הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"
שורה 34: | שורה 34: | ||
[[תמונה:afek3.jpg|left|thumb|200px|תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א]] | [[תמונה:afek3.jpg|left|thumb|200px|תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א]] | ||
[[תמונה:afek2.jpg|left|thumb|200px|מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010]] | [[תמונה:afek2.jpg|left|thumb|200px|מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010]] | ||
− | מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה. | + | מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ', הצופה לעבר פתח תקווה וראש העין. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה. |
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". | המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". | ||
שורה 58: | שורה 58: | ||
בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור. | בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור. | ||
− | כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. | + | כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. עם זאת, בשל חלחול הקרקע, נכשל פיתוח בריכת החורף, ונכון לינואר 2017 הבריכה אינה אוגרת מים. |
{{שימולב|בינואר 2013 נסגר הגן הלאומי למבקרים כתוצאה מוונדליזם והרס עזרי בטיחות באתר. הגן ייפתח מחדש לאחר שיתוקנו הנזקים.}} | {{שימולב|בינואר 2013 נסגר הגן הלאומי למבקרים כתוצאה מוונדליזם והרס עזרי בטיחות באתר. הגן ייפתח מחדש לאחר שיתוקנו הנזקים.}} | ||
שורה 68: | שורה 68: | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
[[תמונה:afek4.jpg|left|thumb|200px|מגדל אפק, צילום מתוך המתחם לכיוון מזרח]] | [[תמונה:afek4.jpg|left|thumb|200px|מגדל אפק, צילום מתוך המתחם לכיוון מזרח]] | ||
− | |||
− | + | מצומת הכניסה הדרומית לראש העין (רחוב יהודה הלוי) יש לפנות בשדרות בן-גוריון (כביש 5050) ימינה, ואחרי עשרות מטרים מסתעף כביש המטפס למבצר. בתחילתו של הכביש יש מחסום סגור לכלי רכב, אך ניתן לחנות בנקודה זו ולהמשיך ברגל. | |
− | + | כמו כן, ניתן להמשיך בנסיעה בכביש 5050, ואחרי המנהרה יש להמשיך ישר בכיכר הראשונה. אחרי הכיכר, מסתעפת ימינה דרך נוספת המובילה למבצר. גם דרך זו חסומה לכלי רכב, וניתן לחנות בקרבת המסעף. | |
− | + | בגבעה שמצפון למצודה, יש מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ. | |
− | |||
− | |||
|שעות מחירים ושירותים= | |שעות מחירים ושירותים= | ||
− | + | חנייה לא מוסדרת לצד הכביש הראשי ושביל הליכה משולט. | |
+ | {{שימולב|המצודה עצמה סגורה כיום למטיילים.}} | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= |
גרסה מ־18:17, 8 בינואר 2017
דף הבית / טיולים במרכז / טיולים במורדות השומרון / גן לאומי מגדל אפק
גן לאומי מגדל אפק
מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
- גן לאומי
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- אזור:מורדות השומרון
- מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
- מיקום: {{{מיקום}}}
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:1701 דונם
כולל הרחבה - תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)
מגדל אפק, (עמית מנדלסון, 30/10/2010)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
איך להגיע:
מצומת הכניסה הדרומית לראש העין (רחוב יהודה הלוי) יש לפנות בשדרות בן-גוריון (כביש 5050) ימינה, ואחרי עשרות מטרים מסתעף כביש המטפס למבצר. בתחילתו של הכביש יש מחסום סגור לכלי רכב, אך ניתן לחנות בנקודה זו ולהמשיך ברגל.
כמו כן, ניתן להמשיך בנסיעה בכביש 5050, ואחרי המנהרה יש להמשיך ישר בכיכר הראשונה. אחרי הכיכר, מסתעפת ימינה דרך נוספת המובילה למבצר. גם דרך זו חסומה לכלי רכב, וניתן לחנות בקרבת המסעף.
בגבעה שמצפון למצודה, יש מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ.
רקע על גן לאומי מגדל אפק:
מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ', הצופה לעבר פתח תקווה וראש העין. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה.
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".
הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.
השם "מגדל צדק" הוא שם מאוחר יחסית, שבא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.
סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).
כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים.
הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.
החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.
במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. חלק משטחי המחצבות עבר שיקום נופי ואקולוגי, בעזרת קרקע שהועברה משטחי בנייה חדשים בראש העין הסמוכה.
בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.
המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.
בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור.
כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. עם זאת, בשל חלחול הקרקע, נכשל פיתוח בריכת החורף, ונכון לינואר 2017 הבריכה אינה אוגרת מים.
בינואר 2013 נסגר הגן הלאומי למבקרים כתוצאה מוונדליזם והרס עזרי בטיחות באתר. הגן ייפתח מחדש לאחר שיתוקנו הנזקים.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
חנייה לא מוסדרת לצד הכביש הראשי ושביל הליכה משולט. המצודה עצמה סגורה כיום למטיילים.
מצב סטטוטורי
ב- 20/12/1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.
ב- 17/8/2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.
הצעות טיול בסביבת גן לאומי מגדל אפק:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET.
- מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET.
- "כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET.
- אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
שמות נוספים לאתר:
מגדל צדק