הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר"
שורה 27: | שורה 27: | ||
|6=[[שמורת נחל פרת]] | |6=[[שמורת נחל פרת]] | ||
|7=[[שמורת נחל מכוך]] | |7=[[שמורת נחל מכוך]] | ||
− | |8=[[ | + | |8=[[עין מבוע]] |
|9=[[שמורת ערבות יריחו]] | |9=[[שמורת ערבות יריחו]] | ||
|10=[[גן לאומי נבי סמואל]] | |10=[[גן לאומי נבי סמואל]] |
גרסה מ־13:25, 13 ביוני 2015
בשמורת נחל ייט"ב נמצא קניון מרהיב ובסופו אחד המעיינות הגדולים בשומרון.
- שמורת טבע
- מאפיינים עיקריים:ספר המדבר, מעיין
- אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
- מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
- מיקום: בין כוכב השחר לייט"ב
- עונות ביקור:חורף ואביב
- רמת קושי:מיטיבי לכת
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרזת יו"ש
- שטח:14200 דונם
- תאריך הכרזה:17/12/1984
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע
לשמורה יש שני גושים. לגוש של "כיפת הכוכב" (קובת א-נג'מה) ניתן להגיע בדרך עבירה לכל רכב מכביש הגישה לכוכב השחר. פרטים נוספים במסלול הטיול רימונים וכוכב השחר.
לגוש העיקרי של השמורה בנחל ייט"ב ניתן להגיע בארבעה שבילים עיקריים.
- שביל רגלי מסומן אדום 5665 יורד מדרך אלון בחציית נחל ייט"ב, חולף לכל אורך קניון הנחל והמפלים, ומגיע לעין עוג'א. ההליכה במסלול זה כרוכה במעבר מפלים יבשים, כאשר מיטיבי לכת וטיפוס יכולים לעבור בהם גם ללא חבל (אך מומלץ להצטייד בחבל באורך כ- 20 מ'). השביל מסתיים בסכר הנמצא כשלושה וחצי ק"מ ממערב לקיבוץ ייט"ב. למי שאינו מיטיב לכת, ניתן להגיע מהקצה המזרחי של שביל זה לעין אל עוג'א וחזרה (הליכה של 800 מ' לכל כיוון).
- שביל רגלי מסומן שחור 5667 יוצא מאזור הכניסה של כוכב השחר, עוקף מפלים יבשים בוואדי קיס ואת המפל הגדול, ומגיע לאפיק נחל ייט"ב מתחת לאזור המפלים.
- שביל רגלי מסומן כחול 5666 יוצא מהקצה הצפוני של כוכב השחר ויורד דרך סדק תלול (למעבר בו, רצוי מאד להצטייד בחבל באורך כ- 10 מ') לקניון הנחל ממש מעל לאזור המפלים.
- דרך מסומנת שחור 5660 לרכב שטח ואופניים יוצאת מדרך אלון, צפונית לנחל ייט"ב, וחטלםת לצד ערוץ ואדי נובייריס, בחלק הצפוני-מזרחי של השמורה. דרך זו מסתיימת ממערב לקיבוץ ייט"ב.
כל תחום השמורה נמצא בשטח אש, והביקור מחייב אישור בטחוני. כמו כן, באזור המזרחי של השמורה יש נוכחות גבוהה של אוכלוסייה פלסטינית. אין להשאיר רכב בשטח ללא שמירה, ויש להצטייד בנשק ובקבוצה.
רקע על שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר
נחל ייט"ב (ואדי עוג'א) הוא אחד הערוצים הגדולים והמרשימים בדרום השומרון. שמו העברי של הנחל הוא לפי שם הקיבוץ השוכן במורד הנחל, ייט"ב (ראשי תיבות - יד יצחק טבנקין), ואילו השם הערבי "עוג'א" מציין את הפיתולים הרבים לאורך הנחל. יובליו העליונים של הנחל יורדים מהר בעל חצור, שיא הגובה בשומרון (1016 מ' מעל פני הים), והוא נשפך לירדן ברום 330 מ' מתחת לפני הים.
בדרכו לירדן, יצר הנחל שני קניונים מרשימים. הקניון העליון, צפונית ליישוב כפר מאליך, אינו נכלל בשמורה, ובסופו נמצא המעיין הגדול הראשון בנחל - עין סמיה (מימיו נשאבים מזה עשרות שנים לעיר רמאללה). לאחר חציית דרך אלון, נכנס הנחל לקניון נוסף, הנמצא בתחום השמורה, ובו מספר מפלים יבשים לא גבוהים (ניתן לרדת בהם ולצידם גם ללא חבל, למיטיבי לכת בלבד). בקצה קניון זה נובע עין עוג'א (שלא זכה לשם עברי רשמי). מעיין זה הוא אחד המעיינות הגדולים ביותר במרכז הארץ, אך שפיעתו תנודתית. בחורף המעיין שופע, ואילו בקיץ שחון עשוי המעיין אף להתייבש לחלוטין.
מי המעיין מזינים פלג זורם לאורך מאות מטרים, ולצידו צמחיית נחלים שופעת - עבקנה שכיח, פלגית שיחנית, סמר חד, סוף מצוי, עצי תמר ועוד.
מדרונות השמורה מכוסים בצמחייה ערבתית, בה בולטים רותם המדבר ושלהבית קצרת-שיניים. בשל לחץ רעייה כבד, בולטת כאן אוכלוסייה גדולה של חצבים, וכן ניתן לפגוש כאן אירוס שחום, חלמונית גדולה (בקניון ואדי קיס ומצפון לנחל ייט"ב), יקינטונית מעורקת (גיאופיט אנדמי לבקעת הירדן) צבעוני ההרים, עיריוני צהוב, נורית אסיה והעשב הנדיר ציפורנית חדת-שיניים.
מי הנחל תועלו עוד בתקופות קדומות באמות מים לעבר ח'רבת עוג'א א-תחתא והעיר הקדומה ארכלאיס (ח'רבת ביודאת). שרידי יישוב קדום נוסף נמצאים בח'רבת עוג'א אל-פווקא, אותה הציעו לזהות עם העיר הקדומה עטרות, המוזכרת בגבול נחלת שבט אפריים (יהושע ט"ז).
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר קו החזית בין הבריטים והטורקים במשך כחצי שנה לאורך הירקון ויובליו אל נחל ייט"ב. קו זה כונה "קו שתי העוג'ות".
בקצה המערבי של השמורה נמצא עין מועכר. זהו מעיין זעיר המתייבש בקיץ.
הגוש השני של השמורה משתרע סביב הר קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או "כיפת הכוכב". הר זה, שגובהו 724 מ', הוא גוש מורם (הורסט) המתנשא לגובה ניכר מעל סביבתו. בפסגת ההר נמצא מצפור ולצידו שרידי עבודות עפר צבאיות. במדרון ההר נמצאים שרידיו הדלים של קבר סית' נג'מה - קדושה מוסלמית.
נוף הצומח בהר הוא ערבתי - בתת ספר בה בולטים סירה קוצנית, עירית גדולה, גלונית מצויה ורותם המדבר. באזור הפסגה פורח באביב אירוס שחום.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים
אין בשמורה שירותים למטיילים.
אזהרה בטחונית |
מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם.
המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת. |
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
הצעות טיול בסביבת שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר
פריחה ומוקדי עניין עונתיים
הביקור מומלץ בחורף ובאביב.
בפברואר פורח באזור מין נדיר ואנדמי לבקעה (צומח גם בעבר הירדן המזרחי) - יקינטונית מעורקת. בתקופה זו פורח במצוקים גם צבעוני ההרים.
במרץ פורחים במצוקי הנחל אירוס שחום ועיריוני צהוב, וכן גדלים באזור נורית אסיה וצמר מפוצל.
בנובמבר פורחת חלמונית גדולה מעל למפל הגדול בוואדי קיס.
בשנים האחרונות עין עוג'א מתייבש בקיץ, ולא מומלץ להגיע אליו בתקופה זו.
קישורים נוספים וספרות מומלצת
- קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערכים: שמורת ייט"ב, שמורת כוכב השחר).
- ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל עוג'ה).
- בקעת הירדן ומזרח השומרון, סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.
שמות נוספים לאתר
שמורת נחל ייט"ב, שמורת ייט"ב, שמורת כוכב השחר.