קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "דף לדוגמא"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
<meta name="keywords" content="גבעת ברנר, טיול בגבעת ברנר, השובך בגבעת ברנר, הגבעה האדומה"></meta>
+
<meta name="keywords" content="טיול בבקעת הירדן, בקעת הירדן, אנדרטת הבקעה, שמורת הסלוודורה הפרסית"></meta>
<meta name="description" content="אחד הקיבוצים הגדולים בארץ, חמש דקות מרחובות, מציע למבקרים שפע סיפורי היסטוריה ופינות טבע."></meta>
+
<meta name="description" content="מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן."></meta>
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
|סקירה=אחד הקיבוצים הגדולים בארץ, חמש דקות מרחובות, מציע למבקרים שפע סיפורי היסטוריה ופינות טבע.
+
|סקירה=מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן.
|תמונה=silo_brener.jpg
+
|תמונה=valley_memorial.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=שעון ופסיפס על הסילו בגבעת ברנר
+
|מקום_הצילום=אנדרטת הבקעה
|תאריך_הצילום=3/10/2008
+
|תאריך_הצילום=19/3/2011
|אזור=פלשת
+
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
|מפת_סימון_שבילים=10 - פלשת
+
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
|מיקום=קיבוץ גבעת ברנר, 2 ק"מ דרומית לרחובות
+
|מיקום=בין המושבים נעמה ויפית, לצד כביש הבקעה
|גישה=רגלית, אופניים
+
|גישה=לכל רכב
|שבילי_טיול=לא מסומן
+
|שבילי_טיול=לא מסומן.
|עונות_ביקור=כל השנה
+
|עונות_ביקור=חורף ואביב
|שמורת_טבע=לא
+
|שמורת_טבע=כן
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|רמת_קושי=לכל המשפחה
|סוג_מסלול=מעגלי
+
|סוג_מסלול=רכוב
|נגישות_לנכים=לא נגיש
+
|דמי_כניסה=חינם
|כניסה=חינם
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/3/2011
|תאריך_ביצוע_מסלול=5/12/2010
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=25/3/2011
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=5/12/2010
 
 
|1=[[מזרח רחובות]]
 
|1=[[מזרח רחובות]]
 
|2=[[גבעות מרר]]
 
|2=[[גבעות מרר]]
שורה 31: שורה 30:
 
|10=[[שמורת מעיינות גיבתון]]
 
|10=[[שמורת מעיינות גיבתון]]
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
קיבוץ גבעת ברנר ממוקם דרומית לרחובות, לצד הכביש לגדרה.
+
[[תמונה:naama_east.jpg|left|thumb|200px|כביש עוקף עוג'א - מבט מערבה, 19/3/2011]]
  
לבאים מגוש דן והצפון מומלץ להגיע דרך כביש מס' 431, ובמחלף רמלה דרום לפנות לכביש מס' 40, בו ניסע כ- 8 ק"מ עד לצומת הכניסה לקיבוץ (1.5 ק"מ לאחר צומת ביל"ו) ופנייה ימינה.
+
המסלול מתחיל ומסתיים בכביש הבקעה (כביש מס' 90).
  
לבאים מאזור ירושלים מומלץ לנסוע דרך מחלף לטרון, צומת נחשון וצומת חולדה לכביש מס' 411 עד צומת עקרון, פנייה שמאלה ובצומת הכניסה לקיבוץ פנייה ימינה.
+
תחילת המסלול היא בצומת הכניסה לכביש עוקף עוג'א, צפונית למושב נעמה.
  
לבאים מכיוון אשדוד והדרום, יש לנסוע בכביש מס' 40 מצומת גדרה, ולאחר 7.5 ק"מ פנייה שמאלה לקיבוץ.
+
המקום נמצא במרחק 16 ק"מ מצומת בית הערבה (מפגש כבישים מס' 1 ו- 90), ו- 55 ק"מ ממחלף יגאל ידין בירושלים.
  
בכל אחת מהדרכים, לאחר הפנייה מכביש מס' 40, ניסע ישר, נחלוף על פני ש"ג הקיבוץ ולאחר כ- 800 מ' מהכביש הראשי פנייה ימינה למגרש חנייה גדול בו נשאיר את הרכב.
+
סיום המסלול הוא במפגש הבקעה (33 קצפונית לצומת בית הערבה).
  
|אורך המסלול=רגלי - 3.2 ק"מ, עוד כק"מ נסיעה ל"גבעה האדומה" בה הליכה של כ- 600 מ' נוספים.
+
מכאן ניתן לחזור לירושלים דרך כביש הבקעה, או לנסוע דרך כביש חוצה שומרון לעבר גוש דן (בהתאם למצב הבטחוני).
|משך המסלול=4-2 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול כמעט מישורי.
 
|מפה=givat_brener.gif
 
  
 +
|אורך המסלול=35 ק"מ בנסיעה, עד 3 ק"מ ברגל (ההליכה ברגל אופציונלית).
 +
|משך המסלול=4-2 שעות, בהתאם לזמן השהייה באתרים.
 +
|טיפוס מצטבר=רוב המסלול מישורי. מאנדרטת הבקעה ירידה של כ- 50 מ' למטה.
 +
|מפה=central_jordan_valley.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
  
ממגרש החנייה נעלה מערבה ונגיע ל'''מוזיאון "אוצרות"''' הממוקם במבנה גדול עם גג מעוגל, ששימש במשך שנים כמחסן המרכזי של הקיבוץ.
+
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם מספר אתרי ביקור, ידועים יותר ופחות.
  
המוזיאון פתוח בתיאום מראש בלבד והכניסה אליו בתשלום. בדומה למבנים נוספים ביישוב, הוצב בחזית המבנה שלט הסבר קצר.
+
ניתן לבצעו כמסלול ייעודי, אך ניתן גם לבצע חלקים ממנו כחלק מנסיעה שגרתית דרך הבקעה מירושלים לצפון.
  
מכאן נתקדם בירידה, נחלוף לצד '''מגדל הסילו''' (עליו מתנוססים שעון קיר ענק ופסיפס ססגוני, מעשה ידיהם של חברי הקיבוץ) וניכנס ל'''שדרת פיקוסים''' עבותה באורך כ- 200 מ', שניטעה בשנת 1937.
+
תחילת המסלול היא בפנייה לכביש עוקף עוג'א. כביש זה שאינו מטוייל, מסתעף מכביש הבקעה בצמוד ומצפון למושב נעמ"ה, וחוזר לכביש הבקעה בקרבת מסעף נירן (נערן). בשגרה, הכביש משמש את חקלאי הבקעה וצה"ל, ובתקופות מתיחות בטחונית ניתן לנסוע בו כתחליף לכביש הבקעה העובר דרך הכפר עוג'א א-תחתא, שבשליטת הרשות הפלסטינית.
  
בסוף השדרה מתעקל הכביש שמאלה ומייד ימינה, ומגיע לצומת טי עם הכביש ההיקפי של הקיבוץ.
+
מושב נעמ"ה נקרא בתחילתו נעמה, לאור דמיון השמות לכפר נועיימה (כיום בתחומי העיר יריחו), אולם השם שונה לאחר זמן קצר ל"נעמי". התושבים דבקו בשם המקורי, ולאחרונה נמצאה פשרה בין ועדת השמות ובין התושבים, ע"י הפיכת שם היישוב לראשי תיבות: נוער עולה מיישב הבקעה.
  
כאן נפנה שמאלה, ולאחר דקות אחדות נראה מולנו שני מבנים עם גג עגול, הגדול שבהם הוא '''רפת עגולה''' (משמשת כיום כאורווה), ולידה מבנה נוסף דומה אך קטן יותר. הרפת הוקמה בסוף שנות ה- 30', ונערכה בה ועידה של הקיבוץ המאוחד.
+
מצפון למושב יש פנייה משולטת לתבליני נעמ"ה. נפנה כאן, וניסע היישר מזרחה כ- 4 ק"מ עד שהכביש מתעקל שמאלה בקרבת מפגש גדר המערכת. מכאן ואילך אין לרדת מזרחה מהכביש, עד שהכביש נפרד מתוואי הגדר (לאורך כ- 6 ק"מ).
  
נמשיך מכאן דרומה, ונגיע ל'''מצפה מתן''' - תצפית ממערב לכביש, בגג בריכת בטון אליה עולה גרם מדרגות. מכאן נוכל לצפות על בקעת יבנה וברקע העיר יבנה ו[[גן לאומי תל יבנה|תל יבנה]]. התצפית הוקמה בסוף שנות ה- 2000, לזכרו של חייל בן הקיבוץ.
+
[[תמונה:yitav_ubeide.jpg|left|thumb|200px|כביש עוקף עוג'א - במפגש הנחלים ייטב ואבו-עוביידה, 19/3/2011]]
 +
[[תמונה:salvadorot1.jpg|left|thumb|200px|שמורת הסלוודורה הפרסית, 19/3/2011]]
 +
[[תמונה:tofel_mlecha.jpg|left|thumb|200px|פריחת טופל אדום בביצת ואדי מלחה, 19/3/2011]]
 +
[[תמונה:psalim_valley.jpg|left|thumb|200px|"דרך הפסלים", 25/3/2011]]
 +
[[תמונה:tavlit_valley.jpg|left|thumb|200px|התבליט במפגש הבקעה, 25/3/2011]]
  
[[תמונה:refet_agula.jpg|right|thumb|200px|הרפת העגולה]]
+
לאחר כקילומטר וחצי נוספים, יורד הכביש ל'''מפגש קניונים מרשימים''' בחוואר - ואדי אבו-עוביידה בדרום ונחל ייט"ב (ואדי עוג'א) בצפון.
  
נמשיך דרומה בכביש היוצא מהקיבוץ לעבר בית הקברות, ונראה בשדה מימין מבנה ישן וציורי.
+
מכאן עולה הכביש צפונה וממשיך שוב בקטע מישורי ארוך, בצמוד לגדר המערכת.
  
לאחר המבנה, מתעקל הכביש ימינה. נלך מעט עם הכביש ואז נזהה שביל שעולה לכיוון '''בית הקברות''', השוכן בחורשת אורנים.
+
בשנים גשומות, יש לצד קטע זה של הכביש מרבדי פריחה מרשימים בסוף החורף ובתחילת האביב.
  
נעלה בשביל זה ונגיע למרכז בית הקברות. כאן נמצאת רחבה לצד קברו של מפקדו הראשון של הפלמ"ח - האלוף יצחק שדה, הקבור כאן לצד אשתו השלישית, שנפטרה שנה לפניו.
+
אחרי 4 ק"מ נוספים, מתעקל הכביש שמאלה ונפרד מגדר המערכת. נמשיך ישר עוד 3.5 ק"מ ונגיע לצומת טי עם כביש המקשר את כביש הבקעה עם שטחים חקלאיים.
  
בבית הקברות קבורות דמויות נוספות וביניהם דניאל ועופרה סרני - בנו וכלתו של הצנחן חיים אנצו סרני, אחד משבעת צנחני היישוב שנספו באירופה במלחמת העולם השנייה. שניהם נספו באסון מעגן - בטקס הצדעה לצנחני היישוב, שנערך בשנת 1954 בקיבוץ מעגן לחוף הכינרת, התרסק מטוס קל לתוך הקהל. באסון נהרגו 17 איש ונפצעו 25.
+
כאן נפנה שמאלה, נחלוף בין מטעי תמרים ולאחר 800 מ' נגיע לכביש הבקעה.
  
נעלה לפסגת הגבעה. כאן ניצב קיר אבן המנציח את בני הקיבוץ שמתו ונקברו הרחק מביתם, וביניהם בולט סרני (ששמו כתוב כאן "חיים ענצו סרני").
+
עד כאן נסענו 14 ק"מ. במידה ומעדיפים לוותר על עוקף עוג'א, מרחק הנסיעה מנעמ"ה לנקודה זו הוא 7 ק"מ.
  
כעת נרד בשביל לכיוון צפון-מזרח, בגבול מטע חרובים. נגיע עד לעיקול הכביש בו הלכנו קודם, אך הפעם נפנה ימינה ונחבור לדרך גישה למחסנים תעשייתיים. נמשיך ישר מזרחה, ולאחר המחסנים נגיע לצומת טי, בה נפנה שמאלה (צפונה) בדרך כורכר. נחלוף על פני קבוצת אקליפטוסים גדולים ויפים, ומייד אחריהם נפנה שוב ימינה, בגבול דרומי של מטע חרובים, עד שנגיע לחורשת אורנים - '''"שמורת גבעת ברנר"'''.
+
כעת נפנה ימינה (צפונה) בכביש הבקעה. לאחר 3 ק"מ נחלוף על פני פנייה שמאלה לקיבוץ גילגל ומושב נתיב הגדוד.  
  
נקודה זו היא פינה יפה למנוחה, פיקניק ותצפית.
+
מנקודה זו נמשיך עוד 2.5 ק"מ ונגיע לפנייה משולטת ימינה לשמורת הסלוודורות ולשמורת מלחה (שלטי הכוונה חומים).
  
דרומית לחורשה נמצא אזור מחצבות נטושות של כורכר וחול, שאינו מוסדר כיום לביקורי מטיילים, וניתן לראות בו מגוון שכבות קרקע וסלעים ציוריים.
+
נפנה כאן (אם פיספסנו, לאחר 100 מ' יש פנייה משולטת שמאלה למושב תומר ולכפר אל-פסייל).
  
[[תמונה:shovach.jpg|left|thumb|200px|השובך]]
+
'''[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]''' מתחבאת בין חממות יישובי הבקעה, והגישה אליה מהכביש החקלאי אינה משולטת.
  
מהחורשה נרד בדרך עפר החוצה את מטע החרובים (בו יש פריחה עונתית בחורף ובאביב), ונחזור אל דרך הכורכר. כאן נפנה ימינה (צפונה) וניכנס לקיבוץ. לצד מבנה תעשייתי נפנה שוב ימינה, לריכוז מבנים היסטוריים. מדרום לנו נמצאת '''בריכת זקס''' - בריכה שהשתייכה למשפחת זקס, שבנתה את ביתה במבנה הגדול ממזרח לנו. משפחה זו הייתה אחת ממספר משפחות שהקימו את ביתן בקרבת הקיבוץ. במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה הבריכה לרחצת חיילים בריטיים (בתשלום). לאחר פטירת השופט זקס ומכירת אדמותיו לקיבוץ, שימשה הבריכה את הקיבוץ. הבריכה נסגרה בשנת 1964, עם הקמתה של בריכה חדשה. הבריכה עברה תוספות בנייה ואינה נראית כיום כבריכה, אך מולה הוצב שילוט הסבר.
+
כדי לזהות את המקום בשטח, ולאור שינויים אפשריים בשטחי החממות ובתי הרשת, יש למדוד מהכביש הראשי מרחק נסיעה של קילומטר אחד בדיוק. בנקודה זו יש לחנות בצד הדרך וללכת ברגל שמאלה בין החממות, 250 מ' עד לקצה המערבי של השמורה (לאלו שאינם חסים על רכבם, ניתן להגיע ברכב עד השמורה - בהתאם למצב הבוץ/נוכחות רכבים חקלאיים בדרך).
  
מול הבריכה מצפון, נמצא '''בית לוצ'יאנסקי''' - מבנה בעל צורה טרפזית ששימש כבית המגורים וכאטלייה (סדנת עבודה) של הפסל יעקב לוצ'יאנסקי, יהודי צרפתי שעלה ארצה בגיל 74 ועבר לגור בגבעת ברנר. חלק ניכר מיצירות האמן מוצגות במוזיאון בקיבוץ עין חרוד (מאוחד). לוצ'יאנסקי נפטר בשיבה טובה בגיל 102, בשנת 1978. הבניין סגור כיום, אך ניתן להתרשם ממנו מבחוץ. לצד הבניין ניצבים כמה מפסלי לוצ'יאנסקי, ובכניסה לבניין ניצב פסל של ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה.
+
שמורת הסלוודורות היא "אי" קטן בלב שטחי חקלאות אינטנסיבית, וייחודה בחורשה הצפונית בעולם של עצי סלוודורה פרסית. ייתכן שחורשה זו ניטעה בתקופות קדומות, בשל חשיבות העץ ממנו ייצרו בעבר מברשות שיניים מאולתרות.
  
מזרחית לבית לוצ'יאנסקי, נמצא '''בית זקס''' - מבנה דו קומתי נטוש כיום, בו התגורר השופט חנן זקס שעלה לארץ משוויץ ב- 1935. הוא רכש קרקע והקים כאן בית וחווה חקלאית הצמודים לקיבוץ. לאחר פטירתו ב- 1946, נמכרו אדמות החווה לקיבוץ. עד שנת 2009 שכן במבנה מפעל "גיל טק".
+
אחרי ביקור בחורשה, (ניתן לשוב באותה דרך, וניתן לחצות את השמורה עד גבולה המזרחי, ולחזור בין החממות לכביש ולרכב - כק"מ הליכה בסך הכל), נחזור לרכב וניסע הלאה עוד כ- 850 מ'. שטח החממות מסתיים, והדרך מתעקלת שמאלה. באזור זה נמצא שילוט של רשות הטבע והגנים המבשר על כניסתנו ל[[שמורת ביצת ואדי מלחה]] (נכון למרץ 2011, השלט הופל על הקרקע).
  
כ- 50 מ' צפונית-מזרחית לבית זקס נגיע ל'''שובך היונים'''. זהו שובך שהוקם בשנת 1948 לצרכים צבאיים, ופעל עד שנת 1954.
+
כמאה מטרים אחרי העיקול, פונה ימינה דרך עפר טובה מסומנת בכחול. מכאן נצא לסיור קצר בגבולה הצפוני של '''ביצת ואדי מלחה'''.
  
על השובך וגידול היונים בקיבוץ גבעת ברנר כתב מאיר שלו בספרו "יונה ונער".
+
אזור זה מהווה שקע מאורך ורדוד יחסית, הקולט לתוכו מי נגר בשטפונות החורף. עם התאדות המים, מצטברים המלחים בקרקע ולפיכך גדלה כאן צמחייה ייחודית שהסתגלה למליחות הגבוהה בקרקע. השיחים השולטים ברוב המלחה הם שיחי אוכם (ממספר מינים), וביניהם ניתן לפגוש גם צמחים נדירים ומעניינים כמו עדעד הביצות וטופל אדום - צמח טפיל מוזר שפרחיו האדומים מזדקרים מתוך הקרקע בסוף החורף. במלחה יש מספר חגורות צומח, בהתאם לכמות המלחים בקרקע, ובדרום-מזרח המלחה נמצא אזור שמליחותו כה גבוהה, עד שהוא חשוף לחלוטין מצמחייה.
  
כיום האתר נטוש ומוזנח, וככל הידוע, זהו השובך האחרון מסוגו שנותר בישראל.
+
השיחים הרבים מהווים מקום מסתור לבעלי החיים שנדחקו הנה עם הפיתוח החקלאי הסמוך, וניתן לפגוש כאן צבאים, מכרסמים ועוד.
  
מכאן נשוב לכביש ונמשיך לכיוון נקודת ההתחלה. למעוניינים, ניתן להעיף מבט גם במבנה מאורך מדרום למוזיאון אוצרות, ששימש כאורווה של הקיבוץ. המבנה בנוי בסגנון ערבי, ומשמש כיום מספר משרדים של הקיבוץ.
+
הדרך עבירה לכל רכב (למעט תקופה קצרה לאחר ירידת גשמים חזקים באזור), אך מומלץ לטייל לאורך השמורה ברגל או באופניים, ולהימנע מהתרחקות לעומק המלחה כדי לא להפריע לפעילות בעלי החיים בשמורה.
  
למעוניינים - המשך צפונה, אנדרטת הבנים, '''בית סרני''' ("הבית הלבן") - בית האבן הראשון שנבנה בקיבוץ, בשנת 1930. המבנה שימש כ"בית ביטחון" והיווה סמל היישוב. מאז 1947 משמש המבנה לצרכי תרבות וכיום ממוקמת בו הספרייה של הקיבוץ. בקיר הדרומי של הבניין נמצא תבליט נאה, ובחזית המבנה נמצא פסל שיצר הפסל לוצ'יאנסקי.
+
ניתן לבצע כאן מסלול הליכה באורך מספר קילומטרים, אך לשם כך מומלץ להיעזר בהקפצת רכבים, ולא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך מחוץ לתחומי היישובים.  
  
מדרום לבית סרני, נמצא '''מגדל המים הישן''', עליו מותקן פעמון הקיבוץ. את הפעמון קשה לראות כיום, אך ניתן לזהותו אם עומדים כ- 10-20 מ' דרומית למבנה ומביטים לעברו.
+
לאחר שיטוט קצר בצפון המלחה, נשוב לרכב ונחזור חזרה אל כביש הבקעה.
  
לסיום נסיעה קצרה למשתלות גבעת ברנר (יש לצאת מהחנייה ברכב חזרה באותה דרך, אחרי כחצי ק"מ, פנייה ראשונה שמאלה ונסיעה מאות מטרים, לפני בית הספר פנייה ימינה לחנייה).
+
מייד עם הגיענו לכביש, נבחין ב'''אנדרטת זיכרון''' בפנייה למושב תומר ולכפר אל-פסייל. באנדרטה זו מונצחת סגמיכל עדתו, חיילת בת מושב תומר שנדקרה כאן ע"י מחבל באוקטובר 1998, בדרכה לביתה. המחבל נמלט לכפר הסמוך, אולם התושבים בכפר סירבו לתת לו מקלט והוא נתפס במהרה ע"י כוחות הביטחון.
  
מכאן הליכה דרומה ושיטוט בגבעה 86 - '''"הגבעה האדומה"''' ובקרבתה - שפע צמחי חמרה וכורכר, פריחה יפהפייה בחורף ובאביב ותצפית נוף לעבר שדה התעופה תל נוף, אזור התעשייה צומת ביל"ו, דרום רחובות, כרמי יוסף וברקע הרי ירושלים - בית מאיר, שורש ונווה אילן.
+
שם הכפר, אל-פסייל, שומר על השם הקדום "פצאל", שמו של אחיו של המלך הורדוס. הורדוס הקים כאן יישוב בשם "פצאליס", במישורי הסחף הפוריים למרגלות [[מעיינות פצאל]]. צפונית לכפר הוקם מושב פצאל, המנציח את השם הקדום.
  
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
+
נפנה ימינה, נחלוף על פני צומת פצאל, ו- 300 מ' אחריה נפנה שמאלה בכביש צר המוביל אל '''אנדרטת הבקעה'''.
פריחה עונתית בחורף ובאביב בגבעות הכורכר הנכללות במסלול.
+
 
 +
הכביש חולף דרך חורשה גדולה שניטעה בידי קק"ל (ומתאימה לפיקניק). בקצה החורשה מתעקל הכביש ימינה ועולה למגרש חנייה לצד האנדרטה. לאורך העלייה, מוצבים שלטים ובהם שמות יישובי הבקעה ותאריכי הקמתם.
 +
 
 +
האנדרטה המרשימה הוקמה בשנת 1972 ביוזמתו של רחבעם זאבי, אלוף פיקוד המרכז דאז (על שמו קרוי כיום כביש הבקעה), ונבנתה ע"י הפסל יגאל תומרקין. באנדרטה מונצחים חללי צה"ל בהגנה על בקעת הירדן ויישוביה, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. חלק ניכר מההרוגים נפלו במהלך מלחמת ההתשה - תקופת המרדפים. בתקופה זו, ניסו מחבלים פלסטינים לחצות את הירדן מערבה ולהיטמע באוכלוסייה בשומרון לצורך ארגון פעילות טרור, או לפגוע ישירות בחיילי צה"ל בבקעה. חיילי צה"ל שזיהו חדירות רדפו אחרי המחבלים, ובחלק מהאירועים התפתחו תקריות קשות בהן נהרגו חיילי וקציני צה"ל - למשל "מרדף המערה" באזור מעלה אפריים, "מרדף ואדי קלט" ועוד. אירוע בולט נוסף שהותיר את חותמו באנדרטה, הוא אסון הנ"ד - התרסקות מסוק צבאי מדרום לעוג'א בשנת 1977, בה נספו 54 חיילי צה"ל.
 +
 
 +
גרם מדרגות מאפשר למטיילים נקודת תצפית טובה על החקלאות המשגשגת בבקעה, ועל היישובים הקרובים (בעיקר יפית, מצפון לנו, ופצאל שמדרום).
 +
 
 +
לצד האנדרטה ניצבת אנדרטה קטנה נוספת ובה שתי רשימות מונצחים - חיילים בני יישובי הבקעה שנפלו מחוץ לבקעה (גם בשירות צבאי), ואזרחים בני הבקעה שנספו בפיגועי טרור.
 +
 
 +
התחנה האחרונה בטיול היא מפגש הבקעה. למעוניינים בכך, ניתן לשלב קטע הליכה קצר נוסף מהאנדרטה עד למפגש הבקעה, דרך '''"שביל האומנים"'''. נשלח את הנהג למפגש הבקעה (חזרה ברכב מהחנייה עד הכביש הראשי, פנייה ימינה ולאחר 800 מ' בכביש פנייה משולטת שמאלה למפגש הבקעה). שאר המטיילים יירדו במתינות מהאנדרטה לכיוון דרום-מזרח, על גב שלוחה היורדת עד למסעף הכביש לאנדרטה (400 מ'). לאורך השלוחה ניתן לפגוש באביב פריחה עונתית, ובפרט שום יריחו (גדל אך ורק בבקעת הירדן), מנתור מחוספס, אהרונסוניית פקטורי ועוד.
 +
 
 +
במסעף הכביש נפנה ימינה (צפונה) לשביל (סלול בחלקו) באורך 600 מ', ולאורכו ניצבים פסלים מעשה ידי אומנים בני יישובי הבקעה.
 +
 
 +
שביל זה, המקביל לכביש הראשי, מסתיים בקצה הדרומי של תחנת הדלק במפגש הבקעה.
 +
 
 +
לסיום ניתן להציץ בין המבנים ב'''מפגש הבקעה''', ולראות '''תבליט''' גדול של בקעת הירדן. התבליט מוזנח קמעא, אך עדיין מרשים.
 +
 
 +
|אפשרויות נוספות=
 +
ניתן לשלב במסלול גם ביקור ב[[מעיינות פצאל]]. כיוון שאתר זה מבודד יחסית, מומלץ להגיע אליו עם נשק וקבוצה.
 +
 
 +
כמו כן, ניתן לעלות ברכב לאוכף המוסטרה למרגלות הסרטבה, ומשם לעלות רגלית לקרן סרטבה.  
  
בין היתר: [[כלנית מצויה]] (אדומות), דבורנית צהובה, סחלב פרפרני, סחלב קדוש ועוד.
+
גם מסלול זה מבודד יחסית, וכמו כן מחייב תיאום בטחוני (נמצא בשטח אש).
  
כמו כן יש בגבעה האדומה אוכלוסייה קטנה של [[אירוס הארגמן]] שהועברה למקום משטחי בנייה ברחובות.
+
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 +
פריחה אביבית מגוונת בחורשים פברואר-מרץ, כתלות בכמות הגשמים השנתית.
  
 +
בין היתר: טופל אדום, עדעד מאובק ועדעד הביצות ב[[שמורת ביצת ואדי מלחה]], שום יריחו למרגלות אנדרטת הבקעה ועוד.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
במסלול עצמו - מגרש חנייה, נקודת מים בכניסה לבית הקברות, מוזיאון (בתשלום).
+
* ביישובים לאורך הדרך, וכן במפגש הבקעה.
 +
* למרגלות אנדרטת הבקעה נמצאת חורשה גדולה המתאימה לפיקניק.
 +
* תחנת דלק ומקום לאכול במפגש הבקעה וכן בצומת אלמוג (לפני תחילת המסלול).
  
בקרבת המסלול - תחנת דלק, אזור מסחרי ואטרקציות לילדים ("בית חלומותי").
+
|הערות ואזהרות=
 +
* המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך מומלץ לטייל בקבוצה, ורצוי לתאם מסלולים רגליים ממושכים עם מוקד הבקעה (טלפונים מופיעים באתר המועצה האזורית).
 +
* בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.
  
|הערות ואזהרות=
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* המסלול חולף לצד בתי מגורים פרטיים. אנא שמרו על השקט.
+
* [[פריחה בסרטבה - חורף 2005]].
 +
* [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=515268 סג"מ מיכל עדתו] - באתר "יזכור".
 +
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס .
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
 
<table><tr>
 
<table><tr>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 125: שורה 156:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:mrar_hills.jpg|120px
+
תמונה:pzael_springs.jpg|120px
default [[גבעות מרר]]
+
default [[מעיינות פצאל]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[גבעות מרר]]
+
[[מעיינות פצאל]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 134: שורה 165:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:rehovot_defence_tower.jpg|200px
+
תמונה:sartaba_far.jpg|200px
default [[מזרח רחובות]]
+
default [[מבקעת הירדן לקרן סרטבה]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[מזרח רחובות]]
+
[[מבקעת הירדן לקרן סרטבה]]
 
</td>
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
שורה 143: שורה 174:
 
<td valign="top" width="20">
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
<imagemap>
תמונה:gibton_springs.jpg|200px
+
תמונה:salvadora.jpg|200px
default [[שמורת מעיינות גיבתון]]
+
default [[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
 
desc none</imagemap>
 
desc none</imagemap>
[[שמורת מעיינות גיבתון]]
+
[[שמורת הסלוודורה הפרסית]]
 
</td></tr></table>
 
</td></tr></table>
 
|קישורים נוספים=
 
* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/brener.pdf סקר גבעות ברנר] - קובץ PDF להורדה באתר החברה להגנת הטבע (הסקר נערך בידי הח"מ).
 
 
* [http://www.givat-brenner.co.il/main.asp סיפורי גבעת ברנר].
 
 
* [http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=683&MessageId=121119701 טיול בגבעת ברנר] - בפורום טיולים וידיעת הארץ באתר תפוז.
 
 
* [http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=683&MessageId=122233821 סיור נוסף בגבעת ברנר] - בפורום טיולים וידיעת הארץ באתר תפוז.
 
 
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%93%D7%94 יצחק שדה] - באתר ויקיפדיה.
 
 
* [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3085443,00.html זוהר בדשא - טיול אדריכלי בגבעת ברנר] - מיכאל יעקבסון, אתר XNET (פורסם ביום 22/7/2011).
 
 
|תודות=
 
אבישי בלומנקרנץ, אליאן דבש.
 
  
 
}}
 
}}

גרסה מ־18:07, 19 ביוני 2012

מסלול טיול: דף לדוגמא

מסלול נסיעה בין פינות עניין במרכז בקעת הירדן.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: בין המושבים נעמה ויפית, לצד כביש הבקעה
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן.
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:רכוב
  • כניסה: {{{כניסה}}}
  • אורך המסלול:35 ק"מ בנסיעה, עד 3 ק"מ ברגל (ההליכה ברגל אופציונלית).
  • תאריך ביצוע מסלול:19/3/2011
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:25/3/2011



Valley memorial.jpg

אנדרטת הבקעה, (עמית מנדלסון, 19/3/2011)



עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

כביש עוקף עוג'א - מבט מערבה, 19/3/2011

המסלול מתחיל ומסתיים בכביש הבקעה (כביש מס' 90).

תחילת המסלול היא בצומת הכניסה לכביש עוקף עוג'א, צפונית למושב נעמה.

המקום נמצא במרחק 16 ק"מ מצומת בית הערבה (מפגש כבישים מס' 1 ו- 90), ו- 55 ק"מ ממחלף יגאל ידין בירושלים.

סיום המסלול הוא במפגש הבקעה (33 ק"מ צפונית לצומת בית הערבה).

מכאן ניתן לחזור לירושלים דרך כביש הבקעה, או לנסוע דרך כביש חוצה שומרון לעבר גוש דן (בהתאם למצב הבטחוני).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:35 ק"מ בנסיעה, עד 3 ק"מ ברגל (ההליכה ברגל אופציונלית).
  • משך המסלול:4-2 שעות, בהתאם לזמן השהייה באתרים.
  • טיפוס מצטבר:רוב המסלול מישורי. מאנדרטת הבקעה ירידה של כ- 50 מ' למטה.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם מספר אתרי ביקור, ידועים יותר ופחות.

ניתן לבצעו כמסלול ייעודי, אך ניתן גם לבצע חלקים ממנו כחלק מנסיעה שגרתית דרך הבקעה מירושלים לצפון.

תחילת המסלול היא בפנייה לכביש עוקף עוג'א. כביש זה שאינו מטוייל, מסתעף מכביש הבקעה בצמוד ומצפון למושב נעמ"ה, וחוזר לכביש הבקעה בקרבת מסעף נירן (נערן). בשגרה, הכביש משמש את חקלאי הבקעה וצה"ל, ובתקופות מתיחות בטחונית ניתן לנסוע בו כתחליף לכביש הבקעה העובר דרך הכפר עוג'א א-תחתא, שבשליטת הרשות הפלסטינית.

מושב נעמ"ה נקרא בתחילתו נעמה, לאור דמיון השמות לכפר נועיימה (כיום בתחומי העיר יריחו), אולם השם שונה לאחר זמן קצר ל"נעמי". התושבים דבקו בשם המקורי, ולאחרונה נמצאה פשרה בין ועדת השמות ובין התושבים, ע"י הפיכת שם היישוב לראשי תיבות: נוער עולה מיישב הבקעה.

מצפון למושב יש פנייה משולטת לתבליני נעמ"ה. נפנה כאן, וניסע היישר מזרחה כ- 4 ק"מ עד שהכביש מתעקל שמאלה בקרבת מפגש גדר המערכת. מכאן ואילך אין לרדת מזרחה מהכביש, עד שהכביש נפרד מתוואי הגדר (לאורך כ- 6 ק"מ).

כביש עוקף עוג'א - במפגש הנחלים ייטב ואבו-עוביידה, 19/3/2011
שמורת הסלוודורה הפרסית, 19/3/2011
פריחת טופל אדום בביצת ואדי מלחה, 19/3/2011
"דרך הפסלים", 25/3/2011
התבליט במפגש הבקעה, 25/3/2011

לאחר כקילומטר וחצי נוספים, יורד הכביש למפגש קניונים מרשימים בחוואר - ואדי אבו-עוביידה בדרום ונחל ייט"ב (ואדי עוג'א) בצפון.

מכאן עולה הכביש צפונה וממשיך שוב בקטע מישורי ארוך, בצמוד לגדר המערכת.

בשנים גשומות, יש לצד קטע זה של הכביש מרבדי פריחה מרשימים בסוף החורף ובתחילת האביב.

אחרי 4 ק"מ נוספים, מתעקל הכביש שמאלה ונפרד מגדר המערכת. נמשיך ישר עוד 3.5 ק"מ ונגיע לצומת טי עם כביש המקשר את כביש הבקעה עם שטחים חקלאיים.

כאן נפנה שמאלה, נחלוף בין מטעי תמרים ולאחר 800 מ' נגיע לכביש הבקעה.

עד כאן נסענו 14 ק"מ. במידה ומעדיפים לוותר על עוקף עוג'א, מרחק הנסיעה מנעמ"ה לנקודה זו הוא 7 ק"מ.

כעת נפנה ימינה (צפונה) בכביש הבקעה. לאחר 3 ק"מ נחלוף על פני פנייה שמאלה לקיבוץ גילגל ומושב נתיב הגדוד.

מנקודה זו נמשיך עוד 2.5 ק"מ ונגיע לפנייה משולטת ימינה לשמורת הסלוודורות ולשמורת מלחה (שלטי הכוונה חומים).

נפנה כאן (אם פיספסנו, לאחר 100 מ' יש פנייה משולטת שמאלה למושב תומר ולכפר אל-פסייל).

שמורת הסלוודורה הפרסית מתחבאת בין חממות יישובי הבקעה, והגישה אליה מהכביש החקלאי אינה משולטת.

כדי לזהות את המקום בשטח, ולאור שינויים אפשריים בשטחי החממות ובתי הרשת, יש למדוד מהכביש הראשי מרחק נסיעה של קילומטר אחד בדיוק. בנקודה זו יש לחנות בצד הדרך וללכת ברגל שמאלה בין החממות, 250 מ' עד לקצה המערבי של השמורה (לאלו שאינם חסים על רכבם, ניתן להגיע ברכב עד השמורה - בהתאם למצב הבוץ/נוכחות רכבים חקלאיים בדרך).

שמורת הסלוודורות היא "אי" קטן בלב שטחי חקלאות אינטנסיבית, וייחודה בחורשה הצפונית בעולם של עצי סלוודורה פרסית. ייתכן שחורשה זו ניטעה בתקופות קדומות, בשל חשיבות העץ ממנו ייצרו בעבר מברשות שיניים מאולתרות.

אחרי ביקור בחורשה, (ניתן לשוב באותה דרך, וניתן לחצות את השמורה עד גבולה המזרחי, ולחזור בין החממות לכביש ולרכב - כק"מ הליכה בסך הכל), נחזור לרכב וניסע הלאה עוד כ- 850 מ'. שטח החממות מסתיים, והדרך מתעקלת שמאלה. באזור זה נמצא שילוט של רשות הטבע והגנים המבשר על כניסתנו לשמורת ביצת ואדי מלחה (נכון למרץ 2011, השלט הופל על הקרקע).

כמאה מטרים אחרי העיקול, פונה ימינה דרך עפר טובה מסומנת בכחול. מכאן נצא לסיור קצר בגבולה הצפוני של ביצת ואדי מלחה.

אזור זה מהווה שקע מאורך ורדוד יחסית, הקולט לתוכו מי נגר בשטפונות החורף. עם התאדות המים, מצטברים המלחים בקרקע ולפיכך גדלה כאן צמחייה ייחודית שהסתגלה למליחות הגבוהה בקרקע. השיחים השולטים ברוב המלחה הם שיחי אוכם (ממספר מינים), וביניהם ניתן לפגוש גם צמחים נדירים ומעניינים כמו עדעד הביצות וטופל אדום - צמח טפיל מוזר שפרחיו האדומים מזדקרים מתוך הקרקע בסוף החורף. במלחה יש מספר חגורות צומח, בהתאם לכמות המלחים בקרקע, ובדרום-מזרח המלחה נמצא אזור שמליחותו כה גבוהה, עד שהוא חשוף לחלוטין מצמחייה.

השיחים הרבים מהווים מקום מסתור לבעלי החיים שנדחקו הנה עם הפיתוח החקלאי הסמוך, וניתן לפגוש כאן צבאים, מכרסמים ועוד.

הדרך עבירה לכל רכב (למעט תקופה קצרה לאחר ירידת גשמים חזקים באזור), אך מומלץ לטייל לאורך השמורה ברגל או באופניים, ולהימנע מהתרחקות לעומק המלחה כדי לא להפריע לפעילות בעלי החיים בשמורה.

ניתן לבצע כאן מסלול הליכה באורך מספר קילומטרים, אך לשם כך מומלץ להיעזר בהקפצת רכבים, ולא להשאיר רכב חונה ללא השגחה לזמן ממושך מחוץ לתחומי היישובים.

לאחר שיטוט קצר בצפון המלחה, נשוב לרכב ונחזור חזרה אל כביש הבקעה.

מייד עם הגיענו לכביש, נבחין באנדרטת זיכרון בפנייה למושב תומר ולכפר אל-פסייל. באנדרטה זו מונצחת סג"מ מיכל עדתו, חיילת בת מושב תומר שנדקרה כאן ע"י מחבל באוקטובר 1998, בדרכה לביתה. המחבל נמלט לכפר הסמוך, אולם התושבים בכפר סירבו לתת לו מקלט והוא נתפס במהרה ע"י כוחות הביטחון.

שם הכפר, אל-פסייל, שומר על השם הקדום "פצאל", שמו של אחיו של המלך הורדוס. הורדוס הקים כאן יישוב בשם "פצאליס", במישורי הסחף הפוריים למרגלות מעיינות פצאל. צפונית לכפר הוקם מושב פצאל, המנציח את השם הקדום.

נפנה ימינה, נחלוף על פני צומת פצאל, ו- 300 מ' אחריה נפנה שמאלה בכביש צר המוביל אל אנדרטת הבקעה.

הכביש חולף דרך חורשה גדולה שניטעה בידי קק"ל (ומתאימה לפיקניק). בקצה החורשה מתעקל הכביש ימינה ועולה למגרש חנייה לצד האנדרטה. לאורך העלייה, מוצבים שלטים ובהם שמות יישובי הבקעה ותאריכי הקמתם.

האנדרטה המרשימה הוקמה בשנת 1972 ביוזמתו של רחבעם זאבי, אלוף פיקוד המרכז דאז (על שמו קרוי כיום כביש הבקעה), ונבנתה ע"י הפסל יגאל תומרקין. באנדרטה מונצחים חללי צה"ל בהגנה על בקעת הירדן ויישוביה, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. חלק ניכר מההרוגים נפלו במהלך מלחמת ההתשה - תקופת המרדפים. בתקופה זו, ניסו מחבלים פלסטינים לחצות את הירדן מערבה ולהיטמע באוכלוסייה בשומרון לצורך ארגון פעילות טרור, או לפגוע ישירות בחיילי צה"ל בבקעה. חיילי צה"ל שזיהו חדירות רדפו אחרי המחבלים, ובחלק מהאירועים התפתחו תקריות קשות בהן נהרגו חיילי וקציני צה"ל - למשל "מרדף המערה" באזור מעלה אפריים, "מרדף ואדי קלט" ועוד. אירוע בולט נוסף שהותיר את חותמו באנדרטה, הוא אסון הנ"ד - התרסקות מסוק צבאי מדרום לעוג'א בשנת 1977, בה נספו 54 חיילי צה"ל.

גרם מדרגות מאפשר למטיילים נקודת תצפית טובה על החקלאות המשגשגת בבקעה, ועל היישובים הקרובים (בעיקר יפית, מצפון לנו, ופצאל שמדרום).

לצד האנדרטה ניצבת אנדרטה קטנה נוספת ובה שתי רשימות מונצחים - חיילים בני יישובי הבקעה שנפלו מחוץ לבקעה (גם בשירות צבאי), ואזרחים בני הבקעה שנספו בפיגועי טרור.

התחנה האחרונה בטיול היא מפגש הבקעה. למעוניינים בכך, ניתן לשלב קטע הליכה קצר נוסף מהאנדרטה עד למפגש הבקעה, דרך "שביל האומנים". נשלח את הנהג למפגש הבקעה (חזרה ברכב מהחנייה עד הכביש הראשי, פנייה ימינה ולאחר 800 מ' בכביש פנייה משולטת שמאלה למפגש הבקעה). שאר המטיילים יירדו במתינות מהאנדרטה לכיוון דרום-מזרח, על גב שלוחה היורדת עד למסעף הכביש לאנדרטה (400 מ'). לאורך השלוחה ניתן לפגוש באביב פריחה עונתית, ובפרט שום יריחו (גדל אך ורק בבקעת הירדן), מנתור מחוספס, אהרונסוניית פקטורי ועוד.

במסעף הכביש נפנה ימינה (צפונה) לשביל (סלול בחלקו) באורך 600 מ', ולאורכו ניצבים פסלים מעשה ידי אומנים בני יישובי הבקעה.

שביל זה, המקביל לכביש הראשי, מסתיים בקצה הדרומי של תחנת הדלק במפגש הבקעה.

לסיום ניתן להציץ בין המבנים במפגש הבקעה, ולראות תבליט גדול של בקעת הירדן. התבליט מוזנח קמעא, אך עדיין מרשים.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה אביבית מגוונת בחורשים פברואר-מרץ, כתלות בכמות הגשמים השנתית.

בין היתר: טופל אדום, עדעד מאובק ועדעד הביצות בשמורת ביצת ואדי מלחה, שום יריחו למרגלות אנדרטת הבקעה ועוד.

שירותים למטיילים:

  • ביישובים לאורך הדרך, וכן במפגש הבקעה.
  • למרגלות אנדרטת הבקעה נמצאת חורשה גדולה המתאימה לפיקניק.
  • תחנת דלק ומקום לאכול במפגש הבקעה וכן בצומת אלמוג (לפני תחילת המסלול).

הערות ואזהרות:

  • המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך מומלץ לטייל בקבוצה, ורצוי לתאם מסלולים רגליים ממושכים עם מוקד הבקעה (טלפונים מופיעים באתר המועצה האזורית).
  • בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.

הצעות טיול בסביבת דף לדוגמא:

Pzael springs.jpg

מעיינות פצאל

Sartaba far.jpg

מבקעת הירדן לקרן סרטבה

Salvadora.jpg

שמורת הסלוודורה הפרסית

קישורים נוספים וספרות מומלצת: