קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "חורבת קציון וחורבת מרות"
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הטיול אינו מעגלי, ובעוד שמרחק ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אינו גדול במיוחד (2 ק"מ), מומלץ להימנע מהליכה לאורך הכביש בהעדר שוליים רחבים ובטיחותיים. | הטיול אינו מעגלי, ובעוד שמרחק ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אינו גדול במיוחד (2 ק"מ), מומלץ להימנע מהליכה לאורך הכביש בהעדר שוליים רחבים ובטיחותיים. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
המסלול אינו מעגלי. נקודות ההתחלה והסיום נמצאות לצד כביש 886 (צומת עין זיתים - צומת ישע) באזור מושב עלמה. | המסלול אינו מעגלי. נקודות ההתחלה והסיום נמצאות לצד כביש 886 (צומת עין זיתים - צומת ישע) באזור מושב עלמה. | ||
| שורה 55: | שורה 49: | ||
אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי). | אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי). | ||
| − | |אורך המסלול=5 ק"מ | + | |אורך המסלול=10.5 ק"מ. |
| − | |משך המסלול= | + | |משך המסלול=7-5 שעות. |
| − | |טיפוס מצטבר= | + | |טיפוס מצטבר=ירידה של 200 מ' ועלייה של 280 מ' |
| − | |מפה= | + | |מפה=meroth.gif |
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
[[תמונה:wadi_saar3.jpg|left|thumb|200px|פריחה בנחל סער, מאי 2015]] | [[תמונה:wadi_saar3.jpg|left|thumb|200px|פריחה בנחל סער, מאי 2015]] | ||
| − | + | נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה ל[[שמורת נחל דישון]] ומחסום לרכב. | |
| − | + | עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון ואלה אטלנטית. | |
| − | + | קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות '''חורבת קציון'''. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, ונחשד ע"י הארכיאולוגים כבית כנסת עתיק, אם כי אינו תואם לחלוטין את בתי הכנסת האחרים המוכרים בגליל. נוכל לראות כאן כותרות ובסיסי עמודים, משקוף מעוטר וקיר אבן שהשתמר לגובה יותר משני מטרים. מי שימשיך ויסתובב בחורבה עשוי לאתר גם אבן "ים" של בית בד וצמד קמרונות תת-קרקעיים שהכניסה אליהם מצד מזרח. | |
| − | + | אחרי הפסקה מתבקשת נשוב לצומת השבילים ועתה נפנה עם הסימון הירוק דרומה לעבר חורבת מרות. המרחב הפתוח מהווה בית גידול אידיאלי לצבאים, ולצידם רועים כאן עדרי בקר. השביל עלול להיות לא ברור, אך באופן כללי הוא עובר למרגלות המדרון התלול שחוצץ בין רמת עלמה ובין רמת קציון-מרות בה אנו נמצאים. עם הגיענו לירידה אל נחל מרות, נוטה השביל ימינה ויורד לערוץ הנחל. נעלה עשרות מטרים בערוץ ונבצע "פניית פרסה" אל הגדה הדרומית. בדרכנו למעלה נחלוף על פני בור מים עם אבן חוליה יפה, ומקווה עם מדרגות חצובות. כאשר נתייצב חזרה על הרמה נגיע לשדה קוצים. כאן נוטה השביל ימינה (לכיוון דרום-מזרח) ואחרי כ- 100 מ' נגיע למתחם המגודר של '''בית הכנסת העתיק של מרות'''. | |
| − | + | השביל נכנס למתחם המגודר וחוצה את בית הכנסת העתיק. סיפורו המודרני של המקום מתחיל בשנת 1977, כאשר הארכיאולוג צבי אילן, שחקר בלונדון את מסמכי הגניזה הקהירית, נתקל באזכור לישוב "מארוס", וחושד כי מדובר על יישוב קדום בשם מרות, המוזכר ע"י יוסף בן-מתתיהו כנקודת ציון בגבול הצפוני של הגליל היהודי. | |
| − | + | אילן קישר בין מארוס ומרות לבין שרידי כפר ערבי בשם ח'רבת מארוס השוכן כאן, וזאת בניגוד לדעתם של רבים מהארכיאולוגים שסברו שמרות היא מירון. בביקור ראשון במקום בשנת 1981, הצליח אילן לאתר את ראשי העמודים של בית הכנסת מבצבצים מהקרקע, והדבר שיכנע אותו להוציא לפועל חפירה ארכיאולוגית. החפירות באתר נמשכו עד 1987, וחשפו בית כנסת מפואר, בית מדרש, רצפות פסיפס ומטמון מטבעות חריג בגודלו (כ- 500 מטבעות). הממצאים המרתקים מעידים על רצף התיישבות יהודית שנמשך משלהי התקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים, במשך כ- 1300 שנה, ועל חשיבותה האזורית של מרות כנקודת גבול בגליל היהודי (שהשתרע בתקופה זו עד ל[[נחל דישון]] - מעבר לו שכנה אוכלוסייה נוכרית בתחום העיר צור). כיום ניתן לראות במתחם את עמודי בית הכנסת, העתקי הפסיפסים, מערכת מסתור ועוד, ואילו חלק מהממצאים מוצגים ב[[מוזיאון ישראל בירושלים]]. | |
| − | + | נצא מבית הכנסת דרומה ונמשיך בדרך עפר לצד מטעי זיתים שהשתייכו לכפר הקטן מארוס. עם הגיענו לצומת שבילים ירוק-שחור, נפנה ימינה עם הסימון השחור לדרך עפר המובילה לעבר [[מערת עלמה]]. בתחילת הדרך נמצאים עצי ברוש המהווים נקודת ציון בולטת בנוף. | |
| − | + | נמשיך בעלייה ארוכה וחשופה לשמש, ובסופה נתייצב בצומת שבילים שחור-אדום, בשולי עמק קטן העשוי להיות מוצף בחורף. | |
| − | + | פנייה קצרה שמאלה בסימון האדום תוביל אותנו לעבר [[מערת עלמה]] המהווה יעד לביקור בפני עצמו (למתכננים ביקור במערה, מומלץ להוסיף 3-2 שעות להערכת משך המסלול, ולהצטייד בהתאם). | |
| − | + | נשוב לצומת השבילים ואחרי עלייה קצרה נגיע לדרך כורכר טובה, בה נמשיך כמעט 2 ק"מ נוספים בכיוון צפון-מערב, עד לכביש 886 בפאתי הכפר הצ'רקסי ריחניה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| שורה 101: | שורה 87: | ||
* המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד, כולל בימי שישי עד הצהריים. | * המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד, כולל בימי שישי עד הצהריים. | ||
* המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות. | * המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות. | ||
| − | * ביקור ב[[מערת עלמה]] מחייב היערכות מתאימה כמפורט בדף מסלול מערת עלמה באתר. | + | * ביקור ב[[מערת עלמה]] מחייב היערכות מתאימה כמפורט בדף מסלול מערת עלמה באתר. למבקרים באתר, יש להוסיף 3-2 שעות להערכת אורך המסלול. |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־18:50, 21 במאי 2015
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: חורבת קציון וחורבת מרות
חורבת קציון וחורבת מרות - בתי כנסת עתיקים בגליל העליון המזרחי.
- מסלול טיול
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: מזרחית למושב עלמה
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:כחול 2140, ירוק 2135, שחור 2150, אדום 2155
- עונות ביקור:חורף ואביב
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:רגיל
- סוג מסלול:קווי ארוך
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:10.5 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:15/5/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:15/5/2015
בית הכנסת העתיק במרות, (עמית מנדלסון, 15/5/2015)
עוד אתרים בסביבה
רקע: חורבת קציון וחורבת מרות
מסלול הטיול מפגיש אותנו עם שניים מבתי הכנסת העתיקים והמרשימים בגליל העליון המזרחי, בקרבת מושב עלמה.
המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד (כולל בימי שישי), והטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון.
חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש, כך שהטיול אינו מומלץ לביצוע בחודשי הקיץ או בימים חמים במיוחד.
הטיול אינו מעגלי, ובעוד שמרחק ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אינו גדול במיוחד (2 ק"מ), מומלץ להימנע מהליכה לאורך הכביש בהעדר שוליים רחבים ובטיחותיים.
איך להגיע:
המסלול אינו מעגלי. נקודות ההתחלה והסיום נמצאות לצד כביש 886 (צומת עין זיתים - צומת ישע) באזור מושב עלמה.
נגיע תחילה לנקודת הסיום, בכפר הצ'רקסי ריחניה. 200 מ' צפונית לצומת כביש הגישה לקיבוץ יראון, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר (אין שילוט הכוונה בתחילת הדרך). נשאיר כאן רכב אחד, ועם הרכב השני נמשיך ונחלוף על פני מושב עלמה.
1.3 ק"מ צפונית לכניסה לעלמה, בעיקול משמעותי של הכביש, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר בסימון שבילים כחול. גם כאן אין שילוט הכוונה. כאן נשאיר רכב שני ונצא לדרך.
אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי).
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה לשמורת נחל דישון ומחסום לרכב.
עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון ואלה אטלנטית.
קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות חורבת קציון. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, ונחשד ע"י הארכיאולוגים כבית כנסת עתיק, אם כי אינו תואם לחלוטין את בתי הכנסת האחרים המוכרים בגליל. נוכל לראות כאן כותרות ובסיסי עמודים, משקוף מעוטר וקיר אבן שהשתמר לגובה יותר משני מטרים. מי שימשיך ויסתובב בחורבה עשוי לאתר גם אבן "ים" של בית בד וצמד קמרונות תת-קרקעיים שהכניסה אליהם מצד מזרח.
אחרי הפסקה מתבקשת נשוב לצומת השבילים ועתה נפנה עם הסימון הירוק דרומה לעבר חורבת מרות. המרחב הפתוח מהווה בית גידול אידיאלי לצבאים, ולצידם רועים כאן עדרי בקר. השביל עלול להיות לא ברור, אך באופן כללי הוא עובר למרגלות המדרון התלול שחוצץ בין רמת עלמה ובין רמת קציון-מרות בה אנו נמצאים. עם הגיענו לירידה אל נחל מרות, נוטה השביל ימינה ויורד לערוץ הנחל. נעלה עשרות מטרים בערוץ ונבצע "פניית פרסה" אל הגדה הדרומית. בדרכנו למעלה נחלוף על פני בור מים עם אבן חוליה יפה, ומקווה עם מדרגות חצובות. כאשר נתייצב חזרה על הרמה נגיע לשדה קוצים. כאן נוטה השביל ימינה (לכיוון דרום-מזרח) ואחרי כ- 100 מ' נגיע למתחם המגודר של בית הכנסת העתיק של מרות.
השביל נכנס למתחם המגודר וחוצה את בית הכנסת העתיק. סיפורו המודרני של המקום מתחיל בשנת 1977, כאשר הארכיאולוג צבי אילן, שחקר בלונדון את מסמכי הגניזה הקהירית, נתקל באזכור לישוב "מארוס", וחושד כי מדובר על יישוב קדום בשם מרות, המוזכר ע"י יוסף בן-מתתיהו כנקודת ציון בגבול הצפוני של הגליל היהודי.
אילן קישר בין מארוס ומרות לבין שרידי כפר ערבי בשם ח'רבת מארוס השוכן כאן, וזאת בניגוד לדעתם של רבים מהארכיאולוגים שסברו שמרות היא מירון. בביקור ראשון במקום בשנת 1981, הצליח אילן לאתר את ראשי העמודים של בית הכנסת מבצבצים מהקרקע, והדבר שיכנע אותו להוציא לפועל חפירה ארכיאולוגית. החפירות באתר נמשכו עד 1987, וחשפו בית כנסת מפואר, בית מדרש, רצפות פסיפס ומטמון מטבעות חריג בגודלו (כ- 500 מטבעות). הממצאים המרתקים מעידים על רצף התיישבות יהודית שנמשך משלהי התקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים, במשך כ- 1300 שנה, ועל חשיבותה האזורית של מרות כנקודת גבול בגליל היהודי (שהשתרע בתקופה זו עד לנחל דישון - מעבר לו שכנה אוכלוסייה נוכרית בתחום העיר צור). כיום ניתן לראות במתחם את עמודי בית הכנסת, העתקי הפסיפסים, מערכת מסתור ועוד, ואילו חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון ישראל בירושלים.
נצא מבית הכנסת דרומה ונמשיך בדרך עפר לצד מטעי זיתים שהשתייכו לכפר הקטן מארוס. עם הגיענו לצומת שבילים ירוק-שחור, נפנה ימינה עם הסימון השחור לדרך עפר המובילה לעבר מערת עלמה. בתחילת הדרך נמצאים עצי ברוש המהווים נקודת ציון בולטת בנוף.
נמשיך בעלייה ארוכה וחשופה לשמש, ובסופה נתייצב בצומת שבילים שחור-אדום, בשולי עמק קטן העשוי להיות מוצף בחורף.
פנייה קצרה שמאלה בסימון האדום תוביל אותנו לעבר מערת עלמה המהווה יעד לביקור בפני עצמו (למתכננים ביקור במערה, מומלץ להוסיף 3-2 שעות להערכת משך המסלול, ולהצטייד בהתאם).
נשוב לצומת השבילים ואחרי עלייה קצרה נגיע לדרך כורכר טובה, בה נמשיך כמעט 2 ק"מ נוספים בכיוון צפון-מערב, עד לכביש 886 בפאתי הכפר הצ'רקסי ריחניה.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
המסלול נסקר בקיץ ולא זוהתה בו פריחה ייחודית.
ניתן לבקר במערת עלמה בחודשים אפריל-אוקטובר (כולל), ולעקוב אחרי ההנחיות הייעודיות בדף המסלול.
שירותים למטיילים:
שולחנות פיקניק לצד בית הכנסת בחורבת מרות.
הערות ואזהרות:
- המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד, כולל בימי שישי עד הצהריים.
- המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות.
- ביקור במערת עלמה מחייב היערכות מתאימה כמפורט בדף מסלול מערת עלמה באתר. למבקרים באתר, יש להוסיף 3-2 שעות להערכת אורך המסלול.
הצעות טיול בסביבת חורבת קציון וחורבת מרות:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- נחל סער - מיכה לבנה, "דפי יהודית", החברה להגנת הטבע, 1978.