפוס מצטבר:המסלול רכוב. ירידה מצטברת של כ- 500 מ' (לא כולל קבר יונתן בן-עוזיאל).
לחצו על המפה להגדלה

מנקודת ההתחלה ניסע במקביל לכביש 886. אם אנו מגיעים בסוף אוקטובר - תחילת נובמבר, שווה לשלב ביקור באתר פריחת חלמונית גדולה שהתגלה רק בשנים האחרונות, ובו שפע חלמוניות הפורחות בין עצי ארז נטועים. לשם כך, ניסע כמאתיים מטרים, נעבור ירידה תלולה ועלייה, ומייד אחריה פונה דרך עפר שמאלה (דרך העפר השנייה המסתעפת שמאלה מאז הכביש הראשי). בנקודה זו יש מעבר להולכי רגל בגדר בקר. נחנה בנקודה זו, נעבור במעבר הבקר (בצידו השמאלי של הכביש) ונעלה כמאה מטרים מזרחה אל תוך היער (בשנת 2015, הוצב באתר שילוט של קק"ל בעונת הפריחה, אך לא בשנת 2016). אחרי הביקור האופציונלי באתר החלמוניות, נמשיך עם הסימון הירוק עוד 500 מ' עד שנגיע לצומת דרכים ירוק-שחור. אנו נמשיך עם הסימון הירוק.

לאחר כחצי ק"מ מצומת הדרכים, נגיע לנקודת העניין הראשונה (ברוב ימות השנה) - עין גבר. זהו אחד המעיינות הזעירים הנובעים ביער ביריה. המעיין נובע מתוך מבנה אבן סגור ומימיו מתנקזים לשוקת קטנה, וממנה לבריכה רדודה ובוצית. למרגלות המעיין בוסתן עצי פרי, ובמקום גם שולחנות פיקניק.

כחצי ק"מ לאחר המעיין, מתעקלת הדרך בפיתול חד ולאחריו פיתול נוסף, שיוביל אותנו על עמק הבוטנה - עמק קטן ובו נטועים עצי אלת הבוטנה (פיסטוק) שהורכבו על עצי אלה ארץ-ישראלית. הבשלת הפירות הינה בחודשי הסתיו (ספטמבר-אוקטובר), ובעמק נשתלו גם עצי פרי נוספים - אגוז המלך ואורן הצנובר. העצים כאן ניטעו בידי קק"ל עוד בשנת 1963.

כקילומטר לאחר עמק הבוטנה, נגיע ליעדנו הבא - בית הכנסת העתיק של נְבוֹרָיָה (Nevoraya). זהו יישוב יהודי קדום הנזכר בתלמוד ובמסורות קברי צדיקים. המקום התגלה לחוקרים המודרניים החל מאמצע המאה ה- 19, ונחפר לראשונה כבר בשנת 1905. חפירה נוספת נערכה בשנים 1981-1980, ובה התגלה כי בית הכנסת הוקם לראשונה באמצע המאה השנייה לספירה, והמשיך להתקיים, תוך שינויים והפסקות, במשך כחמש מאות שנה, עד לכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה.

בבית הכנסת, שחזיתו שוחזרה, נמצא משקוף מרשים בו חקוקה כתובת בעברית ומנורת שבעת קנים, וכן גמלון ארון הקודש. הממצאים מוצגים כיום במוזיאון ישראל בירושלים ובמוזיאון רוקפלר. המסורת מזהה כאן את מקום קבורתם של שני צדיקים - רבי אליעזר המודעי ורבי יעקב איש כפר נבוריה.

במקום הוסדרה חניית נכים ושביל גישה קצר המתאים גם למוגבלי תנועה, ולאורכו שילוט הסבר. ניתן להגיע למקום גם בשביל רגלי מסומן שחור, היורד ממצודת ביריה בהר נועזים ומסתיים בקבר יונתן בן-עוזיאל.

מבית הכנסת בנבוריה נתקדם עוד כ- 200 מ', ובמפגש נחל נבוריה נחנה וניגש לתחנה הבאה - עין נבוריה.

המעיין נובע בשכבת קירטון, ושופע מים כל השנה (לאחר סדרת שנים שחונות, המעיין התייבש כליל בקיץ 2016, בתקווה לחידוש השפיעה אחרי גשמי חורף 2017/16). מי המעיין נאגרים בבריכה רדודה ומקיימים אוכלוסיית דו-חיים - סלמנדרות, טריטונים וצפרדעי הנחלים. בשנים האחרונות סובל המקום הן מפלישת צמח מים זר - אלף-העלה המימי, והן ממבקרים שמתייחסים אליו כאתר טבילה מאולתר.

מעין נבוריה נמשיך בדרך הסלולה, נחלוף על פני מצפור אבי (ממנו תצפית נוף מוגבלת לכיוון צפון) ומאוחר יותר, גם פרגולה וממנה תצפית מרשימה לעבר הר אביתר וקרן נפתלי. בהמשך, נגיע לכביש למרגלות היישוב עמוקה. כאן נפנה שמאלה ולאחר כק"מ וחצי נגיע לעקומה חדה ממנה מסתעף כביש תלול היורד לקבר יונתן בן-עוזיאל.

בדרכנו נחלוף על פני "חניון האחים" לזכר עשרה לוחמים ומפקדים בחטיבת גולני שנפלו במלחמת לבנון השנייה, ולאחר ירידה תלולה נגיע לבקעת עמוקה, בה כרמי זיתים ומבנה הקבר הציורי בעל הכיפה הכחולה. מקום זה זכה בעשרות השנים האחרונות לפופולאריות רבה בזכות המסורת על קברו של יונתן בן-עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן, והאמונה כי עלייה לקברו מסייעת במציאת זיווג. במקום יש שביל גישה לקבר עם הפרדה בין גברים לנשים, והוא משמש אתר חרדי שהכניסה אליו בלבוש הולם. גם לקטני האמונה, כדאי לנסוע בכביש המוביל לקבר, ממנו יש תצפיות מרשימות לעבר הר אביתר וצוקי דלתון.

נשוב חזרה לדרך הנוף, נחלוף על פני עין מקלד (היבש לרוב) ועל פני אתר סילוק הפסולת תאנים - המזבלה האזורית של הגליל המזרחי, ונצא לצומת מחניים.

גלריית תמונות

• 

  עין נבוריה

• 

  בקעת עמוקה

• 

  מרבדי פרגים, מאי 2015

• 

  עין גבר

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

• בחורף - פריחת כלניות.
• סוף האביב - כתמי פריחת פרגים במסלול, וכן אחירותם החורש במדרונות מעל לדרך.
• תחילת נובמבר - פריחת חלמוניות בנקודה אחת בתחילת הדרך.

שירותים למטיילים:

• מספר חניונים ואתרי פיקניק לאורך הדרך, חלקם מונגש גם למוגבלי תנועה.
• במתחם קבר יונתן בן-עוזיאל - שירותים רטובים ומי שתייה.

הערות ואזהרות:

• לביקור באתר קבר יונתן בן-עוזיאל נדרש לבוש צנוע.
• חלקה האחרון של הדרך, בירידה לצומת מחניים, משמש תנועת משאיות וכלי רכב כבדים, ומחייב זהירות.

הצעות טיול בסביבת דרך נוף יער ביריה:

נחל אביב ונחל דישון

עין יראון

חורבת קציון וחורבת מרות

תודות:

• עירית צוק-קובצ'י.