קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי נבי סמואל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="הר שמואל, נבי סמואל, קבר שמואל הנביא"></meta>
 
<meta name="keywords" content="הר שמואל, נבי סמואל, קבר שמואל הנביא"></meta>
 
<meta name="description" content="גן לאומי נבי סמואל - הר גבוה ובו מקום קדוש ומעיינות זעירים."></meta>
 
<meta name="description" content="גן לאומי נבי סמואל - הר גבוה ובו מקום קדוש ומעיינות זעירים."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]}}
 
{{גן לאומי חדש
 
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.83302, 35.18054
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תצפיות, דת ותרבות
 
|תמונה=nabi samuel.jpg
 
|תמונה=nabi samuel.jpg
 
|מקום הצילום=נבי סמואל
 
|מקום הצילום=נבי סמואל
שורה 10: שורה 14:
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|שטח=3500
 
|שטח=3500
|מצב תכנוני=מוכרז יו"ש
+
|מצב תכנוני=מאושר יו"ש
|תאריך הכרזה=8/1/1998
+
|תאריך הכרזה=
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|תאריך הצילום=7/7/2006
 
|תאריך הצילום=7/7/2006
שורה 30: שורה 34:
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
[[תמונה:ein_nabi_samuel.jpg|left|thumb|250px|מעיין ליד נבי סמואל, 2006]]
 
[[תמונה:ein_nabi_samuel.jpg|left|thumb|250px|מעיין ליד נבי סמואל, 2006]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel_snow1.jpg|left|thumb|250px|שלג בנבי סמואל, 2008]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel_snow2.jpg|left|thumb|250px|שלג בנבי סמואל, 2008]]
  
 
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).
 
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).
שורה 39: שורה 45:
 
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.
 
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.
  
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא.
+
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. מצפה מוזכרת בתנ"ך גם בסוף ימי הבית הראשון, כאשר נבוכדנאצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם כממונה על העם הנותר בארץ, אולם הלה נרצח במצפה בידי ישמעאל בן נתניה, ובעקבות כך נסו שארית העם למצרים - ובכך נחתם פרק של מאות שנות יישוב ישראלי-יהודי רצוף בארץ ישראל.
  
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך.
+
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. בפרט התגלה בחפירות יישוב גדול מהתקופה ההלניסטית, שלא היה ידוע בעבר.
  
 
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.
 
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.
  
הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים.
+
הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.
 
 
בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא.
 
 
 
מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות.
 
 
 
המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187).
 
 
 
בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.
 
  
 
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.
 
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.
שורה 59: שורה 57:
 
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.
 
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.
  
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום.
+
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית.
 
 
ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית.
 
  
 
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. חלק מהמעיינות משמשים כיום כ"אתרי טבילה" לא מוסדרים, ובפרט המעיין הגבוה ביותר הנמצא במרחק כ- 150 מטרים צפונית-מזרחית למבנה הקבר. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית).
 
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. חלק מהמעיינות משמשים כיום כ"אתרי טבילה" לא מוסדרים, ובפרט המעיין הגבוה ביותר הנמצא במרחק כ- 150 מטרים צפונית-מזרחית למבנה הקבר. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית).
שורה 71: שורה 67:
 
בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן סגול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק - כיום מעבר לגדר ההפרדה). למרגלות ההר מצפון גדלה גם [[מרווה כחולה]].
 
בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן סגול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק - כיום מעבר לגדר ההפרדה). למרגלות ההר מצפון גדלה גם [[מרווה כחולה]].
  
בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים.
+
בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים. משטחי הסלע באתר מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.
  
קטעים מאזור החפירות מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.
+
באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא.
  
באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא.
+
בשל גובהו של ההר ונגישותו התחבורתית, זהו אחד האתרים הנוחים ל[[טיולי שלג]]. עם זאת, סביר כי המטיילים יתקשו לפגוש באתר זה שלג "בתולי" ללא עקבות מטיילים ומבקרים אחרים.
 +
 
 +
הגן הלאומי אושר ב- 8/1/1998, אך לא הוכרז מסיבות מדיניות.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 83: שורה 81:
  
 
הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.
 
הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.
 +
 +
דרך מסומנת אדום 9225 לרכב שטח ואופניים מקיפה את הר שמואל, ואורכה כ- 2.5 ק"מ.
  
 
{{שימולב|בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, מומלץ ללכת בקבוצה ולהימנע משהיית לילה.}}
 
{{שימולב|בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, מומלץ ללכת בקבוצה ולהימנע משהיית לילה.}}
  
 
|שעות מחירים ושירותים=
 
|שעות מחירים ושירותים=
מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
+
* מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
 +
* במבנה עצמו יש ישיבה ומסגד. למעוניינים לבקר בהם, יש להצטייד בלבוש הולם ולכבד את קדושת המקום.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8).
 
* הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8).
 +
* נבי סמואל - יואל בן-דב, 2006.
 
* שילוט באתר.
 
* שילוט באתר.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|um_e_sheich.jpg|שלוחת ביתוניא}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:um_e_sheich.jpg|200px
 
default [[שלוחת ביתוניא]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[שלוחת ביתוניא]]
 
[[שלוחת ביתוניא]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|hurvat_luza.jpg|נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה}}
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:hurvat_luza.jpg|200px
 
default [[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 
[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|aloney_shmuel.jpg|שמורת אלוני שמואל}}
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:aloney_shmuel.jpg|120px
 
default [[שמורת אלוני שמואל]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[שמורת אלוני שמואל]]
 
[[שמורת אלוני שמואל]]
</td></tr></table>
+
}}
 
 
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־20:57, 28 בינואר 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   גן לאומי נבי סמואל

גן לאומי נבי סמואל

נבי סמואל - הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים תיכוני, עתיקות
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: בין ירושלים לגבעת זאב
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:מוגבלת
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מאושר יו"ש
  • שטח:3500 דונם




Nabi samuel.jpg

נבי סמואל, (עמית מנדלסון, 7/7/2006)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות דת ותרבות


איך להגיע:

הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי.

כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר.

הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.

דרך מסומנת אדום 9225 לרכב שטח ואופניים מקיפה את הר שמואל, ואורכה כ- 2.5 ק"מ.

בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, מומלץ ללכת בקבוצה ולהימנע משהיית לילה.

רקע על גן לאומי נבי סמואל:

מעיין ליד נבי סמואל, 2006
שלג בנבי סמואל, 2008
שלג בנבי סמואל, 2008

הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).

הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון.

במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי.

בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.

המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. מצפה מוזכרת בתנ"ך גם בסוף ימי הבית הראשון, כאשר נבוכדנאצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם כממונה על העם הנותר בארץ, אולם הלה נרצח במצפה בידי ישמעאל בן נתניה, ובעקבות כך נסו שארית העם למצרים - ובכך נחתם פרק של מאות שנות יישוב ישראלי-יהודי רצוף בארץ ישראל.

בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. בפרט התגלה בחפירות יישוב גדול מהתקופה ההלניסטית, שלא היה ידוע בעבר.

בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.

הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.

החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.

ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.

במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית.

בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. חלק מהמעיינות משמשים כיום כ"אתרי טבילה" לא מוסדרים, ובפרט המעיין הגבוה ביותר הנמצא במרחק כ- 150 מטרים צפונית-מזרחית למבנה הקבר. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית).

בחלקו המערבי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. בשטחים אלו נמצאת בתה של סירה קוצנית וקורנית מקורקפת וגריגה מדוכאת של קידה שעירה.

בין העשבוניים גדלים כאן שינן עב-שורש, נורית ירושלים (בסמוך למתחם נבי סמואל), נורית אסיה, כלנית מצויה, רקפת מצויה, סחלב שלוש-השיניים ובן-סחלב צריפי.

בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן סגול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק - כיום מעבר לגדר ההפרדה). למרגלות ההר מצפון גדלה גם מרווה כחולה.

בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים. משטחי הסלע באתר מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.

באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא.

בשל גובהו של ההר ונגישותו התחבורתית, זהו אחד האתרים הנוחים לטיולי שלג. עם זאת, סביר כי המטיילים יתקשו לפגוש באתר זה שלג "בתולי" ללא עקבות מטיילים ומבקרים אחרים.

הגן הלאומי אושר ב- 8/1/1998, אך לא הוכרז מסיבות מדיניות.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

  • מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
  • במבנה עצמו יש ישיבה ומסגד. למעוניינים לבקר בהם, יש להצטייד בלבוש הולם ולכבד את קדושת המקום.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי נבי סמואל:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8).
  • נבי סמואל - יואל בן-דב, 2006.
  • שילוט באתר.



המפה נטענת...