קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "תל חדיד"
| שורה 62: | שורה 62: | ||
מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי בצורת הספרה 8, כאשר מפגש שתי הלולאות הינו בנקודת ההתחלה והסיום של המסלול. | מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי בצורת הספרה 8, כאשר מפגש שתי הלולאות הינו בנקודת ההתחלה והסיום של המסלול. | ||
| − | פסגת התל חשופה וניתן לזהות בה שרידי בית קברות מוסלמי, שרוסס בקוטלי עשבים חזקים למניעת צמחייה. בצד המערבי של הפסגה נמצא '''מצפור רועי''' לזכר רועי כהן ממושב בית נחמיה הסמוך. מנקודה זו נשקפת תצפית נהדרת לגוש דן כולו. בצפון נראים שוהם ובית נחמיה, ולמרגלותינו נמצא מושב חדיד. | + | '''פסגת התל''' חשופה וניתן לזהות בה שרידי בית קברות מוסלמי, שרוסס בקוטלי עשבים חזקים למניעת צמחייה. בצד המערבי של הפסגה נמצא '''מצפור רועי''' לזכר רועי כהן ממושב בית נחמיה הסמוך. מנקודה זו נשקפת תצפית נהדרת לגוש דן כולו. בצפון נראים שוהם ובית נחמיה, ולמרגלותינו נמצא מושב חדיד. |
| − | מהמצפור נפנה ימינה (צפונה) עם סימון [[שביל ישראל]] החופף לסימון ירוק, ונרד בתלילות מהתל אל כרמי הזיתים שלמרגלותיו. השבילים באזור זה עברו הרס רציני בגלל פעילות רכבי שטח ללא בקרה כלשהי, והירידה מחייבת זהירות קלה. | + | מהמצפור נפנה ימינה (צפונה) עם סימון [[שביל ישראל]] החופף לסימון ירוק (בשולי הפסגה נזהה ריכוזי חצבים בסתיו), ונרד בתלילות מהתל אל כרמי הזיתים שלמרגלותיו. השבילים באזור זה עברו הרס רציני בגלל פעילות רכבי שטח ללא בקרה כלשהי, והירידה מחייבת זהירות קלה. |
| − | עם הגיענו למרגלות התל, פונה השביל ימינה, אך כדאי תחילה להעיף מבט בגוש הסלע שמשמאלנו (מצפון לשביל) בו ניתן לראות גת עתיקה (מתקן קדום לייצור יין) וסביבה שקעים עגולים חצובים (מדוכות - כנראה מתקנים קדומים לכתישת יבול חקלאי). מצד דרום נראית מערה עם שני פתחים, אך תקרתה נמוכה יחסית. | + | עם הגיענו למרגלות התל, פונה השביל ימינה, אך כדאי תחילה להעיף מבט בגוש הסלע שמשמאלנו (מצפון לשביל) בו ניתן לראות '''גת עתיקה''' (מתקן קדום לייצור יין) וסביבה שקעים עגולים חצובים (מדוכות - כנראה מתקנים קדומים לכתישת יבול חקלאי). מצד דרום נראית '''מערה''' עם שני פתחים, אך תקרתה נמוכה יחסית. |
הסימון הירוק יוביל אותנו בין כרמי הזיתים (בהם פורחות בסתיו [[סתוונית היורה|סתווניות]] פה ושם), עד למפגש הדרך המסומנת כחול איתה הגענו אל הפסגה. | הסימון הירוק יוביל אותנו בין כרמי הזיתים (בהם פורחות בסתיו [[סתוונית היורה|סתווניות]] פה ושם), עד למפגש הדרך המסומנת כחול איתה הגענו אל הפסגה. | ||
| − | עתה נפנה שמאלה ונלך לאורך הדרך (בזהירות - רכבים חולפים). באזור פזורות משוכות צבר גדולות ומרשימות. | + | עתה נפנה שמאלה ונלך לאורך הדרך (בזהירות - רכבים חולפים). באזור פזורות משוכות צבר גדולות ומרשימות. מדי פעם נבחין בקרבת הדרך בבורות מים המכוסים בסלעים גדולים. אחרי הליכה לא ארוכה, נגיע ל'''צומת שבילים כחול-שחור''' (הנקודה בה דרך הכורכר מתחלפת לכביש סלול). |
| + | |||
| + | כאן מומלץ תחילה לפנות שמאלה (מזרחה), לחצות את כרם הזיתים ולאחר כ- 100 מ' נגיע לגבעה טרשית עם סלעים גדולים. בגבעה זו יש פריחה עונתית מגוונת - [[חצב מצוי|חצבים]], [[חבצלת קטנת-פרחים]], כתלה חריפה ועוד. בצד הצפוני של הגבעה יש '''גת חצובה''' ובקרבתה גם קבר מלבני חצוב. | ||
| + | |||
| + | נחזור לצומת השבילים ונעלה בזהירות לאורך הכביש חזרה לפסגת התל. באזור הפסגה ניטע יער אורנים על חורבות הכפר חדית'א, המחכות לחפירה ארכיאולוגית מסודרת שתחשוף את צפונות המקום. | ||
| + | |||
| + | עם הגיענו לפסגה נשוב למצפור, ועתה נפנה שמאלה ונזהה שני עמודוני עץ המסמנים את נתיב הירידה מהתל מערבה. הירידה תלולה ומחייבת זהירות. | ||
| + | |||
| + | למרגלות הפסגה נפנה ימינה להמשך הסימון הירוק, החוצה אזור טרשי ובו חציבות עתיקות ובור מים, ופונה לכיוון צפון-מערב עד למפגש עם דרך מסומנת שחור. כאן נפנה שמאלה ונעלה בעלייה קצרה ותלולה חזרה אל הפסגה ונסיים את המסלול. | ||
| + | |||
| + | אפשרות נוספת, למעוניינים להימנע מהקטעים התלולים סביב הפסגה, היא לרדת מהפסגה מערבה עם הסימון השחור עד לצומת שבילים שחור-ירוק, ואז לפנות ימינה (מזרחה) בסימון הירוק עד לנקודה בה הוא פונה דרומה ומטפס לפסגה. בנקודה זו נמשיך ישר מזרחה, ואחרי עשרות מטרים בלבד נזהה את הסימון הירוק שחוזר מהפסגה, בקרבת הגת הגדולה, ונמשיך איתו כמתואר לעיל. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| שורה 82: | שורה 92: | ||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
* ייתכן עומס מטיילים, בעיקר בשבתות יפות. | * ייתכן עומס מטיילים, בעיקר בשבתות יפות. | ||
| − | * קיימת פעילות של רכבי שטח באזור זה, ויש להיזהר בשיטוט באזור. | + | * המסלול משלב קטעי הליכה לאורך דרך מטיילים ראשית, ויש להיזהר מתנועת כלי רכב. |
| + | * קיימת פעילות של רכבי שטח באזור זה, ויש להיזהר בשיטוט באזור, גם בקטעים שאינם בדרכי עפר. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־16:48, 14 בנובמבר 2014
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: תל חדיד
תל חדיד - גבעה בשולי יער בן-שמן, ממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה לעבר גוש דן.
- מסלול טיול
- אזור:השפלה
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: מזרחית למושב חדיד
- גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
- שבילי טיול:שביל ישראל, יעודכן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:1.5 ק"מ
- תאריך ביצוע מסלול:14/11/2014
- תאריך ביקור אחרון בשטח:14/11/2014
תל חדיד, (עמית מנדלסון, 14/11/2014)
עוד אתרים בסביבה
רקע: תל חדיד
תל חדיד, בשוליו הצפוניים של יער בן-שמן, מתנשא לרום 147 מ' בלבד, אך מיקומו בגבול השפלה ומישור החוף הופך אותו לאחת מנקודות התצפית הטובות ביותר במרחב.
בתל שכנה העיר הקדומה חדיד, הנזכרת בין הערים בהן התיישבו שבי ציון. חדיד נזכרת בספר מקבים א' בין הערים שבוצרו בידי שמעון החשמונאי - ""ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים". התל מופיע במפת מידבא, שם הוא מוזכר בכיתוב "עדיתיים היא עתה חדיתא", רמז לזיהוי קדום של היישוב עם עיר קדומה בנחלת שבט יהודה (עדיתיים) - זאת על אף שאנו לא נמצאים בנחלת שבט יהודה אלא בנחלת שבט דן (או שבט אפרים).
התל היה מיושב במרבית התקופות, מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הערבית הקדומה, וכן בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי. בחפירה שנערכה בדרום-מזרח התל בשנת 1940, נחשף קטע פסיפס ובו ציורי עיר בצורה עם הכיתוב ביוונית "מצרים", נהר ובו דגים, ברווזים, צמחים וספינת מפרש. קטע פסיפס זה נמצא כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה. בחפירת הצלה למרגלות התל בחודשים ספטמבר-דצמבר 1995 (לקראת סלילת כביש חוצה ישראל), נמצא לוח טין הנושא כתובת בכתב יתדות ניאו-אשורי – שטר מכירה משנת 698 לפנה"ס. מאבק סביבתי שליווה את סלילת הכביש הוביל לכריית מנהרות חדיד, שאורכן כ- 500 מ', והן המנהרות היחידות לאורך כביש 6 במרכז הארץ.
במסגרת חפירת ההצלה ב- 1995 זוהו ממצאים מתקופות רבות, ובין היתר גת משוכללת משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה הערבית הקדומה, מערת קבורה מהתקופה הרומית בה נמצאו נרות חרס, בקבוקי זכוכית ועגיל זהב, וקברים מהתקופה הביזנטית בהם נמצאו נרות חרס ועגילי זהב. עם זאת מרבית תחום התל לא נחפר עד כה.
בדורות האחרונים שכן כאן הכפר אל-חדית'ה, שנכבש במהלך "מבצע דני" במלחמת העצמאות.
איך להגיע:
הגישה לאתר היא מכביש 444, כשני ק"מ צפונית לצומת מודיעים (700 מ' צפונית לרמזור הראשון אחרי הצומת). שלט הכוונה חום מפנה מזרחה לאנדרטת חיל הלוגיסטיקה (חיל התחזוקה) ולתל חדיד. בכניסה לשטח ניצבת מפת שבילי יער בן-שמן של קק"ל.
ניסע כ- 660 מ' בכביש אספלט (מלווה בחלקו בסימון שבילים שחור). הכביש הופך לדרך כורכר עבירה לכל רכב (מחייבת נסיעה איטית) ולאחר כ- 180 מ' בשטח פתוח נגיע לצומת שבילים כחול-ירוק (לכאן נגיע בהמשך ברגל). לאחר עוד 150 מ', אחרי שנעבור מעל מנהרת חדיד, מצטרף אלינו משמאל שביל ישראל. כ- 300 מ' נוספים, הדרך הופכת שוב לכביש. בצומת שבילים כחול-שחור נמשיך ישר (אין פנייה ימינה בשל תמרור אין כניסה) ולאחר 80 מ' נפנה ימינה בכביש העולה לפסגת תל חדיד. לאחר כ- 500 מ' נגיע ל"חניון הפסגה" (או "חניון האורנים") - נקודת ההתחלה והסיום. לאחר הטיול נמשיך בכביש עוד כ- 300 מ' עד למפגש הדרך ממנה הגענו, ונפנה שמאלה כדי לשוב חזרה לכביש הראשי.
סה"כ הנסיעה מהכביש הראשי עד לפסגת התל - 2 ק"מ (מתוכם 600 מ' בדרך כורכר והיתרה בכבישים סלולים).
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
מסלול הטיול הוא מסלול מעגלי בצורת הספרה 8, כאשר מפגש שתי הלולאות הינו בנקודת ההתחלה והסיום של המסלול.
פסגת התל חשופה וניתן לזהות בה שרידי בית קברות מוסלמי, שרוסס בקוטלי עשבים חזקים למניעת צמחייה. בצד המערבי של הפסגה נמצא מצפור רועי לזכר רועי כהן ממושב בית נחמיה הסמוך. מנקודה זו נשקפת תצפית נהדרת לגוש דן כולו. בצפון נראים שוהם ובית נחמיה, ולמרגלותינו נמצא מושב חדיד.
מהמצפור נפנה ימינה (צפונה) עם סימון שביל ישראל החופף לסימון ירוק (בשולי הפסגה נזהה ריכוזי חצבים בסתיו), ונרד בתלילות מהתל אל כרמי הזיתים שלמרגלותיו. השבילים באזור זה עברו הרס רציני בגלל פעילות רכבי שטח ללא בקרה כלשהי, והירידה מחייבת זהירות קלה.
עם הגיענו למרגלות התל, פונה השביל ימינה, אך כדאי תחילה להעיף מבט בגוש הסלע שמשמאלנו (מצפון לשביל) בו ניתן לראות גת עתיקה (מתקן קדום לייצור יין) וסביבה שקעים עגולים חצובים (מדוכות - כנראה מתקנים קדומים לכתישת יבול חקלאי). מצד דרום נראית מערה עם שני פתחים, אך תקרתה נמוכה יחסית.
הסימון הירוק יוביל אותנו בין כרמי הזיתים (בהם פורחות בסתיו סתווניות פה ושם), עד למפגש הדרך המסומנת כחול איתה הגענו אל הפסגה.
עתה נפנה שמאלה ונלך לאורך הדרך (בזהירות - רכבים חולפים). באזור פזורות משוכות צבר גדולות ומרשימות. מדי פעם נבחין בקרבת הדרך בבורות מים המכוסים בסלעים גדולים. אחרי הליכה לא ארוכה, נגיע לצומת שבילים כחול-שחור (הנקודה בה דרך הכורכר מתחלפת לכביש סלול).
כאן מומלץ תחילה לפנות שמאלה (מזרחה), לחצות את כרם הזיתים ולאחר כ- 100 מ' נגיע לגבעה טרשית עם סלעים גדולים. בגבעה זו יש פריחה עונתית מגוונת - חצבים, חבצלת קטנת-פרחים, כתלה חריפה ועוד. בצד הצפוני של הגבעה יש גת חצובה ובקרבתה גם קבר מלבני חצוב.
נחזור לצומת השבילים ונעלה בזהירות לאורך הכביש חזרה לפסגת התל. באזור הפסגה ניטע יער אורנים על חורבות הכפר חדית'א, המחכות לחפירה ארכיאולוגית מסודרת שתחשוף את צפונות המקום.
עם הגיענו לפסגה נשוב למצפור, ועתה נפנה שמאלה ונזהה שני עמודוני עץ המסמנים את נתיב הירידה מהתל מערבה. הירידה תלולה ומחייבת זהירות.
למרגלות הפסגה נפנה ימינה להמשך הסימון הירוק, החוצה אזור טרשי ובו חציבות עתיקות ובור מים, ופונה לכיוון צפון-מערב עד למפגש עם דרך מסומנת שחור. כאן נפנה שמאלה ונעלה בעלייה קצרה ותלולה חזרה אל הפסגה ונסיים את המסלול.
אפשרות נוספת, למעוניינים להימנע מהקטעים התלולים סביב הפסגה, היא לרדת מהפסגה מערבה עם הסימון השחור עד לצומת שבילים שחור-ירוק, ואז לפנות ימינה (מזרחה) בסימון הירוק עד לנקודה בה הוא פונה דרומה ומטפס לפסגה. בנקודה זו נמשיך ישר מזרחה, ואחרי עשרות מטרים בלבד נזהה את הסימון הירוק שחוזר מהפסגה, בקרבת הגת הגדולה, ונמשיך איתו כמתואר לעיל.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- אוגוסט-ספטמבר - פריחת חצב מצוי וחבצלת קטנת-פרחים.
- סוף אוקטובר - חודש נובמבר - פריחת סתוונית היורה.
מינים נוספים פורחים באזור במהלך השנה.
שירותים למטיילים:
חניוני מטיילים - בצמוד לאנדרטת חיל הלוגיסטיקה ובפסגת התל.
הערות ואזהרות:
- ייתכן עומס מטיילים, בעיקר בשבתות יפות.
- המסלול משלב קטעי הליכה לאורך דרך מטיילים ראשית, ויש להיזהר מתנועת כלי רכב.
- קיימת פעילות של רכבי שטח באזור זה, ויש להיזהר בשיטוט באזור, גם בקטעים שאינם בדרכי עפר.
הצעות טיול בסביבת תל חדיד:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
שילוט באתר.