קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מונפור"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
<meta name="keywords" content="מונפור, מונפורט, המונפור, המונפורט, מבצר מונפור"></meta> | <meta name="keywords" content="מונפור, מונפורט, המונפור, המונפורט, מבצר מונפור"></meta> | ||
| − | <meta name="description" content="שרידי מבצר צלבני בלב החורש הצופה לנחל כזיב."></meta> | + | <meta name="description" content="גן לאומי מונפור - שרידי מבצר צלבני בלב החורש הצופה לנחל כזיב."></meta> |
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
|תמונה=monfor1.jpg | |תמונה=monfor1.jpg | ||
| − | |מקום הצילום= | + | |מקום הצילום=המגדל הצפוני במונפור |
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
|תאריך צילום=14/5/2012 | |תאריך צילום=14/5/2012 | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
|מצב תכנוני=מוכרז | |מצב תכנוני=מוכרז | ||
|תאריך הכרזה=28/9/1967 | |תאריך הכרזה=28/9/1967 | ||
| − | |סקירה=שרידי מבצר צלבני בלב החורש הצופה לנחל כזיב | + | |סקירה=שרידי מבצר צלבני בלב החורש הצופה לנחל כזיב. |
|על האתר= | |על האתר= | ||
| − | + | מבצר מונפור (מונפורט) הוקם במהלך התקופה הצלבנית. תחילה שימש המקום כחווה חקלאית מבוצרת בנחלתם של משפחת דה מיי, שמרכזם היה ב"מבצר המלך" במעיליא הסמוכה. | |
| − | + | המבצר ממוקם בשלוחה תלולה היורדת ל[[נחל כזיב]] ומבוצרת טבעית משלושה עברים ע"י נחל ברתות במזרח, נחל כזיב בצפון ונחל נחת במערב. | |
| − | + | בצד הדרומי, נחצב חפיר עמוק בו עוברת דרך הגישה למבצר. | |
| + | |||
| + | למקום לא הייתה חשיבות מיוחדת במהלך תקופת ממלכת ירושלים הראשונה, ובשנת 1187 הוא נפל בידי הממלוכים כמו כל שאר המצודות בארץ (למעט העיר צור). | ||
| + | |||
| + | עם הקמת "ממלכת ירושלים" השנייה, נכלל המונפור בתחום ממלכה זו, ובשנת 1229 נרכש ע"י המסדר הטבטוני, ושימש כמצודה המרכזית של מסדר זה בגליל המערבי. | ||
| − | + | במצודה זו נשמר הארכיון של המסדר הטבטוני. | |
| − | בשל הטופוגרפיה התלולה, הוקמו שני קמרונות חבית גדולים עליהם בוססה רצפת האולם הגדול שבחלקה הצפוני של המצודה. | + | המבצר כלל חלק מרכזי מוגן - "מגדל העוז" שהוא החלק שהשתמר עד ימינו. בשל הטופוגרפיה התלולה, הוקמו במגדל העוז שני קמרונות חבית גדולים עליהם בוססה רצפת האולם הגדול שבחלקה הצפוני של המצודה. |
| − | לצד האולם הגדול ניתן לראות גם את | + | לצד האולם הגדול ניתן לראות גם את המגדל הצפוני המבודד. |
| − | המצודה נכבשה ונהרסה ע"י הממלוכים בשנת 1271, לאחר שעמדה במצור בשנת 1266. | + | המצודה נכבשה ונהרסה ע"י הממלוכים בשנת 1271, לאחר שעמדה במצור בשנת 1266. הטבטונים נכנעו ובהסכם עם בייברס הממלוכי, הותר להם לעזוב את המבצר עם רכושם ולעבור לעכו (ועם נפילת עכו, עברו חברי המסדר דרך ונציה אל פרוסיה, שם נמצא הארכיון שלהם עד ימינו). מגדל העוז השתמר ברובו. בצד המערבי של מגדל העוז, לצד השביל המסומן, ניתן לראות מרזב ניקוז ולצידו שרידי חציבה ממלוכית שנועדה לכרות מנהרה מתחת למצודה. |
במקום בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות, העיקרית שביניהן ע"י משלחת מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בשנת 1926. | במקום בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות, העיקרית שביניהן ע"י משלחת מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בשנת 1926. | ||
| − | בשנת 2011 החל פרויקט חפירות חדש באתר ע"י משלחת של אוניברסיטת חיפה | + | בשנת 2011 החל פרויקט חפירות חדש באתר ע"י משלחת של אוניברסיטת חיפה. |
בתחום המבצר ושוליו ניתן לפגוש צמחייה מגוונת, ובין היתר לוע-הארי הגדול, [[מישויה פעמונית]], פעמונית דמשקאית וחבצלת קטנת-פרחים. מציאה בוטאנית נדירה היא שיחי לענה שיחנית ("שיבא"). צמח זה הגיע לארץ כנראה בידי הצלבנים ושרד עד היום כפליט תרבות בתחום המבצרים הצלבניים, אך לא התפשט מעבר להם. | בתחום המבצר ושוליו ניתן לפגוש צמחייה מגוונת, ובין היתר לוע-הארי הגדול, [[מישויה פעמונית]], פעמונית דמשקאית וחבצלת קטנת-פרחים. מציאה בוטאנית נדירה היא שיחי לענה שיחנית ("שיבא"). צמח זה הגיע לארץ כנראה בידי הצלבנים ושרד עד היום כפליט תרבות בתחום המבצרים הצלבניים, אך לא התפשט מעבר להם. | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
* [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=1996&mag_id=119 חפירות מבצר מונפור, 2011] - אדריאן בועז, "חדשות ארכיאולוגיות" מס' 124. | * [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=1996&mag_id=119 חפירות מבצר מונפור, 2011] - אדריאן בועז, "חדשות ארכיאולוגיות" מס' 124. | ||
| − | + | * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3806053,00.html המונפור: גילויים חדשים על המבצר הצלבני] - שלמה לוטן, "טבע הדברים", 1/12/09. | |
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
הגן הלאומי הוכרז בשטח 1,105 דונם ב- 28/9/67. | הגן הלאומי הוכרז בשטח 1,105 דונם ב- 28/9/67. | ||
גרסה מ־09:01, 10 בנובמבר 2012
גן לאומי מונפור
שרידי מבצר צלבני בלב החורש הצופה לנחל כזיב.
- גן לאומי
- אזור:הגליל העליון
- מאפיינים עיקריים:עתיקות, חורש ים-תיכוני
- כניסה:חינם
- יישובים סמוכים:הילה, גורן
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:1108.84 דונם
- תאריך הכרזה:28/9/1967
המגדל הצפוני במונפור, (עמית מנדלסון, 14/5/2012)
|
|
גן לאומי מונפוראיך להגיע:הגישה הנוחה למבצר המונפור היא מדרום, לצד היישוב הילה. כדי להגיע להילה, יש לנסוע מצומת נהריה מזרחה בכביש 89, לחלוף על פני צומת כברי ולאחר 10.5 ק"מ מצומת כברי לפנות שמאלה לכפר מעיליא ולהילה. ניסע כק"מ בתוך הכפר מעיליא (יש לנסוע ישר כל הדרך). נצא מהכפר ולאחר כק"מ נוסף נגיע למסעף ימינה להילה וישר לחניון המונפור ולדרך נוף הילה-מנות. נמשיך ישר, ואחרי כחצי ק"מ, בעיקול הדרך למנות, נפנה ימינה לדרך עפר טובה (מסומנת אדום) העוברת מתחם פרטי מגודר ומגיעה לאחר כ- 200 מ' לחניון גדול בצומת שבילים אדום-שחור. כאן נחנה, ונמשיך רגלית עוד כקילומטר בשביל האדום עד למכלול המבצר (רוב השביל מתאים לכל המשפחה, ויש קטעים טרשיים יחסית בדרך, כך שהשביל לא מיועד למתקשים בהליכה). ניתן להגיע למונפור גם מצפון, מכיוון נחל כזיב ופארק גורן. התצפית המרשימה ביותר על המונפור היא בצוק "מצפה מונפור" אליו ניתן להגיע בכל רכב מפארק גורן. המשך השביל היורד לנחל כזיב ועולה למונפור מיועד למיטיבי לכת בלבד.
רקע על גן לאומי מונפור:מבצר מונפור (מונפורט) הוקם במהלך התקופה הצלבנית. תחילה שימש המקום כחווה חקלאית מבוצרת בנחלתם של משפחת דה מיי, שמרכזם היה ב"מבצר המלך" במעיליא הסמוכה. המבצר ממוקם בשלוחה תלולה היורדת לנחל כזיב ומבוצרת טבעית משלושה עברים ע"י נחל ברתות במזרח, נחל כזיב בצפון ונחל נחת במערב. בצד הדרומי, נחצב חפיר עמוק בו עוברת דרך הגישה למבצר. למקום לא הייתה חשיבות מיוחדת במהלך תקופת ממלכת ירושלים הראשונה, ובשנת 1187 הוא נפל בידי הממלוכים כמו כל שאר המצודות בארץ (למעט העיר צור). עם הקמת "ממלכת ירושלים" השנייה, נכלל המונפור בתחום ממלכה זו, ובשנת 1229 נרכש ע"י המסדר הטבטוני, ושימש כמצודה המרכזית של מסדר זה בגליל המערבי. במצודה זו נשמר הארכיון של המסדר הטבטוני. המבצר כלל חלק מרכזי מוגן - "מגדל העוז" שהוא החלק שהשתמר עד ימינו. בשל הטופוגרפיה התלולה, הוקמו במגדל העוז שני קמרונות חבית גדולים עליהם בוססה רצפת האולם הגדול שבחלקה הצפוני של המצודה. לצד האולם הגדול ניתן לראות גם את המגדל הצפוני המבודד. המצודה נכבשה ונהרסה ע"י הממלוכים בשנת 1271, לאחר שעמדה במצור בשנת 1266. הטבטונים נכנעו ובהסכם עם בייברס הממלוכי, הותר להם לעזוב את המבצר עם רכושם ולעבור לעכו (ועם נפילת עכו, עברו חברי המסדר דרך ונציה אל פרוסיה, שם נמצא הארכיון שלהם עד ימינו). מגדל העוז השתמר ברובו. בצד המערבי של מגדל העוז, לצד השביל המסומן, ניתן לראות מרזב ניקוז ולצידו שרידי חציבה ממלוכית שנועדה לכרות מנהרה מתחת למצודה. במקום בוצעו מספר חפירות ארכיאולוגיות, העיקרית שביניהן ע"י משלחת מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק בשנת 1926. בשנת 2011 החל פרויקט חפירות חדש באתר ע"י משלחת של אוניברסיטת חיפה. בתחום המבצר ושוליו ניתן לפגוש צמחייה מגוונת, ובין היתר לוע-הארי הגדול, מישויה פעמונית, פעמונית דמשקאית וחבצלת קטנת-פרחים. מציאה בוטאנית נדירה היא שיחי לענה שיחנית ("שיבא"). צמח זה הגיע לארץ כנראה בידי הצלבנים ושרד עד היום כפליט תרבות בתחום המבצרים הצלבניים, אך לא התפשט מעבר להם. נוף החורש סביב המבצר זהה לזה שבתחום שמורת נחל כזיב, עם נוכחות משמעותית של עצי אדר סורי וער אציל, ולאורך ערוץ הנחל צומחים עצי דולב מזרחי. שירותים למטיילים:אין באתר שירותים למטיילים. בצמוד ומדרום לגן הלאומי נמצא חניון מטיילים (ללא מי שתייה ושירותים כלשהם) במפגש שבילים אדום 2225 ושחור 2222. בצמוד ומצפון לגן הלאומי נמצא פארק גורן (בגדה הצפונית של נחל כזיב) ובו חניון מטיילים.
מצב סטטוטורי:הגן הלאומי הוכרז בשטח 1,105 דונם ב- 28/9/67. ב- 11/11/10 הוכרזה הרחבה זעירה של 3.84 דונם לשטח הגן הלאומי, בגבול פארק גורן. הצעות טיול בסביבת גן לאומי מונפור:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
|
