הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="רימונים, כוכב השחר, כיפת הכוכב, קובת א-נג'מה, טיול במזרח השומרון"></meta> |
− | <meta name="description" content="טיול | + | <meta name="description" content="טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון."></meta> |
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
− | |סקירה=טיול | + | |סקירה=טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון. |
− | |תמונה= | + | |תמונה=kipat_hakohav.jpg |
− | |שם_הצלם= | + | |שם_הצלם=שיר ורד |
− | |מקום_הצילום= | + | |מקום_הצילום=מבט מכוכב השחר לכיפת הכוכב |
− | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=16/3/2006 |
− | |אזור= | + | |אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון |
− | |מפת_סימון_שבילים= | + | |מפת_סימון_שבילים=6-5 - השומרון ובקעת הירדן |
− | |מיקום= | + | |מיקום=דרום-מזרח השומרון |
− | |גישה=רגלית, | + | |גישה=רגלית, לכל רכב |
− | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=כחול-ירוק 5670 |
|עונות_ביקור=כל השנה | |עונות_ביקור=כל השנה | ||
− | |שמורת_טבע= | + | |שמורת_טבע=כן |
|רמת_קושי=לכל המשפחה | |רמת_קושי=לכל המשפחה | ||
|סוג_מסלול=קווי קצר | |סוג_מסלול=קווי קצר | ||
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
− | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2010 |
− | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=19/11/2010 |
− | |1=[[ | + | |קדם אזהרה=2 |
− | |2=[[ | + | |0={{אזהרה בטחונית יוש}} |
− | |3=[[ | + | |1=[[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע|נחל פרת עליון]] |
− | |4=[[ | + | |2=[[נחל פרת תיכון - מעין מבוע לעין קלת|נחל פרת תיכון]] |
− | |5=[[ | + | |3=[[עין מבוע]] |
− | |6=[[ | + | |4=[[אתרי מרכז בקעת הירדן|מרכז בקעת הירדן]] |
− | |7=[[ | + | |5=[[נחל אוג]] |
− | |8=[[ | + | |6=[[שמורת נחל פרת]] |
− | |9=[[ | + | |7=[[שמורת נחל מכוך]] |
− | |10=[[ | + | |8=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|נחל ייט"ב וכוכב השחר]] |
+ | |9=[[שמורת ערבות יריחו]] | ||
+ | |10=[[גן לאומי נבי סמואל]] | ||
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
− | + | המסלול משלב שתי תצפיות נוף ואתרי עתיקות בספר המדבר. | |
+ | |||
+ | בסוף החורף ובאביב יש באזור פריחה מגוונת של צמחים נדירים אותם קשה לפגוש בשאר חלקי הארץ. | ||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
− | + | הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ונפנה ליישוב רימונים עצמו לפי השילוט. | |
− | + | ||
− | + | מרחק הנסיעה ממחסום חיזמא עד רימונים בדרך זו הוא כ- 20 ק"מ. | |
− | + | ||
− | + | לאלו שזמנם בידם, מומלץ להגיע מכיוון כביש מס' 1, פנייה בצומת אלון לכביש מס' 458 - "דרך אלון" ונסיעה בו (בנתיב מפותל המחייב נהיגה איטית), דרך שמורת נחל פרת לעבר "צומת מכוך" והלאה לכיוון רימונים. | |
− | |||
− | |אורך המסלול= | + | |אורך המסלול=12 ק"מ (4 ק"מ ברגל). |
− | |משך המסלול=2 | + | |משך המסלול=4-2 שעות. |
− | |טיפוס מצטבר= | + | |טיפוס מצטבר=עלייה של 150 מ' וירידה זהה. |
− | |מפה= | + | |מפה=rimmonim.gif |
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
− | + | נתחיל ביישוב '''רימונים'''. זהו יישוב קהילתי חילוני במזרח בנימין שהוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1977, ואוזרח בשנת 1980. שמו של היישוב קשור לכפר הערבי השכן - רמון, המשמר ככל הנראה את השם המקראי "סלע הרימון", המקום אליו נסו בני בנימין אחרי מפלתם הקשה (סיפור "פילגש בגבעה" בסוף ספר שופטים). | |
− | |||
− | |||
− | + | למרגלות היישוב נמצא ערוץ קניוני מרשים - '''ואדי וח'יתה'''. ערוץ זה, ו"כיפת הכוכב" שמצפון לו, מהווים את הגבול הצפוני של מדבר יהודה. | |
− | |||
− | + | מהכניסה לרימונים ניסע ישר לפי השילוט למצפור, עד שנגיע לנקודת התצפית בקצה היישוב - '''"מצפה אלי"''' (מרחק נסיעה 850 מ' משער היישוב). | |
− | |||
− | |||
− | + | המצפור, מעל ערוצו העמוק של ואדי וח'יתה, מציע למבקרים בו תצפית מרשימה על הנוף המדברי. ניתן לבקר כאן גם בלילה ולהתרשם מאורותיה של רבת עמון שברקע. המקום הוקם לזכרו של אלי אסייג ז"ל, תושב רימונים שמת בקיץ 2002 מהכשת נחש ארסי נדיר - שרף עין גדי. | |
− | |||
− | + | מהמצפור נחזור ברכב כ- 200 מ' ונפנה בפנייה הראשונה ימינה, לביקור באתר העתיקות '''ח'רבת אל-כוליה''' (ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מהמצפור, מרחק הליכה של כ- 150 מ' לכיוון צפון-מזרח, בין הבתים ובין גדר היישוב). יש לנהוג בהתאם לשילוט שבאתר. | |
− | |||
− | + | האתר נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק מגן, שחשף כאן מנזר קדום מהתקופה הביזנטית. מנזר זה היה מנזר שיתופי שהוקם על יסודות מצודה מן התקופה הרומית, וכלל כנסייה, חדרים ואולמות. בשטח בולט כיום מבנה מרשים וחסר גג, ובקרבתו ניתן לראות רצפת פסיפס פשוטה וצלב מעוטר. נראה שהמבנה הוקם כמצודה במהלך התקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית שימש כבסיס להקמת המנזר. | |
− | + | אחרי הביקור בח'רבת אל-כוליה, נצא ברכב מרימונים וניסע כק"מ אחד חזרה עד מסעף רימונים. | |
− | |||
− | + | אם אנחנו מטיילים בעונת הפריחה (פברואר-מרץ), מומלץ לחפש '''פריחה בשדות''' הסמוכים למסעף רימונים, משני צידי כביש הגישה ליישוב. | |
− | |||
− | + | בשדות אלו המעובדים עונתית, גדל מגוון רב של פרחי בר המאפיינים את אזור הספר, וביניהם גם מינים יפים ומרשימים כמו סייפן סגול, חספסנית השדה, ליסאה סורית ואחרים. | |
+ | רצוי לא להתרחק מדי מהרכב ולהסתובב בקבוצה. | ||
− | + | מכאן ניסע הלאה לכוכב השחר (במפגש דרך אלון פנייה ימינה, ולאחר כ- 4 ק"מ פנייה נוספת ימינה לפי השילוט לכוכב השחר). | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | היישוב הוקם בשנת 1980, ונקרא על שם ההר הסמוך. | |
− | + | לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני ש"ג היישוב. לאחר חצי ק"מ נוסף, בעיקול הדרך, נפנה ימינה לדרך כורכר טובה לכל רכב, העוברת במורדותיו המערביים של הר בולט - קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או '''"כיפת הכוכב"'''. | |
− | |||
− | + | ניתן להשאיר כאן את הרכב (או בש"ג היישוב) ולצאת למסלול הליכה מעגלי אל "כיפת הכוכב", וניתן גם לנסוע ברכב כמעט עד לפסגה. ההר המרשים הוא "גוש מורם" גיאולוגית, ונכלל בתחום [[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר]]. | |
− | |||
− | |||
− | + | חלקו הראשון של המסלול הרגלי הוא צעידה נוחה בדרך הכורכר העולה במתינות במדרון המערבי, כמעט עד הקצה הדרומי של ההר, ואז מטפסת מזרחה ומתעקלת צפונה לאזור בו נמצאות מחפורות צבאיות נטושות. כאן מסתיימת דרך הרכב (מרחק כ- 2.6 ק"מ מהכביש), ומכאן נמשיך בשביל רגלי. לאחר כ- 300 מ' נגיע לנקודת תצפית מזרחה, בה הוקמה סוכה מוצלת. מכאן נמשיך עוד 200 מ' באזור טרשים, ונגיע לפסגת ההר (נ"ג 724). מכאן נשקפים נופים נרחבים, מירושלים בדרום לעבר [[מבקעת הירדן לקרן סרטבה|קרן סרטבה]] בצפון, הרי עמון שבעבר הירדן במזרח. במערב חסום האופק ע"י המתלול הגדול של הר בעל חצור (רום 1016 מ'). | |
− | |||
− | + | אם החלטנו לעלות להר ברכב, נשוב מכאן באותה הדרך חזרה. אם השארנו את הרכב למרגלות ההר, נמשיך מכאן בירידה מתונה צפונה ונגיע לשרידי קבר חרב - '''סית' נג'מה'''. המבנה הציורי קרס לפני מספר שנים, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד. | |
− | + | לצד המבנה גדל עץ אשחר א"י, ששרד במקום ככל הנראה בשל קדושת האתר לערביי האזור. | |
− | + | מכאן נמשיך בירידה בשביל עפר לעבר '''ח'רבת א-נג'מה'''. באתר זה נמצאים שרידי יישוב ובו מערות מגורים נטושות, בורות מים ומחצבות קדומות. | |
− | |||
− | + | השביל מסתיים במפגש דרך העפר, סמוך לעיקול הכביש (מרחק 1 ק"מ מנקודת החנייה הסמוכה לפסגת ההר). | |
− | + | כאן מסתיים טיולנו. | |
− | + | <h3>אפשרויות נוספות</h3> | |
+ | מנקודת הסיום ניתן להמשיך למסלולי הליכה ארוכים, בוואדי וח'יתה או בוואדי קיס לעבר עין עוג'ה שב[[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר|נחל ייט"ב]]. | ||
+ | |||
+ | מסלולים אלו מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכוללים קטעי הליכה בשבילים צרים, עקיפת מפלים וירידות תלולות. | ||
+ | |||
+ | הטיול בשני שבילים אלו מחייב תיאום בטחוני, נשק וקבוצה. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
− | * | + | * פברואר-מרץ - פריחה שופעת בשדות התבואה במסעף רימונים: סייפן סגול, ליסאה סורית, חספסנית השדות ומינים נוספים. |
− | * | + | * מרץ - פריחת אירוס שחום במורדות הדרומיים של כיפת הכוכב. |
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
− | + | מגרשי חנייה ותצפיות נוף כולל סוכות צל. | |
− | |||
− | |||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
− | * | + | * אזור הטיול במזרח בנימין נחשב שקט יחסית, עם זאת יש לבוא בקבוצה ולשמור על עירנות. |
+ | * מסלול ההליכה חשוף לשמש. | ||
+ | * אתר ח'רבת אל-כוליה הוא אתר עתיקות לא מפותח. אין לטפס על מבנים וקירות באתר, ויש לציית לשילוט המוצב במקום. | ||
+ | * שער הכניסה ליישוב כוכב השחר סגור בשבתות ובחגים. בימים אלו ניתן לחנות לצד השער ומשם ללכת רגלית למסלול כיפת הכוכב. | ||
+ | * רצוי ליידע בש"ג היישוב כוכב השחר בתחילת ובסיום מסלול ההליכה ב"כיפת הכוכב". | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
− | * | + | * בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס. |
− | * | + | * המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד. |
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
שורה 124: | שורה 118: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:falls_pool.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
שורה 133: | שורה 127: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:ein_mabua.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[עין מבוע]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[עין מבוע]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
שורה 142: | שורה 136: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
− | תמונה: | + | תמונה:wadi_og_canyon.jpg|200px |
− | default [[ | + | default [[אתרי מרכז בקעת הירדן]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
− | [[ | + | [[אתרי מרכז בקעת הירדן]] |
</td></tr></table> | </td></tr></table> | ||
+ | |||
}} | }} | ||
− | |||
− | |||
− |
גרסה מ־07:15, 28 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
טיול בין רימונים וכוכב השחר - תצפיות לנופים הפראיים של מזרח השומרון.
- מסלול טיול
- אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
- מפת סימון שבילים: 6-5 - השומרון ובקעת הירדן
- מיקום: דרום-מזרח השומרון
- גישה:רגלית, לכל רכב
- שבילי טיול:כחול-ירוק 5670
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:כן
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:קווי קצר
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:12 ק"מ (4 ק"מ ברגל).
- תאריך ביצוע מסלול:19/11/2010
- תאריך ביקור אחרון בשטח:19/11/2010
מבט מכוכב השחר לכיפת הכוכב, (שיר ורד, 16/3/2006)
עוד אתרים בסביבה
רקע: ניסוי1
המסלול משלב שתי תצפיות נוף ואתרי עתיקות בספר המדבר.
בסוף החורף ובאביב יש באזור פריחה מגוונת של צמחים נדירים אותם קשה לפגוש בשאר חלקי הארץ.
איך להגיע:
הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ונפנה ליישוב רימונים עצמו לפי השילוט.
מרחק הנסיעה ממחסום חיזמא עד רימונים בדרך זו הוא כ- 20 ק"מ.
לאלו שזמנם בידם, מומלץ להגיע מכיוון כביש מס' 1, פנייה בצומת אלון לכביש מס' 458 - "דרך אלון" ונסיעה בו (בנתיב מפותל המחייב נהיגה איטית), דרך שמורת נחל פרת לעבר "צומת מכוך" והלאה לכיוון רימונים.
אזהרה בטחונית:
אזהרה בטחונית |
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. תושבי האזור מטיילים בו גם ללא תיאום בטחוני, אך אין הדבר פוטר מטיילים וקבוצות מאורגנות מחובת תיאום ואישור צה"ל לטיולים באזור. |
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
תיאור מסלול הטיול:
פרטי מסלול |
---|
|
נתחיל ביישוב רימונים. זהו יישוב קהילתי חילוני במזרח בנימין שהוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1977, ואוזרח בשנת 1980. שמו של היישוב קשור לכפר הערבי השכן - רמון, המשמר ככל הנראה את השם המקראי "סלע הרימון", המקום אליו נסו בני בנימין אחרי מפלתם הקשה (סיפור "פילגש בגבעה" בסוף ספר שופטים).
למרגלות היישוב נמצא ערוץ קניוני מרשים - ואדי וח'יתה. ערוץ זה, ו"כיפת הכוכב" שמצפון לו, מהווים את הגבול הצפוני של מדבר יהודה.
מהכניסה לרימונים ניסע ישר לפי השילוט למצפור, עד שנגיע לנקודת התצפית בקצה היישוב - "מצפה אלי" (מרחק נסיעה 850 מ' משער היישוב).
המצפור, מעל ערוצו העמוק של ואדי וח'יתה, מציע למבקרים בו תצפית מרשימה על הנוף המדברי. ניתן לבקר כאן גם בלילה ולהתרשם מאורותיה של רבת עמון שברקע. המקום הוקם לזכרו של אלי אסייג ז"ל, תושב רימונים שמת בקיץ 2002 מהכשת נחש ארסי נדיר - שרף עין גדי.
מהמצפור נחזור ברכב כ- 200 מ' ונפנה בפנייה הראשונה ימינה, לביקור באתר העתיקות ח'רבת אל-כוליה (ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מהמצפור, מרחק הליכה של כ- 150 מ' לכיוון צפון-מזרח, בין הבתים ובין גדר היישוב). יש לנהוג בהתאם לשילוט שבאתר.
האתר נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק מגן, שחשף כאן מנזר קדום מהתקופה הביזנטית. מנזר זה היה מנזר שיתופי שהוקם על יסודות מצודה מן התקופה הרומית, וכלל כנסייה, חדרים ואולמות. בשטח בולט כיום מבנה מרשים וחסר גג, ובקרבתו ניתן לראות רצפת פסיפס פשוטה וצלב מעוטר. נראה שהמבנה הוקם כמצודה במהלך התקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית שימש כבסיס להקמת המנזר.
אחרי הביקור בח'רבת אל-כוליה, נצא ברכב מרימונים וניסע כק"מ אחד חזרה עד מסעף רימונים.
אם אנחנו מטיילים בעונת הפריחה (פברואר-מרץ), מומלץ לחפש פריחה בשדות הסמוכים למסעף רימונים, משני צידי כביש הגישה ליישוב.
בשדות אלו המעובדים עונתית, גדל מגוון רב של פרחי בר המאפיינים את אזור הספר, וביניהם גם מינים יפים ומרשימים כמו סייפן סגול, חספסנית השדה, ליסאה סורית ואחרים. רצוי לא להתרחק מדי מהרכב ולהסתובב בקבוצה.
מכאן ניסע הלאה לכוכב השחר (במפגש דרך אלון פנייה ימינה, ולאחר כ- 4 ק"מ פנייה נוספת ימינה לפי השילוט לכוכב השחר).
היישוב הוקם בשנת 1980, ונקרא על שם ההר הסמוך.
לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני ש"ג היישוב. לאחר חצי ק"מ נוסף, בעיקול הדרך, נפנה ימינה לדרך כורכר טובה לכל רכב, העוברת במורדותיו המערביים של הר בולט - קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או "כיפת הכוכב".
ניתן להשאיר כאן את הרכב (או בש"ג היישוב) ולצאת למסלול הליכה מעגלי אל "כיפת הכוכב", וניתן גם לנסוע ברכב כמעט עד לפסגה. ההר המרשים הוא "גוש מורם" גיאולוגית, ונכלל בתחום שמורת נחל ייטב וכוכב השחר.
חלקו הראשון של המסלול הרגלי הוא צעידה נוחה בדרך הכורכר העולה במתינות במדרון המערבי, כמעט עד הקצה הדרומי של ההר, ואז מטפסת מזרחה ומתעקלת צפונה לאזור בו נמצאות מחפורות צבאיות נטושות. כאן מסתיימת דרך הרכב (מרחק כ- 2.6 ק"מ מהכביש), ומכאן נמשיך בשביל רגלי. לאחר כ- 300 מ' נגיע לנקודת תצפית מזרחה, בה הוקמה סוכה מוצלת. מכאן נמשיך עוד 200 מ' באזור טרשים, ונגיע לפסגת ההר (נ"ג 724). מכאן נשקפים נופים נרחבים, מירושלים בדרום לעבר קרן סרטבה בצפון, הרי עמון שבעבר הירדן במזרח. במערב חסום האופק ע"י המתלול הגדול של הר בעל חצור (רום 1016 מ').
אם החלטנו לעלות להר ברכב, נשוב מכאן באותה הדרך חזרה. אם השארנו את הרכב למרגלות ההר, נמשיך מכאן בירידה מתונה צפונה ונגיע לשרידי קבר חרב - סית' נג'מה. המבנה הציורי קרס לפני מספר שנים, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד.
לצד המבנה גדל עץ אשחר א"י, ששרד במקום ככל הנראה בשל קדושת האתר לערביי האזור.
מכאן נמשיך בירידה בשביל עפר לעבר ח'רבת א-נג'מה. באתר זה נמצאים שרידי יישוב ובו מערות מגורים נטושות, בורות מים ומחצבות קדומות.
השביל מסתיים במפגש דרך העפר, סמוך לעיקול הכביש (מרחק 1 ק"מ מנקודת החנייה הסמוכה לפסגת ההר).
כאן מסתיים טיולנו.
אפשרויות נוספות
מנקודת הסיום ניתן להמשיך למסלולי הליכה ארוכים, בוואדי וח'יתה או בוואדי קיס לעבר עין עוג'ה שבנחל ייט"ב.
מסלולים אלו מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכוללים קטעי הליכה בשבילים צרים, עקיפת מפלים וירידות תלולות.
הטיול בשני שבילים אלו מחייב תיאום בטחוני, נשק וקבוצה.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- פברואר-מרץ - פריחה שופעת בשדות התבואה במסעף רימונים: סייפן סגול, ליסאה סורית, חספסנית השדות ומינים נוספים.
- מרץ - פריחת אירוס שחום במורדות הדרומיים של כיפת הכוכב.
שירותים למטיילים:
מגרשי חנייה ותצפיות נוף כולל סוכות צל.
הערות ואזהרות:
- אזור הטיול במזרח בנימין נחשב שקט יחסית, עם זאת יש לבוא בקבוצה ולשמור על עירנות.
- מסלול ההליכה חשוף לשמש.
- אתר ח'רבת אל-כוליה הוא אתר עתיקות לא מפותח. אין לטפס על מבנים וקירות באתר, ויש לציית לשילוט המוצב במקום.
- שער הכניסה ליישוב כוכב השחר סגור בשבתות ובחגים. בימים אלו ניתן לחנות לצד השער ומשם ללכת רגלית למסלול כיפת הכוכב.
- רצוי ליידע בש"ג היישוב כוכב השחר בתחילת ובסיום מסלול ההליכה ב"כיפת הכוכב".
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
- המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד.