קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "קריית גת"
| שורה 78: | שורה 78: | ||
במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע זיכרון. | במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע זיכרון. | ||
| − | במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה. הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות [[חצב מצוי|חצבים]] הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - '''תל ערני'''. | + | במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות [[חצב מצוי|חצבים]] הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - '''תל ערני'''. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה. |
| − | בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. | + | בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית. |
| − | + | בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה. | |
| − | תל | + | העיר גת הפלשתית מזוהה כיום ב[[גן לאומי תל צפית|תל צפית]], כעשרה ק"מ צפונית אלינו. |
| − | + | כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת. | |
| − | + | למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת. | |
| − | + | אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת. | |
| − | אנדרטת | + | כאן נמצאות מספר נקודות ענייין: |
| + | |||
| + | * '''אנדרטת המסע''' - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך מבצע "משה" בשנות ה- 1980. | ||
| + | |||
| + | * '''גשר נחל נועם''' - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות. | ||
| + | |||
| + | * '''תמרור דרכים''' - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל אבו רודיס שבדרום-מערב סיני. | ||
| + | |||
| + | * '''אנדרטת הפלוגה הדתית''' - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך. בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת. | ||
| + | |||
| + | בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - "מבצע חיסול", בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב, ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]. | ||
| + | |||
| + | האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה, לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה. | ||
| + | |||
| + | כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות. | ||
| + | |||
| + | מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר '''פארק פ"ז'''. בפארק, הנמצא על גדת נחל נועם, נמצאת '''אנדרטת השואה''' המקומית. | ||
| − | |||
* ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת. | * ספטמבר - פריחת [[חצב מצוי|חצבים]] בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת. | ||
| שורה 106: | שורה 121: | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F שיירת גת גלאון] - באתר ויקיפדיה. | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F שיירת גת גלאון] - באתר ויקיפדיה. | ||
| + | * [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A1_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%27%D7%94 כיס פלוג'ה] - באתר ויקיפדיה. | ||
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
גרסה מ־10:17, 4 באוקטובר 2015
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: קריית גת
קריית גת - סיור עירוני רכוב בבירת חבל לכיש.
- מסלול טיול
- אזור:השפלה
- מפת סימון שבילים: 12 - דרום השפלה והר חברון
- מיקום: העיר קריית גת
- גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:17 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:2/10/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:2/10/2015
פיסול בחניון, יער המלאכים, (עמית מנדלסון, 2/10/2015)
עוד אתרים בסביבה
רקע: קריית גת
אחד ממפעלי ההתיישבות הגדולים בשנות ה- 1950 היה הקמת יישובי חבל לכיש, גוש התיישבות גדול ובמרכזו עיר חדשה - העיר קריית גת, שנבנתה בשנת 1955, במקום בו שכן "כיס פלוג'ה" המצרי במלחמת העצמאות. כיום רובנו רגילים לחלוף על פני העיר בדרך אל הנגב, אך גם כאן יש מספר פינות מעניינות השוות ביקור, בין אם במסגרת טיול ייעודי ובין אם עצירות ביניים לחילוץ עצמות בטיול ארוך יותר.
המסלול המוצע כאן הינו מסלול רכוב עם הליכות קצרות בלבד, ואורכו הכולל 17 ק"מ.
איך להגיע:
נקודת ההתחלה של המסלול הינה בצומת פלוגות, במפגש הכבישים 40 ו- 35, לכיוון דרום. ניתן לגשת לנקודה זו גם ממחלף קריית גת בכביש 6, בנסיעה מערבה בכביש 35.
נקודת הסיום הינה בצומת הכניסה הצפונית-מזרחית של קריית גת, במפגש דרך הדרום (כביש 3544) עם כביש 35, כשני ק"מ מזרחית לנקודת ההתחלה.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נקודת ההתחלה היא צומת פלוגות הקרוייה ע"ש העיירה הערבית פלוג'ה, ששכנה ביער מדרום-מערב אלינו. עוד לפני מלחמת העצמאות, הייתה זו נקודה חשובה על אם הדרך ממג'דל (כיום אשקלון) בואכה חברון. בשנות ה- 1940 קמו מצפון-מזרח לצומת שני קיבוצים עבריים, קיבוץ גת ולאחריו קיבוץ גלאון. שני יישובים קטנים אלו, בלב סביבה ערבית עויינת, עמדו במצור במשך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות והתנועה אליהם התנהלה בשיירות מאובטחות דרך העיירה פלוג'ה. בפברואר 1948 חסמו לחלוטין הערבים את התנועה ביישובם, ושיירה שיצאה מגת נאלצה לסגת כאשר אחד מנהגי המשאיות נהרג. כדי לפרוץ את המצור הוחלט על פעולה גדולה נגד הכפר, באמצע מרץ 1948. השיירה הראשונה שיצאה מנגבה לגת עברה את פלוג'ה בהצלחה, אולם ספגה אש ביציאה מהכפר לכיוון גת. בלהט הקרב הוחמצה הפנייה לגת, ואנשי כוח החסימה שניסו להתריע זוהו בטעות כאוייב, מה שהביל להריגתם של שבעה לוחמים מאש כוחותינו, שנקברו זמנית בקיבוץ גת (ולאחר מכן הועברו לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק).
עדיין היה צורך בפינוי פצועים מגת חזרה לכיוון נגבה, ולכן יצאה למחרת היום שיירה חזרה דרך פלוג'ה, שפוצלה לשתיים - שיירה אזרחית שעברה בהצלחה דרך שדה התעופה הצבאי מצפון לפלוג'ה, ושיירה צבאית שעברה במרכז הכפר ותקפה את המקום. בפיצוץ מטעני נפץ נהרגו 15 מאנשי הכפר, ולאחר מכן הושגו הבנות לפיהם הבריטים ילוו את השיירות היהודיות העוברות דרך פלוג'ה, וכך היה עד לפלישת צבאות ערב במאי 1948.
לצד תחנת האוטובוס מדרום לצומת ניצב סלע זיכרון, וכן קיימת אנדרטה לחללי הקרב בתחום קיבוץ גת.
מצומת פלוגות נמשיך בכביש 40 דרומה, וברמזור הראשון נפנה שמאלה אל כביש 3544 - "דרך הדרום" החוצה את קריית גת.
נסיעה קצרה תוביל אותנו לכיכר הכניסה הדרומית לעיר. נחנה בקרבת הכיכר (אפשר לחנות בתחנת הדלק הסמוכה) וניגש רגלית לשתי נקודות עניין בצידה הצפוני של הכיכר.
אנדרטת הבנים - אנדרטת "נצח ישראל" עוצבה בידי הפסל אבנר בר-חמא בשנת 1998, ומוקדשת לבני קריית גת שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מזכירה במקצת שעון שמש ענק.
טיילת המלך חסן השני - טיילת בחזיתה "שער" כניסה מעוצב בהשראת הארכיטקטורה הצפון-אפריקאית. הטיילת מוקדשת למלך מרוקו חסן השני, כהכרת תודה על יחסו הטוב לקהילה היהודית שבארצו.
נשוב לרכב ונמשיך מזרחה בדרך הדרום. בכיכר נפנה ימינה לשדרות ישראל פולק, נעבור בגשר מעל מסילת הרכבת וניכנס לאזור התעשייה של קריית גת, בין אזורי התעשייה הגדולים בישראל.
בצומת נפנה ימינה לדרך החרושת ובצומת הבאה נפנה שמאלה לשדרות צורן.
במרחק 630 מ' מדרך החרושת, נפנה ימינה לרחוב לשם, נמשיך ישר ובפנייה השנייה ימינה נפנה לחנייה בגבולו הצפוני של פארק המשרת את באי אזור התעשייה.
הפארק ניצב באתר הארכיאולוגי חורבת פטוט. שם המקום הוא עברות של השם הערבי ח'רבת פטאטה. במהלך פיתוח אזור התעשייה, התגלה כאן פסיפס של כנסייה ביזנטית, המשלב עיטורים מעולם הצומח ודגם מבנה לידו כתובת ביוונית - "חורטסו" המזוהה עם עיר במצרים. לאחר עבודות שימור, הוחזר הפסיפס לאתר בסוף שנת 2015 כחלק מחגיגות ה- 60 לקריית גת.
הפסיפס נמצא בחלקו הצפוני של הפארק, ליד מגרש החנייה. בתחום הפארק מספר שבילי הליכה, נטיעות צעירות, דשא ומתקני משחק. חלקה המערבי של הגבעה לא פותח, ומכוסה בצמחיית בר.
נשוב מרחוב לשם לשדרות צורן, ועתה נפנה ימינה (מזרחה). בצומת שדרות אבץ נפנה שמאלה (צפונה) כאשר מולנו מפעל "אינטל" - גדול המפעלים בעיר קריית גת, המעסיק 3,750 עובדים (כשליש ממספר העובדים באזור התעשייה כולו). המפעל נפתח בשנת 2008, לאחר סובסידיה ממשלתית להקמתו בישראל (ולא באירלנד).
בשדרות אבץ ניסע כקילומטר צפונה עד לכיכר, בה נפנה שמאלה ובצומת הבאה ימינה לשדרות ישראל פולק.
במפגש כביש 35 נמשיך ישר צפונה ואם נוכל, נעצור בזהירות לאחר הצומת, בנקודה בה ניצב סלע זיכרון.
במרחק כ- 100 מ' צפונית לצומת, מסתעפת שמאלה (מערבה) דרך עפר. ניתן לחנות בזהירות רבה בשולי הכביש (כביש לא רשמי המשמש דרך קיצור לקיבוץ גת) ולהתקדם ברגל מערבה (ברכב שטח ניתן להמשיך בדרך העפר). הליכה של כ- 150 מ' תוביל אותנו לריכוז פריחה נחמד של עשרות חצבים הפורחים מדרום לתל ארכיאולוגי גדול ומרשים - תל ערני. התל משתרע על פני כ- 250 דונם, מתוכם כ- 20 דונם עיר עליונה.
בעבר זוהתה כאן העיר הפלשתית גת, ועל כן נקראו היישובים הסמוכים גת וקריית גת בהתאמה. חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה- 1950 (שנמשכו לסירוגין עד לשנות ה- 1990) העלו כי אין בסיס להשערה זו (ולכן הוחלף שם התל לפי שמו הערבי - תל עורייני).חלק ניכר מהממצאים בתל משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה (בה התקיימו באתר 12 שכבות יישוב). לעיר ששכנה כאן היו קשרי מסחר עם מצרים, ובאתר התגלה חותמו של המלך המצרי נערמר-מנס, שמלך במצרים סביב 3100 לפני הספירה הנוצרית. בחפירות בחלקו העליון של התל התגלו שרידי עיר ישראלית מבוצרת בעלת שבע שכבות יישוב ומעליה שרידי יישוב מהתקופות הפרסית וההלניסטית. באזור התגלו גם בתי קברות מהתקופה הביזנטית.
בדורות האחרונים שכן במדרונות מדרום לתל (בשטח אזור התעשייה המודרני) כפר ערבי בשם עיראק אל-מנשייה, לו ניתן לימים השם "עיי נשיה", אלא שהכפר, יחד עם שמו, צלל לתהומות הנשיה ונשכח כליל מהתודעה.
העיר גת הפלשתית מזוהה כיום בתל צפית, כעשרה ק"מ צפונית אלינו.
כיום ניתן לראות במדרונות התל שפע משוכות צבר, המבשיל את פירותיו הקוצניים בספטמבר. בפסגת התל ניתן לזהות את יסודות קבר שייח' אחמד אל-עורייני, ומנקודה זו יש תצפית נוף יפה לעיר קריית גת.
למעוניינים בסיור ממושך יותר בתל, ניתן לחנות בכניסה לבית הקברות של קריית גת, מדרום לכביש 35, ולחצות את הכביש בצומת המרומזרת.
אחרי ביקור בתל ערני, נשוב לכביש 35 ונפנה ימינה (מערבה) בואכה צומת פלוגות. במרחק כ- 2 ק"מ נפנה שמאלה (דרומה) ברמזור לכניסה הצפונית של קריית גת וברמזור הראשון נפנה ימינה (מערבה) לשדרות מלכי ישראל. נחפש חנייה ונשוב רגלית לצומת.
כאן נמצאות מספר נקודות ענייין:
- אנדרטת המסע - אנדרטה מוסתרת מעט בצידה הדרומי-מערבי של צומת כביש 35. האנדרטה מוקדשת לעולי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ במהלך מבצע "משה" בשנות ה- 1980.
- גשר נחל נועם - לאורך הגשר ניצבים קירות ועליהם כתובות ברכה למבקרי העיר בשלל שפות.
- תמרור דרכים - דרומית לצומת שדרות לכיש ורחוב מלכי ישראל, ניצב תמרור מרחקים. בצד הצפוני זהו תמרור "סטנדרטי" המציין את המרחקים מקריית גת ליעדים שונים בעולם, ואילו בצד דרום מצויינים המרחקים לנקודות שונות בישראל שלאחר מלחמת ששת הימים, כולל אבו רודיס שבדרום-מערב סיני.
- אנדרטת הפלוגה הדתית - האנדרטה נמצאת בשדרות מלכי ישראל. לאחר פלישת הצבא המצרי לארץ במלחמת העצמאות, שימש אזור פלוג'ה כאחד מריכוזיו הגדולים של הכוח המצרי. לאחר מבצע "יואב" כותרה בריגדה מצרית ובה אלפי חיילים באזור קטן שמרכזו בעיירה פלוג'ה. בריגדה זו, בפיקודו של הקולונל הסודאני סייד טהא - "הנמר הסודאני" - החזיקה מעמד במצור הישראלי. למרות צמצום המובלעת עם כיבוש משטרת עיראק סווידאן (מצודת יואב), סירבו המצרים הנצורים להיכנע. בנובמבר 1948 התקיימה פגישה חשאית בין מפקדי ה"כיס" (סייד טהא ושלישו, גמאל עבד אל-נאצר) ובין הכוחות הישראליים בקיבוץ גת הסמוך. בפגישה זו הוצעה למצרים כניעה, אולם הם סירבו בהצהרה שיילחמו עד הכדור האחרון אלא אם ממשלת מצרים תיתן הנחייה אחרת.
בדצמבר 1948 הוחלט על מבצע לחיסול הכיס - "מבצע חיסול", בהובלת חטיבת אלכסנדרוני. המבצע הסתיים באסון כבד, כאשר 87 חיילים מהפלוגה הדתית בחטיבה נפלו בקרב לאחר שנלכדו בכפר עיראק אל-מנשיה שממזרח לנו. החללים נקברו בקבר אחים בשדה הקרב, ולאחר מלחמת העצמאות נקברו מחדש בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק.
האנדרטה הניצבת כאן בנויה משני עמודים המזכירים נרות חנוכה, לציון מועד המבצע בנר השני של חנוכה.
כיס פלוג'ה פונה בסופו של דבר רק בהסכם שביתת הנשק עם מצרים, בתום מלחמת העצמאות. תמורת נסיגת המצרים מכיס פלוג'ה, נסוג צה"ל מ"טריז בית חנון" הסמוך לשדרות.
מנקודה זו ניתן להמשיך בנסיעה בשדרות לכיש, לעבר פארק פ"ז. בפארק, הנמצא על גדת נחל נועם, נמצאת אנדרטת השואה המקומית.
- ספטמבר - פריחת חצבים בתל ערני, שדות כותנה בין תל ערני לקיבוץ גת.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
{{{פריחה ומוקדי עניין עונתיים}}}
שירותים למטיילים:
- תחנת דלק בדרך הדרום ליד אנדרטת הבנים.
- פארק פטוט - פינות ישיבה, שבילי הליכה ומתקני ספורט (הפארק נגיש לנכים).
הערות ואזהרות:
הצעות טיול בסביבת קריית גת:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- שיירת גת גלאון - באתר ויקיפדיה.
- כיס פלוג'ה - באתר ויקיפדיה.