טיול בלרנקה

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית   /   מדור כתבות תיירות   /   טיולים מעבר לים   /   טיול בלרנקה

לרנקה - השער לקפריסין

קפריסין היא אחד היעדים הקרובים ביותר לישראל, מה שמאפשר למטיילים מקסימום טיול במינימום טיסה ועלויות. רוב הישראלים המגיעים לקפריסין, יגיעו אליה דרך אחד משני שדות התעופה - לרנקה במזרח ופאפוס במערב.

בכתבה קודמת טיול בקפריסין 2022 סקרנו טיול בן שבוע ברכב שכור ברחבי קפריסין. הפעם נציג באופן ממוקד את חלקו של הטיול בעיר לרנקה. בעוד שלטיול שטח בקפריסין רצוי מאד לשכור רכב, הרי שביקור בלרנקה ובסביבתה ניתן לביצוע בקלות בהסתמכות על תחבורה ציבורית ומוניות. קיים קו אוטובוס בתדירות טובה משדה התעופה לעיר, העובר במרחק קצר מחלק משמעותי מהמלונות הסמוכים לחוף.

כנסיית לזרוס

הנסיעה משדה התעופה לעיר קצרה ביותר, אך כדאי לשים לב לאגם המלח הנמצא לצד הכביש משדה התעופה לעיר. באגם שוהה להקת פלמינגו, ובחוף נמצא אחד המסגדים המפוארים בקפריסין (Hala Sultan Tekke)המשמש כיום כאתר תיירות (אנו צפינו עליו מרחוק).

הגענו לעיר אחרי הצהריים, ויצאנו לצעדה לאורך הטיילת בואכה המרינה, הצצה למסגד ולכנסיית סנט לזרוס (שהייתה סגורה בלילה).

המרינה בלרנקה נמצאת מול מרכז העיר ומדרום לנמל. כחובבי היסטוריה, ניסינו למצוא הנצחה כלשהי לפיגוע בלרנקה בספטמבר 1985, בו נרצחו שלושה שייטים ישראליים כאשר שלושה מחבלי פתח השתלטו על היאכטה שלהם, עם זאת אין כיום הנצחה לאירוע שלשמחתנו היה חריג ביותר בהיסטוריה של התיירות הישראלית בקפריסין. הנצחה אחרת, שכן הבחנו בה, מוקדשת לפליטים הארמניים שהגיעו ללרנקה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומצאו כאן מחסה מפני השואה הארמנית. ככל הידוע לנו, אמורה להיות באזור גם הנצחה למעפילים הארץ-ישראליים שגורשו לקפריסין, אך אנו לא מצאנו אותה.

מעט ממערב למרינה, נמצאות בין בתי העיר המודרנית, חורבות העיר קיטיון, עיר פיניקית (ולאחר מכן יוונית) קדומה. עוד יוסף בן מתתיהו זיהה את קיטיון עם העם המקראי "כיתים" או "כיתיים" המוזכר שבע פעמים במקרא, בחלקן בצירוף "איי כיתיים". זיהוי זה מקובל גם במחקר המודרני. על החורבות צפינו מבחוץ. בין הממצאים הבולטים כאן התגלה מקדש שהוקדש לאל הפיניקי מלקרת ולאחר מכן להרקולס היווני.

עתיקות קיטיון משתרעות בשלושה מתחמים שונים בין בתי לרנקה המודרנית.

את היום השני פתחנו בהליכת בוקר לאורך הטיילת, ביקור במוזיאון מצודת הים (הכניסה בתשלום, כדאי לשים לב למצבת הקבורה היהודית הנמצאת במקום) והמשכנו לסוכנות השכרת הרכבים, ששימשה אותנו כבסיס לטיול בן שבוע בקפריסין.

מוזיאון מצודת הים מנציח במידה רבה את התקופה הצלבנית והעות'מאנית של קפריסין. בשנת 688 הגיעו הערבים והביזנטים להסכם חסר תקדים על ריבונות משותפת על קפריסין, הסכם שהחזיק מעמד 300 שנה. ב-965 לספירה השתלטו הביזנטים על קפריסין במלואה.

בשנת 1191 כבש ריצ'רד לב-הארי את קפריסין מידי הביזנטים, ועד מהרה נמכר האי לגי דה ליזניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים. דה ליזניאן עצמו לא האריך ימים, אבל הצלבנים המשיכו לשלוט באי עד שנת 1489 (כ- 200 שנה לאחר גירושם הסופי מארץ ישראל). בשנים 1489-1571 שלטו בקפריסין סוחרים מוונציה, ואילו ב- 1571 נכבשה קפריסין בידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה באי עד למלחמת העולם הראשונה.

מנזר Stavrovouni

בארץ איננו מחסידי אפליקציית הווייז (שפוגעת ביכולת לניווט עצמאי), אבל הסתייענו מאד בווייז לניווט בארץ לא מוכרת לנו כלל. כשעה נסיעה מלרנקה והגענו לכביש המתפתל המטפס לעבר המנזר. התוכנית המקורית הייתה מסלול של 12 ק"מ בשבילים המקיפים את המנזר, לפי מה שמצאנו באפליקציית All trails, אולם לא היה לנו די זמן ולכן חנינו במחצית הגובה ואלתרנו מסלול רגלי המשלב קטע משביל E4 ודרכי יער בנוף יפה. כבר בתחילת הדרך שמנו לב להבדלים הבולטים בין הצמחייה הקפריסאית לזו הישראלית, חורש פתוח ובו שפע עצי אורן קפריסאי אך גם בני-שיח כמו אזוביון דגול וארנין ההרים, הנדירים אצלנו מאד. טיפוס קצר ומעט תלול הוביל אותנו לכנסיית כל הקדושים המרשימה, ומעט מעליה מתנשא המנזר. בדומה למנזר המרסבא, הכניסה למנזר עצמו היא לגברים בלבד, והצילום אסור (המטיילים נדרשים להפקיד מצלמות ופלאפונים בכניסה), כך שאין לנו תמונות מתוך המנזר עצמו, אך הוא לא שונה מהותית ממנזרים אחרים באי בהם הצילום מותר. ירדנו בדרכי עפר חזרה לרכב והגענו עם השקיעה.

מכאן נסענו לדירת האירוח הראשונה שלנו, בכפר הציורי Pano Lefkara. אחרי שקצת הסתבכנו עם החנייה בסמטאות הצרות, התארגנו ויצאנו לשיטוט ערב קצר.

צוקי Episcopi

הכניסה לעתיקות כרוכה בתשלום, אך גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה, ייהנה מההליכה בגבעות הצופות על הים והמצוקים. נוכל לפגוש כאן אלמנטים המוכרים לנו מערים עתיקות אחרות, כולל תיאטרון, כנסיות ובתי מרחץ, וגם קצת פסיפסים שלא השתמרו היטב אבל כוללים קטעים מהמיתולוגיה היוונית.

באור אחרון יצאנו ברכב לעבר הכפר Saittas ולמלון, בצידם הדרומי של הרי טרודוס - גוש ההרים המרכזי בקפריסין.

ביום הרביעי החלטנו לצאת לטיול רגלי מהמלון עצמו ,לעבר מנזר ומפלי Mesa potamos החביבים. שילבנו קטעים ניכרים של הליכה בדרכי יער רחבות ולא מסומנות. יש לציין שגם את החלק הזה בטיול אפשר היה לקצר ולהגיע לנקודות אלו ברכב, ולפנות יותר זמן לביקור בכפרים או מסלולי הליכה בחלק הגבוה יותר של ההרים. במהלך היום הספקנו גם לבקר בגשר הכפול שלמרגלות הכפר Saittas ובמפלי הכפר Trimkilni - "מלכודת תיירים" חביבה (הכניסה בתשלום) ולא מומלצת בהשוואה למפלי Mesa potamos החינמיים או מפלים שבהם ביקרנו בימים הבאים. בלילה ישנו בדירת נופש בפאתי הכפר Pano platres, שהוא אחד הכפרים התיירותיים ביותר באזור.

שביל אטלנטה

ביום החמישי סופסוף הגענו לאחד ממסלולי ההליכה הכי יפים בקפריסין, Atalanata trail. זהו שביל מעגלי ארוך ומתון המקיף את פסגת הר אולימפוס - הגבוה בהרי קפריסין. השביל, שמתחיל ומסתיים בכפר Troodos, עובר ברום כ- 1800-1700 מ' ואורכו כ- 13 ק"מ. בניגוד למסלולים בהם טיילנו עד כה, המסלול מסומן וקל מאד לניווט. לאורך הדרך יערות מרשימים של עצי אורן שחור וכן נוכל לראות כאן עצי ערער מבאיש ומעט פרטים של ארז קפריסאי. במסלול יש שלטי הסבר גיאולוגיים, וכן נוכל לפגוש מעיין זעיר, מכרה כרום נטוש ועץ ערער בן כ- 800 שנה. הפריחה הסתווית הייתה דלה ביותר, אולם הנופים היו מדהימים.

בין עצי האורן השחור - שביל אטלנטה

כיוון שנותרו לנו עוד כשעתיים וחצי פנויות, יצאנו לשביל נוסף המתחיל בסמוך - Peresephone trail. זהו שביל "הלוך ושוב" המיועד למשפחות. אנו הלכנו בכיוון אחד (עד לתצפית מרהיבה לעבר חצי האי אקרוטירי) וחזרנו בדרכי יער מדרום לבסיס חיל האוויר הבריטי הסמוך לכפר. חזרנו לישון ב- Pano platres.

שביל Peresephone

ביום השישי, נסענו מעט אל חוות הדגים Psilo Dendro. מכאן יוצא אחד משבילי ההליכה הפופולאריים ביותר בקפריסין - Kaledonia trail. השביל חולף לאורך פלג זורם ובו שני מפלים (עליון ותחתון) המכונים מפלי קלדוניה, שמה הלטיני של סקוטלנד. את השם נתנו נוסעים סקוטיים במאה ה- 19... לאורך הדרך עצי דולב בגווני שלכת והמסלול מקסים. לקראת הצהריים הולכים ומתרבים מטיילי סוף השבוע, וכדאי לצאת למסלול בשעה מוקדמת.

נוף באזור מפלי קלדוניה

מראש השביל (עלייה משמעותית של מאות מטרים בגובה), יש שתי אופציות לחזור חזרה ברגל לנקודת ההתחלה. בחרנו באופציה הארוכה דרך פסגת Pouziaris. סימון הפנייה לעבר הפסגה הוא לקוי, ואפליקציית All trails עזרה באיתור. מהפסגה נשקף כמובן נוף יפה, ומכאן ירידה ממושכת ביערות האורן הקפריסאי והאלון הזהוב (העץ הלאומי של קפריסין), עם נישנוש פירות קטלב פה ושם, עד לנקודת ההתחלה. יצאנו ממגרש חנייה ריק בבוקר וחזרנו למגרש מלא עד אפס מקום במטיילים, אך בגלל תזמון ההליכה לא סבלנו מעומס מטיילים.

נקודת הלינה האחרונה שלנו בהרי טרודוס נקבעה בכפר Tris Elies. בדרכנו לשם קפצנו לביקור קצר במפלי Chantra הנמצאים מעל הכפר Foini וכן מסלול הליכה מאולתר לעבר גשר Piskopi, אחד ממספר גשרים עתיקים שהקימו הסוחרים הוונציאניים בשנות שלטונם בקפריסין במאה ה-16. על הגשר עצמו פורחת רקפת קפריסאית בימות הסתיו.

איתור דירת הנופש ב- Tris Elies התגלה כמשימה מאתגרת, ותמרוני החנייה בסמטאות הצרות אף הם היו לא פשוטים.

אחד הגשרים הוונציאניים

את היום השביעי פתחנו במסלול הליכה קצר מהקצה המערבי של Tris Elies לשני גשרים ונציאניים עתיקים (מומלץ לחזור באותה דרך). לאור התחזית הגשומה, והצורך להחזיר את הרכב בסוף היום בלרנקה, המשכנו את הטיול כמסלול נסיעה עם הליכות קצרות ונוף מדהים מהכביש.

נוף בשביל הגשרים הוונציאניים

נסענו בכבישים צרים ומתפתלים, חלפנו על פני אנדרטה די חדשה לחללי מלחמות הבלקן ב- 1912, וקפצנו לשיטוט קצר בכפר Pedoulas. כאן, במבנה ישן בעל גג רעפים, נמצאת כנסייה ובה ציורי קיר בני 550 שנה (Archangelos Michael Church). הכניסה בחינם ומרשימה ביותר לחובבי אמנות ונצרות.

ציורי קיר עתיקים בני 550 שנה בכנסיית Archangelos Michael Church

מ- Pedoulas המשכנו לעבר הכפר Kakopetria. כפר זה זכה למוניטין תיירותי רב. חנינו לצד הכניסה לכפר העתיק הבנוי בשלוחה שבין שני פלגי מים זורמים, ויצאנו לשיטוט רגלי קצר בסמטאות. בקרבת הכפר, נמצאת אחת הכנסיות החשובות בקפריסין, Agios Nikolaos Tis Stegis, שהוקמה כבר במאה ה- 11, אלא שהיום היה יום שני והכנסייה סגורה (ועל כן ביקרנו כתחליף בכנסייה ב- Pedoulas).

בין סמטאות הכפר Kakopetria

מכאן נסענו לעבר בירת קפריסין - העיר החצויה ניקוסיה (לפקוסה בשמה הקפריסאי). מצאנו חנייה קרוב לעיר העתיקה והלכנו לראות את מעבר הגבול הקפריסאי-טורקי. הליכה בסמטאות הסמוכות הובילה אותנו לנקודות תצפית נוספות לעבר שטח החיץ של האו"ם. אנו לא הקדשנו זמן רב לניקוסיה, אבל בהחלט מומלץ להקדיש לה יום שלם.

מעבר הגבול הקפריסאי-טורקי בניקוסיה

בדרכנו לעבר סוכנות ההשכרה, נותר עדיין מעט זמן פנוי ולכן קפצנו לאגם Orukilni הנמצא בצידה הצפוני של לרנקה. כאן יש מגדל תצפית על להקת פלמינגו החורפת באגם.

בערב ביקרנו בכנסיית סנט לזרוס, וראינו את קברו הריק (השני) של לזרוס. לפי האמונה הנוצרית, לזרוס (אלעזר) הוקם לתחייה בידי ישו הנוצרי, ובמקום קבורתו הראשון בכפר אלעיזריה ליד ירושלים יש מספר כנסיות. בקפריסין מאמינים כי לאחר תחיית לזרוס, הוא עקר לקפריסין ובה מת ונקבר בפעם השנייה. ליום האחרון, תוכנן טיול קצר באזור אגם המלח, אך שעת הטיסה המוקדמת ועייפות של המטיילים הובילו אותנו להתפנק עוד קצת במלון...

אנו מקווים לחזור לקפריסין לטיול נוסף שיתמקד באזור פאפוס ומערב הרי הטרודוס. יש עוד הרבה מה לראות!

לטיול זה ואחרים מומלץ להצטייד בביטוח נסיעות לחו"ל.