הבדלים בין גרסאות בדף "אנדרטת שיירת יחיעם"
שורה 58: | שורה 58: | ||
בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות, עמדו היישובים היהודיים באזור במצור שכן הדרכים אליהם עברו בעכו ובכפרים ערביים. בינואר 1948 הותקף קיבוץ יחיעם ע"י כוח גדול של "צבא ההצלה", אולם התקפה זו נכשלה. ביום 27 במרץ 1948 נשלחה שיירת אספקה לכיוון יחיעם, בפיקוד המג"ד בן-עמי פכטר. לאחר מעבר תל כברי, נתקלה השיירה במחסום ובמארב. התפתח קרב ממושך בן עשר שעות ובו נפלו 47 מלוחמי השיירה כולל המפקד. רק הרכב הראשון הצליח להגיע ליחיעם. | בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות, עמדו היישובים היהודיים באזור במצור שכן הדרכים אליהם עברו בעכו ובכפרים ערביים. בינואר 1948 הותקף קיבוץ יחיעם ע"י כוח גדול של "צבא ההצלה", אולם התקפה זו נכשלה. ביום 27 במרץ 1948 נשלחה שיירת אספקה לכיוון יחיעם, בפיקוד המג"ד בן-עמי פכטר. לאחר מעבר תל כברי, נתקלה השיירה במחסום ובמארב. התפתח קרב ממושך בן עשר שעות ובו נפלו 47 מלוחמי השיירה כולל המפקד. רק הרכב הראשון הצליח להגיע ליחיעם. | ||
+ | האנדרטה מנציחה את סיפור הקרב הקשה שהתחולל כאן. | ||
+ | |||
אסון שיירת יחיעם היה בין הגורמים לשינוי מדיניות שיירות האספקה ותחילת כיבוש צירי התנועה ברחבי הארץ. ב- 15-14 במאי 1948 בוצע מבצע "בן עמי" להסרת המצור על יישובי הגליל המערבי, ע"י חטיבת כרמלי. כוח ימי נחת ב[[שמורת חוף וים שבי ציון|חוף שבי ציון]] ותקף את הכפר א-סמריה. שיירת האספקה מדרום השלימה את כיבוש הכפר, והמשיכה לעבר נהריה, חניתה, אילון ומצובה. בליל 17-16 במאי נכבשה העיר עכו, והיישוב הנצור האחרון נותר קיבוץ יחיעם. עם שחר ה- 21 במאי 1948, נכבש הכפר כברי והדרך ליחיעם שוחררה. | אסון שיירת יחיעם היה בין הגורמים לשינוי מדיניות שיירות האספקה ותחילת כיבוש צירי התנועה ברחבי הארץ. ב- 15-14 במאי 1948 בוצע מבצע "בן עמי" להסרת המצור על יישובי הגליל המערבי, ע"י חטיבת כרמלי. כוח ימי נחת ב[[שמורת חוף וים שבי ציון|חוף שבי ציון]] ותקף את הכפר א-סמריה. שיירת האספקה מדרום השלימה את כיבוש הכפר, והמשיכה לעבר נהריה, חניתה, אילון ומצובה. בליל 17-16 במאי נכבשה העיר עכו, והיישוב הנצור האחרון נותר קיבוץ יחיעם. עם שחר ה- 21 במאי 1948, נכבש הכפר כברי והדרך ליחיעם שוחררה. | ||
שורה 65: | שורה 67: | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
− | + | לצד החניון נטועים מספר עצי כליל החורש הפורחים באביב. | |
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= |
גרסה מ־10:19, 26 במרץ 2013
אנדרטת שיירת יחיעם
אנדרטה בגליל המערבי המנציחה אחד מהקרבות הקשים במלחמת העצמאות.
- נקודת עניין
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: כ-5 ק"מ מזרחית למרכז נהריה
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:כן
- שעות ביקור:שעות היום
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:19/9/2011
- תאריך ביקור אחרון בשטח:19/9/2011
אנדרטת שיירת יחיעם, (עמית מנדלסון, 19/9/2011)
עוד אתרים בסביבה
אנדרטת שיירת יחיעם
אתר הנצחה מטופח לזכר אחד הקרבות הקשים בתחילת מלחמת העצמאות.
איך להגיע:
לבאים מנהריה: יש לפנות בצומת נהריה לכביש 89 לכיוון מעלות-תרשיחא.
בצומת כברי יש לפנות ימינה (דרומה) לכביש 70 ולאחר כ- 800 מ' לפנות שמאלה לעבר אנדרטת שיירת יחיעם.
לבאים מכיוון דרום: בנוסף לנסיעה מנהריה, ניתן להגיע מכיוון צומת יסיף בכביש עכו-כרמיאל (כביש 85).
הפנייה לאנדרטת שיירת יחיעם היא כק"מ אחד אחרי הפנייה למושב נתיב השיירה (ו- 700 מ' אחרי מסעף הגישה לבית הקברות החדש של נהריה).
דרך זו פחות מומלצת תחבורתית שכן היא חוצה את כפר יאסיף ומכתיבה נסיעה איטית.
מרחק הנסיעה מצומת יסיף הוא כ- 12 ק"מ.
מרחק הנסיעה מתל אביב לצומת כברי הוא כ- 135 ק"מ (בין אם נוסעים דרך כביש החוף או דרך כביש 6, רצוי לעקוף את חיפה והקריות), ואילו מחיפה (דרך הקריות) המרחק הוא כ- 45 ק"מ.
על האתר: אנדרטת שיירת יחיעם:
בשנת 1946 הוקם קיבוץ יחיעם כיישוב מבודד בהרי הגליל המערבי, ומתיישביו נאחזו במבצר יחיעם. על אף ההתיישבות היהודית באזור, הגליל המערבי יועד להיכלל במדינה הערבית בתוכנית החלוקה של האו"ם, שאושרה ב- 29 בנובמבר 1947.
בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות, עמדו היישובים היהודיים באזור במצור שכן הדרכים אליהם עברו בעכו ובכפרים ערביים. בינואר 1948 הותקף קיבוץ יחיעם ע"י כוח גדול של "צבא ההצלה", אולם התקפה זו נכשלה. ביום 27 במרץ 1948 נשלחה שיירת אספקה לכיוון יחיעם, בפיקוד המג"ד בן-עמי פכטר. לאחר מעבר תל כברי, נתקלה השיירה במחסום ובמארב. התפתח קרב ממושך בן עשר שעות ובו נפלו 47 מלוחמי השיירה כולל המפקד. רק הרכב הראשון הצליח להגיע ליחיעם. האנדרטה מנציחה את סיפור הקרב הקשה שהתחולל כאן.
אסון שיירת יחיעם היה בין הגורמים לשינוי מדיניות שיירות האספקה ותחילת כיבוש צירי התנועה ברחבי הארץ. ב- 15-14 במאי 1948 בוצע מבצע "בן עמי" להסרת המצור על יישובי הגליל המערבי, ע"י חטיבת כרמלי. כוח ימי נחת בחוף שבי ציון ותקף את הכפר א-סמריה. שיירת האספקה מדרום השלימה את כיבוש הכפר, והמשיכה לעבר נהריה, חניתה, אילון ומצובה. בליל 17-16 במאי נכבשה העיר עכו, והיישוב הנצור האחרון נותר קיבוץ יחיעם. עם שחר ה- 21 במאי 1948, נכבש הכפר כברי והדרך ליחיעם שוחררה.
חשוב לציין כי תוואי הכביש בתקופת מלחמת העצמאות היה דרומית לכביש 89 הנוכחי, וחצה את תל כברי, דרך אתר האנדרטה, והתחבר לכביש הנוכחי רק ממזרח לכברי.
לצד האנדרטה נמצאים בית קברות מוסלמי (של הכפר כברי), ששימש את התוקפים הערבים כבסיס ירי לעבר השיירה, וכן טחנת קמח (טחנת רייאס), המסתתרת בחורשה מצפון-מערב לאנדרטה. מקור מי הטחנה היה עין צוף, ובעלי הטחנה היו בני משפחות סורסוק, עפיפי ופואד סעד. הטחנה הייתה מוחכרת לחוכרים שונים. לקראת שנת 1947 הקימו אנשי תרשיחא טחנה ממוכנת בכברי, והחלה תחרות קשה בין הטחנות. טחנת רייאס פעלה עד לנטישת הכפרים במלחמת העצמאות. אמת הטחנה ארוכה יחסית (200 מ').
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
לצד החניון נטועים מספר עצי כליל החורש הפורחים באביב.
שירותים למטיילים:
חנייה, שולחנות פיקניק ושביל נכים קצר.
הצעות טיול בסביבת אנדרטת שיירת יחיעם:
|
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- סקר מתקני כוח המים בארץ ישראל (1955-1953), שמואל אביצור.
- שיירת יחיעם - באתר ויקיפדיה.