קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מצד חצבה - תמר המקראית"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<meta name="keywords" content="מצד חצבה, עין חצבה, תמר המקראית"></meta> <meta name="description" content="מצד חצבה - נקודת ע...")
 
 
(24 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="מצד חצבה, עין חצבה, תמר המקראית"></meta>
 
<meta name="keywords" content="מצד חצבה, עין חצבה, תמר המקראית"></meta>
 
<meta name="description" content="מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים."></meta>
 
<meta name="description" content="מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים במזרח הנגב ובצפון הערבה]]}}
 
{{נקודת עניין
 
{{נקודת עניין
−
|תמונה=hatzeva_fort1.jpg
+
|נצ=30.809611, 35.243823
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=מדבר, עתיקות והיסטוריה, תחבורה ציבורית, משפחות, מתקשים בהליכה
 +
|תמונה=ancient_tamar1.jpg
 
|מקום הצילום=מצד חצבה
 
|מקום הצילום=מצד חצבה
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך הצילום=26/2/2005
+
|תאריך הצילום=17/2/2013
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=מזרח הנגב וצפון הערבה
 
|אזור=מזרח הנגב וצפון הערבה
שורה 14: שורה 18:
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|שבילי טיול=לא מסומן
 
|גישה=לכל רכב
 
|גישה=לכל רכב
−
|נגישות לנכים=נגיש
+
|נגישות לנכים=לא נגיש
 
|שמורת טבע=לא
 
|שמורת טבע=לא
−
|שעות ביקור=שעות היום
+
|שעות ביקור=17:00-09:00
 
|מאפיינים עיקריים=אתר עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=אתר עתיקות
 
|סקירה=מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים.
 
|סקירה=מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים.
−
|תאריך ביקור=10/1/2013
+
|תאריך ביקור=17/2/2013
−
|תאריך ביקור אחרון בשטח=15/10/2014
+
|תאריך ביקור אחרון בשטח=25/10/2019
 
|1=[[גבעת חצבה]]
 
|1=[[גבעת חצבה]]
 
|2=[[נחל תמר]]
 
|2=[[נחל תמר]]
 
|3=[[כיפת עשת]]
 
|3=[[כיפת עשת]]
 
|4=[[נחל אשלים]]
 
|4=[[נחל אשלים]]
−
|5=[[נחל זוהר]]
+
|5=[[הר צין ושדה הבולבוסים]]
 
|6=[[פארק ספיר]]
 
|6=[[פארק ספיר]]
 
|7=[[מערות עין תמר]]
 
|7=[[מערות עין תמר]]
שורה 31: שורה 35:
 
|9=[[שמורת מכתשים עין יהב]]
 
|9=[[שמורת מכתשים עין יהב]]
 
|10=[[שמורת מצלעות המכתש הגדול]]
 
|10=[[שמורת מצלעות המכתש הגדול]]
 +
..
 +
|רקע כללי=
 +
[[תמונה:ancient_tamar3.jpg|left|thumb|200px|הבאר המנדטורית, פברואר 2013]]
 +
[[תמונה:ancient_tamar4.jpg|left|thumb|200px|בית ארבעת המרחבים, פברואר 2013]]
 +
דקות ספורות מצומת עין חצבה בכביש הערבה, נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים בדרום - מצד חצבה, או תמר המקראית.
 +
 +
במקום התפתח יישוב עתיק סביב מעיין שופע - עין חצבה (עין חוסוב). המעיין נמצא בצומת דרכים אזורית - מערבה לעבר מעלה עקרבים והר הנגב, מזרחה לעבר מכרות הנחושת של פונון וגב הרי אדום, צפונה לעבר ים המלח ודרומה בואכה יטבתה ומפרץ אילת.
 +
 +
הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה.
 +
 +
הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-[[גן לאומי תל גזר|גָּזֶר]], וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת '''וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר''', בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. תמר נזכרת גם בספר יחזקאל, כנקודת ציון בגבולה הדרומי של ארץ ישראל - "וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, '''מִתָּמָר''' עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ" (יחזקאל מ"ז י"ט).
  
−
|רקע כללי=
+
במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה ולצידה יישוב (ניתן לפגוש כאן מבנה מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" האופייני לתקופה זו), ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום.
−
פארק גולדה, הסמוך לקיבוץ רביבים, ממוקם בערוץ נחל רביבים.
 
  
−
במקום נחפר אגם מלאכותי המתמלא במי שטפונות, אליהם נלווים מי תהום חמים הנשאבים מבטן האדמה לצרכי מרחצאות "נווה מדבר" הסמוכים. לאחר השימוש במרחצאות, מוזרמים עודפי המים החמים לאגם. האגם עצמו מנצל מחצבה נטושה ששימשה לכריית חלוקים באפיק הנחל.
+
במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי. בתקופה זו נקרא המקום בשם "תמרה" והוא מוזכר במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.
  
−
הפארק קרוי על שם גולדה מאיר ז"ל, ראש ממשלת ישראל בתחילת שנות ה- 70', שקרובי משפחתה התגוררו בקיבוץ רביבים הסמוך לפארק.
+
בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום.
  
−
|איך להגיע=
+
בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי ל[[אתר לאומי מחנה העובדים בסדום|סדום]] אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.
−
המקום נמצא כ- 30 ק"מ דרומית לבאר שבע, לצד כביש 222 מצומת משאבים לכיוון רביבים.
 
  
−
החנייה העיקרית של הפארק נמצאת כ- 1.8 ק"מ מצומת משאבים, בצד הצפוני של כביש 222. לאחר כקילומטר נוסף, אחרי גשר אריה יחיאלי, מסתעפת מהכביש דרך סלולה למצפור טלי הנמצא בגדה הצפונית של הנחל.
+
אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.
  
−
<html>
+
המבנים המודרניים הנמצאים למרגלות התל, שייכים להתיישבות חדשה שהחלה כאן בשנת 1967, ע"י שמחה פרלמוטר ומתיישבים שהצטרפו אליו. התיישבות זו, הנקראת "עיר אובות", לא הצליחה להתפתח ולהפוך ליישוב של ממש, וכיום המקום כמעט נטוש.
−
<center>
 
−
<iframe width="550" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004d76e4c6a4b541814c&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.015867,34.751301&amp;spn=0.066203,0.094242&amp;z=13&amp;output=embed"></iframe><br />
 
−
</center>
 
−
</html>
 
  
−
|על האתר=
+
בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם [[נחל תמר]]), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.
−
[[תמונה:golda_park2.jpg|left|thumb|200px|נוף הפארק, פברואר 2005]]
 
  
−
הפארק מפותח ברצועה צרה וארוכה לאורך אפיק נחל רביבים, בין כביש 222 בדרום-מערב לגבעות קירטון לבנות בצפון-מזרח.
+
המקום מפותח ע"י עמותה ייעודית. לא נגבה כסף על הביקור באתר, אך לפי השילוט במקום מומלץ לתת תרומה של כ-10 ש"ח למבקר.
  
−
ליבו של הפארק הוא האגם המלאכותי הממוקם בערוץ הנחל, ומנצל שטח כרייה ישן. סביב האגם (האסור ברחצה או בדייג) נשתלו מדשאות וניטעו עצים להנאת המבקרים. בגדתו המזרחית של האגם בולטים מחשופי קירטון לבנים.
+
{{H2|
 +
header=העץ העתיק בארץ?
 +
}}
 +
[[תמונה:ancient_tamar2.jpg|left|thumb|200px|עץ השיזף, פברואר 2013]]
  
−
לצד האגם, במבנה מודרני, נמצאת באר משאבים (ביר עסלוג'). במבנה יש תערוכה המוקדשת לחיילי אנז"ק - הדיוויזיה האוסטרלית והניו-זילנדית במלחמת העולם הראשונה, שלחמה כאן בדרך לכיבוש באר שבע בשנת 1917.
+
פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של '''שיזף מצוי''', הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ (ויש הטוענים כי הוא בן אלף שנים ויותר), אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר היקף גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום היקף העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. בנוסף לשיזף המצוי, צומחים כאן עצי שיטה סלילנית (עצי בר) ושיטת עלי-הערבה (מין פולש שנשתל במרחב והתפשט).
  
−
בצידו השני של הכביש נמצאת אנדרטה לזכר חללי קרבות מלחמת העצמאות באזור זה. האנדרטה נבנתה על שרידי משטרת ביר עסלוג' הבריטית, שנהרסה במלחמת העצמאות. מעט מדרום לאנדרטה נמצאים שני קברי שייח' בדוויים.
+
העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.
  
−
באר נוספת, באר הפלפלון, נמצאת כ- 200 מ' דרומית-מזרחית לבאר משאבים, ובמבני הבאר שולבו מגלשות הסגורות כיום (2014) למבקרים.
+
|איך להגיע=
 +
המקום נמצא בסמוך וממזרח לכביש הערבה (כביש 90), אך הגישה אליו מתבצעת מכביש מס' 227.
  
−
בגבעה מעל לאגם (מצפון-מזרח לו) נמצא מצפור טלי, לזכר טלי קסטנבאום ז"ל שעבדה במינהלה לפיתוח התיירות בנגב. מנקודה זו ניתן להשקיף על האגם ועל אזור רביבים, ביר הדאג', טללים והסביבה.
+
בצומת עין חצבה (23 ק"מ דרומית לצומת הערבה) יש לפנות ימינה (מערבה) לכביש 227, ואחרי כ- 300 מ' נפנה שוב שמאלה לכיוון עיר אובות ועין חצבה (במקום יש שילוט הכוונה חום). נסיעה של כחצי ק"מ דרומה תוביל אותנו לחניית האתר.
  
−
ניתן לגשת למצפור הן רגלית מאזור האגם, והן ברכב מכיוון גשר אריה יחיאלי, הנמצא במורד נחל רביבים כק"מ מהפארק.
+
|על האתר=
 +
מהחנייה נצעד כ- 150 מטרים ונגיע לגבעה בה נמצאים עיקר השרידים - התל והמצודות. ניתן להשקיף מכאן על מכלול העתיקות (במקום יש סככות צל ושולחנות פיקניק).
  
−
הגשר עצמו קרוי ע"ש מוכתר קיבוץ רביבים בתחילת מלחמת העצמאות, שנפל יחד עם שניים מחבריו בדצמבר 1947.
+
נרד מזרחה לעבר עץ השיזף הגדול והמרשים (סביבו הוסדר דק עץ לנוחות המטיילים), לידו נמצאת באר מתקופת המנדט הבריטי ושוקת לעדרי גמלים. מעבר לשיזף לכיוון דרום-מזרח נמצאים שרידי בית המרחץ הרומי.
  
−
לצד צומת משאבים, קרוב ל- 2 ק"מ מהפארק עצמו, ניתן לזהות עד היום את שרידי גשר הרכבת הטורקית בערוץ נחל רביבים. הגשר עצמו נסחף ונהרס בשטפונות חורפיים עזים.
+
אחרי סיור קצר בעתיקות (ומנוחה בצל השיזף) נשוב חזרה לרכב הממתין.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
אין בפארק פריחה ייחודית.
+
אין באתר מוקדי עניין עונתיים.
−
מומלץ לבקר באתר כאשר נחל רביבים שוטף (בימים אלו יש לנקוט בזהירות ולא להיכנס לערוץ הנחל).
 
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
פארק מפותח עם מגרש חנייה, מדשאות וצל. מעט יחסית מתקני משחק.
+
חנייה, פינות צל, שירותים רטובים. בקרבת מקום - תחנת דלק גדולה בעין חצבה.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* המקום מתאים להשארת הרכב לזמן קצר. לא מומלץ להשאיר רכב בנקודה זו לזמן ממושך.
+
* האתר חשוף לשמש, ועדיף לבקר בו בשעות הקרירות יחסית של היום.
−
* מומלץ לא להשאיר ציוד יקר ברכב ללא השגחה.
+
 
−
* הרחצה במים והדייג אסורים.
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* שילוט הסבר מפורט באתר.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|
−
{{ת|yeroham_lake1.jpg|אגם ירוחם}}
+
{{ת|hatzeva_hill1.jpg|גבעת חצבה}}
−
[[אגם ירוחם]]
+
[[גבעת חצבה]]
 
|
 
|
−
{{ת|wadi_daruch3.jpg|נחל חצץ - נחל דרוך}}
+
{{ת|sapir_park1.jpg|פארק ספיר}}
−
[[נחל חצץ - נחל דרוך]]
+
[[פארק ספיר]]
 
|
 
|
−
{{ת|ein_avdat2.jpg|גן לאומי עין עבדת)}}
+
{{ת|sheizaf_dunes.jpg|שמורת נחל שיזף}}
−
[[גן לאומי עין עבדת]]
+
[[שמורת נחל שיזף]]
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}
  
−
[[קטגוריה:פארקים]]
+
[[קטגוריה:אתרי עתיקות]]

גרסה אחרונה מ־12:38, 2 ביוני 2023

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים במזרח הנגב ובצפון הערבה   /   מצד חצבה - תמר המקראית

מצד חצבה - תמר המקראית

מצד חצבה - נקודת עצירה מומלצת בערבה הצפונית ובה אתר ארכיאולוגי חשוב ועץ עתיק ומרשים.

  • נקודת עניין
  • אזור:מזרח הנגב וצפון הערבה
  • מפת סימון שבילים: 14 - מזרח הנגב
  • מיקום: עיר אובות, ליד צומת עין חצבה
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:17:00-09:00
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:17/2/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:25/10/2019



Ancient tamar1.jpg

מצד חצבה, (עמית מנדלסון, 17/2/2013)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

..

תגיות: מדבר עתיקות והיסטוריה תחבורה ציבורית משפחות מתקשים בהליכה

מצד חצבה - תמר המקראית

הבאר המנדטורית, פברואר 2013
בית ארבעת המרחבים, פברואר 2013

דקות ספורות מצומת עין חצבה בכביש הערבה, נמצא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים בדרום - מצד חצבה, או תמר המקראית.

במקום התפתח יישוב עתיק סביב מעיין שופע - עין חצבה (עין חוסוב). המעיין נמצא בצומת דרכים אזורית - מערבה לעבר מעלה עקרבים והר הנגב, מזרחה לעבר מכרות הנחושת של פונון וגב הרי אדום, צפונה לעבר ים המלח ודרומה בואכה יטבתה ומפרץ אילת.

הממצאים העיקריים באתר הינם החל מתקופת הברזל (בית ראשון) ועד לתקופה הערבית הקדומה.

הקמתה של תמר מיוחסת ע"י המקרא למלך שלמה (מלכים א' ט' י"ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-גָּזֶר, וְאֶת-בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. וְאֶת-בַּעֲלָת וְאֶת-תמר (תַּדְמֹר) בַּמִּדְבָּר, בָּאָרֶץ." כפי שניתן להבין מהניסוח, עורך הטקסט החליף את שמה של תמר, הנמצאת בארץ ישראל, עם העיר תדמור (פלמירה) המפורסמת הנמצאת במזרח סוריה, מעבר לגבולות שבטי ישראל. תמר נזכרת גם בספר יחזקאל, כנקודת ציון בגבולה הדרומי של ארץ ישראל - "וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ" (יחזקאל מ"ז י"ט).

במהלך תקופת הבית הראשון נבנתה כאן מצודה גדולה ולצידה יישוב (ניתן לפגוש כאן מבנה מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" האופייני לתקופה זו), ובהמשך הוקמה מצודה נוספת ולצידה מקדש אדומי, שכלי הפולחן שלו נתגלו במקום.

במאה הראשונה לספירה הוקמה כאן תחנת דרכים נבטית, ועם השתלטות הרומאים על המרחב, התפתח כאן יישוב גדול המשלב מצודה, בית מרחץ ומחנה צבאי. בתקופה זו נקרא המקום בשם "תמרה" והוא מוזכר במפת מידבא מהתקופה הביזנטית.

בתקופה הערבית הקדומה שכן כאן בית חווה חקלאי, ואחר כך דעך היישוב במקום.

בתקופת המנדט הבריטי, הוקמה כאן תחנת משטרה בריטית (משטרת עין חוסוב), והבאר הנראית כיום באתר הוקמה בתקופה זו. המקום נכבש ללא קרב בידי סיירי חטיבת הנגב במהלך מבצע "לוט" (נובמבר 1948) - חידוש הקשר היבשתי לסדום אחרי חצי שנה של מצור יבשתי.

אלמנט שהתווסף אף הוא בעשרות השנים האחרונות, הוא בונקר צבאי - שרידי מוצב צבאי קטן שנעזב עם השנים.

המבנים המודרניים הנמצאים למרגלות התל, שייכים להתיישבות חדשה שהחלה כאן בשנת 1967, ע"י שמחה פרלמוטר ומתיישבים שהצטרפו אליו. התיישבות זו, הנקראת "עיר אובות", לא הצליחה להתפתח ולהפוך ליישוב של ממש, וכיום המקום כמעט נטוש.

בעבר סברו החוקרים כי העיר המקראית תמר נמצאת כ- 20 ק"מ צפונה, באתר המכונה כיום מצד תמר (ולכן גם נקרא הנחל ליד צומת הערבה בשם נחל תמר), אולם לאור ממצאי החפירות כאן - מקובל עתה כי תמר המקראית שכנה כאן, בצפון הערבה.

המקום מפותח ע"י עמותה ייעודית. לא נגבה כסף על הביקור באתר, אך לפי השילוט במקום מומלץ לתת תרומה של כ-10 ש"ח למבקר.

העץ העתיק בארץ?

עץ השיזף, פברואר 2013

פרט לעתיקות, התפרסם במיוחד עץ גדול ועתיק של שיזף מצוי, הצומח ליד המעיין. שיזף זה נחשב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בארץ (ויש הטוענים כי הוא בן אלף שנים ויותר), אך בהעדר טבעות שנתיות לא ניתן לדעת את גילו האמיתי. קיימת הערכה כי גיל העץ כ- 300 שנה "בלבד", וזאת כיוון שב- 1902 צולם העץ כאשר היקף גזעו היה 3.5 מטרים, ואילו כיום היקף העץ הינו שבעה מטרים. גובה העץ הינו כ- 14 מטרים. בנוסף לשיזף המצוי, צומחים כאן עצי שיטה סלילנית (עצי בר) ושיטת עלי-הערבה (מין פולש שנשתל במרחב והתפשט).

העץ נשמר בשל קדושתו לבדווים באזור. עם הפיתוח החקלאי המודרני בערבה, הוקם באזור קידוח מים בשנת 1962, דבר שהוביל לירידת מפלס מי התהום ולפגיעה בעץ העתיק. כיום מקבל העץ השקייה באופן מלאכותי.


איך להגיע:

המקום נמצא בסמוך וממזרח לכביש הערבה (כביש 90), אך הגישה אליו מתבצעת מכביש מס' 227.

בצומת עין חצבה (23 ק"מ דרומית לצומת הערבה) יש לפנות ימינה (מערבה) לכביש 227, ואחרי כ- 300 מ' נפנה שוב שמאלה לכיוון עיר אובות ועין חצבה (במקום יש שילוט הכוונה חום). נסיעה של כחצי ק"מ דרומה תוביל אותנו לחניית האתר.

על האתר: מצד חצבה - תמר המקראית:

מהחנייה נצעד כ- 150 מטרים ונגיע לגבעה בה נמצאים עיקר השרידים - התל והמצודות. ניתן להשקיף מכאן על מכלול העתיקות (במקום יש סככות צל ושולחנות פיקניק).

נרד מזרחה לעבר עץ השיזף הגדול והמרשים (סביבו הוסדר דק עץ לנוחות המטיילים), לידו נמצאת באר מתקופת המנדט הבריטי ושוקת לעדרי גמלים. מעבר לשיזף לכיוון דרום-מזרח נמצאים שרידי בית המרחץ הרומי.

אחרי סיור קצר בעתיקות (ומנוחה בצל השיזף) נשוב חזרה לרכב הממתין.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

אין באתר מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

חנייה, פינות צל, שירותים רטובים. בקרבת מקום - תחנת דלק גדולה בעין חצבה.

הערות ואזהרות:

  • האתר חשוף לשמש, ועדיף לבקר בו בשעות הקרירות יחסית של היום.

הצעות טיול בסביבת מצד חצבה - תמר המקראית:

Hatzeva hill1.jpg

גבעת חצבה

Sapir park1.jpg

פארק ספיר

Sheizaf dunes.jpg

שמורת נחל שיזף

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • שילוט הסבר מפורט באתר.


המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=מצד_חצבה_-_תמר_המקראית&oldid=54781"