קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "ימין משה ומשכנות שאננים"
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[תמונה:scopus_mountain2.jpg|left|thumb|200px|בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, מאי 2015]] | [[תמונה:scopus_mountain2.jpg|left|thumb|200px|בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים, מאי 2015]] | ||
| − | + | נתחיל את הטיול בביקור במתחם התחנה הראשונה. כיום יש כאן מרכז קניות ובילוי, המשתמש במבנים הישנים של תחנת הרכבת ההיסטורית. במקום יש גם שירותים ושילוט הסבר. | |
| + | נצא מהתחנה לרחוב דוד רמז, ונתקדם מזרחה לכיוון צומת דרך חברון. הצומת ממוקמת בדיוק על "קו פרשת המים הארצי" - הקו הדמיוני, שהגשם הניגר מצידו האחד מתנקז בסופו של דבר אל הים התיכון (דרך נחל רפאים ו[[נחל שורק]]), ומהצד השני לעבר ים המלח (דרך גיא בן-הינום ונחל קדרון). המחשה לפרשת המים ניתן לקבל בימי גשם חזקים, אלא שההבדלים בכיווני זרימת הנגר מורגשים רק במרחק של עשרות מטרים מהצומת עצמה, כאשר כמויות הנגר ניכרות לעין. בדרום-מערב הצומת ממוקם '''בית המדפיס הממשלתי'''. | ||
| − | + | בצידה הצפוני-מערבי של הצומת ממוקם מגרש חנייה, ובחלקו המזרחי עולה שביל עפר משולט אל '''[[גבעת התנ"ך]]''' - גבעה טבעית קטנה, האחרונה מסוגה בלב ירושלים, ובה שפע מרהיב של פריחות עונתיות לאורך השנה. | |
| − | [[גבעת התנ"ך]] | ||
| − | + | השביל חוצה את הגבעה (נא לא לרדת מהשביל, כדי לא לרמוס את הפריחה והנביטה שבמקום) ויורד בתלילות לרחוב דוד רמז. עתה נפנה ימינה ונחלוף על פני [[אתר לאומי החאן|תיאטרון החאן]] והכנסייה הסקוטית. | |
| − | + | בצומת רחוב XXX נחצה את הכביש ונגיע אל '''מזרקת האריות''' - אחת המזרקות המוכרות והיפות בירושלים. | |
| − | רחבת מלכי ספרד | + | מהמזרקה נמשיך כמה עשרות מטרים ונפנה מזרחה לעבר '''מצפור''' המשקיף לעבר הר ציון והסביבה. מצפון למצפור, בכיוון כללי צפון-מערב, נמצאת '''רחבת מלכי ספרד''' ומאחוריה, ממערב לכביש, ממוקמת '''אנדרטה'''. |
| − | טחנת הרוח | + | נשוב לאזור רחבת מלכי ספרד, ונמשיך צפונה אל '''טחנת הרוח בימין משה'''. זוהי אחת משתי טחנות רוח ששרדו בירושלים (השנייה נמצאת בשכונת רחביה) והיא קשורה לסיפורן של השכונות העבריות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים. |
| − | + | קשה להאמין, אולם עד לאמצע המאה ה- 19, התרכזה אוכלוסיית ירושלים בצפיפות גדולה בין חומות העיר העתיקה. המרחב שמחוץ לעיר היה שומם וחסר ביטחון עקב פעילותן של כנופיות שודדים. לצפיפות נלוו תנאי תברואה קשים בעיר העתיקה. | |
| − | + | באמצע המאה ה- 19 פעל בארץ ישראל הנדבן היהודי-בריטי, סר משה מונטיפיורי, שזכה לכינוי "השר". מונטיפיורי עמד על מצוקתם של בני ירושלים, ושאף להקל עליה ע"י הקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות, והראשונה שבהן - שכונת "משכנות שאננים" הוקמה למרגלות המקום בו אנו ניצבים, עוד בשנת 1855. אלא שתושבי העיר השמרנים התנגדו לגור מחוץ לחומות, ומונטיפיורי נאלץ להציע לאנשים כסף על מנת שיגורו בשכונה שבנה עבורם. גם צעד זה לא הועיל במיוחד, כיוון שעם רדת הלילה שבו האנשים לחסות בין חומות העיר העתיקה. | |
| − | + | מה שהוביל לשינוי המצב היה מגיפה שפרצה בעיר, והפילה חללים בעיר העתיקה. תושבי משכנות שאננים לא נפגעו במגיפה, וכך גברה המוטיבציה להתיישב מחוץ לחומות. סביב העיר העתיקה קמו מספר שכונות יהודיות, רובן ממערב ומצפון-מערב לעיר העתיקה. עם שכונות אלו נמנית גם שכונת ימין משה (על שמו של מונטיפיורי). | |
| − | + | לצד טחנת הרוח נמצאת ויטרינה ובה העתק של הכרכרה המפורסמת של מונטיפיורי. הכרכרה המקורית נשרפה כליל בשנות ה- 1990. | |
| + | מכאן נרד בגרם מדרגות, לאורך גבולה הדרומי של שכונת ימין משה, ונפנה ימינה אל שער שכונת '''משכנות שאננים'''. השכונה הוקמה כשכונה מבוצרת המוקפת בחומה, ובראש שער הכניסה (הפונה לעיר העתיקה) כתובת הקדשה. כיום משמש המקום חלק מבית הארחה. | ||
| + | |||
| + | מנקודה זו נשוב צפונה ונלך לאורך שכונת ימין משה. גם כאן יש כתובת הקדשה בשער השכונה, ומומלץ לשוטט בסמטאות השכונה. בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, הייתה זו שכונת ספר אל מול הגבול הירדני. מאז שנות ה- 1970 החל תהליך של חידוש השכונה והפיכתה לשכונת אמנים. | ||
| + | |||
| + | מגבולה הצפוני של שכונת ימין משה נצא לעבר הכביש ונרד אל '''חוצות היוצר'''. בתחום חוצות היוצר נמצא מרכז מבקרים קטן המנציח את פועלו של טדי קולק - ראש עיריית ירושלים המיתולוגי. | ||
| + | |||
| + | בקצה המזרחי של חוצות היוצר - אנדרטה. מהאנדרטה נפנה שמאלה ולאחר הליכה קצרה בשולי הכביש (למרגלות חומות העיר העתיקה), ניכנס אל '''פארק טדי'''. הפארק נחנך בשנת XXX ומשלב קירות הנצחה לפועלו של טדי קולק, יחד עם אטרקציות למבקרים - במת סילוני המים, שעון שמש משוכלל ופסל של "ירושלים מרכז העולם". | ||
| + | |||
| + | מאחורי במת סילוני המים נמצאים שרידי חווה חקלאית קדומה ששולבו בפארק. | ||
| + | |||
| + | עלייה קצרה תוביל אותנו לעבר שער יפו. | ||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| שורה 72: | שורה 83: | ||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
* שירותים ציבוריים ומי שתייה במתחם התחנה הראשונה ובפארק טדי. | * שירותים ציבוריים ומי שתייה במתחם התחנה הראשונה ובפארק טדי. | ||
| + | * חנייה - חניון ציבורי בתשלום בממילא (סמוך לנקודת הסיום) וחניון נוסף ללא תשלום במתחם התחנה הראשונה. | ||
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
גרסה מ־19:45, 31 באוגוסט 2015
| דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח! |
מסלול טיול: ימין משה ומשכנות שאננים
מהתחנה הראשונה לפארק טדי - נופים, היסטוריה ופריחה עונתית בלב ירושלים.
- מסלול טיול
- אזור:ירושלים
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: ירושלים
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:מעגלי
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:3 ק"מ.
- תאריך ביצוע מסלול:6/5/2015
- תאריך ביקור אחרון בשטח:6/5/2015
בית דוד וולפסון - הר הצופים, (עמית מנדלסון, 6/5/2015)
עוד אתרים בסביבה
רקע: ימין משה ומשכנות שאננים
מסלול הטיול מקבץ יחד סדרת נקודות עניין לאורך "קו התפר" בין העיר העתיקה והעיר החדשה. לאורך הדרך משתלבים יחד אתרים היסטוריים, סיפורי התיישבות, תצפיות נוף ואף פריחה עונתית מגוונת.
איך להגיע:
נקודת ההתחלה הינה במתחם התחנה הראשונה - תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, ברחוב דוד רמז.
נקודת הסיום הינה בפארק טדי, כקילומטר אחד צפונה. באזור זה ייתכנו בעיות חנייה, כך שמומלץ לטייל בתחבורה ציבורית או להוריד את המטיילים בנקודת ההתחלה, לשלוח את הנהג לחנות בחניון ממילא הסמוך לנקודת הסיום ולהמתין לבואו ברגל לנקודת ההתחלה.
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
נתחיל את הטיול בביקור במתחם התחנה הראשונה. כיום יש כאן מרכז קניות ובילוי, המשתמש במבנים הישנים של תחנת הרכבת ההיסטורית. במקום יש גם שירותים ושילוט הסבר. נצא מהתחנה לרחוב דוד רמז, ונתקדם מזרחה לכיוון צומת דרך חברון. הצומת ממוקמת בדיוק על "קו פרשת המים הארצי" - הקו הדמיוני, שהגשם הניגר מצידו האחד מתנקז בסופו של דבר אל הים התיכון (דרך נחל רפאים ונחל שורק), ומהצד השני לעבר ים המלח (דרך גיא בן-הינום ונחל קדרון). המחשה לפרשת המים ניתן לקבל בימי גשם חזקים, אלא שההבדלים בכיווני זרימת הנגר מורגשים רק במרחק של עשרות מטרים מהצומת עצמה, כאשר כמויות הנגר ניכרות לעין. בדרום-מערב הצומת ממוקם בית המדפיס הממשלתי.
בצידה הצפוני-מערבי של הצומת ממוקם מגרש חנייה, ובחלקו המזרחי עולה שביל עפר משולט אל גבעת התנ"ך - גבעה טבעית קטנה, האחרונה מסוגה בלב ירושלים, ובה שפע מרהיב של פריחות עונתיות לאורך השנה.
השביל חוצה את הגבעה (נא לא לרדת מהשביל, כדי לא לרמוס את הפריחה והנביטה שבמקום) ויורד בתלילות לרחוב דוד רמז. עתה נפנה ימינה ונחלוף על פני תיאטרון החאן והכנסייה הסקוטית.
בצומת רחוב XXX נחצה את הכביש ונגיע אל מזרקת האריות - אחת המזרקות המוכרות והיפות בירושלים.
מהמזרקה נמשיך כמה עשרות מטרים ונפנה מזרחה לעבר מצפור המשקיף לעבר הר ציון והסביבה. מצפון למצפור, בכיוון כללי צפון-מערב, נמצאת רחבת מלכי ספרד ומאחוריה, ממערב לכביש, ממוקמת אנדרטה.
נשוב לאזור רחבת מלכי ספרד, ונמשיך צפונה אל טחנת הרוח בימין משה. זוהי אחת משתי טחנות רוח ששרדו בירושלים (השנייה נמצאת בשכונת רחביה) והיא קשורה לסיפורן של השכונות העבריות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים.
קשה להאמין, אולם עד לאמצע המאה ה- 19, התרכזה אוכלוסיית ירושלים בצפיפות גדולה בין חומות העיר העתיקה. המרחב שמחוץ לעיר היה שומם וחסר ביטחון עקב פעילותן של כנופיות שודדים. לצפיפות נלוו תנאי תברואה קשים בעיר העתיקה.
באמצע המאה ה- 19 פעל בארץ ישראל הנדבן היהודי-בריטי, סר משה מונטיפיורי, שזכה לכינוי "השר". מונטיפיורי עמד על מצוקתם של בני ירושלים, ושאף להקל עליה ע"י הקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות, והראשונה שבהן - שכונת "משכנות שאננים" הוקמה למרגלות המקום בו אנו ניצבים, עוד בשנת 1855. אלא שתושבי העיר השמרנים התנגדו לגור מחוץ לחומות, ומונטיפיורי נאלץ להציע לאנשים כסף על מנת שיגורו בשכונה שבנה עבורם. גם צעד זה לא הועיל במיוחד, כיוון שעם רדת הלילה שבו האנשים לחסות בין חומות העיר העתיקה.
מה שהוביל לשינוי המצב היה מגיפה שפרצה בעיר, והפילה חללים בעיר העתיקה. תושבי משכנות שאננים לא נפגעו במגיפה, וכך גברה המוטיבציה להתיישב מחוץ לחומות. סביב העיר העתיקה קמו מספר שכונות יהודיות, רובן ממערב ומצפון-מערב לעיר העתיקה. עם שכונות אלו נמנית גם שכונת ימין משה (על שמו של מונטיפיורי).
לצד טחנת הרוח נמצאת ויטרינה ובה העתק של הכרכרה המפורסמת של מונטיפיורי. הכרכרה המקורית נשרפה כליל בשנות ה- 1990.
מכאן נרד בגרם מדרגות, לאורך גבולה הדרומי של שכונת ימין משה, ונפנה ימינה אל שער שכונת משכנות שאננים. השכונה הוקמה כשכונה מבוצרת המוקפת בחומה, ובראש שער הכניסה (הפונה לעיר העתיקה) כתובת הקדשה. כיום משמש המקום חלק מבית הארחה.
מנקודה זו נשוב צפונה ונלך לאורך שכונת ימין משה. גם כאן יש כתובת הקדשה בשער השכונה, ומומלץ לשוטט בסמטאות השכונה. בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, הייתה זו שכונת ספר אל מול הגבול הירדני. מאז שנות ה- 1970 החל תהליך של חידוש השכונה והפיכתה לשכונת אמנים.
מגבולה הצפוני של שכונת ימין משה נצא לעבר הכביש ונרד אל חוצות היוצר. בתחום חוצות היוצר נמצא מרכז מבקרים קטן המנציח את פועלו של טדי קולק - ראש עיריית ירושלים המיתולוגי.
בקצה המזרחי של חוצות היוצר - אנדרטה. מהאנדרטה נפנה שמאלה ולאחר הליכה קצרה בשולי הכביש (למרגלות חומות העיר העתיקה), ניכנס אל פארק טדי. הפארק נחנך בשנת XXX ומשלב קירות הנצחה לפועלו של טדי קולק, יחד עם אטרקציות למבקרים - במת סילוני המים, שעון שמש משוכלל ופסל של "ירושלים מרכז העולם".
מאחורי במת סילוני המים נמצאים שרידי חווה חקלאית קדומה ששולבו בפארק.
עלייה קצרה תוביל אותנו לעבר שער יפו.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
- פריחה עונתית בגבעת התנ"ך - בעיקר בין נובמבר לאפריל.
שירותים למטיילים:
- שירותים ציבוריים ומי שתייה במתחם התחנה הראשונה ובפארק טדי.
- חנייה - חניון ציבורי בתשלום בממילא (סמוך לנקודת הסיום) וחניון נוסף ללא תשלום במתחם התחנה הראשונה.
הערות ואזהרות:
{{{הערות ואזהרות}}}
הצעות טיול בסביבת ימין משה ומשכנות שאננים:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.