|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | <meta name="keywords" content="תל יזרעאל, עין יזרעאל"></meta> | + | <meta name="keywords" content="מעיין חרוד, גן לאומי מעיין חרוד"></meta> |
| − | <meta name="description" content="טיול קצר בעקבות סיפורי המקרא בעמקים, מתל יזרעאל אל עין יזרעאל - מהמעיינות הגדולים באזור."></meta> | + | <meta name="description" content="פארק מטופח סביב מעיין חרוד, אחד המעיינות המפורסמים בתולדות ארץ ישראל"></meta> |
| − | {{מסלולי טיול | + | {{גן לאומי חדש |
| − | |סקירה=טיול קצר בעקבות סיפורי המקרא בעמקים, מתל יזרעאל אל עין יזרעאל - מהמעיינות הגדולים באזור.
| + | |תמונה=harod_spring.jpg |
| − | |תמונה=ein_yizreel1.jpg | + | |מקום הצילום=מעיין חרוד |
| − | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | + | |כניסה=בתשלום |
| − | |מקום_הצילום=עין יזרעאל - בית המשאבות | |
| − | |תאריך_הצילום=30/3/2012
| |
| | |אזור=הגלבוע והעמקים | | |אזור=הגלבוע והעמקים |
| − | |מפת_סימון_שבילים=3 - הגליל התחתון | + | |מיקום=ליד היישוב גדעונה |
| − | |מיקום=ליד צומת יזרעאל, שבעה ק"מ דרומית-מזרחית לעפולה | + | |עונות ביקור=כל השנה |
| − | |גישה=רגלית, אופניים | + | |מאפיינים עיקריים=אתר נופש |
| − | |שבילי_טיול=כחול 3470 | + | |שטח=1135.91 |
| − | |עונות_ביקור=כל השנה | + | |הערת שטח=לא כולל הרחבה. |
| − | |שמורת_טבע=כן | + | |מצב תכנוני=מוכרז, הרחבה מוצעת. |
| − | |רמת_קושי=לכל המשפחה | + | |תאריך הכרזה=13/6/1968 |
| − | |סוג_מסלול=קווי קצר | + | |נגישות לנכים=חלקית |
| − | |כניסה=חינם | + | |רמת קושי=לכל המשפחה |
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול=30/3/2012 | + | |מפת סימון שבילים=3 - הגליל התחתון |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=30/3/2012 | + | |
| | + | |שם הצלם=עמית מנדלסון |
| | + | |תאריך הצילום=30/3/2012 |
| | |1=[[דרך נוף הגלבוע]] | | |1=[[דרך נוף הגלבוע]] |
| − | |2=[[נחל יצפור]] | + | |2=[[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
| | |3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]] | | |3=[[עין הסמל והעמק הנעלם]] |
| − | |4=[[עפולה ואתריה]] | + | |4=[[דרך הפיתולים בגלבוע]] |
| − | |5=[[נחל קיני]] | + | |5=[[דרך נוף שלוחת צבאים]] |
| − | |6=[[גן לאומי מעיין חרוד]] | + | |6=[[גן לאומי בית אלפא]] |
| − | |7=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]] | + | |7=[[אתר לאומי מרחביה]] |
| − | |8=[[שמורת הגלבוע]] | + | |8=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]] |
| − | |9=[[כלניות במנחת מגידו]] | + | |9=[[גן לאומי בית שאן]] |
| − | |10=[[אתר לאומי מרחביה]] | + | |10=[[שמורת נחל הקיבוצים]] |
| | + | |סקירה=פארק מטופח סביב מעיין חרוד, אחד המעיינות המפורסמים בתולדות ארץ ישראל. |
| | + | |על האתר= |
| | + | חלקו המטויל של הגן הלאומי הוא אתר נופש שפותח למרגלות מעיין חרוד, אחד המעיינות הנובעים למרגלות רכס הגלבוע. |
| | | | |
| − | |רקע כללי=
| + | המעיין זכה לפרסום רב בשל איזכורו בתנ"ך כמקום בו בחן השופט גדעון את לוחמיו לפני הקרב במדיינים. בימי הביניים, אירע בקרבת המקום "קרב עין גוליית" בספטמבר 1260, בו הובס הצבא המונגולי בידי הממלוכים (עין גוליית הוא כינוי נוסף למעיין חרוד). |
| − | [[תמונה:ein_yizreel2.jpg|left|thumb|200px|ניקבת עין יזרעאל, מרץ 2012]]
| |
| − | מסלול הטיול משלב בין שני מוקדי עניין חשובים בגבול בין עמק יזרעאל ועמק חרוד, תל יזרעאל ועין יזרעאל. בהליכה נינוחה של קילומטר וחצי נרד מ"מרומי" עמק יזרעאל אל מתחת לפני הים התיכון בעמק חרוד, בנתיב זרוע היסטוריה מפוארת של נביאים, מלכים ולוחמים, מימי קדם ועד ימינו אנו.
| |
| | | | |
| − | |איך_להגיע=
| + | המעיין נובע במערה קטנה למרגלות צוק סלע, ומימיו מוזרמים בתעלה פתוחה דרך אתר הנופש בו ניטעו חורשות ומדשאות. |
| − | הכניסה למסלול היא מכביש 675 (כביש התענכים) בין צומת יזרעאל לצומת נבות. לבאים מרוב חלקי הארץ, מומלץ לנסוע דרך כביש ואדי ערה (נחל עירון) וכביש הסרגל עד צומת הסרגל, ולפנות ימינה לכביש 675.
| |
| | | | |
| − | המסלול אינו מעגלי ולכן מומלץ להשאיר תחילה רכב בנקודת הסיום (עין יזרעאל).
| + | בתחום האתר נמצאת בריכת שחייה גדולה הפתוחה באביב ובקיץ. ממערב למתחם הנופש, ממוקם אמפיתיאטרון רחב-ידיים בצלע ההר, וכמו כן נמצאת בקרבת הגן הלאומי אכסניית נוער. |
| | | | |
| − | נעבור את צומת יזרעאל, נחלוף על פני הפנייה ל[[דרך נוף הגלבוע]] ואתר "סקי בגלבוע". מכאן יורד הכביש במדרון תלול לעמק חרוד. 1.1 ק"מ אחרי מסעף [[דרך נוף הגלבוע]] יש פנייה שמאלה לדרך עפר לעין יזרעאל. הפנייה מותרת אך מחייבת זהירות בשל התנועה הרבה שבכביש. בדרך זו (דרך כורכר נוחה לכל רכב) ניסע כק"מ אחד עד לחורשת האקליפטוסים סביב עין יזרעאל.
| + | על המדרון התלול מעל למעיין ממוקם "בית חנקין" - בניין שהוקם בתקופת המנדט הבריטי בידי גואל אדמות העמק, יהושע חנקין, ולצידו אחוזת הקבר של אולגה ויהושע חנקין (שלא הספיקו להתגורר במקום), ואנדרטה לבני העמק, מעשה ידיו של הפסל דוד פלומבו. |
| | | | |
| − | נשאיר כאן רכב אחד ונחזור באותה דרך לכביש 675. כעת נפנה ימינה ונעלה חזרה בכביש. במסעף הפנייה לקיבוץ יזרעאל (כ- 2 ק"מ ממסעף הדרך לעין יזרעאל, כק"מ ממסעף [[דרך נוף הגלבוע]]) נפנה ימינה ומייד נפנה שוב ימינה בכביש צדדי המקביל לכביש הראשי, וניסע בו כ- 700 מטרים עד חניון המטיילים בתל יזרעאל.
| + | בבית חנקין שכן בשנות ה- 70' וה- 80' בית ספר שדה גלבוע של החברה להגנת הטבע. |
| | | | |
| − | <html>
| + | ניתן לגשת לבניין בגרם מדרגות תלול (לצד המעיין) או בשביל מתון וארוך (מצפון-מערב למעיין). |
| − | <center>
| |
| | | | |
| − | </center>
| + | חוץ מאתר הנופש, הגן הלאומי כולל גם מדרונות תלולים ומיוערים בחלקו הצפוני ביותר של רכס הגלבוע (שטח זה מהווה את מרבית הגן הלאומי). יער זה נקרא ע"ש יהושע חנקין. |
| − | </html>
| |
| | | | |
| − | |אורך המסלול=1.5 ק"מ.
| + | היערות באזור כוללים בעיקר עצי אורן אך גם ברושים ואקליפטוסים. בצל העצים גדלים מרבדי [[רקפת מצויה|רקפות]], ובקרחות היער יש שפע [[כלנית מצויה|כלניות]] אדומות. בטרשי האזור חיים שפני סלע. |
| − | |משך המסלול=כשעה.
| |
| − | |טיפוס מצטבר=ירידה מצטברת של כ- 100 מ'.
| |
| − | |מפה=tel_yizreel.gif
| |
| − | |תיאור המסלול=
| |
| − | [[תמונה:tel_yizreel1.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה בתל יזרעאל, מרץ 2012]] | |
| − | [[תמונה:tel_yizreel2.jpg|left|thumb|200px|השביל בתל יזרעאל, מרץ 2012]]
| |
| − | [[תמונה:tel_yizreel3.jpg|left|thumb|200px|השביל בתל יזרעאל, מרץ 2012]] | |
| − | נתחיל את הטיול ב'''תל יזרעאל'''. בתחילת המסלול הוסדר שביל הליכה מונגש המותאם למוגבלי תנועה, ומאפשר גישה נוחה לתצפית נוף. עוד לפני התצפית, נראה את ה'''אנדרטה''' המרשימה לחללי קרבות האזור בתש"ח, ולבני ההכשרה שהקימה את קיבוץ יזרעאל הסמוך.
| |
| | | | |
| − | עד ראשית מלחמת העצמאות שכן כאן הכפר הערבי זרעין, ששמר על השם הקדום יזרעאל, שמה של עיר מקראית חשובה הנזכרת לראשונה במקרא ביהושע י"ט כאחת מערי גבול שבט יששכר.
| + | בהרחבה המוצעת לגן הלאומי נכלל הגיא של נחל נורית, אחד מיובליו העליונים של נחל חרוד. |
| | | | |
| − | המקום היווה מקום אסטרטגי חשוב לאורך הדורות, בשל שליטתו על מערב עמק חרוד ועל דרך רוחב מ[[גן לאומי תל מגידו|תל מגידו]] לעבר [[גן לאומי בית שאן|בית שאן]] מחד, ומאידך דרך אורך מנצרת לעבר ג'נין. למרגלות התל נובע אחד המעיינות הגדולים באזור, אליו נגיע בהמשך הדרך - עין יזרעאל.
| + | |איך להגיע= |
| | + | הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב הגלבוע, מערבית למושב גדעונה. |
| | | | |
| − | ניסיון ראשון לכבוש את המקום באפריל 1948, ע"י כוחות חטיבת "יפתח", נכשל ונהרגו עשרה מלוחמי הפלמ"ח (אחד מהם, משה אסתרין ז"ל, נפצע בקרב, נשבה ע"י הערבים ונרצח בידיהם). הכפר נכבש ע"י גדוד "גדעון" מחטיבת "גולני" בסוף מאי 1948, ללא אבידות נוספות לכוחותינו.
| + | כביש גישה לאתר מסתעף מכביש מס' 71 (עפולה - בית שאן), כק"מ ממזרח לצומת נבות, ומגיע לאתר לאחר כ- 2 ק"מ. |
| | | | |
| − | בתצפית הסמוכה לאנדרטה, ניתן לראות חלקים גדולים של רכס הגלבוע (בפרט הר גיבורים, הר שאול וביניהם מבצבץ הר ברקן), [[שמורת גבעת המורה|גבעת המורה]], עמק חרוד ורמות יששכר. לכיוון מערב חסומה התצפית ע"י התל עצמו, בו בוצעו חפירות אך הן לא הוכשרו לביקורים.
| + | |שירותים למטיילים= |
| | + | {{אתר_רטג_בתשלום}} |
| | | | |
| − | לצד השביל הוצבו שלטים עם פסוקי תנ"ך נבחרים הקשורים ליזרעאל ולסביבתה. לפי המקרא שכן כאן אחד מארמונותיו של אחאב מלך ישראל (סביר כי ארמון זה שימש בעיקר בחורף, כאשר האקלים נוח יחסית לעומת הקיץ החם בסביבה זו).
| + | האתר כולל בריכת שחייה גדולה (פתוחה באביב ובקיץ), חניון לילה (מיועד לקבוצות בלבד ובתיאום מראש), חורשות ומדשאות. |
| | | | |
| − | התל נחפר בחלקו, אך רוב הממצאים מכוסים בצמחייה סבוכה ומכוסים כיום. מומלץ להצטייד בספר תנ"ך ולקרוא כאן שתיים מהפרשות המזוהות ביותר עם יזרעאל, פרשת [http://mechon-mamre.org/i/t/t09a21.htm '''כרם נבות היזרעאלי''' (מלכים א' כ"א)] - "יְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל--אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן..." דבריו הנוקבים של אליהו הנביא למלך אחאב - "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" והתגשמות הנבואה עם '''קץ בית אחאב''', כאן ביזרעאל - עם [http://mechon-mamre.org/i/t/t09b09.htm מרד יהוא (מלכים ב' ט'-י')] - "וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה" (מלכים ב' ט', י"ז). יחד עם הריגתם של יהורם מלך ישראל והמלכה איזבל, נרצח גם אחזיהו מלך יהודה, שביקר אותה עת ביזרעאל ונמלט מפני יהוא ליבלעם (ג'נין של ימינו), שם השיגה אותו יד מתנקשי יהוא - "וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל--כִּי-חֹלֶה הוּא" (מלכים ב' ח' כ"ט).
| + | הכניסה בתשלום גם למנויי מטמון, בשל מאפייני "פארק המים" של האתר. |
| − | | |
| − | אזכור נוסף ליזרעאל מופיע בספר הושע (הושע א' ד'-ה'), תחילה כנבואת תוכחה "כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל." ולאחר מכן נבואת נחמה "וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה, אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם, יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל." (הושע ב' כ"ד).
| |
| − | | |
| − | אחרי התצפית מהתל, נמשיך צפונה ונעבור דרך שער בקר. המשך השביל אינו מונגש למוגבלי תנועה. נחלוף לצד '''עץ שקמה''' ונתחיל בירידה מתונה וחשופה לשמש, החולפת לצד מספר בורות ומערות. ברקע נראית חורשת אקליפטוסים גדולה, סביב עין יזרעאל. לצד עץ חרוב מתעקל השביל שמאלה, אך אם נמשיך ישר נראה במרחק מטרים אחדים '''קבר עתיק''' וחצוב.
| |
| − | | |
| − | נרד במדרגות ונצא דרך שער בקר נוסף לדרך עפר הממשיכה בגבול שדה מעובד עוד מאות מטרים, עד לחורשת האקליפטוסים. החורשה מכונה '''"חורשת צבי"''' ע"ש צבי כרמלי, איש הפלמ"ח שנפל כאן בט"ו באדר ב' תש"ח, בהתקפה על הכפר זרעין.
| |
| − | | |
| − | בלב החורשה נמצאת בריכת '''עין יזרעאל'''. הבריכה גדולה אך לא עמוקה. המעיין עצמו הוא מעיין ניקבה. בסיוע פנס ונעליים להליכה במים ניתן ללכת במים הזורמים בניקבה (מחייבת הליכה כפופה), לעבור מתחת לדרך העפר ולפנות בזווית של 90 מעלות לעבר הנקודה בה נבע המעיין במקור, מכאן ניתן לצאת החוצה (מרחק של עשרות מטרים). תקרת הניקבה כיום היא תקרת בטון מודרנית. לניקבה יש פיר באמצעה, אך לא ניתן לצאת ממנו. לאחר שנים של שאיבת יתר, התייבש המעיין כליל לפני מספר שנים. מאז שנת 2009 מוזרמים מים למעיין באופן מלאכותי מקידוח מים מליחים הנמצא בקרבת מקום, להנאת המטיילים.
| |
| − | | |
| − | באזור זה היה בעבר סבך עבות של קנים, שגולח כליל עם פיתוח המעיין. סבך זה שימש את לוחמי "ההגנה" שנעזרו בו כדי להסתתר מהבריטים בעת אימונים באזור.
| |
| − | | |
| − | בדומה לתל יזרעאל, זכה גם עין יזרעאל לתיעוד במקרא, כזירת ההיערכות לקרב הגורלי בין המלך שאול לפלישתים בהר הגלבוע - "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א' כ"ט א').
| |
| − | | |
| − | בלב בריכת המעיין ניצב '''בית משאבה''' נטוש. ניתן להגיע אליו ב"גשר אבנים" קטן ונחמד בצד הצפוני של הבריכה.
| |
| − | | |
| − | המקום מהווה אתר נופש פופולארי, ובשבתות ובחגים עשוי להיות עומס מבקרים באתר.
| |
| − | | |
| − | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
| |
| − | שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל.
| |
| − | בסוף מרץ ובתחילת אפריל פורחים בתל יזרעאל חרצית עטורה ועכנאי יהודה.
| |
| − | | |
| − | |שירותים למטיילים=
| |
| − | * חניוני מטיילים בתל יזרעאל (כולל שביל נכים קצר) ובעין יזרעאל.
| |
| − | * שירותים כימיים, שולחנות פיקניק ומכולת אשפה בעין יזרעאל.
| |
| − | | |
| − | |הערות ואזהרות=
| |
| − | * המסלול חשוף לשמש, ובקיץ מומלץ להימנע מהשעות החמות.
| |
| − | * השילוט בעין יזרעאל אוסר על רחצה בבריכה שבמקום.
| |
| − | * ניתן לבקר בניקבת עין יזרעאל. לשם כך נדרשים פנס וסנדלים/נעליים להליכה במים.
| |
| − | * בשבתות ובחגים ייתכן עומס מבקרים בעין יזרעאל.
| |
| | | | |
| | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= |
| − | * [http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5648&itemType=0 הקרב על זרעין] - באתר הפלמ"ח. | + | * [http://www.maayan-harod.co.il/ אתר הגן הלאומי]. |
| − | * [http://izkor.gov.il/PageAndarta.aspx?pid=31001&Halal=88585 האנדרטה בתל יזרעאל].
| |
| | | | |
| | |הצעות טיול בסביבה= | | |הצעות טיול בסביבה= |
| | + | |
| | <table><tr> | | <table><tr> |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| שורה 111: |
שורה 73: |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| | <imagemap> | | <imagemap> |
| − | תמונה:harod_spring.jpg|200px | + | תמונה:sachne.jpg|200px |
| − | default [[גן לאומי מעיין חרוד]] | + | default [[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]] |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[גן לאומי מעיין חרוד]] | + | [[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]] |
| | </td> | | </td> |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| שורה 120: |
שורה 82: |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| | <imagemap> | | <imagemap> |
| − | תמונה:har_saul1.jpg|200px | + | תמונה:ein_yizreel1.jpg|200px |
| − | default [[דרך נוף הגלבוע]] | + | default [[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[דרך נוף הגלבוע]] | + | [[תל יזרעאל - עין יזרעאל]] |
| | </td> | | </td> |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| שורה 129: |
שורה 91: |
| | <td valign="top" width="20"> | | <td valign="top" width="20"> |
| | <imagemap> | | <imagemap> |
| − | תמונה:hidden_valley1.jpg|200px | + | תמונה:afula.jpg|200px |
| − | default [[עין הסמל והעמק הנעלם]] | + | default [[עפולה ואתריה]] |
| | desc none</imagemap> | | desc none</imagemap> |
| − | [[עין הסמל והעמק הנעלם]] | + | [[עפולה ואתריה]] |
| | </td></tr></table> | | </td></tr></table> |
| | + | |
| | }} | | }} |
| − | | + | [[קטגוריה:פארקים]] |
| − | [[קטגוריה:מערות בישראל]] | + | [[קטגוריה:מעיינות בישראל]] |
תל יזרעאל - עין יזרעאל
פארק מטופח סביב מעיין חרוד, אחד המעיינות המפורסמים בתולדות ארץ ישראל.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:אתר נופש
- אזור:הגלבוע והעמקים
- מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
- מיקום: ליד היישוב גדעונה
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:חלקית
- כניסה:בתשלום
- מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מוצעת.
- שטח:1135.91 דונם
לא כולל הרחבה.
- תאריך הכרזה:13/6/1968
מעיין חרוד, (עמית מנדלסון, 30/3/2012)
עוד אתרים בסביבה
איך להגיע:
הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב הגלבוע, מערבית למושב גדעונה.
כביש גישה לאתר מסתעף מכביש מס' 71 (עפולה - בית שאן), כק"מ ממזרח לצומת נבות, ומגיע לאתר לאחר כ- 2 ק"מ.
רקע על תל יזרעאל - עין יזרעאל:
חלקו המטויל של הגן הלאומי הוא אתר נופש שפותח למרגלות מעיין חרוד, אחד המעיינות הנובעים למרגלות רכס הגלבוע.
המעיין זכה לפרסום רב בשל איזכורו בתנ"ך כמקום בו בחן השופט גדעון את לוחמיו לפני הקרב במדיינים. בימי הביניים, אירע בקרבת המקום "קרב עין גוליית" בספטמבר 1260, בו הובס הצבא המונגולי בידי הממלוכים (עין גוליית הוא כינוי נוסף למעיין חרוד).
המעיין נובע במערה קטנה למרגלות צוק סלע, ומימיו מוזרמים בתעלה פתוחה דרך אתר הנופש בו ניטעו חורשות ומדשאות.
בתחום האתר נמצאת בריכת שחייה גדולה הפתוחה באביב ובקיץ. ממערב למתחם הנופש, ממוקם אמפיתיאטרון רחב-ידיים בצלע ההר, וכמו כן נמצאת בקרבת הגן הלאומי אכסניית נוער.
על המדרון התלול מעל למעיין ממוקם "בית חנקין" - בניין שהוקם בתקופת המנדט הבריטי בידי גואל אדמות העמק, יהושע חנקין, ולצידו אחוזת הקבר של אולגה ויהושע חנקין (שלא הספיקו להתגורר במקום), ואנדרטה לבני העמק, מעשה ידיו של הפסל דוד פלומבו.
בבית חנקין שכן בשנות ה- 70' וה- 80' בית ספר שדה גלבוע של החברה להגנת הטבע.
ניתן לגשת לבניין בגרם מדרגות תלול (לצד המעיין) או בשביל מתון וארוך (מצפון-מערב למעיין).
חוץ מאתר הנופש, הגן הלאומי כולל גם מדרונות תלולים ומיוערים בחלקו הצפוני ביותר של רכס הגלבוע (שטח זה מהווה את מרבית הגן הלאומי). יער זה נקרא ע"ש יהושע חנקין.
היערות באזור כוללים בעיקר עצי אורן אך גם ברושים ואקליפטוסים. בצל העצים גדלים מרבדי רקפות, ובקרחות היער יש שפע כלניות אדומות. בטרשי האזור חיים שפני סלע.
בהרחבה המוצעת לגן הלאומי נכלל הגיא של נחל נורית, אחד מיובליו העליונים של נחל חרוד.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
{{{שעות מחירים ושירותים}}}
הצעות טיול בסביבת תל יזרעאל - עין יזרעאל:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור
