קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי הר הכרמל"
| שורה 112: | שורה 112: | ||
* '''כביש 7212''' - כביש היורד בתלילות מכביש 672, 2 ק"מ צפונית לצומת דמון, ומגיע לנשר לאחר סדרת פיתולים. מכביש זה ניתן לגשת לחלקה הצפוני של דרך נוף כרמל. | * '''כביש 7212''' - כביש היורד בתלילות מכביש 672, 2 ק"מ צפונית לצומת דמון, ומגיע לנשר לאחר סדרת פיתולים. מכביש זה ניתן לגשת לחלקה הצפוני של דרך נוף כרמל. | ||
| − | '''[[שביל ישראל]]''' חוצה אף הוא את הגן הלאומי, מקיבוץ יגור דרך נחל מעפילים, מצפה אייזן, רום כרמל, נחל אורן ורכס אצבע. עד לשריפה הגדולה בדצמבר 2010, טיפס השביל להר שוקף וירד דרך חורבת רקית לרכס כרמיה, אולם לאחר הפגיעה הקשה שספג המרחב, תוואי השביל שונה. | + | '''[[שביל ישראל]]''' חוצה אף הוא את הגן הלאומי, מקיבוץ יגור דרך [[שבילי אשדות יגור: בין יגור לנשר ונחל מעפילים|נחל מעפילים]], מצפה אייזן, רום כרמל, נחל אורן ו[[מערת אצבע ורכס אצבע|רכס אצבע]]. עד לשריפה הגדולה בדצמבר 2010, טיפס השביל להר שוקף וירד דרך חורבת רקית לרכס כרמיה, אולם לאחר הפגיעה הקשה שספג המרחב, תוואי השביל שונה. |
בשטח הגן והשמורה עוברים עשרות שבילי מטיילים, שרובם מיועדים להולכי רגל (ומשמשים בפועל גם רוכבי אופניים). כמו כן עוברות בגן הלאומי 3 דרכי עפר מסומנות לרכב שטח ואופניים: | בשטח הגן והשמורה עוברים עשרות שבילי מטיילים, שרובם מיועדים להולכי רגל (ומשמשים בפועל גם רוכבי אופניים). כמו כן עוברות בגן הלאומי 3 דרכי עפר מסומנות לרכב שטח ואופניים: | ||
גרסה מ־20:18, 13 במרץ 2012
גן לאומי הר הכרמל
"ככרמל בים יבוא" - קרבתו של הכרמל לים מעצבת את אופיו של "ההר הירוק תמיד", ובו נמצא הגן הלאומי הגדול בארץ.
- גן לאומי
- אזור:הכרמל
- מאפיינים עיקריים:חורש ויער ים-תיכוני
- כניסה:חינם (חלק מהחניונים בתשלום)
- יישובים סמוכים:חיפה, דליית אל-כרמל, עוספיה, נשר, בית אורן, טירת הכרמל, עין חוד, ניר עציון
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:63950 דונם
- תאריך הכרזה:1/7/1971
מבט מרכס כרמיה למבצר עתלית, בתווך נחל אורן, (עמית מנדלסון, 28/11/2010)
|
|
גן לאומי הר הכרמלאיך להגיע:הגן הלאומי משתרע בחלק ניכר של הר הכרמל, בין חיפה ונשר בצפון, כביש 70 במזרח, קו טירת הכרמל - עין הוד במערב וקו עין הוד - עין חוד - עמק מהר"ל - צומת אליקים - צומת התשבי בדרום. 3 כבישים חוצים את הגן הלאומי:
שביל ישראל חוצה אף הוא את הגן הלאומי, מקיבוץ יגור דרך נחל מעפילים, מצפה אייזן, רום כרמל, נחל אורן ורכס אצבע. עד לשריפה הגדולה בדצמבר 2010, טיפס השביל להר שוקף וירד דרך חורבת רקית לרכס כרמיה, אולם לאחר הפגיעה הקשה שספג המרחב, תוואי השביל שונה. בשטח הגן והשמורה עוברים עשרות שבילי מטיילים, שרובם מיועדים להולכי רגל (ומשמשים בפועל גם רוכבי אופניים). כמו כן עוברות בגן הלאומי 3 דרכי עפר מסומנות לרכב שטח ואופניים:
כתוצאה מהשריפה הגדולה בדצמבר 2010, אזור הר שוקף - רכס כרמיה נפגע קשות, וחלק משבילי הטיול והחניונים בגזרה עדיין סגורים למטיילים (נכון לנובמבר 2011).
רקע על גן לאומי הר הכרמל:הר הכרמל הוא חלקו הצפוני-מערבי של השומרון, הנושק לים התיכון בתחומי העיר חיפה. הרכס הוא קמר גיאולוגי, התחום במרבית עבריו במדרונות תלולים היורדים למישור חוף הכרמל, לעמק עכו ולעמק יזרעאל. המסלע קרסטי ועשיר במצוקים ומערות. גבולו הדרומי של הרכס מתון יותר, ועובר לאורך הנחלים דליה, תות ויקנעם. מקובל לכלול ברכס גם את זכרון יעקב ורמת הנדיב, הנמצאות מדרום לגבול זה. בגבולות אלו, שטחו של הרכס הוא כ- 255 קמ"ר (כולל אזורים מתונים בקרבת נחל תות ובעמקי הנחלים). שיא הגובה ברכס הוא רום כרמל (גובה 546 מ'), בפאתי הכפר עוספיה. מקובל לחלק את הרכס לשלוש יחידות נוף:
המרחב מנוקז ע"י מספר נחלים, שניים גדולים יחסית (נחל אורן ונחל מערות) ועוד מספר בינוניים וקטנים (נחל גלים ונחל מתלה במערב, נחל נשר, נחל רקפת ושורת ערוצים קטנים ביניהם במזרח). הרכס דל במעיינות. המעיינות הבולטים בגן הלאומי הם עין קדם (בנחל נדר, ליד טירת כרמל) ועין אלון בנחל אורן. סמיכותו הרבה של הרכס לים השפיעה על אקלים הרכס, הגשום ולח יחסית, וכפועל יוצא מכך מכוסה רוב הרכס בחורש ויער מפותחים. ארבע חברות צומח עיקריות בולטות בכרמל: חרוב מצוי ואלת המסטיק באזורים המערביים הנמוכים, אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית ברכסים, אורן ירושלים ופרע קטן-עלים בקרקעות רנדזינה בגב הרכס (זהו האזור העיקרי בישראל בו שרדו עצי אורן ירושלים טבעיים), ובתחתית המורדות המזרחיים גדלה חברת אלון התבור ואלה אטלנטית. כמו כן קיימים בגן הלאומי שטחי יערות נטועים, בעיקר באזור עוספיה - צומת דמון. לאורנים נלווית רתמה קוצנית, שיח הנמצא בארץ רק בכרמל. צמחים נוספים הגדלים בארץ רק או בעיקר בכרמל כוללים שושן צחור, אכסף מבריק, רומוליאה צידונית, חלבלוב השיח, כרוב כרתי ועוד. עד למאות האחרונות ניתן היה לפגוש בכרמל נמרים, יחמורים ואיילי הכרמל (אייל הכרמל האחרון בטבע בארץ נצוד בכרמל בשנת 1912), ועד למחצית המאה ה- 20' התקיימו מגוון עופות דורסים במצוקי ההר כולל נשרים. בין בעלי החיים הבולטים ששרדו ברכס עד ימינו ראויים לציון חזיר בר, תן זהוב, שפן סלעים סורי, עופות דורסים קטנים ובינוניים, עטלפי חרקים במערות, ועוד. מינים נדירים ששרדו עד היום בכרמל הם לטאה ירוקה והדו-חי סלמנדרה כתומה. הגן הלאומי סובל לאורך השנים משריפות יער גדולות, שכילו שטחים נרחבים. הגדולה שבהן התרחשה בימים 5-2 בדצמבר 2010, ובה נשרפו 28,350 דונם (בפרט באזור בית אורן, הר שוקף, רכס כרמיה, הר אלה והסביבה) ונהרגו 44 בני אדם. שריפות גדולות קודמות היו באוקטובר 1998 (כאשר נשרפו כ- 5,100 דונם בין עין הוד ונחל מערות) ובספטמבר 1989 (נשרפו 5,000 דונם במרחב שוויצריה הקטנה). חלקים ניכרים משטחי הגן הלאומי ושמורת הטבע נמצאים בתהליכי שיקום ממושכים משריפות, והתחדשות מלאה של היער הטבעי בהם תארך עשרות שנים (גם זאת, במידה ולא תהיינה שריפות חוזרות בשטחים שנפגעו בעבר). התיישבות האדם בכרמל נמשכת מאז התקופות הפרהיסטוריות, כאשר האדם הקדמון התיישב בשורת מערות בעיקר במערב הרכס (מערת אורנית, מערת ספונים, מערות אורן ואצבע, נחל מערות, מערת כברה ומערת רקפת). ברם, הטופוגרפיה הקשה ומיעוט מקורות מים הביאו ליישוב דליל ברכס במרבית התקופות. עד לדורנו, שיא ההתיישבות בכרמל היה בתקופות הרומית והביזנטית, מהן נותרו מספר אתרים ארכיאולוגיים בולטים כמו חורבת רקית וחורבת סומק (סומקה). הדרוזים החלו להתיישב ברכס בסביבות שנת 1475, ובמאה ה- 17 קמו בהר שמונה כפרים דרוזיים, אך מרביתם ניטשו ורק שניים - דליית אל-כרמל ועוספיה, נותרו עד ימינו, כמובלעת בתחום הגן הלאומי. בתקופת המנדט הבריטי הוקם קיבוץ בית אורן ולצידו היישוב הזעיר יערות הכרמל/חוות משמר הכרמל, שנעזב עם קום המדינה. במהלך תקופה זו נמכרו קרקעות רבות ברכס לצרכי פיתוח ובנייה, ועם זאת כבר באותה תקופה החל השלטון המנדטורי לפעול להכרזת ההר כשטח מוגן. בשנת 1950 הוקמו מספר בתי מגורים בגבעת וולפסון (מדרום לחניון האגם), ועם קידום תוכניות הגן הלאומי הוקפאו יוזמות הפיתוח. לאחר קום המדינה, התנהל מאבק ממושך להכרזת הרכס כפארק לאומי ומניעת הקמת שכונות מגורים בשטחו. המאבק נשא פרי עם הכרזתם ב- 1 ביולי 1971 של הגן הלאומי ושמורת הר הכרמל, המורכבת מ- 11 גושים שונים. פרטים על אתרי השמורה יופיעו בדף נפרד באתר בהמשך. שירותים למטיילים:בתחום הגן הלאומי ושמורת הר הכרמל נמצאים 28 חניוני מטיילים, הכוללים חנייה, שולחנות פיקניק ומתקני שירותים. חלק מהחניונים הונגשו למוגבלי תנועה. חניונים נוספים בכרמל נמצאים מחוץ לגבולות הגן והשמורה (כמו ביער אליקים וביער עופר), ואינם מפורטים כאן. רשימת חניונים בפארק הכרמל
הכניסה למרבית החניונים חופשית בימות השבוע, אולם בסופי שבוע ובחגים נגבה בהם תשלום. השהייה בחניונים בשעות החשיכה אסורה (למעט מחנה תנועות הנוער וחוות משמר הכרמל).
מצב סטטוטורי:לגן הלאומי הוצעו מספר הרחבות לאורך השנים. הרחבות אלו קיבלו שמות עצמאיים וחלקן אף הוכרזו - גן לאומי נחל נדר, גן לאומי הר שוקף, גן לאומי פיתחת נחל אורן. סמיכותו של הגן ליישובים שונים הביאה למספר גריעות משטחו לאורך השנים, עבור פיתוח ביישובים בית אורן, ניר עציון, עין חוד (שלא היה יישוב מוכר בעת הכרזת הגן הלאומי בתחומיו), והעיירות הדרוזיות - דליית אל-כרמל ועוספיה. ארבעה יישובים - בית אורן, עין חוד, דליית אל כרמל ועוספיה, מהווים מובלעות בתחום הגן הלאומי. כמו כן, נכללת בגן הלאומי גבעת וולפסון - מספר בתי מגורים שנבנו בטרם הקמת הפארק, ולא הפכו ליישוב רגיל. מצבן הייחודי של דליית אל-כרמל ועוספיה, הביא לחיכוכים בין התושבים ורשות הטבע והגנים, ולכרסום זוחל בשטחי הפארק הסמוכים ליישובים אלו. כיום קיימת כוונה לגריעת שטח משמעותי בקרבת היישובים, לצורך הסדרת הפיתוח בהם לאורך זמן. הגריעות שבוצעו עד היום:
כמו כן אושרה בכנסת גריעת 1.88 דונם עבור הרחבת בית הקברות של יקנעם עילית. גריעה זו טרם אושרה סופית ע"י שר הפנים. קיימות סתירות בנתונים לגבי היקף השטח המוכרז כיום כשמורת טבע וכגן לאומי. בספרות מוזכר שטח של 84,000 דונם מתוכם כ- 30,000 דונם שמורת טבע. במקורות נוספים מוזכר שטח גן לאומי של 70,000 דונם. באתר רשות הטבע והגנים נקוב כיום שטח של 63,950 דונם. לא ברור אם שטח זה מביא בחשבון את גריעתם של 752.19 דונם עד היום. בנוסף לכך, חלקה הדרומי של אוניברסיטת חיפה (אזור מעונות הסטודנטים) נכלל אף הוא בגבולות הגן הלאומי המוכרז, ועד היום טרם נגרע משטח הגן. הצעות טיול בסביבת גן לאומי הר הכרמל:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
שמות נוספים לאתר:פארק הכרמל, גן לאומי הכרמל.
|
