קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך
הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי מגדל אפק"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | <meta name="keywords" content="מגדל אפק, מגדל צדק, גן לאומי מגדל צדק"></meta> | ||
| + | <meta name="description" content="מגדל אפק (מגדל צדק) - מבצר צלבני החולש על מעבר אפק"></meta> | ||
{{גן לאומי | {{גן לאומי | ||
|תמונה=afek1.jpg | |תמונה=afek1.jpg | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
|תאריך הכרזה=20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה) | |תאריך הכרזה=20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה) | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
| − | |תאריך צילום=30 | + | |תאריך צילום=30/10/2010 |
|סקירה=מבצר צלבני החולש על מעבר אפק. | |סקירה=מבצר צלבני החולש על מעבר אפק. | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
[[תמונה:afek3.jpg|left|thumb|200px|תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א]] | [[תמונה:afek3.jpg|left|thumb|200px|תצפית נוף מרשימה על מגדלי ת"א]] | ||
[[תמונה:afek2.jpg|left|thumb|200px|מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010]] | [[תמונה:afek2.jpg|left|thumb|200px|מגדל צדק - תצלום מאוקטובר 2010]] | ||
| − | מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). | + | מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה. |
המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". | המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי [[חצב מצוי|חצבים]] ומעט [[אירוס ארם-נהריים]]. | כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי [[חצב מצוי|חצבים]] ומעט [[אירוס ארם-נהריים]]. | ||
| − | הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. | + | הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק [[נחל שילה]]. |
החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות. | החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל. | המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל. | ||
| + | |||
| + | בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור. | ||
| + | |||
| + | כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. | ||
|מצב סטטוטורי= | |מצב סטטוטורי= | ||
| שורה 54: | שורה 60: | ||
מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ. | מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ. | ||
| − | דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 | + | דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 באפיק [[נחל שילה]], תוחמת את הגן הלאומי מדרום. |
|שירותים למטיילים= | |שירותים למטיילים= | ||
גרסה מ־21:53, 13 בנובמבר 2012
גן לאומי מגדל אפק
מבצר צלבני החולש על מעבר אפק.
- גן לאומי
- אזור:מורדות השומרון
- מאפיינים עיקריים:עתיקות
- כניסה:חינם
- יישובים סמוכים:ראש העין
- עונות ביקור:כל השנה
- מצב תכנוני:מוכרז
- שטח:1701 דונם
כולל הרחבה - תאריך הכרזה:20/12/1994, 17/8/2005 (הרחבה)
מגדל אפק, (עמית מנדלסון, 30/10/2010)
|
|
גן לאומי מגדל אפקאיך להגיע:דרך כורכר טובה (מסומנת אדום 7535) יוצאת מצומת הכניסה הדרומית לראש-העין (הגישה היא מרח' יהודה הלוי בראש העין), ועוברת ליד המבצר - כחצי ק"מ ממזרח לצומת. במקום יש חנייה מוסדרת. המשך הדרך מזרחה נכנס לתחומי שטח אש, ומיועד לרכבי שטח. שער הכניסה לאתר ברכב נסגר בשעה 15:00. מהחנייה יוצא צפונה מסלול רגלי טבעתי קצר, המשולט ע"י רשות הטבע והגנים, אך אינו מסומן בצבע. אורך מסלול זה כחצי ק"מ. דרך לרכב שטח מסומנת שחור 7536 באפיק נחל שילה, תוחמת את הגן הלאומי מדרום.
רקע על גן לאומי מגדל אפק:מגדל אפק הוא מבצר צלבני, הבנוי על יסודות קדומים יותר, וחולש על מעבר אפק בו עברה דרך הים ההיסטורית. האתר נמצא בפסגת גבעה בגובה 141 מ'. השם העברי מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) לפני כאלפיים שנה. המקום מכונה גם מגדל צדק ובערבית מג'דל יבא - "המגדל השולט". הצלבנים קראו לו מיראבל - "פלא יופי", לציון הנוף היפה הנשקף מהאתר. השם "מגדל צדק" בא משמו של השייח' צאדק ג'מעיני, שהיגר לכאן מהכפר ג'מעין הסמוך לאריאל, במהלך התקופה העות'מאנית, ושיקם את המצודה הצלבנית. סביב המבצר נמצאים שרידי הכפר הנטוש מג'דל יבא - שפע גלי אבנים ומשוכות צבר, וכן עצי פרי - תאנים ותמרים. לצד שרידי הכפר נמצאות גם מערות קבורה מתקופת בית שני, וכן בריכה עתיקה חצובה (שאינה אוגרת מים כיום). כמו כן נמצא בשטח קבר שייח' בראש מצוקי המחצבות. באזור צומחים ריכוזי חצבים ומעט אירוס ארם-נהריים. הרחבת הגן כוללת גם שטחי מחצבות נטושות מדרום למבצר, עד לאפיק נחל שילה. החציבה באזור התבצעה בידי פועלים יהודים, נמשכה לסירוגין בין השנים 1924-1947, וחודשה לאחר מלחמת העצמאות. במחצבות הנטושות שרדו אלמנטים נלווים - כבשני סיד מהמאה ה- 20', מגרסות וכד'. בשטחים שאינם מושפעים משרידי הכפר העזוב, גדלה צמחייה אופיינית לאזור, בין היתר שיחי מרווה ריחנית (מין של חגורת הספר הגדל גם בשפלה), נפית כפופה ועוד. המבצר שוקם ושופץ במחצית השנייה של שנות ה- 2000', ומיועד להפוך לאתר קולט קהל. בשנת 2012 שוקמה מחצבה נטושה מדרום למבצר. פסולת בניין פונתה מהמקום וקרקעיתו מולאה בשכבת חרסית שהגיעה מאתרי עבודות תשתית באזור. כתוצאה מכך נוצרה בקרקעית המחצבה בריכת חורף גדולה שהתמלאה לראשונה בסוף שנת 2012. שירותים למטיילים:מגרש חנייה.
מצב סטטוטורי:ב- 20/12/1994, הוכרז שטח בן כ- 30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי. ב- 17/8/2005, הושלמה הכרזת הגן הלאומי, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין. הצעות טיול בסביבת גן לאומי מגדל אפק:
קישורים נוספים וספרות מומלצת:
שמות נוספים לאתר:מגדל צדק
|
