שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק

טיול: שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק מסלול הליכה חדש, שסומן בשנת 2006 ושוזר יחד שפע אתרי נוף ומורשת בירושלים הבירה.
אזור:ירושלים מפת סימון שבילים: 8 - מדבר יהודה צפון (רוב המסלול מופיע גם במפה 9 - מבואות ירושלים). מיקום: ממזרח ומדרום לעיר העתיקה. גישה:רגלית שבילי טיול:כחול 8170. עונות ביקור:כל השנה. שמורת טבע:כן (גן לאומי). רמת קושי:רגיל סוג מסלול:קווי ארוך דמי כניסה:לא תאריך ביצוע מסלול:14/4/2006 תאריך ביקור אחרון בשטח:5/6/2009	שביל ירושלים - מבט ליד אבשלום עמית מנדלסון, 14/4/2006

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

מסלול הטיול: שביל ירושלים - מהר הצופים לסינמטק

פרטי מסלול
אורך המסלול:4 ק"מ. משך המסלול:4-3 שעות בנחת, כולל ביקור בחלק מהאתרים לאורך השביל. טיפוס מצטבר:התחלה ברום 810 מ', ירידה לרום 630 מ' ועלייה לרום 730 מ'.
לחצו על המפה להגדלה

נקודת ההתחלה נמצאת בין האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובין האוניברסיטה המורמונית, במקום בו ניצב שלט של רשות הטבע והגנים בכניסה לגן לאומי עמק צורים.

במקום יש חנייה נוחה. לפני הירידה למסלול, מומלץ ללכת כ- 50 מ' לצפון-מזרח, לתצפית מרשימה למדבר יהודה ופתח מנהרת הר הצופים (גן לאומי מורדות הר הצופים).

מדרגות עץ בנויות יורדות לעמק צורים, אחד השטחים הפתוחים האחרונים שנותרו בירושלים, המשלב מטעי זיתים, שרידי חורש וצומח ערבתי.

בתחתית גרם המדרגות, עובר השביל בקרבת שני עצים עתיקים ומרשימים של אלה אטלנטית, ככל הנראה שריד ליער הקדום שאפיין את מזרח יהודה ושומרון.

באזור זה, אפשר לראות גם "חממה" בולטת מדרום לשביל. באתר זה, מתבצעות פעולות לסינון שפכי העפר שפונו מהר הבית, ואיתור שרידים ארכיאולוגיים.

השביל פונה דרומה, ומגיע תוך דקות אחדות למגרש חנייה. נחצה את מגרש החנייה לאורכו, ונגיע לכביש (דרך א-טור).

נפנה ימינה, ונלך כ- 100 מ' במדרכה. לאחר תחנת אוטובוס, נחצה את הכביש שמאלה (דרומה) ונמשיך בדרך עפר לאורך אפיקו של נחל קדרון, המתחיל לא רחוק מכאן.

השביל חולף לצד בית מגורים ערבי, וממשיך לעבר מטע זיתים בולט באפיק נחל קדרון. בגדה המזרחית נראות מערות קברים עתיקות, וברקע מדרום בולטים הצריחים המוזהבים של כנסיית מריה מגדלנה. בגבול המטע, פונה השביל שמאלה ומטפס מעט מזרחה, לטראסות שמעל למטע.

השביל ממשיך דרומה לאורך הטראסות, בהן ניתן למצוא מגוון צמחייה טבעית כמו שיחי מרווה ריחנית ועצי אלה אטלנטית (עליהם ניתן למצוא עפצי "אלמוג" אופייניים) ועוזרר קוצני.

חדי העין יזהו גם עץ מיש בודד, עם חור ציורי באחד מענפיו הגדולים. מעט לאחר עץ המיש, פונה השביל שוב שמאלה ומטפס מעט במדרגות, לעבר גן אורסון הייד.

גן זה הוא פינת מנוחה לא מוכרת כמעט למטיילים, מעל לאפיק נחל קדרון. ניתן לנוח כאן בטרם נמשיך במסלול.

המשך השביל הוא שביל אספלט סלול, לאורכו נטועה שדרת ברושים, המסתיים בכביש (רחוב אל-מנסוריה) היורד מהר הזיתים.

כאן פונה השביל ימינה, ויורד בשולי הכביש לעבר דרך יריחו. בתחילה (לאורך כ- 100 מ') אין כאן מדרכה, ויש לנקוט זהירות רבה בעת ההליכה בשולי הכביש.

נגיע לצומת דרכים, ומייד אחריה בצד שמאל (דרום) של הכביש נמצאת הכניסה לכנסיית גת-שמנים (כנסיית כל העמים).

גם לאלו שאינם מתעניינים בנצרות, מומלץ לסור פנימה (בשעות הפתיחה המקובלות) ולהציץ לגן הכנסייה, בו צומחים כמה מעצי הזית היפים והמרשימים ביותר בישראל.

נחזור לשביל, ונמשיך עימו עד לצומת רחוב אל-מנסוריה ודרך יריחו. ניתן לסטות לביקור בכנסיית קבר מרים, הנמצאת מצפון לדרך יריחו (מתחת למפלס הרחוב).

נחצה את דרך יריחו ונמשיך שמאלה (דרומה) בדרך יריחו, בצד המערבי של הכביש. מעבר לנחל קדרון, נראה שער הרחמים החתום בחומת העיר העתיקה, ומתחתיו בית קברות מוסלמי. מתחת לנו ממש, בשולי נחל קדרון, נמצא בית קברות קתולי.

ממזרח לכביש, בולטת חזית כנסיית כל העמים, ומעליה כנסיית מריה מגדלנה וצריחיה המוזהבים, שנבנתה בשנים 1888-1885 ביוזמת הצאר אלכסנדר השלישי ואחיו הדוכס הגדול סרגיי.

לאחר הליכה קצרה בדרך יריחו, מסתעף מדרך יריחו שביל סלול (דרך השילוח), היורד חזרה לאפיק נחל קדרון, ועובר בגבול התחתון של בית הקברות היהודי העתיק של הר הזיתים. בנקודה זו נמצאים תחנת מידע ושירותים ציבוריים.

עם ההגעה לאפיק נחל קדרון, נראה משמאל לנו את "יד אבשלום" - אחד ממונומנטי הקבורה המרשימים והידועים ביותר בירושלים.

מקור הכינוי הנפוץ "יד אבשלום" הוא בספר שמואל ב' י"ח: "ואבשלום לקח ויצב לו בחייו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי, ויקרא למצבת על-שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה". כיום מקובל להניח שהמבנה נבנה בתחילת המאה הראשונה לספירה, כאלף שנים לאחר תקופת אבשלום. נעזוב את השביל הסלול (המטפס מכאן לעבר הפינה הדרומית-מזרחית של חומת העיר העתיקה), ונמשיך באפיק נחל קדרון.

מייד לאחר יד אבשלום, נראה שני מבני קבורה מרשימים נוספים בגדה השמאלית (המזרחית) - קבר בני חזיר (hezir), בעל שני עמודים יפים בחזיתו, וקבר זכריה.

קבר זכריה אינו קבר למעשה, אלא "נפש" - ציון לנשמת הנפטר, שכנראה ניצב בקרבת קבר שהיה בסמוך ולא שרד.

לפי מסורת יהודית מימי הביניים, נקבר כאן זכריה בן יהוידע הכהן, שנרצח בימי יואש מלך יהודה, כפי שמסופר בספר דברי הימים ב' כ"ד: "ורוח אלהים לבשה את זכריה בן-יהוידע הכהן, ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים, למה אתם עוברים את מצות ה' ולא תצליחו כי עזבתם את ה' ויעזב אתכם. ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית ה'. ולא זכר יואש המלך את החסד אשר עשה יהוידע אביו עימו, ויהרוג את בנו". בהמשך הפרשה, מסופר על רצח יואש מלך יהודה בידי עבדיו, לאחר תבוסה צבאית לארם, "בדמי בני יהוידע הכהן".

סיפור הרצח במקדש זיעזע את חז"ל, והאגדה מספרת שכאשר כבשו הבבלים את ירושלים, ראה נבוזראדן שר הטבחים הבבלי את דמו של זכריה רותח ומבעבר בחצר בית המקדש (תלמוד בבלי, מסכת גיטין נז ע"ב): "מצא נבוזרדן את דמו של זכריה שהיה מבעבע ועולה. אמר: מהו זה? אמרו לו: דם זבחים שנשפך. הביא דם של בהמות ולא היה דומה לדם זה. אמר להם: אם אתם אומרים לי מוטב, ואם לא מסרק אני את בשרכם במסרקות של ברזל. אמרו לו: מה נאמר לך? נביא היה בנו שהיה מוכיח אותנו בענייני שמים. קמנו עליו והרגנו אותו, וזה כמה שנים שלא נח דמו. אמר להם: אני אפייס אותו. הביא סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה והרגם עליו ולא נח, הביא בחורים ובתולות הרג עליו - ולא נח. הביא תינוקות של ביתן רבן, הרג עליו ולא נח. אמר לו: זכריה, זכריה, טובים שבהם איבדתים. נוח לך שאאבד את כולם? כאשר אמר לו כך - נח הדם".

שביל העפר ממשיך ויורד לעבר שכונת סילואן - כפר השילוח, שכונה ערבית הבנוייה בתלילות בצלע ההר מעל נחל קדרון. לפני הכניסה לשכונה, ניתן לראות שפע חצבים בגדה המזרחית של הערוץ (הפריחה בסתיו, ואילו בחורף ובאביב בולטים העלים הגדולים). חדי העין יזהו גם קבר חצוב בצורת מבנה, בצמוד לבתים הקיצוניים של הכפר. קבר זה מכונה "קבר בת פרעה" וככל הנראה היתה לו בעבר פירמידה שלא שרדה.

מי שמעוניין לקצר את המסלול, ישוב לשביל הסלול ויעלה עימו לעבר הפינה הדרומית-מזרחית של חומת העיר העתיקה, משם קצרה הדרך לשער האשפות ולתחנת האוטובוס.

באזור יש שפע מערות קברים עתיקות, וראוי לשים לב גם לבנייה הישנה של הכפר, שנבנתה בראש המצוקים של נחל קדרון ומשתלבת בהם. ממש לצד השביל ממזרח, נמצאת מערה קטנה המיוחסת לרב עובדיה מברטנורה (מול הקצה הצפוני של רחוב הסילואן, בקרבת בי"ס יסודי).

בצד ימין, נמצא מתחם עיר דוד. באזור יש בשנים האחרונות פסיפס מעניין, של שטחי חפירות עתיקות, שכונת מגורים ערבית ומשפחות יהודיות.

תוך דקות אחדות, נגיע לרחבה גדולה בצד ימין - כיכר סביב מעיין הגיחון. ניתן להציץ לירידה לניקבת השילוח (בקיר מעל המדרגות פורח לוע-ארי סיצילי), אולם לא ניתן להיכנס מכאן לניקבת השילוח ללא תיאום מוקדם.

ניקבת השילוח היא אחד ממפעלי המים המרשימים ביותר בישראל, שהוקם בימי חזקיהו מלך יהודה (לפני כ- 2700 שנה), כהכנה למצור סנחריב האשורי על ירושלים. למעוניינים בשילוב עיר דוד וניקבת השילוח במסלול, יש לעלות במדרגות בקצה הצפוני של ביה"ס היסודי (200 מ' מאחורינו), ולהגיע לכניסה הראשית לעיר דוד (סמוך לחניון גבעתי), או לתאם מראש (הכניסה בתשלום, האתר סגור בשבתות וחגים).

אחרי כיכר הגיחון, ממשיך השביל לאורך דרך השילוח, במדרכה שבצד הכביש, בתפר שבין עיר דוד וסילואן. בקרבת חנות מכולת, ניתן לראות בצד ימין של השביל קטע תעלה חצוב ומגודר - שריד גלוי מתעלה כנענית קדומה (ניתן לבקר בה כחלק מהביקור בעיר דוד).

לאחר חנות המכולת, נראה בצד ימין אזור חפירות חדש יחסית (ומגודר) - בריכת השילוח הקדומה (בירכת אל-חמרא) שנחשפה בחלקה בחפירות בשנת 2005. שטח הבריכה בתקופת הבית השני הגיע לשלושה דונם, אך היא לא נחשפה במלואה, ומדרום לה משתרע בוסתן תאנים. ממש לפני הבריכה מסתעף כביש ימינה, העולה לעבר שער האשפות וחניון גבעתי. השביל לא פונה וממשיך ישר עוד 50 מ' עד הפניה הבאה ימינה בכביש העולה לגיא בן הינום, שם נפנה עם השביל ימינה.

מדרום לכביש, מעל הצומת בולט מנזר סנט אונופריוס בראש המצוק התחתון של גיא בן-הינום. בצמוד וממערב למנזר, נמצא חקל דמא (בעברית, שדה הדם) - שרידי מבנה צלבני הרוס. חקל דמא מוזכר בברית החדשה: לאחר שיהודה איש קריות ראה כי ישוע נידון למוות בעקבות בגידתו, הוא השיב לכהנים את הכסף שקיבל מהם בעבור בגידתו, והתאבד. הכהנים, שלא רצו להשתמש בכספי הדמים האלה לטובת בית המקדש, רכשו בהם חלקת אדמה כדי להקים בה בית קברות לעניים. חלקה זו שימשה במשך מאות שנים עולי רגל נוצרים שמתו בעת מסעם לירושלים.

נלך קצת לאורך הכביש, ובהסתעפות דרך עפר דרומה (שמאלה), המוליכה למנזר, נחצה את הכביש ונפנה עם הסימון המטפס בגדה הדרומית של גיא בן-הינום, למרגלות המצוק. בשלב מסויים, פונה השביל שוב שמאלה ומטפס בין המצוקים, לתצפית לעבר שכונת סילואן, ומעליה הר המשחית בו בנוייה שכונת ראס אל-עמוד.

מראש המדרגות ניתן לסטות שמאלה (מזרחה) ולהגיע לאחר כ- 200 מ' למבנה ההרוס - "בית העצמות" הצלבני. המקום נמצא בסכנת התמוטטות!

המשך השביל סלול, וחולף מעל המצוק ולמרגלות בניין מגורים. באזור יש מרבד פריחה יפה של נורית אסיה באביב, ועצי עוזרר קוצני. מצפון, מעבר לגיא, נראה הר ציון. לפני חציית כביש נוסף, נראה מערת קבורה חצובה משמאלנו, ומעבר לכביש נראות מספר מערות נוספות החצובות במצוק. באזור זה נמצא מדרום לשביל בית הקברות הקראי.

בכביש נפנה בזהירות ימינה, ונלך כ- 20 מ' בשולי הכביש ללא מדרכה, עד לחצייתו להמשך העלייה בגיא בן-הינום.

המשך המסלול מוצל יחסית, וחולף למרגלות המצוקים של גיא בן-הינום, המהווים מוקד משיכה למטפסי הרים. לאורך המצוקים גדלה צמחייה אופיינית - מפגש של צמחייה ים-תיכונית וצמחייה ערבתית.

מצפון לנו ניתן לראות את חומות העיר העתיקה, את טחנת הרוח בימין משה, משכנות שאננים, מגדל ימק"א ועוד.

ממש לפני סיום המסלול, נראה מעלינו כבל המתוח מהמבנה שלידנו לעבר הר ציון, ובו מוצבת קרונית - מזכרת לתקופה בין 1948 ל- 1967, כאשר הועברה אספקה לחיילי צה"ל בהר ציון, בשעות הלילה. בשעות היום הוסתר הכבל על קרקעית הגיא, כדי שלא ייחשף לעיני הלגיון הירדני.

נסיים את המסלול בגשר בני-ברית בדרך חברון, למרגלות המרכז למורשת מנחם בגין.

איך להגיע:

שביל ירושלים מקשר את הר הצופים עם הסינמטק (למרגלות גן הפעמון), המסלול אינו מעגלי ומומלץ לבצעו בשני רכבים או בסיוע תחבורה ציבורית.

לנקודת ההתחלה - נסיעה בכביש המוביל ממרכז ירושלים למנהרת הזיתים ומעלה אדומים. לפני המנהרה, יש לפנות ימינה לכיוון החלק הדרומי של האוניברסיטה בהר הצופים והאוניברסיטה המורמונית. נקודת ההתחלה נמצאת בין השתיים.

נקודת הסיום - בגשר הולכי הרגל ליד הסינמטק, בדרך חברון, למרגלות המרכז למורשת מנחם בגין.

אזהרה בטחונית קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה, וכן להימנע מטיול בימים רגישים. אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

באביב פריחת מרווה ריחנית באזור נחל קדרון ונורית אסיה בגיא בן-הינום.

בתחילת הקיץ - פריחת צלף קוצני במצוקים וחומות לאורך המסלול, ובוצין בעמק צורים. בעונה זו ניתן גם ליהנות מפירות עצי תות שחור, באזור בית הקברות הקראי שבגיא בן-הינום.

ספטמבר - פריחת חצבים במורדות הר הזיתים, בין יד-אבשלום לפאתי סילואן, בגדה הצפונית של גיא בן-הינום (מאות פרטים) ובמצוקי גיא בן-הינום (אוכלוסייה קטנה).

אוקטובר - פריחת רקפת מצויה במצוקי גיא בן-הינום, ולמרגלות המצוקים פריחת שינן עב-שורש.

שירותים למטיילים:

• מגרשי חנייה בקרבת תחילת וסוף המסלול, ואתרי ביקור מוסדרים (חלקם בתשלום) בכנסיות ובעיר דוד.
• שירותים ציבוריים (חלקם שירותים כימיים) - באתר סינון שפכי העפר מהר הבית בעמק צורים, באזור גת שמנים, בדרך יריחו בקרבת "יד אבשלום", ובתחומי עיר דוד.

הערות ואזהרות:

• קטעים מהמסלול עוברים בתוך ובקרבת שכונות מגורים ערביות במזרח ירושלים, ומומלץ לטייל בהם בקבוצה.
• למעוניינים לבקר בכנסיות, נדרש לבוש צנוע ויש להקפיד על התנהגות ההולמת את המקום.
• אתר חפירות עיר דוד, הסמוך למסלול, סגור כיום בשבתות ובחגים, ואם רוצים לשלב אותו במסלול - יש להיערך בהתאם.
• רוב המסלול חשוף לשמש. בקיץ מומלץ לטייל בו בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים.

ספרות מומלצת:

• ירושלים וכל נתיבותיה - לסייר עם יד בן-צבי, מדריך סיורים בעריכת אייל מירון.

קישורים מומלצים:

• שביל ירושלים - שרשור בפורום טיולים וידיעת הארץ באתר תפוז, אפריל 2006

• שביל ירושלים מצטרף לשביל ישראל - שאולי מדר, אתר ירושלים ברשת, 16/4/2006

• מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו - דוד אוסישקין, קתדרה מס' 70, באתר סנונית

• עיר דוד - ירושלים הקדומה

• ממצאים חדשים נחשפו בעיר דוד - דוד הכהן, 23.12.04 - אתר YNET

• גיא בן-הינום - אתר ויקיפדיה

• משדה הדמים לגיא הגיהינום - יובל ברוך, אתר ירושלים ברשת, 5/6/2006

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-bottom */ google_ad_slot = "2039121510"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>