הבדלים בין גרסאות בדף "חניון דרדרה - אשמורה"
שורה 24: | שורה 24: | ||
|2=[[עין תינה - עין נוטרה]] | |2=[[עין תינה - עין נוטרה]] | ||
|3=[[נחל עורבים]] | |3=[[נחל עורבים]] | ||
− | |4=[[ | + | |4=[[הר בנטל]] |
|5=[[שמורת מורדות הגולן]] | |5=[[שמורת מורדות הגולן]] | ||
|6=[[עין דבשה]] | |6=[[עין דבשה]] |
גרסה מ־17:11, 2 בנובמבר 2014
חניון דרדרה - אשמורה
חניון דרדרה - חורשה ואתר הנצחה להתיישבות מבודדת למרגלות הגולן.
- נקודת עניין
- אזור:עמק החולה
- מפת סימון שבילים: 1 - הגולן והחרמון
- מיקום: לצד כביש 918 (גדות - גונן)
- גישה:רגלית
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:נגיש
- שעות ביקור:ללא הגבלה
- כניסה:חינם
- תאריך ביקור:30/8/2014
- תאריך ביקור אחרון בשטח:30/8/2014
אנדרטת דרדרה - אשמורה, (עמית מנדלסון, 30/8/2014)
עוד אתרים בסביבה
חניון דרדרה - אשמורה
דרדרה (לימים אשמורה) הייתה נקודת התיישבות מבודדת למרגלות הגולן. עם רכישת זיכיון החולה ע"י חברת הכשרת היישוב בשנת 1934, עלה הצורך ברכישתן של הקרקעות ממזרח לחולה, עד גבול סוריה דאז. אדמת דרדרה נרכשה בידי הקק"ל בשנת 1937, בשטח כ- 1300 דונם.
הגישה למקום הייתה קשה, וחייבה הפלגה על פני אגם החולה שמימיו הגיעו עד פאתי היישוב.
בשנת 1942 הציעו אנשי קק"ל לחברי קיבוץ חולתה הסמוך לעבד את אדמות דרדרה. אנשי חולתה הקימו יישוב זמני, כולל מגדל תצפית, מזח לסירות וחומת אבן היקפית. מאוחר יותר, עברו חברי חולתה ליישוב הקבע ליד יסוד המעלה, אך המשיכו לאייש את דרדרה ששימשה גם כנקודת הברחה של מעפילים בדרך היבשה מסוריה לארץ ישראל.
בשנת 1947 העבירו חברי חולתה את דרדרה לידי גרעין ההתיישבות של קיבוץ אייל, בהתאם להחלטת המוסדות המיישבים. חברי אייל איישו את הנקודה במלחמת העצמאות.
ב- 16 ביולי 1948 הסתער הצבא הסורי על אייל במתקפה רגלית עם חיפוי אווירי. שלושה מחברי הקיבוץ נהרגו ו- 15 נוספים נפצעו, מתוך 30 חברים בלבד. ההתקפה נהדפה מטווח קצר. לזכר הנופלים בהתקפה זו הוצב באתר גלעד מאבני בזלת. עם פירוז האזור בהסכם שביתת הנשק עם סוריה, עברו חברי אייל להתיישב במבואות קלקיליה.
המקום אוייש ע"י חברי קבוצת "הגוברים" שהקימה ב- 1951 את קיבוץ גדות הסמוך, ואילו באוקטובר 1952 הוקמה כאן היאחזות הנח"ל אשמורה. היאחזות זו שכנה באתר כשנה וחצי, במהלכן הוקמו גשר צף וסוללת אבנים להקלת הגישה ליישוב המבודד מעבר לאגם החולה ההולך ומתייבש.
בין השנים 1954-1967 הפכה אשמורה למוצב צבאי, שהותקף ע"י הסורים במלחמת ששת הימים. עם פריצת צה"ל לגולן, בוצעה מתקפת הסחה בדרדרה, ובקרבות סביבה נפלו יותר משלושים חיילי צה"ל.
לאחר מלחמת ששת הימים והתרחקות הגבול, ניטש המקום. מגדל השמירה ומרבית העמדות פורקו כדי להקל על העיבוד החקלאי בשטח.
בשנת 1997 התארגנו ותיקי קיבוץ אייל להנצחת דרדרה ולהקמת אתר הזיכרון הקיים.
איך להגיע:
חניון דרדרה נמצא מאות מטרים ממזרח לכביש 918 (כביש גדות-גונן), במזרח עמק החולה.
לבאים מרוב חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש 90 עד צומת מחניים, ולפנות ימינה לכביש 91 בו ניסע כעשרה ק"מ עד צומת גדות.
בצומת גדות נפנה שמאלה לכביש 918, אחרי כארבעה ק"מ נחצה ב"גשר הפקק" את נהר הירדן וניכנס לשדרת האקליפטוסים המרשימה לאורך כביש 918.
כשני ק"מ צפונית לגשר הפקק, נפנה ימינה לפי שלט הכוונה חום לחניון דרדרה, נמשיך בדרך עפר העוברת מעל תעלה ומתפצלת לשני סעיפים. נבחר את הסעיף הדרומי שיוביל אותנו לחניון. מרחק הנסיעה מהכביש הינו כ- 400 מ'.
הצג את חניון דרדרה - אשמורה במפה גדולה יותר
על האתר: חניון דרדרה - אשמורה:
מהחניון ניכנס לתוך החורשה בשביל העובר על גשרון עץ. השביל נמשך לאורך כ- 200 מ' בצד הצפוני של החורשה, מלווה בשלטי הסבר.
בקצה השביל ניצבת מצבת זיכרון לרב"ט מרדכי קופילוביץ' ז"ל שנפל בהפצצה סורית במלחמת ששת הימים. מכאן יוצא השביל מהחורשה, ועובר בגשרון עץ נוסף למבנה בודד שנותר משרידי אשמורה, ולצידו אנדרטת זיכרון, לזכרם של שלושת חברי אייל שנפלו כאן בתש"ח - אשר פרדו, דוד שוורץ ומשה רחמים. מנקודה זו נשוב חזרה באותה דרך.
חובבי הבוטניקה יוכלו למצוא בתעלות המים שבמקום צמח נדיר (אם כי פריחתו לא מרשימה) - כדורן ענף.
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
אין באתר מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
חורשה, שולחנות פיקניק.
הערות ואזהרות:
- בביקור באתר בסוף אוגוסט 2014, המקום סבל מרמת ניקיון נמוכה יחסית.
הצעות טיול בסביבת חניון דרדרה - אשמורה: