קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="מבוא מודיעין, טיול במודיעין, קברות המכבים, חורבת פרעוש"></meta>
+
<meta name="keywords" content="טיול במודיעין, ח'רבת כוריכור, כפר האורנים"></meta>
<meta name="description" content="עתיקות במבואות מודיעין - מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443."></meta>
+
<meta name="description" content="טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=עתיקות במבואות מודיעין - מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443.
+
|סקירה=טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות.
|תמונה=parosh_ruin1.jpg
+
|תמונה=kureikur_galed.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=המצד הרומי בחורבת פרעוש
+
|מקום_הצילום=גלעד המ"ה במושב שילת
|תאריך_הצילום=1/11/2010
+
|תאריך_הצילום=10/3/2009
 
|אזור=השפלה
 
|אזור=השפלה
|מפת_סימון_שבילים=מבואות ירושלים- 9
+
|מפת_סימון_שבילים=9- מבואות ירושלים
|מיקום=לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין
+
|מיקום=צפונית לעיר מודיעין
 
|גישה=לכל רכב
 
|גישה=לכל רכב
|שבילי_טיול=לא מסומן, אדום 9102
+
|שבילי_טיול=לא מסומן
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|עונות_ביקור=כל השנה
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול= רכוב
+
|סוג_מסלול=רכוב
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=29/5/2011
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=10/3/2009
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=10/12/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=10/3/2009
 
|1=[[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה-איילון]]
 
|1=[[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה-איילון]]
 
|2=[[גן לאומי תל גזר]]
 
|2=[[גן לאומי תל גזר]]
 
|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]]
 
|3=[[שביל הגבעות הדרומיות]]
 
|4=[[יער בן-שמן]]
 
|4=[[יער בן-שמן]]
|5=[[בעקבות קרב כוריכור]]
+
|5=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
 
|6=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]]
 
|6=[[אתר לאומי פינת הנרייטה סאלד|פינת הנרייטה סאלד]]
 
|7=[[שמורת מערת איילון]]
 
|7=[[שמורת מערת איילון]]
 
|8=[[תל גמזו]]
 
|8=[[תל גמזו]]
 
|9=[[גן לאומי סחנה לוד]]
 
|9=[[גן לאומי סחנה לוד]]
|10=[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום אלעד]]
+
|10=[[גן לאומי תל גזר]]
  
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:mvo_modiim1.jpg|left|thumb|200px|המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010]]
+
באזור הטיול נערך אחד הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות - הקרב על ח'רבת כוריכור.
[[תמונה:mvo_modiim2.jpg|left|thumb|200px|המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010]]
 
המסלול משלב מספר אתרי עניין בקרבת כביש 443 - אתרי עתיקות, מורשת קרב וגיאולוגיה. חלקם ידועים ומוכרים ואחרים כמעט ואינם מטויילים.
 
  
|איך_להגיע=
+
סיפור הקרב ואתרי האזור כמעט ואינם מוכרים למטיילים, ויובאו כאן בקצרה, תיאור מורחב ניתן לקרוא בקישורים להלן.
  
המסלול הוא מסלול רכוב באתרים לאורך כביש 443.
+
אזור מודיעין נכבש במסגרת מבצע "דני" במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה.
  
מומלץ להגיע מכיוון מחלף בן שמן (לבאים מכיוון מודיעין וירושלים בכביש 443, יש להגיע עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה).
+
כוחות חטיבת "יפתח" תפסו משלטים באזור הכפרים שילתא (כיום מושב שילת) ואל-בורג' (כיום חורבת תיתורה), הנמצאים בקרבת עורק התנועה מרמאללה ללטרון, וניסו לתפוס את משלט ח'רבת כוריכור (נקודת גובה 318 מ') - החולש על סביבתו. בליל 17-16 ביולי, שעות מעטות לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, תפס כוח של 80 לוחמים מחטיבת "יפתח" את הכיפה המזרחית ברכס כוריכור. הכיפה המערבית נתפסה בידי הלגיון הערבי.
  
נקודת הסיום נמצאת בצד המערבי של מחסום מכבים. למעוניינים להמשיך מנקודה זו מזרחה לכיוון ירושלים, מומלץ לנסוע מערבה עד צומת מכבים-רעות ושם להסתובב חזרה מזרחה.
+
עם שחר, תקף הלגיון הערבי באש מקלעים ומרגמות את הפלוגה שנאחזה ברכס. מצד דרום נעו שריוניות כדי לכתר את הפלוגה.
  
|אורך המסלול=16 ק"מ בנסיעה, כחצי ק"מ הליכה.
+
לאור הלחץ הצבאי והנפגעים הרבים, הורה מפקד הפלוגה על נסיגה לעבר משלטי שילתא ואל-בורג'. הנסיגה היתה קשה ובוצעה תחת אש כבדה, תוך גילויי גבורה רבים.
|משך המסלול=4-2 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=20 מ' (חורבת פרעוש).
 
|מפה=modiin_443.gif
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:parosh_ruin.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה בחורבת פרעוש, נובמבר 2010]]
 
[[תמונה:makkabim_tombs.jpg|left|thumb|200px|"קברות המכבים", דצמבר 2011]]
 
[[תמונה:andartat_modiin.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה לנופלי קרבות מודיעין, דצמבר 2011]]
 
[[תמונה:sheich_arbawi.jpg|left|thumb|200px|שייח' ערבאווי, דצמבר 2011]]
 
  
נתחיל את הטיול ביישוב הדתי הקטן '''מבוא מודיעים''' (סגור בשבתות ובחגים). היישוב הוקם בשנת 1964, כמושב שיתופי השייך לתנועת פועלי אגודת ישראל והיה באותה תקופה יישוב ספר סמוך לגבול הירדני. עם הקמת היישוב התגלה בתחומיו קטע רצפת פסיפס צבעוני מעוטר בצלב. בשנת 1976 בוצעה חפירה ארכיאולוגית שחשפה '''שרידי מנזר''' מהתקופה הביזנטית, המוזנחים כיום אך עדיין ראויים לביקור.
+
בקרב נפלו 45 הרוגים לצה"ל. גופות 44 מהם נותרו בשטח כשנה וחצי עד שהתאפשר להביאן לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים. החלל ה- 45 נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק סמוך ליום הקרב.
  
נפנה לכיוון היישוב, ואחרי שער היישוב ניסע לאורך הגדר המערבית מאות מטרים, עד שהדרך עולה לגבעה. כאן, נפנה ימינה בכיכר ונמשיך עוד כ- 200 מ' עד לחנייה קטנה.
+
בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה בח'רבת כוריכור משלט ירדני הצופה לעבר שטחי ישראל. בתווך בין משלט שילתא ובין משלט כוריכור, השתרע שטח הפקר, בו הוקם לימים היישוב לפיד.
  
מול החנייה, מצפון לכביש, נמצא שטח פתוח ובו סוכת צל. מאחורי הסוכה נמצא את שרידי המנזר הביזנטי. ייחודו של המנזר בכך שאין בו אפסיס, בניגוד למקובל ברוב אתרי הפולחן הנוצריים מתקופה זו בארץ ישראל. ניתן לראות כאן חלקי בית בד, רצפת פסיפס, בורות מים ואגני אבן.
+
|איך_להגיע=
 +
אזור הטיול הוא פרבריה הצפוניים של העיר מודיעין.
  
בצפון-מערב המתחם נמצאת גת עתיקה הכוללת משטח דריכה, בור איגום ובור שיקוע.
+
הגישה למסלול היא מצומת שילת על כביש מס' 443 - צומת הכניסה העיקרית לעיר מודיעין.  
  
נשוב לכביש הראשי באותה דרך. כעת נמדוד 2 ק"מ. עשרות מטרים לפני צומת אזור התעשייה ובית הקברות של מודיעין, נראה מימין (מדרום) לכביש מחשוף קרקע אדומה.
+
לבאים מכיוון גוש דן ושאר אזור החוף, יש לנסוע בכביש מס' 1 ולהמשיך לפי השילוט לכיוון העיר מודיעין, עד צומת שילת.
  
זהו אתר גיאולוגי ייחודי בו נחשפים סלעים מתצורות גיאולוגיות הנמצאות בד"כ עמוק בקרקע, ומכונות '''תצורות פלשת ואחוזם'''. המסלע כאן כולל אבן חול שנוצרה בים, חרסית ותלכיד נחלים (קונגלומרט).
+
לבאים מכיוון ירושלים, יש לנסוע בכביש 443 ממחלף יגאל ידין (ליד שכונת רמות), דרך מחסום מכבים עד צומת שילת. ניתן גם לנסוע בכביש מס' 1 עד מחלף לטרון, ולפנות לפי השילוט לעיר מודיעין, וממנה להגיע לצומת.
  
לא הוסדרה נקודת עצירה מסודרת בנקודה זו. למעוניינים לצלם את האתר, ניתן בסוף המסלול (בחזרה בכביש 443 מערבה) לעצור במפרץ חנייה בצד הנגדי של הכביש (מול המחשוף) ולהתבונן עליו.
+
|אורך המסלול=כ- 10 ק"מ.
 +
|משך המסלול=כשעתיים-שלוש (כולל נסיעה בין האתרים).
 +
|טיפוס מצטבר=הליכות קצרות ללא טיפוס משמעותי.
 +
|מפה=kureikur.gif
 +
|תיאור המסלול=
  
כעת נמשיך עד '''מחסום מכבים''' (עוד כ- 5 ק"מ נסיעה). ממש לפני המחסום יש פנייה שמאלה למגרש החנייה של המחסום. הפנייה אינה מרומזרת ויש לפנות בזהירות.
+
בצומת שילת יש לפנות לכביש מס' 446 - לכיוון מודיעין עילית ויישובי הסביבה (פנייה שמאלה לבאים מכיוון גוש דן, ימינה לבאים מכיוון ירושלים דרך כביש מס' 443).
  
נחנה במגרש החנייה ונעלה רגלית לצד כביש העולה לגבעה ממערב למחסום (כביש זה מגיע בסופו למחנה צבאי).
+
לאחר כ- 700 מ', יש לפנות ברמזור שמאלה ל'''מושב שילת'''.
  
בסוף העלייה , מול עיקול בגדר ההפרדה, מסתעף ימינה (צפונה) שביל רגלי קצר ובו סימונים מאולתרים.
+
מושב זה הוקם בסוף שנות ה- 70', כחלק מגוש התיישבות לאורך "הקו הירוק" באזור מודיעין - גוש הכולל גם את מושב כפר-רות (שהוקם באותה שנה). בשנות ה- 80' הוקמו היישובים מכבים ורעות, ובשנות ה- 90' הושלם גוש ההתיישבות עם הקמתם של לפיד, כפר האורנים והעיר מודיעין.
  
שביל זה יוליך אותנו לאתר העתיקות '''חורבת פרעוש''', הנמצא 100 מ' צפונית לכביש - בצמוד וממערב לגדר ההפרדה.
+
אחרי נסיעה של כ- 330 מ' באזור התעשייה, מגיעים לצומת בה פונים ימינה (ברקע נמצא תל שילת ו"הכפר החשמונאי" הפועל בשטחו). לאחר כ- 400 מ' (במהלכם נעבור כיכר קטנה), מגיעים לשער הכניסה למושב שילת. עוברים בשער וחונים בחנייה הממוקמת באתר.
  
אתר זה עלה על מפת הטיולים לאחר הקמת גדר ההפרדה, במהלך בנייתה נחפר המקום. בחפירות באתר התגלו שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית, מצד רומי ומקווה קדום. חוג המטיילים של היישוב בית חורון הציב באתר שלטי הסבר.
+
בצידה המזרחי של החנייה ממוקמת '''האנדרטה לחללי קרב ח'רבת כוריכור''' במלחמת העצמאות. האנדרטה חודשה בשנים האחרונות.
  
מכאן נשוב לרכב וניסע מערבה. נחלוף על פני צומת שילת ועל פני צומת הכניסה המערבית למודיעין, ומאות מטרים אחריה נפנה לפי השילוט ל"קברות המכבים", בדרך כורכר טובה המסומנת אדום. לאחר עשרות מטרים נגיע לצומת ובה נפנה שמאלה לדרך המקבילה לכביש 443, ונחנה כמעט מייד.
 
  
בצלע הגבעה נמצא אתר '''"קברות המכבים"''', בו נמצאים תשעה קברים מלבניים החצובים בסלע, ולצד חלקם נמצאות אבני גולל ששימשו לחתימת הקברים. למעשה זהו שדה קברים של נוצרים או עובדי אלילים, וכפי הנראה יש לו קשר למנזר הביזנטי בו ביקרנו בתחילת היום. הקברים הם "קברי ארגז" מלבניים החצובים בסלע, ולצידם מחצבות עתיקות. המקום זכה לפרסום רב כתוצאה מזיהוי שגוי שלו לפני כמאה שנה עם קברי החשמונאים (המכבים) המוזכרים בספרי החשמונאים. בספר חשמונאים א' י"ג מסופר כי הקברים הוקמו ע"י שמעון, אחרון חמשת בניו של מתתיהו שנותר בחיים, והקים בראש גבעה נישאה שבע מצבות גבוהות דמויות פירמידה, לזכר הוריו וארבעת אחיו. ספרי החשמונאים לא נכללו בתנ"ך ומקורם העברי אבד עם הדורות. הספרים נשמרו בגרסאות לועזיות, ומהן נערכו כמה תרגומים לעברית.
+
מנקודה זו חוזרים באותה הדרך לצומת הכניסה למושב שילת, ופונים שמאלה (צפונה) בכביש מס' 446. אחרי כחצי ק"מ נוסף יש לפנות ימינה לכיוון היישובים לפיד וכפר האורנים.
  
בתרגום פרנקל (1885) מסופר על הקמת הקברים, אחרי רצח יונתן החשמונאי בידי טריפון הסלווקי:
+
מייד בכניסה ליישוב '''לפיד''' - יישוב קהילתי שהוקם ב- 1996 כחלק מ"תוכנית הכוכבים" לבניית יישובים לאורך "הקו הירוק", ניצב מצפון לכביש סלע ועליו '''לוח זיכרון לנופלי הקרב'''. ליד סלע זה נמצא מתקן משחקים ובו "גשר תלוי" מרשים.
"וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית. ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים. ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה". מכאן ניתן להסיק כי ניתן היה לראות את ציון הקברים מהים התיכון.
 
  
זיהוי הקברים באתר זה נגרם מתשובתם של ערביים מקומיים לחוקרים בשלהי המאה ה- 19, שהתעניינו בשם המקום = "קובור אל יהוד". כתוצאה מכך, הפך המקום לאתר עלייה לרגל. בשנת 1909 עלו למקום תלמידי גימנסיה הרצליה שהדליקו במקום לפידים לרגל החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים". המיתוס התעצם עם טקסי מירוץ הלפיד של תנועת מכבי העולמית (על שם המכבים!) החל משנת 1945. בדיעבד, ידוע לנו כיום שקברים אלו שייכים לתקופה הרומית, מאות שנים לאחר תקופת החשמונאים.
+
נמשיך ישר ברחוב הראשי של לפיד (רחוב הרי ירושלים), נחלוף על פני כיכר קטנה, נמשיך ישר ולאחר כ- 1.3 ק"מ מהכביש הראשי נגיע לכניסה ליישוב '''כפר האורנים'''. למרות רצף הבנייה בין לפיד וכפר האורנים, היישוב הראשון הוקם בשטח ההפקר ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין, ואילו היישוב השני הוקם מעבר לקו הירוק, ושייך למועצה האזורית מטה בנימין.
  
מיקומה של מודיעין העתיקה שנוי במחלוקת, אך רבים סבורים שיש לה קשר לכפר הערבי אל-מידיה, במרחק כקילומטר מצפון לנו מעבר לאפיק נחל מודיעין ול"קו הירוק". לצד אל-מידיה נמצא תל קדום, תל א-ראס, אותו הוצע בעבר לזהות עם מודיעין הקדומה. כיום נמצאים התל והכפר מעבר לגדר ההפרדה, אך ניתן לצפות עליהם משכונת רמת מודיעין הצמודה ליישוב חשמונאים (יישוב דתי, ולכן התצפית הזו אינה אפשרית בשבתות ובחגים).
+
לאחר כ- 100 מ' ברחוב אהוד (הרחוב המרכזי של כפר האורנים), נפנה ימינה לרחוב הגבעה, בו ניסע כ- 80 מ' ונפנה שמאלה לרחוב הפסגה - רחוב ללא מוצא, המוביל לאתר הארכיאולוגי '''ח'רבת כוריכור'''.
  
בשנים האחרונות עלו מספר הצעות לזיהוי מודיעין העתיקה, ובעקבות כך גם למיקום הקברים, ובין היתר גבעת תיתורה בכניסה למודיעין, וח'רבת אום אל עומדאן בדרום מודיעין, בה נמצא בית כנסת קדום.
+
ניסע ברחוב זה עד לסובה קטנה בסופו (כ- 300 מ'), ובה נחנה. בצידו המערבי של הרחוב נמצא אתר העתיקות, ובו '''שורת מערות''' שרובן מגודרות ונעולות. כאשר הולכים מקצה הרחוב צפונה, נראה כי למערה השנייה יש שער פתוח בו ניתן להיכנס למערה, ולצאת דרכה אל פסגת הגבעה ללא זחילה כלשהי (אין צורך באמצעי תאורה).
  
על פסגת הגבעה נמצאת '''אנדרטה''' המנציחה את חללי הקרבות באזור מודיעין, ובפרט [[בעקבות קרב כוריכור|קרב כוריכור]] וקרב משלט 219 (לגלעד נוסף לזכר הקרב בו נגיע בתחנה הבאה במסלול). לצד לוחות ובהם שמות הנופלים יש שמונה משולשי בטון דמויי הלהבות בראשם של נרות חנוכה.
+
באתר שכן המוצב הירדני שחלש על אזור הקרב.  המערות באתר הן מערות חצובות, בחלקן נתגלו שרידי בנייה - עמודי תמיכה לתקרת המערה ובור מים. בין המערות נחצבו מחילות צרות שהמעבר בהן אפשרי בזחילה בלבד. חציבתן של חלק מהמחילות לא הושלמה.
 +
בחפירות באתר נמצאו כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה, ומטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא - המעיד על השימוש במערות אלו כמערות מסתור.
  
נשוב לרכב ונחזור לסימון האדום. כעת נמשיך עוד מאות מטרים עם הסימון, בין שדות ויערות, עד שנראה מימין מבנה עתיק וציורי ביער - '''קבר שייח' ע'רבאווי''' (בעברית - חורבת הגרדי, ע"ש יוחנן הגרדי, בנו בכורו של מתתיהו החשמונאי), ובחזיתו גלעד המנציח את נופלי קרבות משלט 219 במלחמת העצמאות. משלט זה, הנמצא כקילומטר מצפון לנו, נכבש ע"י כוחות חטיבת "קרייתי" במסגרת מבצע "דני" ביולי 1948. למרות היותו של המקום אזור גבול, לא ניצלו הכוחות את ההפוגה למיגון וביצור ראוי. ב- 24 בספטמבר 1948 פתחו הערבים בהתקפה על הכוחות שהחזיקו באתר, ובקרבות הכבדים שנמשכו כשבע שעות, נפלו 23 לוחמים מגדוד 142 של החטיבה בטרם שוחרר המשלט שוב. שניים מחללי הקרב מוגדרים כנעדרים שמקום קבורתם לא נודע עד היום. בגלעד מונצחים גם שלושה לוחמים נוספים שנפלו בתקריות סמוכות לקרב. לצד הגלעד ניצב שלט זיכרון המספר את סיפור המקום.
+
מכאן נשוב חזרה לרחוב אהוד באותה הדרך. נפנה ימינה וניסע ברחוב אהוד כ- 450 מ', עד קצה גן ציבורי בצידו המזרחי של הרחוב.
  
קבר השייח' הוא למעשה מקאם - מבנה ללא מצבת קבר, לזכרו של שייח' ערבי מקומי. האתר הוקם על שרידי מבנה קדום יותר, מהתקופה הביזנטית.
+
כאן התגלה '''בית מרחץ מהתקופה הרומאית''', המגודר כיום, אך הוקם מעליו גשר עץ המאפשר להתרשם מהממצאים. האתר נחפר בשנים 1999-1998 ומוזנח בשנים האחרונות. מאמר על בית המרחץ והממצאים זמין ברשת [http://www.planetnana.co.il/larinb/40_25_12_21_43_484.pdf בקישור הבא].  
  
לפני כ- 20 שנה, "אימצו" אלמונים את המקום, בנו בו את המצבה הנוכחית שבתוך המבנה, וקראו למקום "קבר מתתיהו הכהן הגדול".
+
בית המרחץ נבנה בשני שלבים עיקריים, וכלל חמישה חדרים. הכניסה למבנה היתה ממזרח, והוליכה לחדר המלתחה . מחדר זה היתה גישה לחדרים נוספים - חדר ההסקה, החדר הפושר, החדר החם והחדר הקר. בקירותיהם של חלק מהחדרים שרדו אריחי חרס מרובעים.
 +
בשלב השני, הוקם אולם מלתחה גדול הנראה היטב במזרח בית המרחץ. באולם זה בולטים ספסלי אבן הנראים היטב כיום.
  
בעוד שאין עדויות ארכיאולוגיות לכך, עלו בשנים האחרונות הצעות לזיהוי קברות המכבים בגל אבנים גדול הנמצא 30 מטרים מצפון לקבר השייח', ובעתיד מתוכננות חפירות מסודרות באתר.
+
בשלב השלישי, הופסק השימוש באתר כבית מרחץ. בשלב זה שימש האתר ככל הנראה למגורים.
  
מנקודה זו נחזור לכביש הראשי. לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין, יש להסתובב חזרה במסעף מבוא מודיעים.
+
באתר נמצאו קטעי פסיפס צבעוני (שאינו נראה כיום בשטח), ובו שרידי כתובת בשפה היוונית, ובה כנראה השם "מרכוס" - וייתכן שזה היה בונה בית המרחץ, או שהאתר הוקדש לאיש זה שזהותו אינה ידועה.
  
 
+
לסיום, ניסע ברחוב אהוד עד למפגשו עם רח' נחל מודיעין (עוד כ- 600 מ'). מנקודה זו יש '''תצפית''' יפה, אם כי לא מסודרת, לעבר הרי בנימין, ולעבר העיר המתרחבת מודיעין עילית. ניתן לראות היטב גם את גדר ההפרדה, ובפאתי מודיעין עילית נראית [[שמורת אלוני בילעין]].
<h3>אפשרויות נוספות</h3>
+
בנקודה זו מסתיים הטיול. ניתן לשוב מכאן דרך רח' נחל מודיעין עד מפגשו עם רח' אהוד - ומשם, כפי שבאנו, עד לצומת שילת (מרחק נסיעה של כ- 3.5 ק"מ).
ניתן לשלב מסלול זה עם אתרי מסלול [[בעקבות קרב כוריכור]] למסלול רכוב ארוך.
 
 
 
בקרבת המסלול יש עוד כמה אתרי טיול מומלצים:
 
* '''פארק נאות קדומים''' - פארק בתשלום המציג את נופי הארץ בתקופת התנ"ך, המשנה והתלמוד. סגור בשבתות וחגים וכולל מגוון מסלולי הליכה (כולל מסלולים למוגבלי תנועה).
 
* '''בקעת הנזירים''' - מערות מרשימות בפאתי [[יער בן-שמן]].
 
* '''הכפר החשמונאי''' - בתל שילת, בתחומי מושב שילת, נמצא אתר ביקור בתשלום ובתיאום מראש, המציג את חיי היום-יום בכפר בתקופות קדומות.
 
* '''מצפה מודיעין''' - נקודת מוצא לטיול/פיקניק ב[[יער בן-שמן]]. האתר פופולארי מאד בקרב רוכבי אופניים ועשוי להיות עמוס במבקרים בשבתות ובחגים.
 
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
בחורף - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[נרקיס מצוי]] באזור "קברות המכבים" וחורבת הגרדי.
+
אין במסלול מוקדי עניין עונתיים.
  
בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, וראויים לציון מרבדי חרציות בחורבת תיתורה (הסמוכה למסלול) וריכוזי דרדר גדול-פרחים בחורבת פרעוש.
+
בתל שילת, הסמוך למסלול, יש פריחה מרשימה של עצי שקד בחודש פברואר.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
רוב השירותים זמינים בעיר מודיעין.
+
גני שעשועים ומתקני משחק ביישובים שבמסלול (לפיד וכפר האורנים).
 
 
לצד המסלול נמצאת תחנת דלק ומסעדה בצומת שילת לכיוון מערב.
 
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* היישוב מבוא מודיעים הוא יישוב דתי, ואין להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגי ישראל.
+
* ניתן לשלב במסלול אתרים נוספים באזור: "הכפר החשמונאי" בתל שילת (דורש תיאום מראש, כניסה בתשלום), פארק נאות קדומים (כניסה בתשלום, סגור בשבתות ובחגים), "קברות המכבים" ועוד.
* הגישה לאתר חורבת פרעוש צמודה לגדר ההפרדה. לקבוצות מאורגנות, חשוב לתאם מראש את הביקור באתר.
+
* ניתן לבצע את הטיול גם כמסלול אופניים, אולם בזהירות - כביש מס' 446 הוא כביש סואן ולא הוסדר לאורכו מעבר נוח ובטוח להולכי רגל ורוכבי אופניים.
* המסלול בחורבת פרעוש חשוף לשמש.
 
* השדות בין "קברות המכבים" לשייח' ערבאווי הם שטחים חקלאיים מעובדים ויש להימנע מכניסה אליהם (ברגל או ברכב), הפוגעת בגידולים החקלאיים.
 
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
+
* בית מרחץ רומי וחווה חקלאית ביזנטית ביישוב מנורה (ח' כוריכור) - חנניה היזמי, פורסם ב"קדמוניות" 127 - שנת תשס"ד/2004.
* [http://stwww.weizmann.ac.il/g-earth/pgs/preservation_sites/modiin.htm מחשוף פלשת ואחוזם] - מתוך רשימת אתרים גיאולוגיים לשימור.
+
* [http://www.mcity.co.il/index.php?id=548 אזור מודיעין בקרבות תש"ח] - מנחם בנטוב, אתר mcity.
* [http://www.haaretz.co.il/gallery/trip/1.1586954 בעקבות הקברים האבודים של המכבים] - משה גלעד, "הארץ", 10/12/2011.
+
* [http://he.wikipedia.org/wiki/קרב_חירבת_כוריכור קרב ח'רבת כוריכור] - ויקיפדיה.
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3476139,00.html בעקבות התעלומה: איפה נקברו המכבים?] - דני הרמן, אתר YNET, יום 4/12/2007.
 
* [http://www.aka.idf.il/Eitan/pratim/pirteyErua/?docId=32925 נעדרי משלט 219] - באתר הענף לאיתור נעדרים, צה"ל.
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 160: שורה 142:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:tel_gezer.jpg|200px
+
תמונה:parosh_ruin1.jpg|200px
default [[גן לאומי תל גזר]]
+
default [[עתיקות במבואות מודיעין]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גן לאומי תל גזר]]
+
[[עתיקות במבואות מודיעין]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
  
 
}}
 
}}
 +
 +
[[קטגוריה:מערות בישראל]]

גרסה מ־05:30, 25 בספטמבר 2012

מסלול טיול: ניסוי1

טיול רכוב בין אתרי מורשת קרב בפאתי העיר מודיעין, בדגש על קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות.

  • מסלול טיול
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: 9- מבואות ירושלים
  • מיקום: צפונית לעיר מודיעין
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:כ- 10 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:10/3/2009
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:10/3/2009



Kureikur galed.jpg

גלעד המ"ה במושב שילת, (עמית מנדלסון, 10/3/2009)


עוד אתרים בסביבה

רקע: ניסוי1

באזור הטיול נערך אחד הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות - הקרב על ח'רבת כוריכור.

סיפור הקרב ואתרי האזור כמעט ואינם מוכרים למטיילים, ויובאו כאן בקצרה, תיאור מורחב ניתן לקרוא בקישורים להלן.

אזור מודיעין נכבש במסגרת מבצע "דני" במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה.

כוחות חטיבת "יפתח" תפסו משלטים באזור הכפרים שילתא (כיום מושב שילת) ואל-בורג' (כיום חורבת תיתורה), הנמצאים בקרבת עורק התנועה מרמאללה ללטרון, וניסו לתפוס את משלט ח'רבת כוריכור (נקודת גובה 318 מ') - החולש על סביבתו. בליל 17-16 ביולי, שעות מעטות לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, תפס כוח של 80 לוחמים מחטיבת "יפתח" את הכיפה המזרחית ברכס כוריכור. הכיפה המערבית נתפסה בידי הלגיון הערבי.

עם שחר, תקף הלגיון הערבי באש מקלעים ומרגמות את הפלוגה שנאחזה ברכס. מצד דרום נעו שריוניות כדי לכתר את הפלוגה.

לאור הלחץ הצבאי והנפגעים הרבים, הורה מפקד הפלוגה על נסיגה לעבר משלטי שילתא ואל-בורג'. הנסיגה היתה קשה ובוצעה תחת אש כבדה, תוך גילויי גבורה רבים.

בקרב נפלו 45 הרוגים לצה"ל. גופות 44 מהם נותרו בשטח כשנה וחצי עד שהתאפשר להביאן לקבר ישראל בהר הרצל בירושלים. החלל ה- 45 נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק סמוך ליום הקרב.

בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, היה בח'רבת כוריכור משלט ירדני הצופה לעבר שטחי ישראל. בתווך בין משלט שילתא ובין משלט כוריכור, השתרע שטח הפקר, בו הוקם לימים היישוב לפיד.

איך להגיע:

אזור הטיול הוא פרבריה הצפוניים של העיר מודיעין.

הגישה למסלול היא מצומת שילת על כביש מס' 443 - צומת הכניסה העיקרית לעיר מודיעין.

לבאים מכיוון גוש דן ושאר אזור החוף, יש לנסוע בכביש מס' 1 ולהמשיך לפי השילוט לכיוון העיר מודיעין, עד צומת שילת.

לבאים מכיוון ירושלים, יש לנסוע בכביש 443 ממחלף יגאל ידין (ליד שכונת רמות), דרך מחסום מכבים עד צומת שילת. ניתן גם לנסוע בכביש מס' 1 עד מחלף לטרון, ולפנות לפי השילוט לעיר מודיעין, וממנה להגיע לצומת.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:כ- 10 ק"מ.
  • משך המסלול:כשעתיים-שלוש (כולל נסיעה בין האתרים).
  • טיפוס מצטבר:הליכות קצרות ללא טיפוס משמעותי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

בצומת שילת יש לפנות לכביש מס' 446 - לכיוון מודיעין עילית ויישובי הסביבה (פנייה שמאלה לבאים מכיוון גוש דן, ימינה לבאים מכיוון ירושלים דרך כביש מס' 443).

לאחר כ- 700 מ', יש לפנות ברמזור שמאלה למושב שילת.

מושב זה הוקם בסוף שנות ה- 70', כחלק מגוש התיישבות לאורך "הקו הירוק" באזור מודיעין - גוש הכולל גם את מושב כפר-רות (שהוקם באותה שנה). בשנות ה- 80' הוקמו היישובים מכבים ורעות, ובשנות ה- 90' הושלם גוש ההתיישבות עם הקמתם של לפיד, כפר האורנים והעיר מודיעין.

אחרי נסיעה של כ- 330 מ' באזור התעשייה, מגיעים לצומת בה פונים ימינה (ברקע נמצא תל שילת ו"הכפר החשמונאי" הפועל בשטחו). לאחר כ- 400 מ' (במהלכם נעבור כיכר קטנה), מגיעים לשער הכניסה למושב שילת. עוברים בשער וחונים בחנייה הממוקמת באתר.

בצידה המזרחי של החנייה ממוקמת האנדרטה לחללי קרב ח'רבת כוריכור במלחמת העצמאות. האנדרטה חודשה בשנים האחרונות.


מנקודה זו חוזרים באותה הדרך לצומת הכניסה למושב שילת, ופונים שמאלה (צפונה) בכביש מס' 446. אחרי כחצי ק"מ נוסף יש לפנות ימינה לכיוון היישובים לפיד וכפר האורנים.

מייד בכניסה ליישוב לפיד - יישוב קהילתי שהוקם ב- 1996 כחלק מ"תוכנית הכוכבים" לבניית יישובים לאורך "הקו הירוק", ניצב מצפון לכביש סלע ועליו לוח זיכרון לנופלי הקרב. ליד סלע זה נמצא מתקן משחקים ובו "גשר תלוי" מרשים.

נמשיך ישר ברחוב הראשי של לפיד (רחוב הרי ירושלים), נחלוף על פני כיכר קטנה, נמשיך ישר ולאחר כ- 1.3 ק"מ מהכביש הראשי נגיע לכניסה ליישוב כפר האורנים. למרות רצף הבנייה בין לפיד וכפר האורנים, היישוב הראשון הוקם בשטח ההפקר ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין, ואילו היישוב השני הוקם מעבר לקו הירוק, ושייך למועצה האזורית מטה בנימין.

לאחר כ- 100 מ' ברחוב אהוד (הרחוב המרכזי של כפר האורנים), נפנה ימינה לרחוב הגבעה, בו ניסע כ- 80 מ' ונפנה שמאלה לרחוב הפסגה - רחוב ללא מוצא, המוביל לאתר הארכיאולוגי ח'רבת כוריכור.

ניסע ברחוב זה עד לסובה קטנה בסופו (כ- 300 מ'), ובה נחנה. בצידו המערבי של הרחוב נמצא אתר העתיקות, ובו שורת מערות שרובן מגודרות ונעולות. כאשר הולכים מקצה הרחוב צפונה, נראה כי למערה השנייה יש שער פתוח בו ניתן להיכנס למערה, ולצאת דרכה אל פסגת הגבעה ללא זחילה כלשהי (אין צורך באמצעי תאורה).

באתר שכן המוצב הירדני שחלש על אזור הקרב. המערות באתר הן מערות חצובות, בחלקן נתגלו שרידי בנייה - עמודי תמיכה לתקרת המערה ובור מים. בין המערות נחצבו מחילות צרות שהמעבר בהן אפשרי בזחילה בלבד. חציבתן של חלק מהמחילות לא הושלמה. בחפירות באתר נמצאו כלי חרס מן התקופה הרומית הקדומה, ומטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא - המעיד על השימוש במערות אלו כמערות מסתור.

מכאן נשוב חזרה לרחוב אהוד באותה הדרך. נפנה ימינה וניסע ברחוב אהוד כ- 450 מ', עד קצה גן ציבורי בצידו המזרחי של הרחוב.

כאן התגלה בית מרחץ מהתקופה הרומאית, המגודר כיום, אך הוקם מעליו גשר עץ המאפשר להתרשם מהממצאים. האתר נחפר בשנים 1999-1998 ומוזנח בשנים האחרונות. מאמר על בית המרחץ והממצאים זמין ברשת בקישור הבא.

בית המרחץ נבנה בשני שלבים עיקריים, וכלל חמישה חדרים. הכניסה למבנה היתה ממזרח, והוליכה לחדר המלתחה . מחדר זה היתה גישה לחדרים נוספים - חדר ההסקה, החדר הפושר, החדר החם והחדר הקר. בקירותיהם של חלק מהחדרים שרדו אריחי חרס מרובעים. בשלב השני, הוקם אולם מלתחה גדול הנראה היטב במזרח בית המרחץ. באולם זה בולטים ספסלי אבן הנראים היטב כיום.

בשלב השלישי, הופסק השימוש באתר כבית מרחץ. בשלב זה שימש האתר ככל הנראה למגורים.

באתר נמצאו קטעי פסיפס צבעוני (שאינו נראה כיום בשטח), ובו שרידי כתובת בשפה היוונית, ובה כנראה השם "מרכוס" - וייתכן שזה היה בונה בית המרחץ, או שהאתר הוקדש לאיש זה שזהותו אינה ידועה.

לסיום, ניסע ברחוב אהוד עד למפגשו עם רח' נחל מודיעין (עוד כ- 600 מ'). מנקודה זו יש תצפית יפה, אם כי לא מסודרת, לעבר הרי בנימין, ולעבר העיר המתרחבת מודיעין עילית. ניתן לראות היטב גם את גדר ההפרדה, ובפאתי מודיעין עילית נראית שמורת אלוני בילעין. בנקודה זו מסתיים הטיול. ניתן לשוב מכאן דרך רח' נחל מודיעין עד מפגשו עם רח' אהוד - ומשם, כפי שבאנו, עד לצומת שילת (מרחק נסיעה של כ- 3.5 ק"מ).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אין במסלול מוקדי עניין עונתיים.

בתל שילת, הסמוך למסלול, יש פריחה מרשימה של עצי שקד בחודש פברואר.

שירותים למטיילים:

גני שעשועים ומתקני משחק ביישובים שבמסלול (לפיד וכפר האורנים).

הערות ואזהרות:

  • ניתן לשלב במסלול אתרים נוספים באזור: "הכפר החשמונאי" בתל שילת (דורש תיאום מראש, כניסה בתשלום), פארק נאות קדומים (כניסה בתשלום, סגור בשבתות ובחגים), "קברות המכבים" ועוד.
  • ניתן לבצע את הטיול גם כמסלול אופניים, אולם בזהירות - כביש מס' 446 הוא כביש סואן ולא הוסדר לאורכו מעבר נוח ובטוח להולכי רגל ורוכבי אופניים.

הצעות טיול בסביבת ניסוי1:

Mitzpe-modiin.jpg

יער בן-שמן

Hurvat beerit1.jpg

שביל הגבעות הדרומיות

Parosh ruin1.jpg

עתיקות במבואות מודיעין

קישורים נוספים וספרות מומלצת: