קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי פארק השרון"
| שורה 41: | שורה 41: | ||
לשטח יש מספר דרכי גישה, בין היתר מתחנת הרכבת בחדרה (בגבול יער חדרה), מתחנת הדלק בכביש 4 ליד בריכת יער, ולחלקו המערבי של הפארק מגבעת אולגה, מכמורת וכביש החוף. | לשטח יש מספר דרכי גישה, בין היתר מתחנת הרכבת בחדרה (בגבול יער חדרה), מתחנת הדלק בכביש 4 ליד בריכת יער, ולחלקו המערבי של הפארק מגבעת אולגה, מכמורת וכביש החוף. | ||
| − | שביל ישראל חוצה את הגן הלאומי מאזור יער חדרה לכיוון נחל אלכסנדר (הנמצא בגן הלאומי נחל אלכסנדר). | + | [[שביל ישראל]] חוצה את הגן הלאומי מאזור יער חדרה לכיוון [[גן לאומי נחל אלכסנדר|נחל אלכסנדר]] (הנמצא בגן הלאומי נחל אלכסנדר). |
יש להימנע מנסיעה ברכב בדרכי עפר לא מסומנות בתחום הגן הלאומי (ובאופניים מחוץ לדרכי עפר בכלל), כדי לשמור על בית הגידול הטבעי. | יש להימנע מנסיעה ברכב בדרכי עפר לא מסומנות בתחום הגן הלאומי (ובאופניים מחוץ לדרכי עפר בכלל), כדי לשמור על בית הגידול הטבעי. | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | חניוני מטיילים ביער חדרה ובנחל אלכסנדר (מחוץ לגן הלאומי), וחניון בחורשה ליד בריכת יער. עם הכרזת הגן הלאומי, יתווספו שירותים נוספים. | + | חניוני מטיילים ביער חדרה ובנחל אלכסנדר (מחוץ לגן הלאומי פארק השרון), וחניון בחורשה ליד בריכת יער. עם הכרזת הגן הלאומי, יתווספו שירותים נוספים. |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
| − | |||
* רת"ם 13 - הצומח של החמרה והכורכר במישור החוף, אוקטובר 1984. | * רת"ם 13 - הצומח של החמרה והכורכר במישור החוף, אוקטובר 1984. | ||
| − | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת חוף גדור). | + | * קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: [[שמורת חוף גדור]]). |
* ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת חרובי מכמורת). | * ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת חרובי מכמורת). | ||
גרסה מ־17:09, 6 בינואר 2012
|
|
גן לאומי פארק השרוןאיך להגיע:הגן הלאומי משתרע בין כביש מס' 4 לים התיכון, משני צידי כביש החוף, בין מכמורת וחדרה. לשטח יש מספר דרכי גישה, בין היתר מתחנת הרכבת בחדרה (בגבול יער חדרה), מתחנת הדלק בכביש 4 ליד בריכת יער, ולחלקו המערבי של הפארק מגבעת אולגה, מכמורת וכביש החוף. שביל ישראל חוצה את הגן הלאומי מאזור יער חדרה לכיוון נחל אלכסנדר (הנמצא בגן הלאומי נחל אלכסנדר). יש להימנע מנסיעה ברכב בדרכי עפר לא מסומנות בתחום הגן הלאומי (ובאופניים מחוץ לדרכי עפר בכלל), כדי לשמור על בית הגידול הטבעי.
רקע על גן לאומי פארק השרון:פארק השרון כולל מספר יחידות נוף, מקו החוף במערב עד כביש מס' 4 במזרח. חוף הים ומצוקי החוף נכללים בשמורת חוף גדור. מזרחית לחוף, משתרע אזור חולות מיוצבים המהווה את רוב שטח פארק השרון. באזור גדל יער פארק יפה של חרוב מצוי ואלת המסטיק. בצפון הפארק שרד גם ריכוז של עצי אלון התבור. בצל העצים גדלים צמחי באשה, ביניהם סרפד הכדורים ולוף מנומר. בין העצים והשיחים, משתרעים כרים עשבוניים רחבים, המשווים לאזור בחורף ובאביב נוף יפהפה. בחלקו המזרחי של הפארק, בתחום המרזבה התיכונה של השרון, נכללת חורשת אקליפטוסים הסמוכה לשמורת בריכת יער, ותעלת ניקוז המזינה את הבריכה בחורף. בין צמחי הפארק בולטים גלונית (בלוטה) פלישתית - מטפס בלעדי למישור החוף הישראלי, וכן שומרר בואסייה - צמח ממשפחת הסוככיים הבולט בפריחה צהובה בסוף האביב. כמו כן חדר לפארק הצמח הפולש טיונית החולות, ממשפחת המורכבים, הנפוץ ברחבי הפארק. בין הגיאופיטים צומחים כאן חצב מצוי, כלנית מצויה, רקפת מצויה, נורית אסיה, בן-חצב יקינטוני, שום משולש ועוד. כמו כן קיימים באזור מגוון זוחלים ומכרסמים האופייניים לאזורי החולות המיוצבים. שירותים למטיילים:חניוני מטיילים ביער חדרה ובנחל אלכסנדר (מחוץ לגן הלאומי פארק השרון), וחניון בחורשה ליד בריכת יער. עם הכרזת הגן הלאומי, יתווספו שירותים נוספים.
מצב סטטוטורי:יוזמות לשימור האזור קיימות כבר עשרות שנים, אולם תהליכי ההכרזה נתקלו בקושי רב בשל בעלות פרטית על רוב הקרקעות באזור, ויוזמות שונות לבנייה בתחומי הפארק, ורק בסוף שנות ה-90' הושג הסכם עקרוני לפיצוי בעלי הקרקעות, שיאפשר את הכרזת הגן הלאומי בעתיד. איום חמור נוסף על עתיד הפארק, שעודו שריר וקיים, הוא תוכנית לסלילת שני כבישים מהירים בתחומיו - כביש 20 לאורך מסילת הרכבת (המשך של נתיבי איילון עד חדרה), וכביש 9 ממחלף מכמורת בכביש החוף, עד כביש מס' 6 (חוצה ישראל) במזרח. כיום (2011) לאחר החלטת בית משפט, קוצר תוואי כביש 9 כך שלא יחצה את הפארק ויסתיים במחלף יער בכביש 4. הצעות טיול בסביבת גן לאומי פארק השרון:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
שמות נוספים לאתר:רוב שטח הגן הלאומי נכלל בעבר בתחום השמורה המוצעת חוף גדור (ובהתאם גם מתואר השטח בספר "קום התהלך בארץ" של הראובני). בספרו של פז - "ארץ הצבי והיעל" - נקראת השמורה חרובי מכמורת.
|
