הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"

גרסה מ־13:33, 5 באוגוסט 2014

גן לאומי מגדל אפק

מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.

גן לאומי
מאפיינים עיקריים:עתיקות
אזור:מורדות השומרון
מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
מיקום: {{{מיקום}}}
עונות ביקור:כל השנה
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
כניסה:חינם
מצב תכנוני:מוכרז
שטח:1701 דונם
כולל הרחבה
תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)

מגדל אפק, (עמית מנדלסון, 30/10/2010)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

איך להגיע:

מגדל אפק, צילום מתוך המתחם לכיוון מזרח

דרך כורכר טובה (מסומנת אדום 7535) יוצאת מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין (הגישה היא מרח' יהודה הלוי בראש העין), ועוברת ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. במקום יש חנייה מוסדרת.

המשך הדרך מזרחה נכנס לתחומי שטח אש, ומיועד לרכבי שטח.

שער הכניסה לאתר ברכב נסגר בשעה 15:00.

מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ.

דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 באפיק נחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.

רקע על גן לאומי מגדל אפק:

מגדל אפק בתצלום מ-2002

תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א

מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010

מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה.

המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט".

הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.

השם "מגדל צדק" הוא שם מאוחר יחסית, שבא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.

סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).

כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים.

הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה.

החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.

במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. חלק משטחי המחצבות עבר שיקום נופי ואקולוגי, בעזרת קרקע שהועברה משטחי בנייה חדשים בראש העין הסמוכה.

בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.

המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל.

בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור.

כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012.

בינואר 2013 נסגר הגן הלאומי למבקרים כתוצאה מוונדליזם והרס עזרי בטיחות באתר. הגן ייפתח מחדש לאחר שיתוקנו הנזקים.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

מגרש חנייה ושביל הליכה משולט.

מצב סטטוטורי

ב- 20/12/1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי.

ב- 17/8/2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי מגדל אפק:

גן לאומי ירקון

שביל שער השומרון

גן לאומי מאוזוליאום אלעד

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

איך הפך מגדל צדק למזבלה איזורית? (30.7.2002) - מאתר YNET.

מגדל צדק: אנרגיות של מלחמה (25.3.2004) - גילי סופר, מאתר YNET.

"כפר החוצבים" של מגדל צדק (18.10.2004) - דוד הכהן, מאתר YNET.

אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.

שמות נוספים לאתר:

מגדל צדק

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <meta name="keywords" content="מגדל אפק, מגדל צדק, גן לאומי מגדל צדק"></meta>
 <meta name="description" content="מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק"></meta>
-{{גן לאומי
+{{גן לאומי חדש
 |תמונה=afek1.jpg
 |מקום הצילום=מגדל אפק
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 |תאריך הכרזה=20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)
 |שם הצלם=עמית מנדלסון
-|תאריך צילום=30/10/2010
+|תאריך הצילום=30/10/2010
-|סקירה=מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
+|רמת קושי=לכל המשפחה
+|נגישות לנכים=לא נגיש
+|מפת סימון שבילים=7 - השרון ומערב השומרון
+|1=[[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
+|2=[[שביל שער השומרון]]
+|3=[[שביל פרחי הבר - יער ראש העין|יער ראש העין]]
+|4=[[יער קולה]]
+|5=[[גבעת הכלניות בהוד השרון]]
+|6=[[פארק הוד השרון]]
+|7=[[גן לאומי ירקון]]
+|8=[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום אלעד]]
+|9=[[ח'רבת אל-בורך]]
+|10=[[שמורת נחל שילה]]
+|סקירה=מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
 |על האתר=
 [[תמונה:migdal afek.jpg|left|thumb|200px|מגדל אפק בתצלום מ-2002]]
@@ שורה 26: / שורה 39: @@
 הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר.
-השם "מגדל צדק" בא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.
+השם "מגדל צדק" הוא שם מאוחר יחסית, שבא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית.
 סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום).
@@ שורה 36: / שורה 49: @@
 החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות.
-במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'.
+במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. חלק משטחי המחצבות עבר שיקום נופי ואקולוגי, בעזרת קרקע שהועברה משטחי בנייה חדשים בראש העין הסמוכה.
 בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי [[מרווה ריחנית]] (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד.
@@ שורה 64: / שורה 77: @@
 דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 באפיק [[נחל שילה]], תוחמת את הגן הלאומי מדרום.
-|שירותים למטיילים=
+|שעות מחירים ושירותים=
 מגרש חנייה ושביל הליכה משולט.

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך