קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גנים במזרח פתח תקווה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 4: שורה 4:
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
 
|סקירה=גנים במזרח פתח תקווה - טיול במקבץ גנים מעניינים בפאתי העיר הגדולה.
 
|סקירה=גנים במזרח פתח תקווה - טיול במקבץ גנים מעניינים בפאתי העיר הגדולה.
|תמונה=central_path1.jpg
+
|תמונה=path_gardens1.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|מקום_הצילום=שער הברון
 
|מקום_הצילום=שער הברון
שורה 31: שורה 31:
 
|10=[[פארק אפק - מבצר אנטיפטרוס]]
 
|10=[[פארק אפק - מבצר אנטיפטרוס]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:central_path2.jpg|left|thumb|200px|ישיבת לומזה, אוגוסט 2014]]
+
[[תמונה:path_gardens2.jpg|left|thumb|200px|ישיבת לומזה, אוגוסט 2014]]
 
אדמות פתח תקווה - "אם המושבות" נרכשו בט"ו באב תרל"ח (1878) ע"י קבוצת חלוצים שרכשו אדמות בקרבת הכפר מלאבס. יהושע שטמפפר, אחד המייסדים, הוא שהציע את השם "פתח תקווה". השם נלקח מנבואת הושע "ואת עמק עכור נתתי לפתח תקווה". נבואה זו מתייחסת לאזור יריחו, שקולל בידי יהושע בן-נון, ובו ניסו המייסדים לרכוש אדמות בטרם רכישת אדמות פתח תקווה של ימינו.  
 
אדמות פתח תקווה - "אם המושבות" נרכשו בט"ו באב תרל"ח (1878) ע"י קבוצת חלוצים שרכשו אדמות בקרבת הכפר מלאבס. יהושע שטמפפר, אחד המייסדים, הוא שהציע את השם "פתח תקווה". השם נלקח מנבואת הושע "ואת עמק עכור נתתי לפתח תקווה". נבואה זו מתייחסת לאזור יריחו, שקולל בידי יהושע בן-נון, ובו ניסו המייסדים לרכוש אדמות בטרם רכישת אדמות פתח תקווה של ימינו.  
  
שורה 52: שורה 52:
 
|מפה=central_path.gif
 
|מפה=central_path.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:central_path3.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת הגדול, אוגוסט 2014]]
+
[[תמונה:path_gardens3.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת הגדול, אוגוסט 2014]]
  
 
כ- 700 מ' דרומית לצומת גנים, נפנה ברמזור לרחוב הוותיקים בכניסה לשכונת קריית אלון. נחנה במפגש הרחובות הוותיקים ודוד רמז, ומנקודה זו מומלץ להתחיל את המסלול ברגל (הגישה לחלק מהגנים ברכב היא מסובכת למדי, בשל צמידותם לכביש 40).
 
כ- 700 מ' דרומית לצומת גנים, נפנה ברמזור לרחוב הוותיקים בכניסה לשכונת קריית אלון. נחנה במפגש הרחובות הוותיקים ודוד רמז, ומנקודה זו מומלץ להתחיל את המסלול ברגל (הגישה לחלק מהגנים ברכב היא מסובכת למדי, בשל צמידותם לכביש 40).

גרסה מ־20:30, 28 באוגוסט 2014

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

מסלול טיול: גנים במזרח פתח תקווה

גנים במזרח פתח תקווה - טיול במקבץ גנים מעניינים בפאתי העיר הגדולה.

  • מסלול טיול
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת.
  • מיקום: מרכז פתח תקווה
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:4 ק"מ
  • תאריך ביצוע מסלול:9/8/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/8/2014



Path gardens1.jpg

שער הברון, (עמית מנדלסון, 9/8/2014)


עוד אתרים בסביבה

רקע: גנים במזרח פתח תקווה

ישיבת לומזה, אוגוסט 2014

אדמות פתח תקווה - "אם המושבות" נרכשו בט"ו באב תרל"ח (1878) ע"י קבוצת חלוצים שרכשו אדמות בקרבת הכפר מלאבס. יהושע שטמפפר, אחד המייסדים, הוא שהציע את השם "פתח תקווה". השם נלקח מנבואת הושע "ואת עמק עכור נתתי לפתח תקווה". נבואה זו מתייחסת לאזור יריחו, שקולל בידי יהושע בן-נון, ובו ניסו המייסדים לרכוש אדמות בטרם רכישת אדמות פתח תקווה של ימינו.

ארבעה מהמייסדים - יואל משה סולומון, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן וזרח ברנט - הונצחו בשירו המפורסם של יהורם טהרלב, "הבלדה על יואל משה סולומון".

המתיישבים נתקלו בקשיים רבים, ולאחר כשנתיים נעזב היישוב (ובדרך הייתה אפיזודה קצרה של התיישבות בקרבת הכפר יהודיה (יהוד)). בשנת 1882, במקביל לראשית העלייה הראשונה, חודש היישוב בפתח תקווה, שגדלה והתפתחה. המושבה בלעה מושבים סמוכים (עין גנים ומחנה יהודה), וכבר בשנת 1937 הוכרזה פתח תקווה כעיר והיא נמנית כיום עם עשר הערים הגדולות בישראל.

לצערנו העיר לא השכילה לשמר חלק ניכר מהמורשת ההיסטורית של ראשית ההתיישבות. במסלול הטיול נתחקה אחרי חלק מהמבנים ששרדו עד היום. למגלי עניין, כדאי להוסיף ביקור בחלקת הראשונים בבית הקברות סגולה, שנחנך בשנת 1889 ומשמש את העיר פתח תקווה עד היום.

איך להגיע:

הגישה למסלול היא (איך לא...) מצומת גנים, הממוקמת במפגש הכבישים 40 ו- 483. שם הצומת מנציח את שמו של מושב עין גנים, שהוקם עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, והפך ברבות השנים לאחת משכונותיה של העיר פתח תקווה.

ניתן להגיע לנקודה זו מכיוון צפון, ממחלף ירקון דרך צומת סגולה, או מכיוון מזרח, מצומת אפק.

לבאים מכיוון דרום (צומת סירקין) כדאי להתחיל בצומת הכניסה לקריית אלון, הנמצאת כ- 900 מ' צפונית לצומת סירקין.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4 ק"מ
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

בית הכנסת הגדול, אוגוסט 2014

כ- 700 מ' דרומית לצומת גנים, נפנה ברמזור לרחוב הוותיקים בכניסה לשכונת קריית אלון. נחנה במפגש הרחובות הוותיקים ודוד רמז, ומנקודה זו מומלץ להתחיל את המסלול ברגל (הגישה לחלק מהגנים ברכב היא מסובכת למדי, בשל צמידותם לכביש 40).

בצד המזרחי של צומת הרחובות מתחיל גן מלחמת ששת הימים - גן ארוך וצר הנמשך מצפון לדרום, בין בתי שכונת קריית אלון, ובו חורשה ותיקה. זהו החלק הגבוה בשכונה, היושבת למעשה על חורבותיו של הכפר פג'ה - אחד משלושה כפרים ששכנו באזור פתח תקווה עד למלחמת העצמאות.

לאחר הליכה של כ- 300 מ' לאורך הגן, נגיע לקצה רחוב היורד מזרחה (רחוב דוד בדר). כאן נמצא מבנה של קופת חולים כללית, וממולו, מדרום למתקני משחק, נמצאים שרידיו המגודרים של מבנה חרב - קבר השייח' של הכפר פג'ה. זהו ככל הנראה השריד האחרון מהכפר.

מכאן נפנה מזרחה ברחוב דוד בדר, נחצה בזהירות את רחוב אחווה, ובקצה הרחוב נמשיך לחורשת אקליפטוסים גדולה לצד אפיק נחל מזור.

נחל מזור הוא אחד מיובליו של נחל שילה. ראשיתו של הנחל בקרבת גדר ההפרדה בין גבעת כ"ח ובית אריה, והוא חולף מדרום לעיר אלעד. בקרבת מושב נחלים נכנס הנחל לתחום שיפוט העיר פתח תקווה, וממשיך צפונה עד למפגש עם נחל שילה.

הנחל הוא נחל אכזב, אך אחרי גשמים חזקים הוא זורם בעוז למספר שעות, וכדאי להתרשם מהמראה.

בגדה המזרחית של הנחל נמצא מתחם ספורטק, ובעתיד כנראה יעבור כאן תוואי חדש לכביש 40, שיעקוף חלק משכונות פתח תקווה.

עם הגיענו לכביש (רחוב ועד ארבע ארצות) נפנה שמאלה, נחצה את הכביש ברמזור בצומת דרך מנחם בגין ונמשיך עוד 330 מ' ברח' מנחם בגין עד צומת רחוב הענבל. עתה נפנה ימינה, ועד מהרה נגיע לאנדרטת חללי אסון המסוקים.

באסון המסוקים, בחורף 1997, נספו 73 חיילי צה"ל בהתנגשות שני מסוקי תובלה בדרכם לדרום לבנון. האנדרטה המרכזית לזכר הנספים הוקמה בקרבת קיבוץ דפנה באצבע הגליל, אך ברשויות שונות בארץ הוקמו אנדרטאות נוספות, בדגש על הנספים בני אותה הרשות. גם אנדרטה זו הוקמה לזכרם של שלושה בני העיר פתח תקווה שנהרגו באסון, ומנציחה גם את זכרם של כל שאר הנספים.

מהאנדרטה נפנה ימינה ונלך בפארק מדושא בגדה המזרחית של נחל מזור, חזרה לכיוון רחוב ועד ארבע ארצות. נשים לב כי באזור זה, הנחל הוכנס לתעלת בטון פתוחה, כנראה משיקולי ניקוז, אך ללא התחשבות בערכו הסביבתי של הנחל.

במפגש הכביש, נפנה שמאלה, נחצה את צומת סירקין לצידה הצפוני-מערבי, ונמשיך צפונה בטיילת לאורך כביש 40.

עד מהרה נגיע למתחם מוזיאון פתוח ובו שלטי הסבר על שכונותיה השונות של העיר פתח תקווה.

אחרי הליכה קצרה נוספת, נחצה את צומת רחוב גורדון, וניכנס לחלקו השני של המוזיאון הפתוח - המוקדש ליהדות אתיופיה (קהילת ביתא ישראל).

בצומת רחוב הוותיקים נפנה ימינה ונחצה את הכביש הראשי במעבר החצייה, חזרה לנקודת ההתחלה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • בימים גשומים במיוחד, מומלץ להגיע ברכב לשכונות הסמוכות לנחל מזור, ולהתרשם מהנחל השוצף (כמובן ללא כניסה לאפיק הנחל).

שירותים למטיילים:

  • מתקני משחק בגן קריית אלון ובחורשה בגדת נחל מזור.

הערות ואזהרות:

  • המסלול חוצה פעמיים את כביש 40 הסואן, וכן חוצה כבישים נוספים. התיאור מכוון את המטיילים לחציית הכבישים במעברי חצייה מוסדרים ומרומזרים, ויש לעבור רק בהם.
  • אין לחצות רגלית את אפיק נחל מזור כאשר הנחל זורם.

הצעות טיול בסביבת גנים במזרח פתח תקווה:

Nophars pool.jpg

מקורות הירקון - בריכת הנופרים

Sheeri ruin.jpg

מבני עטרות לנחלים

Central path1.jpg

מרכז פתח תקווה