קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "דף לדוגמא"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="טיול בבקעת הירדן, בקעת הירדן, אנדרטת הבקעה, שמורת הסלוודורה הפרסית"></meta>
+
<meta name="keywords" content="פארק קנדה, פארק איילון-קנדה"></meta>
<meta name="description" content="מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן."></meta>
+
<meta name="description" content="פארק קנדה, על אם הדרך שבין תל אביב וירושלים, עשיר באתרי אריכאולוגיה, היסטוריה ובמעיינות. פארק קנדה הוא אחד הפארקים הגדולים והיפים בארץ."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן.
+
|סקירה=פארק רחב ידיים המשלב נופי בוסתנים, מעיינות, בארות ואתרי עתיקות.
|תמונה=valley_memorial.jpg
+
|תמונה=park-canada3.jpg
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
+
|שם_הצלם=באדיבות פורום אג'נדה
|מקום_הצילום=אנדרטת הבקעה
+
|מקום_הצילום=נוף פארק קנדה - בוסתנים ודקלים
|תאריך_הצילום=19/3/2011
+
|תאריך_הצילום=16/1/2010
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
+
|אזור=השפלה
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
+
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים
|מיקום=בין המושבים נעמה ויפית, לצד כביש הבקעה
+
|מיקום=מזרחית למחלף לטרון
 
|גישה=לכל רכב
 
|גישה=לכל רכב
|שבילי_טיול=לא מסומן.
+
|שבילי_טיול=כחול 9242, ירוק 9241, ירוק 9244, אדום 9243, שחור 9245
|עונות_ביקור=חורף ואביב
+
|עונות_ביקור=כל השנה
|שמורת_טבע=כן
+
|שמורת_טבע=לא
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=רכוב
+
|סוג_מסלול=מעגלי
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/3/2011
+
|תאריך_ביצוע_מסלול= 9/2008
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=25/3/2011
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח= 9/2008
|1=[[מזרח רחובות]]
+
|1=[[גן לאומי תל גזר]]
|2=[[גבעות מרר]]
+
|2=[[גן לאומי הרי יהודה]]
|3=[[מבאר יעקב לרחובות]]
+
|3=[[גן לאומי מודיעין]]
 
|4=[[ממושב ישרש לרחובות]]
 
|4=[[ממושב ישרש לרחובות]]
 
|5=[[שמורת מבוא אשדוד]]
 
|5=[[שמורת מבוא אשדוד]]
שורה 30: שורה 30:
 
|10=[[שמורת מעיינות גיבתון]]
 
|10=[[שמורת מעיינות גיבתון]]
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
[[תמונה:naama_east.jpg|left|thumb|200px|כביש עוקף עוג'א - מבט מערבה, 19/3/2011]]
+
הגישה לפארק קנדה היא ממחלף לטרון בכביש 1 (ת"א-ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מודיעין, (הבאים מכיוון גוש דן והצפון יצטרכו אחרי הירידה מכביש 1, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לגשר הכביש). לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לכניסה הראשית של הפארק (עוד לפני הכניסה הראשית, ניתן לחנות בכניסה למנזר שבמקום). ניתן להגיע גם מאזור רחובות ואשדוד דרך כביש 3 לכיוון המחלף.
 +
ניתן להגיע לפארק גם מהעיר מודיעין.
  
המסלול מתחיל ומסתיים בכביש הבקעה (כביש מס' 90).
+
|טיפוס מצטבר=תלוי במסלול.
 +
|משך המסלול=7-1 שעות.
 +
|אורך המסלול=15-2 ק"מ.
 +
|מפה=Canada_park.gif‏
  
תחילת המסלול היא בצומת הכניסה לכביש עוקף עוג'א, צפונית למושב נעמה.
 
 
המקום נמצא במרחק 16 ק"מ מצומת בית הערבה (מפגש כבישים מס' 1 ו- 90), ו- 55 ק"מ ממחלף יגאל ידין בירושלים.
 
 
סיום המסלול הוא במפגש הבקעה (33 ק"מ צפונית לצומת בית הערבה).
 
 
מכאן ניתן לחזור לירושלים דרך כביש הבקעה, או לנסוע דרך כביש חוצה שומרון לעבר גוש דן (בהתאם למצב הבטחוני).
 
 
|אורך המסלול=35 ק"מ בנסיעה, עד 3 ק"מ ברגל (ההליכה ברגל אופציונלית).
 
|משך המסלול=4-2 שעות, בהתאם לזמן השהייה באתרים.
 
|טיפוס מצטבר=רוב המסלול מישורי. מאנדרטת הבקעה ירידה של כ- 50 מ' למטה.
 
|מפה=central_jordan_valley.gif
 
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 +
[[תמונה:burial-caves-park-canada.jpg|left|thumb|200px|מערת קבורה חצובה בסלע - יובל מנדלסון, אפריל 2012.]]
 +
[[תמונה:park-canada-lake.jpg|right|thumb|200px|אגם פארק קנדה - פורום אג'נדה]]
 +
[[תמונה:andreta-park-canada.jpg|left|thumb|200px|אנדרטה ובית בד ליד חניון הזיתים - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
 +
[[תמונה:sheich-ebn-jabel.jpg|left|thumb|200px|שייח אבן ג'בל - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
 +
[[תמונה:mishlat-yad-taalot.jpg|left|thumb|200px|תעלות קשר באזור משלט י"ד - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
 +
[[תמונה:kashtot-house.jpg|left|thumb|200px|בית הקשתות - מתמלא במים בחורף - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.]]
 +
'''<big>רקע על פארק קנדה:</big>'''
  
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם מספר אתרי ביקור, ידועים יותר ופחות.
+
פארק קנדה (או בשמו המאוחר יותר פארק איילון-קנדה) הוא פארק מטופח שממוקם בגבעות שבין מחלף לטרון לשער הגיא - באמצע הדרך בין תל אביב וירושלים. אזור זה היה שדה קרב קשה במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש המרחב במלחמת ששת הימים פונו תושבי ארבעה כפרים פלסטיניים שישבו באזור, והוא הפך לאחד הפארקים היפים בישראל. פיתוח הפארק בוצע בידי הקרן הקיימת לישראל, החל משנת 1973, בעזרת תרומתם הנדיבה של יהודי קנדה, בתחום הפארק נמצא תל העיר הקדומה איילון, שנתן לפארק את שמו השני - פארק איילון.  
 
 
ניתן לבצעו כמסלול ייעודי, אך ניתן גם לבצע חלקים ממנו כחלק מנסיעה שגרתית דרך הבקעה מירושלים לצפון.
 
 
 
תחילת המסלול היא בפנייה לכביש עוקף עוג'א. כביש זה שאינו מטוייל, מסתעף מכביש הבקעה בצמוד ומצפון למושב נעמ"ה, וחוזר לכביש הבקעה בקרבת מסעף נירן (נערן). בשגרה, הכביש משמש את חקלאי הבקעה וצה"ל, ובתקופות מתיחות בטחונית ניתן לנסוע בו כתחליף לכביש הבקעה העובר דרך הכפר עוג'א א-תחתא, שבשליטת הרשות הפלסטינית.
 
 
 
מושב נעמ"ה נקרא בתחילתו נעמה, לאור דמיון השמות לכפר נועיימה (כיום בתחומי העיר יריחו), אולם השם שונה לאחר זמן קצר ל"נעמי". התושבים דבקו בשם המקורי, ולאחרונה נמצאה פשרה בין ועדת השמות ובין התושבים, ע"י הפיכת שם היישוב לראשי תיבות: נוער עולה מיישב הבקעה.
 
 
 
מצפון למושב יש פנייה משולטת לתבליני נעמ"ה. נפנה כאן, וניסע היישר מזרחה כ- 4 ק"מ עד שהכביש מתעקל שמאלה בקרבת מפגש גדר המערכת. מכאן ואילך אין לרדת מזרחה מהכביש, עד שהכביש נפרד מתוואי הגדר (לאורך כ- 6 ק"מ).
 
 
 
[[תמונה:yitav_ubeide.jpg|left|thumb|200px|כביש עוקף עוג'א - במפגש הנחלים ייטב ואבו-עוביידה, 19/3/2011]]
 
  
לאחר כקילומטר וחצי נוספים, יורד הכביש ל'''מפגש קניונים מרשימים''' בחוואר - ואדי אבו-עוביידה בדרום ונחל ייט"ב (ואדי עוג'א) בצפון.
+
המרחב משלב יערות אורנים נטועים יחד עם כרמי זיתים, בוסתני שקדים ועצי פרי נוספים כמו תמרים ושקדים, שפריחתם החורפית מרהיבה. כמו כן בולטים כאן אתרים היסטוריים רבים ומעיינות קטנים. אגם מלאכותי קטן ונאה ולצידו מדשאה רחבה עם עצי תמרים ופינות נופש ופיקניק לכל המשפחה עם שולחנות וספסלי ישיבה מהווים אטרקציה למשפחות המעוניינות בבילוי משפחתי עם ילדים עם מנגל בחיק הטבע.
  
מכאן עולה הכביש צפונה וממשיך שוב בקטע מישורי ארוך, בצמוד לגדר המערכת.
+
אתרי המורשת בפארק כוללים, בין היתר, מערות קבורה עתיקות, מבנים מבוצרים, שרידי כנסייה ובית מרחץ רומאי, קבר שייח' (מקאם) ועוד. בפארק יש מספר מעיינות קטנים, שהזינו אמת מים קדומה שהובילה לעיר הקדומה ששכנה באזור - אמאוס.
  
בשנים גשומות, יש לצד קטע זה של הכביש מרבדי פריחה מרשימים בסוף החורף ובתחילת האביב.
+
לחובבי ההליכה בטבע ישנה אפשרות לצאת למסלולי טיול בשטח פארק קנדה, המשתרע על כ- 12 אלף דונם, ומציע מגוון אפשרויות טיולים במקום המתאימות לכל דרגה החל מטיולים לכל המשפחה ועד לטיולים למיטיבי לכת ולרוכבי אופניים. שבילי הטיול בפארק עוברים לאורך קילומטרים רבים ומשלבים אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרבות, תצפיות נוף ופריחה עונתית.
  
אחרי 4 ק"מ נוספים, מתעקל הכביש שמאלה ונפרד מגדר המערכת. נמשיך ישר עוד 3.5 ק"מ ונגיע לצומת טי עם כביש המקשר את כביש הבקעה עם שטחים חקלאיים.
+
ההיסטוריה של המרחב ארוכה ומרשימה, ובתקופות רבות היו כאן קרבות קשים, החל מקרב יהושע בחמשת מלכי האמורי ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון") ועד למלחמת העצמאות. בתקופת הבית הראשון היה היישוב העיקרי באזור העיר הקדומה איילון, בנחלת שבט דן. בתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית, הפכה אמאוס, הסמוכה למחלף לטרון, ליישוב המרכזי. המקום מוזכר במקורות יהודיים ונוצריים רבים. בין היתר, ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסלווקי בפיקוד גורגיאס (קרב אמאוס) ואילו במרד בר כוכבא אחת המשמרות הרומאיות ישבה כאן. המקום הוזכר במקורות היהודיים כיישוב משגשג ובעל איכות חיים גבוהה, אך ללא חשיבות רוחנית. עם חורבן הבית השני והעברת המרכז הרוחני היהודי מירושלים ליבנה בידי רבן יוחנן בן זכאי, מסופר על רבי אלעזר בן ערך, אחד מתלמידיו: "ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנה אלך?  והוא, שאמר: נלך למאום (=אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דרבי נתן נוסח ב').
  
כאן נפנה שמאלה, נחלוף בין מטעי תמרים ולאחר 800 מ' נגיע לכביש הבקעה.
+
== הצעת מסלולי טיול בפארק קנדה: ==
 +
להלן רשימת אתרי העניין שבפארק, משפחות עם ילדים ישמחו להסתפק בטיול מעגלי קצר של כשני ק"מ הליכה, למעוניינים ניתן להרחיב את הטיול לאתרים נוספים בסביבה כטיול בדרגה בינונית או ארוכה, בהתאם להרחבות המופיעות בהמשך.
  
עד כאן נסענו 14 ק"מ. במידה ומעדיפים לוותר על עוקף עוג'א, מרחק הנסיעה מנעמ"ה לנקודה זו הוא 7 ק"מ.
+
* '''כנסיית אמאוס''' - בטרם נתחיל את טיולנו בפארק קנדה, נזכיר כי מספר מאות מטרים לפני הכניסה הראשית לפארק קנדה ניצבת לה כנסיית אמאוס, אתר עתיקות מעניין. הכניסה לאתר היא בתשלום סמלי ומקבלים עלון הסבר על המקום. במקום קיימים שרידי כנסייה קדומה בת כ- 1500 שנה, ששימשה את העיר אמאוס-ניקופוליס בתקופה הביזנטית, וזאת לאור זיהוי אמאוס כמקום בו פגש ישו הנוצרי שניים מתלמידיו לאחר תחייתו, שלושה ימים אחרי שנצלב. השרידים נמצאים בתחום מנזר שהוקם בראשית המאה ה- 20', ובו יש מוזיאון קטן המספר על העיר אמאוס-ניקופוליס, ותצוגה של קטעי הפסיפסים שנמצאו במהלך חפירות באתר. המנזר מוחזק כיום בידי קהילת "בני האושר" הקתולית. הכניסה למקום בימים ב'-שבת בשעות 08:30 - 12:00 ו- 14:30 - 17:30 (בחורף המקום נסגר בשעה 17:00). האתר סגור בימי ראשון.
  
כעת נפנה ימינה (צפונה) בכביש הבקעה. לאחר 3 ק"מ נחלוף על פני פנייה שמאלה לקיבוץ גילגל ומושב נתיב הגדוד.  
+
* בסמוך וממזרח למנזר קיים '''בית מרחץ רומאי''', חלק משרידי העיר אמאוס (השם הוא יווני ומקורו כנראה במילה העברית חמת או במילה הארמית חמתא - מקום מעיינות חמים). בית המרחץ התקדש למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", ולכן נשמר במצב מצויין, כולל הכיפות ותנורי ההסקה לחימום המים שהיו מתחת לרצפה. יש לציין כי כיום מי המעיינות באזור אינם חמים או בעלי תכונות מרפא. המעיינות החמים באמאוס יבשו ברעידת אדמה חזקה שהחריבה את העיר בשנת 449 לספירה, אך זכר לייחוד האזור התגלה כעשרה ק"מ צפונה, ב[[שמורת מערת נשר|מערת נשר]], המאופיינת במי תהום בהרכב חריג ועשיר בגופרית. בית המרחץ מגודר כיום ונמצא בתחום בית קברות מוסלמי ששימש את הכפר עימוואס עד 1948.
  
מנקודה זו נמשיך עוד 2.5 ק"מ ונגיע לפנייה משולטת ימינה לשמורת הסלוודורות ולשמורת מלחה (שלטי הכוונה חומים).
+
* '''אגם פארק קנדה''' - מהכנסייה נמשיך כ-400 מטר ברכב אל הכניסה הראשית לפארק קנדה. כאן נפנה ימינה, ולאחר כ-150 מטר, בפנייה הראשונה שמאלה נפנה בדרך מסומנת כחול לחניון הזיתים הסמוך לאגם המלאכותי שבפארק קנדה - במרחק כ-500 מטר. האגם וסביבתו הם מקומות אידיאליים לפיקניק משפחתי על המדשאות, באזור מקומות ישיבה, פינות מנגל, עצים נותני צל. לאגם ישנם מקורות מים - שני מעיינות הנובעים בשטח הפארק בסמוך לאגם והזורמים אליו - מעיין התמרים ועין עקד.
 +
* '''מעיין התמרים''' - מעיין הנמצא בסמוך מאד לאגם ונובע מתוך נקבה, המעיין פעיל כל השנה וזורם באמת מים קצרה לאגם. בין המעיין לאגם נמצא אזור הנופש והפיקניק המרכזי בפארק.
  
נפנה כאן (אם פיספסנו, לאחר 100 מ' יש פנייה משולטת שמאלה למושב תומר ולכפר אל-פסייל).
+
* '''נחל המעיינות''' - ערוץ שלאורכו נבנו אמות מים אשר הובילו מים לעיר הקדומה אמאוס. עד היום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רק בחלק קטן מהעיר - באתרי הכנסייה, בית המרחץ ואמות המים. שביל הליכה מסומן (ירוק 9241) עולה מהאגם לאורך הערוץ לעבר עין עקד, ובדרך ניתן לראות את שרידי אמות המים, בריכת ויסות, בית מעיין ומערות קבורה עתיקות. השביל מומלץ כמסלול הליכה למשפחות.
  
'''[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]''' מתחבאת בין חממות יישובי הבקעה, והגישה אליה מהכביש החקלאי אינה משולטת.
+
* '''עין עקד''' - מעיין קטן הנובע בסמוך לחורבת עקד, זהו מקור המים העליון בנחל המעיינות.
[[תמונה:salvadorot1.jpg|right|thumb|200px|שמורת הסלוודורה הפרסית, 19/3/2011]]
 
כדי לזהות את המקום בשטח, ולאור שינויים אפשריים בשטחי החממות ובתי הרשת, יש למדוד מהכביש הראשי מרחק נסיעה של קילומטר אחד בדיוק. בנקודה זו יש לחנות בצד הדרך וללכת ברגל שמאלה בין החממות, 250 מ' עד לקצה המערבי של השמורה (לאלו שאינם חסים על רכבם, ניתן להגיע ברכב עד השמורה - בהתאם למצב הבוץ/נוכחות רכבים חקלאיים בדרך).
 
  
שמורת הסלוודורות היא "אי" קטן בלב שטחי חקלאות אינטנסיבית, וייחודה בחורשה הצפונית בעולם של עצי סלוודורה פרסית. ייתכן שחורשה זו ניטעה בתקופות קדומות, בשל חשיבות העץ ממנו ייצרו בעבר מברשות שיניים מאולתרות.
+
* '''חורבת עקד''' - אתר עתיקות בגבעה מדרום לעין עקד (דרומית לדרך הפארק הראשית). במקום יש גתות, בורות מים ושרידי מבנה מבוצר מהתקופה החשמונאית, שנהרסו לאחר מכן (ייתכן במהלך המרד הגדול) ושופצו בזריזות לקראת מרד בר כוכבא. כמו כן נמצאת כאן מערכת מסתור שנראה שנחצבה במהלך תקופת מרד בר כוכבא לשימושם במאבק כנגד הכיבוש הרומאי בארץ ישראל. ניתן ללכת לאתר זה רגלית מעין עקד, או לנסוע לנקודה זו לאורך דרך הפארק הראשית.
 +
יש לציין כי בתקופת המרד, ישב הצבא הרומאי באמאוס הסמוכה, כפי שמסופר במדרש איכה רבה.
  
אחרי ביקור בחורשה, (ניתן לשוב באותה דרך, וניתן לחצות את השמורה עד גבולה המזרחי, ולחזור בין החממות לכביש ולרכב - כק"מ הליכה בסך הכל), נחזור לרכב וניסע הלאה עוד כ- 850 מ'. שטח החממות מסתיים, והדרך מתעקלת שמאלה. באזור זה נמצא שילוט של רשות הטבע והגנים המבשר על כניסתנו ל[[שמורת ביצת ואדי מלחה]] (נכון למרץ 2011, השלט הופל על הקרקע).
+
* '''אבן ג'בל''' - אם נשוב לדרך הראשית של הפארק, נמשיך מעט ישר ונפנה ימינה בסימון האדום, נעלה לגבעה ובה מבנה "קבר שייח'" - קאם (מבנה דמוי קבר לזכר אישיות מסויימת, אך אינו קבר בפועל) הנמצא בראש '''גבעת המצפור'''. זהו מבנה כיפתי יפה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה המושל הממלוכי של ירושלים. במשקוף הכניסה ניתן עד היום לראות עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדי העיגול). כיום המבנה קרוי על שם אבן ג'בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפה במחנה צבאו. ברם, החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח' אל-מעלא. מגבעת המצפור ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה. מהגבעה נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את '''"מנזר השתקנים"''' שהנזירים החיים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש. מכאן נראה גם את מבנה המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כמוזיאון הנצחה לחיל השריון.
[[תמונה:tofel_mlecha.jpg|left|thumb|200px|פריחת טופל אדום בביצת ואדי מלחה, 19/3/2011]]
 
כמאה מטרים אחרי העיקול, פונה ימינה דרך עפר טובה מסומנת בכחול. מכאן נצא לסיור קצר בגבולה הצפוני של '''ביצת ואדי מלחה'''.
 
  
אזור זה מהווה שקע מאורך ורדוד יחסית, הקולט לתוכו מי נגר בשטפונות החורף. עם התאדות המים, מצטברים המלחים בקרקע ולפיכך גדלה כאן צמחייה ייחודית שהסתגלה למליחות הגבוהה בקרקע. השיחים השולטים ברוב המלחה הם שיחי אוכם (ממספר מינים), וביניהם ניתן לפגוש גם צמחים נדירים ומעניינים כמו עדעד הביצות וטופל אדום - צמח טפיל מוזר שפרחיו האדומים מזדקרים מתוך הקרקע בסוף החורף. במלחה יש מספר חגורות צומח, בהתאם לכמות המלחים בקרקע, ובדרום-מזרח המלחה נמצא אזור שמליחותו כה גבוהה, עד שהוא חשוף לחלוטין מצמחייה.
+
* '''משלט י"ד''' - מוצב של הלגיון הערבי הירדני בתקופת מלחמת העצמאות. המוצב הותקף ע"י חטיבת הראל ב"מבצע יורם" ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטרת המבצע הייתה לכבוש שני משלטים, משלט י"ג (ע"י גדוד 5 מחטיבת הראל) ומשלט י"ד (ע"י גדוד 3 מחטיבת יפתח). כוח חטיבת הראל היה אמור לכבוש את משלט י"ג, ולאחר מכן היה אמור כוח חטיבת יפתח לעבור דרכו ולכבוש את משלט י"ד. בשל טעות בניווט, הסתער גדוד 5 על משלט י"ד וכבש את מרביתו בקרב קשה. אנשי הכוח לא עמדו על טעותם ודיווחו על כיבוש משלט י"ג. גדוד 3 שיצא למשלט י"ג, נתקל באש הלגיון ונסוג תוך שהוא משאיר את גדוד 5 ללא גיבוי. כאשר התבררה הטעות ניתנה פקודת נסיגה. בקרב היו 14 הרוגים ועשרות פצועים לכוחותינו. כשלון מבצע זה סיים את קרבות לטרון העיקריים במלחמת העצמאות, וזאת עם פריצתה של דרך עוקפת לכביש הראשי לירושלים - "דרך בורמה" ביער אשתאול.
  
השיחים הרבים מהווים מקום מסתור לבעלי החיים שנדחקו הנה עם הפיתוח החקלאי הסמוך, וניתן לפגוש כאן צבאים, מכרסמים ועוד.
+
מקבץ נוסף של אתרים מומלצים לביקור נמצא במזרח הפארק, והגישה אליהם היא בדרך המסומנת שחור 9245.
  
הדרך עבירה לכל רכב (למעט תקופה קצרה לאחר ירידת גשמים חזקים באזור), אך מומלץ לטייל לאורך השמורה ברגל או באופניים, ולהימנע מהתרחקות לעומק המלחה כדי לא להפריע לפעילות בעלי החיים בשמורה.
+
* '''רכס התותחים''' - משלט ירדני הנמצא בפסגה הגבוהה בפארק (גובה 397 מ'). פלוגה מחטיבת הראל הסתערה על המשלט ב"מבצע דני" ביולי 1948 וכבשה אותו, אך נאלצה לסגת לאחר התקפת נגד ירדנית. הפלוגה נסוגה ונאלצה להותיר מאחוריה שלושה פצועים קשה וחובש שליווה אותם, והם נרצחו בידי כוחות הלגיון. במקום נמצאת אנדרטה קטנה.
 +
 +
* '''עינות איילון''' (ביר אל ג'באר) - מעיין נובע בתוך בור, הבור מלא מים וממנו יש זרימת מים לבריכה סמוכה, בגודל 2.5 על 2.5 מטר. פינה נעימה לבקר בה.
  
ניתן לבצע כאן מסלול הליכה באורך מספר קילומטרים, אך לשם כך מומלץ להיעזר בהקפצת רכבים, ולא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך מחוץ לתחומי היישובים.  
+
* '''תל איילון''' - כאן התקיימה העיר הכנענית הקדומה איילון (הנזכרת בספר יהושע). לאחר כיבושי בני ישראל היא הייתה אחת הערים בנחלת שבט דן, בימי המלך דוד העיר השתייכה לממלכת ישראל, ולאחר ההתפצלות של הממלכה לממלכות ישראל ויהודה העיר הפכה לאחת מערי המבצר של ממלכת יהודה בתקופת המלך רחבעם. ההתיישבות בעיר לא הייתה רציפה וחודשה בימי שיבת ציון. במאה ה-12 נבנה במקום מבצר צלבני ("קסטלום ארנולד") במטרה להגן על הדרך לירושלים, ושרידי המבצר נראים עד היום. התל משקיף על חלקים מעמק איילון, המוזכר כבר בספר יהושע. בדורות האחרונים ישב באתר הכפר הערבי יאלו, ששימר את שמה של איילון הקדומה.
  
לאחר שיטוט קצר בצפון המלחה, נשוב לרכב ונחזור חזרה אל כביש הבקעה.
+
* '''בית הקשתות''' - מאגר מים מעליו נבנה מבנה עתיק בעל שלוש קשתות, הקיים מסוף התקופה הרומית (לפני כ-1700 שנה). הביקור מומלץ בחורף ובאביב, כאשר המבנה מלא במים. בקיץ המקום יבש.
[[תמונה:psalim_valley.jpg|right|thumb|200px|"דרך הפסלים", 25/3/2011]]
 
מייד עם הגיענו לכביש, נבחין ב'''אנדרטת זיכרון''' בפנייה למושב תומר ולכפר אל-פסייל. באנדרטה זו מונצחת סג"מ מיכל עדתו, חיילת בת מושב תומר שנדקרה כאן ע"י מחבל באוקטובר 1998, בדרכה לביתה. המחבל נמלט לכפר הסמוך, אולם התושבים בכפר סירבו לתת לו מקלט והוא נתפס במהרה ע"י כוחות הביטחון.
 
  
שם הכפר, אל-פסייל, שומר על השם הקדום "פצאל", שמו של אחיו של המלך הורדוס. הורדוס הקים כאן יישוב בשם "פצאליס", במישורי הסחף הפוריים למרגלות [[מעיינות פצאל]]. צפונית לכפר הוקם מושב פצאל, המנציח את השם הקדום.
+
* '''דרך בורמה הירדנית''' - דרך עורפית שנפרצה ע"י הירדנים כדי לאפשר העברת כוחות מבית נובא (כיום בתחום מבוא חורון) ללטרון, בנתיב מוסתר יחסית מתצפיות צה"ל באזור שעלבים. חלק מדרך זו מסומן כיום שחור 9245.
  
נפנה ימינה, נחלוף על פני צומת פצאל, ו- 300 מ' אחריה נפנה שמאלה בכביש צר המוביל אל '''אנדרטת הבקעה'''.
+
בדרום-מזרח הפארק נמצאים עוד אתרים בעלי עניין, אליהם ניתן לגשת מדרך מסומנת אדום 9243:
  
הכביש חולף דרך חורשה גדולה שניטעה בידי קק"ל (ומתאימה לפיקניק). בקצה החורשה מתעקל הכביש ימינה ועולה למגרש חנייה לצד האנדרטה. לאורך העלייה, מוצבים שלטים ובהם שמות יישובי הבקעה ותאריכי הקמתם.
+
* '''עין אל-בלד''' (עין פרופיל) - מעיין קטן ששימש את הכפר דיר איוב עד למלחמת ששת הימים. המעיין עבר שיפוץ לפני שנים אחדות ולמרגלותיו נבנתה בריכת שכשוך.
  
האנדרטה המרשימה הוקמה בשנת 1972 ביוזמתו של רחבעם זאבי, אלוף פיקוד המרכז דאז (על שמו קרוי כיום כביש הבקעה), ונבנתה ע"י הפסל יגאל תומרקין. באנדרטה מונצחים חללי צה"ל בהגנה על בקעת הירדן ויישוביה, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. חלק ניכר מההרוגים נפלו במהלך מלחמת ההתשה - תקופת המרדפים. בתקופה זו, ניסו מחבלים פלסטינים לחצות את הירדן מערבה ולהיטמע באוכלוסייה בשומרון לצורך ארגון פעילות טרור, או לפגוע ישירות בחיילי צה"ל בבקעה. חיילי צה"ל שזיהו חדירות רדפו אחרי המחבלים, ובחלק מהאירועים התפתחו תקריות קשות בהן נהרגו חיילי וקציני צה"ל - למשל "מרדף המערה" באזור מעלה אפריים, "מרדף ואדי קלט" ועוד. אירוע בולט נוסף שהותיר את חותמו באנדרטה, הוא אסון הנ"ד - התרסקות מסוק צבאי מדרום לעוג'א בשנת 1977, בה נספו 54 חיילי צה"ל.
+
* '''נבי איוב''' - פינת זיכרון שהוקדשה לאיוב (הנתפס כנביא בעיני המוסלמים). כיום ישנן רק הריסות לצד ארבעה עצי אלון גדולים ומרשימים.
  
גרם מדרגות מאפשר למטיילים נקודת תצפית טובה על החקלאות המשגשגת בבקעה, ועל היישובים הקרובים (בעיקר יפית, מצפון לנו, ופצאל שמדרום).
+
* '''שדות מוקשים''' - מפתיע ככל שזה יישמע, בשטח פארק קנדה קיימים שני שדות מוקשים, מהתקופה שהשטח היה בשליטת ממלכת ירדן בין השנים 1948 - 1967. השדות הנ"ל מגודרים היטב ומרוחקים מאזור הפנאי והבילוי של עמק המעיינות, האגם וחניון הזיתים. שדה מוקשים אחד נמצא מתחת למשלט י"ד והשדה השני נמצא במזרח פארק קנדה.
  
לצד האנדרטה ניצבת אנדרטה קטנה נוספת ובה שתי רשימות מונצחים - חיילים בני יישובי הבקעה שנפלו מחוץ לבקעה (גם בשירות צבאי), ואזרחים בני הבקעה שנספו בפיגועי טרור.
+
* '''בארות אמאוס''' - אם נשוב לכניסה הראשית לפארק, ונעבור את הכביש לצד השני, נגיע לדרך מסומנת שחור 9247. דרך זו מקיפה גבעה נמוכה (בה ממוקם חניון הזיתים, שם נמצאת האנדרטה המרכזית לתורמים שאפשרו את הקמת הפארק) ובסופו של דבר ניתן להגיע לצמד בארות עתיקות ששימשו את הכפר עימוואס. הבארות מגודרות ולצידן גדלים עצי תאנה.
[[תמונה:tavlit_valley.jpg|left|thumb|200px|התבליט במפגש הבקעה, 25/3/2011]]
 
התחנה האחרונה בטיול היא מפגש הבקעה. למעוניינים בכך, ניתן לשלב קטע הליכה קצר נוסף מהאנדרטה עד למפגש הבקעה, דרך '''"שביל האומנים"'''. נשלח את הנהג למפגש הבקעה (חזרה ברכב מהחנייה עד הכביש הראשי, פנייה ימינה ולאחר 800 מ' בכביש פנייה משולטת שמאלה למפגש הבקעה). שאר המטיילים יירדו במתינות מהאנדרטה לכיוון דרום-מזרח, על גב שלוחה היורדת עד למסעף הכביש לאנדרטה (400 מ'). לאורך השלוחה ניתן לפגוש באביב פריחה עונתית, ובפרט שום יריחו (גדל אך ורק בבקעת הירדן), מנתור מחוספס, אהרונסוניית פקטורי ועוד.
 
  
במסעף הכביש נפנה ימינה (צפונה) לשביל (סלול בחלקו) באורך 600 מ', ולאורכו ניצבים פסלים מעשה ידי אומנים בני יישובי הבקעה.
 
  
שביל זה, המקביל לכביש הראשי, מסתיים בקצה הדרומי של תחנת הדלק במפגש הבקעה.
 
  
לסיום ניתן להציץ בין המבנים ב'''מפגש הבקעה''', ולראות '''תבליט''' גדול של בקעת הירדן. התבליט מוזנח קמעא, אך עדיין מרשים.
 
  
 
<h2 style="margin:2; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''אפשרויות נוספות:'''</h2>
 
<h2 style="margin:2; background:#cef2e0; font-size:140%; font-weight:bold; border:0px solid #a3bfb1; text-align:right; color:#000; padding:0.2em 0.4em;">'''אפשרויות נוספות:'''</h2>
ניתן לשלב במסלול גם ביקור ב[[מעיינות פצאל]]. כיוון שאתר זה מבודד יחסית, מומלץ להגיע אליו עם נשק וקבוצה.
 
 
כמו כן, ניתן לעלות ברכב לאוכף המוסטרה למרגלות הסרטבה, ומשם לעלות רגלית לקרן סרטבה.
 
  
 
גם מסלול זה מבודד יחסית, וכמו כן מחייב תיאום בטחוני (נמצא בשטח אש).
 
גם מסלול זה מבודד יחסית, וכמו כן מחייב תיאום בטחוני (נמצא בשטח אש).
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
פריחה אביבית מגוונת בחורשים פברואר-מרץ, כתלות בכמות הגשמים השנתית.
+
* סוף נובמבר - תחילת דצמבר - פריחה מרשימה של [[נרקיס מצוי|נרקיסים]] באזורים הטרשיים בפארק.
 +
* פברואר - אפריל - פריחה אביבית מגוונת.
  
בין היתר: טופל אדום, עדעד מאובק ועדעד הביצות ב[[שמורת ביצת ואדי מלחה]], שום יריחו למרגלות אנדרטת הבקעה ועוד.
+
|שירותים למטיילים=
 +
בפארק יש מגוון שירותים למטיילים: חניוני מטיילים הכוללים שולחנות פיקניק, שירותים רטובים, נקודות מים, מתקני משחק, חורשות ועוד.
  
|שירותים למטיילים=
+
בחלקים שונים ובפרט באזור האגם בפארק ניתן לעשות מנגל.
* ביישובים לאורך הדרך, וכן במפגש הבקעה.
 
* למרגלות אנדרטת הבקעה נמצאת חורשה גדולה המתאימה לפיקניק.
 
* תחנת דלק ומקום לאכול במפגש הבקעה וכן בצומת אלמוג (לפני תחילת המסלול).
 
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך מומלץ לטייל בקבוצה, ורצוי לתאם מסלולים רגליים ממושכים עם מוקד הבקעה (טלפונים מופיעים באתר המועצה האזורית).
+
* בחגים צפוי עומס מבקרים בפארק.
* בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
 
 
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* [[פריחה בסרטבה - חורף 2005]].
 
* [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=515268 סג"מ מיכל עדתו] - באתר "יזכור".
 
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס .
 
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
שורה 152: שורה 125:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:pzael_springs.jpg|120px
+
תמונה:tel_gezer.jpg|200px
default [[מעיינות פצאל]]
+
default [[גן לאומי תל גזר]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[מעיינות פצאל]]
+
[[גן לאומי תל גזר]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 161: שורה 134:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:sartaba_far.jpg|200px
+
תמונה:road1_imam_ali.jpg|200px
default [[מבקעת הירדן לקרן סרטבה]]
+
default [[גן לאומי הרי יהודה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[מבקעת הירדן לקרן סרטבה]]
+
[[גן לאומי הרי יהודה]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 170: שורה 143:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:salvadora.jpg|200px
+
תמונה:hurvat_beerit.jpg|200px
default [[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
+
default [[גן לאומי מודיעין]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
+
[[גן לאומי מודיעין]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
  
 
}}
 
}}
 +
 +
[[קטגוריה:פארקים]]

גרסה מ־15:34, 22 ביוני 2012

מסלול טיול: דף לדוגמא

פארק רחב ידיים המשלב נופי בוסתנים, מעיינות, בארות ואתרי עתיקות.

  • מסלול טיול
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: מזרחית למחלף לטרון
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:כחול 9242, ירוק 9241, ירוק 9244, אדום 9243, שחור 9245
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:15-2 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:9/2008
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/2008



Park-canada3.jpg

נוף פארק קנדה - בוסתנים ודקלים, (באדיבות פורום אג'נדה, 16/1/2010)



עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

הגישה לפארק קנדה היא ממחלף לטרון בכביש 1 (ת"א-ירושלים). יש לפנות במחלף לכיוון מודיעין, (הבאים מכיוון גוש דן והצפון יצטרכו אחרי הירידה מכביש 1, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לגשר הכביש). לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לכניסה הראשית של הפארק (עוד לפני הכניסה הראשית, ניתן לחנות בכניסה למנזר שבמקום). ניתן להגיע גם מאזור רחובות ואשדוד דרך כביש 3 לכיוון המחלף. ניתן להגיע לפארק גם מהעיר מודיעין.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:15-2 ק"מ.
  • משך המסלול:7-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:תלוי במסלול.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מערת קבורה חצובה בסלע - יובל מנדלסון, אפריל 2012.
אגם פארק קנדה - פורום אג'נדה
אנדרטה ובית בד ליד חניון הזיתים - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.
שייח אבן ג'בל - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.
תעלות קשר באזור משלט י"ד - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.
בית הקשתות - מתמלא במים בחורף - עמית מנדלסון, ספטמבר 2008.

רקע על פארק קנדה:

פארק קנדה (או בשמו המאוחר יותר פארק איילון-קנדה) הוא פארק מטופח שממוקם בגבעות שבין מחלף לטרון לשער הגיא - באמצע הדרך בין תל אביב וירושלים. אזור זה היה שדה קרב קשה במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש המרחב במלחמת ששת הימים פונו תושבי ארבעה כפרים פלסטיניים שישבו באזור, והוא הפך לאחד הפארקים היפים בישראל. פיתוח הפארק בוצע בידי הקרן הקיימת לישראל, החל משנת 1973, בעזרת תרומתם הנדיבה של יהודי קנדה, בתחום הפארק נמצא תל העיר הקדומה איילון, שנתן לפארק את שמו השני - פארק איילון.

המרחב משלב יערות אורנים נטועים יחד עם כרמי זיתים, בוסתני שקדים ועצי פרי נוספים כמו תמרים ושקדים, שפריחתם החורפית מרהיבה. כמו כן בולטים כאן אתרים היסטוריים רבים ומעיינות קטנים. אגם מלאכותי קטן ונאה ולצידו מדשאה רחבה עם עצי תמרים ופינות נופש ופיקניק לכל המשפחה עם שולחנות וספסלי ישיבה מהווים אטרקציה למשפחות המעוניינות בבילוי משפחתי עם ילדים עם מנגל בחיק הטבע.

אתרי המורשת בפארק כוללים, בין היתר, מערות קבורה עתיקות, מבנים מבוצרים, שרידי כנסייה ובית מרחץ רומאי, קבר שייח' (מקאם) ועוד. בפארק יש מספר מעיינות קטנים, שהזינו אמת מים קדומה שהובילה לעיר הקדומה ששכנה באזור - אמאוס.

לחובבי ההליכה בטבע ישנה אפשרות לצאת למסלולי טיול בשטח פארק קנדה, המשתרע על כ- 12 אלף דונם, ומציע מגוון אפשרויות טיולים במקום המתאימות לכל דרגה החל מטיולים לכל המשפחה ועד לטיולים למיטיבי לכת ולרוכבי אופניים. שבילי הטיול בפארק עוברים לאורך קילומטרים רבים ומשלבים אתרים ארכיאולוגיים, אתרי קרבות, תצפיות נוף ופריחה עונתית.

ההיסטוריה של המרחב ארוכה ומרשימה, ובתקופות רבות היו כאן קרבות קשים, החל מקרב יהושע בחמשת מלכי האמורי ("שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון") ועד למלחמת העצמאות. בתקופת הבית הראשון היה היישוב העיקרי באזור העיר הקדומה איילון, בנחלת שבט דן. בתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית, הפכה אמאוס, הסמוכה למחלף לטרון, ליישוב המרכזי. המקום מוזכר במקורות יהודיים ונוצריים רבים. בין היתר, ניצח כאן יהודה המכבי את הצבא הסלווקי בפיקוד גורגיאס (קרב אמאוס) ואילו במרד בר כוכבא אחת המשמרות הרומאיות ישבה כאן. המקום הוזכר במקורות היהודיים כיישוב משגשג ובעל איכות חיים גבוהה, אך ללא חשיבות רוחנית. עם חורבן הבית השני והעברת המרכז הרוחני היהודי מירושלים ליבנה בידי רבן יוחנן בן זכאי, מסופר על רבי אלעזר בן ערך, אחד מתלמידיו: "ומפני מה לא נתגדל שמו בחכמה? אלא כיוון שיצאו מירושלים אמר: אנה אלך? והוא, שאמר: נלך למאום (=אמאוס), לעיר יפה שמימיה מתוקים - לא נתגדל שמו בחכמה. והם, שאמרו: נלך ליבנה, למקום שמאהבים התורה, למקום שתלמידי חכמים מרובים הם - נתגדל שמם בחכמה" (אבות דרבי נתן נוסח ב').

הצעת מסלולי טיול בפארק קנדה:

להלן רשימת אתרי העניין שבפארק, משפחות עם ילדים ישמחו להסתפק בטיול מעגלי קצר של כשני ק"מ הליכה, למעוניינים ניתן להרחיב את הטיול לאתרים נוספים בסביבה כטיול בדרגה בינונית או ארוכה, בהתאם להרחבות המופיעות בהמשך.

  • כנסיית אמאוס - בטרם נתחיל את טיולנו בפארק קנדה, נזכיר כי מספר מאות מטרים לפני הכניסה הראשית לפארק קנדה ניצבת לה כנסיית אמאוס, אתר עתיקות מעניין. הכניסה לאתר היא בתשלום סמלי ומקבלים עלון הסבר על המקום. במקום קיימים שרידי כנסייה קדומה בת כ- 1500 שנה, ששימשה את העיר אמאוס-ניקופוליס בתקופה הביזנטית, וזאת לאור זיהוי אמאוס כמקום בו פגש ישו הנוצרי שניים מתלמידיו לאחר תחייתו, שלושה ימים אחרי שנצלב. השרידים נמצאים בתחום מנזר שהוקם בראשית המאה ה- 20', ובו יש מוזיאון קטן המספר על העיר אמאוס-ניקופוליס, ותצוגה של קטעי הפסיפסים שנמצאו במהלך חפירות באתר. המנזר מוחזק כיום בידי קהילת "בני האושר" הקתולית. הכניסה למקום בימים ב'-שבת בשעות 08:30 - 12:00 ו- 14:30 - 17:30 (בחורף המקום נסגר בשעה 17:00). האתר סגור בימי ראשון.
  • בסמוך וממזרח למנזר קיים בית מרחץ רומאי, חלק משרידי העיר אמאוס (השם הוא יווני ומקורו כנראה במילה העברית חמת או במילה הארמית חמתא - מקום מעיינות חמים). בית המרחץ התקדש למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", ולכן נשמר במצב מצויין, כולל הכיפות ותנורי ההסקה לחימום המים שהיו מתחת לרצפה. יש לציין כי כיום מי המעיינות באזור אינם חמים או בעלי תכונות מרפא. המעיינות החמים באמאוס יבשו ברעידת אדמה חזקה שהחריבה את העיר בשנת 449 לספירה, אך זכר לייחוד האזור התגלה כעשרה ק"מ צפונה, במערת נשר, המאופיינת במי תהום בהרכב חריג ועשיר בגופרית. בית המרחץ מגודר כיום ונמצא בתחום בית קברות מוסלמי ששימש את הכפר עימוואס עד 1948.
  • אגם פארק קנדה - מהכנסייה נמשיך כ-400 מטר ברכב אל הכניסה הראשית לפארק קנדה. כאן נפנה ימינה, ולאחר כ-150 מטר, בפנייה הראשונה שמאלה נפנה בדרך מסומנת כחול לחניון הזיתים הסמוך לאגם המלאכותי שבפארק קנדה - במרחק כ-500 מטר. האגם וסביבתו הם מקומות אידיאליים לפיקניק משפחתי על המדשאות, באזור מקומות ישיבה, פינות מנגל, עצים נותני צל. לאגם ישנם מקורות מים - שני מעיינות הנובעים בשטח הפארק בסמוך לאגם והזורמים אליו - מעיין התמרים ועין עקד.
  • מעיין התמרים - מעיין הנמצא בסמוך מאד לאגם ונובע מתוך נקבה, המעיין פעיל כל השנה וזורם באמת מים קצרה לאגם. בין המעיין לאגם נמצא אזור הנופש והפיקניק המרכזי בפארק.
  • נחל המעיינות - ערוץ שלאורכו נבנו אמות מים אשר הובילו מים לעיר הקדומה אמאוס. עד היום בוצעו חפירות ארכיאולוגיות רק בחלק קטן מהעיר - באתרי הכנסייה, בית המרחץ ואמות המים. שביל הליכה מסומן (ירוק 9241) עולה מהאגם לאורך הערוץ לעבר עין עקד, ובדרך ניתן לראות את שרידי אמות המים, בריכת ויסות, בית מעיין ומערות קבורה עתיקות. השביל מומלץ כמסלול הליכה למשפחות.
  • עין עקד - מעיין קטן הנובע בסמוך לחורבת עקד, זהו מקור המים העליון בנחל המעיינות.
  • חורבת עקד - אתר עתיקות בגבעה מדרום לעין עקד (דרומית לדרך הפארק הראשית). במקום יש גתות, בורות מים ושרידי מבנה מבוצר מהתקופה החשמונאית, שנהרסו לאחר מכן (ייתכן במהלך המרד הגדול) ושופצו בזריזות לקראת מרד בר כוכבא. כמו כן נמצאת כאן מערכת מסתור שנראה שנחצבה במהלך תקופת מרד בר כוכבא לשימושם במאבק כנגד הכיבוש הרומאי בארץ ישראל. ניתן ללכת לאתר זה רגלית מעין עקד, או לנסוע לנקודה זו לאורך דרך הפארק הראשית.

יש לציין כי בתקופת המרד, ישב הצבא הרומאי באמאוס הסמוכה, כפי שמסופר במדרש איכה רבה.

  • אבן ג'בל - אם נשוב לדרך הראשית של הפארק, נמשיך מעט ישר ונפנה ימינה בסימון האדום, נעלה לגבעה ובה מבנה "קבר שייח'" - קאם (מבנה דמוי קבר לזכר אישיות מסויימת, אך אינו קבר בפועל) הנמצא בראש גבעת המצפור. זהו מבנה כיפתי יפה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה המושל הממלוכי של ירושלים. במשקוף הכניסה ניתן עד היום לראות עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדי העיגול). כיום המבנה קרוי על שם אבן ג'בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפה במחנה צבאו. ברם, החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח' אל-מעלא. מגבעת המצפור ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה. מהגבעה נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את "מנזר השתקנים" שהנזירים החיים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש. מכאן נראה גם את מבנה המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כמוזיאון הנצחה לחיל השריון.
  • משלט י"ד - מוצב של הלגיון הערבי הירדני בתקופת מלחמת העצמאות. המוצב הותקף ע"י חטיבת הראל ב"מבצע יורם" ביוני 1948, ערב ההפוגה הראשונה. מטרת המבצע הייתה לכבוש שני משלטים, משלט י"ג (ע"י גדוד 5 מחטיבת הראל) ומשלט י"ד (ע"י גדוד 3 מחטיבת יפתח). כוח חטיבת הראל היה אמור לכבוש את משלט י"ג, ולאחר מכן היה אמור כוח חטיבת יפתח לעבור דרכו ולכבוש את משלט י"ד. בשל טעות בניווט, הסתער גדוד 5 על משלט י"ד וכבש את מרביתו בקרב קשה. אנשי הכוח לא עמדו על טעותם ודיווחו על כיבוש משלט י"ג. גדוד 3 שיצא למשלט י"ג, נתקל באש הלגיון ונסוג תוך שהוא משאיר את גדוד 5 ללא גיבוי. כאשר התבררה הטעות ניתנה פקודת נסיגה. בקרב היו 14 הרוגים ועשרות פצועים לכוחותינו. כשלון מבצע זה סיים את קרבות לטרון העיקריים במלחמת העצמאות, וזאת עם פריצתה של דרך עוקפת לכביש הראשי לירושלים - "דרך בורמה" ביער אשתאול.

מקבץ נוסף של אתרים מומלצים לביקור נמצא במזרח הפארק, והגישה אליהם היא בדרך המסומנת שחור 9245.

  • רכס התותחים - משלט ירדני הנמצא בפסגה הגבוהה בפארק (גובה 397 מ'). פלוגה מחטיבת הראל הסתערה על המשלט ב"מבצע דני" ביולי 1948 וכבשה אותו, אך נאלצה לסגת לאחר התקפת נגד ירדנית. הפלוגה נסוגה ונאלצה להותיר מאחוריה שלושה פצועים קשה וחובש שליווה אותם, והם נרצחו בידי כוחות הלגיון. במקום נמצאת אנדרטה קטנה.
  • עינות איילון (ביר אל ג'באר) - מעיין נובע בתוך בור, הבור מלא מים וממנו יש זרימת מים לבריכה סמוכה, בגודל 2.5 על 2.5 מטר. פינה נעימה לבקר בה.
  • תל איילון - כאן התקיימה העיר הכנענית הקדומה איילון (הנזכרת בספר יהושע). לאחר כיבושי בני ישראל היא הייתה אחת הערים בנחלת שבט דן, בימי המלך דוד העיר השתייכה לממלכת ישראל, ולאחר ההתפצלות של הממלכה לממלכות ישראל ויהודה העיר הפכה לאחת מערי המבצר של ממלכת יהודה בתקופת המלך רחבעם. ההתיישבות בעיר לא הייתה רציפה וחודשה בימי שיבת ציון. במאה ה-12 נבנה במקום מבצר צלבני ("קסטלום ארנולד") במטרה להגן על הדרך לירושלים, ושרידי המבצר נראים עד היום. התל משקיף על חלקים מעמק איילון, המוזכר כבר בספר יהושע. בדורות האחרונים ישב באתר הכפר הערבי יאלו, ששימר את שמה של איילון הקדומה.
  • בית הקשתות - מאגר מים מעליו נבנה מבנה עתיק בעל שלוש קשתות, הקיים מסוף התקופה הרומית (לפני כ-1700 שנה). הביקור מומלץ בחורף ובאביב, כאשר המבנה מלא במים. בקיץ המקום יבש.
  • דרך בורמה הירדנית - דרך עורפית שנפרצה ע"י הירדנים כדי לאפשר העברת כוחות מבית נובא (כיום בתחום מבוא חורון) ללטרון, בנתיב מוסתר יחסית מתצפיות צה"ל באזור שעלבים. חלק מדרך זו מסומן כיום שחור 9245.

בדרום-מזרח הפארק נמצאים עוד אתרים בעלי עניין, אליהם ניתן לגשת מדרך מסומנת אדום 9243:

  • עין אל-בלד (עין פרופיל) - מעיין קטן ששימש את הכפר דיר איוב עד למלחמת ששת הימים. המעיין עבר שיפוץ לפני שנים אחדות ולמרגלותיו נבנתה בריכת שכשוך.
  • נבי איוב - פינת זיכרון שהוקדשה לאיוב (הנתפס כנביא בעיני המוסלמים). כיום ישנן רק הריסות לצד ארבעה עצי אלון גדולים ומרשימים.
  • שדות מוקשים - מפתיע ככל שזה יישמע, בשטח פארק קנדה קיימים שני שדות מוקשים, מהתקופה שהשטח היה בשליטת ממלכת ירדן בין השנים 1948 - 1967. השדות הנ"ל מגודרים היטב ומרוחקים מאזור הפנאי והבילוי של עמק המעיינות, האגם וחניון הזיתים. שדה מוקשים אחד נמצא מתחת למשלט י"ד והשדה השני נמצא במזרח פארק קנדה.
  • בארות אמאוס - אם נשוב לכניסה הראשית לפארק, ונעבור את הכביש לצד השני, נגיע לדרך מסומנת שחור 9247. דרך זו מקיפה גבעה נמוכה (בה ממוקם חניון הזיתים, שם נמצאת האנדרטה המרכזית לתורמים שאפשרו את הקמת הפארק) ובסופו של דבר ניתן להגיע לצמד בארות עתיקות ששימשו את הכפר עימוואס. הבארות מגודרות ולצידן גדלים עצי תאנה.



אפשרויות נוספות:

גם מסלול זה מבודד יחסית, וכמו כן מחייב תיאום בטחוני (נמצא בשטח אש).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • סוף נובמבר - תחילת דצמבר - פריחה מרשימה של נרקיסים באזורים הטרשיים בפארק.
  • פברואר - אפריל - פריחה אביבית מגוונת.

שירותים למטיילים:

בפארק יש מגוון שירותים למטיילים: חניוני מטיילים הכוללים שולחנות פיקניק, שירותים רטובים, נקודות מים, מתקני משחק, חורשות ועוד.

בחלקים שונים ובפרט באזור האגם בפארק ניתן לעשות מנגל.

הערות ואזהרות:

  • בחגים צפוי עומס מבקרים בפארק.

הצעות טיול בסביבת דף לדוגמא:

Tel gezer.jpg

גן לאומי תל גזר

Road1 imam ali.jpg

גן לאומי הרי יהודה

Hurvat beerit.jpg

גן לאומי מודיעין