הבדלים בין גרסאות בדף "נחל פירים ואמת הביאר"
שורה 111: | שורה 111: | ||
|קישורים נוספים= | |קישורים נוספים= | ||
− | * [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp? | + | * [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=456&CategoryID=145&Page=1 באתר בית ספר שדה כפר עציון]. |
− | |||
− | |||
}} | }} | ||
[[קטגוריה:מערות בישראל]] | [[קטגוריה:מערות בישראל]] |
גרסה מ־01:15, 17 בפברואר 2012
טיול: נחל פירים ואמת הביאר טיול בין כרמים, פירים ומעיינות צוננים. | |
|
נחל פירים |
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
מסלול הטיול: נחל פירים ואמת הביאר
פרטי מסלול |
---|
|
בטיולנו נפגוש קטע יפהפה של אחד מהמפעלים ההנדסיים הקדומים המרשימים בארץ - מפעל אמות המים לירושלים.
בתקופה ההרודיאנית (לפני כ- 2000 שנה) וכן בתקופות הרומית והביזנטית שבאו אחריה, גדלה אוכלוסיית ירושלים ומקורות המים הקטנים שעמדו לרשות התושבים לא הספיקו לקיום העיר המשגשגת. כפתרון לכך, הובלו לעיר מים ממרחקים. בהעדר יכולת טכנולוגית לשאוב מי מעיינות הנמוכים מהעיר, כמו עין פרת ומעיינות מוצא, התבסס מפעל המים על מעיינות גדולים בהר חברון.
שני המעיינות העיקריים הם עין האמה (עין ואדי אל ביאר - "נחל הבארות", שקיבל את השם העברי המדויק יותר "נחל פירים"), ועין אל ערוב, הנובע כחמישה ק"מ מדרום לו. מכל אחד ממעיינות אלו יצאה אמת מים. אמת הביאר, בה נבקר, עברה ברובה בקרקעית עמק נחל פירים, כמנהרה חצובה באורך 2.8 ק"מ ובהמשך אמה פתוחה וניקבה מתחת לגבעת הדגן, ואילו אמת הערוב עברה בתוואי מפותל במיוחד שחצה את אפיקי הנחלים בספר מדבר יהודה. המים משתי האמות הוזרמו למאגרים תפעוליים - בריכות שלמה, ומשם באמה משותפת לעבר ירושלים. מפעל המים של אמת הביאר המשיך להיות בשימוש (לא ברצף) עד לאיחוד ירושלים במלחמת ששת הימים!
בתחילת המסלול, מומלץ לצפות מתחום גבעת הדגן (השכונה הצפונית של אפרת) לעבר בריכות שלמה - סדרת מאגרי מים תפעוליים במפעל המים הקדום לירושלים. אחרי התצפית נשוב לכניסה לגבעת הדגן. מכאן נרד בשביל ברור המסומן שחור. אחרי ירידה קצרה נחלוף על פני פתחו הבנוי של פיר אבן מגודר. נמשיך עוד קצת ונראה פיר שני. אין להיכנס לשני פירים אלו.
אחרי ירידה קצרה נוספת, נגיע לפיר שלישי נמוך מקודמיו, ולצידו עץ תאנה. בנקודה זו מתעקל השביל ימינה וממשיך בקו גובה אחיד בתוואי אמת המים.
למיטיבי זחילה, ניתן לרדת בפיר זה (שעומקו 2 מטרים בלבד) ולזחול קצת בניקבה אל בטן האדמה. המנהרה מקשרת את אמת המים, לאורכה נלך מכאן והלאה, עם מאגרי המים "בריכות שלמה" הנמצאות בעמק מעבר לרכס גבעת הדגן. אורך המנהרה כ- 400 מטרים אולם כיום אין ללכת בה לעבר בריכות שלמה הנמצאות בשליטת הרשות הפלסטינית (וייתכן שצידה השני של המנהרה נחסם עם השנים).
התנועה במנהרה הצרה כרוכה בזחילה והליכה בבוץ ובמים בעומק עשרות ס"מ, ומחייבת שימוש בפנס. לנכנסים לניקבה מומלץ ביותר להצטייד בבגדים להחלפה ובמים נוספים לשטיפה מהבוץ. חלקה הראשון של המנהרה יבש בד"כ, ואילו בהמשך המנהרה, אחרי קטע בוצי, מגיעים לאזור ובו מים כל השנה.
יש לחזור באותה דרך (ניתן במקום לטפס חזרה מהפיר, להמשיך עוד כ- 5 מטרים בזחילת גחון ולצאת ללא טיפוס). הביקור בניקבה מומלץ רק בקיץ ובסתיו, ואילו בחורף מפלס המים והבוץ עלול להיות גבוה ובעייתי למעבר.
בשל אופי הניקבה הצרה והחזרה באותה דרך, הכניסה מתאימה לקבוצות קטנות בלבד. אין להיכנס לבד או עם פנס בודד לניקבה משיקולי בטיחות.
מנקודה זו ואילך אנו הולכים לאורך אמת המים הפתוחה.
למרגלותינו נמצא נחל פירים, שבקטע זה ואילך נקרא נחל תקוע. מעבר לנחל, בתחתית המדרון, נמצאים שרידי מנזר ביזנטי - דיר אל בנאת. על הרכס ניתן לראות את הבתים הצפוניים של העיירה אפרת, וברקע גם חלק מתוואי גדר ההפרדה הנמצאת בבנייה.
השביל ממשיך לאורך האמה, בחלקה יש קירות תמך שנבנו במדרון, ובחלקה היא חצובה בסלע. ניתן לראות פה ושם שרידי טיח וקירוי אבן מעל האמה.
לצערנו, בעת סלילת הכביש לאפרת, נוצרה דרדרת גדולה של סלעים המגיעה כמעט עד תוואי האמה, ופוגעת באתר ההיסטורי המרשים.
אחרי שנחלוף על פני הדרדרת, נגיע לכרם גפנים. השביל נכנס לכרם, ועם סופו יש לפנות ימינה (בתוך הכרם) כדי לאתר את המשך השביל, החולף במעבר תחתי מתחת לכביש הגישה לאפרת. כיום קשה לזהות, אולם יש כאן סכר עתיק שחודש לאחרונה בתקופת המנדט, ושומר על האדמות החקלאיות בעמק נחל פירים מסחיפה למורד נחל תקוע.
לאחר מעבר הכביש, נמשך השביל באזור חקלאי ובו בעיקר כרמי גפנים. הכרמים הם רכוש פרטי, אין להיכנס אליהם ואין לפגוע בתוצרת החקלאית.
הליכה קצרה תביא אותנו למסעף "סימון שקוף" - 2 פסים לבנים ללא פס צבע ביניהם, המפנה אותנו שמאלה לגל אבנים בתוך שדה חרוש. כאשר נתקרב, נבחין בפתח בקרקע וגרם מדרגות יורד אליו.
מומלץ לרדת (בזהירות) ולהגיע לחדר אבן מקומר מתחת לאדמה, ובקרקעיתו נמצא פיר המאפשר ירידה לאמת המים. בקטע זה של האמה, היא בנויה כמנהרה תת קרקעית מתחת לשדות המעובדים, ולאורכה נבנו פירי אוורור רבים. רבים מהפירים נסתמו בידי החקלאים לאורך השנים, ורק פירים בודדים נותרו פתוחים ומאפשרים גישה לאמה. תוואי האמה עצמו מחייב זחילה במים ובבוץ, וחלקו בלתי עביר.
נשוב לסימון השחור, ונגיע תוך דקות בודדות לצומת דרכי עפר. כאן נפנה שמאלה ונמשיך בדרך עפר נוחה בצד המערבי של אפיק הנחל. מכאן נמשיך בדרך העפר העולה במתינות דרומה לאורך עמק הנחל. לצד הדרך נמצאים כרמים רבים, וכדאי לטייל כאן בעונות השנה השונות. בסתיו (חודש נובמבר) הגפנים נצבעות בגווני שלכת מרהיבים. בחורף הגפנים עומדות בשלכת ונראות חשופות לחלוטין, אך אז פורחים לצד הדרך צמחי בר שונים כגון ציפורנית מצרית היוצרת מרבדי פריחה ורודים. באביב ובקיץ עוטות הגפנים שלמת ירק, ובסוף הקיץ שופעים הכרמים אשכולות ענבים. נא לזכור שמדובר על רכוש חקלאי פרטי, ואין לאכול מהפירות!
בצידו השני של הערוץ, מלווה אותנו העיירה אפרת, או בשמה הרשמי אפרתה - "בירתו" של גוש עציון המתחדש.
כקילומטר לאחר שנכנסנו לדרך העפר, נפגוש בערוץ היורד אלינו מימין, לאחר גבעה שליוותה אותנו עד כה.
למעוניינים בכך, ניתן לסטות כאן מהשביל ימינה ולחפש מעיין ניקבה זעיר - עין אל מע'רה. מעיין זה נמצא כ- 220 מ' ממזרח לדרך העפר, בחלקה הצפוני-מזרחי של הגבעה הקרובה, ולמרגלותיו מספר בריכות אגירה. המעין עצמו נובע במערה קטנה ויפה. המים רדודים ומאפשרים שכשוך רגליים בלבד.
נשוב חזרה לשביל המסומן, ולאחר עוד כחצי ק"מ נבחין במחשוף סלע בהיר מעל (מימין) לדרך, ואולי גם ב"סימון שקוף" המפנה אליו. ניתן לעלות מכאן דרך שרידי גת עתיקה, לעבר בור מים עמוק. הכניסה לבור זה מחייבת חבל באורך מספר מטרים, ומיועדת ליודעי שחייה בלבד.
אנו ממשיכים במעלה דרך העפר. עמק הכרמים הולך ונסגר, ובסופו נגיע לאתר אמת הביאר. כאן נמצאת ראשיתו של מפעל המים הקדום, בעין האמה - עין ואדי אל-ביאר. המקום הוסדר כאתר תיירות בתשלום הפתוח בימי חול (סגור בשבתות ובחגים). ניתן לרדת במדרגות לניקבת המעיין, וללכת במים הצוננים בשני מסלולים - הקצר לראש המעיין וחזרה (מחייב הליכה כפופה במים עד הקרסוליים) והארוך במורד האמה (לא מחייב כפיפה, אך כרוך בהליכה במים עד המותניים ובעלייה בסולם). מומלץ להצטייד בפנס.
איך להגיע:
לגוש עציון ניתן להגיע במספר דרכים, ושתי הדרכים המקובלות ביותר הן מעמק האלה (כבישים מס' 375 ו- 367) ומירושלים (כביש המנהרות - מס' 60).
שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון.
לבאים מכיוון כביש המנהרות, עוברים את המחסום אחרי המנהרה השנייה וממשיכים עוד 7 ק"מ עד הפנייה ליישוב אלעזר. ממשיכים בכביש, ואחרי מאות מטרים פונים ימינה לכיוון אמת הביאר (יש שלט הכוונה חום), עוברים מתחת לכביש 60 ופונים שמאלה לחניית המתחם. כאן נשאיר רכב אחד.
מכאן יש לחזור למעבר מתחת לכביש 60, לפנות שמאלה ולעלות חזרה לכביש. ברמזור הקרוב (צומת הפנייה למזרח גוש עציון), יש לבצע פניית פרסה ולחזור עד צומת שיירות עציון (הצומת הראשונה אחרי הכניסות לאלעזר ונווה דניאל). כאן יש לפנות לפי השילוט ימינה לאפרת, נניסע 1 ק"מ ואחרי שנעבור את ש"ג היישוב נפנה שמאלה לגבעת הדגן ונחנה מייד.
לבאים מכיוון כביש 367, יש לפנות בכיכר בצומת גוש עציון שמאלה לכיוון אלעזר ואפרת, בצומת הבאה להמשיך ישר ובפנייה לאלעזר לפנות לתוך היישוב, להסתובב בש"ג ולחזור לכביש 60 דרומה כדי להגיע לאמת הביאר.
|
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
מסלול זה משנה את פניו כמעט בכל עונה בשנה:
- שלכת מרשימה בכרמים בנובמבר.
- בחורף - מומלץ לטייל בימים מושלגים (כמובן ללא כניסה למים, ובהצטיידות בלבוש מתאים).
- סוף החורף (פברואר - מרץ): פריחת ציפורנית מצרית ומינים נוספים.
- אביב וקיץ: נוף העמק ירוק ונאה.
- ספטמבר-אוקטובר: אשכולות ענבים בכרמים.
שירותים למטיילים:
אמת הביאר - אתר ביקור בתשלום, סגור בשבתות ובחגים. לביקור באמה מומלץ להקצות כשעה.
הערות ואזהרות:
- המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול.
- האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם. המסלול מומלץ בעיקר בקיץ ובסתיו ואז כדאי לשלב כניסה לניקבות.
- יישובי האזור דתיים, ואין לבקר בהם בשבתות ובחגים. בשבת ניתן לחנות בנקודת הסיום (פארק אמת הביאר) הנמצאת מחוץ לתחום יישוב, וממנה לגשת למסלול.
- המעבר בניקבות כרוך בקטעי זחילה ובוץ, הליכה במים ולעיתים תקרות נמוכות. ההליכה בהן לא מיועדת לסובלים מקלאסטרופוביה.
- דרוש פנס לביקור בניקבות (כולל באתר אמת הביאר).
ספרות מומלצת:
- הר חברון - מנחם מרקוס.
קישורים מומלצים:
<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444";
/* inature-bottom */
google_ad_slot = "2039121510";
google_ad_width = 728;
google_ad_height = 90;
//-->
<script type="text/javascript"
src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js">
</script>
</adsense>