הבדלים בין גרסאות בדף "יער משמר איילון"
שורה 23: | שורה 23: | ||
הדרך הנוחה לבאים מגוש דן וצפונה היא ממחלף נשרים בכביש 431. נפנה לפי השילוט לכביש 44 לכיוון בית שמש, ואחרי מאות מטרים, ברמזור נפנה לפי השילוט לכביש 424 המתעקל ועובר מתחת לכביש 44 בדרכו ליישובי המועצה האזורית גזר. נעבור על פני יד רמב"ם ("הנשר הגדול"), שיחד עם מפעל "נשר" מצפון, נתן את השם למחלף נשרים, נחלוף על פני בית חשמונאי ונגיע למושב משמר איילון. במרכז המושב, לצד מסעף הכביש לשעלבים, נוכל להבחין במספר בתי אבן ישנים, שנותרו מהכפר אל קובאב שנכבש במלחמת העצמאות. | הדרך הנוחה לבאים מגוש דן וצפונה היא ממחלף נשרים בכביש 431. נפנה לפי השילוט לכביש 44 לכיוון בית שמש, ואחרי מאות מטרים, ברמזור נפנה לפי השילוט לכביש 424 המתעקל ועובר מתחת לכביש 44 בדרכו ליישובי המועצה האזורית גזר. נעבור על פני יד רמב"ם ("הנשר הגדול"), שיחד עם מפעל "נשר" מצפון, נתן את השם למחלף נשרים, נחלוף על פני בית חשמונאי ונגיע למושב משמר איילון. במרכז המושב, לצד מסעף הכביש לשעלבים, נוכל להבחין במספר בתי אבן ישנים, שנותרו מהכפר אל קובאב שנכבש במלחמת העצמאות. | ||
− | נמשיך עוד | + | נמשיך עוד כ- 650 מ', ולצד הבית האחרון של משמר איילון נפנה שמאלה לעבר יער משמר איילון ואנדרטת הלח"י (בנקודה זו הפנייה מותרת). |
− | |||
− | לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין מומלץ להגיע ממחלף לטרון. במחלף נפנה לכביש 3 לעבר צומת חטיבה שבע, ובצומת נפנה ימינה, נחלוף על פני מיני ישראל ומתקן בטחוני | + | מייד אחרי הפנייה, נפנה ימינה בדרך כורכר מסומנת ירוק וניסע כ- 400 מטרים במקביל לכביש 424. בצומת טי נפנה שמאלה ואחרי 40 מ' בלבד נגיע לחנייה לצד סלע זיכרון לבריגדה היהודית – החטיבה היהודית הלוחמת (המתנדבים העבריים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה). |
+ | |||
+ | לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין מומלץ להגיע ממחלף לטרון. במחלף נפנה לכביש 3 לעבר צומת חטיבה שבע, ובצומת נפנה ימינה, נחלוף על פני מיני ישראל ומתקן בטחוני וכחצי ק"מ אחריו נפנה ימינה בדרך כורכר המסומנת ירוק. הסימון הירוק מתעקל כמעט מייד שמאלה אך אנו נמשיך ישר לעבר החניון, הנמצא כ- 50 מטרים מהכביש (בנקודה זו, יש קו הפרדה לבן בכביש, ולכן ביציאה חזרה נצטרך לצאת מהכניסה הצפונית של היער, בדומה לשאר). מרחק הנסיעה מצומת חטיבה שבע הוא 4.3 ק"מ. | ||
הבאים מכיוון דרום הארץ ייסעו בכביש 3 ממחלף שורק לצומת חטיבה שבע וימשיכו בהתאם למתואר לעיל. | הבאים מכיוון דרום הארץ ייסעו בכביש 3 ממחלף שורק לצומת חטיבה שבע וימשיכו בהתאם למתואר לעיל. | ||
שורה 38: | שורה 39: | ||
[[תמונה:ayalon_forest2.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הבריגדה, מרץ 2012]] | [[תמונה:ayalon_forest2.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הבריגדה, מרץ 2012]] | ||
[[תמונה:ayalon_forest3.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הלח"י, מרץ 2012]] | [[תמונה:ayalon_forest3.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הלח"י, מרץ 2012]] | ||
− | לצד הדרך צומח עץ שיזף גדול בעל מספר גזעים ששניים מהם חובקים אחד את השני. על הגבעה הקטנה לצד השיזף נמצא שקע עגול חצוב המתמלא במי גשמים בחורף, ומאחור נמצא חניון עם מתקני משחק. אוהבי הפריחה ימצאו בשולי החניון מרבדי רקפות ורודות בעונה. | + | לצד הדרך צומח '''עץ שיזף גדול''' בעל מספר גזעים ששניים מהם חובקים אחד את השני. על הגבעה הקטנה לצד השיזף נמצא שקע עגול חצוב המתמלא במי גשמים בחורף, ומאחור נמצא חניון עם מתקני משחק. אוהבי הפריחה ימצאו בשולי החניון מרבדי רקפות ורודות בעונה. |
− | אחרי סיור בחניון נשוב לדרך, המתעקלת לצפון-מערב, ונצעד בה דקות אחדות עד לצומת דרכים. כאן נפנה תחילה שמאלה ונגיע לפסגת הגבעה. בנקודה זו ניצבת | + | אחרי סיור בחניון נשוב לדרך, המתעקלת לצפון-מערב, ונצעד בה דקות אחדות עד לצומת דרכים. כאן נפנה תחילה שמאלה ונגיע לפסגת הגבעה. בנקודה זו ניצבת '''אנדרטת הבריגדה''' המנציחה את זכר המתנדבים העבריים לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה. סיפורם המרתק של מתנדבים אלו מונצח ב[[אתר לאומי בית הגדודים|בית הגדודים]] באביחיל. כיום האנדרטה מוזנחת מעט וחלק מסמלי היחידות נעלם, אך המקום מומלץ לביקור. |
נשוב לצומת הדרכים, נחצה אותה ישר ונרד לתצפית לעבר '''מאגר איילון'''. מאגר זה הוקם בשפך נחל נחשון ל[[נחל איילון]] בשנת 1955, כחלק מסדרה של מאגרי מים גדולים שהוקמו בישראל בתקופה זו, וביניהם [[חוף זיקים|מאגר שקמה]], מאגר בית זית, מאגרי מנשה ועוד. נפח המאגר 7 מיליון מ"ק, ושטחו המרבי 400 דונם. הסכר אוצר מי נגר משטח של 160 קמ"ר במעלה הנחלים איילון ונחשון. במאגר נבחין בעמוד בטון גדול וגשר המוביל אליו. המאגר עצמו מוקף בגדר תיל, וגם הגישה לגשר אסורה בשל בעיות בטיחות חמורות, לכן נסתפק בצפייה מרחוק בלבד. | נשוב לצומת הדרכים, נחצה אותה ישר ונרד לתצפית לעבר '''מאגר איילון'''. מאגר זה הוקם בשפך נחל נחשון ל[[נחל איילון]] בשנת 1955, כחלק מסדרה של מאגרי מים גדולים שהוקמו בישראל בתקופה זו, וביניהם [[חוף זיקים|מאגר שקמה]], מאגר בית זית, מאגרי מנשה ועוד. נפח המאגר 7 מיליון מ"ק, ושטחו המרבי 400 דונם. הסכר אוצר מי נגר משטח של 160 קמ"ר במעלה הנחלים איילון ונחשון. במאגר נבחין בעמוד בטון גדול וגשר המוביל אליו. המאגר עצמו מוקף בגדר תיל, וגם הגישה לגשר אסורה בשל בעיות בטיחות חמורות, לכן נסתפק בצפייה מרחוק בלבד. | ||
ברקע ניתן לזהות את קיבוץ שעלבים, גבעות מודיעין, הרי בנימין (תוואי גדר ההפרדה נראה בצלע ההרים), אזור [[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה]] וחלק מהרי ירושלים. | ברקע ניתן לזהות את קיבוץ שעלבים, גבעות מודיעין, הרי בנימין (תוואי גדר ההפרדה נראה בצלע ההרים), אזור [[פארק קנדה / פארק איילון|פארק קנדה]] וחלק מהרי ירושלים. | ||
− | נחזור לצומת שאנו כבר מכירים היטב ועתה נפנה ימינה להמשך המסלול. הדרך חולפת בצלע הגבעה, לצד שרידי הבוסתנים של הכפר אל-קובאב, שנכבש במבצע "דני" בקיץ 1948 – עצי שקד ומשוכות צבר (במורד הגבעה יש גם כרמי זיתים), ונפגשת עם הדרך המסומנת ירוק לצד חניון נוסף עם מתקני משחק. נמשיך ישר בדרך המסומנת ירוק לעבר אנדרטת הלח"י. אנדרטה מרשימה זו מנציחה את זכרם של חללי מחתרת לח"י – הקטנה והמיליטנטית בין שלוש המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי. מחתרת לח"י הוקמה בשנת 1940, עם פרישת אנשי התנועה בראשות אברהם שטרן ("יאיר") ממחתרת האצ"ל, ופעלה נגד השלטון הבריטי גם בתקופת מלחמת העולם השנייה בה תנועות האצ"ל וההגנה שיתפו פעולה עם הבריטים במאבק נגד הנאצים וגרורותיהם במזרח התיכון. במרכז האנדרטה נמצא עץ זית מרשים והמילים "הרי את מקודשת לי מולדת". | + | נחזור לצומת שאנו כבר מכירים היטב ועתה נפנה ימינה להמשך המסלול. הדרך חולפת בצלע הגבעה, לצד שרידי הבוסתנים של הכפר אל-קובאב, שנכבש במבצע "דני" בקיץ 1948 – עצי שקד ומשוכות צבר (במורד הגבעה יש גם כרמי זיתים), ונפגשת עם הדרך המסומנת ירוק לצד חניון נוסף עם מתקני משחק. נמשיך ישר בדרך המסומנת ירוק לעבר '''אנדרטת הלח"י'''. אנדרטה מרשימה זו מנציחה את זכרם של חללי מחתרת לח"י – הקטנה והמיליטנטית בין שלוש המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי. מחתרת לח"י הוקמה בשנת 1940, עם פרישת אנשי התנועה בראשות אברהם שטרן ("יאיר") ממחתרת האצ"ל, ופעלה נגד השלטון הבריטי גם בתקופת מלחמת העולם השנייה בה תנועות האצ"ל וההגנה שיתפו פעולה עם הבריטים במאבק נגד הנאצים וגרורותיהם במזרח התיכון. במרכז האנדרטה נמצא עץ זית מרשים והמילים "הרי את מקודשת לי מולדת". |
על האנדרטה מופיעות מילותיו של "יאיר" הנחשבות להימנון התנועה – "חיילים אלמונים הננו בלי מדים וסביבנו אימה וצלמוות. כולנו גוייסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המוות" וכן דבריו של אורי צבי גרינברג על אנשי לח"י. מול האנדרטה נמצא חניון נוסף וקיר זיכרון לתורמים, רבים מהם אנשי לח"י ובני משפחותיהם. | על האנדרטה מופיעות מילותיו של "יאיר" הנחשבות להימנון התנועה – "חיילים אלמונים הננו בלי מדים וסביבנו אימה וצלמוות. כולנו גוייסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המוות" וכן דבריו של אורי צבי גרינברג על אנשי לח"י. מול האנדרטה נמצא חניון נוסף וקיר זיכרון לתורמים, רבים מהם אנשי לח"י ובני משפחותיהם. | ||
+ | |||
מכאן נשוב לרכב בדרך הכורכר המסומנת ירוק, בה נסענו קודם לכן במקביל לכביש (ניתן לשלוח את הנהגים למשימה ושאר המטיילים יחכו להם בנקודה זו). בדרכנו לרכב נשקיף מזרחה לעבר [[גן לאומי תל גזר|תל גזר]] ואזור כרמי יוסף. | מכאן נשוב לרכב בדרך הכורכר המסומנת ירוק, בה נסענו קודם לכן במקביל לכביש (ניתן לשלוח את הנהגים למשימה ושאר המטיילים יחכו להם בנקודה זו). בדרכנו לרכב נשקיף מזרחה לעבר [[גן לאומי תל גזר|תל גזר]] ואזור כרמי יוסף. | ||
גרסה מ־20:37, 20 במרץ 2012
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
טיול: יער משמר איילון יער קטן וחביב בין לטרון ורמלה, ובו שתי אנדרטאות מרשימות, שרידי בוסתנים ותצפית למאגר איילון. | |
|
מאגר איילון |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: יער משמר איילון
פרטי מסלול |
---|
|
לצד הדרך צומח עץ שיזף גדול בעל מספר גזעים ששניים מהם חובקים אחד את השני. על הגבעה הקטנה לצד השיזף נמצא שקע עגול חצוב המתמלא במי גשמים בחורף, ומאחור נמצא חניון עם מתקני משחק. אוהבי הפריחה ימצאו בשולי החניון מרבדי רקפות ורודות בעונה. אחרי סיור בחניון נשוב לדרך, המתעקלת לצפון-מערב, ונצעד בה דקות אחדות עד לצומת דרכים. כאן נפנה תחילה שמאלה ונגיע לפסגת הגבעה. בנקודה זו ניצבת אנדרטת הבריגדה המנציחה את זכר המתנדבים העבריים לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה. סיפורם המרתק של מתנדבים אלו מונצח בבית הגדודים באביחיל. כיום האנדרטה מוזנחת מעט וחלק מסמלי היחידות נעלם, אך המקום מומלץ לביקור. נשוב לצומת הדרכים, נחצה אותה ישר ונרד לתצפית לעבר מאגר איילון. מאגר זה הוקם בשפך נחל נחשון לנחל איילון בשנת 1955, כחלק מסדרה של מאגרי מים גדולים שהוקמו בישראל בתקופה זו, וביניהם מאגר שקמה, מאגר בית זית, מאגרי מנשה ועוד. נפח המאגר 7 מיליון מ"ק, ושטחו המרבי 400 דונם. הסכר אוצר מי נגר משטח של 160 קמ"ר במעלה הנחלים איילון ונחשון. במאגר נבחין בעמוד בטון גדול וגשר המוביל אליו. המאגר עצמו מוקף בגדר תיל, וגם הגישה לגשר אסורה בשל בעיות בטיחות חמורות, לכן נסתפק בצפייה מרחוק בלבד.
ברקע ניתן לזהות את קיבוץ שעלבים, גבעות מודיעין, הרי בנימין (תוואי גדר ההפרדה נראה בצלע ההרים), אזור פארק קנדה וחלק מהרי ירושלים. נחזור לצומת שאנו כבר מכירים היטב ועתה נפנה ימינה להמשך המסלול. הדרך חולפת בצלע הגבעה, לצד שרידי הבוסתנים של הכפר אל-קובאב, שנכבש במבצע "דני" בקיץ 1948 – עצי שקד ומשוכות צבר (במורד הגבעה יש גם כרמי זיתים), ונפגשת עם הדרך המסומנת ירוק לצד חניון נוסף עם מתקני משחק. נמשיך ישר בדרך המסומנת ירוק לעבר אנדרטת הלח"י. אנדרטה מרשימה זו מנציחה את זכרם של חללי מחתרת לח"י – הקטנה והמיליטנטית בין שלוש המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי. מחתרת לח"י הוקמה בשנת 1940, עם פרישת אנשי התנועה בראשות אברהם שטרן ("יאיר") ממחתרת האצ"ל, ופעלה נגד השלטון הבריטי גם בתקופת מלחמת העולם השנייה בה תנועות האצ"ל וההגנה שיתפו פעולה עם הבריטים במאבק נגד הנאצים וגרורותיהם במזרח התיכון. במרכז האנדרטה נמצא עץ זית מרשים והמילים "הרי את מקודשת לי מולדת". על האנדרטה מופיעות מילותיו של "יאיר" הנחשבות להימנון התנועה – "חיילים אלמונים הננו בלי מדים וסביבנו אימה וצלמוות. כולנו גוייסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המוות" וכן דבריו של אורי צבי גרינברג על אנשי לח"י. מול האנדרטה נמצא חניון נוסף וקיר זיכרון לתורמים, רבים מהם אנשי לח"י ובני משפחותיהם.
מכאן נשוב לרכב בדרך הכורכר המסומנת ירוק, בה נסענו קודם לכן במקביל לכביש (ניתן לשלוח את הנהגים למשימה ושאר המטיילים יחכו להם בנקודה זו). בדרכנו לרכב נשקיף מזרחה לעבר תל גזר ואזור כרמי יוסף.
איך להגיע:
הדרך הנוחה לבאים מגוש דן וצפונה היא ממחלף נשרים בכביש 431. נפנה לפי השילוט לכביש 44 לכיוון בית שמש, ואחרי מאות מטרים, ברמזור נפנה לפי השילוט לכביש 424 המתעקל ועובר מתחת לכביש 44 בדרכו ליישובי המועצה האזורית גזר. נעבור על פני יד רמב"ם ("הנשר הגדול"), שיחד עם מפעל "נשר" מצפון, נתן את השם למחלף נשרים, נחלוף על פני בית חשמונאי ונגיע למושב משמר איילון. במרכז המושב, לצד מסעף הכביש לשעלבים, נוכל להבחין במספר בתי אבן ישנים, שנותרו מהכפר אל קובאב שנכבש במלחמת העצמאות.
נמשיך עוד כ- 650 מ', ולצד הבית האחרון של משמר איילון נפנה שמאלה לעבר יער משמר איילון ואנדרטת הלח"י (בנקודה זו הפנייה מותרת).
מייד אחרי הפנייה, נפנה ימינה בדרך כורכר מסומנת ירוק וניסע כ- 400 מטרים במקביל לכביש 424. בצומת טי נפנה שמאלה ואחרי 40 מ' בלבד נגיע לחנייה לצד סלע זיכרון לבריגדה היהודית – החטיבה היהודית הלוחמת (המתנדבים העבריים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה).
לבאים מכיוון ירושלים ומודיעין מומלץ להגיע ממחלף לטרון. במחלף נפנה לכביש 3 לעבר צומת חטיבה שבע, ובצומת נפנה ימינה, נחלוף על פני מיני ישראל ומתקן בטחוני וכחצי ק"מ אחריו נפנה ימינה בדרך כורכר המסומנת ירוק. הסימון הירוק מתעקל כמעט מייד שמאלה אך אנו נמשיך ישר לעבר החניון, הנמצא כ- 50 מטרים מהכביש (בנקודה זו, יש קו הפרדה לבן בכביש, ולכן ביציאה חזרה נצטרך לצאת מהכניסה הצפונית של היער, בדומה לשאר). מרחק הנסיעה מצומת חטיבה שבע הוא 4.3 ק"מ.
הבאים מכיוון דרום הארץ ייסעו בכביש 3 ממחלף שורק לצומת חטיבה שבע וימשיכו בהתאם למתואר לעיל.
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
היער דליל יחסית בפריחה עונתית. להלן המינים הבולטים שנצפו באזור:
- ינואר-פברואר - פריחת כלניות.
- פברואר-מרץ - פריחת רקפות.
- מרץ-אפריל - פריחת נורית אסיה (בשטח לא מיוער ליד המאגר), חרדל לבן ועוד.
שירותים למטיילים:
- חניוני מטיילים עם שולחנות פיקניק ומתקני משחק לילדים.
הערות ואזהרות:
- דרך העפר במסלול עשויה להיות לא עבירה לרכב פרטי לאחר הגשמים (למעט הקטע המקביל לכביש).
- מאגר איילון עצמו מוקף בגדר תיל והגישה אליו אסורה.
- לאורך הדרכים באזור קיימים שלטי הכוונה נוספים של קק"ל, המאפשרים למעוניינים להרכיב מסלולי הליכה ארוכים יותר.
קישורים מומלצים:
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>