קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי נבי סמואל"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(Importing text file)
 
 
(28 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
+
<meta name="keywords" content="הר שמואל, נבי סמואל, קבר שמואל הנביא"></meta>
{{שמורה
+
<meta name="description" content="גן לאומי נבי סמואל - הר גבוה ובו מקום קדוש ומעיינות זעירים."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשומרון ובבנימין]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.83302, 35.18054
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, תצפיות, דת ותרבות
 
|תמונה=nabi samuel.jpg
 
|תמונה=nabi samuel.jpg
|תאור תמונה=נבי סמואל
+
|מקום הצילום=נבי סמואל
|כניסה=ללא תשלום
+
|כניסה=חינם
|אזור=הרי בנימין
+
|אזור=השומרון ובנימין
|יישובים סמוכים=ירושלים (רמות אלון), גבעת-זאב (הר שמואל), בית חנינא, אל-ג'יב
+
|מיקום=בין ירושלים לגבעת זאב
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני, עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=חורש ים תיכוני, עתיקות
 +
|עונות ביקור=כל השנה
 
|שטח=3500
 
|שטח=3500
|מצב תכנוני=מוכרז
+
|מצב תכנוני=מאושר יו"ש
|תאריך הכרזה=8/1/1998
+
|תאריך הכרזה=
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=7/7/2006
+
|תאריך הצילום=7/7/2006
|סקירה=הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב.
+
|נגישות לנכים=מוגבלת
|נקודת ציון=
+
|רמת קושי=לכל המשפחה
}}
+
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
==על האתר==
+
|1=[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 +
|2=[[גן סאקר וסביבתו]]
 +
|3=[[שלוחת ביתוניא]]
 +
|4=[[שביל הדסה]]
 +
|5=[[הר חרת]]
 +
|6=[[מערת צדקיהו]]
 +
|7=[[גן לאומי עינות תלם]]
 +
|8=[[עין מבשר]]
 +
|9=[[שמורת ליפתא]]
 +
|10=[[אתר לאומי הקסטל]]
 +
|סקירה=נבי סמואל - הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב.
 +
|על האתר=
 +
[[תמונה:ein_nabi_samuel.jpg|left|thumb|250px|מעיין ליד נבי סמואל, 2006]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel_snow1.jpg|left|thumb|250px|שלג בנבי סמואל, 2008]]
 +
[[תמונה:nabi_samuel_snow2.jpg|left|thumb|250px|שלג בנבי סמואל, 2008]]
 +
 
 
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).
 
הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).
 +
 
הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון.
 
הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון.
במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי.
+
 
 +
במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של [[נחל שורק]] העילי.
 +
 
 
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.
 
בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא.
+
 
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך.
+
המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. מצפה מוזכרת בתנ"ך גם בסוף ימי הבית הראשון, כאשר נבוכדנאצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם כממונה על העם הנותר בארץ, אולם הלה נרצח במצפה בידי ישמעאל בן נתניה, ובעקבות כך נסו שארית העם למצרים - ובכך נחתם פרק של מאות שנות יישוב ישראלי-יהודי רצוף בארץ ישראל.
 +
 
 +
בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. בפרט התגלה בחפירות יישוב גדול מהתקופה ההלניסטית, שלא היה ידוע בעבר.
 +
 
 
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.
 
בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.
הצלבנים כינו את המקום הר השימחה, שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים.
+
 
בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא.
+
הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.
מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות.
+
 
המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187).
 
בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.
 
 
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.
 
החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.
 +
 
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.
 
ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים.
 
ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים.
 
מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית, ובשעות הפעילות באתר ניתן לעלות לתצפית מגג המסגד (לא ניתן לעלות לצריח).
 
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה.
 
בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי.
 
  
==מיקום וגישה==
+
במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית.
 +
 
 +
בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. חלק מהמעיינות משמשים כיום כ"אתרי טבילה" לא מוסדרים, ובפרט המעיין הגבוה ביותר הנמצא במרחק כ- 150 מטרים צפונית-מזרחית למבנה הקבר. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית).
 +
 
 +
בחלקו המערבי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. בשטחים אלו נמצאת בתה של סירה קוצנית וקורנית מקורקפת וגריגה מדוכאת של קידה שעירה.
 +
 
 +
בין העשבוניים גדלים כאן שינן עב-שורש, נורית ירושלים (בסמוך למתחם נבי סמואל), [[נורית אסיה]], [[כלנית מצויה]], [[רקפת מצויה]], [[סחלב שלוש-השיניים]] ובן-סחלב צריפי.
 +
 
 +
בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן סגול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק - כיום מעבר לגדר ההפרדה). למרגלות ההר מצפון גדלה גם [[מרווה כחולה]].
 +
 
 +
בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים. משטחי הסלע באתר מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.
 +
 
 +
באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא.
 +
 
 +
בשל גובהו של ההר ונגישותו התחבורתית, זהו אחד האתרים הנוחים ל[[טיולי שלג]]. עם זאת, סביר כי המטיילים יתקשו לפגוש באתר זה שלג "בתולי" ללא עקבות מטיילים ומבקרים אחרים.
 +
 
 +
הגן הלאומי אושר ב- 8/1/1998, אך לא הוכרז מסיבות מדיניות.
 +
 
 +
|איך להגיע=
 
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי.
 
הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי.
 +
 
כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר.
 
כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר.
הכניסה למתחם היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.
 
{{שימולב|טיול בהר שמואל, למעט מתחם הקבר בפסגת ההר, מחייב תיאום עם כוחות הביטחון!}}
 
  
==שירותים למטיילים==
+
הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.
מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
 
  
==עונות ביקור==
+
דרך מסומנת אדום 9225 לרכב שטח ואופניים מקיפה את הר שמואל, ואורכה כ- 2.5 ק"מ.
כל השנה.
 
  
==קישורים לאתרים נוספים ברשת==
+
{{שימולב|בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, מומלץ ללכת בקבוצה ולהימנע משהיית לילה.}}
  
==עדכוני חדשות==
+
|שעות מחירים ושירותים=
 +
* מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
 +
* במבנה עצמו יש ישיבה ומסגד. למעוניינים לבקר בהם, יש להצטייד בלבוש הולם ולכבד את קדושת המקום.
  
==שמות נוספים לאתר==
+
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8).
 +
* נבי סמואל - יואל בן-דב, 2006.
 +
* שילוט באתר.
  
==ספרות מומלצת==
+
|הצעות טיול בסביבה=
הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8)
+
{{3טורים|
שילוט באתר
+
{{ת|um_e_sheich.jpg|שלוחת ביתוניא}}
 +
[[שלוחת ביתוניא]]
 +
|
 +
{{ת|hurvat_luza.jpg|נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה}}
 +
[[נחל חלילים, עינות תלם וחורבת לוזה]]
 +
|
 +
{{ת|aloney_shmuel.jpg|שמורת אלוני שמואל}}
 +
[[שמורת אלוני שמואל]]
 +
}}
 +
}}

גרסה אחרונה מ־20:57, 28 בינואר 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   גן לאומי נבי סמואל

גן לאומי נבי סמואל

נבי סמואל - הר בולט, בפסגתו מקום קדוש ואתר עתיקות חשוב.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים תיכוני, עתיקות
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: בין ירושלים לגבעת זאב
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:מוגבלת
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מאושר יו"ש
  • שטח:3500 דונם




Nabi samuel.jpg

נבי סמואל, (עמית מנדלסון, 7/7/2006)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה תצפיות דת ותרבות


איך להגיע:

הגן הלאומי משתרע בצמוד וממזרח/צפון לכביש מס' 436, בין שכונת רמות-אלון בירושלים ובקעת גבעון (דרומית ליישוב מחנה-גבעון), בשטח ההררי.

כביש קצר מסתעף מכביש מס' 436, ומוביל למתחם הקבר והעתיקות בפסגת ההר.

הכניסה למתחם הפסגה היא בלבוש צנוע, עקב קדושת המקום.

דרך מסומנת אדום 9225 לרכב שטח ואופניים מקיפה את הר שמואל, ואורכה כ- 2.5 ק"מ.

בתחום הגן הלאומי נכלל גם הכפר הזעיר נבי צמוויל. לטיול בשטח הגן הלאומי, לא כולל מתחם הפסגה, מומלץ ללכת בקבוצה ולהימנע משהיית לילה.

רקע על גן לאומי נבי סמואל:

מעיין ליד נבי סמואל, 2006
שלג בנבי סמואל, 2008
שלג בנבי סמואל, 2008

הגן הלאומי כולל את רוב שטחו של הר שמואל, ממזרח לכביש מס' 436 (ירושלים - גבעת-זאב).

הר שמואל, שפסגתו נמצאת ברום 885 מ', הוא גוש מורם (הורסט), שהועתק כלפי מעלה בין שברים גיאולוגיים. ההר בולט בעיקר לכיוון צפון, שם הוא מתנשא כ- 100 מ' מעל בקעת גבעון.

במזרח ובצפון-מזרח, תחום ההר בבירור ע"י אפיקו של נחל שורק העילי.

בפסגת ההר נמצא א-נבי צמוויל (קבר שמואל הנביא) - מסגד ואתר מקודש גם ליהדות, המזוהה בידי המאמינים עם קברו של שמואל הנביא.

המסורת המזהה כאן את קברו של שמואל הנביא ברמה, שורשיה עוד בתקופה הביזנטית, אך כיום הארכיאולוגים מזהים כאן דווקא את היישוב מצפה, גם בו פעל שמואל הנביא. מצפה מוזכרת בתנ"ך גם בסוף ימי הבית הראשון, כאשר נבוכדנאצר מלך בבל מינה את גדליהו בן אחיקם כממונה על העם הנותר בארץ, אולם הלה נרצח במצפה בידי ישמעאל בן נתניה, ובעקבות כך נסו שארית העם למצרים - ובכך נחתם פרק של מאות שנות יישוב ישראלי-יהודי רצוף בארץ ישראל.

בחפירות ארכיאולוגיות באתר, נמצאו שרידים מתקופת בית ראשון, שיבת ציון ואילך. בפרט התגלה בחפירות יישוב גדול מהתקופה ההלניסטית, שלא היה ידוע בעבר.

בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר לזכרו של שמואל הקדוש, והשם נשמר גם בתקופה המוסלמית הקדומה.

הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה", שכן פסגה זו היתה הנקודה הראשונה בדרכם של הצליינים ממנה ניתן היה לראות את ירושלים. בשל חשיבותו האסטרטגית של המקום, הקימו כאן הצלבנים מצודה מוקפת חפיר, ובמרכז המצודה הוקמה כנסייה במרתפה לפי המסורת היה קברו של שמואל הנביא. מצפון למצודה הוכשר חניון נרחב ובו אורוות. המבצר נכבש ונהרס עד היסוד עם כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין (בשנת 1187). בתקופה הממלוכית, היה במקום מרכז חשוב של תעשיית כלי חרס, ובאתר נתגלו תנורים רבים לצריפת כלי חרס.

החל מתקופה זו עד היום (במשך כ- 500 שנה) הפך המקום לאתר עלייה לרגל של יהודים מכל התפוצות, שבאו להתפלל על קברו של שמואל הנביא.

ב- 1917 נערך בהר קרב קשה בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי ששלט בהר, במהלכו נהרס המסגד. סביב המסגד נותרו עדיין תעלות הגנה מאותה תקופה.

במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים, ללא הצלחה, לכבוש את ההר. בקרב הקשה נהרגו ונפצעו רבים. לאחר מלחמת העצמאות, היו בהר ביצורים ירדניים שאת חלקם ניתן לראות עד היום. ההר נכבש ע"י גדוד 106 של חטיבת הראל, במלחמת ששת הימים. מפסגת ההר יש תצפית נוף היקפית.

בתחומי הגן הלאומי פזורים כעשרה מעיינות קטנים, רק חלקם מסומנים במפה. חלק מהמעיינות משמשים כיום כ"אתרי טבילה" לא מוסדרים, ובפרט המעיין הגבוה ביותר הנמצא במרחק כ- 150 מטרים צפונית-מזרחית למבנה הקבר. לצד מעיינות אלו יש עצי בוסתן (תאנה וזית) וצמחיית מים דלה (שרכי שערות שולמית).

בחלקו המערבי של הגן הלאומי נטוע יער אורנים וברושים, ואילו חלקים אחרים הם שטחי טרשים ושדות של הכפר הזעיר נבי סמואל, הנכלל אף הוא בגן הלאומי. בשטחים אלו נמצאת בתה של סירה קוצנית וקורנית מקורקפת וגריגה מדוכאת של קידה שעירה.

בין העשבוניים גדלים כאן שינן עב-שורש, נורית ירושלים (בסמוך למתחם נבי סמואל), נורית אסיה, כלנית מצויה, רקפת מצויה, סחלב שלוש-השיניים ובן-סחלב צריפי.

בשדות החרושים של הכפר נבי סמואל בולטים קדד גדול-פרי, ורוניקה סורית וסייפן סגול (ריכוז יפה של סייפן סגול צומח בשדות המעובדים מצפון לגן הלאומי, ביובל של נחל שורק - כיום מעבר לגדר ההפרדה). למרגלות ההר מצפון גדלה גם מרווה כחולה.

בין בעלי החיים, ראויים לציון צבאים ושועלים. משטחי הסלע באתר מוצפים בחורף, ומשמשים כאתר רבייה לדו-חי קרפדה ירוקה.

באביב 2007 החלה הקמת גדר ההפרדה החדשה במורדות הצפוניים של הר שמואל, בתחום הגן הלאומי המוכרז. גדר זו חוצצת בין הר שמואל ובין הכפרים אל-ג'יב וביר נבאללה, ומשאירה מאות דונמים בתחום הגן הלאומי מעבר לגדר - כולל עין אל-עמר ועויון מיניא.

בשל גובהו של ההר ונגישותו התחבורתית, זהו אחד האתרים הנוחים לטיולי שלג. עם זאת, סביר כי המטיילים יתקשו לפגוש באתר זה שלג "בתולי" ללא עקבות מטיילים ומבקרים אחרים.

הגן הלאומי אושר ב- 8/1/1998, אך לא הוכרז מסיבות מדיניות.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

  • מתחם קבר שמואל הנביא - אתר עתיקות מוסדר, חנייה, מי שתייה ושירותים.
  • במבנה עצמו יש ישיבה ומסגד. למעוניינים לבקר בהם, יש להצטייד בלבוש הולם ולכבד את קדושת המקום.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי נבי סמואל:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • הרי בית-אל - מנחם מרקוס (אתרים מס' 10-8).
  • נבי סמואל - יואל בן-דב, 2006.
  • שילוט באתר.



המפה נטענת...