קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "סמטאות במרכז ירושלים"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="סמטאות במרכז ירושלים, מחנה יהודה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="סמטאות במרכז ירושלים, מחנה יהודה"></meta>
 
<meta name="description" content="סמטאות במרכז ירושלים - פינות מוכרות יותר ופחות בקרבת רחוב יפו ומחנה יהודה."></meta>
 
<meta name="description" content="סמטאות במרכז ירושלים - פינות מוכרות יותר ופחות בקרבת רחוב יפו ומחנה יהודה."></meta>
שורה 33: שורה 32:
 
|8=[[מתחם התחנה הראשונה]]
 
|8=[[מתחם התחנה הראשונה]]
 
|9=[[גבעת התנ"ך]]
 
|9=[[גבעת התנ"ך]]
|10=[[אתר לאומי החאן]]
+
|10=[[מוזיאון יהדות איטליה]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
 
[[תמונה:טליתא קומי.jpg|left|thumb|200px|שרידי "טליתא קומי"]]
 
[[תמונה:טליתא קומי.jpg|left|thumb|200px|שרידי "טליתא קומי"]]
שורה 49: שורה 48:
 
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
|משך המסלול=2-1 שעות.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול כמעט מישורי.
 
|טיפוס מצטבר=המסלול כמעט מישורי.
|מפה=yemin_moshe.gif
+
|מפה=נחלאות.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
 
[[תמונה:חלונות מתגשמים.jpg|left|thumb|200px|מיצג חלונות מתגשמים, 2019]]
 
[[תמונה:חלונות מתגשמים.jpg|left|thumb|200px|מיצג חלונות מתגשמים, 2019]]
שורה 60: שורה 59:
 
נפנה שמאלה ונצעד לאורך רחוב המלך ג'ורג' (בצידו המערבי).
 
נפנה שמאלה ונצעד לאורך רחוב המלך ג'ורג' (בצידו המערבי).
  
הליכה קצרה תוביל אותנו לרחבה ובה שרידי מבנה "טליתא קומי". בניין זה, שהוקם בשנת 1868, היה בין המבנים הראשונים שהוקמו מחוץ לחומות העיר ירושלים, ותוכנן בידי האדריכל והחוקר קונרד שיק. משמעות השם בארמית - "נערה, קומי". עד למלחמת העולם הראשונה שימש המקום כבית יתומות וכבית ספר נוצרי, ולאחר מכן שימש כבניין משרדים. הבניין, שניצב כ-50 מטרים מצפון-מערב לנקודה זו, נהרס בשנת 1980, ואחדים מחלקיו הוצבו בנקודה זו כאנדרטה לבניין. בין היתר נראה כאן את השעון והשלט המקוריים, ואת יונת השלום מעל לשער - סמל המסדר הדיאקוניסי לו השתייך הבניין.
+
הליכה קצרה תוביל אותנו לרחבה ובה שרידי מבנה '''"טליתא קומי"'''. בניין זה, שהוקם בשנת 1868, היה בין המבנים הראשונים שהוקמו מחוץ לחומות העיר ירושלים, ותוכנן בידי האדריכל והחוקר קונרד שיק. משמעות השם בארמית - "נערה, קומי". עד למלחמת העולם הראשונה שימש המקום כבית יתומות וכבית ספר נוצרי, ולאחר מכן שימש כבניין משרדים. הבניין, שניצב כ-50 מטרים מצפון-מערב לנקודה זו, נהרס בשנת 1980, ואחדים מחלקיו הוצבו בנקודה זו כאנדרטה לבניין. בין היתר נראה כאן את השעון והשלט המקוריים, ואת יונת השלום מעל לשער - סמל המסדר הדיאקוניסי לו השתייך הבניין.
  
מכאן נמשיך דרומה, ועד מהרה נגיע לגן ציבורי, המכונה ברבים "גן הסוס", על שם האטרקציה המרכזית בו כיום - פסל "סוסת השלום" שנתרם בידי מדינת סלובניה לעיר ירושלים בשנות ה-90'. בעבר, ניצבה כאן מנורת הכנסת, וכן היו כאן מפלי נוי מלאכותיים היבשים כיום. בתחילת קיץ 2019 הוצב כאן מונומנט ייחודי - "חלונות מתגשמים", מבנה המורכב מ-550 חלונות מקוריים של מבנים מרחבי ירושלים, שנאספו בידי האמן והאקטיביסט יורם אמיר שנפטר לאחרונה. המונומנט צפוי להישאר במקום עד לאמצע ספטמבר 2019, והמחזה של המבנה המואר בלילה מרהיב עין. בתחומי הגן יש גם שירותים ציבוריים.
+
מכאן נמשיך דרומה, ועד מהרה נגיע לגן ציבורי, המכונה ברבים '''"גן הסוס"''', על שם האטרקציה המרכזית בו כיום - פסל "סוסת השלום" שנתרם בידי מדינת סלובניה לעיר ירושלים בשנות ה-90'. בעבר, ניצבה כאן מנורת הכנסת, וכן היו כאן מפלי נוי מלאכותיים היבשים כיום. בתחילת קיץ 2019 הוצב כאן מונומנט ייחודי - "חלונות מתגשמים", מבנה המורכב מ-550 חלונות מקוריים של מבנים מרחבי ירושלים, שנאספו בידי האמן והאקטיביסט יורם אמיר שנפטר לאחרונה. המונומנט צפוי להישאר במקום עד לאמצע ספטמבר 2019, והמחזה של המבנה המואר בלילה מרהיב עין. בתחומי הגן יש גם שירותים ציבוריים.
  
לאחר שנחצה את רחוב בארי, נחלוף לצד '''בית פרומין''', ששימש כמקום משכנה הראשון של כנסת ישראל, בשנים 1966-1950. המבנה הוקם בשנות ה-1940 ביוזמת מר ניסים עזריאל, אולם קרוי ע"ש שם משפחתה של רעייתו ליזה. במבנה עתיד לקום מוזיאון הכנסת, ולאורך הגדר המקיפה את הבניין שולב שילוט הסבר ובו מידע רב על פעילות הכנסת במקום ואנקדוטות שונות.
+
לאחר שנחצה את רחוב בארי, נחלוף לצד '''בית פרומין'''', ששימש כמקום משכנה הראשון של כנסת ישראל, בשנים 1966-1950. המבנה הוקם בשנות ה-1940 ביוזמת מר ניסים עזריאל, אולם קרוי ע"ש שם משפחתה של רעייתו ליזה. במבנה עתיד לקום מוזיאון הכנסת, ולאורך הגדר המקיפה את הבניין שולב שילוט הסבר ובו מידע רב על פעילות הכנסת במקום ואנקדוטות שונות.
  
ברחוב שץ נפנה ימינה, ובמפגש רחוב מרדכי עליאש נראה מולנו את "בית האמנים" - מקום משכנה הראשון של האקדמיה לאמנות בצלאל. המבנה הוא מבנה בסגנון עות'מאני, ומוקף בחומה משוננת. בשנים 1908-1990 שכן כאן בית הספר לאמנות "בצלאל", שהקים בוריס שץ.
+
ברחוב שץ נפנה ימינה, ובמפגש רחוב מרדכי עליאש נראה מולנו את '''"בית האמנים"''' - מקום משכנה הראשון של האקדמיה לאמנות בצלאל. המבנה הוא מבנה בסגנון עות'מאני, ומוקף בחומה משוננת. בשנים 1908-1990 שכן כאן בית הספר לאמנות "בצלאל", שהקים בוריס שץ.
  
 
כיום פועלת כאן גלריה לאמנות, ובשעות הפתיחה ניתן להציץ במבנה.
 
כיום פועלת כאן גלריה לאמנות, ובשעות הפתיחה ניתן להציץ במבנה.
שורה 72: שורה 71:
 
נמשיך ברחוב בצלאל, ונחלוף על פני ביתו של בוריס שץ.  
 
נמשיך ברחוב בצלאל, ונחלוף על פני ביתו של בוריס שץ.  
  
במפגש עם רחוב בן-יהודה הסואן, נחצה בזהירות את הכביש צפונה ונפנה לרחוב יזרעאל. מכאן ועד למחנה יהודה, נחלוף בקומפלקס של סמטאות ציוריות, ששמרו במידה רבה על צביונן ההיסטורי - "הנחלאות". התנועה משותפת להולכי רגל ולמכוניות, ומחייבת זהירות.
+
במפגש עם רחוב בן-יהודה הסואן, נחצה בזהירות את הכביש צפונה ונפנה לרחוב יזרעאל. מכאן ועד למחנה יהודה, נחלוף בקומפלקס של סמטאות ציוריות, ששמרו במידה רבה על צביונן ההיסטורי - '''"הנחלאות"'''. התנועה משותפת להולכי רגל ולמכוניות, ומחייבת זהירות.
  
 
האוכלוסייה במתחם זה הינה חרדית, ולא ניתן להתעלם מנוכחותם של שלטים רבים המבקשים מהמטיילים ללכת בלבוש צנוע ולשמור על השקט.
 
האוכלוסייה במתחם זה הינה חרדית, ולא ניתן להתעלם מנוכחותם של שלטים רבים המבקשים מהמטיילים ללכת בלבוש צנוע ולשמור על השקט.
  
לאחר עיקול רחוב יזרעאל, נחצה את רחוב הנציב, ומעט לאחר מכן נפנה ימינה לסמטה המובילה לחצר פנימית ובה בורות מים ובית כנסת - שכונת "בתי ברוידא", לה צביון חרדי. נמשיך צפונה ונצא אל רחוב מזכרת משה, ע"ש "השר" משה מונטיפיורי, שתרם רבות לתהליך היציאה מחומות ירושלים במאה ה-19. השכונה הוקמה בשנות ה-1880, באדמות שנרכשו בידי קרן משה מונטיפיורי, ויועדה לאוכלוסייה אשכנזית.
+
לאחר עיקול רחוב יזרעאל, נחצה את רחוב הנציב, ומעט לאחר מכן נפנה ימינה לסמטה המובילה לחצר פנימית ובה בורות מים ובית כנסת - שכונת '''"בתי ברוידא"''', לה צביון חרדי, שנוסדה בשנת 1903. נמשיך צפונה, נחצה את רחוב התבור (כאן כדאי להסתכל על שער הכניסה לשכונה, ובו כתובת הקדשה לנדבן הרב יעקב משה ברוידא, שתרם את כספו להקמת השכונה) ונצא אל רחוב מזכרת משה, ע"ש "השר" משה מונטיפיורי, שתרם רבות לתהליך היציאה מחומות ירושלים במאה ה-19. השכונה הוקמה בשנות ה-1880, באדמות שנרכשו בידי קרן משה מונטיפיורי, ויועדה לאוכלוסייה אשכנזית.
  
לאחר כ-60 מ' נפנה שמאלה לרחוב אוהל משה, ונגיע לעוד חצר פנימית גדולה - "הבוסתן הספרדי", סביבה מספר שלטי הנצחה למשפחות הראשונים בשכונה. כאן נפנה ימינה ונמשיך לעבר שוק מחנה יהודה. במפגש רחוב אגריפס, נמצא שער אבן ובו כתובת הקדשה לכבוד משה מונטיפיורי (כתובת הקדשה דומה נמצאת גם במפגש רחוב מזכרת משה עם רחוב אגריפס). שכונת אוהל משה קמה בעקבות שכונת מזכרת משה, ולאור דרישתה של הקהילה הספרדית בירושלים להקצות קרקע גם עבורם. שער האבן הוקם בשנת 1887.
+
לאחר כ-60 מ' נפנה שמאלה לרחוב אוהל משה, ונגיע לעוד חצר פנימית גדולה - '''"הבוסתן הספרדי"''', סביבה מספר שלטי הנצחה למשפחות הראשונים בשכונה. שם החצר מנציח מחזה שערך נשיא המדינה יצחק נבון, המספר על זכרונות ילדותו בשכונות אלו. כאן נפנה ימינה ונמשיך לעבר שוק מחנה יהודה. במפגש רחוב אגריפס, נמצא שער אבן ובו '''כתובת הקדשה''' לכבוד משה מונטיפיורי (כתובת הקדשה דומה נמצאת גם במפגש רחוב מזכרת משה עם רחוב אגריפס). שכונת אוהל משה קמה בעקבות שכונת מזכרת משה, ולאור דרישתה של הקהילה הספרדית בירושלים להקצות קרקע גם עבורם. שער האבן הוקם בשנת 1887.
  
במפגש רחוב אגריפס הסואן לא הוסדר מעבר חצייה, ויש להביא זאת בחשבון. מייד מעבר לרחוב, נמצאת הכניסה לשוק מחנה יהודה המקורה (רחוב עץ חיים) - חוויה של צבעים, ריחות וטעמים. לאחר שנחצה את השוק (ואולי נוסיף כמה קלוריות בדרכנו...) נגיע אל רחוב יפו.
+
במפגש רחוב אגריפס הסואן לא הוסדר מעבר חצייה, ויש להביא זאת בחשבון. מייד מעבר לרחוב, נמצאת הכניסה ל'''שוק מחנה יהודה''' המקורה (רחוב עץ חיים) - חוויה של צבעים, ריחות וטעמים. לאחר שנחצה את השוק (ואולי נוסיף כמה קלוריות בדרכנו...) נגיע אל רחוב יפו.
  
עתה נחצה את הרחוב (בזהירות). בצד ימין נמצא בית הכנסת "זהרי חמה", ובחזיתו שעון שמש משוכלל, בין המרשימים בארץ. שעון שמש דומה לו נמצא ב[[מרכז פתח תקווה]], ושניהם פרי עמלו של האומן הרב משה שפירא, חרדי ירושלמי שהתמחה בבניית שעוני שמש. מסופר כי המוניטין שלו יצא למרחוק, ויום אחד הוא קיבל פנייה מהפחה הירושלמי שביקש ממנו לבנות שעון שמש ב[[הר הבית]]. כחרדי אדוק, סירב שפירא לעלות להר הבית - עבירה שלפי המסורת עונשה כרת. גם הצעה לפיה יועלה שפירא להר הבית באפיריון ולא ייאלץ לדרוך על אדמת הקודש, לא באה בחשבון. בצר לו, פנה שפירא לרבו וביקש את עצתו. הרב הציע לשפירא שיעזוב את ירושלים וכך הטורקים לא יציקו לו. שפירא עקר למושבה פתח תקווה, בה התגורר עד סוף ימיו, וגם בה בנה שעוני שמש משוכללים.
+
עתה נחצה את הרחוב (בזהירות). בצד ימין נמצא בית הכנסת "זהרי חמה", ובחזיתו '''שעון שמש משוכלל''', בין המרשימים בארץ. שעון שמש דומה לו נמצא ב[[מרכז פתח תקווה]], ושניהם פרי עמלו של האומן הרב משה שפירא, חרדי ירושלמי שהתמחה בבניית שעוני שמש. מסופר כי המוניטין שלו יצא למרחוק, ויום אחד הוא קיבל פנייה מהפחה הירושלמי שביקש ממנו לבנות שעון שמש ב[[הר הבית]]. כחרדי אדוק, סירב שפירא לעלות להר הבית - עבירה שלפי המסורת עונשה כרת. גם הצעה לפיה יועלה שפירא להר הבית באפיריון ולא ייאלץ לדרוך על אדמת הקודש, לא באה בחשבון. בצר לו, פנה שפירא לרבו וביקש את עצתו. הרב הציע לשפירא שיעזוב את ירושלים וכך הטורקים לא יציקו לו. שפירא עקר למושבה פתח תקווה, בה התגורר עד סוף ימיו, וגם בה בנה שעוני שמש משוכללים.
  
 
מכאן ניכנס לרחוב יהוסף שווארץ (ע"ש אחד מחוקרי הארץ במחצית השנייה של המאה ה-19).
 
מכאן ניכנס לרחוב יהוסף שווארץ (ע"ש אחד מחוקרי הארץ במחצית השנייה של המאה ה-19).
  
קיר לבנים אדומות הניצב לרחוב, יסמן לנו את מקום קברי האדמו"רים מגור. שביל הצמוד לקיר מיועד לנשים, אולם אנו נמשיך עוד כמה מטרים עד לדלת המובילה למתחם מגורים. ניכנס בדלת ואחרי כמה מטרים נפנה ימינה ונגיע לחדר ובו קבורים אדמו"רי החסידות.
+
קיר לבנים אדומות הניצב לרחוב, יסמן לנו את מקום '''קברי האדמו"רים מגור'''. הקיר בנוי בסגנון חזית בית מדרשה המקורי של חסידות גור בפולין. שביל הצמוד לקיר מיועד לנשים, אולם אנו נמשיך עוד כמה מטרים עד לדלת המובילה למתחם מגורים. ניכנס בדלת ואחרי כמה מטרים נפנה ימינה ונגיע לחדר ובו קבורים אדמו"רי החסידות.
  
הקבורה כאן יוצאת דופן, שהרי מקובל לקבור את המתים בבתי קברות. אלא שהאדמו"ר "" הלך לעולמו במהלך מלחמת העצמאות, כאשר לא התאפשרה הקבורה בבית הקברות בהר הזיתים, וחסידיו החליטו לקבור אותו בחצר ביתו.
+
הקבורה כאן יוצאת דופן, שהרי מקובל לקבור את המתים בבתי קברות. אלא שהאדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר, הקרוי ע"ש ספרו - "אמרי אמת", הלך לעולמו בחג שבועות תש"ח - במהלך מלחמת העצמאות, כאשר לא התאפשרה הקבורה בבית הקברות בהר הזיתים, וחסידיו החליטו לקבור אותו בחצר הישיבה. הקבורה הזמנית הפכה לקבועה לאחר מלחמת העצמאות.
 +
 
 +
ב- 1996 נפטר במפתיע בנו של האדמו"ר (ואדמו"ר בזכות עצמו), הרב פנחס מנחם, הקרוי ע"ש ספרו - "פני מנחם", והחסידים החליטו לקבור גם אותו במתחם זה.
  
 
אחרי ביקור אופציונלי במתחם, נמשיך מעט ברחוב שווארץ ונפנה שמאלה לרחוב צדדי. בחלקו המערבי של הרחוב שולבו פסלים אומנותיים מעשה ידי תושבי השכונה. במפגש רחוב מיוחס, נפנה שמאלה ונסיים בתחנת הרכבת הקלה "מחנה יהודה".
 
אחרי ביקור אופציונלי במתחם, נמשיך מעט ברחוב שווארץ ונפנה שמאלה לרחוב צדדי. בחלקו המערבי של הרחוב שולבו פסלים אומנותיים מעשה ידי תושבי השכונה. במפגש רחוב מיוחס, נפנה שמאלה ונסיים בתחנת הרכבת הקלה "מחנה יהודה".

גרסה אחרונה מ־11:06, 19 ביולי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   סמטאות במרכז ירושלים

מסלול טיול: סמטאות במרכז ירושלים

סמטאות במרכז ירושלים - פינות מוכרות יותר ופחות בקרבת רחוב יפו ומחנה יהודה.

  • מסלול טיול
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:רגלית, אופניים
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:1.5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:9/7/2019
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:9/7/2019



בצלאל.jpg

מבט לבית האומנים, (עמית מנדלסון, 9/7/2019)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: טיול עירוני משפחות מומלץ האתר תחבורה ציבורית טיול לילה

רקע: סמטאות במרכז ירושלים

שרידי "טליתא קומי"

מסלול הטיול חולף דרך סמטאות ציוריות במרכז ירושלים, ומציע למבקרים מגוון רב - תרבות ואמנות, פוליטיקה, ריחות וטעמים ואפילו "קברי צדיקים" בפינה נסתרת.

המסלול מתאים לכל המשפחה, ומומלץ לביצוע בתחבורה ציבורית בשל בעיות החנייה באזור. ניתן לבצע את המסלול גם בשעות הלילה.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה הינה בתחנת הרכבת הקלה "יפו מרכז" (לבאים מהתחנה המרכזית בירושלים, זוהי התחנה הרביעית אחרי התחנה המרכזית לכיוון פסגת זאב).

נקודת הסיום הינה בתחנת הרכבת הקלה "מחנה יהודה" (מרחק שתי תחנות מהתחנה המרכזית בירושלים).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:1.5 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול כמעט מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מיצג חלונות מתגשמים, 2019
התחלת רחוב המלך ג'ורג', 2019
שעון השמש בבית הכנסת "זהרי חמה", 2016
שער שכונת אוהל משה, 2016
קברי האדמו"רים מגור, 2019

מתחנת הרכבת הקלה ניגש לצומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. על הבניין בצידה המערבי של הצומת, קבועה לוחית הקדשה המנציחה את קריאת הרחוב ע"ש המלך ג'ורג' החמישי, בעברית, באנגלית ובערבית, במעמד הנציב העליון הבריטי, סר הרברט סמואל, מושל מחוז ירושלים, סר רונלד סטורס, וראג'יב בק נשאשיבי, ראש עיריית ירושלים, בדצמבר 1924.

נפנה שמאלה ונצעד לאורך רחוב המלך ג'ורג' (בצידו המערבי).

הליכה קצרה תוביל אותנו לרחבה ובה שרידי מבנה "טליתא קומי". בניין זה, שהוקם בשנת 1868, היה בין המבנים הראשונים שהוקמו מחוץ לחומות העיר ירושלים, ותוכנן בידי האדריכל והחוקר קונרד שיק. משמעות השם בארמית - "נערה, קומי". עד למלחמת העולם הראשונה שימש המקום כבית יתומות וכבית ספר נוצרי, ולאחר מכן שימש כבניין משרדים. הבניין, שניצב כ-50 מטרים מצפון-מערב לנקודה זו, נהרס בשנת 1980, ואחדים מחלקיו הוצבו בנקודה זו כאנדרטה לבניין. בין היתר נראה כאן את השעון והשלט המקוריים, ואת יונת השלום מעל לשער - סמל המסדר הדיאקוניסי לו השתייך הבניין.

מכאן נמשיך דרומה, ועד מהרה נגיע לגן ציבורי, המכונה ברבים "גן הסוס", על שם האטרקציה המרכזית בו כיום - פסל "סוסת השלום" שנתרם בידי מדינת סלובניה לעיר ירושלים בשנות ה-90'. בעבר, ניצבה כאן מנורת הכנסת, וכן היו כאן מפלי נוי מלאכותיים היבשים כיום. בתחילת קיץ 2019 הוצב כאן מונומנט ייחודי - "חלונות מתגשמים", מבנה המורכב מ-550 חלונות מקוריים של מבנים מרחבי ירושלים, שנאספו בידי האמן והאקטיביסט יורם אמיר שנפטר לאחרונה. המונומנט צפוי להישאר במקום עד לאמצע ספטמבר 2019, והמחזה של המבנה המואר בלילה מרהיב עין. בתחומי הגן יש גם שירותים ציבוריים.

לאחר שנחצה את רחוב בארי, נחלוף לצד בית פרומין', ששימש כמקום משכנה הראשון של כנסת ישראל, בשנים 1966-1950. המבנה הוקם בשנות ה-1940 ביוזמת מר ניסים עזריאל, אולם קרוי ע"ש שם משפחתה של רעייתו ליזה. במבנה עתיד לקום מוזיאון הכנסת, ולאורך הגדר המקיפה את הבניין שולב שילוט הסבר ובו מידע רב על פעילות הכנסת במקום ואנקדוטות שונות.

ברחוב שץ נפנה ימינה, ובמפגש רחוב מרדכי עליאש נראה מולנו את "בית האמנים" - מקום משכנה הראשון של האקדמיה לאמנות בצלאל. המבנה הוא מבנה בסגנון עות'מאני, ומוקף בחומה משוננת. בשנים 1908-1990 שכן כאן בית הספר לאמנות "בצלאל", שהקים בוריס שץ.

כיום פועלת כאן גלריה לאמנות, ובשעות הפתיחה ניתן להציץ במבנה.

נמשיך ברחוב בצלאל, ונחלוף על פני ביתו של בוריס שץ.

במפגש עם רחוב בן-יהודה הסואן, נחצה בזהירות את הכביש צפונה ונפנה לרחוב יזרעאל. מכאן ועד למחנה יהודה, נחלוף בקומפלקס של סמטאות ציוריות, ששמרו במידה רבה על צביונן ההיסטורי - "הנחלאות". התנועה משותפת להולכי רגל ולמכוניות, ומחייבת זהירות.

האוכלוסייה במתחם זה הינה חרדית, ולא ניתן להתעלם מנוכחותם של שלטים רבים המבקשים מהמטיילים ללכת בלבוש צנוע ולשמור על השקט.

לאחר עיקול רחוב יזרעאל, נחצה את רחוב הנציב, ומעט לאחר מכן נפנה ימינה לסמטה המובילה לחצר פנימית ובה בורות מים ובית כנסת - שכונת "בתי ברוידא", לה צביון חרדי, שנוסדה בשנת 1903. נמשיך צפונה, נחצה את רחוב התבור (כאן כדאי להסתכל על שער הכניסה לשכונה, ובו כתובת הקדשה לנדבן הרב יעקב משה ברוידא, שתרם את כספו להקמת השכונה) ונצא אל רחוב מזכרת משה, ע"ש "השר" משה מונטיפיורי, שתרם רבות לתהליך היציאה מחומות ירושלים במאה ה-19. השכונה הוקמה בשנות ה-1880, באדמות שנרכשו בידי קרן משה מונטיפיורי, ויועדה לאוכלוסייה אשכנזית.

לאחר כ-60 מ' נפנה שמאלה לרחוב אוהל משה, ונגיע לעוד חצר פנימית גדולה - "הבוסתן הספרדי", סביבה מספר שלטי הנצחה למשפחות הראשונים בשכונה. שם החצר מנציח מחזה שערך נשיא המדינה יצחק נבון, המספר על זכרונות ילדותו בשכונות אלו. כאן נפנה ימינה ונמשיך לעבר שוק מחנה יהודה. במפגש רחוב אגריפס, נמצא שער אבן ובו כתובת הקדשה לכבוד משה מונטיפיורי (כתובת הקדשה דומה נמצאת גם במפגש רחוב מזכרת משה עם רחוב אגריפס). שכונת אוהל משה קמה בעקבות שכונת מזכרת משה, ולאור דרישתה של הקהילה הספרדית בירושלים להקצות קרקע גם עבורם. שער האבן הוקם בשנת 1887.

במפגש רחוב אגריפס הסואן לא הוסדר מעבר חצייה, ויש להביא זאת בחשבון. מייד מעבר לרחוב, נמצאת הכניסה לשוק מחנה יהודה המקורה (רחוב עץ חיים) - חוויה של צבעים, ריחות וטעמים. לאחר שנחצה את השוק (ואולי נוסיף כמה קלוריות בדרכנו...) נגיע אל רחוב יפו.

עתה נחצה את הרחוב (בזהירות). בצד ימין נמצא בית הכנסת "זהרי חמה", ובחזיתו שעון שמש משוכלל, בין המרשימים בארץ. שעון שמש דומה לו נמצא במרכז פתח תקווה, ושניהם פרי עמלו של האומן הרב משה שפירא, חרדי ירושלמי שהתמחה בבניית שעוני שמש. מסופר כי המוניטין שלו יצא למרחוק, ויום אחד הוא קיבל פנייה מהפחה הירושלמי שביקש ממנו לבנות שעון שמש בהר הבית. כחרדי אדוק, סירב שפירא לעלות להר הבית - עבירה שלפי המסורת עונשה כרת. גם הצעה לפיה יועלה שפירא להר הבית באפיריון ולא ייאלץ לדרוך על אדמת הקודש, לא באה בחשבון. בצר לו, פנה שפירא לרבו וביקש את עצתו. הרב הציע לשפירא שיעזוב את ירושלים וכך הטורקים לא יציקו לו. שפירא עקר למושבה פתח תקווה, בה התגורר עד סוף ימיו, וגם בה בנה שעוני שמש משוכללים.

מכאן ניכנס לרחוב יהוסף שווארץ (ע"ש אחד מחוקרי הארץ במחצית השנייה של המאה ה-19).

קיר לבנים אדומות הניצב לרחוב, יסמן לנו את מקום קברי האדמו"רים מגור. הקיר בנוי בסגנון חזית בית מדרשה המקורי של חסידות גור בפולין. שביל הצמוד לקיר מיועד לנשים, אולם אנו נמשיך עוד כמה מטרים עד לדלת המובילה למתחם מגורים. ניכנס בדלת ואחרי כמה מטרים נפנה ימינה ונגיע לחדר ובו קבורים אדמו"רי החסידות.

הקבורה כאן יוצאת דופן, שהרי מקובל לקבור את המתים בבתי קברות. אלא שהאדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר, הקרוי ע"ש ספרו - "אמרי אמת", הלך לעולמו בחג שבועות תש"ח - במהלך מלחמת העצמאות, כאשר לא התאפשרה הקבורה בבית הקברות בהר הזיתים, וחסידיו החליטו לקבור אותו בחצר הישיבה. הקבורה הזמנית הפכה לקבועה לאחר מלחמת העצמאות.

ב- 1996 נפטר במפתיע בנו של האדמו"ר (ואדמו"ר בזכות עצמו), הרב פנחס מנחם, הקרוי ע"ש ספרו - "פני מנחם", והחסידים החליטו לקבור גם אותו במתחם זה.

אחרי ביקור אופציונלי במתחם, נמשיך מעט ברחוב שווארץ ונפנה שמאלה לרחוב צדדי. בחלקו המערבי של הרחוב שולבו פסלים אומנותיים מעשה ידי תושבי השכונה. במפגש רחוב מיוחס, נפנה שמאלה ונסיים בתחנת הרכבת הקלה "מחנה יהודה".

אם ברצוננו לשוב רגלית לנקודת ההתחלה, מרחק ההליכה הינו כ-600 מ' ברחוב יפו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • במסלול לא זוהו מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • שירותים ציבוריים ומי שתייה בגן הסוסה.
  • חנייה - החנייה באזור זה מצומצמת, ועמוסה עקב ריבוי המבקרים במחנה יהודה. לבאים ברכב הפרטי מחוץ לעיר, כדאי לשקול חנייה בחניוני הרכבת הקלה (הר הרצל/גבעת התחמושת) והגעה ברכבת הקלה למסלול עצמו.

הערות ואזהרות:

  • מסלול ההליכה חולף בין בתי מגורים פרטיים. אנא שימרו על השקט.
  • בקטעים מהמסלול (חלק מסמטאות נחלאות, קברי האדמו"רים מגור) רצוי להגיע בלבוש צנוע.

הצעות טיול בסביבת סמטאות במרכז ירושלים:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...