הבדלים בין גרסאות בדף "כביש 10"

גרסה אחרונה מ־18:29, 2 ביוני 2023

דף הבית / טיולים בדרום / טיולים בהר הנגב / כביש 10

מסלול טיול: כביש 10

כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני.

מסלול טיול
אזור:הר הנגב
מפת סימון שבילים: 16 – חולות ורמת הנגב, 18 – מערב הר הנגב
מיקום: בין ניצנה להר חריף
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:כן
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:רכוב
כניסה: חינם
אורך המסלול:כ- 130 ק"מ מצומת טללים לצומת הרוחות.

תאריך ביצוע מסלול:22/10/2016
תאריך ביקור אחרון בשטח:12/12/2020

תצפית מעמק שחרון לשלוחת קדש ברנע, (עמית מנדלסון, 22/10/16)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: דרך נופית מדבר מומלץ האתר אנדרטאות מתקשים בהליכה

רקע: כביש 10

בור הסבחה

כביש 10 – "כביש הגבול המערבי", נסלל עם הנסיגה מסיני, בשנים 1983-1982. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל, החולף בנופי מדבר מרהיבים, ובפרט חלקו התיכון בתחום שמורת הר הנגב. הנסיעה בכביש מפגישה את המטיילים עם תצפיות מרשימות, הן להר הנגב והן לעבר סיני. במשך שנים ארוכות, הוטלו מגבלות בטחוניות על הנסיעה בכביש בגלל הסמיכות לגבול. החל מחגי תשע"ז (סוכות, חנוכה ופסח), נפתח הכביש לתנועה אזרחית בחגים בשעות היום (07:00-17:00), בקטע שבין עזוז לצומת סיירים (החלק הדרומי יותר – כביש 12 – פתוח לתנועה אזרחית ללא הגבלה) ואנו מקווים שפתיחתו של הכביש למטיילים תהפוך לשגרתית. בשלב זה, מתואר כאן חלקו של הכביש בין עזוז ובין רמות שגיא, ובעתיד תינתן התייחסות גם לאתרים דרומיים יותר.

חלקו של המסלול בין ניצנה להר חריף נבדק לאחרונה בדצמבר 2020, והחלק בין הר חריף לרמות שגיא נבדק בדצמבר 2019.

החל ממרץ 2021, ניתן לקבל פרטים על תאריכי פתיחת הכביש באתר http://www.kvish10.com/ .

איך להגיע:

המסלול הינו מסלול רכוב, המיועד לכל רכב (למעט הגישה לבור הסבחה, המיועדת לרכב שטח).

תחילת המסלול הינה בצומת ניצנה בכביש 211, מרחק 37.5 ק"מ מצומת טללים (בה נמצאת תחנת הדלק האחרונה לפני הכניסה למסלול) וכ- 70 ק"מ דרומית לעיר באר שבע. בצומת ניצנה נפנה שמאלה (דרומה), נחלוף על פני קהיליית החינוך ניצנה , נתעקל סביב גן לאומי ניצנה. נפנה לפי השילוט לעבר חמוקי ניצנה. מכאן הכניסה לכביש 10 החל מדצמבר 2020 (בשנים קודמות, הכניסה לכביש הייתה מעזוז, כך שהנסיעה בכביש 10 התארכה ב- 11.5 ק"מ). בנקודה זו נמצא מחסום צה"ל, כאשר מעט מצפון למחסום נמצא מצפור לזכר רא"ל חיים בר-לב. המשך המסלול מתואר בפירוט בגוף המסלול.

וייז: חמוקי ניצנה.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:כ- 130 ק"מ מצומת טללים לצומת הרוחות. משך המסלול:5-3 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול רכוב.
לחצו על המפה להגדלה

תצפית שלוחת קדש ברנע

מצפור הר חורשה

אנדרטת הטייסים בהר חריף

תצפית מהר חריף לג'בל עריף א-נאקה

לאחר שנעבור את מחסום צה"ל במפגש עם כביש 10, נפנה שמאלה ונתקדם דרומה כאשר ממערב לנו נמתחת גדר הגבול החדשה עם מצרים. נעבור למרגלות גבעת הגר ונמשיך דרומה. משמאלנו מוצב צבאי קטן בפסגתה של גבעת סלעית. באזור זה וממערב לו, היו "משלטי הצבחה" - משלטים שנתפסו ע"י המצרים בשטח המפורז של ניצנה, ושוחררו בידי ישראל במבצע "הר געש" בשנת 1955.

יעדנו הקרוב נמצא 14 ק"מ דרומית למחסום – בור הסבחה. זהו בור מים עתיק האוגר מים רוב ימות השנה, והנמצא במרחק כ- 800 מ' ממזרח לכביש הגבול עצמו. ברכב שטח, נוכל להגיע עד לבור עצמו, ואילו ברכב רגיל נידרש לחנות בקרבת כביש 10 וללכת כרבע שעה ברגל לכל כיוון. הפנייה לאתר אינה משולטת, ולכן נמדוד 3.5 ק"מ בכביש, ונזהה דרך עפר הפונה מזרחה (ייתכן כי רכבי שטח יסמנו לנו את המקום, אך אין לסמוך על כך). נרד בזהירות מכביש 10, ואם באנו ברכב רגיל נחנה לצד דרך העפר (לא בשולי כביש 10). נמשיך ישר בדרך העפר לעבר מורדות ההרים, ובין מחשופי הקירטון הבהירים נזהה את פתחו הנסתר של בור המים. הירידה לבור נעשית בסולם רעוע שגובהו מטרים אחדים, וכאשר מפלס המים גבוה יש צורך בשחייה (אין לראות בתיאור משום המלצה להיכנס למקום).

בין אם ביקרנו בבור הסבחה ובין אם לאו, נמשיך דרומה לאורך הכביש, דרך עמק שחרון. לפנינו מתנשא רכס הררי בולט העונה לשם "שלוחת קדש ברנע". שלוחה זו, המתנשאת לרום כ- 670 מ', נמשכת לכיוון דרום-מערב אל מעבר לגבול, מרחק של כ- 8 ק"מ לאזור עין קודייראת, המזוהה עם קדש ברנע המקראית – נווה מדבר גדול בו ישבו בני ישראל ימים רבים במהלך נדודיהם בסיני. הכביש מטפס בפיתולים לעבר השלוחה, ולקראת סוף העלייה נגיע אל מצפור שלוחת קדש ברנע. התצפית המסודרת (כולל סככת הצללה) הינה לכיוון צפון – עמק שחרון בו נסענו, הגבעות שממזרח לו ומרחבי סיני שממערב. בפרט ראויים לציון ג'בל א-צבחה ורחוק יותר ג'בל חלאל – אחד ההרים הגבוהים בצפון סיני, בו נמצא מכתש דומה למכתשי הנגב, כמו גם ריכוז של העץ ערער אדום, שאינו גדל אצלנו. מעט ממזרח למצפור, מתחברת לכביש דרך הפטרולים הישנה – "דרך יאיר", ע"ש מפקד סיירת הצנחנים, יאיר פלד ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם בדווים בנחל סרפד (מדרום-מזרח אלינו) בשנת 1959.

הכביש חוצה את שלוחת קדש ברנע (ללא תצפית לעבר קדש ברנע עצמה) ויורד בתלילות לעבר רמה גדולה ונמוכה מהרכסים שבקרבתה – רמת ברנע. בקטע זה שב הכביש ונצמד לגדר המערכת. בסופה של רמת ברנע, ניכנס אל שמורת הר הנגב ונטפס בתלילות כ- 230 מ' בגובה, אל הר הנגב הגבוה. לפני סוף העלייה, נגיע אל מצפור הר חורשה. מצפור זה ממוקם בקרבת עיקול גדול בכביש, ובכניסה אליו הוסדר מגרש חנייה (ובו מספר סלעים, המחייבים זהירות ברכב פרטי נמוך). גרם מדרגות קצר עולה לעבר קצה השלוחה. מכאן נוכל לצפות צפונה לעבר שלוחת קדש ברנע, וצפון-מזרחה לעבר רמת ברנע והר חמרן – כמו גם מערבה למרחבי סיני. כחמישה ק"מ דרומית-מערבית לנו נובע מעיין בשם "עין קדיס", וייתכן שהוא שומר על שמה של קדש ברנע, אלא שזהו מעיין קטן שאינו תואם לסיפורי התנ"ך על נווה מדבר גדול כפי שקיים בעין קודייראת. נמשיך בנסיעה ונחלוף על פני בסיס צבאי בהר חורשה, ואחריו נחצה את הר חורשה. למרות השם, מדובר למעשה על רמה כמעט שטוחה, צרה וארוכה שגובהה כ- 900 מ'.

במרחק 11 ק"מ דרומית למצפור הר חורשה, ומעט מדרום לאבן גבול 47, (ודרומית לתמרור ק"מ 46), נמצאת אנדרטה לזכרם של סרן אורי סלומון ופרח הטייס טל צורי (מצפור הפוגה). ב- 15 בפברואר 1980 יצאו השניים לטיסת אימון בהר הנגב. לנוכח מזג האוויר המעונן, הפסיק סלומון את האימון אך בדרך חזרה לשדה התעופה, פגע המטוס ברכס ההררי והשניים נהרגו. באנדרטה משולבים חלקי המטוס שהתרסק. לא הוסדרה כאן תצפית מסודרת, אך המבט מערבה ודרומה מרשים. בדרום בולט הר גבוה – ג'בל עריף א-נקה, גם בו (כמו בג'בל חלאל) נמצא מכתש. מומלץ לעצור לתצפית נוספת כמה מאות מטרים מדרום לאנדרטה, שכן הנוף מרשים עוד יותר. כ- 55.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הר חריף. הר חריף מתנשא לרום כ- 1000 מ' ובפסגתו בסיס צבאי. סביב הבסיס אותרו שרידים פרהיסטוריים רבים. לצד הבסיס נגיע למחסום צה"ל. אם יש לנו זמן ומספיק דלק, ניתן להמשיך מכאן דרומה לעבר עין המערה והר שגיא (הנמצא 30 ק"מ דרומה), אחרת – מומלץ להמשיך ישר בכביש 171, מרחק כ- 35 ק"מ לצומת הרוחות וקרוב ל- 40 ק"מ לתחנת הדלק הקרובה ביותר, במצפה רמון. בדרך, ניתן לסטות למסלולי הטיול בבורות לוץ ובהר רמון.

נסיעה מהר חריף ודרומה

במידה והחלטנו להמשיך דרומה, יש לנו מספר נקודות עניין. הקטע בין הר חריף לרמות שגיא נבדק באפריל 2017:

חמישה ק"מ דרומית לצומת הר חריף, נחצה את ערוצו העמוק של נחל לוץ, מהגדולים בנחלי הר הנגב. יובלי הנחל יורדים מאזור הר רמון ומעבר ערוד, והוא ממשיך מערבה לעבר סיני.

עוד חמישה ק"מ, נחלוף לצד אנדרטה לזכרו של סמ"ר ירון מאיה שנפל כאן בתאונת דרכים. מכאן נמשיך ארבעה ק"מ נוספים ונגיע אל עין המערה. זהו המעיין היחיד בצידו הישראלי של הר הנגב. המעיין נבע בעבר בתוך מערה ובה מעבר צר המחייב צלילה כדי להגיע לחדר הפנימי. בשל בעיות בטיחות, נסתמה המערה, אך זו עדיין נקודה עשירה בצמחייה ומזמינה לעצירה קצרה.

מעין המערה נמשיך עם הכביש עוד 15 ק"מ בנופים הרריים, ונעפיל אל הר שגיא המתנשא לגובה 976 מ' וממנו תצפיות נוף נרחבות. ההר עצמו שטוח לחלוטין ובתחומיו בסיס צבאי. למטיילים הוסדרה נקודת תצפית לכיוון מזרח, הצופה לעבר הר עריף.

בהנחה ומטיילים ברכב רגיל, מומלץ לחזור מנקודה זו לצומת חריף בואכה מצפה רמון, או להמשיך כבר ברצף עד צומת סיירים ואילת (יש לזכור כי אין תחנות דלק לאורך הדרך עד אילת).

אם נמשיך מהר שגיא דרומה, נצא מהר הנגב אל מדבר פארן - הרמות והמישורים הגדולים באגן נחל פארן, גדול נחלי הנגב. עשרה ק"מ דרומית להר שגיא, מסתעפת דרך ג'יפים לעבר הר כרכום, הדרומי בהרי הנגב ומפורסם בזכות ציורי הסלע ושרידי הפולחן הרבים שבו. עוד כמה ק"מ דרומה מסתעפת דרך ג'יפים נוספת אל "הקניון הלבן" בנחל שגיא - גב מים יפהפה המתמלא לאחר שטפונות. הכביש ממשיך הלאה דרך רמות שגיא, חוצה את נחל פארן ומישורי פארן, ולבסוף חובר לכביש 12 בצומת סיירים - מרחק 70 ק"מ דרומית להר שגיא.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

באזור בורות לוץ יש פריחה מגוונת במהלך השנה, ובפרט בחודשים מרץ-אפריל בשנים גשומות.
באזור רמות שגיא פורחת בסוף האביב (אפריל-מאי) חוטמית משורטטת, הניכרת בפרחיה הלבנים.

שירותים למטיילים:

חניוני מטיילים מוסדרים בחורשת עזוז - בארותיים ובבורות לוץ.

הערות ואזהרות:

הכביש צר ומפותל ומחייב התאמת המהירות לתנאי הדרך.
לאור הסמיכות לגבול, ייתכנו מגבלות בטחוניות. בפרט, אין לרדת מהכביש לכיוון דרך המערכת, ומומלץ להכין תוכנית חלופית למקרה של סגירה פתאומית של הכביש לאזרחים ללא התרעה מוקדמת.
בחניונים באזור זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.
בשל מיעוט תחנות הדלק באזור, יש להתארגן בהתאם ולהגיע עם מיכל דלק מלא או כמעט מלא. תחנות הדלק הפעילות הקרובות ביותר הן בצומת טללים ובמצפה רמון. תחנת הדלק בצומת קציעות נפתחה מחדש בנובמבר 2018.

הצעות טיול בסביבת כביש 10:

בורות לוץ וראש אלות

גן לאומי ניצנה

חמוקי ניצנה

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

לניצנה ולגבול המערבי – יעקב עיני, עזרא אוריון.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
 <meta name="keywords" content="כביש 10, כביש הגבול המערבי, טיול רכוב בכרמל"></meta>
 <meta name="description" content="כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני."></meta>
 {{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בהר הנגב]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=30.681882, 34.499128
+|Display map=yes
+|Tags=דרך נופית, מדבר, מומלץ האתר, אנדרטאות, מתקשים בהליכה
 |סקירה= כביש 10 (כביש הגבול המערבי) – טיול רכוב אל מול נופי סיני.
-|תמונה=road721_1.jpg
+|תמונה=road10_1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
-|מקום_הצילום=תצפית מחוות משמר הכרמל לכביש 721
+|מקום_הצילום=תצפית מעמק שחרון לשלוחת קדש ברנע
 |תאריך_הצילום=22/10/16
 |אזור=הר הנגב
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 |כניסה=חינם
 |תאריך_ביצוע_מסלול=22/10/2016
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/12/2016
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=12/12/2020
 |1=[[בורות לוץ וראש אלות]]
 |2=[[גן לאומי ניצנה]]
@@ שורה 32: / שורה 34: @@
 |10=[[גן לאומי עבדת]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:road721_2.jpg|left|thumb|200px|מערת הקבורה בחורבת רקית, 2015]]
+[[תמונה:road10_2.jpg|left|thumb|200px|בור הסבחה]]
 <b>
-כביש 10 – "כביש הגבול המערבי", נסלל עם הנסיגה מסיני, בשנים 1983-1982. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל, החולף בנופי מדבר מרהיבים, ובפרט חלקו התיכון בתחום [[שמורת הר הנגב]]. הנסיעה בכביש מפגישה את המטיילים עם תצפיות מרשימות, הן להר הנגב והן לעבר סיני. במשך שנים ארוכות, הוטלו מגבלות בטחוניות על הנסיעה בכביש בגלל הסמיכות לגבול. בסוכות ובחנוכה תשע"ז, נפתח הכביש לתנועה אזרחית בשעות היום (07:00-17:00), בקטע שבין עזוז לצומת סיירים (החלק הדרומי יותר – כביש 12 – פתוח לתנועה אזרחית ללא הגבלה) ואנו מקווים שפתיחתו של הכביש למטיילים תהפוך לשגרתית.
+כביש 10 – "כביש הגבול המערבי", נסלל עם הנסיגה מסיני, בשנים 1983-1982. זהו אחד הכבישים הארוכים בישראל, החולף בנופי מדבר מרהיבים, ובפרט חלקו התיכון בתחום [[שמורת הר הנגב]]. הנסיעה בכביש מפגישה את המטיילים עם תצפיות מרשימות, הן להר הנגב והן לעבר סיני. במשך שנים ארוכות, הוטלו מגבלות בטחוניות על הנסיעה בכביש בגלל הסמיכות לגבול. החל מחגי תשע"ז (סוכות, חנוכה ופסח), נפתח הכביש לתנועה אזרחית בחגים בשעות היום (07:00-17:00), בקטע שבין עזוז לצומת סיירים (החלק הדרומי יותר – כביש 12 – פתוח לתנועה אזרחית ללא הגבלה) ואנו מקווים שפתיחתו של הכביש למטיילים תהפוך לשגרתית.
-בשלב זה, מתואר כאן חלקו של הכביש בין עזוז ובין צומת הר חריף, ובעתיד תינתן התייחסות גם לאתרים דרומיים יותר.
+בשלב זה, מתואר כאן חלקו של הכביש בין עזוז ובין רמות שגיא, ובעתיד תינתן התייחסות גם לאתרים דרומיים יותר.
+חלקו של המסלול בין ניצנה להר חריף נבדק לאחרונה בדצמבר 2020, והחלק בין הר חריף לרמות שגיא נבדק בדצמבר 2019.
+החל ממרץ 2021, ניתן לקבל פרטים על תאריכי פתיחת הכביש באתר http://www.kvish10.com/ .
 </b>
 |איך_להגיע=
-המסלול הינו מסלול רכוב.
+המסלול הינו מסלול רכוב, המיועד לכל רכב (למעט הגישה לבור הסבחה, המיועדת לרכב שטח).
-תחילת המסלול בצומת ניצנה בכביש 211, מרחק 37.5 ק"מ מצומת טללים (בה נמצאת תחנת הדלק האחרונה לפני הכניסה למסלול) וכ- 70 ק"מ דרומית לעיר באר שבע.
-בצומת ניצנה נפנה שמאלה (דרומה), נחלוף על פני קהיליית החינוך ניצנה , נתעקל סביב [[גן לאומי ניצנה]] ונעבור גם את מגדל המים הציורי של תחנת הרכבת הטורקית בניצנה. לאחר 11.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הכניסה לעזוז. בנקודה זו הכביש מתפצל לשני סעיפים, ואנו נבחר את הסעיף הימני שבהם. המשך המסלול מתואר בפירוט בגוף המסלול.
+תחילת המסלול הינה בצומת ניצנה בכביש 211, מרחק 37.5 ק"מ מצומת טללים (בה נמצאת תחנת הדלק האחרונה לפני הכניסה למסלול) וכ- 70 ק"מ דרומית לעיר באר שבע.
-וייז: עזוז.
+בצומת ניצנה נפנה שמאלה (דרומה), נחלוף על פני קהיליית החינוך ניצנה , נתעקל סביב [[גן לאומי ניצנה]]. נפנה לפי השילוט לעבר [[חמוקי ניצנה]]. מכאן הכניסה לכביש 10 החל מדצמבר 2020 (בשנים קודמות, הכניסה לכביש הייתה מעזוז, כך שהנסיעה בכביש 10 התארכה ב- 11.5 ק"מ). בנקודה זו נמצא מחסום צה"ל, כאשר מעט מצפון למחסום נמצא מצפור לזכר רא"ל חיים בר-לב. המשך המסלול מתואר בפירוט בגוף המסלול.
-מצומת ניצנה 11.6 ק"מ לצומת עזוז
-.5 – מסעף חורשת בארותיים
+וייז: חמוקי ניצנה.
-.8 – מפגש כביש 10
-.4 – כביש נצמד לגבול בעמק שחרון
-– מצפור שלוחת קדש ברנע
-.5 – מצפור הר חורשה
-.5 - אנדרטה
-.5 – צומת חריף
-+ 34 – צומת הרוחות
-(כ- 40 מצומת חריף למצפה רמון)
 |אורך המסלול=כ- 130 ק"מ מצומת טללים לצומת הרוחות.
 |משך המסלול=5-3 שעות.
 |טיפוס מצטבר=המסלול רכוב.
-|מפה=road721.gif
+|מפה=road10.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:etzba_ridge5.jpg|left|thumb|200px|חניון פיתחת נחל אורן, 2012]]
+[[תמונה:road10_3.jpg|left|thumb|200px|תצפית שלוחת קדש ברנע]]
-מעט לאחר מזלג הדרכים בכניסה לעזוז, ניכנס ל'''חפיר''' של מסילת הרכבת הטורקית, ומייד אחריו נעבור בגשר צר מעל לאפיק נחל עזוז. לאחר הגשר, יש הסתעפות ימינה לאתר נופש קטן. ניתן לעצור כאן ולהתרשם מהגשר הטורקי, שהוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה.
+[[תמונה:road10_4.jpg|left|thumb|200px|מצפור הר חורשה]]
-נמשיך בכביש, ולאחר 250 מ' מסתעף כביש צדדי ימינה לעבר [[חורשת עזוז – בארותיים]] – חורשה גדולה ומרשימה בנחל עזוז, בתחומיה שתי בארות עתיקות (רק אחת מהן גלויה כיום בשטח). למי שטרם ביקר כאן, מומלץ לבקר בחורשה לפני שנמשיך הלאה.
+[[תמונה:road10_5.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הטייסים בהר חריף]]
+[[תמונה:road10_6.jpg|left|thumb|200px|תצפית מהר חריף לג'בל עריף א-נאקה]]
+לאחר שנעבור את '''מחסום צה"ל''' במפגש עם כביש 10, נפנה שמאלה ונתקדם דרומה כאשר ממערב לנו נמתחת גדר הגבול החדשה עם מצרים. נעבור למרגלות גבעת הגר ונמשיך דרומה. משמאלנו מוצב צבאי קטן בפסגתה של גבעת סלעית. באזור זה וממערב לו, היו "משלטי הצבחה" - משלטים שנתפסו ע"י המצרים בשטח המפורז של ניצנה, ושוחררו בידי ישראל במבצע "הר געש" בשנת 1955.
-הכביש הסלול הופך לדרך עפר עבירה לכל רכב (אך מכתיבה נסיעה זהירה), ולאחר כ- 3.5 ק"מ (16 ק"מ מצומת ניצנה) נגיע למחסום צה"ל במפגש עם כביש 10.כאן נפנה שמאלה ונתקדם דרומה כאשר ממערב לנו נמתחת גדר הגבול החדשה עם מצרים. משמאלנו מוצב צבאי קטן בפסגתה של גבעת סלעית.
+יעדנו הקרוב נמצא 14 ק"מ דרומית למחסום – '''בור הסבחה'''. זהו בור מים עתיק האוגר מים רוב ימות השנה, והנמצא במרחק כ- 800 מ' ממזרח לכביש הגבול עצמו. ברכב שטח, נוכל להגיע עד לבור עצמו, ואילו ברכב רגיל נידרש לחנות בקרבת כביש 10 וללכת כרבע שעה ברגל לכל כיוון.
-יעדנו הקרוב נמצא 3.5 ק"מ דרומית למחסום – '''בור הסבחה'''. זהו בור מים עתיק האוגר מים רוב ימות השנה, והנמצא במרחק כ- 800 מ' ממזרח לכביש הגבול עצמו. ברכב שטח, נוכל להגיע עד לבור עצמו, ואילו ברכב רגיל נידרש לחנות בקרבת כביש 10 וללכת כרבע שעה ברגל לכל כיוון.
 הפנייה לאתר אינה משולטת, ולכן נמדוד 3.5 ק"מ בכביש, ונזהה דרך עפר הפונה מזרחה (ייתכן כי רכבי שטח יסמנו לנו את המקום, אך אין לסמוך על כך). נרד בזהירות מכביש 10, ואם באנו ברכב רגיל נחנה לצד דרך העפר (לא בשולי כביש 10). נמשיך ישר בדרך העפר לעבר מורדות ההרים, ובין מחשופי הקירטון הבהירים נזהה את פתחו הנסתר של בור המים. הירידה לבור נעשית בסולם רעוע שגובהו מטרים אחדים, וכאשר מפלס המים גבוה יש צורך בשחייה (אין לראות בתיאור משום המלצה להיכנס למקום).
-בין אם ביקרנו בבור הסבחה ובין אם לאו, נמשיך דרומה לאורך הכביש, דרך עמק שחרון. לפנינו מתנשא רכס הררי בולט העונה לשם "שלוחת קדש ברנע". שלוחה זו, המתנשאת לרום כ- 670 מ', נמשכת לכיוון דרום-מערב אל מעבר לגבול, מרחק של כ- 8 ק"מ לאזור עין קודייראת, המזוהה עם קדש ברנע המקראית – נווה מדבר גדול בו ישבו בני ישראל ימים רבים במהלך נדודיהם בסיני. הכביש מטפס בפיתולים לעבר השלוחה, ולקראת סוף העלייה נגיע אל '''מצפור שלוחת קדש ברנע'''. התצפית המסודרת הינה לכיוון צפון – עמק שחרון בו נסענו, הגבעות שממזרח לו ומרחבי סיני שממערב. בפרט ראויים לציון ג'בל א-צבחה ורחוק יותר ג'בל חלאל – אחד ההרים הגבוהים בצפון סיני, בו נמצא מכתש דומה למכתשי הנגב, כמו גם ריכוז של העץ ערער אדום, שאינו גדל אצלנו. מעט ממזרח למצפור, מתחברת לכביש דרך הפטרולים הישנה – "דרך יאיר", ע"ש מפקד סיירת הצנחנים, יאיר פלד ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם בדווים בנחל סרפד (מדרום-מזרח אלינו) בשנת 1959.
-הכביש חוצה את שלוחת קדש ברנע (ללא תצפית לעבר קדש ברנע עצמה) ויורד בתלילות לעבר רמה גדולה ונמוכה מהרכסים שבקרבתה – רמת ברנע. בקטע זה שב הכביש ונצמד לגדר המערכת. בסופה של רמת ברנע, ניכנס אל [[שמורת הר הנגב]] ונטפס בתלילות כ- 230 מ' בגובה, אל הר הנגב הגבוה. לפני סוף העלייה, נגיע אל '''מצפור הר חורשה'''. מצפור זה ממוקם בקרבת עיקול גדול בכביש, ובכניסה אליו הוסדר מגרש חנייה (ובו מספר סלעים, המחייבים זהירות ברכב פרטי נמוך). גרם מדרגות קצר עולה לעבר קצה השלוחה. מכאן נוכל לצפות צפונה לעבר שלוחת קדש ברנע, וצפון-מזרחה לעבר רמת ברנע והר חמרן – כמו גם מערבה למרחבי סיני. כחמישה ק"מ דרומית-מערבית לנו נובע מעיין בשם "עין קדיס", וייתכן שהוא שומר על שמה של קדש ברנע, אלא שזהו מעיין קטן שאינו תואם לסיפורי התנ"ך על נווה מדבר גדול כפי שקיים בעין קודייראת. נמשיך בנסיעה ונחלוף על פני בסיס צבאי בהר חורשה, ואחריו נחצה את הר חורשה. למרות השם, מדובר למעשה על רמה כמעט שטוחה, צרה וארוכה שגובהה כ- 900 מ'. במרחק 11 ק"מ דרומית למצפור הר חורשה, ומעט מדרום לאבן גבול 47, נמצאת '''אנדרטה''' לזכרם של סרן אורי סלומון ופרח הטייס טל צורי. ב- 15 בפברואר 1980 יצאו השניים לטיסת אימון בהר הנגב. לנוכח מזג האוויר המעונן, הפסיק סלומון את האימון אך בדרך חזרה לשדה התעופה, פגע המטוס ברכס ההררי והשניים נהרגו. באנדרטה משולבים חלקי המטוס שהתרסק. לא הוסדרה כאן תצפית מסודרת, אך המבט מערבה ודרומה מרשים. בדרום בולט הר גבוה – ג'בל עריף א-נקה, גם בו (כמו בג'בל חלאל) נמצא מכתש.
+בין אם ביקרנו בבור הסבחה ובין אם לאו, נמשיך דרומה לאורך הכביש, דרך עמק שחרון. לפנינו מתנשא רכס הררי בולט העונה לשם "שלוחת קדש ברנע". שלוחה זו, המתנשאת לרום כ- 670 מ', נמשכת לכיוון דרום-מערב אל מעבר לגבול, מרחק של כ- 8 ק"מ לאזור עין קודייראת, המזוהה עם קדש ברנע המקראית – נווה מדבר גדול בו ישבו בני ישראל ימים רבים במהלך נדודיהם בסיני. הכביש מטפס בפיתולים לעבר השלוחה, ולקראת סוף העלייה נגיע אל '''מצפור שלוחת קדש ברנע'''. התצפית המסודרת (כולל סככת הצללה) הינה לכיוון צפון – עמק שחרון בו נסענו, הגבעות שממזרח לו ומרחבי סיני שממערב. בפרט ראויים לציון ג'בל א-צבחה ורחוק יותר ג'בל חלאל – אחד ההרים הגבוהים בצפון סיני, בו נמצא מכתש דומה למכתשי הנגב, כמו גם ריכוז של העץ ערער אדום, שאינו גדל אצלנו. מעט ממזרח למצפור, מתחברת לכביש דרך הפטרולים הישנה – "דרך יאיר", ע"ש מפקד סיירת הצנחנים, יאיר פלד ז"ל, שנהרג בהיתקלות עם בדווים בנחל סרפד (מדרום-מזרח אלינו) בשנת 1959.
+הכביש חוצה את שלוחת קדש ברנע (ללא תצפית לעבר קדש ברנע עצמה) ויורד בתלילות לעבר רמה גדולה ונמוכה מהרכסים שבקרבתה – רמת ברנע. בקטע זה שב הכביש ונצמד לגדר המערכת. בסופה של רמת ברנע, ניכנס אל [[שמורת הר הנגב]] ונטפס בתלילות כ- 230 מ' בגובה, אל הר הנגב הגבוה. לפני סוף העלייה, נגיע אל '''מצפור הר חורשה'''. מצפור זה ממוקם בקרבת עיקול גדול בכביש, ובכניסה אליו הוסדר מגרש חנייה (ובו מספר סלעים, המחייבים זהירות ברכב פרטי נמוך). גרם מדרגות קצר עולה לעבר קצה השלוחה. מכאן נוכל לצפות צפונה לעבר שלוחת קדש ברנע, וצפון-מזרחה לעבר רמת ברנע והר חמרן – כמו גם מערבה למרחבי סיני. כחמישה ק"מ דרומית-מערבית לנו נובע מעיין בשם "עין קדיס", וייתכן שהוא שומר על שמה של קדש ברנע, אלא שזהו מעיין קטן שאינו תואם לסיפורי התנ"ך על נווה מדבר גדול כפי שקיים בעין קודייראת. נמשיך בנסיעה ונחלוף על פני בסיס צבאי בהר חורשה, ואחריו נחצה את הר חורשה. למרות השם, מדובר למעשה על רמה כמעט שטוחה, צרה וארוכה שגובהה כ- 900 מ'.
+במרחק 11 ק"מ דרומית למצפור הר חורשה, ומעט מדרום לאבן גבול 47, (ודרומית לתמרור ק"מ 46), נמצאת '''אנדרטה''' לזכרם של סרן אורי סלומון ופרח הטייס טל צורי ('''מצפור הפוגה'''). ב- 15 בפברואר 1980 יצאו השניים לטיסת אימון בהר הנגב. לנוכח מזג האוויר המעונן, הפסיק סלומון את האימון אך בדרך חזרה לשדה התעופה, פגע המטוס ברכס ההררי והשניים נהרגו. באנדרטה משולבים חלקי המטוס שהתרסק. לא הוסדרה כאן תצפית מסודרת, אך המבט מערבה ודרומה מרשים. בדרום בולט הר גבוה – ג'בל עריף א-נקה, גם בו (כמו בג'בל חלאל) נמצא מכתש.
 מומלץ לעצור לתצפית נוספת כמה מאות מטרים מדרום לאנדרטה, שכן הנוף מרשים עוד יותר.
 כ- 55.5 ק"מ מצומת ניצנה, נגיע לצומת הר חריף. הר חריף מתנשא לרום כ- 1000 מ' ובפסגתו בסיס צבאי. סביב הבסיס אותרו שרידים פרהיסטוריים רבים. לצד הבסיס נגיע למחסום צה"ל.
-אם יש לנו זמן ומספיק דלק, ניתן להמשיך מכאן דרומה לעבר עין המערה והר שגיא, אחרת – מומלץ להמשיך ישר בכביש 171, מרחק כ- 35 ק"מ לצומת הרוחות וקרוב ל- 40 ק"מ לתחנת הדלק הקרובה ביותר, במצפה רמון. בדרך, ניתן לסטות למסלולי הטיול ב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]] וב[[הר רמון]].
+אם יש לנו זמן ומספיק דלק, ניתן להמשיך מכאן דרומה לעבר עין המערה והר שגיא (הנמצא 30 ק"מ דרומה), אחרת – מומלץ להמשיך ישר בכביש 171, מרחק כ- 35 ק"מ לצומת הרוחות וקרוב ל- 40 ק"מ לתחנת הדלק הקרובה ביותר, במצפה רמון. בדרך, ניתן לסטות למסלולי הטיול ב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]] וב[[הר רמון]].
+'''נסיעה מהר חריף ודרומה'''
+במידה והחלטנו להמשיך דרומה, יש לנו מספר נקודות עניין. הקטע בין הר חריף לרמות שגיא נבדק באפריל 2017:
+חמישה ק"מ דרומית לצומת הר חריף, נחצה את ערוצו העמוק של נחל לוץ, מהגדולים בנחלי הר הנגב. יובלי הנחל יורדים מאזור הר רמון ומעבר ערוד, והוא ממשיך מערבה לעבר סיני.
+עוד חמישה ק"מ, נחלוף לצד אנדרטה לזכרו של סמ"ר ירון מאיה שנפל כאן בתאונת דרכים. מכאן נמשיך ארבעה ק"מ נוספים ונגיע אל '''עין המערה'''. זהו המעיין היחיד בצידו הישראלי של הר הנגב. המעיין נבע בעבר בתוך מערה ובה מעבר צר המחייב צלילה כדי להגיע לחדר הפנימי. בשל בעיות בטיחות, נסתמה המערה, אך זו עדיין נקודה עשירה בצמחייה ומזמינה לעצירה קצרה.
+מעין המערה נמשיך עם הכביש עוד 15 ק"מ בנופים הרריים, ונעפיל אל הר שגיא המתנשא לגובה 976 מ' וממנו תצפיות נוף נרחבות. ההר עצמו שטוח לחלוטין ובתחומיו בסיס צבאי. למטיילים הוסדרה נקודת תצפית לכיוון מזרח, הצופה לעבר הר עריף.
+בהנחה ומטיילים ברכב רגיל, מומלץ לחזור מנקודה זו לצומת חריף בואכה מצפה רמון, או להמשיך כבר ברצף עד צומת סיירים ואילת (יש לזכור כי אין תחנות דלק לאורך הדרך עד אילת).
+אם נמשיך מהר שגיא דרומה, נצא מהר הנגב אל מדבר פארן - הרמות והמישורים הגדולים באגן נחל פארן, גדול נחלי הנגב. עשרה ק"מ דרומית להר שגיא, מסתעפת דרך ג'יפים לעבר הר כרכום, הדרומי בהרי הנגב ומפורסם בזכות ציורי הסלע ושרידי הפולחן הרבים שבו. עוד כמה ק"מ דרומה מסתעפת דרך ג'יפים נוספת אל "הקניון הלבן" בנחל שגיא - גב מים יפהפה המתמלא לאחר שטפונות. הכביש ממשיך הלאה דרך רמות שגיא, חוצה את נחל פארן ומישורי פארן, ולבסוף חובר לכביש 12 בצומת סיירים - מרחק 70 ק"מ דרומית להר שגיא.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 * באזור [[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]] יש פריחה מגוונת במהלך השנה, ובפרט בחודשים מרץ-אפריל בשנים גשומות.
+* באזור רמות שגיא פורחת בסוף האביב (אפריל-מאי) חוטמית משורטטת, הניכרת בפרחיה הלבנים.
 |שירותים למטיילים=
-חניוני מטיילים מוסדרים ב[[חורשת עזוז – בארותיים]] וב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]].
+חניוני מטיילים מוסדרים ב[[חורשת עזוז - בארותיים]] וב[[בורות לוץ וראש אלות|בורות לוץ]].
 |הערות ואזהרות=
@@ שורה 80: / שורה 99: @@
 * לאור הסמיכות לגבול, ייתכנו מגבלות בטחוניות. בפרט, אין לרדת מהכביש לכיוון דרך המערכת, ומומלץ להכין תוכנית חלופית למקרה של סגירה פתאומית של הכביש לאזרחים ללא התרעה מוקדמת.
 * בחניונים באזור זה קיימת סכנת פריצה לכלי רכב המושארים בשטח ללא השגחה. מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב.
+* בשל מיעוט תחנות הדלק באזור, יש להתארגן בהתאם ולהגיע עם מיכל דלק מלא או כמעט מלא. תחנות הדלק הפעילות הקרובות ביותר הן בצומת טללים ובמצפה רמון. תחנת הדלק בצומת קציעות נפתחה מחדש בנובמבר 2018.
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
@@ שורה 86: / שורה 106: @@
 |הצעות טיול בסביבה=
 {{3טורים|
-{{ת|mishmar_hacarmel1.jpg|בורות לוץ וראש אלות}}
+{{ת|lotz_pits1.jpg|בורות לוץ וראש אלות}}
 '''[[בורות לוץ וראש אלות]]'''
 |
-{{ת|wadi_nesher1.jpg|גן לאומי ניצנה}}
+{{ת|nitzana.jpg|גן לאומי ניצנה}}
 '''[[גן לאומי ניצנה]]'''
 |
-{{ת|forty_cliff.jpg|חמוקי ניצנה}}
+{{ת|hamukey_nitzana.jpg|חמוקי ניצנה}}
-'''[[חמוקי ניצנה '''
+'''[[חמוקי ניצנה]]'''
 }}
 }}
+[[קטגוריה:הר הנגב]][[קטגוריה:חבל ניצנה]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך