הבדלים בין גרסאות בדף "חבצלת קטנת-פרחים"
מתוך iNature
(דף חדש: {{צומח |קבוצה=מכוסי הזרע |מחלקה=חד-פסיגיים |שם מדעי=Pancratium parviflorum Delile |אזורי תפוצה=החבל הים-תיכוני |עונת פ...) |
|||
(18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{ | + | <meta name="keywords" content="חבצלת קטנת פרחים, חבצלת קטנת-פרחים"></meta> |
+ | <meta name="description" content="חבצלת קטנת-פרחים - הנפוצה בחבצלות ישראל גדלה בנופי טרשים בחבל הים-תיכוני."></meta> | ||
+ | {{צמח | ||
|קבוצה=מכוסי הזרע | |קבוצה=מכוסי הזרע | ||
|מחלקה=חד-פסיגיים | |מחלקה=חד-פסיגיים | ||
+ | |משפחה=נרקיסיים | ||
|שם מדעי=Pancratium parviflorum Delile | |שם מדעי=Pancratium parviflorum Delile | ||
|אזורי תפוצה=החבל הים-תיכוני | |אזורי תפוצה=החבל הים-תיכוני | ||
שורה 9: | שורה 12: | ||
|שכיחות=מצוי | |שכיחות=מצוי | ||
|שם הצלם=עמית מנדלסון | |שם הצלם=עמית מנדלסון | ||
− | |תאור תמונה= | + | |תאור תמונה=חבצלת קטנת-פרחים |
− | |תאריך צילום= | + | |מקום הצילום=ליד מנזר לטרון |
− | + | |תאריך צילום=16/9/2005 | |
− | + | |רקע= | |
− | *מין החבצלת הנפוץ בישראל, והיחיד הגדל בשדרת ההר המרכזית והצפונית. | + | [[תמונה:kisra_rocks_park3.jpg|left|thumb|200px|פריחת חבצלות בפארק הסלעים בכיסרא, 2014]] |
+ | *זהו מין החבצלת הנפוץ בישראל, והיחיד הגדל בשדרת ההר המרכזית והצפונית. רוב הבוטנאים מפרידים כיום את המין הזה מהסוג חבצלת לסוג אחר, ושמו הרשמי "שונמך" ל"בת-חבצלת קטנת-פרחים". | ||
*פריחת המין מקדימה את העלים, ובאזורים מסויימים הוא יוצר ריכוזי פריחה מרשימים. | *פריחת המין מקדימה את העלים, ובאזורים מסויימים הוא יוצר ריכוזי פריחה מרשימים. | ||
+ | *הפרחים קטנים יחסית לפרחי חבצלת החוף. | ||
+ | *מחוץ לעונת הפריחה, הצמח קל לזיהוי בעליו הירוקים-כהים לאורכם עובר פס לבן. תכונה זו קיימת גם עבור [[כרכום חורפי]], אולם עלי החבצלת גדולים בהרבה. | ||
+ | |בית גידול= | ||
+ | *בתות טרשיות (בפרט מסלע נארי בשפלה), ושטחי כורכר קשה במישור החוף - בשני בתי גידול אלו המין יוצר מרבדי פריחה מרשימים, עם העדפה למקומות מוצלים חלקית. | ||
+ | *טרשים ומצוקים בצל החורש בכרמל ובגליל - באזור זה המין אינו יוצר מרבדי פריחה משמעותיים. | ||
− | + | |אתרי פריחה בולטים= | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
*[[שמורת ביתן אהרן]] | *[[שמורת ביתן אהרן]] | ||
*[[שמורת שער פולג]] | *[[שמורת שער פולג]] | ||
− | *המין נמצא במקומות רבים בשדרת ההר ובשפלה, וריכוזים יפים נמצאים בשביל הכחול מדרום למנזר לטרון ובאזור חורבת שימרה ביער חרובית . | + | *[[פארק הסלעים בכיסרא]] |
+ | *המין נמצא במקומות רבים בשדרת ההר ובשפלה (לרוב בריכוזים קטנים), וריכוזים יפים נמצאים [[מנזר לטרון - מנזר השתקנים|בשביל הכחול מדרום למנזר לטרון]], ב[[יער המגינים]] מדרום-מזרח לכרמי יוסף ובאזור חורבת שימרה ביער חרובית. | ||
+ | |קישורים נוספים= | ||
+ | *[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/282/176.html?hp=1&cat=459 פריחה מקומית] - אורי פרגמן-ספיר, באתר NRG. | ||
+ | }} |
גרסה אחרונה מ־07:44, 25 בספטמבר 2021
דף הבית / צמחי בר בישראל / טיולי פריחה / חבצלת קטנת-פרחים
כרטיס ביקור: חבצלת קטנת-פרחים
- קבוצה:מכוסי הזרע
- מחלקה:חד-פסיגיים
- משפחה:נרקיסיים
- שם מדעי:Pancratium parviflorum Delile
- אזורי תפוצה:החבל הים-תיכוני
- עונת פריחה:ספטמבר - אוקטובר (בעיקר במחצית השנייה של ספטמבר)
- מוגן:כן
- שכיחות:מצוי
חבצלת קטנת-פרחים, ליד מנזר לטרון (עמית מנדלסון, 16/9/2005)
חבצלת קטנת-פרחים
- זהו מין החבצלת הנפוץ בישראל, והיחיד הגדל בשדרת ההר המרכזית והצפונית. רוב הבוטנאים מפרידים כיום את המין הזה מהסוג חבצלת לסוג אחר, ושמו הרשמי "שונמך" ל"בת-חבצלת קטנת-פרחים".
- פריחת המין מקדימה את העלים, ובאזורים מסויימים הוא יוצר ריכוזי פריחה מרשימים.
- הפרחים קטנים יחסית לפרחי חבצלת החוף.
- מחוץ לעונת הפריחה, הצמח קל לזיהוי בעליו הירוקים-כהים לאורכם עובר פס לבן. תכונה זו קיימת גם עבור כרכום חורפי, אולם עלי החבצלת גדולים בהרבה.
בית גידול
- בתות טרשיות (בפרט מסלע נארי בשפלה), ושטחי כורכר קשה במישור החוף - בשני בתי גידול אלו המין יוצר מרבדי פריחה מרשימים, עם העדפה למקומות מוצלים חלקית.
- טרשים ומצוקים בצל החורש בכרמל ובגליל - באזור זה המין אינו יוצר מרבדי פריחה משמעותיים.
אתרי פריחה בולטים:
- שמורת ביתן אהרן
- שמורת שער פולג
- פארק הסלעים בכיסרא
- המין נמצא במקומות רבים בשדרת ההר ובשפלה (לרוב בריכוזים קטנים), וריכוזים יפים נמצאים בשביל הכחול מדרום למנזר לטרון, ביער המגינים מדרום-מזרח לכרמי יוסף ובאזור חורבת שימרה ביער חרובית.
קישורים נוספים:
- פריחה מקומית - אורי פרגמן-ספיר, באתר NRG.