ימין משה ומשכנות שאננים

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   ימין משה ומשכנות שאננים

מסלול טיול: ימין משה ומשכנות שאננים

מהתחנה הראשונה לפארק טדי - נופים, היסטוריה ופריחה עונתית בלב ירושלים.

• מסלול טיול
• אזור:ירושלים
• מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
• מיקום: ירושלים
• גישה:רגלית, אופניים
• שבילי טיול:לא מסומן
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• סוג מסלול:קווי קצר
• כניסה: חינם
• אורך המסלול:3 ק"מ.

• תאריך ביצוע מסלול:1/9/2015
• תאריך ביקור אחרון בשטח:1/9/2015

שכונת ימין משה, (עמית מנדלסון, 1/9/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

• הר הצופים
• שביל ירושלים
• מרוגם גנים לעין כרם
• גן סאקר וסביבתו
• פארק המסילה

אתרי ביקור

• גן לאומי סובב חומות ירושלים
• מוזיאון מגדל דוד
• מתחם התחנה הראשונה
• גבעת התנ"ך
• אתר לאומי החאן

רקע: ימין משה ומשכנות שאננים

טחנת הרוח, 2015

מסלול הטיול מקבץ יחד סדרת נקודות עניין לאורך "קו התפר" בין העיר העתיקה והעיר החדשה. לאורך הדרך משתלבים יחד אתרים היסטוריים, סיפורי התיישבות, תצפיות נוף ואף פריחה עונתית מגוונת.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה הינה במתחם התחנה הראשונה - תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, ברחוב דוד רמז.

נקודת הסיום הינה בפארק טדי, כקילומטר אחד צפונה. באזור זה ייתכנו בעיות חנייה, כך שמומלץ לטייל בתחבורה ציבורית או להוריד את המטיילים בנקודת ההתחלה, לשלוח את הנהג לחנות בחניון ממילא הסמוך לנקודת הסיום ולהמתין לבואו ברגל לנקודת ההתחלה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:3 ק"מ. משך המסלול:4-2 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

העתק כרכרת מונטיפיורי, 2014

אנדרטת שלהבת עציוני, 2015

החדר הארמני בבית אות המוצר, 2015

מזרקת האריות, 2015

פסל "ירושלים מרכז העולם", 2015

נתחיל את הטיול בביקור במתחם התחנה הראשונה. כיום יש כאן מרכז קניות ובילוי, המשתמש במבנים הישנים של תחנת הרכבת ההיסטורית. במקום יש גם שירותים ושילוט הסבר. נצא מהתחנה לרחוב דוד רמז, נחצה את הרחוב ונפנה שמאלה. מייד אחרי תחנת האוטובוס, נעלה בגרם מדרגות מאולתר לעבר גבעת התנ"ך - גבעה טבעית קטנה, האחרונה מסוגה בלב ירושלים, ובה שפע מרהיב של פריחות עונתיות לאורך השנה. הגבעה ממוקמת בדיוק על "קו פרשת המים הארצי" - הקו הדמיוני, שהגשם הניגר מצידו האחד מתנקז בסופו של דבר אל הים התיכון (דרך נחל רפאים ונחל שורק), ומהצד השני לעבר ים המלח (דרך גיא בן-הינום ונחל קדרון). המחשה לפרשת המים ניתן לקבל בימי גשם חזקים, בביקור במפגש צומת הרחובות דוד רמז ודרך חברון, אלא שההבדלים בכיווני זרימת הנגר מורגשים רק במרחק של עשרות מטרים מהצומת עצמה, כאשר כמויות הנגר ניכרות לעין.

השביל חוצה את הגבעה (נא לא לרדת מהשביל, כדי לא לרמוס את הפריחה והנביטה שבמקום) ויורד לחניון בדרך חברון. מצפון לנו בולט מבנה הכנסייה הסקוטית.

נפנה שמאלה (צפונה), נחלוף על פני מלון הר ציון הממוקם מעבר לרחוב (והצופה, כמו נקודות רבות בדרכנו, לעבר הר ציון וכנסיית הדורמיציון), ונגיע אל בית אות המוצר, בו פועלות מספר גלריות. כאשר המקום פתוח, מומלץ להיכנס פנימה ולהתרשם מהארכיטקטורה, סמלי האצולה (מנציחים משפחות אצולה סקוטיות שתרמו לבניית המקום) ו"החדר הארמני" המעוטר בקרמיקה צבעונית. במקום יש שילוט הסבר.

ממול נמצא מוזיאון הרכבל להר ציון - מוזיאון קטן המנציח פרק נשכח בתולדות ירושלים. במהלך מלחמת העצמאות (ולמעשה עד למלחמת ששת הימים), היה הר ציון עמדה קדמית ישראלית אל מול חומות העיר העתיקה. כדי להעביר אספקה למגינים, הונח כבל פלדה באורך 250 מ' המקשר את המקום בו אנו ניצבים עם הר ציון, ועליו קרונית משא. כדי שהרכבל לא ייהפך מטרת צלפים, נמתח הכבל מדי לילה, ואילו לקראת בוקר "הושכב" הכבל על קרקעית גיא בן-הינום הסמוך. הכניסה למוזיאון ללא תשלום.

הליכה קצרה צפונה תוביל אותנו לפסל של יגאל תומרקין לצד גשר הולכי רגל. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני מרכז מורשת מנחם בגין (הכניסה בתשלום), ולפני צומת רחוב דוד המלך נפנה ימינה לגן הציבורי, ונגיע אל מזרקת האריות - אחת המזרקות המוכרות והיפות בירושלים, תרומת ממשלת גרמניה.

בצידה המזרחי של המזרקה מסתעף מזרחה שביל רגלי המוביל לעבר מצפור המשקיף לעבר הר ציון, גיא בן-הינום והסביבה (וכן לעבר דרך חברון בה הלכנו קודם). מכאן נתקדם לכיוון צפון-מערב ונגיע לעיקול גדול בכביש הגישה לשכונת משכנות שאננים. בעיקול נפנה מערבה (שמאלה) לתוך הגן הציבורי, ובמרחק עשרות מטרים מצפון לעיקול נגיע אל אנדרטת שלהבת עציוני לזכר חללי חטיבת עציוני במלחמת העצמאות באזור זה. במקום יש עמדת הסברה קולית.

נשוב חזרה לכביש, נפנה ימינה ונגיע למצפור נוסף ובקרבתו רחבת מלכי ספרד וכן מצבת זיכרון לחללי חטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים באזור זה. יעדנו הבא בולט מצפון - טחנת הרוח בימין משה. זוהי אחת משתי טחנות רוח ששרדו בירושלים (השנייה נמצאת בשכונת רחביה) והיא קשורה לסיפורן של השכונות העבריות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים.

קשה להאמין, אולם עד לאמצע המאה ה- 19, התרכזה אוכלוסיית ירושלים בצפיפות גדולה בין חומות העיר העתיקה. המרחב שמחוץ לעיר היה שומם וחסר ביטחון עקב פעילותן של כנופיות שודדים. לצפיפות נלוו תנאי תברואה קשים בעיר העתיקה.

באמצע המאה ה- 19 פעל בארץ ישראל הנדבן היהודי-בריטי, סר משה מונטיפיורי, שזכה לכינוי "השר". מונטיפיורי עמד על מצוקתם של בני ירושלים, ושאף להקל עליה ע"י הקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות, והראשונה שבהן - שכונת "משכנות שאננים" הוקמה למרגלות המקום בו אנו ניצבים, עוד בשנת 1860. הקמת השכונה התאפשרה תודות לעזבון של 50 אלף דולר אותו הוריש הנדבן היהודי-אמריקאי יהודה טורא, לטובת עניי ירושלים. טורא ביקש בצוואתו שמונטיפיורי יעשה עם הכסף כטוב בעיניו כדי לשפר את מצב העניים בעיר. אלא שתושבי העיר השמרנים התנגדו לגור מחוץ לחומות, ומונטיפיורי נאלץ להציע לאנשים כסף על מנת שיגורו בשכונה שבנה עבורם. גם צעד זה לא הועיל במיוחד, כיוון שעם רדת הלילה שבו האנשים לחסות בין חומות העיר העתיקה.

מה שהוביל לשינוי המצב היה מגיפה שפרצה בעיר, והפילה חללים בעיר העתיקה. תושבי משכנות שאננים לא נפגעו במגיפה, וכך גברה המוטיבציה להתיישב מחוץ לחומות. סביב העיר העתיקה קמו מספר שכונות יהודיות, רובן ממערב ומצפון-מערב לעיר העתיקה. עם שכונות אלו נמנית גם שכונת ימין משה (על שמו של מונטיפיורי).

לצד טחנת הרוח נמצאת ויטרינה ובה העתק של הכרכרה המפורסמת של מונטיפיורי. הכרכרה המקורית נשרפה כליל בשנות ה- 1990. שילוט במקום מצהיר על היותו "אתר מורשת לאומי", עם זאת אין מדובר באתר לאומי כהגדרתו החוקית במדינה.

מכאן נרד בגרם מדרגות, לאורך גבולה הדרומי של שכונת ימין משה, ונעבור על פני שלט לאולם ג'ינוג'לי. לאחר שנעבור את רחוב מלכי משמאל, נפנה ימינה אל שער שכונת משכנות שאננים (בדרך עוד אנדרטת זיכרון צנועה לחייל שנפל על משמרתו במלחמת העצמאות). השכונה הוקמה כשכונה מבוצרת המוקפת בחומה משוננת, בראשה כתובת הקדשה (קשה מעט לקריאה) שתוכנה: "משכנות שאננים נתיסדו מאת תרומת הכסף אשר הניח אתריו הגביר יהודה טורא נ"ע [נשמתו עדן] מק"ק [מקהילת קודש] ניו אורליאנס יע"א [יבנה עירו אמן] במדינת אמריקא על פי השר משה מונטיפיורי בשנת כת"ר לפ"ק."

כאן נפנה שמאלה ונצא דרך השער החיצוני של משכנות שאננים לכביש סלול (רחוב ש.א. נכון). נפנה שוב שמאלה ונלך לאורך הגבול התחתון של שכונת ימין משה, עד שנגיע לשער השכונה, בו ניצבת כתובת הקדשה נוספת. מומלץ לשוטט בסמטאות השכונה, בכיוון הליכה כללי צפונה. בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, הייתה זו שכונת ספר אל מול הגבול הירדני. מאז שנות ה- 1970 החל תהליך של חידוש השכונה והפיכתה לשכונת אמנים.

מגבולה הצפוני של שכונת ימין משה נצא לעבר הכביש שממזרח לשכונה, נחצה אותו ונרד אל חוצות היוצר - מרכז אמנויות וגלריות. בתחום חוצות היוצר נמצא מרכז מבקרים קטן המנציח את פועלו של טדי קולק - ראש עיריית ירושלים המיתולוגי.

בקצה המזרחי של חוצות היוצר נמצאת אנדרטה. מהאנדרטה נפנה שמאלה ולאחר הליכה קצרה בשולי הכביש (למרגלות חומות העיר העתיקה), ניכנס אל פארק טדי. הפארק נחנך בשנת 2013 ומשלב קירות הנצחה לפועלו של טדי קולק, יחד עם אטרקציות למבקרים - במת סילוני המים, שעון שמש משוכלל ופסל של "ירושלים מרכז העולם".

מאחורי במת סילוני המים נמצאים מבנים היסטוריים, שרידי שכונה נשכחת מתקופת "היציאה מן החומות" - שכונת ג'ורת אל-ענב, שכונה שנוסדה בידי יהודים מצפון אפריקה, אולם הפכה בהדרגה לשכונה ערבית עד שנעזבה במלחמת השחרור.

מהפארק נוכל לצאת לעבר שער יפו, מרכז הקניות ממילא או לשוב לנקודת ההתחלה דרך שבילים נוספים בימין משה ובקרבתה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

• פריחה עונתית בגבעת התנ"ך - בעיקר בין נובמבר לאפריל.

שירותים למטיילים:

• שירותים ציבוריים ומי שתייה במתחם התחנה הראשונה ובפארק טדי.
• חנייה - חניון ציבורי בתשלום בממילא (חניון קרתה - סמוך לנקודת הסיום) וחניון נוסף ללא תשלום במתחם התחנה הראשונה.
• מתחם התחנה הראשונה פעיל גם בשבתות ובחגים. מתחם חוצות היוצר סגור בשבתות ובחגים.
• מוזיאון הרכבל פתוח בימים א'-ה' בשעות 09:00 - 16:00.

הערות ואזהרות:

• מסלול ההליכה חולף בין בתי מגורים פרטיים. אנא שימרו על השקט.

הצעות טיול בסביבת ימין משה ומשכנות שאננים:

שביל ירושלים

שמורת ליפתא

הר הצופים

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

• ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.
• מוזיאון הרכבל להר ציון.
• המרכז למורשת מנחם בגין.