הבדלים בין גרסאות בדף "חורבת קציון וחורבת מרות"

גרסה אחרונה מ־11:59, 29 ביולי 2017

דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל העליון / חורבת קציון וחורבת מרות

מסלול טיול: חורבת קציון וחורבת מרות

חורבת קציון וחורבת מרות - בתי כנסת עתיקים בגליל העליון המזרחי.

מסלול טיול
אזור:הגליל העליון
מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
מיקום: מזרחית למושב עלמה
גישה:רגלית
שבילי טיול:כחול 2140, ירוק 2135, שחור 2150, אדום 2155
עונות ביקור:חורף ואביב
שמורת טבע:כן
רמת קושי:רגיל
סוג מסלול:קווי ארוך
כניסה: חינם
אורך המסלול:10.5 ק"מ.

תאריך ביצוע מסלול:15/5/2015
תאריך ביקור אחרון בשטח:15/5/2015

בית הכנסת העתיק במרות, (עמית מנדלסון, 15/5/2015)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה אתגרי יער וחורש

רקע: חורבת קציון וחורבת מרות

הדרך מחורבת קציון למרות, מאי 2015

מסלול הטיול מפגיש אותנו עם שניים מבתי הכנסת העתיקים והמרשימים בגליל העליון המזרחי, בקרבת מושב עלמה.

המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד (כולל בימי שישי), והטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון, בטלפון 04-6979007 ובפקס 04-6979008.

חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש, כך שהטיול אינו מומלץ לביצוע בחודשי הקיץ או בימים חמים במיוחד.

הטיול אינו מעגלי, ובעוד שמרחק ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אינו גדול במיוחד (2 ק"מ), מומלץ להימנע מהליכה לאורך הכביש בהעדר שוליים רחבים ובטיחותיים.

איך להגיע:

המסלול אינו מעגלי. נקודות ההתחלה והסיום נמצאות לצד כביש 886 (צומת עין זיתים - צומת ישע) באזור מושב עלמה.

נגיע תחילה לנקודת הסיום, בכפר הצ'רקסי ריחניה. 200 מ' צפונית לצומת כביש הגישה לקיבוץ יראון, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר (אין שילוט הכוונה בתחילת הדרך). נשאיר כאן רכב אחד, ועם הרכב השני נמשיך ונחלוף על פני מושב עלמה.

1.3 ק"מ צפונית לכניסה לעלמה, בעיקול משמעותי של הכביש, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר בסימון שבילים כחול, המובילה לאזור מטעים. גם כאן אין שילוט הכוונה. כאן נשאיר רכב שני ונצא לדרך.

אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה (למטעי עלמה) ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:10.5 ק"מ. משך המסלול:7-5 שעות. טיפוס מצטבר:ירידה של 200 מ' ועלייה של 280 מ'
לחצו על המפה להגדלה

חורבת קציון, מאי 2015

משקוף מעוטר בחורבת קציון, מאי 2015

פתח מערת עלמה, אוקטובר 2013

נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה לשמורת נחל דישון ומחסום לרכב.

עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון מצוי ואלה אטלנטית.

קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות חורבת קציון. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, וסביבו שתי בריכות מים יבשות. עוד במאה ה- 19 התגלתה כאן כתובת עתיקה המוקדשת לקיסרים רומאיים שחיו סביב שנת 220 לספירה, ובה ביטוי יחודי - "נדר היהודים", מוקדם יחסית לתקופת בתי הכנסת העתיקים בגליל. גם לאחר 150 שנות מחקר ארכיאולוגי, אין תמימות דעים לגבי מטרתו של המכלול, שהוא יחיד מסוגו במזרח הקדום. השקפה אחת מציעה כי היה זה מוקד התכנסות של הכהנים בגליל, וזאת על רקע העדר זכר כלשהו לחפצי פולחן אלילי (על אף כתובת ההקדשה לקיסרים). השקפה אחרת מציעה כי אתר זה הוקם במתכוון בקצה חבל ההתיישבות היהודית בגליל (שגבולה הצפוני היה בנחל דישון), ושימש לצרכי פולחן קיסרי. יש המציעים כי מקור השם "קציון" במילה "קץ", לציון מיקומו הקיצוני של האתר.

אחרי הפסקה מתבקשת נשוב לצומת השבילים ועתה נפנה עם הסימון הירוק דרומה לעבר חורבת מרות. המרחב הפתוח מהווה בית גידול אידיאלי לצבאים, ולצידם רועים כאן עדרי בקר. השביל עלול להיות לא ברור, אך באופן כללי הוא עובר למרגלות המדרון התלול שחוצץ בין רמת עלמה ובין רמת קציון-מרות בה אנו נמצאים. מרבית קטע זה חשוף לשמש, עם מספר עצים גדולים המספקים צל רב (ולכן פופולאריים גם בקרב עדרי הבקר).

עם הגיענו לירידה אל נחל מרות, נוטה השביל ימינה ויורד לערוץ הנחל. נעלה עשרות מטרים בערוץ ונבצע "פניית פרסה" אל הגדה הדרומית. בדרכנו למעלה נחלוף על פני בור מים עם אבן חוליה יפה, ומקווה עם מדרגות חצובות. כאשר נתייצב חזרה על הרמה נגיע לשדה קוצים. כאן נוטה השביל ימינה (לכיוון דרום-מזרח) ואחרי כ- 100 מ' נגיע למתחם המגודר של בית הכנסת העתיק של מרות.

השביל נכנס למתחם המגודר וחוצה את בית הכנסת העתיק. סיפורו המודרני של המקום מתחיל בשנת 1977, כאשר הארכיאולוג צבי אילן, שחקר בלונדון את מסמכי הגניזה הקהירית, נתקל באזכור לישוב "מארוס", וחושד כי מדובר על יישוב קדום בשם מרות, המוזכר ע"י יוסף בן-מתתיהו כנקודת ציון בגבול הצפוני של הגליל היהודי.

אילן קישר בין מארוס ומרות לבין שרידי כפר ערבי בשם ח'רבת מארוס השוכן כאן, וזאת בניגוד לדעתם של רבים מהארכיאולוגים שסברו שמרות היא מירון. בביקור ראשון במקום בשנת 1981, הצליח אילן לאתר את ראשי העמודים של בית הכנסת מבצבצים מהקרקע, והדבר שיכנע אותו להוציא לפועל חפירה ארכיאולוגית. החפירות באתר נמשכו עד 1987, וחשפו בית כנסת מפואר, בית מדרש, רצפות פסיפס ומטמון מטבעות חריג בגודלו (485 מטבעות). הממצאים המרתקים מעידים על רצף התיישבות יהודית שנמשך משלהי התקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים, במשך כ- 1300 שנה, ועל חשיבותה האזורית של מרות כנקודת גבול בגליל היהודי (שהשתרע בתקופה זו עד לנחל דישון - מעבר לו שכנה אוכלוסייה נוכרית בתחום העיר צור). כיום ניתן לראות במתחם את עמודי בית הכנסת, העתקי הפסיפסים, מערכת מסתור ועוד, ואילו חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון ישראל בירושלים.

נצא מבית הכנסת דרומה ונמשיך בדרך עפר לצד מטעי זיתים שהשתייכו לכפר הקטן מארוס. עם הגיענו לצומת שבילים ירוק-שחור, נפנה ימינה עם הסימון השחור לדרך עפר המובילה לעבר מערת עלמה. בתחילת הדרך נמצאים עצי ברוש המהווים נקודת ציון בולטת בנוף.

נמשיך בעלייה ארוכה וחשופה לשמש (לאורכה יש מדי פעם עצים המספקים פינות צל), ובסופה נתייצב בצומת שבילים שחור-אדום, בשולי עמק קטן העשוי להיות מוצף בחורף.

פנייה קצרה שמאלה בסימון האדום תוביל אותנו לעבר מערת עלמה המהווה יעד לביקור בפני עצמו (למתכננים ביקור במערה, מומלץ להוסיף 3-2 שעות להערכת משך המסלול, ולהצטייד בהתאם. בחודשי החורף אין להיכנס למערה כדי שלא לפגוע באוכלוסיית העטלפים הנמצאת בה).

נשוב לצומת השבילים ואחרי עלייה קצרה נגיע לדרך כורכר טובה, בה נמשיך כמעט 2 ק"מ נוספים בכיוון צפון-מערב, עד לכביש 886 בפאתי הכפר הצ'רקסי ריחניה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

המסלול נסקר בקיץ ולא זוהתה בו פריחה ייחודית.

ניתן לבקר במערת עלמה בחודשים אפריל-אוקטובר (כולל), ולעקוב אחרי ההנחיות הייעודיות בדף המסלול.

שירותים למטיילים:

שולחנות פיקניק לצד בית הכנסת בחורבת מרות.

הערות ואזהרות:

המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד, כולל בימי שישי עד הצהריים. הטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון, בטלפון 04-6979007 ובפקס 04-6979008.
המסלול חשוף ברובו לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות.
ביקור במערת עלמה מחייב היערכות מתאימה כמפורט בדף מסלול מערת עלמה באתר. למבקרים באתר, יש להוסיף 3-2 שעות להערכת אורך המסלול.

הצעות טיול בסביבת חורבת קציון וחורבת מרות:

מערת עלמה

שמורת נחל חצור

גן לאומי תל חצור

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

מרות - צבי אילן ועמנואל דמתי, 1987.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לבדיקה}}
 <meta name="keywords" content="חורבת קציון, חורבת מרות, מרות"></meta>
 <meta name="description" content="חורבת קציון וחורבת מרות - בתי כנסת עתיקים בגליל העליון המזרחי."></meta>
+{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל העליון]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=33.03284, 35.52981
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה, אתגרי, יער וחורש
 |סקירה=חורבת קציון וחורבת מרות - בתי כנסת עתיקים בגליל העליון המזרחי.
-|תמונה=wadi_saar1.jpg
+|תמונה=merot1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
 |מקום_הצילום=בית הכנסת העתיק במרות
 |תאריך_הצילום=15/5/2015
-|אזור=הגולן
+|אזור=הגליל העליון
 |מפת_סימון_שבילים=2 - הגליל העליון
 |מיקום=מזרחית למושב עלמה
 |גישה=רגלית
-|שבילי_טיול=יעודכן
+|שבילי_טיול=כחול 2140, ירוק 2135, שחור 2150, אדום 2155
 |עונות_ביקור=חורף ואביב
 |שמורת_טבע=כן
@@ שורה 26: / שורה 29: @@
 |5=[[הר אדיר]]
 |6=[[שמורת נחל חצור]]
-|7=[[שמורת עינות חצור]]
+|7=[[עין יראון]]
 |8=[[שמורת נחל דישון]]
 |9=[[גן לאומי ברעם]]
-|10=[[גן לאומי מבצר נמרוד]]
+|10=[[ריחניה]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:wadi_saar2.jpg|left|thumb|200px|מפל רסיסים, פברואר 2015]]
+[[תמונה:merot2.jpg|left|thumb|200px|הדרך מחורבת קציון למרות, מאי 2015]]
 מסלול הטיול מפגיש אותנו עם שניים מבתי הכנסת העתיקים והמרשימים בגליל העליון המזרחי, בקרבת מושב עלמה.
-המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד (כולל בימי שישי), והטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון.
+המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד (כולל בימי שישי), והטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון, בטלפון 04-6979007 ובפקס 04-6979008.
 חלקים ניכרים מהמסלול חשופים לשמש, כך שהטיול אינו מומלץ לביצוע בחודשי הקיץ או בימים חמים במיוחד.
@@ שורה 40: / שורה 43: @@
 הטיול אינו מעגלי, ובעוד שמרחק ההליכה בין נקודת ההתחלה ונקודת הסיום אינו גדול במיוחד (2 ק"מ), מומלץ להימנע מהליכה לאורך הכביש בהעדר שוליים רחבים ובטיחותיים.
-<br>
-<html>
-<center>
-<iframe width="100%" height="338" src="http://www.youtube.com/embed/DO5A_9iAMvw" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>
-</center>
-</html>
 |איך_להגיע=
 המסלול אינו מעגלי. נקודות ההתחלה והסיום נמצאות לצד כביש 886 (צומת עין זיתים - צומת ישע) באזור מושב עלמה.
-נגיע תחילה לנקודת הסיום, בכפר הצ'רקסי ריחניה. 200 מ' צפונית לצומת כביש הגישה לקיבוץ יראון, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר (אין שילוט הכוונה בתחילת הדרך). נשאיר כאן רכב אחד, ועם הרכב השני נמשיך ונחלוף על פני מושב עלמה.
+נגיע תחילה לנקודת הסיום, בכפר הצ'רקסי [[ריחניה]]. 200 מ' צפונית לצומת כביש הגישה לקיבוץ יראון, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר (אין שילוט הכוונה בתחילת הדרך). נשאיר כאן רכב אחד, ועם הרכב השני נמשיך ונחלוף על פני מושב עלמה.
-.3 ק"מ צפונית לכניסה לעלמה, בעיקול משמעותי של הכביש, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר בסימון שבילים כחול. גם כאן אין שילוט הכוונה. כאן נשאיר רכב שני ונצא לדרך.
+.3 ק"מ צפונית לכניסה לעלמה, בעיקול משמעותי של הכביש, מסתעפת ימינה (מזרחה) דרך כורכר בסימון שבילים כחול, המובילה לאזור מטעים. גם כאן אין שילוט הכוונה. כאן נשאיר רכב שני ונצא לדרך.
-אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי).
+אם רוצים, ניתן לקצר יותר את מסלול ההליכה ולחסוך "הליכה מנהלתית" בדרכי הכורכר. בדרך הכורכר הראשונה (במערת עלמה) ניתן לנסוע עם כל רכב כ- 2 ק"מ, ואילו בדרך הכורכר השנייה (למטעי עלמה) ניתן לנסוע כ- 2 ק"מ נוספים (אך חלקם עלולים להיות משובשים, במיוחד בחודשי החורף, ולא עבירים לרכב פרטי).
-|אורך המסלול=5 ק"מ (3 ק"מ ללא מפל רסיסים).
+|אורך המסלול=10.5 ק"מ.
-|משך המסלול=4-3 שעות.
+|משך המסלול=7-5 שעות.
-|טיפוס מצטבר=עלייה של 100 מ' וירידה של 350 מ'
+|טיפוס מצטבר=ירידה של 200 מ' ועלייה של 280 מ'
-|מפה=wadi_saar.gif
+|מפה=meroth.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:wadi_saar3.jpg|left|thumb|200px|פריחה בנחל סער, מאי 2015]]
+[[תמונה:katzyon1.jpg|left|thumb|200px|חורבת קציון, מאי 2015]]
+[[תמונה:katzyon2.jpg|left|thumb|200px|משקוף מעוטר בחורבת קציון, מאי 2015]]
+[[תמונה:alma_cave1.jpg|left|thumb|200px|פתח מערת עלמה, אוקטובר 2013]]
-נלך בין כרמי עלמה 1.2 ק"מ ונגיע ל"פניית פרסה".
+נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה ל[[שמורת נחל דישון]] ומחסום לרכב.
-עוד ק"מ אחד - שלט כניסה לשמורת נחל דישון וקצה הכרמים. מכלאת בקר.
+עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון מצוי ואלה אטלנטית.
-מ' מבית הכנסת - צומת מרות
+קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות '''חורבת קציון'''. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, וסביבו שתי בריכות מים יבשות. עוד במאה ה- 19 התגלתה כאן כתובת עתיקה המוקדשת לקיסרים רומאיים שחיו סביב שנת 220 לספירה, ובה ביטוי יחודי - "נדר היהודים", מוקדם יחסית לתקופת בתי הכנסת העתיקים בגליל. גם לאחר 150 שנות מחקר ארכיאולוגי, אין תמימות דעים לגבי מטרתו של המכלול, שהוא יחיד מסוגו במזרח הקדום. השקפה אחת מציעה כי היה זה מוקד התכנסות של הכהנים בגליל, וזאת על רקע העדר זכר כלשהו לחפצי פולחן אלילי (על אף כתובת ההקדשה לקיסרים). השקפה אחרת מציעה כי אתר זה הוקם במתכוון בקצה חבל ההתיישבות היהודית בגליל (שגבולה הצפוני היה בנחל דישון), ושימש לצרכי פולחן קיסרי. יש המציעים כי מקור השם "קציון" במילה "קץ", לציון מיקומו הקיצוני של האתר.
-.4 ק"מ - עד העמק ברמת עלמה
+אחרי הפסקה מתבקשת נשוב לצומת השבילים ועתה נפנה עם הסימון הירוק דרומה לעבר חורבת מרות. המרחב הפתוח מהווה בית גידול אידיאלי לצבאים, ולצידם רועים כאן עדרי בקר. השביל עלול להיות לא ברור, אך באופן כללי הוא עובר למרגלות המדרון התלול שחוצץ בין רמת עלמה ובין רמת קציון-מרות בה אנו נמצאים. מרבית קטע זה חשוף לשמש, עם מספר עצים גדולים המספקים צל רב (ולכן פופולאריים גם בקרב עדרי הבקר).
-מ' - צומת שחור-אדום
+עם הגיענו לירידה אל נחל מרות, נוטה השביל ימינה ויורד לערוץ הנחל. נעלה עשרות מטרים בערוץ ונבצע "פניית פרסה" אל הגדה הדרומית. בדרכנו למעלה נחלוף על פני בור מים עם אבן חוליה יפה, ומקווה עם מדרגות חצובות. כאשר נתייצב חזרה על הרמה נגיע לשדה קוצים. כאן נוטה השביל ימינה (לכיוון דרום-מזרח) ואחרי כ- 100 מ' נגיע למתחם המגודר של '''בית הכנסת העתיק של מרות'''.
-למערת עלמה 150 מ'
+השביל נכנס למתחם המגודר וחוצה את בית הכנסת העתיק. סיפורו המודרני של המקום מתחיל בשנת 1977, כאשר הארכיאולוג צבי אילן, שחקר בלונדון את מסמכי הגניזה הקהירית, נתקל באזכור לישוב "מארוס", וחושד כי מדובר על יישוב קדום בשם מרות, המוזכר ע"י יוסף בן-מתתיהו כנקודת ציון בגבול הצפוני של הגליל היהודי.
-מ' - דרך הכורכר
+אילן קישר בין מארוס ומרות לבין שרידי כפר ערבי בשם ח'רבת מארוס השוכן כאן, וזאת בניגוד לדעתם של רבים מהארכיאולוגים שסברו שמרות היא מירון. בביקור ראשון במקום בשנת 1981, הצליח אילן לאתר את ראשי העמודים של בית הכנסת מבצבצים מהקרקע, והדבר שיכנע אותו להוציא לפועל חפירה ארכיאולוגית. החפירות באתר נמשכו עד 1987, וחשפו בית כנסת מפואר, בית מדרש, רצפות פסיפס ומטמון מטבעות חריג בגודלו (485 מטבעות). הממצאים המרתקים מעידים על רצף התיישבות יהודית שנמשך משלהי התקופה ההלניסטית ועד לימי הביניים, במשך כ- 1300 שנה, ועל חשיבותה האזורית של מרות כנקודת גבול בגליל היהודי (שהשתרע בתקופה זו עד ל[[נחל דישון]] - מעבר לו שכנה אוכלוסייה נוכרית בתחום העיר צור). כיום ניתן לראות במתחם את עמודי בית הכנסת, העתקי הפסיפסים, מערכת מסתור ועוד, ואילו חלק מהממצאים מוצגים ב[[מוזיאון ישראל בירושלים]].
-.8 ק"מ - הכביש.
+נצא מבית הכנסת דרומה ונמשיך בדרך עפר לצד מטעי זיתים שהשתייכו לכפר הקטן מארוס. עם הגיענו לצומת שבילים ירוק-שחור, נפנה ימינה עם הסימון השחור לדרך עפר המובילה לעבר [[מערת עלמה]]. בתחילת הדרך נמצאים עצי ברוש המהווים נקודת ציון בולטת בנוף.
-כדאי לשים לב שממש מול הגשר בצד המערבי נמצאים שרידי '''טחנת קמח''', אחת משתיים שנפגוש בנחל, והמכונות טוואחין ח'שייבה (שמו הערבי של נחל סער - ואדי ח'שייבה). אחת משתי הטחנות הייתה פעילה עד לשנת 1969, עת נהרסה בשיטפון ולא שוקמה מחדש.
+נמשיך בעלייה ארוכה וחשופה לשמש (לאורכה יש מדי פעם עצים המספקים פינות צל), ובסופה נתייצב בצומת שבילים שחור-אדום, בשולי עמק קטן העשוי להיות מוצף בחורף.
-{{H2|
+פנייה קצרה שמאלה בסימון האדום תוביל אותנו לעבר [[מערת עלמה]] המהווה יעד לביקור בפני עצמו (למתכננים ביקור במערה, מומלץ להוסיף 3-2 שעות להערכת משך המסלול, ולהצטייד בהתאם. בחודשי החורף אין להיכנס למערה כדי שלא לפגוע באוכלוסיית העטלפים הנמצאת בה).
-header=חלק ב' - מ"גשר הידידות" למפל סער
-}}
-חלק זה מתאים לכל המשפחה (אך לא למתקשים בהליכה) ואינו כרוך בחציית הנחל, אם כי משלב קטעי שביל צרים מעל למצוקי הנחל.
+נשוב לצומת השבילים ואחרי עלייה קצרה נגיע לדרך כורכר טובה, בה נמשיך כמעט 2 ק"מ נוספים בכיוון צפון-מערב, עד לכביש 886 בפאתי הכפר הצ'רקסי ריחניה.
-בתחילת השביל הוצב שילוט הסבר (בחניון כ- 100 מ' ממערב לגשר הידידות). מנקודה זו נרד מערבה לעבר אפיק הנחל, ועד מהרה נגיע ל'''טחנת קמח''' שנייה. מייד אחרי הטחנה נחלוף בקטע שביל צר וצמוד ממש לאפיק הזרימה. השביל ממשיך בגדה הדרומית, וחולף מדי פעם לצד מפלונים יפים בערוץ הזורם. חדי העין יראו בגדה הצפונית '''מפל מים קטן''' שמקורו כנראה במעיין שאינו מסומן במפות. בנקודה מסוימת, מתעקל השביל שמאלה ומטפס בגדה מעל לנחל. אם פספסנו, נבחין תוך עשרות מטרים כי הגדה הדרומית הופכת למצוק ולא ניתן להמשיך. זהו הסימן לטפס לגדה הדרומית ולחבור חזרה לשביל. בגדה הצפונית נראה את כביש 989 המוביל לנווה אטי"ב, וגבוה יותר מתנשא מעלינו [[גן לאומי מבצר נמרוד|מבצר נמרוד]]. קצת הלאה, ניצמד לגבול חלקות חקלאיות מגודרות, ונחלוף על פני המפל השני של נחל סער - '''מפל הער'''. המפל נקרא על שם עצי הער האציל הגדלים בקרבתו. תצפית טובה למפל יש כ- 30 מטרים לאחר המפל עצמו. עד מהרה השביל נושק לכביש (החולף מדרום לנו) למשך 20 מטרים בטרם ניפרד מהכביש. המסלול נעשה תלול יותר, בנחל יש כמה בריכות יפות, ואחרי הליכה קצרה נשמע מפל נוסף - '''מפל הנקיק''', אליו ניתן לצפות בזהירות לצד מסלעה טבעית גדולה (המפל אינו נראה מהשביל המסומן עצמו). למפל זה צורת מרזב צר ועמוק. עוד כמה מאות מטרים, ואנו מתייצבים בכביש 989 בצמוד ומדרום לגשר על נחל סער.
+|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
+המסלול נסקר בקיץ ולא זוהתה בו פריחה ייחודית.
-נחצה את הכביש בזהירות ונגיע למכלול של '''[[מפל סער]]'''. המפל עצמו צונח מגובה 18 מטרים, מעליו ולמרגלותיו עוד שני מפלונים קטנים. המקום עמוס במיוחד במטיילים, ומכאן קצרה מאד הדרך לחניון ולרכב הממתין.
+ניתן לבקר ב[[מערת עלמה]] בחודשים אפריל-אוקטובר (כולל), ולעקוב אחרי ההנחיות הייעודיות בדף המסלול.
-|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-* זרימת מים במפלים בימי החורף. מומלץ במחצית השנייה של החורף אחרי אירועי גשם חזקים.
-* פריחה בפברואר-מרץ: קידה שעירה, חלבלוב מגובשש, כרמלית נאה, [[שקד מצוי - שקדיה|שקד מצוי]] ועוד.
 |שירותים למטיילים=
-בחניית מפל סער - אתר תיירות מוסדר, שבילי הליכה (כולל הנגשה חלקית לנכים) וגשר מטיילים מעל לנחל.
+שולחנות פיקניק לצד בית הכנסת בחורבת מרות.
 |הערות ואזהרות=
-* בימי גשם או מייד לאחריהם, ההליכה מגשר הידידות למפל רסיסים עלולה להיות מסוכנת. מומלץ להמתין לפחות מספר ימים אחרי גשמים חזקים ואירועי שלג, לפני יציאה למסלול מפל רסיסים.
+* המסלול עובר בשטח אש פעיל במיוחד, כולל בימי שישי עד הצהריים. הטיול מחייב תיאום מראש עם צה"ל דרך מתא"ם פיקוד צפון, בטלפון 04-6979007 ובפקס 04-6979008.
-* כאשר הנחל זורם, ההליכה למפל רסיסים עשויה לחייב הליכה במים וחציית המים בעומק עד 1 מטר. מומלץ להצטייד בשקיות איטום ובבגדים להחלפה (ובעיקר להפעיל שיקול דעת לגבי עוצמת הזרימה בנחל).
+* המסלול חשוף ברובו לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות.
-* הנחל אכזב, ולמעט תקופה קצרה בחורף ובאביב, אין מים בקטע זה של הנחל.
+* ביקור ב[[מערת עלמה]] מחייב היערכות מתאימה כמפורט בדף מסלול מערת עלמה באתר. למבקרים באתר, יש להוסיף 3-2 שעות להערכת אורך המסלול.
-* לתשומת לב: מי הנחל נשאבים למרגלות הכפר הדרוזי מסעדה, לצורך מילוייה של בריכת רם. זאת לאחר שהבריכה התייבשה כמעט לחלוטין בחודשי הקיץ בשנים האחרונות. לפיכך, הזרימה בנחל אינה מובטחת.
-* המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש, ונקודות הצל במסלול מעטות.
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
-* נחל סער - מיכה לבנה, "דפי יהודית", החברה להגנת הטבע, 1978.
+* מרות - צבי אילן ועמנואל דמתי, 1987.
 |הצעות טיול בסביבה=
 {{3טורים|
-{{ת|wadi_orvim2.jpg|מערת עלמה}}
+{{ת|alma_cave7.jpg|מערת עלמה}}
 [[מערת עלמה]]
 |
-{{ת|har_bental1.jpg|הר בנטל}}
+{{ת|mt_evyatar_view.jpg|שמורת נחל חצור}}
-[[הר בנטל]]
+[[שמורת נחל חצור]]
 |
-{{ת|wadi_hamdal.jpg|שמורת נחל חמדל ועין גונן|שמורת נחל חמדל)}}
+{{ת|tel_hazor.jpg|גן לאומי תל חצור}}
-[[שמורת נחל חמדל ועין גונן|שמורת נחל חמדל]]
+[[גן לאומי תל חצור]]
 }}
 }}

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך