קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "אתרים בסביבות שומרה"
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|8=[[שמורת חוף ראש הנקרה]] | |8=[[שמורת חוף ראש הנקרה]] | ||
|9=[[גן לאומי אכזיב]] | |9=[[גן לאומי אכזיב]] | ||
| − | |10=[[אתר לאומי | + | |10=[[אתר לאומי מוזיאון חניתה|מוזיאון חניתה]] |
|רקע כללי= | |רקע כללי= | ||
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין פינות נסתרות בגליל המערבי. | מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין פינות נסתרות בגליל המערבי. | ||
גרסה מ־10:57, 26 במרץ 2013
מסלול טיול: אתרים בסביבות שומרה
אתרים בסביבות שומרה - מסלול טיול בין אתרים לא מוכרים לצד כביש הצפון ומעבר לו.
- מסלול טיול
- אזור:הגליל העליון
- מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
- מיקום: באזור המושבים שומרה וזרעית
- גישה:לכל רכב
- שבילי טיול:לא מסומן
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:רכוב
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:3.5 ק"מ בנסיעה (בין איקרית וחורבת בציר, כיוון אחד).
- תאריך ביצוע מסלול:9/7/2005
- תאריך ביקור אחרון בשטח:9/7/2005
חורבת בציר, (עמית מנדלסון, 9/7/2005)
עוד אתרים בסביבה
רקע: אתרים בסביבות שומרה
מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין פינות נסתרות בגליל המערבי.
איך להגיע:
המסלול הוא מסלול רכוב באזור מושב שומרה. המושב נמצא לצד "כביש הצפון" (כביש מס' 899), מרחק 17 ק"מ נסיעה מצומת בצת בכביש מס' 4 (כביש נהריה - ראש-הנקרה).
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
|
|
|
תחילת המסלול היא בעלייה לחורבות הכפר איקרית, כ- 100 מ' מערבית למסעף שומרה, על כביש מס' 899 (כ- 17 ק"מ בערך ממזרח לצומת בצת על כביש מס' 4).
כביש מס' 899 ידוע בציבור גם בשם "כביש הצפון", כיוון שבעבר היה זה הצפוני בכבישי הגליל בתחום ישראל. הכביש נסלל כחלק ממאמץ בריטי בשנות ה- 30', לחסום מעבר בגבול הפרוץ עם לבנון בתקופת המאורעות. לאורך התוואי נבנו כמה תחנות משטרה ומצדיות ("פילבוקסים").
תוואי הכביש המנדטורי חפף ברובו לכביש מס' 899 של ימינו, עם שינוי אחד בולט: ממסעף שומרה של ימינו, נכנס הכביש לתחום שומרה (אז הכפר השיעי תרביחא), ואחריה פנה מזרחה עד שנשק לגבול לבנון ליד תל שער, וחבר לכביש הנוכחי ממזרח לבירנית. כ- 100 מ' מערבית למסעף כביש מס' 8992 לשומרה, נפנה שמאלה (דרומה) בדרך עפר טובה לכל רכב, המטפסת דרומה לעבר כנסיית הכפר איקרית.
לאחר כ- 100 מ', בעיקול הדרך, נעצור ונסטה רגלית עשרות מטרים מערבה. בנקודה זו ניתן לראות מספר ארונות קבורה עתיקים - סרקופגים - עם מכסים מרשימים. נראה שהסרקופגים האלו הם מהתקופה הביזנטית, והם מזכירים סרקופגים דומים בחורבות עתיקות נוספות באזור.
נמשיך בדרך העפר העולה לראש הגבעה (נ"ג 592), בראשה נמצאת כנסיית הכפר איקרית. מצפון לכנסייה, מתחת לדרך העפר, גדל עץ מיש.
איקרית היה כפר נוצרי קתולי, עם כ- 500 תושבים. הכפר נכנע לכוחות צה"ל במהלך מבצע "חירם" בסוף מלחמת העצמאות.
זמן קצר לאחר תום המבצע, נדרשו התושבים לפנות את בתיהם עד לתום הפעילות הצבאית באזור, והתושבים הועברו לראמה. בשנת 1951, עתרו התושבים לראשונה לבג"צ בדרישה לחזור לכפרם, זמן קצר לאחר מכן נהרסו רוב בנייני הכפר למעט הכנסייה.
מאז ועד היום נמשכת סאגה פוליטית-משפטית סביב סוגיית הכפר (ניתן לקרוא פרטים נוספים באתר איקרית). בדרך כלל, ניתן לפגוש באתר את צאצאי תושבי הכפר, ולבקר במבנה הכנסייה. גם אם הכנסייה סגורה, מהגבעה נשקפת תצפית מרהיבה לאזור שומרה ואבן מנחם בצפון, וסבכי החורש בנחל משמש בדרום, הנכללים בתחומי שמורת הטבע המוצעת ער אציל.
מנקודה זו, נשוב לכביש הצפון, ולאחר כ- 100 מ' נפנה לכיוון שומרה. בחורף ובאביב, אפשר ללכת כ- 50 מ' ממזרח למסעף, ולפנות בכביש קצרצר המוביל למטעים, ביניהם נמצאת בריכה עונתית - בריכת שומרה. הבריכה היבשה בקיץ, נכללת בשמורת בריכות שומרה, הכוללת גם את בריכת מנחם הסמוכה למושב אבן-מנחם.
נחזור לרכב, וניכנס למושב שומרה. בכניסה למושב, מצד שמאל (מערב), ניתן להבחין במבנה ההיסטורי של משטרת תרביחא - אחת מתחנות המשטרה המנדטוריות שהוקמו לאורך כביש הצפון, חלק ממאמצי הבריטים לחסום את גבול הצפון בפני חדירת מחבלים בשנות ה- 30'. עוד בנושא ניתן לקרוא בשרשור מצודות טיגארט בפורום מורי דרך מייעצים באתר תפוז, וכן במאמר על גדר הצפון. כמו בעבר, גם כיום האתר משמש לצרכי ביטחון, והכניסה אליו אסורה. מושב שומרה הוקם בשנת 1949 במקומו של הכפר השיעי תרביחא, ולאחר תקופה קצרה יושב ביוצאי צפון אפריקה.
נחצה ברכב את המושב לכיוון צפון, בכביש המוביל למושב זרעית. כחצי ק"מ צפונית ליציאה מהמושב, נעצור בזהירות בשולי הכביש (כמאה מטרים דרומית לסימן ק"מ 1 בכביש מס' 8992). בנקודה זו, מסומן במפה בור בצמוד וממזרח לכביש. בור שומרה הוא בור קרסטי בקוטר כ- 20 מ', ועומקו (להערכת הח"מ) כ- 20 מ'. הבור תלול ומצוקי ואין שום אפשרות לרדת אליו ללא ציוד גלישה וטיפוס. בקרקעית הבור צומחים עצי תאנה וער אציל, וסביבו גדל חורש ים תיכוני נאה. דופן הבור המערבית נמצאת במרחק מטרים בודדים מהכביש, ורק גדר בקר חוצצת בינו ובין הכביש, כך שיש לנקוט בזהירות בעת הביקור במקום!.
בשל קוטרו הרחב של הבור, קשה להתרשם ממנו מנקודה אחת, ניתן ללכת בזהירות בקרבת שולי הבור הצפוניים והמזרחיים, תוך שמירה על מרחק בטוח מדפנות הבור. לשם כך, יש לעבור את הגדר המפרידה בינו ובין הכביש (כמובן לא עם ילדים קטנים!).
יעדנו הבא נמצא עוד כ- 600 מ' בהמשך הדרך, נעבור בנסיעה את אפיקו של נחל בצת, שערוציו העליונים מתחילים קילומטרים ספורים ממזרח (ברכס הר עיתה, הסמוך למושב שתולה), ונעצור לאחר כ- 100 מ' נוספים, לצד שלט של קק"ל על אתר חורבת בציר. חורבת בציר שוכנת על גבעה ממזרח לכביש מס' 8992, וניתן למצוא בה שרידי יישוב ביזנטי קדום: בורות מים (זהירות!), קירות אבן ושרידי מבנים עתיקים. החורבה שוכנת בחורש מוצל ונעים להליכה, שטופח ע"י קק"ל בשנות ה- 90'.
מכאן ניתן להמשיך בנסיעה צפונה למושב זרעית (וממנו בכביש מס' 8993, לאורך גבול לבנון, או מזרחה לעבר הר בלט ויציאה לכביש הצפון הישן בין שתולה ואבן-מנחם, או מערבה לעבר הר מנור ויציאה לכביש הצפון ליד יערה), או לשוב חזרה לכביש הצפון קרוב לנקודת ההתחלה. אנקדוטה שנקשרה בשמו של מושב זרעית, היא סיפור הניסיון לקרוא למושב על שם תורם אמריקאי, "כפר רוזנוואלד". תושבי זרעית התנגדו בתוקף לשם זה, ולבסוף נמצאה פשרה כאשר התברר שאת השם זרעית ניתן לפרש כראשי התיבות "זכר רוזנוואלד עימנו יישאר תמיד"....
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
המסלול נבדק בקיץ, ולא אותרו מוקדי עניין עונתיים.
שירותים למטיילים:
ביישובים הסמוכים למסלול (שומרה וזרעית).
הערות ואזהרות:
- בור שומרה סמוך מאד לכביש שומרה-זרעית, עמוק ותלול. האתר אינו מתאים לביקור עם ילדים קטנים!
- בחלק מהאתרים (בפרט בור שומרה וחורבת בציר), אין חנייה מוסדרת למטיילים. ניתן לחנות בזהירות בשולי הכביש אך יש להביא זאת בחשבון.
הצעות טיול בסביבת אתרים בסביבות שומרה:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
תודות:
סיקו בכור וגולשי פורומי טיולים בארץ ומורי דרך מייעצים באתר תפוז: מאיר שפירא, Rebeccan, סאקרה, יעל בוגין, בולבוס.