עתיקות במבואות מודיעין

טיול: עתיקות במבואות מודיעין מספר אתרים ארכיאולוגיים מעניינים משני צידי כביש 443.
אזור:השפלה מפת סימון שבילים: מבואות ירושלים 9 מיקום: לצד כביש 443, בקרבת העיר מודיעין גישה:לכל רכב שבילי טיול:לא מסומן, אדום 9102 עונות ביקור:כל השנה שמורת טבע:לא רמת קושי:לכל המשפחה סוג מסלול:רכוב דמי כניסה:לא תאריך ביצוע מסלול:29/5/2011 תאריך ביקור אחרון בשטח:10/12/2011	המצד הרומי בחורבת פרעוש עמית מנדלסון, 1/11/2010

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

מסלול הטיול: עתיקות במבואות מודיעין

פרטי מסלול
אורך המסלול:16 ק"מ בנסיעה, כחצי ק"מ הליכה. משך המסלול:4-2 שעות. טיפוס מצטבר:20 מ' (חורבת פרעוש).
לחצו על המפה להגדלה

המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010

המנזר במבוא מודיעים, נובמבר 2010

הכנסייה בחורבת פרעוש, נובמבר 2010

"קברות המכבים", דצמבר 2011

האנדרטה לנופלי קרבות מודיעין, דצמבר 2011

שייח' ערבאווי, דצמבר 2011

המסלול משלב מספר אתרי עניין בקרבת כביש 443 - אתרי עתיקות, מורשת קרב וגיאולוגיה. חלקם ידועים ומוכרים ואחרים כמעט ואינם מטויילים.

נתחיל את הטיול ביישוב הדתי הקטן מבוא מודיעים (סגור בשבתות ובחגים). היישוב הוקם בשנת 1964, כמושב שיתופי השייך לתנועת פועלי אגודת ישראל והיה באותה תקופה יישוב ספר סמוך לגבול הירדני. עם הקמת היישוב התגלה בתחומיו קטע רצפת פסיפס צבעוני מעוטר בצלב. בשנת 1976 בוצעה חפירה ארכיאולוגית שחשפה שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית, המוזנחים כיום אך עדיין ראויים לביקור.

נפנה לכיוון היישוב, ואחרי שער היישוב ניסע לאורך הגדר המערבית מאות מטרים, עד שהדרך עולה לגבעה. כאן, נפנה ימינה בכיכר ונמשיך עוד כ- 200 מ' עד לחנייה קטנה.

מול החנייה, מצפון לכביש, נמצא שטח פתוח ובו סוכת צל. מאחורי הסוכה נמצא את שרידי המנזר הביזנטי. ייחודו של המנזר בכך שאין בו אפסיס, בניגוד למקובל ברוב אתרי הפולחן הנוצריים מתקופה זו בארץ ישראל. ניתן לראות כאן חלקי בית בד, רצפת פסיפס, בורות מים ואגני אבן.

בצפון-מערב המתחם נמצאת גת עתיקה הכוללת משטח דריכה, בור איגום ובור שיקוע.

נשוב לכביש הראשי באותה דרך. כעת נמדוד 2 ק"מ. עשרות מטרים לפני צומת אזור התעשייה ובית הקברות של מודיעין, נראה מימין (מדרום) לכביש מחשוף קרקע אדומה.

זהו אתר גיאולוגי ייחודי בו נחשפים סלעים מתצורות גיאולוגיות הנמצאות בד"כ עמוק בקרקע, ומכונות תצורות פלשת ואחוזם. המסלע כאן כולל אבן חול שנוצרה בים, חרסית ותלכיד נחלים (קונגלומרט).

לא הוסדרה נקודת עצירה מסודרת בנקודה זו. למעוניינים לצלם את האתר, ניתן בסוף המסלול (בחזרה בכביש 443 מערבה) לעצור במפרץ חנייה בצד הנגדי של הכביש (מול המחשוף) ולהתבונן עליו.

כעת נמשיך עד מחסום מכבים (עוד כ- 5 ק"מ נסיעה). ממש לפני המחסום יש פנייה שמאלה למגרש החנייה של המחסום. הפנייה אינה מרומזרת ויש לפנות בזהירות.

נחנה במגרש החנייה ונעלה רגלית לצד כביש העולה לגבעה ממערב למחסום (כביש זה מגיע בסופו למחנה צבאי).

בסוף העלייה , מול עיקול בגדר ההפרדה, מסתעף ימינה (צפונה) שביל רגלי קצר ובו סימונים מאולתרים.

שביל זה יוליך אותנו לאתר העתיקות חורבת פרעוש, הנמצא 100 מ' צפונית לכביש - בצמוד וממערב לגדר ההפרדה.

אתר זה עלה על מפת הטיולים לאחר הקמת גדר ההפרדה, במהלך בנייתה נחפר המקום. בחפירות באתר התגלו שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית, מצד רומי ומקווה קדום. חוג המטיילים של היישוב בית חורון הציב באתר שלטי הסבר.

מכאן נשוב לרכב וניסע מערבה. נחלוף על פני צומת שילת ועל פני צומת הכניסה המערבית למודיעין, ומאות מטרים אחריה נפנה לפי השילוט ל"קברות המכבים", בדרך כורכר טובה המסומנת אדום. לאחר עשרות מטרים נגיע לצומת ובה נפנה שמאלה לדרך המקבילה לכביש 443, ונחנה כמעט מייד.

בצלע הגבעה נמצא אתר "קברות המכבים", בו נמצאים תשעה קברים מלבניים החצובים בסלע, ולצד חלקם נמצאות אבני גולל ששימשו לחתימת הקברים. למעשה זהו שדה קברים של נוצרים או עובדי אלילים, וכפי הנראה יש לו קשר למנזר הביזנטי בו ביקרנו בתחילת היום. הקברים הם "קברי ארגז" מלבניים החצובים בסלע, ולצידם מחצבות עתיקות. המקום זכה לפרסום רב כתוצאה מזיהוי שגוי שלו לפני כמאה שנה עם קברי החשמונאים (המכבים) המוזכרים בספרי החשמונאים. בספר חשמונאים א' י"ג מסופר כי הקברים הוקמו ע"י שמעון, אחרון חמשת בניו של מתתיהו שנותר בחיים, והקים בראש גבעה נישאה שבע מצבות גבוהות דמויות פירמידה, לזכר הוריו וארבעת אחיו. ספרי החשמונאים לא נכללו בתנ"ך ומקורם העברי אבד עם הדורות. הספרים נשמרו בגרסאות לועזיות, ומהן נערכו כמה תרגומים לעברית.

בתרגום פרנקל (1885) מסופר על הקמת הקברים, אחרי רצח יונתן החשמונאי בידי טריפון הסלווקי: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית. ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים. ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה". מכאן ניתן להסיק כי ניתן היה לראות את ציון הקברים מהים התיכון.

זיהוי הקברים באתר זה נגרם מתשובתם של ערביים מקומיים לחוקרים בשלהי המאה ה- 19, שהתעניינו בשם המקום = "קובור אל יהוד". כתוצאה מכך, הפך המקום לאתר עלייה לרגל. בשנת 1909 עלו למקום תלמידי גימנסיה הרצליה שהדליקו במקום לפידים לרגל החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים". המיתוס התעצם עם טקסי מירוץ הלפיד של תנועת מכבי העולמית (על שם המכבים!) החל משנת 1945. בדיעבד, ידוע לנו כיום שקברים אלו שייכים לתקופה הרומית, מאות שנים לאחר תקופת החשמונאים.

מיקומה של מודיעין העתיקה שנוי במחלוקת, אך רבים סבורים שיש לה קשר לכפר הערבי אל-מידיה, במרחק כקילומטר מצפון לנו מעבר לאפיק נחל מודיעין ול"קו הירוק". לצד אל-מידיה נמצא תל קדום, תל א-ראס, אותו הוצע בעבר לזהות עם מודיעין הקדומה. כיום נמצאים התל והכפר מעבר לגדר ההפרדה, אך ניתן לצפות עליהם משכונת רמת מודיעין הצמודה ליישוב חשמונאים (יישוב דתי, ולכן התצפית הזו אינה אפשרית בשבתות ובחגים).

בשנים האחרונות עלו מספר הצעות לזיהוי מודיעין העתיקה, ובעקבות כך גם למיקום הקברים, ובין היתר גבעת תיתורה בכניסה למודיעין, וח'רבת אום אל עומדאן בדרום מודיעין, בה נמצא בית כנסת קדום.

על פסגת הגבעה נמצאת אנדרטה המנציחה את חללי הקרבות באזור מודיעין, ובפרט קרב כוריכור וקרב משלט 219 (לגלעד נוסף לזכר הקרב בו נגיע בתחנה הבאה במסלול). לצד לוחות ובהם שמות הנופלים יש שמונה משולשי בטון דמויי הלהבות בראשם של נרות חנוכה.

נשוב לרכב ונחזור לסימון האדום. כעת נמשיך עוד מאות מטרים עם הסימון, בין שדות ויערות, עד שנראה מימין מבנה עתיק וציורי ביער - קבר שייח' ע'רבאווי (בעברית - חורבת הגרדי, ע"ש יוחנן הגרדי, בנו בכורו של מתתיהו החשמונאי), ובחזיתו גלעד המנציח את נופלי קרבות משלט 219 במלחמת העצמאות. משלט זה, הנמצא כקילומטר מצפון לנו, נכבש ע"י כוחות חטיבת "קרייתי" במסגרת מבצע "דני" ביולי 1948. למרות היותו של המקום אזור גבול, לא ניצלו הכוחות את ההפוגה למיגון וביצור ראוי. ב- 24 בספטמבר 1948 פתחו הערבים בהתקפה על הכוחות שהחזיקו באתר, ובקרבות הכבדים שנמשכו כשבע שעות, נפלו 23 לוחמים מגדוד 142 של החטיבה בטרם שוחרר המשלט שוב. שניים מחללי הקרב מוגדרים כנעדרים שמקום קבורתם לא נודע עד היום. בגלעד מונצחים גם שלושה לוחמים נוספים שנפלו בתקריות סמוכות לקרב. לצד הגלעד ניצב שלט זיכרון המספר את סיפור המקום.

קבר השייח' הוא למעשה מקאם - מבנה ללא מצבת קבר, לזכרו של שייח' ערבי מקומי. האתר הוקם על שרידי מבנה קדום יותר, מהתקופה הביזנטית.

לפני כ- 20 שנה, "אימצו" אלמונים את המקום, בנו בו את המצבה הנוכחית שבתוך המבנה, וקראו למקום "קבר מתתיהו הכהן הגדול".

בעוד שאין עדויות ארכיאולוגיות לכך, עלו בשנים האחרונות הצעות לזיהוי קברות המכבים בגל אבנים גדול הנמצא 30 מטרים מצפון לקבר השייח', ובעתיד מתוכננות חפירות מסודרות באתר.

מנקודה זו נחזור לכביש הראשי. לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין, יש להסתובב חזרה במסעף מבוא מודיעים.

אפשרויות נוספות:

ניתן לשלב מסלול זה עם אתרי מסלול בעקבות קרב כוריכור למסלול רכוב ארוך.

בקרבת המסלול יש עוד כמה אתרי טיול מומלצים:

• פארק נאות קדומים - פארק בתשלום המציג את נופי הארץ בתקופת התנ"ך, המשנה והתלמוד. סגור בשבתות וחגים וכולל מגוון מסלולי הליכה (כולל מסלולים למוגבלי תנועה).
• בקעת הנזירים - מערות מרשימות בפאתי יער בן שמן.
• הכפר החשמונאי - בתל שילת, בתחומי מושב שילת, נמצא אתר ביקור בתשלום ובתיאום מראש, המציג את חיי היום-יום בכפר בתקופות קדומות.
• מצפה מודיעין - נקודת מוצא לטיול/פיקניק ביער בן שמן. האתר פופולארי מאד בקרב רוכבי אופניים ועשוי להיות עמוס במבקרים בשבתות ובחגים.

איך להגיע:

המסלול הוא מסלול רכוב באתרים לאורך כביש 443.

מומלץ להגיע מכיוון מחלף בן שמן (לבאים מכיוון מודיעין וירושלים בכביש 443, יש להגיע עד צומת מתקן אדם ולהסתובב מזרחה).

נקודת הסיום נמצאת בצד המערבי של מחסום מכבים. למעוניינים להמשיך מנקודה זו מזרחה לכיוון ירושלים, מומלץ לנסוע מערבה עד צומת מכבים-רעות ושם להסתובב חזרה מזרחה.

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

בחורף - פריחת רקפת מצויה ונרקיס מצוי באזור "קברות המכבים" וחורבת הגרדי.

בסוף החורף ובאביב יש פריחה שופעת, וראויים לציון מרבדי חרציות בחורבת תיתורה (הסמוכה למסלול) וריכוזי דרדר גדול-פרחים בחורבת פרעוש.

שירותים למטיילים:

רוב השירותים זמינים בעיר מודיעין.

לצד המסלול נמצאת תחנת דלק ומסעדה בצומת שילת לכיוון מערב.

הערות ואזהרות:

• היישוב מבוא מודיעים הוא יישוב דתי, ואין להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגי ישראל.
• הגישה לאתר חורבת פרעוש צמודה לגדר ההפרדה. לקבוצות מאורגנות, חשוב לתאם מראש את הביקור באתר.
• המסלול בחורבת פרעוש חשוף לשמש.
• השדות בין "קברות המכבים" לשייח' ערבאווי הם שטחים חקלאיים מעובדים ויש להימנע מכניסה אליהם (ברגל או ברכב), הפוגעת בגידולים החקלאיים.

קישורים מומלצים:

• מחשוף פלשת ואחוזם - מתוך רשימת אתרים גיאולוגיים לשימור.
• בעקבות הקברים האבודים של המכבים - משה גלעד, "הארץ", 10/12/2011.
• בעקבות התעלומה: איפה נקברו המכבים? - דני הרמן, אתר YNET, יום 4/12/2007.
• נעדרי משלט 219 - באתר הענף לאיתור נעדרים, צה"ל.

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-bottom */ google_ad_slot = "2039121510"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

אתרים ומסלולים נוספים בסביבה

חורבת שר

בעקבות קרב כוריכור

גן לאומי מודיעין