הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי ניצנה"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | <meta name="keywords" content="גן לאומי ניצנה, תל ניצנה"></meta> | + | <meta name="keywords" content="גן לאומי ניצנה, תל ניצנה, עתיקות ניצנה"></meta> |
<meta name="description" content="גן לאומי ניצנה - המערבית שבין שש ערי הנבטים בנגב."></meta> | <meta name="description" content="גן לאומי ניצנה - המערבית שבין שש ערי הנבטים בנגב."></meta> | ||
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בחבל ניצנה]]}} | {{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בחבל ניצנה]]}} | ||
{{גן לאומי חדש | {{גן לאומי חדש | ||
|תמונה=nitzana.jpg | |תמונה=nitzana.jpg | ||
− | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=הכנסייה הדרומית בניצנה |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
|אזור=חבל ניצנה | |אזור=חבל ניצנה | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
|תאריך הכרזה=30/9/2002 | |תאריך הכרזה=30/9/2002 | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאריך הצילום=1/ | + | |תאריך הצילום=6/1/2016 |
|רמת קושי=לכל המשפחה | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
|נגישות לנכים=לא נגיש | |נגישות לנכים=לא נגיש | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
ראשיתה של ניצנה כעיר נבטית, במאה השלישית לפני הספירה. | ראשיתה של ניצנה כעיר נבטית, במאה השלישית לפני הספירה. | ||
− | לשיא פריחתה הגיעה העיר בתקופה הביזנטית. בעיר נמצאו שלוש כנסיות מתקופה זו, השמורה שבהן הינה הכנסייה | + | לשיא פריחתה הגיעה העיר בתקופה הביזנטית. בעיר נמצאו שלוש כנסיות מתקופה זו, השמורה שבהן הינה הכנסייה המזרחית הממוקמת למרגלות התל, בגדת נחל עזוז. |
לאחר הכיבוש הערבי, הידלדלה אוכלוסיית העיר עד לנטישתה המוחלטת. | לאחר הכיבוש הערבי, הידלדלה אוכלוסיית העיר עד לנטישתה המוחלטת. | ||
שורה 53: | שורה 53: | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
+ | [[תמונה:nitzana2.jpg|left|thumb|200px|מבט מהכביש, ינואר 2013]] | ||
תל ניצנה נמצא 2 ק"מ דרומית-מזרחית לצומת ניצנה, כק"מ דרומית-מזרחית לכפר הנוער ניצנה. | תל ניצנה נמצא 2 ק"מ דרומית-מזרחית לצומת ניצנה, כק"מ דרומית-מזרחית לכפר הנוער ניצנה. | ||
גרסה מ־14:35, 30 בינואר 2016
דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בחבל ניצנה / גן לאומי ניצנה
גן לאומי ניצנה
ניצנה היא עיר נבטית עתיקה, אחת משש ערי הנבטים בנגב, ובה שרידים חשובים מהתקופה הביזנטית.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:חבל ניצנה
- מפת סימון שבילים: 16 - חולות ורמת הנגב
- מיקום: ליד כפר הנוער ניצנה
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:2040 דונם
- תאריך הכרזה:30/9/2002
הכנסייה הדרומית בניצנה, (עמית מנדלסון, 6/1/2016)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
תל ניצנה נמצא 2 ק"מ דרומית-מזרחית לצומת ניצנה, כק"מ דרומית-מזרחית לכפר הנוער ניצנה.
שביל טבעתי מסומן כחול-ירוק (16470) מקיף את אתרי הגן הלאומי.
באזור הוסדרו שתי נקודות חנייה, האחת בצפון-מערב, ליד פסל נתיב השלום, והשנייה בדרום-מזרח התל (לצד אנדרטת חטיבה 99).
יש לציין כי בשל סמיכות האתר למתקן השהייה חולות, קיימת בו בשנים האחרונות פעילות מזדמנת של מסתננים אפריקאים, המורשים לשהות מחוץ למתקן בשעות היום. לפיכך, מומלץ שלא להשאיר ציוד יקר ברכב ללא השגחה.
רקע על גן לאומי ניצנה:
תל ניצנה ממוקם בגבעה גבוהה החולשת על שפך נחל עזוז לנחל ניצנה. העיר מתפרסת גם למרגלות התל.
ראשיתה של ניצנה כעיר נבטית, במאה השלישית לפני הספירה.
לשיא פריחתה הגיעה העיר בתקופה הביזנטית. בעיר נמצאו שלוש כנסיות מתקופה זו, השמורה שבהן הינה הכנסייה המזרחית הממוקמת למרגלות התל, בגדת נחל עזוז.
לאחר הכיבוש הערבי, הידלדלה אוכלוסיית העיר עד לנטישתה המוחלטת.
העיר תועדה ע"י חוקרים בסוף המאה ה-19. לקראת מלחמת העולם הראשונה, נהרסו רבים מהמבנים העתיקים בידי השלטון הטורקי, שבנה באיזור מרכז מינהלי (עוג'ה אל-חפיר).
שם העיר ההיסטורי נתגלה בחפירות בתקופה הבריטית, עם מציאת מטמון של 195 פפירוסים עתיקים.
בתחום הגן הלאומי נכללת גם תחנת הרכבת הטורקית, ממנה השתמר היטב מגדל מים בגובה כ-15 מ'. התחנה הוקמה ע"י הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה. כמו כן נמצא על התל מבנה בית חולים טורקי, ממלחמת העולם הראשונה.
בנוסף, נמצאת בתחומי הגן אנדרטה לחללי חטיבה 8, בקרב על עוג'א אל-חפיר במבצע חורב.
מתל ניצנה יוצאת שורת עמודים - פסל "נתיב השלום", אל מעבר הגבול ניצנה. על העמודים כתובה המילה "שלום" בשפות שונות.
מערבית לתל, בתחומי הגן הלאומי, נמצאת "חוות שמוליק" - בוסתן משוחזר.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
מגרשי חנייה ללא שירותים נוספים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי ניצנה:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- כפר הנוער ניצנה - כולל מידע על התל ואתרי טיול באיזור.
- רמת הנגב - אמנון ליבנה.