הבדלים בין גרסאות בדף "נווה מגן"

גרסה אחרונה מ־09:31, 5 ביולי 2024

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בשרון / נווה מגן

מסלול טיול: נווה מגן

נווה מגן - פרשיות היסטוריות ועצים עתיקים בשכונה ירוקה ברמת השרון.

מסלול טיול
אזור:השרון
מפת סימון שבילים: השרון ומערב השומרון - 7
מיקום: רמת השרון
גישה:רגלית, אופניים
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:3 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:15/1/2016
תאריך ביקור אחרון בשטח:15/1/2016

מגדל המים בנווה מגן, (עמית מנדלסון, 15/1/2016)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מעגלי טיול עירוני תחבורה ציבורית

רקע: נווה מגן

עץ השיזף ברחוב הגפן, ינואר 2016

עץ השקמה ברחוב הסייפן, ינואר 2016

נווה מגן נמנית עם השכונות הראשונות שהוקמו לאנשי צבא קבע בישראל (1955). ליבה של השכונה הוא שיכון אנשי צבא קבע, בתכנון משרד האדריכלים רכטר-זרחי, הכולל את רחוב הרימון וחלקים מרחובות הזית, התאנה, החרוב, הגפן ושבטי ישראל. מרבית בתי השכונה הוקמו כבתים דו-משפחתיים, והבנייה עוטפת שתי גבעות בפסגתן שטחי ציבור (בית הנוער וגן הגפן). בין הדמויות הידועות שהתגוררו בשכונה אלופים בצה"ל כגון רחבעם זאבי, אברהם אדן, עמוס חורב ועזר וייצמן (לימים נשיא המדינה, התגורר בשכונה עד 1980), תא"ל יצחק בן-דב והרמטכ"ל השמיני חיים בר-לב. לצד אנשי הצבא נפגוש בסיורנו עצים עתיקים, תצפית להרי השומרון, סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט הבריטי, ולהבדיל גם פרשיית רצח נשכחת שזיעזעה את המדינה. המעוניינים בכך יוכלו להוסיף גם טיול בשדות שמדרום לכביש 5, בואכה "גבעת הגולגלות"שממזרח למרכז הטניס.

איך להגיע:

נקודת ההתחלה והסיום המומלצת למסלול זה הינה במגרש החנייה שברחוב המאבק בשכונת נווה רסקו ברמת השרון. לבאים מחוץ לעיר, יש להיכנס לרמת השרון במחלף הכפר הירוק, וברמזור הראשון (צומת השופט ד"ר עדי אזר/צומת הראשונים) יש לפנות ימינה לדרך הראשונים. ברמזור השני בדרך הראשונים, נפנה ימינה לרחוב המאבק, ואחרי כ- 200 מ', לצד מסעף רחוב התרבות, נזהה מצד שמאל רחבת חנייה (ניתן לחנות גם ברחובות נוספים באזור).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:3 ק"מ. משך המסלול:2-1 שעות טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.
לחצו על המפה להגדלה

שדרת התותים ברחוב הזית, ינואר 2016

השדות ב"רצועת הנופש", ינואר 2016

תצפית מגשר האלופים מזרחה, ינואר 2016

הרחוב בו אנו נמצאים, רחוב המאבק, מנציח את סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט. המושבה רמת השרון הצעירה השתרעה באותם ימים עד לדרך הראשונים בדרום. השטח בו אנו נמצאים כעת נקרא "פרדס מטלון" - פרדס בשטח 250 דונם שהשתייך לסוחר הקרקעות משה מטלון (הקבור בבית הקברות נחלת יצחק), שרכש את האדמה בשנת 1931. עד מהרה, התגלע סכסוך בין מטלון ובין תושבי רמת השרון, שכן מטלון העדיף להסתמך על פועלים זרים, חלקם ערבים וחלקם בוגרי מקווה ישראל - ולא על הפועלים המאורגנים ברמת השרון. לאחר שקדח מטלון באר בפרדסו, והשתחרר מהתלות באספקת מים מהמושבה הסמוכה, הידלדלו הפועלים המקומיים, ולבני המושבה התברר כי מטלון מעסיק פועלים ערבים. לאחר דין ודברים, נטשו הערבים את העבודה בפרדס אולם בראשית פברואר 1933 הגיעה משלחת גדולה של ערבים לעבוד במקום. פרצה קטטה ובעקבותיה נעצרו אנשים משני הצדדים. האירוע חולל סערה ברמת השרון הצעירה, ובעקבות האירוע נדרש מטלון לעבוד רק עם הפועלים המאורגנים מרמת השרון. במהלך מלחמת העולם השנייה נעזב פרדס מטלון, ושרידיו רובם ככולם נמחקו עם הקמת השכונות באזור, ורק שם הרחוב (ואולי גם מספר ברושים בחצרות הבתים הסמוכים) נותר כזכר לאירוע.

בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאת גינה מוזנחת העוטה שלמת טחבים ירוקה בחורף. במפגש רחוב לנפנה שמאלה ומייד נגיע אל עץ השקמה. העץ המרשים הינו אחד העצים המעטים שקדמו להקמתה של רמת השרון (ולקראת סוף הטיול נפגוש עץ נוסף). העץ אינו מתועד בספרים על תולדות העיר, כנראה כיוון שלא היה בתחום היישוב עד למלחמת העצמאות, ויש להניח שנשתל בידי הבדווים משבט אבו קישק בסוף המאה ה- 19 או בראשית המאה ה- 20.

מכאן נמשיך מזרחה ברחוב הסייפן עד לכיכר במפגש רחוב שבטי ישראל, נחצה בזהירות את הכביש ונפנה שמאלה ברחוב שבטי ישראל. ברחוב הראשון - במעלה - נפנה ימינה ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לרחוב מגידו. נמשיך לאורך גדר התוחמת את אזור מגדל המים של נווה מגן. מגדל המים הוקם בשנות ה- 1950, והונצח בסמל העיר רמת השרון. מאחורי מגדל המים נמשיך בשביל צר, לאורך גדר תיכון רוטברג, ונגיע לחורשת אקליפטוסים. כאן נפנה שמאלה ונרד בשביל אספלט עד למפגש עם רחוב נווה רעים.

ברחוב נווה רעים התגוררו שניים מאלופי צה"ל, האלוף אברהם אדן (מפקד גייסות השריון ואלוף פיקוד הדרום) והאלוף רחבעם זאבי (לימים ראש מפלגת "מולדת" ושר התיירות שנרצח בשנת 2001).

נפנה ימינה, נחלוף על פני בית משפחת זאבי ונגיע לרחוב הזית. כאן נפנה שמאלה ונחצה בזהירות את הרחוב לעבר הקתדרה לאומנות, או כפי שנקרא בעבר - "בית הנוער".

בכניסה למתחם נמצאת אנדרטת זיכרון לדוד רשף ז"ל, ראש המועצה השלישי של רמת השרון, ואילו מעבר לכביש נמצא איצטדיון אתלטיקה ומאחוריו התיכון.

בחצר מתחם הקתדרה ניתן היה לפגוש עד לשלהי שנות ה- 1980 מגוון פרחי בר, כולל צבעונים ותורמוס צהוב. כתוצאה מעבודות פיתוח, הושמדה הצמחייה הנדירה והמקום איבד את ייחודו. באזור ניצבת אנדרטה המשלבת עץ אלון שנשתל במקום.

מאחורי הקתדרה נמצא מגרש חנייה קטן. כאן נפנה ימינה ונצעד בשביל צדדי לעבר רחוב שבטי ישראל. נפנה שמאלה, נחצה את הכביש במעבר החצייה ונמשיך שמאלה עד למפגש רחוב התאנה. עתה נפנה ימינה ברחוב התאנה, ונגיע לרחוב הגפן. בשלב זה בוודאי שמנו לב כי שמות הרחובות באזור מנציחים את שבעת המינים.

היישר מולנו נמצא שביל צדדי בין בתי מגורים פרטיים. במרחק עשרות מטרים דרומה, נגיע לעץ שיזף עתיק המתועד במפות מנדטוריות.

מעץ השיזף נשוב לרחוב הגפן. מימין לנו נמצא אי תנועה גדול ובו גן ציבורי מטופח - גן בר-לב לזכרו של הרמטכ"ל השמיני ושר בממשלות ישראל, חיים בר-לב. כיום (2022) אין שילוט הנצחה במקום.

אחרי ביקור אופציונלי בגן, נפנה ברחוב הגפן מערבה, נחלוף על פני ביתה של משפחת בר-לב ועל פני ביתו של האלוף (ולימים נשיא הטכניון) עמוס חורב, ונגיע חזרה לרחוב הזית, לאורכו שדרת עצי תות (כאשר הם בשלכת, במהלך דצמבר, המחזה מרשים יחסית).

עתה נפנה שמאלה. מעבר לרחוב, בית המגורים מס' 25 מסתיר מאחוריו סוד אפל. בשנות ה- 50', השתייך הבית למשפחת גצלר. בלילה אחד באפריל 1959, רצח האב יהודה את אשתו ושלושה מילדיו, והתאבד. אחד הילדים, יובל, ניצל כנראה בגלל מעצור בנשק. בבוקר הגיע הילד לבית הספר ממרר בבכי ואמר למורה שיש לו סוד לספר לה. היא הייתה עסוקה ורק בצהריים הוא חשף בפניה את הסיפור. המורה המזועזעת הגיעה לבית ואז נחשף גודל הזוועה. האירוע זיעזע את רמת השרון הצעירה. לילד הניצול לא נותרו כמעט קרובי משפחה בארץ, והוא עבר לחסות דודו בארה"ב. בני המשפחה נקברו יחד בבית הקברות הישן של רמת השרון, כאשר בהיתר רב היישוב דאז, אדלשטיין, נקבר גם האב הרוצח ליד בני משפחתו בטיעון של אי שפיות בעת ביצוע המעשה הנורא.

עוד כמה עשרות מטרים מעבר לרחוב, ברחוב הזית 54, נמצא בניין ובחצרו היו בעבר מגוון פרטים ארכיאולוגיים. עד לשנות ה- 2010 ניצב ברחוב לצד הבניין בית בד עתיק, אולם הוא הועבר למקום אחר. הליכה קצרה תוביל אותנו אל גשר הולכי הרגל למרכז הטניס - "גשר האלופים". מרכז הטניס הוקם בשנות ה- 1970, ובתקופת שגשוגו של ספורט זה בישראל ידע ימים יפים. הגשר המקורי נהרס עם הרחבת כביש 5, ותחתיו הוקם הגשר הנוכחי. מהגשר יש תצפית טובה לעבר "רצועת הנופש" שבין רמת השרון לשכונת צהלה - אף היא שכונת אנשי צבא הקבע. במזרח, ניתן להשקיף מכאן להרי השומרון ולמגדלי המגורים הרבים שבצפון פתח תקווה. חדי העין יזהו בין בתי שכונת נווה מגן לכביש 5 משוכת צבר, ומעברו המערבי של הגשר המשך משוכת הצמחייה מדרום לכביש 5. משוכה זו עוקבת אחרי הגבול ההיסטורי בין שני שבטי הבדווים ששכנו באזור עד למלחמת העצמאות, שבט סוואלימה (בדרום) ושבט אבו-כישך (בצפון).

למעוניינים בשילוב "טיול טבע", כדאי לעבור את הגשר ולהמשיך רגלית בדרך עפר במקביל ומדרום לכביש 5, מרחק 800 מ' לכל כיוון, עד לאתר גבעת הגולגלות. זהו תל עתיק הנקרא בערבית שייח' סעד, ושימש כבית קברות בדווי של שבט סוואלימה עד למלחמת העצמאות. השטח נותר לא מעובד, אולם סביב שנת 2000 שימש כאתר התארגנות לכלים כבדים בעת הרחבת כביש 5, ונפגע קשות (ושוב בשנת 2021). בתקופת העבודות התגלו כאן ארונות קבורה מאבן (סרקופגים) שאינם נמצאים כיום בשטח. בצמוד וממזרח לגבעה נמצאת חורשת אקליפטוסים, ובשוליה המזרחיים של הגבעה מספר שיזפים, אחד מהם גדול יחסית וכנראה ניצב בזמנו מעל לקבר השייח' סעד (השיזפים נפגעו קשות בשנת 2000 והתחדשו מאז). מנקודה זו נשוב באותה דרך (או בדרך עפר מקבילה) למרכז הטניס.

לסיום המסלול הרגלי בשכונה עצמה, נחזור ברחוב הזית צפונה. לאורך הרחוב נטועה שדרה יפה של עצי תות המחליפה את צבעיה במהלך השנה, ומרשימה במיוחד כאשר התותים עוטים גווני שלכת סביב דצמבר.

בפינת הרחובות הזית ושבטי ישראל נמצאת חלקה קטנה ו"סודית" של פרחי בר, כולל חצבים ועוד.

מנקודה זו נשוב לתחילת המסלול דרך רחוב שבטי ישראל (שמאלה) עד לכיכר במפגש רחוב הסייפן, בה עברנו בתחילת המסלול.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

במסלול זה אין פריחה משמעותית, אולם בספטמבר ניתן לפגוש מעט חצבים בקרבת סוף המסלול. בחודש דצמבר, כאשר עצי התות ברחוב הזית עוטים גווני שלכת, המסלול פוטוגני יותר מהרגיל.

שירותים למטיילים:

מגרש חנייה ללא תשלום ברחוב המאבק (צמוד לנקודת ההתחלה).
פינות ישיבה ליד הקתדרה ברחוב הזית ובגן בר-לב.

הערות ואזהרות:

המסלול עובר בקרבת בתי מגורים פרטיים. אנא שמרו על השקט.

הצעות טיול בסביבת נווה מגן:

מערות אפקה

גן לאומי אפולוניה

רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

ספר רמת השרון, תרפ"ב - תשכ"ב, ג. קרסל.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
 <meta name="keywords" content="נווה מגן"></meta>
 <meta name="description" content="נווה מגן - פרשיות היסטוריות ועצים עתיקים בשכונה ירוקה ברמת השרון."></meta>
 {{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשרון]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=32.13311, 34.84332
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה, מעגלי, טיול עירוני, תחבורה ציבורית
 |סקירה=נווה מגן - פרשיות היסטוריות ועצים עתיקים בשכונה ירוקה ברמת השרון.
-|תמונה=shikmim_hill1.jpg
+|תמונה=nve_magen1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
-|מקום_הצילום=נווה מגן
+|מקום_הצילום=מגדל המים בנווה מגן
-|תאריך_הצילום=3/5/2006
+|תאריך_הצילום=15/1/2016
 |אזור=השרון
-|מפת_סימון_שבילים=השרון ומערב השומרון 7
+|מפת_סימון_שבילים=השרון ומערב השומרון - 7
 |מיקום=רמת השרון
 |גישה=רגלית, אופניים
@@ שורה 32: / שורה 34: @@
 |10=[[שמורת רכס חרוצים (בני ציון)]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:tennis_view.jpg|left|thumb|200px|מבט למרכז הטניס ברמת השרון, יולי 2011]]
+[[תמונה:nve_magen2.jpg|left|thumb|200px|עץ השיזף ברחוב הגפן, ינואר 2016]]
-[[תמונה:shikmim_hill2.jpg|left|thumb|200px|פריחת קחוונים בגבעת השקמים, מאי 2006]]
+[[תמונה:nve_magen3.jpg|left|thumb|200px|עץ השקמה ברחוב הסייפן, ינואר 2016]]
-נווה מגן נמנית עם השכונות הראשונות שהוקמו לאנשי צבא קבע בישראל
+נווה מגן נמנית עם השכונות הראשונות שהוקמו לאנשי צבא קבע בישראל (1955). ליבה של השכונה הוא שיכון אנשי צבא קבע, בתכנון משרד האדריכלים רכטר-זרחי, הכולל את רחוב הרימון וחלקים מרחובות הזית, התאנה, החרוב, הגפן ושבטי ישראל. מרבית בתי השכונה הוקמו כבתים דו-משפחתיים, והבנייה עוטפת שתי גבעות בפסגתן שטחי ציבור (בית הנוער וגן הגפן).  בין הדמויות הידועות שהתגוררו בשכונה אלופים בצה"ל כגון רחבעם זאבי, אברהם אדן, עמוס חורב ועזר וייצמן (לימים נשיא המדינה, התגורר בשכונה עד 1980), תא"ל יצחק בן-דב והרמטכ"ל השמיני חיים בר-לב. לצד אנשי הצבא נפגוש בסיורנו עצים עתיקים, תצפית להרי השומרון, סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט הבריטי, ולהבדיל גם פרשיית רצח נשכחת שזיעזעה את המדינה. המעוניינים בכך יוכלו להוסיף גם טיול בשדות שמדרום לכביש 5, בואכה "גבעת הגולגלות"שממזרח למרכז הטניס.
 |איך_להגיע=
-יעודכן בקרוב!
+נקודת ההתחלה והסיום המומלצת למסלול זה הינה במגרש החנייה שברחוב המאבק בשכונת נווה רסקו ברמת השרון. לבאים מחוץ לעיר, יש להיכנס לרמת השרון במחלף הכפר הירוק, וברמזור הראשון (צומת השופט ד"ר עדי אזר/צומת הראשונים) יש לפנות ימינה לדרך הראשונים. ברמזור השני בדרך הראשונים, נפנה ימינה לרחוב המאבק, ואחרי כ- 200 מ', לצד מסעף רחוב התרבות, נזהה מצד שמאל רחבת חנייה (ניתן לחנות גם ברחובות נוספים באזור).
 |אורך המסלול=3 ק"מ.
-|משך המסלול=3-1 שעות.
+|משך המסלול=2-1 שעות
 |טיפוס מצטבר=המסלול מישורי.
-|מפה=shikmim_zahala.gif
+|מפה=nve_magen.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:modai_park.jpg|left|thumb|200px|פארק מודעי, יולי 2011]]
+[[תמונה:nve_magen4.jpg|left|thumb|200px|שדרת התותים ברחוב הזית, ינואר 2016]]
-[[תמונה:zahala_memorial.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת הבנים בצהלה, יולי 2011]]
+[[תמונה:nve_magen5.jpg|left|thumb|200px|השדות ב"רצועת הנופש", ינואר 2016]]
-[[תמונה:ginat_gur.jpg|left|thumb|200px|גינת גור, אוגוסט 2011]]
+[[תמונה:nve_magen6.jpg|left|thumb|200px|תצפית מגשר האלופים מזרחה, ינואר 2016]]
-[[תמונה:shvil_zahala.jpg|left|thumb|200px|שביל ההליכה, אוגוסט 2011]]
-{{H2|
+הרחוב בו אנו נמצאים, רחוב המאבק, מנציח את סיפור המאבק לעבודה עברית בתקופת המנדט. [[רמת השרון הוותיקה והמתחדשת|המושבה רמת השרון]] הצעירה השתרעה באותם ימים עד לדרך הראשונים בדרום. השטח בו אנו נמצאים כעת נקרא "פרדס מטלון" - פרדס בשטח 250 דונם שהשתייך לסוחר הקרקעות משה מטלון (הקבור ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]), שרכש את האדמה בשנת 1931. עד מהרה, התגלע סכסוך בין מטלון ובין תושבי רמת השרון, שכן מטלון העדיף להסתמך על פועלים זרים, חלקם ערבים וחלקם בוגרי מקווה ישראל - ולא על הפועלים המאורגנים ברמת השרון. לאחר שקדח מטלון באר בפרדסו, והשתחרר מהתלות באספקת מים מהמושבה הסמוכה, הידלדלו הפועלים המקומיים, ולבני המושבה התברר כי מטלון מעסיק פועלים ערבים. לאחר דין ודברים, נטשו הערבים את העבודה בפרדס אולם בראשית פברואר 1933 הגיעה משלחת גדולה של ערבים לעבוד במקום. פרצה קטטה ובעקבותיה נעצרו אנשים משני הצדדים. האירוע חולל סערה ברמת השרון הצעירה, ובעקבות האירוע נדרש מטלון לעבוד רק עם הפועלים המאורגנים מרמת השרון. במהלך מלחמת העולם השנייה נעזב פרדס מטלון, ושרידיו רובם ככולם נמחקו עם הקמת השכונות באזור, ורק שם הרחוב (ואולי גם מספר ברושים בחצרות הבתים הסמוכים) נותר כזכר לאירוע.
-header=חלק א' - סיור בגבעת השקמים
-}}
-ממגרש החנייה הסמוך למועדון צופי צהלה, נפנה מזרחה וניכנס ל'''חורשה הקהילתית''' של השכונה. אזור זה סבל עד לשנת 2011 מהזנחה והתפשטות עצים פולשים של שיטה כחלחלה. בשנת 2011 ניטעו כאן עצי ארץ ישראל והמקום מטופח ע"י תושבי השכונה. כמו כן נזרעו כאן פרחי בר עונתיים (בפרט חרצית עטורה וציפורנית ארץ-ישראלית). הכניסה ברכב לשטח אסורה.
-החורשה חוצצת בין שכונת צהלה לשכונת "המשתלה", שהוקמה באמצע שנות ה- 90' בשטחי המשתלה העירונית של תל אביב.
+בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאת גינה מוזנחת העוטה שלמת טחבים ירוקה בחורף. במפגש רחוב לנפנה שמאלה ומייד נגיע אל '''עץ השקמה'''. העץ המרשים הינו אחד העצים המעטים שקדמו להקמתה של רמת השרון (ולקראת סוף הטיול נפגוש עץ נוסף). העץ אינו מתועד בספרים על תולדות העיר, כנראה כיוון שלא היה בתחום היישוב עד למלחמת העצמאות, ויש להניח שנשתל בידי הבדווים משבט אבו קישק בסוף המאה ה- 19 או בראשית המאה ה- 20.
-בסוף החורשה נראה משמאלנו שלוש '''שקמים עתיקות''' ומרשימות, וניתן לנוח בצילן. השקמים נותרו ככל הנראה מבוסתנים של השבט הבדווי סוואלימה ששכן באזור עד מלחמת העצמאות, ובקרבתן שרדו עד היום גפנים בודדות הזוחלות על הקרקע. במקום הוצבו שולחנות פיקניק ופחי אשפה, והוסדר שביל גישה משכונת המשתלה.
+מכאן נמשיך מזרחה ברחוב הסייפן עד לכיכר במפגש רחוב שבטי ישראל, נחצה בזהירות את הכביש ונפנה שמאלה ברחוב שבטי ישראל. ברחוב הראשון - במעלה - נפנה ימינה ואחרי הליכה קצרה נפנה שמאלה לרחוב מגידו. נמשיך לאורך גדר התוחמת את אזור '''מגדל המים''' של נווה מגן. מגדל המים הוקם בשנות ה- 1950, והונצח בסמל העיר רמת השרון. מאחורי מגדל המים נמשיך בשביל צר, לאורך גדר תיכון רוטברג, ונגיע לחורשת אקליפטוסים. כאן נפנה שמאלה ונרד בשביל אספלט עד למפגש עם רחוב נווה רעים.
-מעבר לשקמים מזרחה נמצא שטח מיושר, הנמצא כיום בתהליכי שיקום כאתר טבע עירוני קהילתי. נשתלו כאן עצי בר (בעיקר אלון התבור), גיאופיטים כמו אירוסים ו[[בן-חצב יקינטוני]], ועשבוניים כמו תורמוס ארץ-ישראלי.
+ברחוב נווה רעים התגוררו שניים מאלופי צה"ל, האלוף אברהם אדן (מפקד גייסות השריון ואלוף פיקוד הדרום) והאלוף רחבעם זאבי (לימים ראש מפלגת "מולדת" ושר התיירות שנרצח בשנת 2001).
-לפנינו נמצאת חורשה יפה של אקליפטוסים ותיקים. בין השקמים והאקליפטוסים, יש באביב פריחה עונתית מגוונת, ובין היתר [[תורמוס צהוב]] (מין נדיר) ופרטים מעטים של [[צבעוני ההרים]] ושום תל אביב. מצפון לדרך העפר נמצאת חורשת אקליפטוסים צעירים שניטעו לפני כשבע שנים, ומשנים בהדרגה את אופי בית הגידול סביבם (ניתן להתרשם מתמונת שדה הקחוונים, שצולמה כאשר עצים אלו היו עדיין שתילים רכים).
+נפנה ימינה, נחלוף על פני בית משפחת זאבי ונגיע לרחוב הזית. כאן נפנה שמאלה ונחצה בזהירות את הרחוב לעבר הקתדרה לאומנות, או כפי שנקרא בעבר - "בית הנוער".
-בחלקה המזרחי של החורשה הוותיקה יש תצפית נאה לשטחי '''"רצועת הנופש"''' - אזור השדות שבין צהלה ורמת השרון. אזור זה עתיד לשנות את פניו בשנים הקרובות, כאשר חלקו הצפוני ייהפך לפארק מטרופוליני עם דגש על מתקני נופש וספורט, ובחלקו הדרומי יוקמו כ- 3,000 יחידות דיור הסמוכות לשכונת צהלה, כולל בחלק משטח גבעת השקמים השייך לרמת השרון.
+בכניסה למתחם נמצאת אנדרטת זיכרון לדוד רשף ז"ל, ראש המועצה השלישי של רמת השרון, ואילו מעבר לכביש נמצא איצטדיון אתלטיקה ומאחוריו התיכון.
-ברקע נראית חורשת אקליפטוסים בודדת ליד כביש 5 - "חורשת הגולגולות", לצד תל עתיקות בו בולטת אנטנה סלולרית - "גבעת הגולגולות", בו שכן בית קברות בדווי לפני מלחמת העצמאות. וממערב להם איצטדיון קנדה במרכז הטניס של רמת השרון. מעבר לכביש ניתן לראות את שכונותיה הדרומיות של רמת השרון - נווה מגן ונווה רסקו.
+בחצר מתחם הקתדרה ניתן היה לפגוש עד לשלהי שנות ה- 1980 מגוון פרחי בר, כולל צבעונים ותורמוס צהוב. כתוצאה מעבודות פיתוח, הושמדה הצמחייה הנדירה והמקום איבד את ייחודו. באזור ניצבת אנדרטה המשלבת עץ אלון שנשתל במקום.
-נמשיך בדרך עפר לאורך גבול השכונה. נפנה ימינה (דרומה) לאורך הגבול, ולאחר פחות מ- 200 מ' נגיע לעיקול נוסף של גבול העיר והפעם שמאלה.
+מאחורי הקתדרה נמצא מגרש חנייה קטן. כאן נפנה ימינה ונצעד בשביל צדדי לעבר רחוב שבטי ישראל. נפנה שמאלה, נחצה את הכביש במעבר החצייה ונמשיך שמאלה עד למפגש רחוב התאנה. עתה נפנה ימינה ברחוב התאנה, ונגיע לרחוב הגפן. בשלב זה בוודאי שמנו לב כי שמות הרחובות באזור מנציחים את שבעת המינים.
-כאן נפנה ימינה ונעלה לקצה רחוב יהונתן. עד פה הלכנו כ- 800 מ' והמשך המסלול הוא מסלול הליכה עירוני.
+היישר מולנו נמצא שביל צדדי בין בתי מגורים פרטיים. במרחק עשרות מטרים דרומה, נגיע ל'''עץ שיזף עתיק''' המתועד במפות מנדטוריות.
-{{H2|
+מעץ השיזף נשוב לרחוב הגפן. מימין לנו נמצא אי תנועה גדול ובו גן ציבורי מטופח - '''גן בר-לב''' לזכרו של הרמטכ"ל השמיני ושר בממשלות ישראל, חיים בר-לב. כיום (2022) אין שילוט הנצחה במקום.
-header=חלק ב' - סיור בשכונת צהלה
-}}
-ברחוב יהונתן נמשיך מערבה, נעבור פנייה לשדרות השושנים ונגיע ל'''גינת גור''' הממוקמת באי התנועה וקרויה ע"ש גור שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, שנהרג בצעירותו. בפנייה הבאה נפנה שמאלה לרחוב עשהאל ונחלוף לצד בית הספר של השכונה. מאחורי בית הספר, בעיקול הרחוב, נמשיך בשביל צר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין בנייני המגורים. נחצה רחוב ונמשיך בשביל לא סלול לרחוב הפרסה, ומעבר לו ניכנס ל'''פארק מודעי'''.
-הפארק כולל חורשות נרחבות, מדשאות, מתקני משחק וגינת כלבים. בפארק נפנה ימינה ונלך לגבולו הצפוני-מערבי של הפארק, לצד מצבת ההנצחה ליצחק מודעי, שר האוצר לשעבר. כאן נפנה שמאלה ונצא למתחם '''המרכז המסחרי''' שהוקם בשנת 1952.
+אחרי ביקור אופציונלי בגן, נפנה ברחוב הגפן מערבה, נחלוף על פני ביתה של משפחת בר-לב ועל פני ביתו של האלוף (ולימים נשיא הטכניון) עמוס חורב, ונגיע חזרה לרחוב הזית, לאורכו שדרת עצי תות (כאשר הם בשלכת, במהלך דצמבר, המחזה מרשים יחסית).
-ברח' אהוד נפנה ימינה ונקיף את המרכז המסחרי, דרך רח' שמגר. לצד רח' צה"ל נמצאת פינת משחקים המנציחה את רופאת הילדים השכונתית, ד"ר דבורה צוקרפיין. ברח' צה"ל נפנה ימינה ונגיע לפסל ע"ש תושב השכונה משה שמיר, נמשיך ונפנה ימינה לרח' יהונתן. בצומת רח' יהונתן ורח' אהוד נפנה שמאלה, ולאחר כ- 150 מ' נגיע לגן מטופח נוסף - '''גן יהודה'''. הגן נחנך בשנת 1958 וקרוי ע"ש סא"ל יהודה רוזן, ממייסדי השכונה. שביל רגלי המסתעף ימינה מעבר לרחוב, יוביל אותנו תוך כ- 100 מטרים חזרה לסמטת משה, אך מומלץ להמשיך ברח' אהוד ישר ולפנות ימינה ברח' המצביאים.
+עתה נפנה שמאלה. מעבר לרחוב, בית המגורים מס' 25 מסתיר מאחוריו סוד אפל. בשנות ה- 50', השתייך הבית למשפחת גצלר. בלילה אחד באפריל 1959, רצח האב יהודה את אשתו ושלושה מילדיו, והתאבד. אחד הילדים, יובל, ניצל כנראה בגלל מעצור בנשק. בבוקר הגיע הילד לבית הספר ממרר בבכי ואמר למורה שיש לו סוד לספר לה. היא הייתה עסוקה ורק בצהריים הוא חשף בפניה את הסיפור. המורה המזועזעת הגיעה לבית ואז נחשף גודל הזוועה. האירוע זיעזע את רמת השרון הצעירה. לילד הניצול לא נותרו כמעט קרובי משפחה בארץ, והוא עבר לחסות דודו בארה"ב. בני המשפחה נקברו יחד בבית הקברות הישן של רמת השרון, כאשר בהיתר רב היישוב דאז, אדלשטיין, נקבר גם האב הרוצח ליד בני משפחתו בטיעון של אי שפיות בעת ביצוע המעשה הנורא.
-פנייה נוספת ימינה ברח' אבנר תוביל אותנו למרכז הקהילתי של צהלה, ולידו מועדון הספורט השכונתי (שניהם נחנכו בשנת 1965). בכניסה למרכז הקהילתי ניצבת '''אנדרטה לזכר בני השכונה''' שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה הוקמה בידי הפסל משה ציפר. בשבתות וחגים שער המרכז הקהילתי נעול, ואת האנדרטה ניתן לראות רק מרחוק.
+עוד כמה עשרות מטרים מעבר לרחוב, ברחוב הזית 54, נמצא בניין ובחצרו היו בעבר מגוון פרטים ארכיאולוגיים. עד לשנות ה- 2010 ניצב ברחוב לצד הבניין בית בד עתיק, אולם הוא הועבר למקום אחר. הליכה קצרה תוביל אותנו אל גשר הולכי הרגל למרכז הטניס - "גשר האלופים". מרכז הטניס הוקם בשנות ה- 1970, ובתקופת שגשוגו של ספורט זה בישראל ידע ימים יפים. הגשר המקורי נהרס עם הרחבת כביש 5, ותחתיו הוקם הגשר הנוכחי. מהגשר יש תצפית טובה לעבר "רצועת הנופש" שבין רמת השרון ל[[גבעת השקמים ושכונת צהלה|שכונת צהלה]] - אף היא שכונת אנשי צבא הקבע. במזרח, ניתן להשקיף מכאן להרי השומרון ולמגדלי המגורים הרבים שבצפון פתח תקווה. חדי העין יזהו בין בתי שכונת נווה מגן לכביש 5 משוכת צבר, ומעברו המערבי של הגשר המשך משוכת הצמחייה מדרום לכביש 5. משוכה זו עוקבת אחרי הגבול ההיסטורי בין שני שבטי הבדווים ששכנו באזור עד למלחמת העצמאות, שבט סוואלימה (בדרום) ושבט אבו-כישך (בצפון).
-נמשיך ברח' אבנר ובמפגש סמטת משה שחר (מייסד שבט צופי צהלה) נפנה שמאלה למגרש החנייה ולרכב הממתין.
+למעוניינים בשילוב "טיול טבע", כדאי לעבור את הגשר ולהמשיך רגלית בדרך עפר במקביל ומדרום לכביש 5, מרחק 800 מ' לכל כיוון, עד לאתר '''גבעת הגולגלות'''. זהו תל עתיק הנקרא בערבית שייח' סעד, ושימש כבית קברות בדווי של שבט סוואלימה עד למלחמת העצמאות. השטח נותר לא מעובד, אולם סביב שנת 2000 שימש כאתר התארגנות לכלים כבדים בעת הרחבת כביש 5, ונפגע קשות (ושוב בשנת 2021). בתקופת העבודות התגלו כאן ארונות קבורה מאבן (סרקופגים) שאינם נמצאים כיום בשטח. בצמוד וממזרח לגבעה נמצאת חורשת אקליפטוסים, ובשוליה המזרחיים של הגבעה מספר שיזפים, אחד מהם גדול יחסית וכנראה ניצב בזמנו מעל לקבר השייח' סעד (השיזפים נפגעו קשות בשנת 2000 והתחדשו מאז). מנקודה זו נשוב באותה דרך (או בדרך עפר מקבילה) למרכז הטניס.
-{{H2|
+לסיום המסלול הרגלי בשכונה עצמה, נחזור ברחוב הזית צפונה. לאורך הרחוב נטועה שדרה יפה של עצי תות המחליפה את צבעיה במהלך השנה, ומרשימה במיוחד כאשר התותים עוטים גווני שלכת סביב דצמבר.
-header=אפשרויות נוספות
-}}
-למעוניינים לקצר את ההליכה העירונית, ניתן לפנות מפארק מודעי בשביל "סמטת הרב" המוביל ישירות למגרש החנייה. לשם כך, נלך בפארק עד הקצה הצפוני-מערבי, לצד עיקול רחוב הפרסה. כאן נפנה ימינה ולאחר 30 מ' ניכנס לסמטת הרב, המנציחה את זכרו של רב שכונת צהלה, ד"ר דוד כהנא.
-נחצה את רחוב יהונתן ונחלוף לצד בית הכנסת השכונתי - '''בית הכנסת "עתירת יצחק"''', ששמו מנציח את תרומתו של הנדיב יצחק וולפסון להקמת בית הכנסת. נמשיך ונחצה את רחוב יואב, ונגיע לסמטת משה שחר. באפשרות זו, אורך מסלול ההליכה 2 ק"מ.
+בפינת הרחובות הזית ושבטי ישראל נמצאת חלקה קטנה ו"סודית" של פרחי בר, כולל [[חצב מצוי|חצבים]] ועוד.
-למעוניינים במסלול הליכה ארוך יותר מחוץ לעיר, מומלץ להמשיך מקצה רחוב יהונתן מזרחה לאורך גבול שכונות צהלה ונווה שרת, ולהגיע לאפיק [[נחל פרדסים]] עימו ניתן להמשיך למסוף האוטובוסים בקריית עתידים, ואף לירקון.
+מנקודה זו נשוב לתחילת המסלול דרך רחוב שבטי ישראל (שמאלה) עד לכיכר במפגש רחוב הסייפן, בה עברנו בתחילת המסלול.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-בגבעת השקמים יש פריחה מגוונת בחורף ובאביב. בפרט ראויים לציון:
+במסלול זה אין פריחה משמעותית, אולם בספטמבר ניתן לפגוש מעט [[חצב מצוי|חצבים]] בקרבת סוף המסלול.
-פברואר - אירוס הארגמן (נשתל באזור).
+בחודש דצמבר, כאשר עצי התות ברחוב הזית עוטים גווני שלכת, המסלול פוטוגני יותר מהרגיל.
-מרץ - [[תורמוס צהוב]], ופרטים מעטים של שום תל אביב ו[[צבעוני ההרים]].
-מרץ-אפריל - פריחת חרצית עטורה, ציפורנית ארץ-ישראלית, תלתן דו-גוני וקחוון.
 |שירותים למטיילים=
-* מגרש חנייה ללא תשלום ליד שבט צופי צהלה.
+* מגרש חנייה ללא תשלום ברחוב המאבק (צמוד לנקודת ההתחלה).
-* בגנים הציבוריים לאורך המסלול - פינות ישיבה, מתקני משחק ומי שתייה.
+* פינות ישיבה ליד הקתדרה ברחוב הזית ובגן בר-לב.
-* שולחנות פיקניק - למרגלות השקמים וכן בחורשת הפיקוסים הצמודה לנקודת ההתחלה.
 |הערות ואזהרות=
@@ שורה 107: / שורה 97: @@
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
-* [http://www.zahala.org.il/ שכונת צהלה].
+* ספר רמת השרון, תרפ"ב - תשכ"ב, ג. קרסל.
 |הצעות טיול בסביבה=
@@ שורה 117: / שורה 107: @@
 [[גן לאומי אפולוניה]]
 |
-{{ת|hope_power.jpg|לב רמת גן}}
+{{ת|Novoslich synagogue.jpg|רמת השרון הוותיקה והמתחדשת}}
-[[לב רמת גן]]
+[[רמת השרון הוותיקה והמתחדשת]]
 }}
 }}

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך