מערות בישראל

הצגת פוסט זה באינסטגרם ‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏ מערות בישראל הביקור בעולם האפל והמרתק החבוי במערות שבבטן האדמה הוא מגוון וחווייתי, כאן נפגוש את העטלפים - שוכני המערות, נתרשם מעמודי האבן והנטיפים ההדורים, ונשתכשך במי המעיינות הזכים שזורמים בחלקם. גם בשיא הקיץ הלוהט והלח בישראל, המערות נשארות קרירות ומוצלות ומציעות למטייל הישראלי מפלט מהחום. בארץ קיימות אלפי מערות. רובן טבעיות, וחלקן נחצבו בידי אדם כבר לפני אלפי שנים למטרות שונות. החל מחפירת מנהרות בהרים כדי להגיע למעיינות (מעיינות ניקבה), בורות היורדים עשרות מטרים לעומק האדמה כדי לספק מים לתושבי ערים גדולות (כדוגמת מפעלי המים בתל גזר ובתל מגידו), וכלה בחציבת מערות לשם קבורת בני אדם (מערות קבורה) או כמקומות מחסה ללינה, התבודדות ומקלט לנזירים. חלק מהמערות הטבעיות הן גדולות, חלולות ועתיקות מאד וכבר בתקופה הפרה-היסטורית ידעו בני האדם לנצל אותן לתועלתם (ראוי לציין את מערות האדם הקדמון שבשמורת נחל מערות שבכרמל, בה נמצאו שרידי התיישבות אנושית, ואשר הוכרזו ב-2012 כאתר מורשת בינלאומי ע"י אונסק"ו). מערות נוספות היו חבויות מעין הציבור במשך אלפי שנים והתגלו רק לאחרונה כתוצאה מעבודות חציבה - כגון מערת נשר המדהימה, אשר התקיימה כעולם נפרד לחלוטין מהעולם החיצון במשך מיליוני שנים, והתגלתה רק לפני שנים אחדות, במערה יש אגם תת קרקעי ענק ומיני בעלי חיים עיוורים שמעולם לא ראו אור שמש לפני כן - ולא היו מוכרים למדע עד כה. חלק מהמערות מרהיבות ביופיין - עקב תהליכים גיאולוגיים ייחודיים שיצרו נטיפים וזקיפים בתהליכים של המסה קארסטית. ברבות מהמערות ניתן למצוא בעלי חיים ייחודיים שהמערות הן בית הגידול העיקרי שלהן, וביניהן אוכלוסיות עטלפים, המקננות במערות אלו, לנות בהן ויוצאות עם רדת החשיכה לצוד חרקים ולהיזון מפירות העצים. במהלך החורף העטלפים נכנסים לתרדמת החורף ואז חלק ממערות אלו נסגרות לציבור המבקרים החל מנובמבר ועד לחודש מרץ על מנת שלא להפריע לעטלפים. נוסף למערות טבעיות, נכללות ברשימתנו גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה). דף זה מרכז קישורים לדפי המידע באתר על מערות בישראל - טבעיות ומלאכותיות. לרשימה המלאה עיינו בטבלה שבסוף הדף. כללי אתיקה לטיול וביקור במערות - קובץ להורדה למחשב האישי, באדיבות קבוצת הפייסבוק "מערות בישראל". אין לראות ברשימה משום המלצה לביקור במערות המופיעות בה, והכניסה לחלקן דורשת היערכות מיוחדת, תיאום בטחוני ומדריך מוסמך. חלק מהאתרים שברשימה סגורים למטיילים מסיבות שמירת טבע, ואחרים סגורים במהלך חודשי החורף כדי לאפשר תרדמת חורף של עטלפי החרקים השוכנים בהם. מעיינות ניקבה עין קדם - מעיין נקבה יפהפה מי קדם - הליכה חווייתית עין צובה - מהיפים בהרי ירושלים מערות קבורה עתיקות גן לאומי בית שערים מערות אפקה מערות חרמש מערות נטיפים מערת הנטיפים - מערת שורק מערת שרך מערת נמר מערות עטלפים שמורת מערת התאומים שמורת ביתן אהרון ובית הראשונים שמורת הר שכניה ומערת שכניה מערות בצפון הארץ מתלול אבינדב ונחל צביה מערות האדם הקדמון: אתר מורשת עולמי מערת אצבע ורכס אצבע מערות במרכז הארץ מערת צדקיהו מתחת לעיר העתיקה בירושלים מערות נחל חלילים חורבת מדרס בשמורת עדולם מערות בדרום הארץ מערות עין תמר פרסת נקרות מפעל המים בתל באר שבע רשימת מערות בישראל רשימת המערות להלן אינה מלאה ואינה ממצה. הדגש הוא על מערות שניתן לבקר בהן, וכן מספר מערות שאין אפשרות לבקר בהן כיום אולם יש בהן עניין מיוחד. נוסף למערות טבעיות, הרשימה כוללת גם אתרים מעשה ידי אדם, ואף מספר אתרים "מודרניים" שהמאפיין המרכזי שלהם הוא קיום חלל תת-קרקעי בעל עניין ציבורי. נכללו ברשימה גם מפעלי מים עתיקים, אולם לא נכללו חללים שכל תפקידם היה כבורות/מאגורות (להבדיל ממעיינות ניקבה). היערכות לטיול ולשהייה במערות טיול במערות מחייב היערכות מיוחדת ופעמים רבות דורש גם היכרות קודמת. היערכות זו כוללת הצטיידות בפנס וסוללות רזרביות (אין להשתמש בנרות, המפייחים את המערה ופוגעים במאפייניה הייחודיים), לעיתים דרושה זחילה במעברים צרים, ומערות שונות מחייבות הצטיידות בחבלים ואף טכניקות גלישת צוקים מורכבות, הכוללות לא רק גלישה לתוך המערה אלא גם טיפוס בחבלים חזרה החוצה. מערות ומערכות מסתור מסוימות הן בעלות אופי של מבוך מורכב, כמו מערת חריטון. אין להיכנס למערות אלו עצמאית ללא הצטיידות במפת המערה. מומלץ לא להיכנס למערה לבד, ובפרט אם מדובר על מערה לא מוכרת או מערה הדורשת עבודת חבל. כמו כן, אם מתוכננת שהייה ממושכת במערה, חשוב ליידע מישהו שנשאר בחוץ על לוח הזמנים המתוכנן. בעיה נוספת המאפיינת חלק מהמערות היא קיום קרציות הנגועות במחלת "קדחת המערות". אם המחלה לא מזוהה כראוי, היא עלולה לגרום לנזק בריאותי קשה. כדי לצמצם את הסיכון, יש להימנע מכניסה למערות הנגועות בקרציות, וללבוש בגדים ארוכים המכסים את הגוף ככל הניתן. קרציות אלו נפוצות במיוחד במערות יבשות באזורים המדבריים. המערות המוכרות והמטויילות בצפון הארץ נפגעו לאורך השנים כתוצאה ממטיילים לא זהירים ולעיתים בעקבות ונדליזם מכוון, ששבר נטיפים רבים ופגע בייחודן של המערות. אין לגעת בנטיפים, אין לשבור אותם ובוודאי שאין לקחת נטיפים שלמים או שבורים מהמערה - מדובר על ערך טבע מוגן! הגוף העיקרי העוסק במערות ישראל הוא המרכז לחקר מערות (מלח"ם) הנמצא בעופרה שבשומרון, ופירסם בעבר סדרת חוברות - "נקרות צורים" עם מידע רב על מערות שונות בארץ. גוף נוסף הפעיל בשנים האחרונות הוא ארגון "סארמה" של עולי חבר העמים הסובייטי. עטלפים במערות בארץ עטלפי החרקים בישראל הם קבוצת יונקים מועילה לאדם, הנמצאת כיום בסכנת הכחדה לאחר עשרות שנים של מאמץ ממשלתי להשמיד את קרוביהם, עטלפי הפירות, שהואשמו בפגיעה בתוצרת החקלאית. מאמץ זה לווה בריסוס באתרי משכן, ופגע קשות באוכלוסיות העטלפים. הפרעה נוספת ולא זניחה נגרמת כתוצאה מפעילות מטיילים. פעילות זו משפיעה במיוחד על אתרי חריפה של עטלפים. העטלפים נכנסים לתרדמת חורף (מידת האינטנסיביות שלה תלויה באקלים ובמין העטלף), והפרעה להם בתקופה זו עלולה להביא למותם כתוצאה מהתעוררות בהעדר מזון זמין בסביבה. על מנת להגן על העטלפים, נאסרה הכניסה בחודשי החורף (נובמבר-מרץ) לחלק מהמערות המטויילות, בהן יש אוכלוסיית עטלפים, וכמו כן מומלץ לא להיכנס למערות לא מטויילות ולא מוכרות בתקופה זו, גם אם אינן נמצאות בתחומי שמורת טבע.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור