קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי בית גוברין"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="בית גוברין, מרשה, תל מרשה, גן לאומי בית גוברין, מערות בית גוברין"></meta>
 
<meta name="keywords" content="בית גוברין, מרשה, תל מרשה, גן לאומי בית גוברין, מערות בית גוברין"></meta>
−
<meta name="description" content="גן לאומי בית גוברין - ארץ מערות הפעמון והמסתור בדרום השפלה."></meta>
+
<meta name="description" content="גן לאומי בית גוברין - ארץ אלף המערות בדרום השפלה."></meta>
−
{{גן לאומי
+
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשפלה]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.60288, 34.90379
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, נגיש לנכים, פריחה, מערות, משפחות, אטרקציה, מומלץ האתר
 
|תמונה=beit_guvrin1.jpg
 
|תמונה=beit_guvrin1.jpg
 
|מקום הצילום=מערות בית גוברין
 
|מקום הצילום=מערות בית גוברין
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
 
|אזור=השפלה
 
|אזור=השפלה
−
|יישובים סמוכים=בית גוברין
+
|מיקום=כ- 15 ק"מ מזרחית לקריית גת
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות, מערות
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות, מערות
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
−
|שטח=5080
+
|שטח=13689
 +
|הערת שטח=כולל הרחבות
 
|מצב תכנוני=מוכרז
 
|מצב תכנוני=מוכרז
−
|תאריך הכרזה=23/2/1989
+
|תאריך הכרזה=23/2/1989, 9/11/2017
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך צילום=12/4/2013
+
|תאריך הצילום=12/4/2013
−
|סקירה=גן לאומי בית גוברין - ארץ מערות הפעמון והמסתור בדרום השפלה.
+
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|מפת סימון שבילים=9 - מבואות ירושלים
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|1=[[שביל האלות]]
 +
|2=[[שביל הבורות והבארות]]
 +
|3=[[יער המלאכים]]
 +
|4=[[חורבת שוכה והר שוכה]]
 +
|5=[[חורבת מדרס]]
 +
|6=[[גן לאומי עמק האלה]]
 +
|7=[[שמורת שיטה מלבינה בעמק האלה]]
 +
|8=[[גן לאומי תל לכיש]]
 +
|9=[[שמורת עדולם]]
 +
|10=[[גן לאומי תל בית שמש]]
 +
|סקירה=גן לאומי בית גוברין - ארץ אלף המערות בדרום השפלה.
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
[[תמונה:beit_guvrin3.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה הצלבנית, 2013]]
 
[[תמונה:beit_guvrin3.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה הצלבנית, 2013]]
שורה 23: שורה 40:
 
[[תמונה:beit_guvrin7.jpg|left|thumb|200px|מערת אפולופאנס, 2013]]
 
[[תמונה:beit_guvrin7.jpg|left|thumb|200px|מערת אפולופאנס, 2013]]
 
[[תמונה:beit_guvrin8.jpg|left|thumb|200px|מערת הנגנים, 2013]]
 
[[תמונה:beit_guvrin8.jpg|left|thumb|200px|מערת הנגנים, 2013]]
−
ליבו של הגן הלאומי בית גוברין כולל שתי ערים עתיקות, העיר המקראית מרשה (או מראשה), והעיר הרומית-ביזנטית בית גוברין (אלבתרופוליס), שהפכה לימים לכפר הערבי בית ג'יברין.
+
ליבו של הגן הלאומי בית גוברין כולל שתי ערים עתיקות, העיר המקראית '''מראשה''' (או מרשה), והעיר הרומית-ביזנטית '''בית גוברין''' (אליותרופוליס), שהפכה לימים לכפר הערבי בית ג'יברין.
  
 
עיקר המוניטין לו זכה האזור בקרב המטיילים נובע מריבוי המערות הייחודי לאזור דרום השפלה, ובפרט סביב בית גוברין. מערות אלו כולן נחצבו בידי אדם בתקופות קדומות, תוך ניצול מסלע הקירטון הנוח לחציבה. שכבת הקירטון הפריך מכוסה בקרום קשה של סלע המכונה נארי, ולכן נהגו החוצבים לחצוב פתח צר בקרום הנארי, ולהרחיבו כלפי מטה לחללים גדולים בהתאם לצורך - מחצבות עתיקות לחומרי בניין, מערות מגורים, בורות מים, מערות קולומבריום (ששימשו לגידול מסחרי של יונים), מערכות מסתור ומתקנים שונים כמו בתי בד.
 
עיקר המוניטין לו זכה האזור בקרב המטיילים נובע מריבוי המערות הייחודי לאזור דרום השפלה, ובפרט סביב בית גוברין. מערות אלו כולן נחצבו בידי אדם בתקופות קדומות, תוך ניצול מסלע הקירטון הנוח לחציבה. שכבת הקירטון הפריך מכוסה בקרום קשה של סלע המכונה נארי, ולכן נהגו החוצבים לחצוב פתח צר בקרום הנארי, ולהרחיבו כלפי מטה לחללים גדולים בהתאם לצורך - מחצבות עתיקות לחומרי בניין, מערות מגורים, בורות מים, מערות קולומבריום (ששימשו לגידול מסחרי של יונים), מערכות מסתור ומתקנים שונים כמו בתי בד.
  
−
המערות הגדולות והמרשימות ביותר הן מערות הפעמון, הנמצאות בחלק הצפוני-מזרחי של הגן הלאומי. הכינוי "מערת פעמון" נובע מצורתן של המערות, בעלות פתח צר בראשן ומתרחבות כלפי מטה. בפועל, חלק גדול מהמערות חוברו אחת לשנייה במהלך החציבה, ולחלקן נפרצו פתחים צדדיים שהקלו על החוצבים להוציא את חומר החציבה. כיום מקובל כי עיקר החציבה של מערות אלו בוצע בתקופה הערבית הקדומה (מאות שביעית-עשירית לספירה).
+
המערות הגדולות והמרשימות ביותר הן '''מערות הפעמון''', הנמצאות בחלק הצפוני-מזרחי של הגן הלאומי. הכינוי "מערת פעמון" נובע מצורתן של המערות, בעלות פתח צר בראשן ומתרחבות כלפי מטה. בפועל, חלק גדול מהמערות חוברו אחת לשנייה במהלך החציבה, ולחלקן נפרצו פתחים צדדיים שהקלו על החוצבים להוציא את חומר החציבה. כיום מקובל כי עיקר החציבה של מערות אלו בוצע בתקופה הערבית הקדומה (מאות שביעית-עשירית לספירה).
  
−
העיר העתיקה בית גוברין נמצאת בגבולו הצפוני של הגן הלאומי, ונחפרה רק בחלקה. באזור הפתוח לקהל נמצאים שני מוקדי עניין, אמפיתיאטרון רומי ולצידו כנסייה ומצודה מהתקופה הצלבנית (הנראים גם לנוסעים בכביש 35, החוצה את שטח העיר).
+
מראשה היא היישוב הקדום באזור, ומוזכרת ברשימת הערים אותן ביצר רחבעם מלך יהודה, כמו גם במסעו של זרח הכושי ליהודה בימי המלך אסא.
  
−
העיר מרשה (או מראשה) היא קדומה יותר, ומוזכרת ברשימת הערים אותן ביצר רחבעם מלך יהודה. בתחום העיר נחשפו מספר רב של מערות קדומות, ובכללן מערות מגורים ומערות קולומבריום. בקרבת שתי הערים, בית גוברין ומרשה, נמצאות מערות קבורה שחלקן השתמרו היטב ובפרט "מערות הצידונים" שעם חשיפתן לפני כ- 100 שנה, היו בהן ציורים מפוארים. ציורים אלו הושחתו ונהרסו, ובשנים האחרונות הוצבו במערות שחזורים של הציורים המקוריים.
+
לאחר חורבן בית ראשון הפכה מראשה לעיר הלניסטית בה ישבו אדומים, צידונים ויוונים. העיר נכבשה ע"י יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 113-112 לפני הספירה, ותושביה גויירו. מרשה חרבה בשנת 40 לפני הספירה, בפלישה של הצבא הפרתי לארץ ישראל. בתחום העיר נחשפו מספר רב של מערות קדומות, ובכללן מערות מגורים ומערות קולומבריום.  
  
−
הכפר בית ג'יברין נכבש במהלך מבצע "יואב" במלחמת העצמאות, ואחדים ממבני הכפר שרדו עד היום בחלקו הצפוני של הגן הלאומי. המרשים שבהם הוא מבנה "הוילה", המיועד לשימור.
+
עם דעיכתה של מראשה, התפתחה לצידה עיר חדשה - '''בית גוברין'''. עד למרד בר כוכבא (135-132 לספירה), היה זה אזור יהודי צפוף, דבר המתבטא גם בריבוי מערכות המסתור שנחשפו סביב בית גוברין. בשנת 200 שונה שם העיר ל"אליותרופוליס" - "עיר בני החורין", והיא הייתה עיר המחוז. אספקת המים לעיר התבצעה באמות מים שהובילו מים ממעיינות באזור חברון. במהלך הזמן התחדש היישוב היהודי בבית גוברין, אך בתקופה הביזנטית הפכה בית גוברין לעיר נוצרית חשובה.
  
−
כביש ושביל הליכה רגלי מקשרים בין מרבית אתרי הגן הלאומי, ומאפשרים כניסה למספר רב של מערות. השביל הרגלי עצמו חשוף לשמש, אך למרבית המערות ניתן להגיע גם ברכב בשילוב קטעי הליכה קצרים. לנוחות המטיילים, הוסדרו בגן הלאומי חמישה חניוני מטיילים: ליד מערות הפעמון, ליד מערות הצידונים, בשני צדדיו של תל מרשה וליד בית הקברות היהודי הקדום בין מרשה ובית גוברין.  
+
העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, עת נחצבו מרבית מערות הפעמון, ובתקופה הצלבנית הייתה כאן עיר קטנה ומבוצרת ובה כנסייה מרשימה.
  
−
צומח הגן הלאומי הוא של בתה המשלבת צמחייה עשבונית עם מעט עצים ושיחים פזורים (במיוחד חרוב מצוי ו[[מרווה ריחנית]]), יחד עם שרידים רבים לבוסתני הכפר בית ג'יברין.  
+
לאחר מכן הפך המקום לכפר ערבי (בית ג'יברין), שנכבש במהלך מבצע "יואב" במלחמת העצמאות (אוקטובר 1948), ואחדים ממבני הכפר שרדו עד היום בחלקו הצפוני של הגן הלאומי. המרשים שבהם הוא מבנה "הוילה", המיועד לשימור.
 +
 
 +
חפירות ארכיאולוגיות בבית גוברין ובמראשה מתקיימות מאז ראשית המאה ה- 20, ובפרט מאז שנת 1989 ועד היום.
 +
 
 +
בחלקה הצפוני של בית גוברין נמצאים שני מוקדי עניין, '''אמפיתיאטרון רומי''' ולצידו '''כנסייה ומצודה''' מהתקופה הצלבנית (הנראים גם לנוסעים בכביש 35, החוצה את שטח העיר). אזורים נוספים בבית גוברין הקדומה טרם נחפרו או הוסדרו לקהל, ומנגד בוצעו חפירות נרחבות בתל מרשה ובמערות הסמוכות אליו.
 +
 
 +
בקרבת שתי הערים, בית גוברין ומרשה, נמצאות מערות קבורה שחלקן השתמרו היטב ובפרט "מערות הצידונים" שעם חשיפתן לפני כ- 100 שנה, היו בהן ציורים מפוארים. ציורים אלו הושחתו ונהרסו, ובשנים האחרונות הוצבו במערות שחזורים של הציורים המקוריים.
 +
 
 +
לצד בית גוברין ומרשה, כולל הגן הלאומי מספר חורבות נוספות - חורבת לעדה, חורבת חמדה, חורבת כפר לכיש, חורבת שקופה, חורבת לחם וח'רבת ברם.
 +
 
 +
חלק מהמערות במרחב זכו לשמות רשמיים - מערת חגית, מערת חלולים, מערת תורים ומערת אחינועם. מערות רבות נוספות זכו לכינויים לא רשמיים - מערת מראשה, מערת הניקבות, מערת הסוסים ומערות הצידונים. כיום, אסורה הכניסה למרבית המערות שלא הוסדרו לביקורי מטיילים.
 +
 
 +
במזרח הגן הלאומי נמצאת באר זמיר, וערוץ נחל זמיר מנקז את שטח הגן הלאומי לעבר נחל גוברין החולף לצד כביש 35.
 +
 
 +
כביש ושביל הליכה רגלי (אורכו 3.5 ק"מ והוא אינו מעגלי) מקשרים בין מרבית אתרי הגן הלאומי, ומאפשרים כניסה למספר רב של מערות. השביל הרגלי עצמו חשוף לשמש, אך למרבית המערות ניתן להגיע גם ברכב בשילוב קטעי הליכה קצרים, וכן הוסדרו שבילי הליכה מעגליים קצרים בתל מראשה ובמערות הפעמון. לנוחות המטיילים, הוסדרו בגן הלאומי חמישה חניוני מטיילים: ליד מערות הפעמון, ליד מערות הצידונים, בשני צדדיו של תל מרשה וליד בית הקברות היהודי הקדום בין מרשה ובית גוברין.
 +
 
 +
צומח הגן הלאומי הוא בתה המשלבת צמחייה עשבונית עם מעט עצים ושיחים פזורים (במיוחד חרוב מצוי ו[[מרווה ריחנית]]), יחד עם שרידים רבים לבוסתני הכפר בית ג'יברין.
 +
 
 +
בצמוד ומדרום לגן הלאומי משתרע שטח אש פעיל, הכולל גם את חלקו המזרחי של הגן הלאומי המוכרז.
 +
 
 +
הגן הלאומי נפתח לקהל הרחב ב- 20 בנובמבר 1989.
 +
|מצב סטטוטורי=
 +
הגן הלאומי הוכרז בפברואר 1989, בשטח 5,080 דונם.
 +
 
 +
בנובמבר 2017 הוכרזה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 8,364 דונם, (בשם המגוחך "גן לאומי תל לכיש תל מראשה הרחבה") היוצרת רצף מוגן בין בית גוברין ובין [[גן לאומי תל לכיש|תל לכיש]]. הרחבה זו מאופיינת בנופי חורש פתוח לאורך נחל מראשה, ומשלבת מספר רצועות חיץ חקלאיות בין חלקי הגן הלאומי. תוכנית זו כוללת שלושה גושים, המרכזי שבהם בין חלקו הדרומי-מערבי של גן לאומי בית גוברין ועד לתל לכיש, גוש נוסף (קטן בהרבה) צפונית-מערבית לתל מראשה (חורבת לעדה) וגוש זעיר נוסף באוכף שמדרום-מזרח לתל לכיש.
 +
 
 +
בשנת 2014 אושרה תוכנית "[[גן לאומי גבעות לכיש]]", המוסיפה למרחב המוגן עוד 136 דונם בשני גושים, כהשלמה לגן הלאומי בסמוך וממזרח לתל לכיש (תוכנית 6/ 03/ 321). בדומה לתוכנית הקודמת, תוכנית זו משלבת גם מאות דונמים של שטחים חקלאיים. הגן הלאומי הוכרז בשנת 2017.
 +
 
 +
בשנת 2015 אושרה הרחבה קטנה נוספת לגן הלאומי בית גוברין עצמו, בחלקו הדרום-מזרחי, בשטח 109 דונם, כחלק מתוכנית יער מראשה (תוכנית 322/03/33). הרחבה זו טרם הוכרזה.
 +
 
 +
סה"כ שטחי הגן הלאומי והרחבותיו 13,689 דונם.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 52: שורה 99:
 
משך הסיור המומלץ בגן הלאומי הוא כחצי יום עד יום שלם (ללחוצים בזמן, ניתן להסתפק בביקור קצר יותר).
 
משך הסיור המומלץ בגן הלאומי הוא כחצי יום עד יום שלם (ללחוצים בזמן, ניתן להסתפק בביקור קצר יותר).
  
−
|שירותים למטיילים=
+
[[שביל ישראל]] חולף לצד הכניסה לגן הלאומי, אך לא נכנס לחלק בו מתבצעת גביית תשלום.
 +
 
 +
<html>
 +
<center>
 +
<iframe width="100%" height="550" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004da7fdf0dc5daa23d0&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.599117,34.8982&amp;spn=0.020104,0.023646&amp;z=15&amp;output=embed"></iframe><br />
 +
</center>
 +
</html>
 +
 
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}.
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}.
  
 
לצד מוקדי העניין המרכזיים - מערות הפעמון, תל מרשה והמערות הצידוניות, נמצאים חניונים עם פינות צל, שירותים רטובים ושולחנות פיקניק.
 
לצד מוקדי העניין המרכזיים - מערות הפעמון, תל מרשה והמערות הצידוניות, נמצאים חניונים עם פינות צל, שירותים רטובים ושולחנות פיקניק.
 +
 +
גישת נכים הוסדרה למערות הפעמון, ומגיעה עד למערות הגדולות ביותר (אך לא לכל המערות). מערות הקבורה והקולומבריום באזור תל מראשה לא הונגשו לנכים.
  
 
בקרבת המערות הצידוניות יש גם חנות של רשות הטבע והגנים.
 
בקרבת המערות הצידוניות יש גם חנות של רשות הטבע והגנים.
 +
 +
בכניסה לגן הלאומי נמצאת תחנת דלק.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי בית גוברין - מרשה.
 
* דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי בית גוברין - מרשה.
 +
* מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|midras_columbarium.jpg|חורבת מדרס}}
−
<td valign="top" width="20">
+
[[חורבת מדרס]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|lachish.jpg|גן לאומי תל לכיש}}
−
<imagemap>
 
−
תמונה:lachish.jpg|200px
 
−
default [[גן לאומי תל לכיש]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[גן לאומי תל לכיש]]
 
[[גן לאומי תל לכיש]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|Shacharia_forest1.jpg|יער המלאכים}}
−
</td>
+
[[יער המלאכים]]
−
<td valign="top" width="20">
+
}}
−
<imagemap>
 
−
תמונה:adulam.jpg|200px
 
−
default [[שמורת עדולם]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שמורת עדולם]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:sheich_ali.jpg|200px
 
−
default [[שמורת גבעת גד]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שמורת גבעת גד]]
 
−
</td></tr></table>
 
−
 
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 +
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 +
[[קטגוריה:טיולים לקיץ]]
 +
[[קטגוריה:מערות במרכז]]

גרסה אחרונה מ־16:12, 6 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשפלה   /   גן לאומי בית גוברין

גן לאומי בית גוברין

גן לאומי בית גוברין - ארץ אלף המערות בדרום השפלה.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות, מערות
  • אזור:השפלה
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: כ- 15 ק"מ מזרחית לקריית גת
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:13689 דונם
    כולל הרחבות
  • תאריך הכרזה:23/2/1989, 9/11/2017




Beit guvrin1.jpg

מערות בית גוברין, (עמית מנדלסון, 12/4/2013)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה נגיש לנכים פריחה מערות משפחות אטרקציה מומלץ האתר


איך להגיע:

מערות בית גוברין, 2013

הגן הלאומי משתרע בצמוד ומדרום לקיבוץ בית גוברין, מדרום לכביש 35 (כביש חוצה יהודה), 16 ק"מ מזרחית לצומת פלוגות ו- 18 ק"מ דרומית לבית שמש.

לבאים מאזור החוף, הצפון ובאר שבע, מומלץ להגיע מכיוון כביש 40 (צומת פלוגות) או כביש 6 (מחלף קריית גת) ולפנות מזרחה בכביש 35.

לבאים מאזור ירושלים ומודיעין, מומלץ להגיע מכיוון כביש 38 (מחלף שער הגיא) ולהמשיך עד סופו בצומת נחושה, שם לפנות ימינה (מערבה) בכביש 35, לחלוף על פני קיבוץ בית גוברין ולפנות לפי השילוט לגן הלאומי.

חלקו הצפוני של הגן הלאומי (האמפיתיאטרון והכנסייה הצלבנית) נמצא צפונית לכביש 35, והגישה אליו היא ברכב בכביש היוצא מתחנת הדלק צפונה, וחולף לאחר 200 מ' לצד חניון קטן למבקרי האתר.

משך הסיור המומלץ בגן הלאומי הוא כחצי יום עד יום שלם (ללחוצים בזמן, ניתן להסתפק בביקור קצר יותר).

שביל ישראל חולף לצד הכניסה לגן הלאומי, אך לא נכנס לחלק בו מתבצעת גביית תשלום.


רקע על גן לאומי בית גוברין:

הכנסייה הצלבנית, 2013
מסדרונות האמפיתיאטרון, 2013
האמפיתיאטרון, 2013
מערת הקולומבריום, 2013
מערת אפולופאנס, 2013
מערת הנגנים, 2013

ליבו של הגן הלאומי בית גוברין כולל שתי ערים עתיקות, העיר המקראית מראשה (או מרשה), והעיר הרומית-ביזנטית בית גוברין (אליותרופוליס), שהפכה לימים לכפר הערבי בית ג'יברין.

עיקר המוניטין לו זכה האזור בקרב המטיילים נובע מריבוי המערות הייחודי לאזור דרום השפלה, ובפרט סביב בית גוברין. מערות אלו כולן נחצבו בידי אדם בתקופות קדומות, תוך ניצול מסלע הקירטון הנוח לחציבה. שכבת הקירטון הפריך מכוסה בקרום קשה של סלע המכונה נארי, ולכן נהגו החוצבים לחצוב פתח צר בקרום הנארי, ולהרחיבו כלפי מטה לחללים גדולים בהתאם לצורך - מחצבות עתיקות לחומרי בניין, מערות מגורים, בורות מים, מערות קולומבריום (ששימשו לגידול מסחרי של יונים), מערכות מסתור ומתקנים שונים כמו בתי בד.

המערות הגדולות והמרשימות ביותר הן מערות הפעמון, הנמצאות בחלק הצפוני-מזרחי של הגן הלאומי. הכינוי "מערת פעמון" נובע מצורתן של המערות, בעלות פתח צר בראשן ומתרחבות כלפי מטה. בפועל, חלק גדול מהמערות חוברו אחת לשנייה במהלך החציבה, ולחלקן נפרצו פתחים צדדיים שהקלו על החוצבים להוציא את חומר החציבה. כיום מקובל כי עיקר החציבה של מערות אלו בוצע בתקופה הערבית הקדומה (מאות שביעית-עשירית לספירה).

מראשה היא היישוב הקדום באזור, ומוזכרת ברשימת הערים אותן ביצר רחבעם מלך יהודה, כמו גם במסעו של זרח הכושי ליהודה בימי המלך אסא.

לאחר חורבן בית ראשון הפכה מראשה לעיר הלניסטית בה ישבו אדומים, צידונים ויוונים. העיר נכבשה ע"י יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 113-112 לפני הספירה, ותושביה גויירו. מרשה חרבה בשנת 40 לפני הספירה, בפלישה של הצבא הפרתי לארץ ישראל. בתחום העיר נחשפו מספר רב של מערות קדומות, ובכללן מערות מגורים ומערות קולומבריום.

עם דעיכתה של מראשה, התפתחה לצידה עיר חדשה - בית גוברין. עד למרד בר כוכבא (135-132 לספירה), היה זה אזור יהודי צפוף, דבר המתבטא גם בריבוי מערכות המסתור שנחשפו סביב בית גוברין. בשנת 200 שונה שם העיר ל"אליותרופוליס" - "עיר בני החורין", והיא הייתה עיר המחוז. אספקת המים לעיר התבצעה באמות מים שהובילו מים ממעיינות באזור חברון. במהלך הזמן התחדש היישוב היהודי בבית גוברין, אך בתקופה הביזנטית הפכה בית גוברין לעיר נוצרית חשובה.

העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, עת נחצבו מרבית מערות הפעמון, ובתקופה הצלבנית הייתה כאן עיר קטנה ומבוצרת ובה כנסייה מרשימה.

לאחר מכן הפך המקום לכפר ערבי (בית ג'יברין), שנכבש במהלך מבצע "יואב" במלחמת העצמאות (אוקטובר 1948), ואחדים ממבני הכפר שרדו עד היום בחלקו הצפוני של הגן הלאומי. המרשים שבהם הוא מבנה "הוילה", המיועד לשימור.

חפירות ארכיאולוגיות בבית גוברין ובמראשה מתקיימות מאז ראשית המאה ה- 20, ובפרט מאז שנת 1989 ועד היום.

בחלקה הצפוני של בית גוברין נמצאים שני מוקדי עניין, אמפיתיאטרון רומי ולצידו כנסייה ומצודה מהתקופה הצלבנית (הנראים גם לנוסעים בכביש 35, החוצה את שטח העיר). אזורים נוספים בבית גוברין הקדומה טרם נחפרו או הוסדרו לקהל, ומנגד בוצעו חפירות נרחבות בתל מרשה ובמערות הסמוכות אליו.

בקרבת שתי הערים, בית גוברין ומרשה, נמצאות מערות קבורה שחלקן השתמרו היטב ובפרט "מערות הצידונים" שעם חשיפתן לפני כ- 100 שנה, היו בהן ציורים מפוארים. ציורים אלו הושחתו ונהרסו, ובשנים האחרונות הוצבו במערות שחזורים של הציורים המקוריים.

לצד בית גוברין ומרשה, כולל הגן הלאומי מספר חורבות נוספות - חורבת לעדה, חורבת חמדה, חורבת כפר לכיש, חורבת שקופה, חורבת לחם וח'רבת ברם.

חלק מהמערות במרחב זכו לשמות רשמיים - מערת חגית, מערת חלולים, מערת תורים ומערת אחינועם. מערות רבות נוספות זכו לכינויים לא רשמיים - מערת מראשה, מערת הניקבות, מערת הסוסים ומערות הצידונים. כיום, אסורה הכניסה למרבית המערות שלא הוסדרו לביקורי מטיילים.

במזרח הגן הלאומי נמצאת באר זמיר, וערוץ נחל זמיר מנקז את שטח הגן הלאומי לעבר נחל גוברין החולף לצד כביש 35.

כביש ושביל הליכה רגלי (אורכו 3.5 ק"מ והוא אינו מעגלי) מקשרים בין מרבית אתרי הגן הלאומי, ומאפשרים כניסה למספר רב של מערות. השביל הרגלי עצמו חשוף לשמש, אך למרבית המערות ניתן להגיע גם ברכב בשילוב קטעי הליכה קצרים, וכן הוסדרו שבילי הליכה מעגליים קצרים בתל מראשה ובמערות הפעמון. לנוחות המטיילים, הוסדרו בגן הלאומי חמישה חניוני מטיילים: ליד מערות הפעמון, ליד מערות הצידונים, בשני צדדיו של תל מרשה וליד בית הקברות היהודי הקדום בין מרשה ובית גוברין.

צומח הגן הלאומי הוא בתה המשלבת צמחייה עשבונית עם מעט עצים ושיחים פזורים (במיוחד חרוב מצוי ומרווה ריחנית), יחד עם שרידים רבים לבוסתני הכפר בית ג'יברין.

בצמוד ומדרום לגן הלאומי משתרע שטח אש פעיל, הכולל גם את חלקו המזרחי של הגן הלאומי המוכרז.

הגן הלאומי נפתח לקהל הרחב ב- 20 בנובמבר 1989.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה..

לצד מוקדי העניין המרכזיים - מערות הפעמון, תל מרשה והמערות הצידוניות, נמצאים חניונים עם פינות צל, שירותים רטובים ושולחנות פיקניק.

גישת נכים הוסדרה למערות הפעמון, ומגיעה עד למערות הגדולות ביותר (אך לא לכל המערות). מערות הקבורה והקולומבריום באזור תל מראשה לא הונגשו לנכים.

בקרבת המערות הצידוניות יש גם חנות של רשות הטבע והגנים.

בכניסה לגן הלאומי נמצאת תחנת דלק.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז בפברואר 1989, בשטח 5,080 דונם.

בנובמבר 2017 הוכרזה הרחבה לגן הלאומי, בשטח 8,364 דונם, (בשם המגוחך "גן לאומי תל לכיש תל מראשה הרחבה") היוצרת רצף מוגן בין בית גוברין ובין תל לכיש. הרחבה זו מאופיינת בנופי חורש פתוח לאורך נחל מראשה, ומשלבת מספר רצועות חיץ חקלאיות בין חלקי הגן הלאומי. תוכנית זו כוללת שלושה גושים, המרכזי שבהם בין חלקו הדרומי-מערבי של גן לאומי בית גוברין ועד לתל לכיש, גוש נוסף (קטן בהרבה) צפונית-מערבית לתל מראשה (חורבת לעדה) וגוש זעיר נוסף באוכף שמדרום-מזרח לתל לכיש.

בשנת 2014 אושרה תוכנית "גן לאומי גבעות לכיש", המוסיפה למרחב המוגן עוד 136 דונם בשני גושים, כהשלמה לגן הלאומי בסמוך וממזרח לתל לכיש (תוכנית 6/ 03/ 321). בדומה לתוכנית הקודמת, תוכנית זו משלבת גם מאות דונמים של שטחים חקלאיים. הגן הלאומי הוכרז בשנת 2017.

בשנת 2015 אושרה הרחבה קטנה נוספת לגן הלאומי בית גוברין עצמו, בחלקו הדרום-מזרחי, בשטח 109 דונם, כחלק מתוכנית יער מראשה (תוכנית 322/03/33). הרחבה זו טרם הוכרזה.

סה"כ שטחי הגן הלאומי והרחבותיו 13,689 דונם.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי בית גוברין:

Midras columbarium.jpg

חורבת מדרס

Lachish.jpg

גן לאומי תל לכיש

Shacharia forest1.jpg

יער המלאכים


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי בית גוברין - מרשה.
  • מערכות המסתור בשפלת יהודה - עמוס קלונר, יגאל טפר.



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=גן_לאומי_בית_גוברין&oldid=50867"