קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי עתיקות עין גדי"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:
 
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
 
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
 
{{גן לאומי חדש
 
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.46177, 35.39267
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, מדבר, נגיש לנכים, תחבורה ציבורית, דת ותרבות
 
|תמונה=atikot_ein_gedi.jpg
 
|תמונה=atikot_ein_gedi.jpg
 
|מקום הצילום=רצפת הפסיפס בעין גדי
 
|מקום הצילום=רצפת הפסיפס בעין גדי

גרסה אחרונה מ־19:31, 4 במרץ 2018

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בדרום מדבר יהודה   /   גן לאומי עתיקות עין גדי

גן לאומי עתיקות עין גדי

עתיקות עין גדי - בית כנסת עתיק ובו רצפת פסיפס מפוארת.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:בית כנסת עתיק
  • אזור:דרום מדבר יהודה
  • מפת סימון שבילים: 10 - דרום מדבר יהודה
  • מיקום: עין גדי
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:8 דונם
  • תאריך הכרזה:28/4/2002




Atikot ein gedi.jpg

רצפת הפסיפס בעין גדי, (עמית מנדלסון, 1/10/2009)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה מדבר נגיש לנכים תחבורה ציבורית דת ותרבות


איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא בנווה עין גדי, והגישה אליו מכביש המסתעף מכביש מס' 90 לנחל דוד ונחל ערוגות, בין שני הנחלים.

מרחק הנסיעה לעין גדי מצומת אלמוג בכביש מס' 1 הוא כ- 50 ק"מ, וכ- 60 ק"מ מצומת ערד דרך כביש מס' 31.

רקע על גן לאומי עתיקות עין גדי:

יריעת ההצללה, נובמבר 2012
הכתובות ברצפת הפסיפס, נובמבר 2012

נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל, ובו ארבעה מעיינות ושרידים למספר מעיינות נוספים שחרבו במהלך ההיסטוריה.

במקום התקיים יישוב יהודי בתקופות רבות, החל מימי בית ראשון (אז נמנית עין גדי בין שש ערי שבט יהודה במדבר) ועד לתקופה הביזנטית.

פרנסתם של התושבים הייתה על גידול תמרים ובמיוחד שיח האפרסמון, ממנו הופק בושם יקר ונדיר (אין מדובר על הפרי המכונה כיום בציבור בשם זה).

בית הכנסת של תושבי עין גדי נבנה במאה השלישית לספירה, וצידו הצפוני פונה לכיוון ירושלים. המבנה שופץ עם השנים ובאמצע המאה החמישית לספירה נבנה מחדש.

היישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בשריפה. רמז למועד השריפה נמצא בצרור מטבעות מימי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (565-527) שנמצא במקום. בתקופתו של יוסטיניאנוס סבלו היהודים בארץ מרדיפות והתנכלות השלטונות, ולכן הסיקו החופרים שהיישוב היהודי ובית הכנסת חרבו בתקופה זו, בסביבות שנת 530 לספירה.

בשנת 1965 נחשף בית הכנסת העתיק מצפון-מזרח לתל גורן (מקום היישוב העיקרי בנווה עין גדי), ומאז נערכו מספר סבבי חפירות באתר.

בבית הכנסת נמצאת רצפת פסיפס שמורה היטב, שממצא ייחודי בה הוא כתובות הקדשה בארמית המקללות את מי שיחשוף את סוד העיר ("רזה דקרתה"). רוב החוקרים סבורים שסוד זה הוא סוד הפקת הבושם מצמח האפרסמון שגודל בעין גדי. כתובות נוספות מנציחות את התורמים להקמת ולשיפוץ בית הכנסת.

בחפירות באתר התגלו ממצאים נוספים וביניהם גניזת בית הכנסת עם מטבעות ברונזה, גביע ברונזה ומנורת שבעת קנים מכסף. באתר התגלתה גם מנורת שבעת קנים מברונזה.

בשנים האחרונות ניטעו בתחומי הגן הלאומי מגוון צמחי בר נדירים, שחלקם נכחדו מנווה עין גדי ואחרים נעשו נדירים מאד במרחב, כגון צלף רותמי וניל מכסיף. בשטח הוצב שילוט הסבר לגבי מינים אלו.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה..

בית הכנסת מכוסה ביריעת צל קבועה, כך שניתן לבקר בו גם בשעות החמות בקיץ.

במבואת נחל דוד הסמוכה, בתחום שמורת עין גדי, יש מגוון שירותים למטיילים.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי עתיקות עין גדי:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

דפדפת רשות הטבע והגנים.



המפה נטענת...