הבדלים בין גרסאות בדף "אתר לאומי מחנה העובדים בסדום"
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{אתר לאומי | + | <meta name="keywords" content="מחנה סדום, מחנה העובדים בסדום, אתר לאומי מחנה העובדים בסדום"></meta> |
+ | <meta name="description" content="מחנה העובדים בסדום - אתר לאומי המנציח את פועלם של חלוצי התעשייה בים המלח"></meta> | ||
+ | {{אתר לאומי חדש | ||
|תמונה=sdom_camp.jpg | |תמונה=sdom_camp.jpg | ||
|מקום הצילום=מחנה העובדים בסדום | |מקום הצילום=מחנה העובדים בסדום | ||
− | |כניסה= | + | |כניסה=חינם |
+ | |מפת סימון שבילים=דרום מדבר יהודה - 11 | ||
|אזור=דרום מדבר יהודה | |אזור=דרום מדבר יהודה | ||
− | | | + | |מיקום=צפונית למפעלי ים המלח |
|מאפיינים עיקריים=אתר התיישבות | |מאפיינים עיקריים=אתר התיישבות | ||
|עונות ביקור=כל השנה | |עונות ביקור=כל השנה | ||
שורה 10: | שורה 13: | ||
|מצב תכנוני=מאושר | |מצב תכנוני=מאושר | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאריך | + | |תאריך הצילום=1/2/2008 |
+ | |נגישות לנכים=לא נגיש | ||
+ | |רמת קושי=לכל המשפחה | ||
|סקירה=מקום התיישבותם של חלוצי התעשייה בים המלח. | |סקירה=מקום התיישבותם של חלוצי התעשייה בים המלח. | ||
+ | |1=[[נחל זוהר]] | ||
+ | |2=[[נחל מזר ומעלה חצרה - המכתש הקטן]] | ||
+ | |3=[[נחל ימין - מעלה פלמ"ח]] | ||
+ | |4=[[הר צין ושדה הבולבוסים]] | ||
+ | |5=[[שבילי ערד]] | ||
+ | |6=[[מערות עין תמר]] | ||
+ | |7=[[עין פלוטית]] | ||
+ | |8=[[שמורת נאות הכיכר]] | ||
+ | |9=[[שמורת רמת מזר]] | ||
+ | |10=[[גן לאומי ממשית]] | ||
|על האתר= | |על האתר= | ||
− | מחנה העובדים בסדום הוקם בקיץ 1934. עם הקמתו, היה נקודת היישוב היהודי הדרומית ביותר בארץ והיחידה בטווח של עשרות קילומטרים. מפעלי "חברת האשלג הארצישראלית" הוקמו בתחילה (1930/1) בצפון ים המלח, ולאחר שלוש שנים הוקמו מחנה העובדים בסדום ובריכות האשלג הסמוכות אליו. תנאי החיים היו קשים במיוחד עקב האקלים החם והעדר קשר יבשתי ליישובים אחרים. הגישה היחידה היתה דרך ים המלח, בהפלגה שנמשכה בין 10-14 שעות. מרבית הפועלים היהודים גוייסו מקיבוצי תנועת "הקיבוץ המאוחד" וראו בשהות במקום משימה חלוצית ובסיס להתיישבות בדרום ובמזרח הארץ. משנת 1936 שימש המקום בסיס ל"הגנה" ולפלמ"ח, שאף קיים באזור אימונים צבאיים. במלחמת העצמאות היה המקום מנותק משאר היישוב היהודי בארץ. המחנה ננטש בשנת 1957. | + | מחנה העובדים בסדום הוקם בקיץ 1934. עם הקמתו, היה נקודת היישוב היהודי הדרומית ביותר בארץ והיחידה בטווח של עשרות קילומטרים. מפעלי "חברת האשלג הארצישראלית" הוקמו בתחילה (1930/1) בצפון ים המלח, ולאחר שלוש שנים הוקמו מחנה העובדים בסדום ובריכות האשלג הסמוכות אליו. תנאי החיים היו קשים במיוחד עקב האקלים החם והעדר קשר יבשתי ליישובים אחרים. הגישה היחידה היתה דרך ים המלח, בהפלגה שנמשכה בין 10-14 שעות. מרבית הפועלים היהודים גוייסו מקיבוצי תנועת "הקיבוץ המאוחד" וראו בשהות במקום משימה חלוצית ובסיס להתיישבות בדרום ובמזרח הארץ. משנת 1936 שימש המקום בסיס ל"הגנה" ולפלמ"ח, שאף קיים באזור אימונים צבאיים. במלחמת העצמאות היה המקום מנותק משאר היישוב היהודי בארץ, עד למבצע "לוט" בו נוצר קשר יבשתי עם סדום. המחנה ננטש בשנת 1957. |
− | מבני המחנה פרוסים ברצועה שאורכה כחצי ק"מ מצפון לדרום. בחלק הצפוני ביותר של המתחם ממוקמת עמדת הגנה הסמוכה לכביש. | + | מבני המחנה פרוסים ברצועה שאורכה כחצי ק"מ מצפון לדרום. בחלק הצפוני ביותר של המתחם ממוקמת עמדת הגנה הסמוכה לכביש 90. |
במסגרת אירועי שנת היובל למדינת ישראל, הוכנה תוכנית מפורטת לשימור המקום כאתר לאומי, שאושרה במאי 2003 אולם האתר טרם הוכרז. | במסגרת אירועי שנת היובל למדינת ישראל, הוכנה תוכנית מפורטת לשימור המקום כאתר לאומי, שאושרה במאי 2003 אולם האתר טרם הוכרז. | ||
תוכנית זו כוללת את שיקום האתר ופתיחתו לקהל הרחב, כולל שימור ושחזור אלמנטים נלווים ששימשו את תושבי המחנה - מזח, ספינות ודוברות, מסילת רכבת וקרונות, מערכת אספקת מים, גדרות ועמדות הגנה. | תוכנית זו כוללת את שיקום האתר ופתיחתו לקהל הרחב, כולל שימור ושחזור אלמנטים נלווים ששימשו את תושבי המחנה - מזח, ספינות ודוברות, מסילת רכבת וקרונות, מערכת אספקת מים, גדרות ועמדות הגנה. | ||
+ | |||
+ | באתר נמצאת גם מצבת זיכרון לזכרו של משה לנגוצקי, חלוץ התעשייה העברית בים המלח. | ||
|איך להגיע= | |איך להגיע= | ||
שורה 24: | שורה 41: | ||
{{שימולב|האתר מגודר כיום ומשולט כשטח פרטי שהכניסה אליו אסורה. ניתן לצפות על המתחם מכביש מס' 90. | {{שימולב|האתר מגודר כיום ומשולט כשטח פרטי שהכניסה אליו אסורה. ניתן לצפות על המתחם מכביש מס' 90. | ||
+ | |||
+ | תצפית טובה על מרבית שטח האתר ניתן לבצע מ"מעלה הסולמות" - שביל מסומן שחור המקשר את הר סדום עם כביש 90, ומגיע לכביש מול חלקו הדרומי של המחנה. | ||
ייתכן קיום בולענים בשטח.}} | ייתכן קיום בולענים בשטח.}} | ||
− | | | + | |שעות מחירים ושירותים= |
אין באתר שירותים למטיילים. | אין באתר שירותים למטיילים. | ||
גרסה מ־19:29, 19 באוקטובר 2013
אתר לאומי מחנה העובדים בסדום
מקום התיישבותם של חלוצי התעשייה בים המלח.
- אתר לאומי
- מאפיינים עיקריים:אתר התיישבות
- אזור:דרום מדבר יהודה
- מפת סימון שבילים: דרום מדבר יהודה - 11
- מיקום: צפונית למפעלי ים המלח
- עונות ביקור:כל השנה
- רמת קושי:לכל המשפחה
- נגישות לנכים:לא נגיש
- כניסה:חינם
- מצב תכנוני:מאושר
- שטח:178.39 דונם
מחנה העובדים בסדום, (עמית מנדלסון, 1/2/2008)
עוד אתרים בסביבה
הצעות טיול בסביבה
איך להגיע:
האתר נמצא בצמוד וממזרח לכביש מס' 90, כ- 5 ק"מ צפונית לכניסה למפעלי ים המלח (באזור סימן ק"מ 197). ו- 10 ק"מ דרומית לצומת זוהר.
האתר מגודר כיום ומשולט כשטח פרטי שהכניסה אליו אסורה. ניתן לצפות על המתחם מכביש מס' 90.
תצפית טובה על מרבית שטח האתר ניתן לבצע מ"מעלה הסולמות" - שביל מסומן שחור המקשר את הר סדום עם כביש 90, ומגיע לכביש מול חלקו הדרומי של המחנה.
ייתכן קיום בולענים בשטח.
רקע על אתר לאומי מחנה העובדים בסדום:
מחנה העובדים בסדום הוקם בקיץ 1934. עם הקמתו, היה נקודת היישוב היהודי הדרומית ביותר בארץ והיחידה בטווח של עשרות קילומטרים. מפעלי "חברת האשלג הארצישראלית" הוקמו בתחילה (1930/1) בצפון ים המלח, ולאחר שלוש שנים הוקמו מחנה העובדים בסדום ובריכות האשלג הסמוכות אליו. תנאי החיים היו קשים במיוחד עקב האקלים החם והעדר קשר יבשתי ליישובים אחרים. הגישה היחידה היתה דרך ים המלח, בהפלגה שנמשכה בין 10-14 שעות. מרבית הפועלים היהודים גוייסו מקיבוצי תנועת "הקיבוץ המאוחד" וראו בשהות במקום משימה חלוצית ובסיס להתיישבות בדרום ובמזרח הארץ. משנת 1936 שימש המקום בסיס ל"הגנה" ולפלמ"ח, שאף קיים באזור אימונים צבאיים. במלחמת העצמאות היה המקום מנותק משאר היישוב היהודי בארץ, עד למבצע "לוט" בו נוצר קשר יבשתי עם סדום. המחנה ננטש בשנת 1957.
מבני המחנה פרוסים ברצועה שאורכה כחצי ק"מ מצפון לדרום. בחלק הצפוני ביותר של המתחם ממוקמת עמדת הגנה הסמוכה לכביש 90.
במסגרת אירועי שנת היובל למדינת ישראל, הוכנה תוכנית מפורטת לשימור המקום כאתר לאומי, שאושרה במאי 2003 אולם האתר טרם הוכרז. תוכנית זו כוללת את שיקום האתר ופתיחתו לקהל הרחב, כולל שימור ושחזור אלמנטים נלווים ששימשו את תושבי המחנה - מזח, ספינות ודוברות, מסילת רכבת וקרונות, מערכת אספקת מים, גדרות ועמדות הגנה.
באתר נמצאת גם מצבת זיכרון לזכרו של משה לנגוצקי, חלוץ התעשייה העברית בים המלח.
שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:
אין באתר שירותים למטיילים.
הצעות טיול בסביבת אתר לאומי מחנה העובדים בסדום: