קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="כיכר המדינה, גן הגת, גן שפיגל, תל חשש, טיול בתל אביב, שכונת בבלי"></meta>
+
<meta name="keywords" content="רימונים, כוכב השחר, כיפת הכוכב, קובת א-נג'מה, טיול במזרח השומרון"></meta>
<meta name="description" content="טיול עירוני המשלב ארכיאולוגיה וגנים בשכונות העיר תל אביב - בין כיכר המדינה והירקון."></meta>
+
<meta name="description" content="טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=טיול עירוני המשלב ארכיאולוגיה וגנים בשכונות העיר תל אביב - בין כיכר המדינה והירקון.
+
|סקירה=טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון.
|תמונה=gan_hagat.jpg
+
|תמונה=kipat_hakohav.jpg
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
+
|שם_הצלם=שיר ורד
|מקום_הצילום=גן הגת
+
|מקום_הצילום=מבט מכוכב השחר לכיפת הכוכב
|תאריך_הצילום=26/11/2009
+
|תאריך_הצילום=16/3/2006
|אזור=תל אביב וגוש דן
+
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
|מפת_סימון_שבילים=10 - גוש דן וחוף פלשת
+
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - השומרון ובקעת הירדן
|מיקום=צפון תל אביב
+
|מיקום=דרום-מזרח השומרון
|גישה=רגלית, אופניים
+
|גישה=רגלית, לכל רכב
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=כחול-ירוק 5670
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
|שמורת_טבע=לא
+
|שמורת_טבע=כן
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|סוג_מסלול=קווי קצר
 
|סוג_מסלול=קווי קצר
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=26/11/2009
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2010
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=1/7/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=19/11/2010
|1=[[גני יהושע]]
+
|קדם אזהרה=2
|2=[[נתיב הגנים במרכז רמת גן]]
+
|0={{אזהרה בטחונית יוש}}
|3=[[לב רמת גן]]
+
|1=[[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע|נחל פרת עליון]]
|4=[[שדרות וים בצפון תל אביב]]
+
|2=[[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת|נחל פרת תיכון]]
|5=[[גבעת השקמים ושכונת צהלה]]
+
|3=[[עין מבוע]]
|6=[[נמל תל אביב]]
+
|4=[[אתרי מרכז בקעת הירדן|מרכז בקעת הירדן]]
|7=[[חוף תל ברוך]]
+
|5=[[נחל אוג]]
|8=[[חוף הצוק]]
+
|6=[[שמורת נחל פרת]]
|9=[[בית הקברות טרומפלדור]]
+
|7=[[שמורת נחל מכוך]]
|10=[[פארק וולפסון]]
+
|8=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|נחל ייט"ב וכוכב השחר]]
 +
|9=[[שמורת ערבות יריחו]]
 +
|10=[[גן לאומי נבי סמואל]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
במסלול המתואר להלן יש שני נושאי עניין עיקריים, האחד הוא היסטורי-ארכיאולוגי: גתות עתיקות ושרידי כפר ערבי. הנושא השני הוא גנני-אדריכלי – ביקור בחלק מהגינות והפארקים של תל אביב, כולל כיכר המדינה ופארק הירקון. שני הנושאים משיקים זה לזה בגנים שהוקמו לצד גתות היין העתיקות.  
+
המסלול משלב שתי תצפיות נוף ואתרי עתיקות בספר המדבר.
 +
 
 +
בסוף החורף ובאביב יש באזור פריחה מגוונת של צמחים נדירים אותם קשה לפגוש בשאר חלקי הארץ.
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
המסלול ממוקם בצפון "החדש" של תל אביב.  
+
הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ונפנה ליישוב רימונים עצמו לפי השילוט.
תחילת המסלול נמצאת ברח' וייצמן פינת זכרון יעקב, במרחק הליכה (800 מ') או נסיעה קצרה באוטובוס (קו 5) מתחנת הרכבת תל אביב מרכז (סבידור).  
+
 
באתר נמצאת תחנת איסוף והורדה של קו 5 של חברת "דן".
+
מרחק הנסיעה ממחסום חיזמא עד רימונים בדרך זו הוא כ- 20 ק"מ.
לצד תחנת הרכבת גם נמצא מגרש חנייה גדול (בתשלום) – נקודת החנייה המומלצת למטיילים בסיוע רכב. חניון נוסף בתשלום, קטן יותר, ממוקם ברח' זכרון יעקב – בתחילת המסלול.
+
 
סיום המסלול נמצא בקרבת דרך נמיר, ממנה ניתן לשוב חזרה לנקודת ההתחלה, ברגל (מרחק 2.5 ק"מ) או בתחבורה ציבורית.
+
לאלו שזמנם בידם, מומלץ להגיע מכיוון כביש מס' 1, פנייה בצומת אלון לכביש מס' 458 - "דרך אלון" ונסיעה בו (בנתיב מפותל המחייב נהיגה איטית), דרך שמורת נחל פרת לעבר "צומת מכוך" והלאה לכיוון רימונים.
באזור פזורים גם מתקני "תל-אופן", למשל בשדרות הציונות פינת רח' ז'בוטינסקי.
 
  
|אורך המסלול=3.2 ק"מ.
+
|אורך המסלול=12 ק"מ (4 ק"מ ברגל).
|משך המסלול=2-1 שעות.
+
|משך המסלול=4-2 שעות.
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
+
|טיפוס מצטבר=עלייה של 150 מ' וירידה זהה.
|מפה=ta_bavli.gif
+
|מפה=rimmonim.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:gan_hagat1.jpg|left|thumb|200px|הגת בגן הגת, נובמבר 2009]]
+
נתחיל ביישוב '''רימונים'''. זהו יישוב קהילתי חילוני במזרח בנימין שהוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1977, ואוזרח בשנת 1980. שמו של היישוב קשור לכפר הערבי השכן - רמון, המשמר ככל הנראה את השם המקראי "סלע הרימון", המקום אליו נסו בני בנימין אחרי מפלתם הקשה (סיפור "פילגש בגבעה" בסוף ספר שופטים).
[[תמונה:gat_hashash.jpg|left|thumb|200px|הגת בתל חשש, נובמבר 2009]]
 
[[תמונה:yarkon_ibexes.jpg|left|thumb|200px|יעלים בפינת החי, נובמבר 2009]]
 
  
תחילת המסלול היא במפגש הרחובות וייצמן וזכרון יעקב, דרומית לכיכר המדינה.
+
למרגלות היישוב נמצא ערוץ קניוני מרשים - '''ואדי וח'יתה'''. ערוץ זה, ו"כיפת הכוכב" שמצפון לו, מהווים את הגבול הצפוני של מדבר יהודה.
מכאן נלך ברח' זכרון יעקב 140 מ' ונפנה שמאלה לרח' חברה חדשה. שמו של הרחוב הוא שם סמלי, לבניין חברה חדשה בארץ ישראל ע"פ עקרונות סוציאליים, אולם זה גם שמה של חברה שרכשה בשנת 1911 קרקעות צמודות לתל אביב הצעירה, ופיתחה שכונות חדשות במרכזן רחוב אלנבי. במרכז רחוב חברה חדשה מסתעף ימינה רחוב חיים מנחם בסוק (פרטיזן וסגן ראש עיריית ת"א) – סעיף של רח' חברה חדשה (בין בניינים 4 ו-6). נלך ברחוב זה עד קצהו ונגיע ל'''גן הגת'''.
 
  
בגן זה משולבת גת עתיקה שנמצאה באתרה ומשולטת ע"י רשות העתיקות.
+
מהכניסה לרימונים ניסע ישר לפי השילוט למצפור, עד שנגיע לנקודת התצפית בקצה היישוב - '''"מצפה אלי"''' (מרחק נסיעה 850 מ' משער היישוב).
הגת, שנחשפה בשנת 1965, היא מהתקופה ההלניסטית (בין המאות הרביעית לשנייה לפני ספירת הנוצרים). גת זו היא גת משוכללת בתבנית המאפיינת "גת ציבורית", ובה משטח דריכה, בור סינון ובור איסוף. באתר מוצב שילוט הסבר של רשות העתיקות. לצד הגת הוקמו פרגולה מעוצבת, פינות ישיבה ומתקני משחק, וכן הוצבו בשטח הגן שרידים ארכיאולוגיים שנמצאו בתחומי ת"א-יפו. מתכנני הגן ניסו לשוות לו צביון ארץ-ישראלי, ונטעו כאן זיתים, חרובים ורימונים. מאחורי הגת עובר שביל ב"קניון" כורכר מלאכותי.
 
באתר יש גם ברזיית מי שתייה.
 
  
אחרי התרשמות מהאתר, נשוב לרח' חברה חדשה ונלך בו עד כיכר המדינה, אליה נרד בגרם מדרגות. '''כיכר המדינה''' היא הכיכר הגדולה ביותר בתל אביב. קוטר הכיכר כ- 270 מ' והיקפה כ- 820 מ'. השטח הכלוא במעגל התנועה הוא בגודל 54 דונם – בערך פי 3 משטח כיכר רבין. השטח שבתוך הכיכר הוא בבעלות פרטית, ומזה עשרות שנים מנסים בעלי הקרקע לממש את זכויות הבנייה, עד כה ללא הצלחה. בערב ל"ג בעומר, זהו אתר המדורות העיקרי בתל אביב.
+
המצפור, מעל ערוצו העמוק של ואדי וח'יתה, מציע למבקרים בו תצפית מרשימה על הנוף המדברי. ניתן לבקר כאן גם בלילה ולהתרשם מאורותיה של רבת עמון שברקע. המקום הוקם לזכרו של אלי אסייג ז"ל, תושב רימונים שמת בקיץ 2002 מהכשת נחש ארסי נדיר - שרף עין גדי.
הבניינים לאורך הכיכר עוצבו בצורה מדורגת היוצרת מרקם אורבני רציף. במפלס הקרקע נמצאות חנויות אופנה ותכשיטים מהיקרות ביותר בישראל.
 
  
ברקע בולטים מגדלי צמרת בגווני תכלת ולבן, בקרבתם נעבור בהמשך המסלול.
+
מהמצפור נחזור ברכב כ- 200 מ' ונפנה בפנייה הראשונה ימינה, לביקור באתר העתיקות '''ח'רבת אל-כוליה''' (ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מהמצפור, מרחק הליכה של כ- 150 מ' לכיוון צפון-מזרח, בין הבתים ובין גדר היישוב). יש לנהוג בהתאם לשילוט שבאתר.
נלך לאורך הדופן החיצונית של הכיכר (רח' ה' באייר) ימינה, נגד כיוון השעון, ונגיע לחלק המזרחי של רח' ז'בוטינסקי. כאן נחצה את הרחוב לצידו הצפוני, ונפנה בז'בוטינסקי מזרחה עד שדרות הציונות. באופק ניתן לראות את מגדל שרתון סיטי טאוור הצבוע בז', בגובה כ- 170 מ', ומאחוריו הבניין הגבוה בישראל כיום (2012) – מגדל משה אביב (שער העיר) שגובהו 244 מ'.
 
  
רחוב '''שדרות הציונות''' תוכנן להיות שדרה המקשרת בין רח' ז'בוטינסקי בדרום לרח' פנקס בצפון, אולם בשל התנגדות תושבי שיכון צמרות, צומצמה השדרה, וחלקה הצפוני הוא גן ובו עובר שביל להולכי רגל. בסוף קטע הכביש בשדרות הציונות, נעבור את רחוב משה שרת ונמשיך בשביל בין הבניינים. לאחר 70 מ' ניכנס ל'''גן אליענה''' – גן נוסף הממשיך את שדרות הציונות, ובו נמשיך צפונה (ניתן לסטות לכיכר אליוף, בה נמצאת בריכת מים מוזנחת).  
+
האתר נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק מגן, שחשף כאן מנזר קדום מהתקופה הביזנטית. מנזר זה היה מנזר שיתופי שהוקם על יסודות מצודה מן התקופה הרומית, וכלל כנסייה, חדרים ואולמות. בשטח בולט כיום מבנה מרשים וחסר גג, ובקרבתו ניתן לראות רצפת פסיפס פשוטה וצלב מעוטר. נראה שהמבנה הוקם כמצודה במהלך התקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית שימש כבסיס להקמת המנזר.
  
בגן ניצבים ספסלים ומתקני משחק, וכן פינות צל. בצד ימין, נמצא בית כנסת "משכן הכהנים" (שדרות הציונות 20), ובחזיתו תבליט מוסתר חלקית בצמחייה, יצירתה של ג'ניה ברגר. ברקע, נראים '''מגדלי צמרת''' (מגדלי אקירוב) – שלושה מגדלי יוקרה שנבנו בשנים 2006-1999, באזור בו שכנה בעבר שכונת גבעת עמל. גובהם של המגדלים 123 מ' כל אחד.
+
אחרי הביקור בח'רבת אל-כוליה, נצא ברכב מרימונים וניסע כק"מ אחד חזרה עד מסעף רימונים.
בין המפורסמים הגרים באתר נכלל גם שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שעבר מכאן לדירה אחרת לאור הביקורת הציבורית.
 
  
עם הגיענו לרח' אהבת ציון, נחצה בזהירות את הכביש ונעלה במדרגות לגן אקירוב. מכאן ניתן לראות ממזרח לנו שכונת מגדלים נוספת – מתחם "פארק צמרת" ההולך ומתפתח בשנים האחרונות. בגן אקירוב נמשיך מערבה, דרך בוסתן זיתים וחרובים, ונרד חזרה לרחוב במפגש רח' אהבת ציון ורח' עקיבא אריה.
+
אם אנחנו מטיילים בעונת הפריחה (פברואר-מרץ), מומלץ לחפש '''פריחה בשדות''' הסמוכים למסעף רימונים, משני צידי כביש הגישה ליישוב.
מדרום לנו נמצאת שכונה שלמה של בניינים צמודי קרקע – "שיכון הקצינים". הרחוב הראשי בשכונה הוא רח' עקיבא אריה, ומספר רחובות קטנים מסתעפים ממנו. ניתן להסתובב ברחובות אלו ולהתרשם מהשכונה היוצאת דופן בסביבתה.
 
  
אנו נמשיך ברח' עקיבא אריה צפונה לעבר רח' פנקס. מעבר לרחוב נראה בית יד לבנים. כאן אין מעבר חצייה, ולכן נפנה שמאלה (מערבה), נלך 120 מ' ונחצה את הרחוב בצומת פנקס-וייצמן (ליד בית החייל). נשוב מזרחה לאורך הרחוב ונגיע ל'''גן יד לבנים'''.
+
בשדות אלו המעובדים עונתית, גדל מגוון רב של פרחי בר המאפיינים את אזור הספר, וביניהם גם מינים יפים ומרשימים כמו סייפן סגול, חספסנית השדה, ליסאה סורית ואחרים.
 +
רצוי לא להתרחק מדי מהרכב ולהסתובב בקבוצה.
  
בפינה הדרומית-מערבית של הגן נמצא עץ רחב עלים עם שרביטים ארוכים התלויים מענפיו. באביב פורח העץ בפריחה אדומה מרהיבה, ובסתיו תלויים מענפיו פירות קשים וארוכים, דמויי כיכרות לחם או נקניקים. זהו עץ קיגליה מנוצה – עץ אפריקאי שנשתל פה ושם בארץ. העץ המפורסם בארץ נטוע בכניסה לתחנת הרכבת בחדרה מערב, ובגלל שהפירות הקשים עלולים ליפול על העוברים ושבים, הוצבה שם רשת מתחת לעץ ללכידת הפירות. בטבע, הפירות נאכלים בידי פילים ורק אחרי הריכוך במעי הפילים, יכולים הזרעים המופרשים החוצה לנבוט.
+
מכאן ניסע הלאה לכוכב השחר (במפגש דרך אלון פנייה ימינה, ולאחר כ- 4 ק"מ פנייה נוספת ימינה לפי השילוט לכוכב השחר).
בית יד לבנים נבנה בשנת 1960, ותוכנן בידי האדריכלים ישראל לוטן וצבי תורן. סביב הבניין הוקם גן ארץ-ישראלי ביוזמת אברהם קרוון, הגנן הראשי של העיר תל אביב בשנים 1967-1942.
 
הבניין נבנה כשהוא מוסתר מהרחוב ע"י הגינה שמסביבו. לבניין יש חצר פנימית ובקירותיה מופיעים שמות חללי תל אביב במלחמות ישראל.
 
הגן סביב הבניין, כפי שיצר אותו קרוון, מפריד בין הבניין לכביש, ומשלב מגוון צמחייה ארץ-ישראלית מגוונת.
 
  
במהלך שנת 2008 שחררו אלמונים בשטח הגן ארנבונים – חיית מחמד שאינה טבעית בארץ. הכוונה אולי היתה טובה, אולם שחרור הארנבונים פוגע בצמחייה העשבונית שבאתר ויוצר חשש לביצוע פעילות דומה בשטחים פתוחים גדולים יותר, והפיכת הארנבונים למין פולש בישראל כפי שקרה בארצות אחרות. נכון לנובמבר 2009, הארנבונים עדיין נמצאים באתר.
+
היישוב הוקם בשנת 1980, ונקרא על שם ההר הסמוך.
  
מכאן נשוב לרחוב פנקס ונמשיך עימו מזרחה. נעבור בצומת דרך נמיר ונמשיך עד למפגש רח' ניסים אלוני (ליד מגדלי YOO החדשים). כאן נפנה שמאלה (צפונה) וניכנס לשכונת '''גבעת עמל ב' '''.
+
לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני ש"ג היישוב. לאחר חצי ק"מ נוסף, בעיקול הדרך, נפנה ימינה לדרך כורכר טובה לכל רכב, העוברת במורדותיו המערביים של הר בולט - קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או '''"כיפת הכוכב"'''.
קטע זה של המסלול אינו ברור ומוסדר. יש לשאוף בכיוון כללי לצפון-מערב ולהגיע לתל חשש (גן אברמוביץ'). בשנים הקרובות צפויות עבודות בנייה במקום, ובמידת הצורך ניתן לעקוף קטע זה בהליכה לאורך דרך נמיר עד רח' הרצוג, ומשם כניסה לגן אברמוביץ'.
 
  
בניגוד לשכונות המסודרות בהן הלכנו עד עתה, אנו נכנסים לאזור עזובה אורבנית. גדרות פח ומבנים עלובים מלווים אותנו מימין ומשמאל.
+
ניתן להשאיר כאן את הרכב (או בש"ג היישוב) ולצאת למסלול הליכה מעגלי אל "כיפת הכוכב", וניתן גם לנסוע ברכב כמעט עד לפסגה. ההר המרשים הוא "גוש מורם" גיאולוגית, ונכלל בתחום [[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר]].
באזור זה שכן עד מלחמת העצמאות הכפר ג'מוסין אל-ע'רבי, כפר קטן שנקרא ע"ש התאואים שגידלו תושבי המקום בירקון. הכפר לא היה עתיק, והוקם ככל הנראה במהלך המאה ה- 18. במהלך תקופת השלטון המצרי בארץ באמצע המאה ה- 19 קלט הכפר מתיישבים ממצרים וסודאן. בדומה לכפרים אחרים בפאתי ת"א, עבר המקום גידול מואץ במהלך תקופת המנדט הבריטי – שילוב של ריבוי טבעי גבוה והגירה בעקבות התעסוקה הזמינה בת"א וביפו. הכפר נעזב במלחמת העצמאות, ואוכלס תוך תקופה קצרה בעולים.
 
חלק משטחי הכפר פונו במהלך השנים לצורך הקמת שכונות מגורים חדשות. גם מתחם זה מיועד לפינוי-בינוי, ומתוכננים כאן 7 מגדלי מגורים ("מתחם בבלי-דקל"), אולם בעיות משפטיות הנוגעות לפיצוי התושבים הקיימים, מעכבות את הבינוי במתחם.
 
  
נגיע לבניין בקדמתו תאי הדואר של תושבי השכונה, נפנה שמאלה ואחרי כ- 20 מ' נפנה ימינה לשביל צר הממשיך צפונה בין הבניינים. בקצה השביל, נפנה ימינה ושוב שמאלה לאזור חנייה מאולתר.
+
חלקו הראשון של המסלול הרגלי הוא צעידה נוחה בדרך הכורכר העולה במתינות במדרון המערבי, כמעט עד הקצה הדרומי של ההר, ואז מטפסת מזרחה ומתעקלת צפונה לאזור בו נמצאות מחפורות צבאיות נטושות. כאן מסתיימת דרך הרכב (מרחק כ- 2.6 ק"מ מהכביש), ומכאן נמשיך בשביל רגלי. לאחר כ- 300 מ' נגיע לנקודת תצפית מזרחה, בה הוקמה סוכה מוצלת. מכאן נמשיך עוד 200 מ' באזור טרשים, ונגיע לפסגת ההר (נ"ג 724). מכאן נשקפים נופים נרחבים, מירושלים בדרום לעבר [[מבקעת הירדן לקרן סרטבה|קרן סרטבה]] בצפון, הרי עמון שבעבר הירדן במזרח. במערב חסום האופק ע"י המתלול הגדול של הר בעל חצור (רום 1016 מ').
בצידו המזרחי (הימני) של המגרש, נמצאת באר מכוסה במכסה פח ומוקפת בשלטי סכנה. לא ניתן לראות את הבאר עצמה כיום. נמשיך עוד קצת ונגיע לגן ציבורי מטופח של עיריית ת"א – '''גן אברמוביץ' '''. בגבולו הדרומי של הגן, לצד דרך סלולה, נמצאת גת מגודרת, מהתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה), שהתגלתה בחפירות בשנת 1990. גת זו שונה מהגת שראינו בגן הגת, וניתן לראות בה משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן וגס (למניעת החלקה), ובמרכזו שוקע גליל אבן , בו נקבע בורג עץ אנכי שאיפשר סחיטה שנייה של התירוש לאחר הדריכה ברגליים. באתר הוצב שילוט הסבר ע"י רשות העתיקות.
 
  
למעשה אנו נמצאים כאן על תל ארכיאולוגי, אחד החשובים בתחומי העיר ת"א יפו – '''תל חשש''', או כפי שנודע עד לפני כ- 25 שנה, "גבעת [[כלנית מצויה|הכלניות]]". התל, בגובה 21 מ', הוא אחד משלושה תילים המתנשאים מעל מישורי הסחף של מפגש [[נחל איילון|האיילון]] ו[[הירקון]]. שני האחרים הם תל גריסה ([[גבעת נפוליאון ושבע טחנות]]), בגבול ת"א-ר"ג, ותל קסילה, בתחומי מוזיאון ארץ ישראל.
+
אם החלטנו לעלות להר ברכב, נשוב מכאן באותה הדרך חזרה. אם השארנו את הרכב למרגלות ההר, נמשיך מכאן בירידה מתונה צפונה ונגיע לשרידי קבר חרב - '''סית' נג'מה'''. המבנה הציורי קרס לפני מספר שנים, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד.
  
בתל נמצאו קברים מהתקופה ההלניסטית וחרסים מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית והמוסלמית הקדומה, עד למאה השמינית. הארכיאולוגים סבורים כי באתר היה יישוב כפרי שומרוני, בדומה ליישוב שהתקיים בתל קסילה הסמוך.
+
לצד המבנה גדל עץ אשחר א"י, ששרד במקום ככל הנראה בשל קדושת האתר לערביי האזור.
  
כיום זהו גן רחב ידיים בשטח כ- 13.5 דונם, הכולל כרי דשא, פינות צל ומתקני משחק. שטח הגן יורחב בעתיד, עם פינוי גבעת עמל ב'. האלמנט הבולט בגן הוא 6 פסלי מתכת משולשים דמויי שיני כריש. למרגלותיהם, נמצאים שרידי מבנה כורכר עתיק ללא שילוט הסבר.
+
מכאן נמשיך בירידה בשביל עפר לעבר '''ח'רבת א-נג'מה'''. באתר זה נמצאים שרידי יישוב ובו מערות מגורים נטושות, בורות מים ומחצבות קדומות.
לעומת גן הגת, מתכנני האזור לא השכילו לשמור על ערכי הטבע והמורשת. הגת שבתל חשש מוזנחת ומופרדת משאר הגן, וכרי דשא החליפו את מרבדי הפריחה. יש לקוות שבעתיד תתוקן הטעות וחלק משטח התל ייהפך לאתר טבע עירוני בו תשוחזר הצמחייה המקורית של האזור.
 
  
נרד מהגן צפונה בשביל מתפתל עם פינות ישיבה, ונעבור את רחוב הרצוג במעבר חצייה מול בי"ס "בבלי-ירושלמי מאוחד". נפנה ימינה (מזרחה) וברח' סנהדרין נפנה שמאלה (צפונה). אנו הולכים דרך רחובות שכונת בבלי. שמות הרחובות בשכונה קשורים למשנה ולתלמוד – המשנה, תוספתא, בבלי, ירושלמי, סנהדרין, הכנסת הגדולה, וכן למפרשי התנ"ך – בן סירא ואונקלוס.
+
השביל מסתיים במפגש דרך העפר, סמוך לעיקול הכביש (מרחק 1 ק"מ מנקודת החנייה הסמוכה לפסגת ההר).
  
בסופו של רח' סנהדרין, נחצה את רח' קוסובסקי, וניכנס אל '''פארק הירקון''' לצד פינת חי מגודרת. שילוט הסבר על בעלי החיים באתר ניצב בצידה הרחוק של פינת החי, ובקרבת מקום גם מתקני משחק, ספסלי ישיבה ושירותים ציבוריים.
+
כאן מסתיים טיולנו.
  
כאן מסתיים מסלול ההליכה. למעוניינים במסלול הליכה ארוך יותר, ניתן להמשיך במעלה הגדה הדרומית של [[הירקון]] עד למפגש הנחלים ירקון-[[נחל איילון|איילון]], לעבור בגשר הולכי הרגל צפונה ולהתחבר למסלול הטיול באזור [[שבע טחנות ותל גריסה|גבעת נפוליאון ושבע טחנות]]). לחילופין, אם לא דאגנו לרכב שימתין בסיום, ניתן ללכת במורד הגדה הדרומית עד לדרך נמיר ומשם לקחת אוטובוס חזרה לנקודת ההתחלה.
+
<h3>אפשרויות נוספות</h3>
 +
מנקודת הסיום ניתן להמשיך למסלולי הליכה ארוכים, בוואדי וח'יתה או בוואדי קיס לעבר עין עוג'ה שב[[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר|נחל ייט"ב]].
 +
 
 +
מסלולים אלו מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכוללים קטעי הליכה בשבילים צרים, עקיפת מפלים וירידות תלולות.
 +
 
 +
הטיול בשני שבילים אלו מחייב תיאום בטחוני, נשק וקבוצה.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
* אוגוסט-ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בגן יד לבנים.  
+
* פברואר-מרץ - פריחה שופעת בשדות התבואה במסעף רימונים: סייפן סגול, ליסאה סורית, חספסנית השדות ומינים נוספים.
* אוקטובר-נובמבר (אחרי הגשמים) – פריחת כדן קטן-פרחים בגן יד לבנים ולצד הגת בתל חשש (פריחה מועטה בשני האתרים).
+
* מרץ - פריחת אירוס שחום במורדות הדרומיים של כיפת הכוכב.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* ספסלים ופינות צל לאורך הדרך, מתקני משחק בגנים הבולטים.
+
מגרשי חנייה ותצפיות נוף כולל סוכות צל.
* שירותים ציבוריים בצמוד לפינת החי בפארק הירקון, בנקודת הסיום של המסלול.
 
* מתקני השכרת אופניים (תל אופן) בשדרות הציונות פינת ז'בוטינסקי וברח' פנקס פינת דרך נמיר.
 
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* מומלץ להסתמך על תחבורה ציבורית, ולהימנע מחיפוש חנייה באזור.
+
* אזור הטיול במזרח בנימין נחשב שקט יחסית, עם זאת יש לבוא בקבוצה ולשמור על עירנות.
 +
* מסלול ההליכה חשוף לשמש.
 +
* אתר ח'רבת אל-כוליה הוא אתר עתיקות לא מפותח. אין לטפס על מבנים וקירות באתר, ויש לציית לשילוט המוצב במקום.
 +
* שער הכניסה ליישוב כוכב השחר סגור בשבתות ובחגים. בימים אלו ניתן לחנות לצד השער ומשם ללכת רגלית למסלול כיפת הכוכב.
 +
* רצוי ליידע בש"ג היישוב כוכב השחר בתחילת ובסיום מסלול ההליכה ב"כיפת הכוכב".
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* ברשות הרבים – מחווה לגנן העיר תל-אביב, אברהם קרוון (קטלוג), הוצאת מוזיאון תל אביב, 2003.  
+
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
* ההיסטוריה הסודית של תל אביב – מה קרה כאן במשך 20,000 שנה? (קטלוג), הוצאת מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב, 2009.
+
* המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 124: שורה 118:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:yehoshua_gardens3.jpg|200px
+
תמונה:falls_pool.jpg|200px
default [[גני יהושע]]
+
default [[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גני יהושע]]
+
[[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 133: שורה 127:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:seven_mills.jpg|200px
+
תמונה:ein_mabua.jpg|200px
default [[גבעת נפוליאון ושבע טחנות]]
+
default [[עין מבוע]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גבעת נפוליאון ושבע טחנות]]
+
[[עין מבוע]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 142: שורה 136:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:hope_power.jpg|200px
+
תמונה:wadi_og_canyon.jpg|200px
default [[לב רמת גן]]
+
default [[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[לב רמת גן]]
+
[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 +
 
}}
 
}}
 
[[קטגוריה:טיולים ואתרים עירוניים]]
 
[[קטגוריה:פארקים]]
 

גרסה מ־07:15, 28 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - השומרון ובקעת הירדן
  • מיקום: דרום-מזרח השומרון
  • גישה:רגלית, לכל רכב
  • שבילי טיול:כחול-ירוק 5670
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:12 ק"מ (4 ק"מ ברגל).
  • תאריך ביצוע מסלול:19/11/2010
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:19/11/2010



Kipat hakohav.jpg

מבט מכוכב השחר לכיפת הכוכב, (שיר ורד, 16/3/2006)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

המסלול משלב שתי תצפיות נוף ואתרי עתיקות בספר המדבר.

בסוף החורף ובאביב יש באזור פריחה מגוונת של צמחים נדירים אותם קשה לפגוש בשאר חלקי הארץ.

איך להגיע:

הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ונפנה ליישוב רימונים עצמו לפי השילוט.

מרחק הנסיעה ממחסום חיזמא עד רימונים בדרך זו הוא כ- 20 ק"מ.

לאלו שזמנם בידם, מומלץ להגיע מכיוון כביש מס' 1, פנייה בצומת אלון לכביש מס' 458 - "דרך אלון" ונסיעה בו (בנתיב מפותל המחייב נהיגה איטית), דרך שמורת נחל פרת לעבר "צומת מכוך" והלאה לכיוון רימונים.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. תושבי האזור מטיילים בו גם ללא תיאום בטחוני, אך אין הדבר פוטר מטיילים וקבוצות מאורגנות מחובת תיאום ואישור צה"ל לטיולים באזור.
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:12 ק"מ (4 ק"מ ברגל).
  • משך המסלול:4-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:עלייה של 150 מ' וירידה זהה.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

נתחיל ביישוב רימונים. זהו יישוב קהילתי חילוני במזרח בנימין שהוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1977, ואוזרח בשנת 1980. שמו של היישוב קשור לכפר הערבי השכן - רמון, המשמר ככל הנראה את השם המקראי "סלע הרימון", המקום אליו נסו בני בנימין אחרי מפלתם הקשה (סיפור "פילגש בגבעה" בסוף ספר שופטים).

למרגלות היישוב נמצא ערוץ קניוני מרשים - ואדי וח'יתה. ערוץ זה, ו"כיפת הכוכב" שמצפון לו, מהווים את הגבול הצפוני של מדבר יהודה.

מהכניסה לרימונים ניסע ישר לפי השילוט למצפור, עד שנגיע לנקודת התצפית בקצה היישוב - "מצפה אלי" (מרחק נסיעה 850 מ' משער היישוב).

המצפור, מעל ערוצו העמוק של ואדי וח'יתה, מציע למבקרים בו תצפית מרשימה על הנוף המדברי. ניתן לבקר כאן גם בלילה ולהתרשם מאורותיה של רבת עמון שברקע. המקום הוקם לזכרו של אלי אסייג ז"ל, תושב רימונים שמת בקיץ 2002 מהכשת נחש ארסי נדיר - שרף עין גדי.

מהמצפור נחזור ברכב כ- 200 מ' ונפנה בפנייה הראשונה ימינה, לביקור באתר העתיקות ח'רבת אל-כוליה (ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מהמצפור, מרחק הליכה של כ- 150 מ' לכיוון צפון-מזרח, בין הבתים ובין גדר היישוב). יש לנהוג בהתאם לשילוט שבאתר.

האתר נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק מגן, שחשף כאן מנזר קדום מהתקופה הביזנטית. מנזר זה היה מנזר שיתופי שהוקם על יסודות מצודה מן התקופה הרומית, וכלל כנסייה, חדרים ואולמות. בשטח בולט כיום מבנה מרשים וחסר גג, ובקרבתו ניתן לראות רצפת פסיפס פשוטה וצלב מעוטר. נראה שהמבנה הוקם כמצודה במהלך התקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית שימש כבסיס להקמת המנזר.

אחרי הביקור בח'רבת אל-כוליה, נצא ברכב מרימונים וניסע כק"מ אחד חזרה עד מסעף רימונים.

אם אנחנו מטיילים בעונת הפריחה (פברואר-מרץ), מומלץ לחפש פריחה בשדות הסמוכים למסעף רימונים, משני צידי כביש הגישה ליישוב.

בשדות אלו המעובדים עונתית, גדל מגוון רב של פרחי בר המאפיינים את אזור הספר, וביניהם גם מינים יפים ומרשימים כמו סייפן סגול, חספסנית השדה, ליסאה סורית ואחרים. רצוי לא להתרחק מדי מהרכב ולהסתובב בקבוצה.

מכאן ניסע הלאה לכוכב השחר (במפגש דרך אלון פנייה ימינה, ולאחר כ- 4 ק"מ פנייה נוספת ימינה לפי השילוט לכוכב השחר).

היישוב הוקם בשנת 1980, ונקרא על שם ההר הסמוך.

לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני ש"ג היישוב. לאחר חצי ק"מ נוסף, בעיקול הדרך, נפנה ימינה לדרך כורכר טובה לכל רכב, העוברת במורדותיו המערביים של הר בולט - קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או "כיפת הכוכב".

ניתן להשאיר כאן את הרכב (או בש"ג היישוב) ולצאת למסלול הליכה מעגלי אל "כיפת הכוכב", וניתן גם לנסוע ברכב כמעט עד לפסגה. ההר המרשים הוא "גוש מורם" גיאולוגית, ונכלל בתחום שמורת נחל ייטב וכוכב השחר.

חלקו הראשון של המסלול הרגלי הוא צעידה נוחה בדרך הכורכר העולה במתינות במדרון המערבי, כמעט עד הקצה הדרומי של ההר, ואז מטפסת מזרחה ומתעקלת צפונה לאזור בו נמצאות מחפורות צבאיות נטושות. כאן מסתיימת דרך הרכב (מרחק כ- 2.6 ק"מ מהכביש), ומכאן נמשיך בשביל רגלי. לאחר כ- 300 מ' נגיע לנקודת תצפית מזרחה, בה הוקמה סוכה מוצלת. מכאן נמשיך עוד 200 מ' באזור טרשים, ונגיע לפסגת ההר (נ"ג 724). מכאן נשקפים נופים נרחבים, מירושלים בדרום לעבר קרן סרטבה בצפון, הרי עמון שבעבר הירדן במזרח. במערב חסום האופק ע"י המתלול הגדול של הר בעל חצור (רום 1016 מ').

אם החלטנו לעלות להר ברכב, נשוב מכאן באותה הדרך חזרה. אם השארנו את הרכב למרגלות ההר, נמשיך מכאן בירידה מתונה צפונה ונגיע לשרידי קבר חרב - סית' נג'מה. המבנה הציורי קרס לפני מספר שנים, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד.

לצד המבנה גדל עץ אשחר א"י, ששרד במקום ככל הנראה בשל קדושת האתר לערביי האזור.

מכאן נמשיך בירידה בשביל עפר לעבר ח'רבת א-נג'מה. באתר זה נמצאים שרידי יישוב ובו מערות מגורים נטושות, בורות מים ומחצבות קדומות.

השביל מסתיים במפגש דרך העפר, סמוך לעיקול הכביש (מרחק 1 ק"מ מנקודת החנייה הסמוכה לפסגת ההר).

כאן מסתיים טיולנו.

אפשרויות נוספות

מנקודת הסיום ניתן להמשיך למסלולי הליכה ארוכים, בוואדי וח'יתה או בוואדי קיס לעבר עין עוג'ה שבנחל ייט"ב.

מסלולים אלו מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכוללים קטעי הליכה בשבילים צרים, עקיפת מפלים וירידות תלולות.

הטיול בשני שבילים אלו מחייב תיאום בטחוני, נשק וקבוצה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פברואר-מרץ - פריחה שופעת בשדות התבואה במסעף רימונים: סייפן סגול, ליסאה סורית, חספסנית השדות ומינים נוספים.
  • מרץ - פריחת אירוס שחום במורדות הדרומיים של כיפת הכוכב.

שירותים למטיילים:

מגרשי חנייה ותצפיות נוף כולל סוכות צל.

הערות ואזהרות:

  • אזור הטיול במזרח בנימין נחשב שקט יחסית, עם זאת יש לבוא בקבוצה ולשמור על עירנות.
  • מסלול ההליכה חשוף לשמש.
  • אתר ח'רבת אל-כוליה הוא אתר עתיקות לא מפותח. אין לטפס על מבנים וקירות באתר, ויש לציית לשילוט המוצב במקום.
  • שער הכניסה ליישוב כוכב השחר סגור בשבתות ובחגים. בימים אלו ניתן לחנות לצד השער ומשם ללכת רגלית למסלול כיפת הכוכב.
  • רצוי ליידע בש"ג היישוב כוכב השחר בתחילת ובסיום מסלול ההליכה ב"כיפת הכוכב".

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Falls pool.jpg

נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע

Ein mabua.jpg

עין מבוע

Wadi og canyon.jpg

אתרי מרכז בקעת הירדן

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
  • המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד.