קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת יער סובא"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="שמורת יער סובא"></meta>
 
<meta name="keywords" content="שמורת יער סובא"></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת יער סובא - הגדולה בשמורות החבל הים-תיכוני בהר חברון, משלבת שרידי חורש, נופי בתה ומעיינות."></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת יער סובא - הגדולה בשמורות החבל הים-תיכוני בהר חברון, משלבת שרידי חורש, נופי בתה ומעיינות."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בגוש עציון ובהר חברון]]}}
 
{{שמורת טבע חדשה
 
{{שמורת טבע חדשה
 +
|נצ=31.54467, 35.01033
 +
|Display map=yes
 
|תמונה=upper wadi guvrin.jpg
 
|תמונה=upper wadi guvrin.jpg
 
|מקום הצילום=נחל גוברין עליון
 
|מקום הצילום=נחל גוברין עליון
שורה 38: שורה 41:
 
ליד הכפר סובא, במערב השמורה, שרד חורש מרשים (אזור זה אינו בטוח כיום למטיילים ישראליים).
 
ליד הכפר סובא, במערב השמורה, שרד חורש מרשים (אזור זה אינו בטוח כיום למטיילים ישראליים).
  
באגן נחל גוברין נובעים מספר מעיינות, מהם חמישה בתחום השמורה: עין אל-פרעה, עין א-תינה, עין א-דליה, עין א-זעביה ועין ודי נמיר.
+
באגן נחל גוברין נובעים מספר מעיינות, מהם חמישה בתחום השמורה: [[מעיין אדורה|עין אל-פרעה]], עין א-תינה, עין א-דליה, עין א-זעביה ועין ודי נמיר.
  
מי המעיינות נוצלו להשקייה ולשתייה כבר בתקופות קדומות, וגם כיום מי חלק מהמעיינות מנוצלים לשתייה ביישובי האזור.
+
מי המעיינות נוצלו להשקייה ולשתייה כבר בתקופות קדומות. כיום מרבית המעיינות תפוסים ומשמשים כמקור מי שתייה ליישובי האזור.
  
 
לאורך נחל גוברין ויובלו, ואדי א-נזזת, ניתן לזהות פה ושם שרידים מאמות מים שהובילו את מי המעיינות לעיר [[גן לאומי בית גוברין|בית גוברין]] בתקופה הביזנטית.
 
לאורך נחל גוברין ויובלו, ואדי א-נזזת, ניתן לזהות פה ושם שרידים מאמות מים שהובילו את מי המעיינות לעיר [[גן לאומי בית גוברין|בית גוברין]] בתקופה הביזנטית.
שורה 53: שורה 56:
  
 
השמורה סובלת ממפגעים רבים, המעמידים בספק את יכולתה להגן על ערכי הטבע שבה. לצד שטחי חקלאות ורעיית יתר, פזורות בתחומי השמורה מספר מחצבות, חלקן הוקמו בשנים האחרונות, וכן התפשטות של הבנייה בעיר דורא ובכפר תפוח (בשטחי A) לתוך השמורה.
 
השמורה סובלת ממפגעים רבים, המעמידים בספק את יכולתה להגן על ערכי הטבע שבה. לצד שטחי חקלאות ורעיית יתר, פזורות בתחומי השמורה מספר מחצבות, חלקן הוקמו בשנים האחרונות, וכן התפשטות של הבנייה בעיר דורא ובכפר תפוח (בשטחי A) לתוך השמורה.
 +
 +
נכון לשנת 2022, מכל בחינה מעשית, השטח אינו מתפקד כשמורת טבע. הוא מצולק כולו בבנייה, מחצבות, דרכי עפר והכשרות קרקע מאסיביות, ורק חורש האלונים ליד הכפר סובא וקטע קטן מנופי הטרשים למרגלות אדורה שמרו עדיין על הנוף כפי שהיה בטרם העברת השטח לידי הרשות הפלסטינית.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 67: שורה 72:
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
* [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=85&CategoryID=80&Page=1 אמות מים מאזור חברון אל בית גוברין (אלבתרופוליס)] - דוד עמית, מאתר [http://www.k-etzion.co.il בית ספר שדה כפר עציון].
+
* אמות מים מאזור חברון אל בית גוברין (אלבתרופוליס)] - דוד עמית.
 
* הר חברון - סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס (אתרים מס' 179-173).
 
* הר חברון - סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס (אתרים מס' 179-173).
  

גרסה אחרונה מ־17:55, 10 בספטמבר 2022

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בגוש עציון ובהר חברון   /   שמורת יער סובא

שמורת יער סובא - הגדולה בשמורות החבל הים-תיכוני בהר חברון, משלבת שרידי חורש, נופי בתה ומעיינות.

Upper wadi guvrin.jpg

נחל גוברין עליון, (עמית מנדלסון, 23/6/2006)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:חורש, בתה
  • אזור:הר חברון
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: דרומית לאדורה
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:רגיל
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוצעת
  • שטח:11995 דונם


עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

השמורה משתרעת דרומית לכביש מס' 35 - "כביש חוצה יהודה", בקרבת היישוב אדורה, ממנו ניתן לצפות לעבר השמורה.

ניתן להגיע לעין אל-פרעה ברגל מאדורה, (אין שבילים מסומנים בשמורה), או ברכב שטח בדרך עפר באורך כ- 2 ק"מ, העולה בנחל גוברין מכביש לא ממוספר המוביל לכפר סובא.

הטיול בשמורה מחייב כיום אישור צה"ל.

חלקים מהשמורה נמצאים בתחומי שטח A, ובקרבת היישובים הפלסטיניים דורא ותפוח, והכניסה אליהם אסורה לישראלים.

רקע על שמורת יער סובא

השמורה משתרעת במורדות המערביים של הר חברון, בערוצים היורדים לנחל גוברין (ואדי אל-פרעה) ולנחל לכיש (ואדי אידנא), כמחציתה בשטח C (שליטה אזרחית ובטחונית ישראלית) והיתרה בשטחי A ו- B (שליטה פלסטינית, חלקית או מלאה).

ברוב השמורה, נמצאים נופי בתה של סירה קוצנית, ובמעלה הערוצים צומח חורש דליל של אלון מצוי.

ליד הכפר סובא, במערב השמורה, שרד חורש מרשים (אזור זה אינו בטוח כיום למטיילים ישראליים).

באגן נחל גוברין נובעים מספר מעיינות, מהם חמישה בתחום השמורה: עין אל-פרעה, עין א-תינה, עין א-דליה, עין א-זעביה ועין ודי נמיר.

מי המעיינות נוצלו להשקייה ולשתייה כבר בתקופות קדומות. כיום מרבית המעיינות תפוסים ומשמשים כמקור מי שתייה ליישובי האזור.

לאורך נחל גוברין ויובלו, ואדי א-נזזת, ניתן לזהות פה ושם שרידים מאמות מים שהובילו את מי המעיינות לעיר בית גוברין בתקופה הביזנטית.

שני מעיינות נוספים נמצאים ברכס: עין עוודה בפאתי העיירה דורא, ועין פארס מצפון לו.

לצד המעיינות יש צמחיית מים דלה, ובין היתר שרכי שערות-שולמית.

אזור עין אל-פרעה חשוף לרעיית יתר, ולאורך הנחל נותרו עצים בודדים (בעיקר חרובים עתיקים ומרשימים).

באפיק ואדי א-נזזת, בין עינות אל-בוסתן (מחוץ לתחום השמורה) ובין עין אל-פרעה, נטועים זיתים, שזיפים וגפנים.

השמורה סובלת ממפגעים רבים, המעמידים בספק את יכולתה להגן על ערכי הטבע שבה. לצד שטחי חקלאות ורעיית יתר, פזורות בתחומי השמורה מספר מחצבות, חלקן הוקמו בשנים האחרונות, וכן התפשטות של הבנייה בעיר דורא ובכפר תפוח (בשטחי A) לתוך השמורה.

נכון לשנת 2022, מכל בחינה מעשית, השטח אינו מתפקד כשמורת טבע. הוא מצולק כולו בבנייה, מחצבות, דרכי עפר והכשרות קרקע מאסיביות, ורק חורש האלונים ליד הכפר סובא וקטע קטן מנופי הטרשים למרגלות אדורה שמרו עדיין על הנוף כפי שהיה בטרם העברת השטח לידי הרשות הפלסטינית.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

אין בשמורה שירותים למטיילים.

אזהרה בטחונית
חלקים מהשמורה נמצאים בשטח A באחריות אזרחית ובטחונית פלסטינית, וחלקים נוספים נמצאים בשטח B באחריות אזרחית פלסטינית.

הטיול בשמורה אסור לבודדים, ומחייב אישור של כוחות הביטחון.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.


הצעות טיול בסביבת שמורת יער סובא

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • אמות מים מאזור חברון אל בית גוברין (אלבתרופוליס)] - דוד עמית.
  • הר חברון - סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס (אתרים מס' 179-173).


המפה נטענת...