קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="בני עטרות, נופך, נחלים, טיול באזור פתח תקווה"></meta>
+
<meta name="keywords" content="טיול בבקעת הירדן, בקעת הירדן, קרן סרטבה, הסרטבה, סרטבה"></meta>
<meta name="description" content="אתרי ביקור בדרום-מזרח השרון, בין בני עטרות ונחלים - היסטוריה מתחת לאף"></meta>
+
<meta name="description" content="קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=אתרי ביקור בדרום-מזרח השרון, בין בני עטרות ונחלים - היסטוריה מתחת לאף.
+
|סקירה=קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ.
|תמונה=sheeri_ruin.jpg
+
|תמונה=sartaba_far.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=נבי ת'ארי - חורבת שארי
+
|מקום_הצילום=מבט מכביש הבקעה לקרן סרטבה
|תאריך_הצילום=4/10/2010
+
|תאריך_הצילום=19/2/2005
|אזור=השרון
+
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
|מפת_סימון_שבילים=7- השרון ומערב השומרון
+
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
|מיקום=בין פתח תקווה ויהוד
+
|מיקום=מערבית למושב משואה
|גישה=לכל רכב
+
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=שחור 5425, אדום 5520, ירוק 5421, שחור ללא מיספור.
|עונות_ביקור=כל השנה
+
|עונות_ביקור=חורף ואביב
|שמורת_טבע=לא
+
|שמורת_טבע=כן
|רמת_קושי=לכל המשפחה
+
|רמת_קושי=מיטיבי לכת
|סוג_מסלול=רכוב
+
|סוג_מסלול= קווי ארוך
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=4/10/2010
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/2/2005
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=4/10/2010
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=25/3/2011
|1=[[יער חורשים - חורבת זכור]]
+
|קדם אזהרה=2
|2=[[שביל שער השומרון]]
+
|0={{אזהרה בטחונית בקעה}}
|3=[[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
+
|1=[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
|4=[[שביל פרחי הבר - יער ראש העין|יער ראש העין]]
+
|2=[[ואדי פיראן ונחל תלכיד]]
|5=[[גבעת הכלניות בהוד השרון]]
+
|3=[[מעיינות פצאל]]
|6=[[גן לאומי ירקון]]
+
|4=[[רימונים וכוכב השחר]]
|7=[[גן לאומי מגדל אפק|מגדל אפק]]
+
|5=[[אלון מורה]]
|8=[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום אלעד]]
+
|6=[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
|9=[[גן לאומי מבצר קולה]]
+
|7=[[שמורת ביצת ואדי מלחה]]
|10=[[שמורת נחל שילה]]
+
|8=[[שמורת פצאל]]
 
+
|9=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|נחל ייט"ב]]
 +
|10=[[שמורת נחל מכוך]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
ב"חצר האחורית" של גוש דן יש עדיין לא מעט פינות היסטוריות. חלקן ידועות ברבים, כמו מושב בני עטרות ואתריו, ואחרות נותרו באלמוניותן.
+
מסלול הטיול המתואר הוא למיטיבי לכת בלבד, וכולל טיפוס מצטבר של כ- 650 מ' מבקעת הירדן עד פסגת קרן סרטבה, אך בעונה המתאימה המסלול הוא חווייה נהדרת.
 
 
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם הליכות קצרות, בין נקודות עניין נבחרות.
 
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
נקודת ההתחלה היא בכיכר במרכז היישוב בני עטרות, הממוקם מזרחית לצומת טייסים.  
+
המסלול מתחיל במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. הגישה למושב היא מכביש הבקעה - כביש מס' 90, צפונית לצומת פצאל ודרומית לצומת אדם.
  
הגישה המהירה מגוש דן והצפון היא בנסיעה ממחלף מסובים (בכביש מס' 4) מזרחה לכיוון יהוד וצומת טייסים. בצומת טייסים נסיעה ישר וכניסה למושב. אחרי כחצי ק"מ מגיעים לצומת, וכאן חונים. מרחק הנסיעה ממחלף מסובים הוא כ- 8 ק"מ.
+
סיום המסלול הוא בכביש הגישה לסרטבה. כביש זה מסתעף מכביש מס' 90, בין יפית ומפגש הבקעה בדרום למועצה האזורית ערבות הירדן (במפה, מתחם המועצה מכונה "שלומציון"). הפנייה משולטת.
  
הגישה המהירה לבאים מאזור ירושלים ומודיעין היא ממחלף לוד. יש לפנות ימינה (צפונה) לכביש מס' 40, ולהמשיך דרך צומת אל-על לעבר צומת טייסים, ופנייה למושב. מרחק הנסיעה ממחלף לוד הוא כ- 6 ק"מ.
+
|אורך המסלול=9 ק"מ.
 
+
|משך המסלול=7-6 שעות הליכה.
לבאים מכיוון כביש מס' 6, יש לרדת במחלף נחשונים ולפנות לכיוון פתח תקווה בכביש מס' 471. בצומת שעריה פנייה שמאלה ולאחר כ- 5 ק"מ פנייה שמאלה בצומת טייסים לבני עטרות.
+
|טיפוס מצטבר=637 מ' טיפוס ממשואה עד קרן סרטבה. ירידה של כ- 290 מ' מהקרן עד לכביש המוביל לבסיס המוסטרה.  
 +
|מפה=sartaba_masua.gif
 +
|תיאור המסלול=
  
נקודת הסיום היא בתחנת הדלק בצומת נחלים. מנקודה זו אין פנייה שמאלה לכיוון דרום בכביש מס' 40. למעוניינים לחזור מכאן דרומה, יש להיכנס לפתח תקווה ולהסתובב (או לוותר על התחנה האחרונה במסלול).
+
תחילת המסלול היא במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. המושב הוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1969, ואוזרח בשנת 1974 . בתחומי המושב נשאיר את הרכב, ונשלים הצטיידות במים - אין מקורות מים אמינים נוספים לכל אורך המסלול!
  
|אורך המסלול=10 ק"מ נסיעה, 3.5 ק"מ הליכה (1.5 ק"מ בבני עטרות, 2 ק"מ מנחלים לח' שארי וחזרה).
+
נצא מהמושב דרך השער הראשי, ונלך לצד הכביש לכיוון צפון מזרח, בשולי עמק פורה ומעובד (אדמות הג'יפתליק, במרכזן עובר נחל תרצה המנקז את אזור העיר שכם לכיוון הירדן).
|משך המסלול=3-2 שעות.
+
השטח ממערב לכביש אינו מעובד ומגודר כיום. לאחר כ- 1500 מ' משער הכניסה למושב, ליד מספר עצים ובניינים, נפנה שמאלה (מערבה) לתחומי מחנה צבאי עזוב - '''מחנה גדי''' ע"ש גדי מנלה ז"ל. המחנה פונה בשנת 2003.
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
 
|מפה=nechalim.gif
 
|תיאור המסלול=
 
  
נתחיל בביקור במושב '''בני עטרות'''. ראשיתו של היישוב כמושבה חקלאית גרמנית טמפלרית שהוקמה בשנת 1902 ומנציחה את שמו של הקיסר הגרמני, וילהלם השני, ואת שמו של מלך מדינת וירטמברג בגרמניה, גם הוא נקרא וילהלם השני. שמה המלא של המושבה היה חמידיה-וילהלמה, ומנציח גם את הסולטן הטורקי עבדול-חמיד השני.
+
שביל ההליכה מסומן בשחור, אך רמת תחזוקתו אינה גבוהה. אין להסתמך על הסימון בלבד, אלא להיעזר במפה ובתוואי השטח לצורך הניווט.
  
המושבה התקיימה עד 1948, אז פונו התושבים הגרמנים בידי הצבא הבריטי לחיפה ומשם לבסוף לאוסטרליה. הבריטים העבירו את המקום לידי הלגיון הירדני, והוא שוחרר בידי כוחות צה"ל במבצע "דני" בקיץ 1948. במקום התיישבו מפוני המושב עטרות שמצפון לירושלים, שחרב במלחמת העצמאות, יחד עם מפוני יישובים נוספים, והוא נקרא בשם בני עטרות.
 
  
ביישוב שרדו רבים מהמבנים הטמפלריים המקוריים, המאופיינים בעיצוב אדריכלי מרשים.
+
'''ואדי ג'רוזליה והעלייה לעבר הסרטבה'''
  
בחזית מבני הציבור (ביניהם בית הספר, בית העם, הדואר והמחלבה) הוצבו שלטי הסבר. מומלץ ללכת ברחוב הראשי מהכיכר עד מגדל המים ו"גן המייסדים", מרחק של 600 מ' לכל כיוון, ולחזור.
+
נחצה את שטח מחנה גדי ונמשיך לכיוון דרום-מזרח, לעבר פתחו של ואדי ג'רוזליה (מימיננו, נמצאת פסגת רוג'ם א-צייע').
 +
אחרי כק"מ אחד מהכביש, נגיע למוצא ואדי ג'רוזליה מההרים. מכאן, נמשיך במעלה הוואדי (לאורך הגדה הצפונית), עוד 2 ק"מ, לקראת סופם נראה מאהל בדווי בולט הממוקם מדרום לנחל.
 +
מעט אחרי המאהל, בגדה הצפונית, נובע עין ג'רוזליה המזרחי. המעיין נובע בבריכה בנוייה, ומימיו אינם מומלצים לשתייה. במדרון ליד המעיין צומחים מספר עצים, וזו פינה נוחה למנוחה.
  
בצידה המערבי של הכיכר נמצא גן ציבורי ובו אנדרטאות, לזכר חללי המושבה עטרות ולזכר בני המושב שנפלו במערכות ישראל. בולטת אנדרטה לחללי פלוגת הצמ"ה של חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים.
+
נעלה עוד כ- 100 מ' במעלה הוואדי, ונתחיל לטפס דרומה (תוואי השביל המסומן בקטע זה אינו ברור). מאזור זה והלאה, יש פריחה מרהיבה בשנים גשומות - [[כלנית מצויה|כלניות]], כדן סגול, מרווה דגולה, מנתור מחוספס ועוד.
  
לאחר הביקור בבני עטרות נחזור לצומת טייסים, ונפנה ימינה (צפונה) לכביש מס' 40. נחלוף על פני קיבוץ בארות יצחק (שעבר לכאן ממקומו הראשון מול העיר עזה, לאחר מלחמת העצמאות), ולאחר 2.5 ק"מ מצומת טייסים נפנה ימינה לפי השילוט לכביש מס' 4623, לכיוון היישובים מזור, רינתיה ונופך. לאחר כ- 1.5 ק"מ נוספים נפנה ימינה לרחוב ספיר ביישוב '''נופך'''.
+
אחרי העלייה הראשונית, מתמתן מעט המדרון, וניתן להבחין בתוואי שביל ברור העובר בשוליים המזרחיים של פסגה נ"ג 117, מעל לשלוחה הנמשכת מזרחה לכיוון מושב משואה.
 +
נלך לכיוון השביל הזה, (זהו השביל המסומן, שאינו ברור באפיק ואדי ג'רוזליה). מכאן ואילך, מטפס השביל במתינות רבה, תחילה למרגלות ההרים, ובהמשך באפיקו של ערוץ ללא שם.
 +
בחלקו העליון של הערוץ, עובר השביל בקרבת מערה המשמשת כמכלאת צאן, ואחריה מתחיל לטפס בתלילות דרומה, עד לדרך המסומנת אדום 5520.
 +
בצידה הדרומי של הדרך, נראים שרידי גיחון (סיפון הפוך) הרוס, באמת מים קדומה שהובילה מים לסרטבה.
  
היישוב הוקם אחרי מלחמת העצמאות, ע"י עולי צפון אפריקה, ומשתייך למועצה האזורית חבל מודיעין.
 
  
שמו של המקום מנציח את אחת מאבני החושן, בדומה למושב ברקת הסמוך, ולשמו הקודם של מושב בית עריף (אחלמה). העיירה שוהם הסמוכה קרויה גם היא ע"ש אחת מאבני החושן. היישוב קם בשטחו של הכפר הערבי רנתיה שנכבש במבצע "דני".
+
'''מערכת הובלת המים - סקירה קצרה'''
  
במרכז המושב נותרו מספר בניינים ששרדו מהכפר הערבי.
+
בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו, לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שטפונות, ולכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי, המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד .
 +
מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה, הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה.
 +
את רמת ראס קונייטרה, הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי בשטח של 400 דונם. קטעים מהאמה נחפרו, ואחרים נבנו וטוייחו, לפי המסלע בו הוקמה האמה.
 +
באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון), נבנה גיחון - אמה בנוייה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים, באורך 187 מ'. בצמוד לגיחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ'.
  
[[תמונה:binyan_hamoaza.jpg|left|thumb|250px|"בניין המועצה" בבני עטרות]]
+
לפי הנחתו של יורם צפריר, הגיחון הוקם בתקופה החשמונאית, ומאוחר יותר - בימי הורדוס - הוקמה הסוללה. זאב משל מעלה את האפשרות שחלקה העליון של הסוללה (שלא שרד) היה עשוי קשתות, עליהן נבנתה אמת המים, ושם הפסגה הסמוכה - "ראס קוניטרה" (קוניטרה - קשת קטנה בערבית), עשוי לרמוז לכך.
[[תמונה:nofech.jpg|left|thumb|250px|בית השייח' בנופך]]
+
ממזרח לגיחון, יש מערכת בת שלוש אמות, האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה, לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן, ואותם נראה בהמשך.
  
כדי להגיע למבנים אלו, ניסע ברחוב ספיר כ- 100 מ' ונפנה שמאלה לרחוב לשם. לאחר כ- 100 מ' נוספים, בקרבת מקלט ציבורי, מסתעף דרומה רחוב טורקיז. כאן נמצא המבנה המרשים בכפר - מבנה קדום בו פועלת כיום נגריה (נגריית יעקב סאלם, ברח' טורקיז). קומתו הראשונה של המבנה היא כפי הנראה מהתקופה הצלבנית - אולם הבנוי אבני גזית וקירותיו עבים. מעל למבנה הצלבני נוספה במאה ה- 20' קומה שנייה, כחלק מבית השייח' של הכפר. בקומה זו בולטים חלונות מקומרים הבנויים מלבנים קטנות.
+
מהגיחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה). בקצה המזרחי של הגיחון כדאי להתבונן מערבה, ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה - שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים.
 +
עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ', עד לרגלי קרן סרטבה.
  
תוספות בנייה רבות וגרם מדרגות חיצוני פוגמים במראה המבנה ההיסטורי.  
+
כאן נפגוש שביל מסומן ירוק, המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).
  
האתר נמצא בשטח פרטי, ויש לבקש רשות לביקור באתר (המרוחק כ- 20 מ' מהכביש, ולכן לא נראה היטב מהדרך).
+
בעומדנו על הפסגה, כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית.
 +
בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם.
 +
סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.
  
מספר מבנים נוספים בקרבתו שרדו אף הם מתקופת היישוב הערבי, אולם הם מרשימים פחות.
 
  
לאחר הביקור באתר, נחזור לרכב, נצא מהיישוב וניסע חזרה בכביש מס' 4623, מרחק של כק"מ נסיעה עד לכניסה הדרומית למושב '''נחלים''', לצד בי"ס אזורי.
+
'''סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל'''
  
נחלים הוא מושב דתי, מהמושבים הגדולים ביותר בישראל. מקור שמו במקום התיישבותו הראשון לצד פלגי המים בגליל העליון, בשנת 1943. כתוצאה מהתנגדות הקיבוצים באזור ליישוב דתי בשכנותם, נאלצו המתיישבים הדתיים לעזוב לאחר מלחמת העצמאות, ולייסד את יישובם במרכז. במקום מושבם הראשון של אנשי נחלים נמצא כיום קיבוץ הגושרים.
+
השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית).
 +
"ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד').
  
כעת נחלוף לאורך הרחוב הראשי של המושב (רחוב ירדן), בשדרה מוצלת ונאה. לאחר כק"מ וחצי נעבור לצד מתחם '''ישיבת נחלים''', ולאחר כחצי ק"מ נוסף נגיע לקצה הצפוני של המושב. כאן נחנה את הרכב.
+
אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב-השחר).
  
מכאן נצא למסלול הליכה קצר לעבר אתר העתיקות חורבת שארי, הסמוכה לכביש מס' 471. הליכה קצרה צפונה תוביל אותנו לצומת טי, כאן נפנה ימינה (מזרחה) במקביל ומדרום לכביש. בדרכנו נראה צמחי מעזבה וביניהם עצי אזדרכת ושיחי עופרית הכף, הניכרים בפריחתם התכולה.
+
ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא.
 +
יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).
  
בשנת 2011 החלו באזור זה עבודות להקמתו של מחלפון נחלים, וייתכנו שינויים בדרך העפר המתוארת במסלול.
 
  
לאחר כ- 250 מ' נחצה סוללת עפר ונגיע לאפיקו של '''נחל מזור''' - נחל אכזב, שראשיתו באזור אלעד, ונשפך ל[[נחל שילה]] בפאתי פתח תקווה.
+
'''אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר'''
  
נחצה את הנחל ונקיף מדרום מטע אפרסקים. לאחר כ- 300 מ' מתחלף המטע הפתוח באזור בתי רשת בהם נטועים עצי שסק. בסוף בתי הרשת, אחרי כ- 230 מ' נוספים, נבחין מצפון לנו בשרידי מבנה הרוס וכוורות דבורים. זהו אתר נבי ת'ארי, המהווה חלק ממכלול '''חורבת שארי'''.
+
בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר.
  
המבנה הוא אחד משורת ציונים לאורך תוואי "דרך הים" הקדומה, והמסורת המוסלמית מהתקופה הממלוכית (ימי הביניים, בתקופה שלאחר גירוש הצלבנים מהארץ ולפני הכיבוש העות'מאני), מזהה כאן את קברו של אשר בן יעקב. בהמשך הדרך צפונה נמצאים קברים המיוחסים לבנימין ולשמעון בני יעקב, שניהם באזור כפר סבא - קלקיליה.
+
אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות.
 +
בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית-שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה".
  
בניגוד לקברים אחרים, מסורת קברו של אשר לא אומצה ע"י יהודים. כיום המבנה העתיק הולך ונהרס, ורוב כיפתו כבר קרסה ואבדה.
+
בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם.
 +
בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון.
 +
עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי.
 +
המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית.
  
מומלץ להסתפק בצפייה על המבנה מבחוץ, עקב סכנת התמוטטות (ובנוסף הכוורות הרבות מקשות על גישה ישירה מצד דרום). מי שיבחר להיכנס פנימה (אפשרי מצד מזרח ומצד מערב של המבנה), יראה גומחה הפונה דרומה, לכיוון מכה ומדינה (מיח'ראב), ומימין לה שקוע בקיר עמוד אבן עגול.
+
הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים.
 +
הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס:
 +
"אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394).
  
בצמוד וממזרח למבנה נמצא אתר ארכיאולוגי שנחפר לקראת סלילת כביש מס' 471. באתר נמצאו שרידי יישוב שהתקיים לאורך ימי הביניים, מהתקופה הערבית הקדומה ועד לתקופה הממלוכית. בתקופה העות'מאנית היה האתר נטוש, פרט לביקורי עולי רגל. כיום אתר זה מוזנח ומכוסה בצמחייה.
+
המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.
  
בשדות מדרום נראה מבנה ישן נוסף, בו ממוקמת באר מים עמוקה ולא מגודרת. מומלץ שלא להגיע למבנה, שהגישה אליו כרוכה בחציית שדות חקלאיים מעובדים, ומהווה סיכון בטיחותי.
 
  
מכאן נשוב באותה הדרך לרכב. לסיום, נחזור לכיכר הצפונית בנחלים (לצד הישיבה) ונצא מהמושב בדרך הגישה הצפונית, חזרה לכביש מס' 40.
+
'''בורות המים והירידה לכביש'''
  
כאן נפנה ימינה (צפונה) וניכנס ל'''תחנת הדלק'''. בין התחנה לכביש ניצב שלט כתום המספר את סיפורו של המקום. קצת קשה להאמין, אבל כאן, על אם הדרך מפתח תקווה ליהוד, החלה למעשה מלחמת העצמאות.
+
אחרי ההפסקה המתבקשת, תצפית וסיבוב בעתיקות, מומלץ לחזור לשביל הירוק, המקיף את הקרן מצידה הצפוני והמזרחי, וחולף בצד שלושה מבורות המים, שאגרו את מי הנגר מקרן סרטבה.
 +
יש לציין שנפח הבורות אינו מספיק עבור מי הנגר מאמת ראס קונייטרה, וככל הנראה היתה באזור הבורות גם בריכת אגירה, שלא שרדה.
 +
ניתן לרדת לכיוון בורות המים גם בהמשך השביל השחור. שביל זה יורד בתלילות רבה עד למפגש עם השביל הירוק, כ- 100 מ' דרומית לבורות המים.
  
למחרת ההצבעה ההיסטורית באו"ם על חלוקת הארץ, ב- 30 בנובמבר 1947, הותקפו כאן ביריות שני אוטובוסים יהודיים בדרכם מנתניה ומחדרה לירושלים. שבעה נוסעים נהרגו, חמישה באוטובוס הראשון ושניים באוטובוס השני. אירוע זה נחשב לראשיתה של מלחמת העצמאות.
+
מכאן, גולש שביל המטיילים במתינות לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה, ("מעלה הנערים", ע"ש ארבעה צעירים מהבקעה), ולאחר כקילומטר הליכה מקרן סרטבה מגיע לכביש (המוביל לבסיס צבאי סמוך). כאן מסתיים טיולנו.
  
<h3>אפשרויות נוספות</h3>
+
למעוניינים במסלול הליכה קצר, ניתן ללכת ולחזור מנקודת הסיום. במקרה כזה, מומלץ לעלות לקרן בשביל הירוק, לאגף אותה מצפון ולעלות עם הסימון השחור לפסגה. המשך ההליכה בסימון השחור בירידה תלולה חזרה לשביל הירוק ממזרח לקרן, ומשם לאורך השלוחה בחזרה לכביש.
ברחוב החרמון במושב נחלים נמצא '''בית החלוץ הדתי''' - מוזיאון קטן. האתר פתוח בתיאום מראש בלבד (פרטי האתר ומס' טלפון להתקשרות נמצאים בקישורים להלן). רחוב זה מקביל לרחוב הראשי של המושב.
+
משך ההליכה במסלול המקוצר - כשלוש שעות בנחת.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
אין במסלול אתרי פריחה או מוקדי עניין עונתיים. עם זאת, ניתן לבקר במסלול ב- 30 בנובמבר, לציון יום השנה לפרוץ מלחמת העצמאות.
+
פריחה אביבית עשירה בחודשים פברואר-מרץ. בין היתר, יקינטונית מעורקת (צמח אנדמי לבקעת הירדן), [[כלנית מצויה]] (אדומות), [[נורית אסיה]], כדן סגול, מרווה דגולה ושפע חד-שנתיים.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
ביישובים פועלים עסקים שונים. בסוף המסלול נמצאת תחנת דלק.
+
במושב משואה.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* בית השייח' בנופך נמצא בשטח פרטי. הביקור הוא ברשות הבעלים בלבד.
+
* המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אולם יש בו נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים מהכפרים הסמוכים.
* מושב נחלים הוא יישוב דתי. בשבתות ובחגים אין להיכנס ברכב למושב, אך ניתן להיכנס אליו רגלית (ובמקרה כזה יתארך המסלול בהתאם).
+
* המסלול עובר בשטח אש, ואין לטייל בו ללא תיאום ואישור צה"ל. לפחות אחד המטיילים צריך להיות חמוש בנשק אישי.
* אתר נבי ת'ארי בחורבת שארי מוזנח ונמצא בסכנת התמוטטות. מומלץ לצפות עליו מבחוץ ואין לטפס על קירות במתחם.
+
* בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
* לצד חורבת שארי נמצא ריכוז כוורות דבורים.
 
* לאחר גשמים, ייתכן בוץ בחציית נחל מזור בדרך מנחלים לחורבת שארי וחזרה.
 
* בשנת 2011 החלו עבודות להקמת מחלפון נחלים, וייתכנו קשיים בגישה מהמושב לחורבת שארי עד לסיום העבודות.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* חורבת שארי (נבי ת'ארי) - אתר מוסלמי וצלבני על הדרך הבינלאומית שעברה בשפלת לוד. עופר שיאון, מחקרי יהודה ושומרון - קובץ ט"ו, 2006.
+
* קרן סרטבה ומדבר שומרון, ליקט משה רוזנפלד, ערך עוזי פז - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד 1984 - החוברת מומלצת ביותר למטיילים!
* [http://www.bney-atarot.org.il/aleading%20products/183142.php טיול בבני עטרות] - מתוך אתר המושב.
+
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
* [http://www.bney-atarot.org.il/aarticles/c18871.php סיפורי בתים בבני עטרות] - מתוך אתר המושב.
+
* קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת סרטבה).
* [http://www.rishonim.org.il/petach-tikva/Info/site_show.aspx?id=1188 בית השייח' בנופך] - מתוך אתר "ראשונים".
+
* [[פריחה בסרטבה - חורף 2005]].
* [http://www.shimur.org/article.php?id=1048 בית החלוץ הדתי].
+
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4093228,00.html סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה] - צביקה צוק, אתר YNET, יום 17/7/2011.
* [http://www.zeevgalili.com/?p=315 כיצד עברה נחלים מאצבע הגליל לשרון].
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1_2094 ההתקפה על אוטובוס 2094] - באתר "ויקיפדיה".
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 143: שורה 152:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:shaarey_tikva_shkediya.jpg|200px
+
תמונה:pzael_springs.jpg|120px
default [[שביל שער השומרון]]
+
default [[מעיינות פצאל]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שביל שער השומרון]]
+
[[מעיינות פצאל]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 152: שורה 161:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:rosh_haayin_forest1.jpg|200px
+
תמונה:vallies_memorial.jpg|200px
default [[שביל פרחי הבר - יער ראש העין]]
+
default [[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שביל פרחי הבר - יער ראש העין]]
+
[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 161: שורה 170:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:nophars_pool.jpg|200px
+
תמונה:salvadora.jpg|200px
default [[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
+
default [[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
+
[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 +
 
}}
 
}}

גרסה מ־09:41, 28 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: מערבית למושב משואה
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:שחור 5425, אדום 5520, ירוק 5421, שחור ללא מיספור.
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:9 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:19/2/2005
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:25/3/2011



Sartaba far.jpg

מבט מכביש הבקעה לקרן סרטבה, (עמית מנדלסון, 19/2/2005)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

מסלול הטיול המתואר הוא למיטיבי לכת בלבד, וכולל טיפוס מצטבר של כ- 650 מ' מבקעת הירדן עד פסגת קרן סרטבה, אך בעונה המתאימה המסלול הוא חווייה נהדרת.

איך להגיע:

המסלול מתחיל במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. הגישה למושב היא מכביש הבקעה - כביש מס' 90, צפונית לצומת פצאל ודרומית לצומת אדם.

סיום המסלול הוא בכביש הגישה לסרטבה. כביש זה מסתעף מכביש מס' 90, בין יפית ומפגש הבקעה בדרום למועצה האזורית ערבות הירדן (במפה, מתחם המועצה מכונה "שלומציון"). הפנייה משולטת.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם.

המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:9 ק"מ.
  • משך המסלול:7-6 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:637 מ' טיפוס ממשואה עד קרן סרטבה. ירידה של כ- 290 מ' מהקרן עד לכביש המוביל לבסיס המוסטרה.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תחילת המסלול היא במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. המושב הוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1969, ואוזרח בשנת 1974 . בתחומי המושב נשאיר את הרכב, ונשלים הצטיידות במים - אין מקורות מים אמינים נוספים לכל אורך המסלול!

נצא מהמושב דרך השער הראשי, ונלך לצד הכביש לכיוון צפון מזרח, בשולי עמק פורה ומעובד (אדמות הג'יפתליק, במרכזן עובר נחל תרצה המנקז את אזור העיר שכם לכיוון הירדן). השטח ממערב לכביש אינו מעובד ומגודר כיום. לאחר כ- 1500 מ' משער הכניסה למושב, ליד מספר עצים ובניינים, נפנה שמאלה (מערבה) לתחומי מחנה צבאי עזוב - מחנה גדי ע"ש גדי מנלה ז"ל. המחנה פונה בשנת 2003.

שביל ההליכה מסומן בשחור, אך רמת תחזוקתו אינה גבוהה. אין להסתמך על הסימון בלבד, אלא להיעזר במפה ובתוואי השטח לצורך הניווט.


ואדי ג'רוזליה והעלייה לעבר הסרטבה

נחצה את שטח מחנה גדי ונמשיך לכיוון דרום-מזרח, לעבר פתחו של ואדי ג'רוזליה (מימיננו, נמצאת פסגת רוג'ם א-צייע'). אחרי כק"מ אחד מהכביש, נגיע למוצא ואדי ג'רוזליה מההרים. מכאן, נמשיך במעלה הוואדי (לאורך הגדה הצפונית), עוד 2 ק"מ, לקראת סופם נראה מאהל בדווי בולט הממוקם מדרום לנחל. מעט אחרי המאהל, בגדה הצפונית, נובע עין ג'רוזליה המזרחי. המעיין נובע בבריכה בנוייה, ומימיו אינם מומלצים לשתייה. במדרון ליד המעיין צומחים מספר עצים, וזו פינה נוחה למנוחה.

נעלה עוד כ- 100 מ' במעלה הוואדי, ונתחיל לטפס דרומה (תוואי השביל המסומן בקטע זה אינו ברור). מאזור זה והלאה, יש פריחה מרהיבה בשנים גשומות - כלניות, כדן סגול, מרווה דגולה, מנתור מחוספס ועוד.

אחרי העלייה הראשונית, מתמתן מעט המדרון, וניתן להבחין בתוואי שביל ברור העובר בשוליים המזרחיים של פסגה נ"ג 117, מעל לשלוחה הנמשכת מזרחה לכיוון מושב משואה. נלך לכיוון השביל הזה, (זהו השביל המסומן, שאינו ברור באפיק ואדי ג'רוזליה). מכאן ואילך, מטפס השביל במתינות רבה, תחילה למרגלות ההרים, ובהמשך באפיקו של ערוץ ללא שם. בחלקו העליון של הערוץ, עובר השביל בקרבת מערה המשמשת כמכלאת צאן, ואחריה מתחיל לטפס בתלילות דרומה, עד לדרך המסומנת אדום 5520. בצידה הדרומי של הדרך, נראים שרידי גיחון (סיפון הפוך) הרוס, באמת מים קדומה שהובילה מים לסרטבה.


מערכת הובלת המים - סקירה קצרה

בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו, לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שטפונות, ולכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי, המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד . מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה, הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה. את רמת ראס קונייטרה, הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי בשטח של 400 דונם. קטעים מהאמה נחפרו, ואחרים נבנו וטוייחו, לפי המסלע בו הוקמה האמה. באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון), נבנה גיחון - אמה בנוייה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים, באורך 187 מ'. בצמוד לגיחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ'.

לפי הנחתו של יורם צפריר, הגיחון הוקם בתקופה החשמונאית, ומאוחר יותר - בימי הורדוס - הוקמה הסוללה. זאב משל מעלה את האפשרות שחלקה העליון של הסוללה (שלא שרד) היה עשוי קשתות, עליהן נבנתה אמת המים, ושם הפסגה הסמוכה - "ראס קוניטרה" (קוניטרה - קשת קטנה בערבית), עשוי לרמוז לכך. ממזרח לגיחון, יש מערכת בת שלוש אמות, האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה, לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן, ואותם נראה בהמשך.

מהגיחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה). בקצה המזרחי של הגיחון כדאי להתבונן מערבה, ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה - שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים. עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ', עד לרגלי קרן סרטבה.

כאן נפגוש שביל מסומן ירוק, המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).

בעומדנו על הפסגה, כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית. בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם. סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.


סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל

השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית). "ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד').

אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב-השחר).

ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא. יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).


אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר

בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר.

אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות. בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית-שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה".

בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם. בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי. המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית.

הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים. הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס: "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394).

המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.


בורות המים והירידה לכביש

אחרי ההפסקה המתבקשת, תצפית וסיבוב בעתיקות, מומלץ לחזור לשביל הירוק, המקיף את הקרן מצידה הצפוני והמזרחי, וחולף בצד שלושה מבורות המים, שאגרו את מי הנגר מקרן סרטבה. יש לציין שנפח הבורות אינו מספיק עבור מי הנגר מאמת ראס קונייטרה, וככל הנראה היתה באזור הבורות גם בריכת אגירה, שלא שרדה. ניתן לרדת לכיוון בורות המים גם בהמשך השביל השחור. שביל זה יורד בתלילות רבה עד למפגש עם השביל הירוק, כ- 100 מ' דרומית לבורות המים.

מכאן, גולש שביל המטיילים במתינות לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה, ("מעלה הנערים", ע"ש ארבעה צעירים מהבקעה), ולאחר כקילומטר הליכה מקרן סרטבה מגיע לכביש (המוביל לבסיס צבאי סמוך). כאן מסתיים טיולנו.

למעוניינים במסלול הליכה קצר, ניתן ללכת ולחזור מנקודת הסיום. במקרה כזה, מומלץ לעלות לקרן בשביל הירוק, לאגף אותה מצפון ולעלות עם הסימון השחור לפסגה. המשך ההליכה בסימון השחור בירידה תלולה חזרה לשביל הירוק ממזרח לקרן, ומשם לאורך השלוחה בחזרה לכביש. משך ההליכה במסלול המקוצר - כשלוש שעות בנחת.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה אביבית עשירה בחודשים פברואר-מרץ. בין היתר, יקינטונית מעורקת (צמח אנדמי לבקעת הירדן), כלנית מצויה (אדומות), נורית אסיה, כדן סגול, מרווה דגולה ושפע חד-שנתיים.

שירותים למטיילים:

במושב משואה.

הערות ואזהרות:

  • המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אולם יש בו נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים מהכפרים הסמוכים.
  • המסלול עובר בשטח אש, ואין לטייל בו ללא תיאום ואישור צה"ל. לפחות אחד המטיילים צריך להיות חמוש בנשק אישי.
  • בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Pzael springs.jpg

מעיינות פצאל

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת

אתרי מרכז בקעת הירדן

Salvadora.jpg

שמורת הסלוודורה הפרסית

קישורים נוספים וספרות מומלצת: