קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "ניסוי1"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | <meta name="keywords" content=" | + | <meta name="keywords" content="שלוחת משואות, עין סג'מה, עין חובילה, טיול בכפר עציון"></meta> |
| − | <meta name="description" content="מסלול | + | <meta name="description" content="מסלול רגלי במערב גוש עציון, המשלב אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב."></meta> |
{{מסלולי טיול | {{מסלולי טיול | ||
| − | |סקירה=מסלול | + | |סקירה=מסלול רגלי במערב גוש עציון, המשלב אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב. |
| − | |תמונה= | + | |תמונה=ein_yizhak.jpg |
|שם_הצלם=עמית מנדלסון | |שם_הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |מקום_הצילום=עין | + | |מקום_הצילום=עין יצחק (סג'מה) |
| − | |תאריך_הצילום= | + | |תאריך_הצילום=22/7/2005 |
|אזור=הר חברון | |אזור=הר חברון | ||
|מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים | |מפת_סימון_שבילים=9 - מבואות ירושלים | ||
| − | |מיקום=גוש עציון, בקרבת | + | |מיקום=גוש עציון, בקרבת כפר עציון ובת-עין |
| − | |גישה= | + | |גישה=רגלית, אופניים |
| − | |שבילי_טיול= | + | |שבילי_טיול=לא מסומן, חלק חופף לסימון כחול 9402 |
|עונות_ביקור=כל השנה | |עונות_ביקור=כל השנה | ||
|שמורת_טבע=לא | |שמורת_טבע=לא | ||
|רמת_קושי=לכל המשפחה | |רמת_קושי=לכל המשפחה | ||
| − | |סוג_מסלול= | + | |סוג_מסלול= קווי קצר |
|כניסה=חינם | |כניסה=חינם | ||
| − | |תאריך_ביצוע_מסלול= | + | |תאריך_ביצוע_מסלול=22/7/2005 |
| − | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=27/7/2012 | + | |תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=27/7/2012 (המעיינות שבמסלול). |
|קדם אזהרה=2 | |קדם אזהרה=2 | ||
|0={{אזהרה בטחונית יוש}} | |0={{אזהרה בטחונית יוש}} | ||
| − | |1=[[ | + | |1=[[מרכז גוש עציון]] |
|2=[[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]] | |2=[[ח'רבת ג'ומג'ום ונחל ליבנה]] | ||
|3=[[נחל פירים ואמת הביאר]] | |3=[[נחל פירים ואמת הביאר]] | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני. | המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני. | ||
| − | לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין | + | לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין צורים ומשואות יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר עציון בספטמבר 1967, ואחר מכן קמו יישובים נוספים. |
| − | |||
|איך_להגיע= | |איך_להגיע= | ||
| − | + | לגוש עציון ניתן להגיע במספר דרכים, ושתי הדרכים המקובלות ביותר הן מעמק האלה (כבישים מס' 375 ו- 367) ומירושלים (כביש המנהרות - מס' 60). | |
| + | |||
שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון. | שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון. | ||
|תיאור המסלול= | |תיאור המסלול= | ||
| + | [[תמונה:ein_masuot.jpg|left|thumb|200px|עין משואות (עין חובילה), קיץ 2012]] | ||
| + | [[תמונה:dubak_pool.jpg|left|thumb|200px|בריכת דובק, קיץ 2012]] | ||
| + | [[תמונה:ein_masuot1.jpg|left|thumb|200px|עין משואות (עין חובילה), קיץ 2004]] | ||
| + | [[תמונה:ein_masuot_elad1.jpg|left|thumb|200px|ניקבת עין משואות, אלעד מלמד, קיץ 2012]] | ||
| + | [[תמונה:ein_masuot_elad2.jpg|left|thumb|200px|ניקבת עין משואות, אלעד מלמד, קיץ 2012]] | ||
| + | באזור זה היו כמה נסיונות התיישבות לפני מלחמת העצמאות, החל ביישוב מגדל-עדר בשנת 1927, שנחרב במאורעות תרפ"ט, לאחר מכן נסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר", בו תוכנן לראשונה גוש ההתיישבות, וניתן שם ליישוב המתוכנן הראשון - כפר עציון, על שם ראש חברת "אל ההר", שמואל צבי הולצמן, שתרגום שמו לעברית הוא עציון. | ||
| + | המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני. | ||
| + | |||
| + | לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין צורים ומשואות יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר עציון בספטמבר 1967, ולאחר מכן הוקמו יישובים נוספים, וביניהם בת-עין. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | המסלול המתואר להלן מיועד לשני רכבים, את האחד יש להשאיר בתחומי קיבוץ כפר עציון, ואת השני ביישוב בת-עין. לבאים ברכב אחד, תהיה תוספת הליכה של כק"מ וחצי מנקודת הסיום חזרה להתחלה. כמו כן, ניתן לבצע מסלול מעגלי קצר יותר, המתחיל ומסתיים במשואות יצחק הישנה. | ||
| − | הכביש | + | לאחר השארת הרכב בתחומי קיבוץ כפר עציון, נלך לכיוון הש"ג של היישוב. מעט לפני הש"ג, בצידו המערבי של הכביש, נמצאת גת מרשימה ולצידה האבן האחרונה שנחצבה במחצבה המשותפת לקיבוצים כפר עציון ומשואות יצחק, לפני נפילת הגוש במלחמת העצמאות. לצד שני האתרים נמצאים שלטי הסברה. |
| + | נצא מהש"ג של היישוב לכיכר הכניסה המשותפת ליישובים כפר עציון ובת-עין, ונלך כ- 50 מ' מערבה לצד כביש 367 היורד לצומת גבעות. | ||
| − | + | מנקודה זו יורד שביל רגלי לא מסומן כיום (ולאורכו שרידי סימון שבילים אדום), לעבר עיקול דרך עפר בראשו של אפיק נחל משואות. | |
| + | אפיק הנחל זרוע גפנים ושרידי בוסתנים, ובמדרונות הנחל נמצאות מדרגות חקלאיות נטושות, שילוב שיחד עם המעיין בהמשך הדרך הקנה לנחל את הכינוי המקומי "ואדי גן עדן". | ||
| + | נרד מעט בנחל, ונגיע לצומת דרכי עפר, הדרך הראשית פונה לצידו הדרומי של הנחל, ומלווה בשלט "למעיין", ואילו סעיף משני ממשיך ישר, בשוליו הצפוניים של אפיק הנחל. | ||
| + | פנינו מועדות למעיין, (קטע זה מסומן בסימון שבילים כחול), אך תחילה ניתן להמשיך בדרך הישרה, ולאחר כ- 50 מ' - בקרבת העץ השני ליד הדרך - נסטה מהדרך כעשרה מטרים ימינה (למעלה), ונראה גת נוספת במשטח סלע למרגלות מצוקון נמוך. אם נמשיך בדרך העפר, נגיע לוואדיון קטן היורד לנחל משואות, סימן שפיספסנו את הגת ויש לשוב על עקבותינו. | ||
| − | + | מהגת נשוב לצומת, נחלוף על פני סלע גדול בו מונצח זכרו של יצחק ויינשטוק, תושב היישוב הסמוך אלון-שבות, שנרצח בשומרון בסוף שנת 1993, ונמשיך בדרך במדרון הדרומי של הנחל. | |
| + | תוך כדי הליכה, ניתן לעמוד על נוף הצומח באזור: שילוב של בוסתנים עזובים (גפנים, תאנים, שקדים), עם שרידי חורש טבעי (אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אגס סורי, שיחי לוטם ועוד), וכן בולט השילוב של מדרגות סלע טבעיות וטראסות בנויות. | ||
| − | + | לאחר הליכה קצרה, נגיע ל'''עין יצחק''' (עין סג'מה). באתר יש חניון קטן עם שולחנות פיקניק בצל האלונים, וגרם מדרגות המוביל לנביעת המעיין (בה נמצאת בריכה רדודה לשכשוך רגליים בלבד), ולמרגלותיה בריכה עמוקה יותר, סביבה ניטע בוסתן נאה של חרובים, תאנים, גפנים ותותים, ולמרגלותיה גדל סבך פטל. | |
| − | + | עומק בריכת המעיין כ- 1.70 מ', המקום אינו מקום רחצה מוכרז והרחצה בו היא באחריות המטיילים בלבד! | |
| − | + | בשנת 2010 נחפרה באפיק הנחל, כ- 100 מ' צפונית למעיין, בריכה נוספת - "בריכת דובק" ע"ש דב וינשטוק, אביו של יצחק וינשטוק ז"ל. שביל רגלי תלול מקשר בין המעיין לבריכה, וניתן לרדת ולחזור (או לחילופין, מהגת להמשיך באפיק הנחל עד לבריכה, וממנה לעלות בשביל התלול למעיין). בריכה זו גדולה יותר מהבריכה העליונה, ולצידה (בגדה הצפונית) נמצאת עוד מערת מגורים. | |
| − | + | אחרי המנוחה המתבקשת במעיין, נעלה חזרה לדרך העפר, ונזהה שביל ברור העולה בצלע ההר לכיוון דרום-מערב, ולאחר כעשר דקות הליכה בנחת נחבור אל דרך העפר (המובילה ממשואות יצחק הישנה למעיין). | |
| − | + | נמשיך בדרך העפר לכיוון צפון-מערב, ולאחר כמה עשרות מטרים נראה בצידה השני של הדרך פתחי מערות, למזרחית שבהן יש שער אבן מרשים. המשך הדרך מוביל לאתר '''משואות יצחק הישנה'''. | |
| + | באתר זה שכן הקיבוץ הדתי משואות יצחק, שעלה על הקרקע בשנת 1945, וחרב במאי 1948. תושבי הקיבוץ הקימו יישוב חדש באותו שם, בין קרית מלאכי ואשקלון. | ||
| − | + | לאחר מלחמת העצמאות, הקימו הירדנים באתר מחנה פליטים בשם אל-חובילה, שפונה לאחר מלחמת ששת הימים. בשנים האחרונות, חודש היישוב במשואות יצחק הישנה, בדמות מספר בתי מגורים בשולי האתר, ובית התה "גוונא" (סגור בשבתות וחגים). | |
| − | + | כיום בולט במקום בית מגורים חרב, ששרד מבתי הקיבוץ, ו'''עץ ארז''' שנטע נשיא המדינה, חיים הרצוג ז"ל, בספטמבר 1986, לזכר אביו , הרב יצחק הרצוג זצ"ל - הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, על שמו נקרא הקיבוץ. | |
| − | + | כמו כן, יש באזור שרידים ליישוב קדום, שנקרא בערבית ח'רבת חובילה. שרידים אלו מתפרסים על שטח נרחב בשלוחה, וכוללים את מערות המגורים ומערות הקבורה המתוארות במסלול זה, בורות מים, גורן ועוד . | |
| + | לצד ארז הרצוג, פוגשת דרך העפר מעין יצחק, דרך שנייה הבאה מהכביש ומובילה לבתי המגורים במשואות יצחק ולמטעים של ראש-צורים במורד השלוחה. | ||
| − | + | יעדנו הבא הוא '''עין משואות''' (עין אל-חובילה), הנובע בצידה הדרומי של השלוחה. קיימים מספר שבילי גישה למעיין, המסתעפים מדרך העפר הראשית (המובילה מהכביש לבנייני המגורים). | |
| + | אפשרות אחת, היא פנייה שמאלה (לכיוון דרום-מזרח), ואחרי כ- 100 מ', ירידה בשביל רגלי החולף בראשיתו לצד עץ תות בולט (משמאל) ומערת קבורה (מימין), וגלישה במדרון לעבר עין משואות. | ||
| + | האפשרות השנייה, היא פנייה ימינה, ולאחר כ- 200 מ', מסתעפת דרך עפר שמאלה (לכיוון דרום-מערב), לאורכה ניתן ללכת עד סמוך למקאם - שייח' אל-ארבעין. בצמוד למקאם נמצאת מערה שהפכה לאתר גניזה מאולתר. מהמקאם יורד שביל רגלי קצר (כ- 200 מ') לעין משואות, וחולף לצד מערת קבורה מרשימה. | ||
| + | ניתן לשלב אפשרות זו בתצפית לעבר ביתר עילית ו[[שמורת סנסן|רכס סנסן]], משער הכניסה למטעים שבצפון-מערב שלוחת משואות (כ- 300 מ' הליכה מארז הרצוג לכיוון צפון-מערב). | ||
| − | + | אם נבוא הנה באביב, נוכל ליהנות מפריחה עונתית, כאשר בקרבת עין משואות ושייח' אל-ארבעין צומחים מספר שיחים של [[מרווה כחולה]], שיח נדיר ומוגן בעל פריחה מרהיבה, בדרך כלל בין סוף מרץ לאמצע אפריל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | עין משואות (עין אל-חובילה) גם הוא מעיין ניקבה, באורך כ- 30 מ', אליה ניתן להיכנס בסיוע פנס. סביב המעיין הוקם מבנה עם סככה הבולטת בנוף, התוחם בריכה, בעומק כ- 1.70 מ', המשמשת כמקווה לתושבי בת-עין (במיוחד בימי שישי). | |
| − | המעיין | ||
| − | + | בשל שימוש זה של המעיין, ייתכן שלא תתאפשר למטיילים הטבילה במקום וכן הכניסה לניקבה, ובפרט לנשים, במידה ויש כבר טובלים באתר, ויש להביא זאת בחשבון. למעיין קיימת גם בריכה חיצונית רדודה. | |
| + | ניתן לעלות מהמעיין חזרה למשואות יצחק הישנה, דרך קבר השייח' או דרך עץ התות, או להמשיך בדרך עפר מהמעיין דרומה לעבר היישוב בת-עין. | ||
| − | + | לאחר כ- 300 מ', הופכת הדרך לכביש בתחומי היישוב בת-עין, בו נמשיך לכיוון היציאה מהיישוב. בקירבת הש"ג, נמצא אתר ארכיאולוגי בולט - '''חורבת חכלילי''' (חורבת הילאל). | |
| + | באתר יש שילוט של רשות העתיקות, המספר על המקום: שרידי יישוב יהודי מתקופת בית שני, שחרב בשריפה בתקופת מרד בר-כוכבא. בחפירה באתר נחשפו מקווה, שרידי בניינים ומתקני מלאכה. בחלק משטח היישוב החרב, נבנתה בתקופה הביזנטית גת גדולה, ולצידה חדרים לאיחסון התוצרת. בגת יש רצפת פסיפס לבנה. | ||
| + | בנקודה זו מסתיים המסלול. במידה ולא דאגנו להשאיר כאן רכב, נלך לצד הכביש חזרה לכפר עציון, מרחק הליכה של כ- 1.5 ק"מ (רבע שעה - 20 דקות הליכה בנחת). | ||
| − | + | |אורך המסלול=המסלול המלא (מכפר עציון עד בת-עין): 2 ק"מ. | |
| − | + | למעוניינים להגיע למעיינות בנסיעה: הנסיעה לעין יצחק (דרך משואות יצחק הישנה) 2 ק"מ לכל כיוון, (בדרך עפר משובשת אך עבירה לרכב רגיל בנסיעה זהירה), ולעין משואות כ- 500 מ' מש"ג בת-עין. | |
| + | |משך המסלול=כשעתיים בנחת. | ||
| + | |טיפוס מצטבר=הפרשי גובה מצטברים של כ- 160 מ' (70 מ' ירידה מצומת כפר עציון לנחל משואות, עלייה של כ- 40 מ' מעין יצחק למשואות יצחק הישנה, וירידה של כ- 30 מ' ממשואות יצחק הישנה לעין משואות). | ||
| + | |מפה=masuot_spur.gif | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | |פריחה ומוקדי עניין עונתיים= | ||
| − | פריחה אביבית עשירה בחודשים מרץ-אפריל, בפרט | + | פריחה אביבית עשירה בחודשים מרץ-אפריל, בפרט ראוייה לציון פריחת [[מרווה כחולה]] לצד עין משואות ושייח' אל-ארבעין - מין מוגן ונדיר בארץ. |
| − | |||
| − | |||
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
| − | + | במשואות יצחק הישנה וביישובים הסמוכים (לא בשבתות ובחגים!) . | |
| − | |||
|הערות ואזהרות= | |הערות ואזהרות= | ||
* המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול. | * המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול. | ||
* האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם. | * האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם. | ||
| − | * | + | * יישובי האזור דתיים, ואין לבקר בהם בשבתות ובחגים. ניתן להגיע למעיינות מכיוון חוות משואות גם בשבתות ובחגים, אך יש להתחשב בתושבי משואות יצחק הישנה ולא לחנות בקרבת הבתים. |
| − | * | + | * הגישה ברכב לאתר משואות יצחק הישנה היא מכביש הגישה לבת-עין, כ- 500 מ' לאחר כיכר הכניסה לכפר עציון ובת-עין, מסתעפת דרך משולטת לחוות משואות ולבית התה "גוונא". בדרך זו יש לנסוע כ- 500 מ', לעבור שטח לולים, עד שמגיעים לארז הרצוג ומצבת הזיכרון למשואות יצחק הישנה. דרך זו סומנה בכחול באוגוסט 2005, והמשכה הוא מסלול לרכב שטח בלבד, לעבר עין יצחק, חורבת ג'ומג'ום ומשם דרך מטעי ראש צורים לעין משואות וחזרה לכביש הגישה לבת-עין. |
| − | * | + | * בריכות המעיינות - עין יצחק ועין משואות - עמוקות (עד 1.70 מ'), ואין בהן שירותי הצלה, והרחצה בהן באחריות המטיילים בלבד! |
| − | + | * בריכת עין משואות משמשת כמקווה לתושבי בת-עין, בפרט בימי שישי. נא להתחשב בהם בעת הביקור באתר. | |
|קישורים נוספים וספרות מומלצת= | |קישורים נוספים וספרות מומלצת= | ||
* מעיינות בהר - המדריך השלם למעיינות בהרי ירושלים - עזריאל יחזקאל. | * מעיינות בהר - המדריך השלם למעיינות בהרי ירושלים - עזריאל יחזקאל. | ||
| − | * הר חברון - מנחם מרקוס. | + | * הר חברון - מנחם מרקוס.* [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=683&msgid=50617545 שרשור תמונות מטיול במקום - אפריל 2005] - עמית מנדלסון, [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=683 פורום טיולים בארץ - תפוז] |
| − | * [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=683&msgid=50617545 שרשור תמונות מטיול במקום - אפריל 2005] - עמית מנדלסון, [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=683 פורום טיולים בארץ - תפוז]. | + | * [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=683&msgid=57556554 שרשור תמונות מטיול במקום - יולי 2005] - עמית מנדלסון, [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=683 פורום טיולים בארץ - תפוז] |
| − | * [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?CategoryID=78 תולדות גוש עציון בעת החדשה] - מאתר [http://www.k-etzion.co.il בית ספר שדה כפר | + | * [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?CategoryID=78 תולדות גוש עציון בעת החדשה] - מאתר [http://www.k-etzion.co.il בית ספר שדה כפר עציון] |
| − | * [http:// | + | * [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?CategoryID=93&ArticleID=131 אתרים במרכז גוש עציון] - דוד עמית, בועז זיסו, אתר [http://www.k-etzion.co.il בית ספר שדה כפר עציון] |
| − | * [http://www.etzion-bloc.org.il/ אתר ההיסטוריה והמורשת בכפר | + | * [http://www.etzion-bloc.org.il/ אתר ההיסטוריה והמורשת בכפר עציון] - כולל מידע רב על אתרי הקרבות ואתרים היסטוריים בגוש עציון. |
|הצעות טיול בסביבה= | |הצעות טיול בסביבה= | ||
| שורה 130: | שורה 144: | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
<imagemap> | <imagemap> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:ein_misla.jpg|115px |
| − | default [[ | + | default [[מרכז גוש עציון]] |
desc none</imagemap> | desc none</imagemap> | ||
| − | [[ | + | [[מרכז גוש עציון]] |
</td> | </td> | ||
<td valign="top" width="20"> | <td valign="top" width="20"> | ||
גרסה מ־09:47, 25 בספטמבר 2012
מסלול טיול: ניסוי1
מסלול רגלי במערב גוש עציון, המשלב אוויר פסגות, מעיינות קרירים, תצפיות נוף, אתרי התיישבות ומורשת קרב.
- מסלול טיול
- אזור:הר חברון
- מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
- מיקום: גוש עציון, בקרבת כפר עציון ובת-עין
- גישה:רגלית, אופניים
- שבילי טיול:לא מסומן, חלק חופף לסימון כחול 9402
- עונות ביקור:כל השנה
- שמורת טבע:לא
- רמת קושי:לכל המשפחה
- סוג מסלול:קווי קצר
- כניסה: חינם
- אורך המסלול:המסלול המלא (מכפר עציון עד בת-עין): 2 ק"מ.
למעוניינים להגיע למעיינות בנסיעה: הנסיעה לעין יצחק (דרך משואות יצחק הישנה) 2 ק"מ לכל כיוון, (בדרך עפר משובשת אך עבירה לרכב רגיל בנסיעה זהירה), ולעין משואות כ- 500 מ' מש"ג בת-עין.
- תאריך ביצוע מסלול:22/7/2005
- תאריך ביקור אחרון בשטח:27/7/2012 (המעיינות שבמסלול).
עין יצחק (סג'מה), (עמית מנדלסון, 22/7/2005)
עוד אתרים בסביבה
רקע: ניסוי1
באזור זה היו כמה נסיונות התיישבות לפני מלחמת העצמאות, החל ביישוב מגדל-עדר בשנת 1927, שנחרב במאורעות תרפ"ט, לאחר מכן נסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר", בו תוכנן לראשונה גוש ההתיישבות, וניתן שם ליישוב המתוכנן הראשון - כפר עציון, על שם ראש חברת "אל ההר", שמואל צבי הולצמן, שתרגום שמו לעברית הוא עציון.
המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני.
לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין צורים ומשואות יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר עציון בספטמבר 1967, ואחר מכן קמו יישובים נוספים.
איך להגיע:
לגוש עציון ניתן להגיע במספר דרכים, ושתי הדרכים המקובלות ביותר הן מעמק האלה (כבישים מס' 375 ו- 367) ומירושלים (כביש המנהרות - מס' 60).
שתי הדרכים חוצות את הקו הירוק (בקירבתו נמצאים מחסומי צה"ל), ומגיעות לגוש עציון - גוש התיישבות על אם הדרך בין בית-לחם וחברון.
אזהרה בטחונית:
| אזהרה בטחונית |
| המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. תושבי האזור מטיילים בו גם ללא תיאום בטחוני, אך אין הדבר פוטר מטיילים וקבוצות מאורגנות מחובת תיאום ואישור צה"ל לטיולים באזור. |
| אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו. |
תיאור מסלול הטיול:
| פרטי מסלול |
|---|
למעוניינים להגיע למעיינות בנסיעה: הנסיעה לעין יצחק (דרך משואות יצחק הישנה) 2 ק"מ לכל כיוון, (בדרך עפר משובשת אך עבירה לרכב רגיל בנסיעה זהירה), ולעין משואות כ- 500 מ' מש"ג בת-עין.
|
|
|
באזור זה היו כמה נסיונות התיישבות לפני מלחמת העצמאות, החל ביישוב מגדל-עדר בשנת 1927, שנחרב במאורעות תרפ"ט, לאחר מכן נסיון ההתיישבות של חברת "אל ההר", בו תוכנן לראשונה גוש ההתיישבות, וניתן שם ליישוב המתוכנן הראשון - כפר עציון, על שם ראש חברת "אל ההר", שמואל צבי הולצמן, שתרגום שמו לעברית הוא עציון. המרד הערבי בתרצ"ו קטע באיבו את ניסיון ההתיישבות הזה, ואילו ניסיון ההתיישבות השלישי התבצע בשנים 1943-1947, עם הקמתם של ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במהלך מלחמת העצמאות, היה הגוש נצור ומבודד, ובקרבות הכבדים להגנתו נפלו 240 לוחמים. עם קום מדינת ישראל, נפל גוש עציון ומגיניו הלכו לשבי הירדני.
לאחר קום המדינה, הקימו אנשי הגוש שלושה יישובים בשפלה: רבדים, עין צורים ומשואות יצחק. עם שיחרורו של גוש עציון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בכפר עציון בספטמבר 1967, ולאחר מכן הוקמו יישובים נוספים, וביניהם בת-עין.
המסלול המתואר להלן מיועד לשני רכבים, את האחד יש להשאיר בתחומי קיבוץ כפר עציון, ואת השני ביישוב בת-עין. לבאים ברכב אחד, תהיה תוספת הליכה של כק"מ וחצי מנקודת הסיום חזרה להתחלה. כמו כן, ניתן לבצע מסלול מעגלי קצר יותר, המתחיל ומסתיים במשואות יצחק הישנה.
לאחר השארת הרכב בתחומי קיבוץ כפר עציון, נלך לכיוון הש"ג של היישוב. מעט לפני הש"ג, בצידו המערבי של הכביש, נמצאת גת מרשימה ולצידה האבן האחרונה שנחצבה במחצבה המשותפת לקיבוצים כפר עציון ומשואות יצחק, לפני נפילת הגוש במלחמת העצמאות. לצד שני האתרים נמצאים שלטי הסברה. נצא מהש"ג של היישוב לכיכר הכניסה המשותפת ליישובים כפר עציון ובת-עין, ונלך כ- 50 מ' מערבה לצד כביש 367 היורד לצומת גבעות.
מנקודה זו יורד שביל רגלי לא מסומן כיום (ולאורכו שרידי סימון שבילים אדום), לעבר עיקול דרך עפר בראשו של אפיק נחל משואות. אפיק הנחל זרוע גפנים ושרידי בוסתנים, ובמדרונות הנחל נמצאות מדרגות חקלאיות נטושות, שילוב שיחד עם המעיין בהמשך הדרך הקנה לנחל את הכינוי המקומי "ואדי גן עדן". נרד מעט בנחל, ונגיע לצומת דרכי עפר, הדרך הראשית פונה לצידו הדרומי של הנחל, ומלווה בשלט "למעיין", ואילו סעיף משני ממשיך ישר, בשוליו הצפוניים של אפיק הנחל. פנינו מועדות למעיין, (קטע זה מסומן בסימון שבילים כחול), אך תחילה ניתן להמשיך בדרך הישרה, ולאחר כ- 50 מ' - בקרבת העץ השני ליד הדרך - נסטה מהדרך כעשרה מטרים ימינה (למעלה), ונראה גת נוספת במשטח סלע למרגלות מצוקון נמוך. אם נמשיך בדרך העפר, נגיע לוואדיון קטן היורד לנחל משואות, סימן שפיספסנו את הגת ויש לשוב על עקבותינו.
מהגת נשוב לצומת, נחלוף על פני סלע גדול בו מונצח זכרו של יצחק ויינשטוק, תושב היישוב הסמוך אלון-שבות, שנרצח בשומרון בסוף שנת 1993, ונמשיך בדרך במדרון הדרומי של הנחל. תוך כדי הליכה, ניתן לעמוד על נוף הצומח באזור: שילוב של בוסתנים עזובים (גפנים, תאנים, שקדים), עם שרידי חורש טבעי (אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אגס סורי, שיחי לוטם ועוד), וכן בולט השילוב של מדרגות סלע טבעיות וטראסות בנויות.
לאחר הליכה קצרה, נגיע לעין יצחק (עין סג'מה). באתר יש חניון קטן עם שולחנות פיקניק בצל האלונים, וגרם מדרגות המוביל לנביעת המעיין (בה נמצאת בריכה רדודה לשכשוך רגליים בלבד), ולמרגלותיה בריכה עמוקה יותר, סביבה ניטע בוסתן נאה של חרובים, תאנים, גפנים ותותים, ולמרגלותיה גדל סבך פטל.
עומק בריכת המעיין כ- 1.70 מ', המקום אינו מקום רחצה מוכרז והרחצה בו היא באחריות המטיילים בלבד!
בשנת 2010 נחפרה באפיק הנחל, כ- 100 מ' צפונית למעיין, בריכה נוספת - "בריכת דובק" ע"ש דב וינשטוק, אביו של יצחק וינשטוק ז"ל. שביל רגלי תלול מקשר בין המעיין לבריכה, וניתן לרדת ולחזור (או לחילופין, מהגת להמשיך באפיק הנחל עד לבריכה, וממנה לעלות בשביל התלול למעיין). בריכה זו גדולה יותר מהבריכה העליונה, ולצידה (בגדה הצפונית) נמצאת עוד מערת מגורים.
אחרי המנוחה המתבקשת במעיין, נעלה חזרה לדרך העפר, ונזהה שביל ברור העולה בצלע ההר לכיוון דרום-מערב, ולאחר כעשר דקות הליכה בנחת נחבור אל דרך העפר (המובילה ממשואות יצחק הישנה למעיין).
נמשיך בדרך העפר לכיוון צפון-מערב, ולאחר כמה עשרות מטרים נראה בצידה השני של הדרך פתחי מערות, למזרחית שבהן יש שער אבן מרשים. המשך הדרך מוביל לאתר משואות יצחק הישנה. באתר זה שכן הקיבוץ הדתי משואות יצחק, שעלה על הקרקע בשנת 1945, וחרב במאי 1948. תושבי הקיבוץ הקימו יישוב חדש באותו שם, בין קרית מלאכי ואשקלון.
לאחר מלחמת העצמאות, הקימו הירדנים באתר מחנה פליטים בשם אל-חובילה, שפונה לאחר מלחמת ששת הימים. בשנים האחרונות, חודש היישוב במשואות יצחק הישנה, בדמות מספר בתי מגורים בשולי האתר, ובית התה "גוונא" (סגור בשבתות וחגים).
כיום בולט במקום בית מגורים חרב, ששרד מבתי הקיבוץ, ועץ ארז שנטע נשיא המדינה, חיים הרצוג ז"ל, בספטמבר 1986, לזכר אביו , הרב יצחק הרצוג זצ"ל - הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, על שמו נקרא הקיבוץ.
כמו כן, יש באזור שרידים ליישוב קדום, שנקרא בערבית ח'רבת חובילה. שרידים אלו מתפרסים על שטח נרחב בשלוחה, וכוללים את מערות המגורים ומערות הקבורה המתוארות במסלול זה, בורות מים, גורן ועוד . לצד ארז הרצוג, פוגשת דרך העפר מעין יצחק, דרך שנייה הבאה מהכביש ומובילה לבתי המגורים במשואות יצחק ולמטעים של ראש-צורים במורד השלוחה.
יעדנו הבא הוא עין משואות (עין אל-חובילה), הנובע בצידה הדרומי של השלוחה. קיימים מספר שבילי גישה למעיין, המסתעפים מדרך העפר הראשית (המובילה מהכביש לבנייני המגורים). אפשרות אחת, היא פנייה שמאלה (לכיוון דרום-מזרח), ואחרי כ- 100 מ', ירידה בשביל רגלי החולף בראשיתו לצד עץ תות בולט (משמאל) ומערת קבורה (מימין), וגלישה במדרון לעבר עין משואות. האפשרות השנייה, היא פנייה ימינה, ולאחר כ- 200 מ', מסתעפת דרך עפר שמאלה (לכיוון דרום-מערב), לאורכה ניתן ללכת עד סמוך למקאם - שייח' אל-ארבעין. בצמוד למקאם נמצאת מערה שהפכה לאתר גניזה מאולתר. מהמקאם יורד שביל רגלי קצר (כ- 200 מ') לעין משואות, וחולף לצד מערת קבורה מרשימה. ניתן לשלב אפשרות זו בתצפית לעבר ביתר עילית ורכס סנסן, משער הכניסה למטעים שבצפון-מערב שלוחת משואות (כ- 300 מ' הליכה מארז הרצוג לכיוון צפון-מערב).
אם נבוא הנה באביב, נוכל ליהנות מפריחה עונתית, כאשר בקרבת עין משואות ושייח' אל-ארבעין צומחים מספר שיחים של מרווה כחולה, שיח נדיר ומוגן בעל פריחה מרהיבה, בדרך כלל בין סוף מרץ לאמצע אפריל.
עין משואות (עין אל-חובילה) גם הוא מעיין ניקבה, באורך כ- 30 מ', אליה ניתן להיכנס בסיוע פנס. סביב המעיין הוקם מבנה עם סככה הבולטת בנוף, התוחם בריכה, בעומק כ- 1.70 מ', המשמשת כמקווה לתושבי בת-עין (במיוחד בימי שישי).
בשל שימוש זה של המעיין, ייתכן שלא תתאפשר למטיילים הטבילה במקום וכן הכניסה לניקבה, ובפרט לנשים, במידה ויש כבר טובלים באתר, ויש להביא זאת בחשבון. למעיין קיימת גם בריכה חיצונית רדודה. ניתן לעלות מהמעיין חזרה למשואות יצחק הישנה, דרך קבר השייח' או דרך עץ התות, או להמשיך בדרך עפר מהמעיין דרומה לעבר היישוב בת-עין.
לאחר כ- 300 מ', הופכת הדרך לכביש בתחומי היישוב בת-עין, בו נמשיך לכיוון היציאה מהיישוב. בקירבת הש"ג, נמצא אתר ארכיאולוגי בולט - חורבת חכלילי (חורבת הילאל). באתר יש שילוט של רשות העתיקות, המספר על המקום: שרידי יישוב יהודי מתקופת בית שני, שחרב בשריפה בתקופת מרד בר-כוכבא. בחפירה באתר נחשפו מקווה, שרידי בניינים ומתקני מלאכה. בחלק משטח היישוב החרב, נבנתה בתקופה הביזנטית גת גדולה, ולצידה חדרים לאיחסון התוצרת. בגת יש רצפת פסיפס לבנה. בנקודה זו מסתיים המסלול. במידה ולא דאגנו להשאיר כאן רכב, נלך לצד הכביש חזרה לכפר עציון, מרחק הליכה של כ- 1.5 ק"מ (רבע שעה - 20 דקות הליכה בנחת).
פריחה ומוקדי עניין עונתיים:
פריחה אביבית עשירה בחודשים מרץ-אפריל, בפרט ראוייה לציון פריחת מרווה כחולה לצד עין משואות ושייח' אל-ארבעין - מין מוגן ונדיר בארץ.
שירותים למטיילים:
במשואות יצחק הישנה וביישובים הסמוכים (לא בשבתות ובחגים!) .
הערות ואזהרות:
- המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזוק שקט יחסית מבחינה בטחונית, אך טיול בקבוצה מאורגנת מחייב אישור מצה"ל, וכן אין לטייל לבד במעיינות המתוארים במסלול.
- האזור גבוה (800-900 מ' מעל פני הים), ובחורף מומלץ להצטייד בלבוש חם.
- יישובי האזור דתיים, ואין לבקר בהם בשבתות ובחגים. ניתן להגיע למעיינות מכיוון חוות משואות גם בשבתות ובחגים, אך יש להתחשב בתושבי משואות יצחק הישנה ולא לחנות בקרבת הבתים.
- הגישה ברכב לאתר משואות יצחק הישנה היא מכביש הגישה לבת-עין, כ- 500 מ' לאחר כיכר הכניסה לכפר עציון ובת-עין, מסתעפת דרך משולטת לחוות משואות ולבית התה "גוונא". בדרך זו יש לנסוע כ- 500 מ', לעבור שטח לולים, עד שמגיעים לארז הרצוג ומצבת הזיכרון למשואות יצחק הישנה. דרך זו סומנה בכחול באוגוסט 2005, והמשכה הוא מסלול לרכב שטח בלבד, לעבר עין יצחק, חורבת ג'ומג'ום ומשם דרך מטעי ראש צורים לעין משואות וחזרה לכביש הגישה לבת-עין.
- בריכות המעיינות - עין יצחק ועין משואות - עמוקות (עד 1.70 מ'), ואין בהן שירותי הצלה, והרחצה בהן באחריות המטיילים בלבד!
- בריכת עין משואות משמשת כמקווה לתושבי בת-עין, בפרט בימי שישי. נא להתחשב בהם בעת הביקור באתר.
הצעות טיול בסביבת ניסוי1:
 |
 |
 |
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
- מעיינות בהר - המדריך השלם למעיינות בהרי ירושלים - עזריאל יחזקאל.
- הר חברון - מנחם מרקוס.* שרשור תמונות מטיול במקום - אפריל 2005 - עמית מנדלסון, פורום טיולים בארץ - תפוז
- שרשור תמונות מטיול במקום - יולי 2005 - עמית מנדלסון, פורום טיולים בארץ - תפוז
- תולדות גוש עציון בעת החדשה - מאתר בית ספר שדה כפר עציון
- אתרים במרכז גוש עציון - דוד עמית, בועז זיסו, אתר בית ספר שדה כפר עציון
- אתר ההיסטוריה והמורשת בכפר עציון - כולל מידע רב על אתרי הקרבות ואתרים היסטוריים בגוש עציון.