קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="גבעת השקמים, שכונת צהלה, פארק מודעי"></meta>
+
<meta name="keywords" content="רמת השרון, גן הסלעים, מוזיאון גיאולוגי, המוזיאון הגיאולוגי, טיול ברמת השרון"></meta>
<meta name="description" content="שילוב בין אתר טבע עירוני - גבעת השקמים, ושבילי הליכה ירוקים בשכונת צהלה השלווה."></meta>
+
<meta name="description" content="ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=שילוב בין אתר טבע עירוני ושבילי הליכה ירוקים בשכונה שלווה.
+
|סקירה=ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר.
|תמונה=shikmim_hill1.jpg
+
|תמונה=bialik_blvd.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=השקמים בצהלה
+
|מקום_הצילום=שדרות ביאליק
|תאריך_הצילום=3/5/2006
+
|תאריך_הצילום=8/6/2007
|אזור=תל אביב וגוש דן
+
|אזור=השרון
|מפת_סימון_שבילים=השרון ומערב השומרון 7
+
|מפת_סימון_שבילים=7 - השרון ומערב השומרון.
|מיקום=צפון תל אביב
+
|מיקום=רמת השרון.
|גישה=רגלית, אופניים
+
|גישה=לכל רכב.
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=לא מסומן.
|עונות_ביקור=כל השנה
+
|עונות_ביקור=כל השנה.
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול= מעגלי
+
|סוג_מסלול=קווי ארוך.
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=16/7/2011
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=8/6/2007
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=12/4/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=8/10/2011
|תאריך_ביצוע_מסלול=7/11/2003
 
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=2/12/2011
 
 
|1=[[עמק גלילות]]
 
|1=[[עמק גלילות]]
 
|2=[[מערות אפקה]]
 
|2=[[מערות אפקה]]
 
|3=[[תל מיכל]]
 
|3=[[תל מיכל]]
|4=[[רמת השרון הוותיקה והמתחדשת]]
+
|4=[[גבעת השקמים ושכונת צהלה]]
 
|5=[[גני יהושע]]
 
|5=[[גני יהושע]]
 
|6=[[גן לאומי אפולוניה]]
 
|6=[[גן לאומי אפולוניה]]
שורה 32: שורה 30:
 
|10=[[שמורת רכס חרוצים (בני ציון)]]
 
|10=[[שמורת רכס חרוצים (בני ציון)]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:tennis_view.jpg|left|thumb|200px|מבט למרכז הטניס ברמת השרון, יולי 2011]]
+
המסלול המתואר להלן משלב בו פינות רבות הקשורות בתולדות העיר רמת השרון.
[[תמונה:shikmim_hill2.jpg|left|thumb|200px|פריחת קחוונים בגבעת השקמים, מאי 2006]]
+
 
שכונת צהלה הוקמה בשנים 1953-1950 כשכונה לאנשי צבא קבע, ועובדי משרד הביטחון, הראשונה מסוגה בישראל. שמות מרבית הרחובות בגלעין השכונה קשורים לצבא וללוחמים מהתנ"ך: צה"ל, המצביאים, יואב, יהונתן, אבנר, אהוד ואחרים. השכונה הוקמה בשטח כ- 550 דונם והתגוררו בה רבים מקציני צה"ל בעשורים הראשונים של המדינה. בין התושבים המפורסמים שהתגוררו כאן - חיים הרצוג, יצחק רבין, משה דיין, אריאל שרון, צבי צור, איסר הראל, אברהם שלום, מוטי הוד ואחרים.
+
מסיבות גיאוגרפיות של הגדרת מסלול הליכה רציף ונוח, נבחרה נקודת ההתחלה בקולנוע "כוכב", ולא במרכז העיר. עם זאת, המשך מסלול ההליכה עובר במרבית האתרים המרכזיים בתולדות העיר.
 +
 
 +
המסלול מוגדר כמסלול הליכה, עם זאת ניתן להגיע לכל האתרים גם בנסיעה, ומסלול הנסיעה יהיה חופף כמעט לחלוטין למסלול ההליכה המתואר להלן.
 +
 
 +
למעוניינים בטיול עומק, מומלץ כהכנה למסלול זה לקרוא את הספרים שיצאו על תולדות רמת השרון (רשימת ספרות להלן).
 +
 
 +
'''קצת על התחלת היישוב בעיר'''
 +
 
 +
בשנת 1922, יזם הרב יעקב בן-שלום ברויאר (לימים יעקב בן-שלום), את הקמתה של שכונת גנים באזור יפו, וב- 25/2/1922, התכנסה אסיפה בה הוחלט לייסד חברה לקניית מגרשים ובניין בתים בשביל הקמת השכונה.
 +
 
 +
לאחר חיפושים, נרכשו אלפיים דונם באדמות הכפר ג'ליל אל-קיבליה.
 +
 
 +
מזכיר האגודה, יוסף ביאליק, תיאר את האזור: "המקום קסם למבקרים: אוויר צח ומבריא, רמה נישאה ומראה נוף נהדר ומרומם את הנפש והעין. לפניך הים המשתרע בכל הדרו וכן גבל השטח בקרקע שרכשה חברת "קהיליית ציון" שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה הרצליה. המקום היה "כרגיל" שומם ומוזנח, והיה דומה לערבה צחיחה. בכל השטח הנרחב שררה דממת מוות משממת דורות. בכל מלוא העין נזדקרו לפניך רמות חול. פה ושם הבחנת בקוצים ושיחי בר ומקומות מרעה דלילים."
 +
 
 +
תחילה, ניסו חברי האגודה לרכוש את הקרקעות דרך מתווך, אולם ניסיון זה נכשל. לפיכך, נעשה משא ומתן ישיר עם המוכרים הערביים, בסיוע סוחר הקרקעות משה מטלון. החוזה נחתם, ובכ"ד בחשוון תרפ"ד התקיימה הגרלת המגרשים.
 +
 
 +
בכסלו תרפ"ד - נובמבר 1923 - עולה הקבוצה הראשונה על אדמות "עיר שלום", קבוצה זו עסקה בגידול טבק (ולכן שמו של רחוב הטבק הסמוך), אולם ללא הצלחה רבה.
 +
 
 +
בשנים שלאחר מכן, שנות העלייה הרביעית, התבסס בהדרגה היישוב ב"עיר שלום". החל משנת 1928, מתרבים המתיישבים במקום - חקלאים ובעלי מלאכה, פורשי קיבוצים ועוד.
 +
בסוף 1928, השתקע משרד וועד האגודה בעיר שלום עצמה, ובאותה תקופה הוכרזה תחרות על קביעת שם למושבה, אך רק בקיץ 1930 נבחר השם "רמת השרון", בהשראת שם רחוב בדרום תל אביב ההולם את מיקומה הגיאוגרפי של המושבה.
  
השכונה מנוהלת עד היום ע"י אגודת התושבים, בשיתוף עם עיריית ת"א-יפו. אופי השכונה השתנה במהלך השנים ובנייני שנות ה- 50' הוחלפו בבניינים חדשים, אך רחובות השכונה השופעים עצים וצל רב הם גם כיום מראה נדיר בגוש דן הצפוף.
 
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
  
הכניסה הנוחה לשכונת צהלה היא מרחוב צה"ל, הסמוך לצומת קריית שאול (צומת הפיל).
+
המסלול ממוקם בחלקה הצפוני של העיר רמת השרון.
  
ברחוב צה"ל יש לנסוע כקילומטר עד מסעף רח' יהונתן, לפנות שמאלה לרח' יהונתן ואחרי 75 מ' לפנות שמאלה לרח' אהוד.
+
תחילת המסלול היא ברחוב סוקולוב פינת רח' ברנשטיין-כהן (קולנוע "כוכב").
  
אחרי 75 מ' נוספים יש לפנות לרח' אבנר, לעבור את מסעף רח' יואב ו- 20 מטרים אחריו לפנות ימינה לסמטת משה שחר (זהירות - הסמטה הצרה היא דו-סטרית). בסוף הסמטה נפנה שמאלה למגרש חנייה - נקודת ההתחלה והסיום של המסלול.
+
לנקודה זו ניתן להגיע באוטובוסים של "אגד", בעיקר קו 531, וכן באוטובוסי חברת "מטרופולין", בעיקר קווים 47 ו- 48. תחנות האוטובוס נמצאות במרחק הליכה קצר מנקודת ההתחלה.
  
<!----<html>--->
+
נקודת הסיום היא בבית הקברות הישן של רמת השרון, ברחוב הנצח.
<!---<iframe width="400" align="left" height="300" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&amp;hl=en&amp;t=h&amp;msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004a4c6ac8c7644a3cce&amp;ll=32.798458,34.968882&amp;spn=0.021644,0.034332&amp;z=14&amp;output=embed"></iframe></html>--->
 
  
|אורך המסלול=3 ק"מ.
+
נקודה זו אינה סמוכה לתחנת אוטובוס. לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ לחזור רגלית עד לבניין עיריית רמת השרון, בקרבתו נמצאת תחנת אוטובוס של קו 24 של חברת "דן".
|משך המסלול=3-1 שעות.
+
 
 +
|אורך המסלול=3 ק"מ.  
 +
|משך המסלול=3-2 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
|מפה=shikmim_zahala.gif
+
|מפה=ramat_hasharon.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:modai_park.jpg|left|thumb|200px|פארק מודעי, יולי 2011]]
+
[[תמונה:kolnoa_kohav.jpg|left|thumb|200px|קולנוע כוכב, פברואר 2009]]
[[תמונה:zahala_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הבנים בצהלה, יולי 2011]]
+
[[תמונה:novoslich_synagogue.jpg|left|thumb|200px|בית הכנסת יד ושם, יולי 2006]]
[[תמונה:ginat_gur.jpg|left|thumb|200px|גינת גור, אוגוסט 2011]]
+
[[תמונה:beit_havaad_ramhash.jpg|left|thumb|200px|בית הוועד הישן, פברואר 2009]]
[[תמונה:shvil_zahala.jpg|left|thumb|200px|שביל ההליכה, אוגוסט 2011]]
+
[[תמונה:alon_house_ramhash.jpg|left|thumb|200px|בית אלון - המוזיאון הגיאולוגי, יולי 2007]]
 +
[[תמונה:ben_shalom_tomb.jpg|left|thumb|200px|קברו של יעקב בן שלום - מייסד רמת השרון, יולי 2006]]
 +
 
 +
נתחיל את המסלול בכניסה לקולנוע "כוכב", במפגש רח' סוקולוב עם רח' ברנשטיין-כהן.
 +
 
 +
'''רחוב סוקולוב''' הוא הרחוב הראשי של רמת השרון, אולם הרחוב נסלל רק בתחילת שנות ה- 40', במסגרת סלילת "דרך הרצליה", שקישרה את תל אביב עם רמת השרון והרצליה, דרך אזור קניון איילון ורחובות פנחס רוזן ומשה סנה של ימינו. לפני כן, היתה התחבורה למושבות רמת השרון והרצליה מסורבלת, ועברה מתל אביב דרך פתח תקווה והוד השרון - על מנת להימנע מחציית הכפר שייח' מוניס. הכביש נסלל בסוף שנות ה- 30', ביוזמתן של רמת השרון והרצליה, על חשבונן ובניגוד לרצון שלטונות המנדט. הסלילה לוותה בקשיים רבים, ורק באוקטובר 1941 נחנך הכביש, שקיצר את הנסיעה לתל אביב מ- 35 ק"מ ל- 12 ק"מ בלבד.
 +
 
 +
השפעת סלילת הכביש על התפתחות המושבה היתה מכרעת, וסייעה רבות להתפתחותה.
 +
 
 +
המבנה בו נמצא '''קולנוע "כוכב"''' נפתח ב- 1 במאי 1948, ושילב את בית הקולנוע ואת סניף מועצת הפועלים המקומי (שעבר בשנים האחרונות להרצליה). עד לפתיחת קומפלקס בתי הקולנוע "סינמה סיטי" בשנות ה- 2000, היה זה הקולנוע היחיד בעיר. בעבר נקרא המקום קולנוע "גיל", ומשנת 1980 הוא נקרא "קולנוע כוכב". למבנה יש חזית עמודים מרשימה.
 +
 
 +
מהקולנוע נפנה ימינה ונרד צפונה ברחוב כצנלסון, עד למפגש עם רחוב המעפילים.
 +
 
 +
בדרך כדאי לשים לב לעץ גדול ומרשים של פיקוס ברח' כצנלסון מס' 10 (מול מסעף סמטת שיבולת), ומאחוריו בית ישן הטובל בירק.
 +
 
 +
נפנה ברחוב המעפילים שמאלה (מערבה), עד לצומת עם רחוב המרי. כאן ניצב '''בית הכנסת "יד ושם"''' או בשמו האחר '''בית הכנסת ע"ש קדושי נובוסליצה'''.
 +
 
 +
אזור זה נקרא '''שיכון פקר'''. שיכון זה הוקם בתחילת שנות ה- 50' ע"י יוצאי העיר נובוסליצה ברומניה, והקמת השיכון מומנה ע"י התורם מרדכי פקר שתרם למטרה זו 50 אלף דולר. במקום הוקמו 38 בתים דו משפחתיים, ובשנת 1960 הוקם בית הכנסת בסגנון נובוסליצה. למקום הועלה גם ספר תורה מנובוסליצה.
 +
 
 +
בחצרו של בית הכנסת (הפונה להמשך רחוב המעפילים) ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה בני הקהילה.
 +
 
 +
מול בית הכנסת (בגינה בפינה הדרום-מזרחית של הצומת המעפילים/המרי), עמד בעבר בית אריזה/פרדס - '''פרדס פורטנוי'''. הפרדס השתרע על פני 60 דונם, והבניין שימש בין היתר לקליטה ראשונית של מעפילים שהורדו באישון לילה בחוף הרצליה, משם צעדו רגלית עד לנקודה זו. הבניין נהרס ב- 1987. שם רחוב המעפילים מנציח את האירוע.
 +
בסמוך ומדרום לבית הכנסת נמצאת סמטת האחיות, המנציחה את אחיותיו של הנדבן פקר שנספו בשואה.
 +
 
 +
ברחוב המעפילים נמשיך עד רחוב אני מאמין ובו נפנה שמאלה.
 +
שם הרחוב מייצג אחד מ- 13 העיקרים של הרמב"ם (אני מאמין בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אני מאמין), והרחוב נקרא כך כי זה היה השיר ששרו היהודים שהובלו למחנות ההשמדה ע"י הנאצים.
 +
גם רחובות נוספים באזור זה נקראים בשמות הקשורים לשואה ולתקומה.
 +
בבית מס' 16 ניתן להתרשם ממגוון פסלים הפזורים בגינת הבניין (שטח פרטי).
 +
 
 +
בין בתים מס' 1 ו- 3 ברח' אני מאמין נפנה בשביל צדדי ונצא לגן אלוף (לנוסעים ברכב, יש לצאת לרחוב הבנים ולחנות בו ע"מ לבקר בגן אלוף).
 +
 
 +
'''גן אלוף''' הוא אחד הגנים הציבוריים הוותיקים ברמת השרון, שהוקם בשטח שנתרם ע"י סתירה וצבי הורביץ ז"ל, מותיקי היישוב, להנצחת זכרו של בנם יחידם שנפל בפעולה בעזה במרץ 1955. בגן נטועים בעיקר עצי קזוארינה.
 +
הגן שוקם בשנת 2006, ומהווה פינה נעימה למנוחה. בחלקו הדרומי של הגן יש פלג מים זורם לאורך כ- 100 מ'.
 +
אחרי הביקור בגן, נפנה שמאלה לרחוב הבנים ובו נמשיך עד למפגש עם שדרות וייצמן.
 +
 
 +
'''שדרות וייצמן''' והמשכן המזרחי בשדרות ביאליק, מהוות רצועה ירוקה מרכזית לתושבי העיר.
 +
במפגש רחוב הבנים ושדרות וייצמן ניצבת '''אנדרטת הבנים''' - האנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, ולצידה הוצבה בשנות ה- 2000' אנדרטה לחללי הטרור תושבי העיר.
 +
 
 +
לצד האנדרטה ניצב סניף דואר, שהוקם בשנת 1952 והיה בית הדואר הראשון בעיר.
 +
 
 +
מכאן נלך מזרחה בשדרות, לכיוון מרכז העיר. לאורך השדרות נחנך במאי 2007 '''גן פסלים''' ע"ש יואב דגון ז"ל, אולם כבר ביוני 2007 נגנב מהמקום פסל שתרמה האומנית עופרה צימבליסטה.
 +
 
 +
בתחילת ההליכה בגן הפסלים, כמעט מול האנדרטה, נראה בצד הצפוני (השמאלי) של השדרות את '''הבאר השנייה''' של רמת השרון, שנחפרה בשנת 1927. החפירה בוצעה ידנית, כשהחופרים ממלאים דליים של עפר ומעלים אותם לפני השטח בחבלים. החפירה הגיעה לעומק 42 מ', ודפנות הפיר צופו בבלוקים. המאמץ הרב השתלם, והבאר שפעה כ- 200 מטרים מעוקבים לשעה (כמות משמעותית באותה תקופה). מהבאר הונח קו צינורות למקום הבריכה הראשונה, מאחורי בניין העירייה של ימינו.
 +
 
 +
על גג הבאר נמצא קיר ובו חרכי ירי - עמדת השמירה האחרונה ששרדה ברמת השרון. עמדה זו מופנית לכיוון מערב, לעבר שטחי הכפר ג'ליל אל-קיבליה (שהיה בעבר באזור מחלף הסירה).
 +
 
 +
מאחורי הבאר היה בעבר מפעל קירור, ששימש גם כמטווח נשק קל של "ההגנה", ומנהל מפעל המים - צבי הורביץ ז"ל - שימש כמפקד האזור ב"הגנה".
 +
 
 +
סמטה צדדית מובילה לגני ילדים מאחורי המתחם, ובקירבתם גדלים שני עצי ברוש גדולים ומרשימים.
 +
 
 +
נמשיך בין הפסלים לכיוון מזרח. מרבית הבניינים באזור הם מודרניים, אולם פה ושם שרדו מבנים חד-קומתיים ותיקים. ראוי לציון המבנה בשדרות וייצמן מס' 4 - בית משפחת גוטמן, שהוקם בשנות ה- 30' ובו פועל כיום מרכז "מקום בלב".
 +
 +
ציר השדרות חוצה את רחוב סוקולוב בצומת מרומזרת. רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי בעיר, וצומת שדרות ביאליק - ויצמן - סוקולוב מהווה למעשה את מרכז העיר. סביב הצומת נמצאים מספר בתי אוכל פופולאריים בעיר - שווארמה, פלאפל, פיצריה ועוד. מומלץ לעשות כאן הפסקה ולאכול באחד המקומות לפני המשך המסלול.
 +
 
 +
נחצה את הרחוב במעברי החצייה, ונמשיך לעבר '''שדרות ביאליק'''.
 +
 
 +
שדרות אלו הן הראשונות ברמת השרון, והוקמו בשנת 1928. השדרות שופצו מספר פעמים במרוצת השנים, לאחרונה בשנת 2006.
 +
 
 +
לאורך השדרות נשמרו עד לשנים האחרונות מבנים היסטוריים רבים, אולם מרביתם נהרסו בעשור האחרון. כמו כן שרדו לאורך השדרות מספר עצים גדולים ומרשימים (בעיקר עצי ברוש).
 +
 
 +
בשדרות ביאליק נלך מזרחה. במסעף רחוב ההגנה ניצב שלט הנצחה לביתם של נח ויהודית הנטקה ז"ל.
 +
 
 +
לאחר מסעף רחוב ההגנה נגיע ל'''בית מלינוב''' (שדרות ביאליק 21).
 +
 +
בית מלינוב נתרם לעיריית רמת השרון בשנת 1955, בידי בני הזוג מלינוב, שהיו חשוכי ילדים.
 +
מאז אמצע שנות ה- 80', משמש הבניין כמועדון גימלאים. בין הבניין לשדרות ביאליק נטועים עצי פרי, וכן דקל וושינגטוניה מרשים. במתחם נמצא גם ציור קיר שנעשה בשנים האחרונות.
 +
 
 +
כאן נפרד מסלול ההליכה הרגלי ממסלול הנסיעה ברכב.
 +
 
 +
לנוסעים ברכב, יש לנסוע בשדרות ביאליק, להסתובב בכיכר העצמאות ולהיכנס דרך רחוב הפלמ"ח לרחוב כ"ט בנובמבר, כדי להמשיך את המסלול. בסוף רחוב כ"ט בנובמבר יש לפנות ימינה לרחוב ההגנה, ומשם שוב ימינה לרחוב המחתרת כדי לנסוע לאורך גן הסלעים לעבר המוזיאון הגיאולוגי. מנקודה זו, עדיף להמשיך את מסלול הנסיעה מרחוב המחתרת דרך רחוב אוסישקין עד כיכר העצמאות, ולהמשיך בשדרות ביאליק מזרחה - ולכן , המעבר באתרים בין בית מלינוב לכיכר העצמאות יהיה בסדר שונה מאשר בהליכה הרגלית.
 +
 
 +
להולכים ברגל - שביל ציבורי מקשר את שדרות ביאליק עם בית יד לבנים, דרך גינת בית מלינוב. נלך בשביל זה, ובחציית רחוב כ"ט בנובמבר נשים לב למספר עצי ברוש הנטועים בגינת בניין מס' 9 (בית משפחת מאירוביץ'). ברושים אלו ניטעו בשנת 1930. משמאל, ברח' כ"ט בנובמבר 7, נמצא בניין מגורים ובחזיתו ניצבים שני פסלי אריות.
 +
 
 +
נמשיך צפונה לצד הברושים, וניכנס ל'''גן הסלעים''' - גן ציבורי רחב-ידיים בו ניצבים סלעים שהובאו מרחבי הארץ, ומייצגים סוגי סלעים שונים ומגוונים. הגן תוכנן ע"י הגיאולוג פרופ' עקיבא פלקסר ואדריכל הנוף גדעון שריג, ונחנך ב- 1985.
 +
 
 +
ממערב לגן הסלעים נמצא '''בית יד לבנים''' העירוני, בו פועלת גם הספרייה העירונית.
 +
 
 +
נמשיך לאורך גן הסלעים (בו נטועים מספר ברושים גדולים ויפים) עד קצהו, בפינת הרחובות הפלמ"ח והמחתרת.
 +
 
 +
בפינת הרחובות נמצא '''בית אלון''' - בניין נאה, הבנוי בסגנון "באוהאוס". בשנת 1993, שנת ה- 70 לרמת השרון, נחנכו במקום מוזיאון בית ראשונים ו'''מוזיאון גיאולוגי''' ע"ש זיוה בלקין. כיום, עם התרחבות הפעילות במוזיאון הגיאולוגי, יש כוונה להעביר את מוזיאון בית הראשונים למבנה ציבורי אחר בעיר, ולהקדיש את הפעילות במבנה זה למוזיאון הגיאולוגי בלבד.
 +
המוזיאון פתוח בימים ראשון-חמישי ‭8:30‬-13:00‬, ביום רביעי המוזיאון פתוח גם בשעות ‭16:00‬-19:00‬.
 +
 
 +
הכניסה למבנה חופשית ללא תשלום, ויש בו תצוגה מרהיבה של אבני חן מאוסף פרטי.
  
<h2>
+
מכאן נפנה ימינה ברח' הפלמ"ח, ונמשיך חזרה לשדרות ביאליק.
'''חלק א' - סיור בגבעת השקמים'''
+
בצומת הרחובות הפלמ"ח וביאליק, בצד המערבי, היה עד לשנים האחרונות בית משפחת ריינגבירץ, שהוקם בשנות ה- 30', ובכניסה אליו צמחה שדרת ברושים מרשימה. למרבה הצער, המבנה נהרס באמצע שנות ה- 2000', ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.
</h2>
 
  
ממגרש החנייה הסמוך למועדון צופי צהלה, נפנה מזרחה וניכנס ל'''חורשה הקהילתית''' של השכונה. אזור זה סבל עד לשנת 2011 מהזנחה והתפשטות עצים פולשים של שיטה כחלחלה. בשנת 2011 ניטעו כאן עצי ארץ ישראל והמקום מטופח ע"י תושבי השכונה. כמו כן נזרעו כאן פרחי בר עונתיים (בפרט חרצית עטורה וציפורנית ארץ-ישראלית). הכניסה ברכב לשטח אסורה.
+
בשדרות ביאליק נפנה שמאלה, ולאחר כ- 20 מ' נראה מגרש חנייה מצד שמאל (צפון).
  
החורשה חוצצת בין שכונת צהלה לשכונת "המשתלה", שהוקמה באמצע שנות ה- 90' בשטחי המשתלה העירונית של תל אביב.
+
בנקודה זו עמדה עד שנת 2005 המאפייה ההיסטורית של משפחת רייבין, שהוקמה בשנות ה- 30'. הבניין הציורי, עם גג רעפים אדום וארובה, היה אחד מסמליה של רמת השרון. הוועדה העירונית לשימור אתרים המליצה ב- 1996 על שימור המקום, אולם המבנה נהרס בקיץ 2005, בטענה שמצבו אינו מאפשר את שיקומו.
  
בסוף החורשה נראה משמאלנו שלוש '''שקמים עתיקות''' ומרשימות, וניתן לנוח בצילן. השקמים נותרו ככל הנראה מבוסתנים של השבט הבדווי סוואלימה ששכן באזור עד מלחמת העצמאות, ובקרבתן שרדו עד היום גפנים בודדות הזוחלות על הקרקע. במקום הוצבו שולחנות פיקניק ופחי אשפה, והוסדר שביל גישה משכונת המשתלה.
+
לצד המאפייה היה עד לשנים האחרונות גם בית משפחת שמואלי, שיועד לשימור אולם פינה גם הוא את מקומו למגרש החנייה.
  
מעבר לשקמים מזרחה נמצא שטח מיושר, הנמצא כיום בתהליכי שיקום כאתר טבע עירוני קהילתי. נשתלו כאן עצי בר (בעיקר אלון התבור), גיאופיטים כמו אירוסים ו[[בן-חצב יקינטוני]], ועשבוניים כמו תורמוס ארץ-ישראלי.
+
לאחר המאפייה, נגיע לבניין עיריית רמת השרון, ששופץ בשנים האחרונות ונוספה לו קומה עליונה. בצידו המזרחי של הבניין המודרני, נמצא בניין חד-קומתי - '''בית הוועד'''. בניין זה הוא מהבניינים הראשונים ברמת השרון, והוקם בשנת 1928. הבניין תוכנן ע"י האדריכל דב טשודנובסקי, אחד המתיישבים בעיר. הבניין מילא פונקציות שונות, ובכללן בית כנסת, מרפאה ומרכז חברתי. הבניין עבר מספר שינויים לאורך השנים, שטישטשו את מראהו המקורי.
  
לפנינו נמצאת חורשה יפה של אקליפטוסים ותיקים. בין השקמים והאקליפטוסים, יש באביב פריחה עונתית מגוונת, ובין היתר [[תורמוס צהוב]] (מין נדיר) ופרטים מעטים של [[צבעוני ההרים]] ושום תל אביב. מצפון לדרך העפר נמצאת חורשת אקליפטוסים צעירים שניטעו לפני כשבע שנים, ומשנים בהדרגה את אופי בית הגידול סביבם (ניתן להתרשם מתמונת שדה הקחוונים, שצולמה כאשר עצים אלו היו עדיין שתילים רכים).
+
לצד הבניין, נמצאת '''כיכר העצמאות''' - במפגש שדרות ביאליק ורחוב אוסישקין.
  
בחלקה המזרחי של החורשה הוותיקה יש תצפית נאה לשטחי '''"רצועת הנופש"''' - אזור השדות שבין צהלה ורמת השרון. אזור זה עתיד לשנות את פניו בשנים הקרובות, כאשר חלקו הצפוני ייהפך לפארק מטרופוליני עם דגש על מתקני נופש וספורט, ובחלקו הדרומי יוקמו כ- 3,000 יחידות דיור הסמוכות לשכונת צהלה, כולל בחלק משטח גבעת השקמים השייך לרמת השרון.
+
כיכר העצמאות קיבלה את צורתה לראשונה בסביבות שנת 1946, ועוצבה מחדש מספר פעמים לאורך השנים.
  
ברקע נראית חורשת אקליפטוסים בודדת ליד כביש 5 - "חורשת הגולגולות", לצד תל עתיקות בו בולטת אנטנה סלולרית - "גבעת הגולגולות", בו שכן בית קברות בדווי לפני מלחמת העצמאות. וממערב להם איצטדיון קנדה במרכז הטניס של רמת השרון. מעבר לכביש ניתן לראות את שכונותיה הדרומיות של רמת השרון - נווה מגן ונווה רסקו.
+
בצידה הצפוני-מערבי של הכיכר, נמצא '''בי"ס אוסישקין'''.
 +
בי"ס יסודי זה הוא ביה"ס הראשון בעיר. בית הספר הוקם כבר בשנות ה- 30', במבנה חד-קומתי לצד עץ תות, אולם המבנה המקורי לא שרד את תלאות הזמן, והמבנה הנוכחי אינו מבנה היסטורי.
  
נמשיך בדרך עפר לאורך גבול השכונה. נפנה ימינה (דרומה) לאורך הגבול, ולאחר פחות מ- 200 מ' נגיע לעיקול נוסף של גבול העיר והפעם שמאלה.
+
למעוניינים, ניתן לסור מעט צפונה ברחוב אוסישקין, ולהגיע ל"בית צבי", המנציח בשמו את צבי בנימיני ז"ל (רח' אוסישקין 71).
 +
כאן היה הבנק הראשון של רמת השרון, שיוסד ונוהל ע"י צבי בנימיני, שהיה ראש המועצה הראשון.
 +
מאוחר יותר שימש המקום את הספרייה העירונית ואולם קונסרבטוריון, וכיום פועל במקום אגף הרווחה העירוני.
  
כאן נפנה ימינה ונעלה לקצה רחוב יהונתן. עד פה הלכנו כ- 800 מ' והמשך המסלול הוא מסלול הליכה עירוני.
+
מאחורי "בית צבי" נמצא המקום הגבוה ביותר ברמת השרון (גובה כ- 85 מ').
 +
במקום זה ניצבות כיום שלוש בריכות בטון לאגירת מים, והוא שימש לאגירת מים כבר בשנותיו הראשונות של היישוב. גג הבריכה הראשונה (הקטנה שבין הבריכות - נמצאת בין שתי הבריכות הגדולות יותר) שימש גם כעמדת קשר ותצפית של ארגון "ההגנה" בימי המאורעות. מנקודה זו התבצע איתות ליישובים הסמוכים - הרצליה, קרית שאול, רשפון ושפיים. באתר זה היה גם "סליק" של ארגון "ההגנה".
  
<h2>
+
נשוב לכיכר, בצידה הדרומי-מזרחי (שדרות ביאליק 46) נמצא מבנה ישן, ובעורפו נמצא אזור בנייה חדשה - מתחם '''בית בנימיני'''.
'''חלק ב' - סיור בשכונת צהלה'''
 
</h2>
 
  
ברחוב יהונתן נמשיך מערבה, נעבור פנייה לשדרות השושנים ונגיע ל'''גינת גור''' הממוקמת באי התנועה וקרויה ע"ש גור שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, שנהרג בצעירותו. בפנייה הבאה נפנה שמאלה לרחוב עשהאל ונחלוף לצד בית הספר של השכונה. מאחורי בית הספר, בעיקול הרחוב, נמשיך בשביל צר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין בנייני המגורים. נחצה רחוב ונמשיך בשביל לא סלול לרחוב הפרסה, ומעבר לו ניכנס ל'''פארק מודעי'''.
+
צבי נחום בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון. הוא נולד בשנת 1875 בביאליסטוק שברוסיה, בגיל 50 עלה ארצה ובשנת 1927 התיישב ברמת השרון. כבר באותה שנה נבחר ליו"ר ועד האגודה, ועמד בראשו במשך 22 שנה. עם הקמת המועצה המקומית ב- 1949, נבחר לראש המועצה הראשון, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1955, עם הגיעו לגבורות. הוא נפטר בשנת 1963.
 +
בחצר הבניין עמדו שלושה מבני משק, ששימשו במקור כרפת, אורווה ומחסן. ברוב השטח השתרע פרדס תפוזים ובמרכזו בית אריזה.
 +
המתחם נהרס בתחילת שנות ה- 2000', ורק המבנה הסמוך בשדרות ביאליק 46 נשאר בינתיים לפליטה.
  
הפארק כולל חורשות נרחבות, מדשאות, מתקני משחק וגינת כלבים. בפארק נפנה ימינה ונלך לגבולו הצפוני-מערבי של הפארק, לצד מצבת ההנצחה ליצחק מודעי, שר האוצר לשעבר. כאן נפנה שמאלה ונצא למתחם '''המרכז המסחרי''' שהוקם בשנת 1952.
+
על שמו של בנימיני נקרא גם רחוב בנימיני הסמוך אלינו.
  
ברח' אהוד נפנה ימינה ונקיף את המרכז המסחרי, דרך רח' שמגר. לצד רח' צה"ל נמצאת פינת משחקים המנציחה את רופאת הילדים השכונתית, ד"ר דבורה צוקרפיין. ברח' צה"ל נפנה ימינה ונגיע לפסל ע"ש תושב השכונה משה שמיר, נמשיך ונפנה ימינה לרח' יהונתן. בצומת רח' יהונתן ורח' אהוד נפנה שמאלה, ולאחר כ- 150 מ' נגיע לגן מטופח נוסף - '''גן יהודה'''. הגן נחנך בשנת 1958 וקרוי ע"ש סא"ל יהודה רוזן, ממייסדי השכונה. שביל רגלי המסתעף ימינה מעבר לרחוב, יוביל אותנו תוך כ- 100 מטרים חזרה לסמטת משה, אך מומלץ להמשיך ברח' אהוד ישר ולפנות ימינה ברח' המצביאים.
+
נמשיך מזרחה בשדרות ביאליק. בקטע זה, מדובר ברחוב רגיל ללא שדרה מרכזית, המוביל לעבר מפעלי התעשייה הצבאית.
  
פנייה נוספת ימינה ברח' אבנר תוביל אותנו למרכז הקהילתי של צהלה, ולידו מועדון הספורט השכונתי (שניהם נחנכו בשנת 1965). בכניסה למרכז הקהילתי ניצבת '''אנדרטה לזכר בני השכונה''' שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה הוקמה בידי הפסל משה ציפר. בשבתות וחגים שער המרכז הקהילתי נעול, ואת האנדרטה ניתן לראות רק מרחוק.
+
'''שער התע"ש''' - שער זה, במפגש שדרות ביאליק ורחוב הנצח - מסמן עד היום את גבולה המזרחי של רמת השרון. המושבה לא התפשטה מזרחה כיוון שהאדמות ממזרח השתייכו לשבט הבדווי אבו-כישך.
 +
לאחר מלחמת העצמאות, סופחו לרמה"ש חלק משטחי אבו-כישך, אולם בשטחים אלו הוקמו מפעלים בטחוניים של התעשייה הצבאית. בשנים האחרונות מקודמות תוכניות לפינוי המפעלים והעתקתם לנגב, אולם מימושן של התוכניות ייקח לפחות עוד מספר שנים.
  
נמשיך ברח' אבנר ובמפגש סמטת משה שחר (מייסד שבט צופי צהלה) נפנה שמאלה למגרש החנייה ולרכב הממתין.
+
משער התע"ש נפנה ימינה לרחוב הנצח, (ששמו מרמז על בית הקברות שנמצא בו), ונלך בו, דרך שדרת ברושים יפה, עד '''בית הקברות הישן'''.
  
<h3>אפשרויות נוספות</h3>
+
בית הקברות הוקם עם מותה בתאונה מזעזעת של אסתר בן-שלום, ביתו של יעקב בן-שלום (ראש הוועד הראשון ומייסד האגודה), כאשר אש אחזה בבגדיה בתאונת עבודה, ימים ספורים לפני תשעה באב תרפ"ט.
  
למעוניינים לקצר את ההליכה העירונית, ניתן לפנות מפארק מודעי בשביל "סמטת הרב" המוביל ישירות למגרש החנייה. לשם כך, נלך בפארק עד הקצה הצפוני-מערבי, לצד עיקול רחוב הפרסה. כאן נפנה ימינה ולאחר 30 מ' ניכנס לסמטת הרב, המנציחה את זכרו של רב שכונת צהלה, ד"ר דוד כהנא.
+
בבית הקברות קבורים מייסדי ובוני רמת השרון, וביניהם מייסד העיר יעקב בן-שלום הקבור לצד ביתו ושאר בני משפחתו, ראש המועצה הראשון בנימיני, ועוד. בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה צבאית קטנה.
  
נחצה את רחוב יהונתן ונחלוף לצד בית הכנסת השכונתי - '''בית הכנסת "עתירת יצחק"''', ששמו מנציח את תרומתו של הנדיב יצחק וולפסון להקמת בית הכנסת. נמשיך ונחצה את רחוב יואב, ונגיע לסמטת משה שחר. באפשרות זו, אורך מסלול ההליכה 2 ק"מ.
+
בשנות ה- 60' הוקם בית הקברות החדש, באזור מחלף מורשה, והקבורה בבית הקברות הישן פסקה כמעט לחלוטין.
  
למעוניינים במסלול הליכה ארוך יותר מחוץ לעיר, מומלץ להמשיך מקצה רחוב יהונתן מזרחה לאורך גבול שכונות צהלה ונווה שרת, ולהגיע לאפיק [[נחל פרדסים]] עימו ניתן להמשיך למסוף האוטובוסים בקריית עתידים, ואף לירקון.
+
בשנת 2012 החלה הקמתו של '''פארק הנצח''' - פארק ירוק בן 40 דונם מבית הקברות ודרומה, בשטח שפונה ע"י התעשייה הצבאית.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
בגבעת השקמים יש פריחה מגוונת בחורף ובאביב. בפרט ראויים לציון:
+
* אוקטובר - פריחת עצי כוריזיה בקבוקית ברחוב ההגנה ובאזור כיכר העצמאות.
פברואר - אירוס הארגמן (נשתל באזור).
 
מרץ - [[תורמוס צהוב]], ופרטים מעטים של שום תל אביב ו[[צבעוני ההרים]].
 
מרץ-אפריל - פריחת חרצית עטורה, ציפורנית ארץ-ישראלית, תלתן דו-גוני וקחוון.
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* מגרש חנייה ללא תשלום ליד שבט צופי צהלה.
+
* פינות מנוחה בשדרות ובגנים הציבוריים לאורך המסלול.
* בגנים הציבוריים לאורך המסלול - פינות ישיבה, מתקני משחק ומי שתייה.
+
* שירותים ציבוריים בבית יד לבנים.
* שולחנות פיקניק - למרגלות השקמים וכן בחורשת הפיקוסים הצמודה לנקודת ההתחלה.
+
* מסעדות ובתי קפה ברחוב סוקולוב.
  
|הערות ואזהרות=
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* מעיר שלום למושבה - סיפורה של רמת השרון, זאב ענר ודורית ישראל, 1993.
 +
* ספר רמת השרון, תרפ"ב - תשכ"ב, ג. קרסל, 1964.
 +
* הראשונים - ותיקי רמת השרון מספרים, פייבוש יעקובי, 1993.
 +
* [[Media:Ramhash.pps | מצגת - שימור אתרים ברמת השרון, יוני 2004, עדכון דצמבר 2007]].
 +
* [http://www.ramat-hasharon.muni.il/ עיריית רמת השרון].
 +
* [http://www.piyut.org.il/textual/354.html אני מאמין - רקע כללי] - מאתר [http://www.piyut.org.il פיוט].
  
המסלול עובר בקרבת בתי מגורים פרטיים. אנא שמרו על השקט.
+
|תודות=
 
+
נאוה איזין
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* [http://www.zahala.org.il/ שכונת צהלה].
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=

גרסה מ־08:51, 25 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון.
  • מיקום: רמת השרון.
  • גישה:לכל רכב.
  • שבילי טיול:לא מסומן.
  • עונות ביקור:כל השנה.
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי ארוך.
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:8/6/2007
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:8/10/2011



Bialik blvd.jpg

שדרות ביאליק, (עמית מנדלסון, 8/6/2007)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

המסלול המתואר להלן משלב בו פינות רבות הקשורות בתולדות העיר רמת השרון.

מסיבות גיאוגרפיות של הגדרת מסלול הליכה רציף ונוח, נבחרה נקודת ההתחלה בקולנוע "כוכב", ולא במרכז העיר. עם זאת, המשך מסלול ההליכה עובר במרבית האתרים המרכזיים בתולדות העיר.

המסלול מוגדר כמסלול הליכה, עם זאת ניתן להגיע לכל האתרים גם בנסיעה, ומסלול הנסיעה יהיה חופף כמעט לחלוטין למסלול ההליכה המתואר להלן.

למעוניינים בטיול עומק, מומלץ כהכנה למסלול זה לקרוא את הספרים שיצאו על תולדות רמת השרון (רשימת ספרות להלן).

קצת על התחלת היישוב בעיר

בשנת 1922, יזם הרב יעקב בן-שלום ברויאר (לימים יעקב בן-שלום), את הקמתה של שכונת גנים באזור יפו, וב- 25/2/1922, התכנסה אסיפה בה הוחלט לייסד חברה לקניית מגרשים ובניין בתים בשביל הקמת השכונה.

לאחר חיפושים, נרכשו אלפיים דונם באדמות הכפר ג'ליל אל-קיבליה.

מזכיר האגודה, יוסף ביאליק, תיאר את האזור: "המקום קסם למבקרים: אוויר צח ומבריא, רמה נישאה ומראה נוף נהדר ומרומם את הנפש והעין. לפניך הים המשתרע בכל הדרו וכן גבל השטח בקרקע שרכשה חברת "קהיליית ציון" שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה הרצליה. המקום היה "כרגיל" שומם ומוזנח, והיה דומה לערבה צחיחה. בכל השטח הנרחב שררה דממת מוות משממת דורות. בכל מלוא העין נזדקרו לפניך רמות חול. פה ושם הבחנת בקוצים ושיחי בר ומקומות מרעה דלילים."

תחילה, ניסו חברי האגודה לרכוש את הקרקעות דרך מתווך, אולם ניסיון זה נכשל. לפיכך, נעשה משא ומתן ישיר עם המוכרים הערביים, בסיוע סוחר הקרקעות משה מטלון. החוזה נחתם, ובכ"ד בחשוון תרפ"ד התקיימה הגרלת המגרשים.

בכסלו תרפ"ד - נובמבר 1923 - עולה הקבוצה הראשונה על אדמות "עיר שלום", קבוצה זו עסקה בגידול טבק (ולכן שמו של רחוב הטבק הסמוך), אולם ללא הצלחה רבה.

בשנים שלאחר מכן, שנות העלייה הרביעית, התבסס בהדרגה היישוב ב"עיר שלום". החל משנת 1928, מתרבים המתיישבים במקום - חקלאים ובעלי מלאכה, פורשי קיבוצים ועוד. בסוף 1928, השתקע משרד וועד האגודה בעיר שלום עצמה, ובאותה תקופה הוכרזה תחרות על קביעת שם למושבה, אך רק בקיץ 1930 נבחר השם "רמת השרון", בהשראת שם רחוב בדרום תל אביב ההולם את מיקומה הגיאוגרפי של המושבה.

איך להגיע:

המסלול ממוקם בחלקה הצפוני של העיר רמת השרון.

תחילת המסלול היא ברחוב סוקולוב פינת רח' ברנשטיין-כהן (קולנוע "כוכב").

לנקודה זו ניתן להגיע באוטובוסים של "אגד", בעיקר קו 531, וכן באוטובוסי חברת "מטרופולין", בעיקר קווים 47 ו- 48. תחנות האוטובוס נמצאות במרחק הליכה קצר מנקודת ההתחלה.

נקודת הסיום היא בבית הקברות הישן של רמת השרון, ברחוב הנצח.

נקודה זו אינה סמוכה לתחנת אוטובוס. לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ לחזור רגלית עד לבניין עיריית רמת השרון, בקרבתו נמצאת תחנת אוטובוס של קו 24 של חברת "דן".

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

קולנוע כוכב, פברואר 2009
בית הכנסת יד ושם, יולי 2006
בית הוועד הישן, פברואר 2009
בית אלון - המוזיאון הגיאולוגי, יולי 2007
קברו של יעקב בן שלום - מייסד רמת השרון, יולי 2006

נתחיל את המסלול בכניסה לקולנוע "כוכב", במפגש רח' סוקולוב עם רח' ברנשטיין-כהן.

רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי של רמת השרון, אולם הרחוב נסלל רק בתחילת שנות ה- 40', במסגרת סלילת "דרך הרצליה", שקישרה את תל אביב עם רמת השרון והרצליה, דרך אזור קניון איילון ורחובות פנחס רוזן ומשה סנה של ימינו. לפני כן, היתה התחבורה למושבות רמת השרון והרצליה מסורבלת, ועברה מתל אביב דרך פתח תקווה והוד השרון - על מנת להימנע מחציית הכפר שייח' מוניס. הכביש נסלל בסוף שנות ה- 30', ביוזמתן של רמת השרון והרצליה, על חשבונן ובניגוד לרצון שלטונות המנדט. הסלילה לוותה בקשיים רבים, ורק באוקטובר 1941 נחנך הכביש, שקיצר את הנסיעה לתל אביב מ- 35 ק"מ ל- 12 ק"מ בלבד.

השפעת סלילת הכביש על התפתחות המושבה היתה מכרעת, וסייעה רבות להתפתחותה.

המבנה בו נמצא קולנוע "כוכב" נפתח ב- 1 במאי 1948, ושילב את בית הקולנוע ואת סניף מועצת הפועלים המקומי (שעבר בשנים האחרונות להרצליה). עד לפתיחת קומפלקס בתי הקולנוע "סינמה סיטי" בשנות ה- 2000, היה זה הקולנוע היחיד בעיר. בעבר נקרא המקום קולנוע "גיל", ומשנת 1980 הוא נקרא "קולנוע כוכב". למבנה יש חזית עמודים מרשימה.

מהקולנוע נפנה ימינה ונרד צפונה ברחוב כצנלסון, עד למפגש עם רחוב המעפילים.

בדרך כדאי לשים לב לעץ גדול ומרשים של פיקוס ברח' כצנלסון מס' 10 (מול מסעף סמטת שיבולת), ומאחוריו בית ישן הטובל בירק.

נפנה ברחוב המעפילים שמאלה (מערבה), עד לצומת עם רחוב המרי. כאן ניצב בית הכנסת "יד ושם" או בשמו האחר בית הכנסת ע"ש קדושי נובוסליצה.

אזור זה נקרא שיכון פקר. שיכון זה הוקם בתחילת שנות ה- 50' ע"י יוצאי העיר נובוסליצה ברומניה, והקמת השיכון מומנה ע"י התורם מרדכי פקר שתרם למטרה זו 50 אלף דולר. במקום הוקמו 38 בתים דו משפחתיים, ובשנת 1960 הוקם בית הכנסת בסגנון נובוסליצה. למקום הועלה גם ספר תורה מנובוסליצה.

בחצרו של בית הכנסת (הפונה להמשך רחוב המעפילים) ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה בני הקהילה.

מול בית הכנסת (בגינה בפינה הדרום-מזרחית של הצומת המעפילים/המרי), עמד בעבר בית אריזה/פרדס - פרדס פורטנוי. הפרדס השתרע על פני 60 דונם, והבניין שימש בין היתר לקליטה ראשונית של מעפילים שהורדו באישון לילה בחוף הרצליה, משם צעדו רגלית עד לנקודה זו. הבניין נהרס ב- 1987. שם רחוב המעפילים מנציח את האירוע. בסמוך ומדרום לבית הכנסת נמצאת סמטת האחיות, המנציחה את אחיותיו של הנדבן פקר שנספו בשואה.

ברחוב המעפילים נמשיך עד רחוב אני מאמין ובו נפנה שמאלה. שם הרחוב מייצג אחד מ- 13 העיקרים של הרמב"ם (אני מאמין בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אני מאמין), והרחוב נקרא כך כי זה היה השיר ששרו היהודים שהובלו למחנות ההשמדה ע"י הנאצים. גם רחובות נוספים באזור זה נקראים בשמות הקשורים לשואה ולתקומה. בבית מס' 16 ניתן להתרשם ממגוון פסלים הפזורים בגינת הבניין (שטח פרטי).

בין בתים מס' 1 ו- 3 ברח' אני מאמין נפנה בשביל צדדי ונצא לגן אלוף (לנוסעים ברכב, יש לצאת לרחוב הבנים ולחנות בו ע"מ לבקר בגן אלוף).

גן אלוף הוא אחד הגנים הציבוריים הוותיקים ברמת השרון, שהוקם בשטח שנתרם ע"י סתירה וצבי הורביץ ז"ל, מותיקי היישוב, להנצחת זכרו של בנם יחידם שנפל בפעולה בעזה במרץ 1955. בגן נטועים בעיקר עצי קזוארינה. הגן שוקם בשנת 2006, ומהווה פינה נעימה למנוחה. בחלקו הדרומי של הגן יש פלג מים זורם לאורך כ- 100 מ'. אחרי הביקור בגן, נפנה שמאלה לרחוב הבנים ובו נמשיך עד למפגש עם שדרות וייצמן.

שדרות וייצמן והמשכן המזרחי בשדרות ביאליק, מהוות רצועה ירוקה מרכזית לתושבי העיר. במפגש רחוב הבנים ושדרות וייצמן ניצבת אנדרטת הבנים - האנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, ולצידה הוצבה בשנות ה- 2000' אנדרטה לחללי הטרור תושבי העיר.

לצד האנדרטה ניצב סניף דואר, שהוקם בשנת 1952 והיה בית הדואר הראשון בעיר.

מכאן נלך מזרחה בשדרות, לכיוון מרכז העיר. לאורך השדרות נחנך במאי 2007 גן פסלים ע"ש יואב דגון ז"ל, אולם כבר ביוני 2007 נגנב מהמקום פסל שתרמה האומנית עופרה צימבליסטה.

בתחילת ההליכה בגן הפסלים, כמעט מול האנדרטה, נראה בצד הצפוני (השמאלי) של השדרות את הבאר השנייה של רמת השרון, שנחפרה בשנת 1927. החפירה בוצעה ידנית, כשהחופרים ממלאים דליים של עפר ומעלים אותם לפני השטח בחבלים. החפירה הגיעה לעומק 42 מ', ודפנות הפיר צופו בבלוקים. המאמץ הרב השתלם, והבאר שפעה כ- 200 מטרים מעוקבים לשעה (כמות משמעותית באותה תקופה). מהבאר הונח קו צינורות למקום הבריכה הראשונה, מאחורי בניין העירייה של ימינו.

על גג הבאר נמצא קיר ובו חרכי ירי - עמדת השמירה האחרונה ששרדה ברמת השרון. עמדה זו מופנית לכיוון מערב, לעבר שטחי הכפר ג'ליל אל-קיבליה (שהיה בעבר באזור מחלף הסירה).

מאחורי הבאר היה בעבר מפעל קירור, ששימש גם כמטווח נשק קל של "ההגנה", ומנהל מפעל המים - צבי הורביץ ז"ל - שימש כמפקד האזור ב"הגנה".

סמטה צדדית מובילה לגני ילדים מאחורי המתחם, ובקירבתם גדלים שני עצי ברוש גדולים ומרשימים.

נמשיך בין הפסלים לכיוון מזרח. מרבית הבניינים באזור הם מודרניים, אולם פה ושם שרדו מבנים חד-קומתיים ותיקים. ראוי לציון המבנה בשדרות וייצמן מס' 4 - בית משפחת גוטמן, שהוקם בשנות ה- 30' ובו פועל כיום מרכז "מקום בלב".

ציר השדרות חוצה את רחוב סוקולוב בצומת מרומזרת. רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי בעיר, וצומת שדרות ביאליק - ויצמן - סוקולוב מהווה למעשה את מרכז העיר. סביב הצומת נמצאים מספר בתי אוכל פופולאריים בעיר - שווארמה, פלאפל, פיצריה ועוד. מומלץ לעשות כאן הפסקה ולאכול באחד המקומות לפני המשך המסלול.

נחצה את הרחוב במעברי החצייה, ונמשיך לעבר שדרות ביאליק.

שדרות אלו הן הראשונות ברמת השרון, והוקמו בשנת 1928. השדרות שופצו מספר פעמים במרוצת השנים, לאחרונה בשנת 2006.

לאורך השדרות נשמרו עד לשנים האחרונות מבנים היסטוריים רבים, אולם מרביתם נהרסו בעשור האחרון. כמו כן שרדו לאורך השדרות מספר עצים גדולים ומרשימים (בעיקר עצי ברוש).

בשדרות ביאליק נלך מזרחה. במסעף רחוב ההגנה ניצב שלט הנצחה לביתם של נח ויהודית הנטקה ז"ל.

לאחר מסעף רחוב ההגנה נגיע לבית מלינוב (שדרות ביאליק 21).

בית מלינוב נתרם לעיריית רמת השרון בשנת 1955, בידי בני הזוג מלינוב, שהיו חשוכי ילדים. מאז אמצע שנות ה- 80', משמש הבניין כמועדון גימלאים. בין הבניין לשדרות ביאליק נטועים עצי פרי, וכן דקל וושינגטוניה מרשים. במתחם נמצא גם ציור קיר שנעשה בשנים האחרונות.

כאן נפרד מסלול ההליכה הרגלי ממסלול הנסיעה ברכב.

לנוסעים ברכב, יש לנסוע בשדרות ביאליק, להסתובב בכיכר העצמאות ולהיכנס דרך רחוב הפלמ"ח לרחוב כ"ט בנובמבר, כדי להמשיך את המסלול. בסוף רחוב כ"ט בנובמבר יש לפנות ימינה לרחוב ההגנה, ומשם שוב ימינה לרחוב המחתרת כדי לנסוע לאורך גן הסלעים לעבר המוזיאון הגיאולוגי. מנקודה זו, עדיף להמשיך את מסלול הנסיעה מרחוב המחתרת דרך רחוב אוסישקין עד כיכר העצמאות, ולהמשיך בשדרות ביאליק מזרחה - ולכן , המעבר באתרים בין בית מלינוב לכיכר העצמאות יהיה בסדר שונה מאשר בהליכה הרגלית.

להולכים ברגל - שביל ציבורי מקשר את שדרות ביאליק עם בית יד לבנים, דרך גינת בית מלינוב. נלך בשביל זה, ובחציית רחוב כ"ט בנובמבר נשים לב למספר עצי ברוש הנטועים בגינת בניין מס' 9 (בית משפחת מאירוביץ'). ברושים אלו ניטעו בשנת 1930. משמאל, ברח' כ"ט בנובמבר 7, נמצא בניין מגורים ובחזיתו ניצבים שני פסלי אריות.

נמשיך צפונה לצד הברושים, וניכנס לגן הסלעים - גן ציבורי רחב-ידיים בו ניצבים סלעים שהובאו מרחבי הארץ, ומייצגים סוגי סלעים שונים ומגוונים. הגן תוכנן ע"י הגיאולוג פרופ' עקיבא פלקסר ואדריכל הנוף גדעון שריג, ונחנך ב- 1985.

ממערב לגן הסלעים נמצא בית יד לבנים העירוני, בו פועלת גם הספרייה העירונית.

נמשיך לאורך גן הסלעים (בו נטועים מספר ברושים גדולים ויפים) עד קצהו, בפינת הרחובות הפלמ"ח והמחתרת.

בפינת הרחובות נמצא בית אלון - בניין נאה, הבנוי בסגנון "באוהאוס". בשנת 1993, שנת ה- 70 לרמת השרון, נחנכו במקום מוזיאון בית ראשונים ומוזיאון גיאולוגי ע"ש זיוה בלקין. כיום, עם התרחבות הפעילות במוזיאון הגיאולוגי, יש כוונה להעביר את מוזיאון בית הראשונים למבנה ציבורי אחר בעיר, ולהקדיש את הפעילות במבנה זה למוזיאון הגיאולוגי בלבד. המוזיאון פתוח בימים ראשון-חמישי ‭8:30‬-13:00‬, ביום רביעי המוזיאון פתוח גם בשעות ‭16:00‬-19:00‬.

הכניסה למבנה חופשית ללא תשלום, ויש בו תצוגה מרהיבה של אבני חן מאוסף פרטי.

מכאן נפנה ימינה ברח' הפלמ"ח, ונמשיך חזרה לשדרות ביאליק. בצומת הרחובות הפלמ"ח וביאליק, בצד המערבי, היה עד לשנים האחרונות בית משפחת ריינגבירץ, שהוקם בשנות ה- 30', ובכניסה אליו צמחה שדרת ברושים מרשימה. למרבה הצער, המבנה נהרס באמצע שנות ה- 2000', ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.

בשדרות ביאליק נפנה שמאלה, ולאחר כ- 20 מ' נראה מגרש חנייה מצד שמאל (צפון).

בנקודה זו עמדה עד שנת 2005 המאפייה ההיסטורית של משפחת רייבין, שהוקמה בשנות ה- 30'. הבניין הציורי, עם גג רעפים אדום וארובה, היה אחד מסמליה של רמת השרון. הוועדה העירונית לשימור אתרים המליצה ב- 1996 על שימור המקום, אולם המבנה נהרס בקיץ 2005, בטענה שמצבו אינו מאפשר את שיקומו.

לצד המאפייה היה עד לשנים האחרונות גם בית משפחת שמואלי, שיועד לשימור אולם פינה גם הוא את מקומו למגרש החנייה.

לאחר המאפייה, נגיע לבניין עיריית רמת השרון, ששופץ בשנים האחרונות ונוספה לו קומה עליונה. בצידו המזרחי של הבניין המודרני, נמצא בניין חד-קומתי - בית הוועד. בניין זה הוא מהבניינים הראשונים ברמת השרון, והוקם בשנת 1928. הבניין תוכנן ע"י האדריכל דב טשודנובסקי, אחד המתיישבים בעיר. הבניין מילא פונקציות שונות, ובכללן בית כנסת, מרפאה ומרכז חברתי. הבניין עבר מספר שינויים לאורך השנים, שטישטשו את מראהו המקורי.

לצד הבניין, נמצאת כיכר העצמאות - במפגש שדרות ביאליק ורחוב אוסישקין.

כיכר העצמאות קיבלה את צורתה לראשונה בסביבות שנת 1946, ועוצבה מחדש מספר פעמים לאורך השנים.

בצידה הצפוני-מערבי של הכיכר, נמצא בי"ס אוסישקין. בי"ס יסודי זה הוא ביה"ס הראשון בעיר. בית הספר הוקם כבר בשנות ה- 30', במבנה חד-קומתי לצד עץ תות, אולם המבנה המקורי לא שרד את תלאות הזמן, והמבנה הנוכחי אינו מבנה היסטורי.

למעוניינים, ניתן לסור מעט צפונה ברחוב אוסישקין, ולהגיע ל"בית צבי", המנציח בשמו את צבי בנימיני ז"ל (רח' אוסישקין 71). כאן היה הבנק הראשון של רמת השרון, שיוסד ונוהל ע"י צבי בנימיני, שהיה ראש המועצה הראשון. מאוחר יותר שימש המקום את הספרייה העירונית ואולם קונסרבטוריון, וכיום פועל במקום אגף הרווחה העירוני.

מאחורי "בית צבי" נמצא המקום הגבוה ביותר ברמת השרון (גובה כ- 85 מ'). במקום זה ניצבות כיום שלוש בריכות בטון לאגירת מים, והוא שימש לאגירת מים כבר בשנותיו הראשונות של היישוב. גג הבריכה הראשונה (הקטנה שבין הבריכות - נמצאת בין שתי הבריכות הגדולות יותר) שימש גם כעמדת קשר ותצפית של ארגון "ההגנה" בימי המאורעות. מנקודה זו התבצע איתות ליישובים הסמוכים - הרצליה, קרית שאול, רשפון ושפיים. באתר זה היה גם "סליק" של ארגון "ההגנה".

נשוב לכיכר, בצידה הדרומי-מזרחי (שדרות ביאליק 46) נמצא מבנה ישן, ובעורפו נמצא אזור בנייה חדשה - מתחם בית בנימיני.

צבי נחום בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון. הוא נולד בשנת 1875 בביאליסטוק שברוסיה, בגיל 50 עלה ארצה ובשנת 1927 התיישב ברמת השרון. כבר באותה שנה נבחר ליו"ר ועד האגודה, ועמד בראשו במשך 22 שנה. עם הקמת המועצה המקומית ב- 1949, נבחר לראש המועצה הראשון, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1955, עם הגיעו לגבורות. הוא נפטר בשנת 1963. בחצר הבניין עמדו שלושה מבני משק, ששימשו במקור כרפת, אורווה ומחסן. ברוב השטח השתרע פרדס תפוזים ובמרכזו בית אריזה. המתחם נהרס בתחילת שנות ה- 2000', ורק המבנה הסמוך בשדרות ביאליק 46 נשאר בינתיים לפליטה.

על שמו של בנימיני נקרא גם רחוב בנימיני הסמוך אלינו.

נמשיך מזרחה בשדרות ביאליק. בקטע זה, מדובר ברחוב רגיל ללא שדרה מרכזית, המוביל לעבר מפעלי התעשייה הצבאית.

שער התע"ש - שער זה, במפגש שדרות ביאליק ורחוב הנצח - מסמן עד היום את גבולה המזרחי של רמת השרון. המושבה לא התפשטה מזרחה כיוון שהאדמות ממזרח השתייכו לשבט הבדווי אבו-כישך. לאחר מלחמת העצמאות, סופחו לרמה"ש חלק משטחי אבו-כישך, אולם בשטחים אלו הוקמו מפעלים בטחוניים של התעשייה הצבאית. בשנים האחרונות מקודמות תוכניות לפינוי המפעלים והעתקתם לנגב, אולם מימושן של התוכניות ייקח לפחות עוד מספר שנים.

משער התע"ש נפנה ימינה לרחוב הנצח, (ששמו מרמז על בית הקברות שנמצא בו), ונלך בו, דרך שדרת ברושים יפה, עד בית הקברות הישן.

בית הקברות הוקם עם מותה בתאונה מזעזעת של אסתר בן-שלום, ביתו של יעקב בן-שלום (ראש הוועד הראשון ומייסד האגודה), כאשר אש אחזה בבגדיה בתאונת עבודה, ימים ספורים לפני תשעה באב תרפ"ט.

בבית הקברות קבורים מייסדי ובוני רמת השרון, וביניהם מייסד העיר יעקב בן-שלום הקבור לצד ביתו ושאר בני משפחתו, ראש המועצה הראשון בנימיני, ועוד. בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה צבאית קטנה.

בשנות ה- 60' הוקם בית הקברות החדש, באזור מחלף מורשה, והקבורה בבית הקברות הישן פסקה כמעט לחלוטין.

בשנת 2012 החלה הקמתו של פארק הנצח - פארק ירוק בן 40 דונם מבית הקברות ודרומה, בשטח שפונה ע"י התעשייה הצבאית.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • אוקטובר - פריחת עצי כוריזיה בקבוקית ברחוב ההגנה ובאזור כיכר העצמאות.

שירותים למטיילים:

  • פינות מנוחה בשדרות ובגנים הציבוריים לאורך המסלול.
  • שירותים ציבוריים בבית יד לבנים.
  • מסעדות ובתי קפה ברחוב סוקולוב.

הערות ואזהרות:

{{{הערות ואזהרות}}}

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Afeka2.jpg

מערות אפקה

Apolonia.jpg

גן לאומי אפולוניה

Tel mihal.jpg

תל מיכל

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



תודות:

נאוה איזין