רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

טיול: רמת השרון הוותיקה והמתחדשת ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר.
אזור:השרון הדרומי מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון. מיקום: רמת השרון. גישה:לכל רכב. שבילי טיול:לא מסומן. עונות ביקור:{{{עונות_ביקור}}} שמורת טבע:לא רמת קושי:לכל המשפחה סוג מסלול:קווי ארוך. דמי כניסה:לא. תאריך ביצוע מסלול:{{{תאריך_ביצוע_מסלול}}} תאריך ביקור אחרון בשטח:8/6/2007	שדרות ביאליק עמית מנדלסון, 8/6/2007

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

מסלול הטיול: רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

פרטי מסלול
אורך המסלול:{{{אורך המסלול}}} משך המסלול:{{{משך המסלול}}} טיפוס מצטבר:{{{טיפוס מצטבר}}}
[[תמונה:{{{מפה}}}|320px|לחצו על המפה להגדלה]] לחצו על המפה להגדלה

{{{תיאור המסלול}}}

איך להגיע:

{{{איך_להגיע}}}

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

{{{פריחה ומוקדי עניין עונתיים}}}

שירותים למטיילים:

{{{שירותים למטיילים}}}

הערות ואזהרות:

{{{הערות ואזהרות}}}

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-bottom */ google_ad_slot = "2039121510"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

איך להגיע

המסלול ממוקם בחלקה הצפוני של העיר רמת-השרון.

תחילת המסלול היא ברחוב סוקולוב פינת רח' ברנשטיין-כהן (קולנוע "כוכב").

לנקודה זו ניתן להגיע באוטובוסים של "אגד", בעיקר קו 531, וכן באוטובוסי "דן", בעיקר קווים 47 ו- 48. תחנות האוטובוס נמצאות במרחק הליכה קצר מנקודת ההתחלה.

נקודת הסיום היא בבית הקברות הישן של רמת השרון, ברחוב הנצח.

נקודה זו אינה סמוכה לתחנת אוטובוס. לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ לחזור רגלית עד לבניין עיריית רמת השרון, בקרבתו נמצאת תחנת אוטובוס של קו 24 של חברת "דן".

מסלול

פרטי מסלול
אורך המסלול:3 ק"מ. משך המסלול:3-2 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

המסלול המתואר להלן משלב בו פינות רבות הקשורות בתולדות העיר רמת השרון.

מסיבות גיאוגרפיות של הגדרת מסלול הליכה רציף ונוח, נבחרה נקודת ההתחלה בקולנוע "כוכב", ולא במרכז העיר. עם זאת, המשך מסלול ההליכה עובר במרבית האתרים המרכזיים בתולדות העיר.

המסלול מוגדר כמסלול הליכה, עם זאת ניתן להגיע לכל האתרים גם בנסיעה, ומסלול הנסיעה יהיה חופף כמעט לחלוטין למסלול ההליכה המתואר להלן.

למעוניינים בטיול עומק, מומלץ כהכנה למסלול זה לקרוא את הספרים שיצאו על תולדות רמת השרון (רשימת ספרות להלן).

קצת על התחלת היישוב בעיר

בשנת 1922, יזם הרב יעקב בן-שלום ברויאר (לימים יעקב בן-שלום), את הקמתה של שכונת גנים באזור יפו, וב- 25/2/1922, התכנסה אסיפה בה הוחלט לייסד חברה לקניית מגרשים ובניין בתים בשביל הקמת השכונה.

לאחר חיפושים, נרכשו אלפיים דונם באדמות הכפר ג'ליל אל-קיבליה.

מזכיר האגודה, יוסף ביאליק, תיאר את האזור: "המקום קסם למבקרים: אוויר צח ומבריא, רמה נישאה ומראה נוף נהדר ומרומם את הנפש והעין. לפניך הים המשתרע בכל הדרו וכן גבל השטח בקרקע שרכשה חברת "קהיליית ציון" שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה הרצליה. המקום היה "כרגיל" שומם ומוזנח, והיה דומה לערבה צחיחה. בכל השטח הנרחב שררה דממת מוות משממת דורות. בכל מלוא העין נזדקרו לפניך רמות חול. פה ושם הבחנת בקוצים ושיחי בר ומקומות מרעה דלילים."

תחילה, ניסו חברי האגודה לרכוש את הקרקעות דרך מתווך, אולם ניסיון זה נכשל. לפיכך, נעשה משא ומתן ישיר עם המוכרים הערביים, בסיוע סוחר הקרקעות משה מטלון. החוזה נחתם, ובכ"ד בחשוון תרפ"ד התקיימה הגרלת המגרשים.

בכסלו תרפ"ד - נובמבר 1923 - עולה הקבוצה הראשונה על אדמות "עיר שלום", קבוצה זו עסקה בגידול טבק (ולכן שמו של רחוב הטבק הסמוך), אולם ללא הצלחה רבה.

בשנים שלאחר מכן, שנות העלייה הרביעית, התבסס בהדרגה היישוב ב"עיר שלום". החל משנת 1928, מתרבים המתיישבים במקום - חקלאים ובעלי מלאכה, פורשי קיבוצים ועוד. בסוף 1928, משתקע משרד וועד האגודה בעיר שלום עצמה. בסוף שנת 1928, מוכרזת תחרות על קביעת שם למושבה, אך רק בקיץ 1930 נבחר השם "רמת השרון", בהשראת שם רחוב בדרום תל אביב ההולם את מיקומה הגיאוגרפי של המושבה.

המסלול

נתחיל את המסלול בכניסה לקולנוע "כוכב", במפגש רח' סוקולוב עם רח' ברנשטיין-כהן.

רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי של רמת השרון, אולם הרחוב נסלל רק בתחילת שנות ה- 40', במסגרת סלילת "דרך הרצליה", שקישרה את תל אביב עם רמת השרון והרצליה, דרך אזור קניון איילון ורחובות פנחס רוזן ומשה סנה של ימינו. לפני כן, היתה התחבורה למושבות רמת השרון והרצליה מסורבלת, ועברה מתל אביב דרך פתח תקווה והוד השרון - על מנת להימנע מחציית הכפר שייח' מוניס. הכביש נסלל בסוף שנות ה- 30', ביוזמתן של רמת השרון והרצליה, על חשבונן ובניגוד לרצון שלטונות המנדט. הסלילה לוותה בקשיים רבים, ורק באוקטובר 1941 נחנך הכביש, שקיצר את הנסיעה לתל אביב מ- 35 ק"מ ל- 12 ק"מ בלבד.

השפעת סלילת הכביש על התפתחות המושבה היתה מכרעת, וסייעה רבות להתפתחותה.

המבנה בו נמצא קולנוע "כוכב" נפתח ב- 1 במאי 1948, ושילב את בית הקולנוע ואת סניף מועצת הפועלים המקומי (שעבר בשנים האחרונות להרצליה). עד לפתיחת קומפלקס בתי הקולנוע "סינמה סיטי" בשנות ה- 2000, היה זה הקולנוע היחיד בעיר. למבנה יש חזית עמודים מרשימה.

מהקולנוע נפנה ונרד ברחוב כצנלסון, עד למפגש עם רחוב המעפילים.

במורד רחוב כצנלסון נמצאת באר המים השנייה של רמת השרון.

נפנה ברחוב המעפילים שמאלה (מערבה), עד לצומת עם רחוב המרי. כאן ניצב בית הכנסת "יד ושם".

אזור זה נקרא שיכון פקר. שיכון זה הוקם בתחילת שנות ה- 50' ע"י יוצאי העיר נובוסליצה ברומניה, והקמת השיכון מומנה ע"י התורם מרדכי פקר שתרם למטרה זו 50 אלף דולר. במקום הוקמו 38 בתים דו משפחתיים, ובשנת 1960 הוקם בית הכנסת בסגנון נובוסליצה. למקום הועלה גם ספר תורה מנובוסליצה.

בחצרו של בית הכנסת ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה בני הקהילה.

מול בית הכנסת עמד בעבר בית אריזה/פרדס - פרדס פורטנוי. הפרדס השתרע על פני 60 דונם, והבניין שימש בין היתר לקליטה ראשונית של מעפילים שהורדו באישון לילה בחוף הרצליה, משם צעדו רגלית עד לנקודה זו. הבניין נהרס ב- 1987.

ברחוב המעפילים נמשיך עד רחוב אני מאמין, ובו נפנה שמאלה.

נחבור לרחוב ברנשטיין-כהן ובו נלך מערבה (ימינה). הרחוב מתעקל והופך לרחוב הבנים. מעט לאחר העיקול, נפגוש מימין לנו בכניסה לגן אלוף.

גן אלוף הוא אחד הגנים הציבוריים הוותיקים ברמת השרון, שהוקם בשטח שנתרם ע"י סתירה וצבי הורביץ ז"ל, מותיקי היישוב, להנצחת זכרו של בנם יחידם שנפל בפעולה בעזה ב- 1955. הגן שוקם בשנת 2006, ומהווה פינה נעימה למנוחה. אחרי הביקור בגן, נמשיך ברחוב הבנים עד למפגש עם שדרות וייצמן.

שדרות וייצמן והמשכן המזרחי בשדרות ביאליק, מהוות רצועה ירוקה מרכזית לתושבי העיר. במפגש רחוב הבנים ושדרות וייצמן ניצבת האנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, ולצידה הוצבה בשנות ה- 2000' אנדרטה לחללי הטרור תושבי העיר.

לצד האנדרטה ניצב סניף דואר, שהוקם בשנת 1952 והיה בית הדואר הראשון בעיר.

מכאן נלך מזרחה בשדרות, לכיוון מרכז העיר. לאורך השדרות נחנך במאי 2007 גן פסלים, אולם כבר ביוני 2007 נגנב מהמקום פסל שתרמה האומנית עופרה צימבליסטה. בתחילת ההליכה בגן הפסלים, כמעט מול האנדרטה, נראה בצד הצפוני (השמאלי) של השדרות את הבאר השנייה של רמת השרון, שנחפרה בשנת 1927. החפירה בוצעה ידנית, כשהחופרים ממלאים דליים של עפר ומעלים אותם לפני השטח בחבלים. החפירה הגיעה לעומק 42 מ', ודופנות הפיר צופו בבלוקים. המאמץ הרב השתלם, והבאר שפעה כ- 200 מטרים מעוקבים לשעה (כמות משמעותית באותה תקופה). מהבאר הונח קו צינורות למקום הבריכה הראשונה, מאחורי בניין העירייה של ימינו.

על גג הבאר נמצא קיר ובו חרכי ירי - עמדת השמירה האחרונה ששרדה ברמת השרון. עמדה זו מופנית לכיוון מערב, לעבר שטחי הכפר ג'ליל אל-קיבליה (שהיה בעבר באזור מחלף הסירה).

נמשיך בין הפסלים לכיוון מזרח. מרבית הבניינים באזור הם מודרניים, אולם פה ושם שרדו מבנים חד-קומתיים ותיקים.

ציר השדרות חוצה את רחוב סוקולוב בצומת מרומזרת. רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי בעיר, וצומת שדרות ביאליק - ויצמן - סוקולוב מהווה למעשה את מרכז העיר. סביב הצומת נמצאים מספר בתי אוכל פופולאריים בעיר.

נחצה את הרחוב במעברי החצייה, ונמשיך לעבר שדרות ביאליק.

שדרות אלו הן הראשונות ברמת השרון, והוקמו בשנת 1928. השדרות שופצו מספר פעמים במרוצת השנים, לאחרונה בשנת 2006. לאורך השדרות נשמרו עד לשנים האחרונות מבנים היסטוריים רבים, אולם מרביתם נהרסו בעשור האחרון.

בשדרות ביאליק נלך מזרחה, ולאחר מסעף רחוב ההגנה נגיע לבית מלינוב (שדרות ביאליק 21).

בית מלינוב - בניין שנתרם לעיריית רמת השרון בשנת 1955, בידי הזוג מלינוב, שהיו חשוכי ילדים. מאז אמצע שנות ה- 80', משמש הבניין כמועדון גימלאים. שביל ציבורי מקשר כאן את שדרות ביאליק עם בית יד לבנים. נלך בשביל זה, ובחציית רחוב כ"ט בנובמבר נשים לב למספר עצי ברוש הנטועים בגינת בניין מס' 9 (בית משפחת מאירוביץ'). ברושים אלו ניטעו בשנת 1930.

נמשיך צפונה לצד הברושים, וניכנס לגן הסלעים - גן ציבורי רחב-ידיים בו ניצבים סלעים שהובאו מרחבי הארץ, ומייצגים סוגי סלעים שונים ומגוונים. הגן תוכנן ע"י הגיאולוג פרופ' עקיבא פלקסר ואדריכל הנוף גדעון שריג, והושלם בשנות ה- 90'.

ממערב לגן הסלעים נמצא בית יד לבנים העירוני, בו פועלת גם הספרייה העירונית.

נמשיך לאורך גן הסלעים עד קצהו, בפינת הרחובות הפלמ"ח והמחתרת.

בפינת הרחובות נמצא בית אלון - בניין נאה, הבנוי בסגנון "באוהאוס". בשנת 1993, שנת ה- 70 לרמת השרון, נחנכו במקום מוזיאון בית ראשונים ומוזיאון גיאולוגי. כיום, עם התרחבות הפעילות במוזיאון הגיאולוגי, יש כוונה להעביר את מוזיאון בית הראשונים למבנה ציבורי אחר בעיר, ולהקדיש את הפעילות במבנה זה למוזיאון הגיאולוגי בלבד.

הכניסה למבנה חופשית ללא תשלום בשעות הפתיחה, ויש בו תצוגה מרהיבה של אבני חן מאוסף פרטי.

מכאן נפנה ימינה ברח' הפלמ"ח, ונמשיך חזרה לשדרות ביאליק. בצומת הרחובות הפלמ"ח וביאליק, בצד המערבי, היה עד לשנים האחרונות בית משפחת ריינגבירץ, שהוקם בשנות ה- 30', ובכניסה אליו שדרת ברושים מרשימה. למרבה הצער, המבנה נהרס באמצע שנות ה- 2000', ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.

בשדרות ביאליק נפנה שמאלה, ולאחר כ- 20 מ' נראה מגרש חנייה מצד שמאל (צפון).

בנקודה זו עמדה עד שנת 2005 המאפייה ההיסטורית של משפחת רייבין, שהוקמה בשנות ה- 30'. הבניין הציורי, עם גג רעפים אדום וארובה, היה אחד מסמליה של רמת השרון, ונהרס בקיץ 2005, בטענה שמצבו אינו מאפשר את שיקומו.

לאחר המאפייה, נגיע לבניין עיריית רמת השרון. בצידו המזרחי של הבניין המודרני, נמצא בניין חד-קומתי - בית הוועד. בניין זה הוא מהבניינים הראשונים ברמת השרון, והוקם בשנת 1928. הבניין תוכנן ע"י האדריכל דב טשודנובסקי, אחד המתיישבים בעיר. הבניין מילא פונקציות שונות, ובכללן בית כנסת, מרפאה ומרכז חברתי. הבניין עבר מספר שינויים לאורך השנים, שטישטשו את מראהו המקורי.

לצד הבניין, נמצאת כיכר העצמאות - במפגש שדרות ביאליק ורחוב אוסישקין.

כיכר העצמאות קיבלה את צורתה לראשונה בסביבות שנת 1946, ועוצבה מחדש מספר פעמים לאורך השנים.

בצידה הצפוני-מערבי של הכיכר, נמצא בי"ס אוסישקין. בי"ס יסודי זה הוא ביה"ס הראשון בעיר. בית הספר הוקם כבר בשנות ה- 30', במבנה חד-קומתי לצד עץ תות, ושינה את פניו לאורך השנים. כיום המבנה הוא דו-קומתי בעל גג רעפים אדום.

למעוניינים, ניתן לסור מעט צפונה ברחוב אוסישקין, ולהגיע ל"בית צבי", המנציח בשמו את צבי בנימיני ז"ל. מאחורי "בית צבי" נמצא המקום הגבוה ביותר ברמת השרון (גובה כ- 85 מ'). במקום זה ניצבות כיום שלוש בריכות בטון לאגירת מים, והוא שימש לאגירת מים כבר בשנותיו הראשונות של היישוב. על גג הבריכה הראשונה היתה גם עמדת שמירה. להרחיב את הסיפור לגבי בית צבי!

נשוב לכיכר, בצידה הדרומי-מזרחי נמצא מבנה ישן - שריד אחרון ממתחם בית בנימיני.

צבי בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון. הוא נולד בשנת 1875 בביאליסטוק שברוסיה, בגיל 50 עלה ארצה ובשנת 1927 התיישב ברמת השרון. כבר באותה שנה נבחר ליו"ר ועד האגודה, ועמד בראשו במשך 22 שנה. עם הקמת המועצה המקומית ב- 1949, נבחר לראש המועצה הראשון, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1955, עם הגיעו לגבורות. הוא נפטר בשנת 1955. בחצר הבניין עמדו שני מבני משק, ששימשו כרפת ולול. חלק גדול ממתחם "בית בנימיני" נהרס בשנים האחרונות ומפנה את מקומו לבנייה מודרנית ברחוב אוסישקין. על שמו של בנימיני נקרא גם רחוב בנימיני הסמוך אלינו.

נמשיך מזרחה בשדרות ביאליק. בקטע זה, מדובר ברחוב רגיל ללא שדרה מרכזית, המוביל לעבר מפעלי התעשייה הצבאית.

שער התע"ש - שער זה, במפגש שדרות ביאליק ורחוב הנצח - מסמן עד היום את גבולה המזרחי של רמת השרון. המושבה לא התפשטה מזרחה כיוון שהאדמות ממזרח השתייכו לשבט הבדווי אבו-כישך. לאחר מלחמת העצמאות, סופחו לרמה"ש חלק משטחי אבו-כישך, אולם בשטחים אלו הוקמו מפעלים בטחוניים של התעשייה הצבאית. בשנים האחרונות מקודמות תוכניות לפינוי המפעלים והעתקתם לנגב, אולם מימושן של התוכניות ייקח לפחות עוד מספר שנים.

משער התע"ש נפנה ימינה לרחוב הנצח, ונלך בו עד בית הקברות הישן. שמו של הרחוב מרמז לבית הקברות הנמצא בו.

בית הקברות הוקם עם מותה בתאונה מזעזעת של אסתר בן-שלום, ביתו של יעקב בן-שלום, כאשר אש אחזה בבגדיה.. להמשיך את סיפור בית הקברות!

בבית הקברות קבורים מייסדי ובוני רמת השרון, וביניהם מייסד העיר יעקב בן-שלום הקבור לצד ביתו ושאר בני משפחתו, ראש המועצה הראשון בנימיני, ועוד. בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה צבאית קטנה.

בשנות ה- 60' הוקם בית הקברות החדש, באזור מחלף מורשה, והקבורה בבית הקברות הישן פסקה כמעט לחלוטין.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים

אין לאורך המסלול פריחה או מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים

פינות מנוחה בשדרות ובגנים הציבוריים לאורך המסלול.

שירותים ציבוריים בבית יד לבנים.

ספרות מומלצת

• מעיר שלום למושבה - סיפורה של רמת השרון, זאב ענר ודורית ישראל, 1993.

• ספר רמת השרון, תרפ"ב - תשכ"ב, ג. קרסל, 1964.

• הראשונים - ותיקי רמת השרון מספרים, פייבוש יעקובי, 1993.

קישורים נוספים

קישור למצגת מבנים היסטוריים ברמת השרון.