קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "נחל ייט"ב - ואדי עוג'א"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: <meta name="keywords" content="נחל ייטב, ואדי עוג'א, ואדי עוג'ה, עין סמיה, בקעת סמיה"></meta> <meta name="description" content="נחל ייטב (ו...)
 
 
(26 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
<meta name="keywords" content="נחל ייטב, ואדי עוג'א, ואדי עוג'ה, עין סמיה, בקעת סמיה"></meta>
+
<meta name="keywords" content="ואדי עוג'א, ואדי עוג'ה, עין סמיה, בקעת סמיה, נחל ייט&#34;ב"></meta>
−
<meta name="description" content="נחל ייטב (ואדי עוג'א) הוא אחד הקניונים המרשימים במזרח השומרון, ובסוף המסלול מעיין שופע - עין עוג'א."></meta>
+
<meta name="description" content="נחל ייט&#34;ב (ואדי עוג'א) הוא אחד הקניונים המרשימים במזרח השומרון, ובסוף המסלול מעיין שופע - עין עוג'א."></meta>
 +
{{פירורי לחם|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
−
|סקירה=נחל ייטב (ואדי עוג'א) הוא אחד הקניונים המרשימים במזרח השומרון, ובסוף המסלול מעיין שופע - עין עוג'א.
+
|נצ=31.95569, 35.38732
−
|תמונה=kipat_hakohav.jpg
+
|Display map=yes
 +
|Tags=אתגרי, קווי, טיול מים
 +
|סקירה=אחד הקניונים המרשימים במזרח השומרון, ובסוף המסלול מעיין שופע - עין עוג'א.
 +
|תמונה=wadi_yitav2.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
−
|מקום_הצילום=מבט מכוכב השחר לכיפת הכוכב
+
|מקום_הצילום=זרימה בנחל ייט"ב
−
|תאריך_הצילום=2/3/2013
+
|תאריך_הצילום=2/3/2007
 
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
 
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
 
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - השומרון ובקעת הירדן
 
|מפת_סימון_שבילים=6-5 - השומרון ובקעת הירדן
 
|מיקום=דרום-מזרח השומרון
 
|מיקום=דרום-מזרח השומרון
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
−
|שבילי_טיול=אדום
+
|שבילי_טיול=אדום 5665
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|שמורת_טבע=כן
 
|שמורת_טבע=כן
שורה 17: שורה 21:
 
|סוג_מסלול=קווי ארוך
 
|סוג_מסלול=קווי ארוך
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
−
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2010
+
|תאריך_ביצוע_מסלול=2/3/2013
 
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=2/3/2013
 
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=2/3/2013
 
|קדם אזהרה=2
 
|קדם אזהרה=2
שורה 28: שורה 32:
 
|6=[[שמורת נחל פרת]]
 
|6=[[שמורת נחל פרת]]
 
|7=[[שמורת נחל מכוך]]
 
|7=[[שמורת נחל מכוך]]
−
|8=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|נחל ייט"ב וכוכב השחר]]
+
|8=[[שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר|שמורת נחל ייט"ב]]
 
|9=[[שמורת ערבות יריחו]]
 
|9=[[שמורת ערבות יריחו]]
 
|10=[[גן לאומי נבי סמואל]]
 
|10=[[גן לאומי נבי סמואל]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
−
המסלול משלב שתי תצפיות נוף ואתרי עתיקות בספר המדבר.
+
[[תמונה:wadi_yitav3.jpg|left|thumb|200px|מורד נחל ייט"ב, מרץ 2006]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav6.jpg|left|thumb|200px|טחנת הקמח בבקעת סמיה, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav7.jpg|left|thumb|200px|אזור עין סמיה, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav8.jpg|left|thumb|200px|המפל הראשון, מרץ 2013]]
 +
נחל ייט"ב (ואדי עוג'א) הוא אחד הקניונים הגדולים והעמוקים בדרום-מזרח השומרון.
  
−
בסוף החורף ובאביב יש באזור פריחה מגוונת של צמחים נדירים אותם קשה לפגוש בשאר חלקי הארץ.
+
השם הערבי של הנחל - '''ואדי עוג'א''' - מרמז על פיתוליו הרבים. ערוץ נוסף שנקרא בערבית עוג'א הוא [[הירקון]], ובמלחמת העולם הראשונה, קו החזית הטורקי-בריטי במשך כחצי שנה נמשך לאורך שני נחלים אלו ויובליהם (בפרט [[נחל שילה]]) - "קו שתי העוג'ות".
 +
 
 +
השם העברי - '''נחל ייט"ב''' - הוא על שם קיבוץ ייט"ב הסמוך לסוף המסלול. השם ייט"ב הוא ראשי תיבות של השם "יד יצחק טבנקין", ומנציח את שמו של יצחק טבנקין מאנשי "תנועת העבודה".
 +
 
 +
בערוץ הנחל נובעים שני מעיינות גדולים, '''עין סמיה''' (שמימיו נשאבים לרמאללה) ו'''עין עוג'א''', שמימיו זורמים לאורך מאות מטרים בערוץ ומהווים מוקד משיכה מרכזי לתושבי האזור - ישראלים ופלסטינאים.
 +
 
 +
ההליכה בקניון הנחל מיועדת למיטיבי לכת בלבד, ומחייבת הצטיידות בחבלים כדי לעבור שני מפלים יבשים בגובה 7-6 מטרים, וכן הליכה בתוואי סלעי שאינו קל להליכה.
 +
 
 +
בשל ריבוי המבקרים הפלסטינאים באתר עין עוג'א, המסלול לא מתאים לקבוצה קטנה אלא לקבוצה גדולה, ומחייב תיאום בטחוני והצטיידות בנשק.
 +
 
 +
כמו כן, אין להשאיר כלי רכב באזור זה ללא השגחה מחוץ לתחומי יישוב ישראלי. ניתן לבצע גירסה מקוצרת של המסלול, במתווה מעגלי מהיישוב כוכב השחר וחזרה, או במתווה קווי מכוכב השחר לייט"ב.
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
−
הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ונפנה ליישוב רימונים עצמו לפי השילוט.
+
הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ועל פני מסעף הכניסה ליישוב כוכב השחר.
  
−
מרחק הנסיעה ממחסום חיזמא עד רימונים בדרך זו הוא כ- 20 ק"מ.
+
3.3 ק"מ לאחר כוכב השחר, נגיע אל בקעת סמיה ונקודת ההתחלה.
  
−
לאלו שזמנם בידם, מומלץ להגיע מכיוון כביש מס' 1, פנייה בצומת אלון לכביש מס' 458 - "דרך אלון" ונסיעה בו (בנתיב מפותל המחייב נהיגה איטית), דרך [[שמורת נחל פרת]] לעבר "צומת מכוך" והלאה לכיוון רימונים.
+
נקודת הסיום היא בנקודת תפיסת המים למרגלות עין עוג'א.
  
−
|אורך המסלול=12 ק"מ (4 ק"מ ברגל).
+
כדי להגיע לנקודה זו, נשלח את הנהג חזרה לצומת רימונים, ועתה יש לרדת בכביש 449 הצר והמפותל (טריק אבו ג'ורג'), עד לצומת למרגלות ההרים - כ- 11.5 ק"מ מצומת רימונים.
−
|משך המסלול=4-2 שעות.
+
 
−
|טיפוס מצטבר=עלייה של 150 מ' וירידה זהה.
+
בצומת (לה אין שם רשמי), נפנה שמאלה בכביש החוצה את בקעת ייט"ב, וניסע 2.5 ק"מ עד שנגיע לצומת טי.
−
|מפה=rimmonim.gif
+
 
 +
כאן נפנה שמאלה בכביש ללא מוצא, וניסע בכביש עד סופו, מרחק 3.5 ק"מ (ניתן לחנות גם קצת לפני הסוף, לצד קידוח מים).
 +
 
 +
{{שימולב|אזור נקודת הסיום מבודד ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה פלסטינית מקומית. מומלץ שלא להגיע לנקודה זו בקבוצה קטנה או ברכב בודד. בחגים לרוב יש מבקרים ישראליים באתר, אך אין להסתמך על כך.}}
 +
 
 +
|אורך המסלול=8.5 ק"מ.
 +
|משך המסלול=8-6 שעות.
 +
|טיפוס מצטבר=עלייה של 30 מ' וירידה של 470 מ'.
 +
|מפה=wadi_yitav.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
−
נתחיל ביישוב '''רימונים'''. זהו יישוב קהילתי חילוני במזרח בנימין שהוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1977, ואוזרח בשנת 1980. שמו של היישוב קשור לכפר הערבי השכן - רמון, המשמר ככל הנראה את השם המקראי "סלע הרימון", המקום אליו נסו בני בנימין אחרי מפלתם הקשה (סיפור "פילגש בגבעה" בסוף ספר שופטים).
+
[[תמונה:wadi_yitav9.jpg|left|thumb|200px|מבט מראש המפל השני, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav10.jpg|left|thumb|200px|עקיפת המפל השני, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav11.jpg|left|thumb|200px|מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav12.jpg|left|thumb|200px|מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013]]
 +
[[תמונה:wadi_yitav13.jpg|left|thumb|200px|מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013]]
 +
נתחיל את המסלול ב'''בקעת סמיה'''. בקעה מפתיעה זו, מסתתרת בין הרי מזרח השומרון, ובמרכזה עובר אפיקו של נחל ייט"ב.
 +
 
 +
הבקעה נקראת על שם '''עין סמיה''', מעיין גדול הנובע בקצה המערבי של הבקעה, וכדאי לבקר בו בטרם המסלול העיקרי (תוספת של כקילומטר ברוטו למסלול ההליכה).
 +
 
 +
מול נקודת ההתחלה, מסתעף שמאלה כביש משובש, החולף במקביל לדרך אלון, ומגיע לאחר 500 מ' לשער מפעל המים של רמאללה, בו נשאבים מי המעיין.
  
−
למרגלות היישוב נמצא ערוץ קניוני מרשים - '''ואדי וח'יתה'''. ערוץ זה, ו"כיפת הכוכב" שמצפון לו, מהווים את הגבול הצפוני של מדבר יהודה.
+
המקום מאוייש בקביעות ע"י שומרים פלסטינאים, אולם לרוב הם מאפשרים למבקרים לבקר באתר ולראות את הפיר העמוק ממנו נשאבים כיום המים.
  
−
מהכניסה לרימונים ניסע ישר לפי השילוט למצפור, עד שנגיע לנקודת התצפית בקצה היישוב - '''"מצפה אלי"''' (מרחק נסיעה 850 מ' משער היישוב).
+
בטרם השאיבה, זרמו מי עין סמיה במורד נחל ייט"ב וקיימו פלג זורם, בדומה ל[[נחל פרת - ואדי קלט|נחל פרת]] הסמוך מדרום.
  
−
המצפור, מעל ערוצו העמוק של ואדי וח'יתה, מציע למבקרים בו תצפית מרשימה על הנוף המדברי. ניתן לבקר כאן גם בלילה ולהתרשם מאורותיה של רבת עמון שברקע. המקום הוקם לזכרו של אלי אסייג ז"ל, תושב רימונים שמת בקיץ 2002 מהכשת נחש ארסי נדיר - שרף עין גדי.
+
מעל למעיין נמצא קניון קצר ומרשים בערוץ הנחל. אזור זה אינו מטוייל כיום. בגדה הצפונית, נמצא תל עתיקות המבוצר טבעית ע"י המדרונות התלולים - '''ח'רבת מרג'מה'''. באתר זה נמצא יישוב קדום מרכזי, מתקופות הברונזה והברזל (הכנענית והישראלית), ששמו העתיק אינו ידוע. אחת ההצעות הייתה לזהות כאן את העי המקראית, והצעה אחרת מנסה לזהות כאן מקום בשם "כחלת" הנזכר ב"מגילת הנחושת" המסתורית מקומראן, כאחד המקומות בהם הוטמנו אוצרות בית המקדש.
  
−
מהמצפור נחזור ברכב כ- 200 מ' ונפנה בפנייה הראשונה ימינה, לביקור באתר העתיקות '''ח'רבת אל-כוליה''' (ניתן גם לגשת לאתר זה רגלית מהמצפור, מרחק הליכה של כ- 150 מ' לכיוון צפון-מזרח, בין הבתים ובין גדר היישוב). יש לנהוג בהתאם לשילוט שבאתר.
+
אחרי ביקור בעין סמיה נחזור לכביש הראשי. בדרכנו נשים לב ל'''טחנת קמח''' יפה בגדה הצפונית. במפות, משום מה, מכונה המקום "טחנה רומאית", אולם הטחנה נבנתה ככל הנראה במהלך התקופה העות'מאנית.
  
−
האתר נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק מגן, שחשף כאן מנזר קדום מהתקופה הביזנטית. מנזר זה היה מנזר שיתופי שהוקם על יסודות מצודה מן התקופה הרומית, וכלל כנסייה, חדרים ואולמות. בשטח בולט כיום מבנה מרשים וחסר גג, ובקרבתו ניתן לראות רצפת פסיפס פשוטה וצלב מעוטר. נראה שהמבנה הוקם כמצודה במהלך התקופה הרומית, ובתקופה הביזנטית שימש כבסיס להקמת המנזר.
+
ממש לפני הפנייה לכביש הראשי, יש כביש צדדי (חסום בתחילתו בסוללת עפר - נכון למרץ 2013). כביש זה, שהוא כביש מנדטורי, עולה לעבר כפר מאליך. במרחק עשרות מטרים מתחילת הכביש, נוכל לראות משני הצדדים שלו בורות עמוקים חצובים בקרקע. אלו הם שרידיו של '''בית קברות קדום''' מתקופת הברונזה הביניימית (לפני כ- 4000 שנה). חלק ניכר מהקברים נשדדו עוד בתקופות קדומות, אולם בשנות ה- 70' בוצעו חפירות ארכיאולוגיות במקום, והתגלה כאן ממצא ייחודי, גביע כסף ועליו ציור ייחודי המציג דמויות אדם ונחשים, כפי הנראה בהשפעת סיפור הבריאה במיתולוגיה הבבלית. גביע זה מוצג כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
  
−
אחרי הביקור בח'רבת אל-כוליה, נצא ברכב מרימונים וניסע כק"מ אחד חזרה עד מסעף רימונים.
+
אחרי הסיור האופציונלי באתרי בקעת סמיה, נחצה בזהירות את כביש אלון. תחילה נלך בכביש סלול ואחרי כ- 200 מ' נגיע ל'''קידוח מים מגודר'''.
  
−
אם אנחנו מטיילים בעונת הפריחה (פברואר-מרץ), מומלץ לחפש '''פריחה בשדות''' הסמוכים למסעף רימונים, משני צידי כביש הגישה ליישוב.
+
מעט אחרי הקידוח, פונה השביל המסומן ימינה ונוטש את דרך העפר המקבילה לנחל. הסימון עולה על הגבעה, עובר דרך אתר '''אל-קצר''' (שרידי מנזר ביזנטי), ויורד מצידה השני של הגבעה לנחל ייט"ב.
  
−
בשדות אלו המעובדים עונתית, גדל מגוון רב של פרחי בר המאפיינים את אזור הספר, וביניהם גם מינים יפים ומרשימים כמו סייפן סגול, חספסנית השדה, ליסאה סורית ואחרים.
+
קל לפספס פנייה זו. אם החמצנו את הפנייה, ניתן פשוט להמשיך בדרך העפר במתינות לאורך הנחל, אולם הדבר מוסיף עוד כקילומטר אחד למסלול ההליכה.
−
רצוי לא להתרחק מדי מהרכב ולהסתובב בקבוצה.
 
  
−
מכאן ניסע הלאה לכוכב השחר (במפגש דרך אלון פנייה ימינה, ולאחר כ- 4 ק"מ פנייה נוספת ימינה לפי השילוט לכוכב השחר).
+
בנקודה בה פוגש השביל את הנחל, נעבור לצד מספר עצי שיזף מצוי.
  
−
היישוב הוקם בשנת 1980, ונקרא על שם ההר הסמוך.
+
מכאן והלאה עד סוף המסלול, מלווה השביל את הנחל. לרוב, באפיק עצמו, ולעיתים לאורך הגדה (בד"כ בגדה הדרומית).
  
−
לאחר כחצי ק"מ נחלוף על פני ש"ג היישוב. לאחר חצי ק"מ נוסף, בעיקול הדרך, נפנה ימינה לדרך כורכר טובה לכל רכב, העוברת במורדותיו המערביים של הר בולט - קובת א-נג'מה - "כיפת השחר" או '''"כיפת הכוכב"'''.
+
הליכה של כחצי ק"מ תוביל אותנו למפלים הראשונים. מפלים אלו קלים יחסית לעקיפה, ואחריהם ממשיכים באפיק. ההליכה טרשית ואינה נוחה להליכה, ולמתקשים בהליכה בשלב זה של המסלול כדאי לחזור חזרה לדרך אלון ולא לבצע את המסלול המלא.
  
−
ניתן להשאיר כאן את הרכב (או בש"ג היישוב) ולצאת למסלול הליכה מעגלי אל "כיפת הכוכב", וניתן גם לנסוע ברכב כמעט עד לפסגה. ההר המרשים הוא "גוש מורם" גיאולוגית, ונכלל בתחום [[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר]].
+
אחרי כברת דרך בערוץ, נגיע ל'''עץ חרוב בולט''' - פינת צל מומלצת. מייד לאחר החרוב, נמצאים עוד מפלים קטנים, מעט יותר אתגריים למעבר.
  
−
חלקו הראשון של המסלול הרגלי הוא צעידה נוחה בדרך הכורכר העולה במתינות במדרון המערבי, כמעט עד הקצה הדרומי של ההר, ואז מטפסת מזרחה ומתעקלת צפונה לאזור בו נמצאות מחפורות צבאיות נטושות. כאן מסתיימת דרך הרכב (מרחק כ- 2.6 ק"מ מהכביש), ומכאן נמשיך בשביל רגלי. לאחר כ- 300 מ' נגיע לנקודת תצפית מזרחה, בה הוקמה סוכה מוצלת. מכאן נמשיך עוד 200 מ' באזור טרשים, ונגיע לפסגת ההר (נ"ג 724). מכאן נשקפים נופים נרחבים, מירושלים בדרום לעבר [[מבקעת הירדן לקרן סרטבה|קרן סרטבה]] בצפון, הרי עמון שבעבר הירדן במזרח. במערב חסום האופק ע"י המתלול הגדול של הר בעל חצור (רום 1016 מ').
+
במצוק הנחל גדלה צמחייה חובבת צל, ולעיתים גם מינים ים-תיכוניים כמו אלון מצוי וזלזלת הקנוקנות, החודרים כאן לעומק ספר המדבר.
  
−
אם החלטנו לעלות להר ברכב, נשוב מכאן באותה הדרך חזרה. אם השארנו את הרכב למרגלות ההר, נמשיך מכאן בירידה מתונה צפונה ונגיע לשרידי קבר חרב - '''סית' נג'מה'''. המבנה הציורי קרס לפני מספר שנים, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד.
+
נמשיך הלאה ונגיע לצומת שבילים כחול-אדום. השביל הכחול מטפס בגדה הדרומית, דרך '''סדק''' מרשים, ונעזר בדרגיות כדי לעלות לערוץ צדדי המטפס ליישוב כוכב השחר. אנו נמשיך עם הסימון האדום, ועד מהרה נגיע למכשול הרציני הראשון בדמות '''מפל יבש''' בן שתי מדרגות, שגובהן הכולל כ- 7 מ'.
  
−
לצד המבנה גדל עץ אשחר א"י, ששרד במקום ככל הנראה בשל קדושת האתר לערביי האזור.
+
כאן יש לקשור חבל ולרדת בזהירות בסיוע החבל. הסימון יורד בצד השמאלי של המפל, במדרון משופע לצד סלע גדול, לעבר מדרגה בין חלקי המפל. למדרגה זו ניתן להגיע גם מהצד הימני של המפל (בזהירות רבה, ואין לראות בתיאור משום המלצה לביצועו).
  
−
מכאן נמשיך בירידה בשביל עפר לעבר '''ח'רבת א-נג'מה'''. באתר זה נמצאים שרידי יישוב ובו מערות מגורים נטושות, בורות מים ומחצבות קדומות.
+
המדרגה התחתונה של המפל היא דמויית מגלשה תלולה במיוחד. רצוי לרדת עם הבטן כלפי הסלע, ולהשתדל לרדת לאט ככל הניתן, וכדאי שהמטייל הראשון שיירד יהיה מטייל מנוסה, שיוכל לאבטח את שאר המטיילים. חבל ארוך מספיק יסייע במעבר המגלשה ללא קשיים מיוחדים.
  
−
השביל מסתיים במפגש דרך העפר, סמוך לעיקול הכביש (מרחק 1 ק"מ מנקודת החנייה הסמוכה לפסגת ההר).
+
מעבר המפלים הוא קטע המיועד לעיכובים רבים. לקבוצה גדולה, כדאי להצטייד לפחות בשני חבלים, ועם מעבר המפל הראשון לפתוח "תחנה" בראש המפל השני, ולבצע הפסקת צהריים מפוצלת - חלק יאכלו בעת ההמתנה לירידה במפל הראשון וחלק בין המפלים או אחרי המפל השני.
  
−
כאן מסתיים טיולנו.
+
הליכה קצרה תוביל אותנו למפל. זהו אינו המפל הבעייתי השני, וקל לרדת בזהירות בגדה הדרומית.
  
−
<h3>אפשרויות נוספות</h3>
+
עשרות מטרים ממפל זה, ואנו ניצבים בראש '''המפל השני'''. גם גובה מפל זה כ- 7 מ', ובקרקעיתו נמצא גב מים ציורי.
−
מנקודת הסיום ניתן להמשיך למסלולי הליכה ארוכים, בוואדי וח'יתה או בוואדי קיס לעבר עין עוג'ה שב[[שמורת נחל ייטב וכוכב השחר|נחל ייט"ב]].  
 
  
−
מסלולים אלו מיועדים למיטיבי לכת בלבד, וכוללים קטעי הליכה בשבילים צרים, עקיפת מפלים וירידות תלולות.
+
השביל המסומן פונה כאן שמאלה, עובר ב"מרפסת" צרה ממש על שפת התהום ויורד דרך קיר סלע לתחתית הערוץ. מומלץ לקשור חבל בראש קיר הסלע, וכן לדאוג לאדם שיאבטח את המטיילים בחלקה הראשון של המרפסת.
  
−
הטיול בשני שבילים אלו מחייב תיאום בטחוני, נשק וקבוצה.
+
ניתן גם לקשור חבל בתחילת "המרפסת" ולרדת בזהירות רבה לשפת הגב (תלוי כמובן בעומק המים), ואז לעקוף את הגב מצידו הימני.
 +
 
 +
אחרי שני המפלים, יש לנו עדיין דרך ארוכה אולם אין צורך נוסף בשימוש בחבלים במהלך המסלול. בדרך נעקוף עוד מספר מפלים. באביב כדאי לשים לב לפריחה השופעת במצוקי הנחל. בין היתר גדלים כאן אירוס שחום, [[עיריוני צהוב]], [[צבעוני ההרים]], [[נורית אסיה]] ואחרים. בנוסף לצמחי הבר, חדר לכאן בשנים האחרונות ממש צמח פולש אגרסיבי - חמציץ נטוי, הדוחק בהדרגה את הצומח הטבעי. במדרונות התלולים, צומח בשפע רותם המדבר.
 +
 
 +
אחרי הליכה ממושכת, נגיע ל'''צומת שבילים אדום-שחור'''. השביל השחור עולה בצלע ואדי קיס ומוביל אל כוכב השחר. במחצית השנייה של נובמבר פורחת לצד שביל זה [[חלמונית גדולה]], ובתחילת פברואר פורח כאן צמח נדיר - יקינטונית מעורקת, הגדלה בעולם כולו רק במדבר השומרון ובמורדות המערביים של הרי עמון.
 +
 
 +
לאחר ואדי קיס, נוטש השביל את הנחל וממשיך מאות מטרים בשביל נוח בגדה הצפונית. יפה לראות את השתנות הפריחה באזור זה לעומת מעלה הנחל. כאן בולטים במיוחד מנתור המדבר ומרווה דגולה, אותם לא ראינו במעלה הערוץ.
 +
 
 +
חזרת השביל לערוץ הנחל, מסמנת את התקרבותנו לאטרקציה המרכזית בנחל - '''עין עוג'א'''. זהו מעיין גדול ושופע, שמשום מה לא קיבל שם עברי רשמי.
 +
 
 +
המעיין שופע במיוחד בחודשי האביב, ואילו לקראת סוף הקיץ פוחתת השפיעה עד כדי התייבשות מוחלטת בשנים שחונות. למרות זאת, ניתן לפגוש במי הפלג הזורם דגים (שכנראה מוצאים מקלט בחללים תת-קרקעיים בימי הקיץ השחונים). לצד המעיין גדלים עצי תאנה, ובקרבתם בריכה המאפשרת רחצה במים הצוננים.
 +
 
 +
מכאן והלאה, נמשך פלג זורם נהדר באורך 700 מ', לאורכו גדלים שיחי עבקנה שכיח (במפת סימון שבילים נרשם בטעות "קנה מצוי"). לצערנו, קטע זה - היפה ביותר במסלול - לרוב אינו נקי. לעיתים, ניתן לראות בערוץ סכרים רדודים המשמשים את תושבי עוג'א והסביבה ללכידת דגים (למרות שמדובר על שמורת טבע מוכרזת).
 +
 
 +
השביל עובר בגדה הדרומית, ולאחר כחצי ק"מ חוצה את הנחל הזורם לעבר רחבת החנייה.
 +
 
 +
ניתן להמשיך עוד כ- 200 מ' בגדה הדרומית (בקטע זה יש שרידי סימון שבילים ישן), לאורך תוואי '''אמת מים עתיקה''' שהזרימה את מי הנחל לעבר בקעת עוג'א.
 +
 
 +
בסוף קטע זה נגיע ל'''סכר''' הלוכד את מי הנחל, לצד קידוח מים מגודר. כאן מסתיים המסלול. מנקודה זו, זורמים המים בכוח הכבידה באמת מים פתוחה, מצפון לכביש, לעבר העיירה עוג'א א-תחתא ושדותיה החקלאיים.
 +
 
 +
במרחק נסיעה של כשני ק"מ לכיוון "צומת ייט"ב" נמצאת האטרקציה האחרונה של היום. כאן, גולשים מי אמת המים בשיפוע תלול, מעין '''"מגלשת מים"''' באורך 350 מ', המסתיימת ב"מזרקת מים". הכניסה למגלשה מסוכנת ביותר ואסורה, ובחלקה העליון נמתח כבל מתכת המהווה סכנת חיים ברורה ומיידית.
 +
 
 +
{{h2|
 +
header=אפשרויות נוספות
 +
}}
 +
כתחליף למסלול ההליכה הקווי, ניתן לבקר באתרי בקעת סמיה (מסלול המתאים לכל המשפחה), ואז לנסוע ליישוב כוכב השחר, וממנו לרדת בשביל מסומן כחול 5666 לעבר קניון נחל ייט"ב (לקראת הירידה לנחל, עובר השביל בסדק תלול בו הותקנו דרגיות), לעבור בקניון הנחל, ללכת עד עין עוג'א ואז לחזור לכוכב השחר בשביל מסומן שחור 5667, העוקף את מפליו היבשים של ואדי קיס. גם מסלול זה מיועד למיטיבי לכת בלבד.
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
−
* פברואר-מרץ - פריחה שופעת בשדות התבואה במסעף רימונים: סייפן סגול, ליסאה סורית, חספסנית השדות ומינים נוספים.
+
* פברואר-מרץ - פריחה שופעת לאורך קניון הנחל - אירוס שחום, [[עיריוני צהוב]], [[צבעוני ההרים]], [[נורית אסיה]], מנתור המדבר ועוד.
−
* מרץ - פריחת אירוס שחום במורדות הדרומיים של כיפת הכוכב.
+
* בספטמבר פורח לאורך הנחל [[חצב מצוי]], אולם בשל עומס חום כבד בתקופה זו, המסלול אינו מומלץ לטיול בין מאי לאוקטובר.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
−
מגרשי חנייה ותצפיות נוף כולל סוכות צל.
+
רחבת חנייה בסוף המסלול.
  
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
−
* אזור הטיול במזרח בנימין נחשב שקט יחסית, עם זאת יש לבוא בקבוצה ולשמור על עירנות.
+
* מסלול הטיול מיועד למיטיבי לכת בלבד, וכולל קטעי הליכה בשבילים צרים וסלעיים וכן ירידה בחבלים במפלים יבשים.
−
* מסלול ההליכה חשוף לשמש.
+
* יש להצטייד בחבל באורך כ- 20 מ' המאפשר עיגון (אין עגינות מובנות במסלול). רצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה מנוסה בטיפוס, ויוכל לקשור את החבל וכן להוריד את החבל לאחר מעבר שאר המטיילים (מטפסים מנוסים יוכלו לבצע את המסלול כולו ללא סיוע חבל).
−
* אתר ח'רבת אל-כוליה הוא אתר עתיקות לא מפותח. אין לטפס על מבנים וקירות באתר, ויש לציית לשילוט המוצב במקום.
+
* אין להשאיר כלי רכב חונים ללא השגחה מחוץ לתחומי יישובים ישראליים באזור זה.
−
* שער הכניסה ליישוב כוכב השחר סגור בשבתות ובחגים. בימים אלו ניתן לחנות לצד השער ומשם ללכת רגלית למסלול כיפת הכוכב.
+
* המסלול מחייב תיאום בטחוני, הליכה בקבוצה והצטיידות בנשק.
−
* רצוי ליידע בש"ג היישוב כוכב השחר בתחילת ובסיום מסלול ההליכה ב"כיפת הכוכב".
+
* אין לטייל במסלול זה בימים בהם צפוי גשם, עקב סכנת החלקה חמורה וחשש לשטפונות.
 +
* יש להימנע מטיול במסלול המלא (עד עין עוג'א) בימים בהם יש מתיחות בטחונית במרחב.
 +
* באזור נקודת הסיום יש נוכחות פלסטינאית באופן שגרתי, ובמידה פחותה גם באזור נקודת ההתחלה.
 +
* לנהגים, המסלול מחייב הקפצת רכבים ארוכה של עשרות ק"מ מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום (וכאמור, אין להשאיר רכב בנקודות אלו).
 +
* היישוב כוכב השחר הוא יישוב דתי, לא ניתן להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגים.
  
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
 
* בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
−
* המדבר של העיר הקדושה - יזהר הירשפלד.
+
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14240 גביע כסף מעין סמיה] - באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
<table><tr>
+
{{3טורים|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|pzael_springs1.jpg|מעיינות פצאל}}
−
</td>
+
[[מעיינות פצאל]]
−
<td valign="top" width="20">
+
|
−
<imagemap>
+
{{ת|kipat_hakohav.jpg|רימונים וכוכב השחר}}
−
תמונה:falls_pool.jpg|200px
 
−
default [[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[נחל פרת עליון - מעין פרת לעין מבוע]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:kipat_hakohav.jpg|200px
 
−
default [[רימונים וכוכב השחר]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[רימונים וכוכב השחר]]
 
[[רימונים וכוכב השחר]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|valley_memorial.jpg|אתרי מרכז בקעת הירדן}}
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:valley_memorial.jpg|200px
 
−
default [[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
 
[[אתרי מרכז בקעת הירדן]]
−
</td></tr></table>
 
−
 
 
}}
 
}}
 +
}}
 +
[[קטגוריה:נחלים במרכז]]

גרסה אחרונה מ־19:51, 21 באפריל 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון   /   נחל ייט"ב - ואדי עוג'א

מסלול טיול: נחל ייט"ב - ואדי עוג'א

אחד הקניונים המרשימים במזרח השומרון, ובסוף המסלול מעיין שופע - עין עוג'א.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - השומרון ובקעת הירדן
  • מיקום: דרום-מזרח השומרון
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:אדום 5665
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:8.5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:2/3/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:2/3/2013



Wadi yitav2.jpg

זרימה בנחל ייט"ב, (עמית מנדלסון, 2/3/2007)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: אתגרי קווי טיול מים

רקע: נחל ייט"ב - ואדי עוג'א

מורד נחל ייט"ב, מרץ 2006
טחנת הקמח בבקעת סמיה, מרץ 2013
אזור עין סמיה, מרץ 2013
המפל הראשון, מרץ 2013

נחל ייט"ב (ואדי עוג'א) הוא אחד הקניונים הגדולים והעמוקים בדרום-מזרח השומרון.

השם הערבי של הנחל - ואדי עוג'א - מרמז על פיתוליו הרבים. ערוץ נוסף שנקרא בערבית עוג'א הוא הירקון, ובמלחמת העולם הראשונה, קו החזית הטורקי-בריטי במשך כחצי שנה נמשך לאורך שני נחלים אלו ויובליהם (בפרט נחל שילה) - "קו שתי העוג'ות".

השם העברי - נחל ייט"ב - הוא על שם קיבוץ ייט"ב הסמוך לסוף המסלול. השם ייט"ב הוא ראשי תיבות של השם "יד יצחק טבנקין", ומנציח את שמו של יצחק טבנקין מאנשי "תנועת העבודה".

בערוץ הנחל נובעים שני מעיינות גדולים, עין סמיה (שמימיו נשאבים לרמאללה) ועין עוג'א, שמימיו זורמים לאורך מאות מטרים בערוץ ומהווים מוקד משיכה מרכזי לתושבי האזור - ישראלים ופלסטינאים.

ההליכה בקניון הנחל מיועדת למיטיבי לכת בלבד, ומחייבת הצטיידות בחבלים כדי לעבור שני מפלים יבשים בגובה 7-6 מטרים, וכן הליכה בתוואי סלעי שאינו קל להליכה.

בשל ריבוי המבקרים הפלסטינאים באתר עין עוג'א, המסלול לא מתאים לקבוצה קטנה אלא לקבוצה גדולה, ומחייב תיאום בטחוני והצטיידות בנשק.

כמו כן, אין להשאיר כלי רכב באזור זה ללא השגחה מחוץ לתחומי יישוב ישראלי. ניתן לבצע גירסה מקוצרת של המסלול, במתווה מעגלי מהיישוב כוכב השחר וחזרה, או במתווה קווי מכוכב השחר לייט"ב.

איך להגיע:

הגישה המומלצת לבאים מגוש דן וירושלים היא מפסגת זאב, דרך מחסום חיזמא. בכיכר יש לפנות שמאלה לכביש מס' 60, ולאחר כ- 4 ק"מ להגיע לכיכר נוספת בכניסה לגבע בנימין (אדם). כאן יש לפנות בפנייה השנייה (הראשונה מובילה לגבע בנימין, ואין לפנות ביציאה השלישית מהכיכר המובילה לשטחי הרשות הפלסטינית). לאחר שנחלוף על פני אזור התעשייה שער בנימין ומסעף הגישה ליישובים פסגות וכוכב יעקב, נגיע למסעף דרך למעלה מכמש. כאן נפנה ימינה לכביש מס' 457, וניסע בו עד ל"צומת מכוך" - מפגש כביש אלון. כאן נפנה שמאלה, נחלוף על פני צומת רימונים ועל פני מסעף הכניסה ליישוב כוכב השחר.

3.3 ק"מ לאחר כוכב השחר, נגיע אל בקעת סמיה ונקודת ההתחלה.

נקודת הסיום היא בנקודת תפיסת המים למרגלות עין עוג'א.

כדי להגיע לנקודה זו, נשלח את הנהג חזרה לצומת רימונים, ועתה יש לרדת בכביש 449 הצר והמפותל (טריק אבו ג'ורג'), עד לצומת למרגלות ההרים - כ- 11.5 ק"מ מצומת רימונים.

בצומת (לה אין שם רשמי), נפנה שמאלה בכביש החוצה את בקעת ייט"ב, וניסע 2.5 ק"מ עד שנגיע לצומת טי.

כאן נפנה שמאלה בכביש ללא מוצא, וניסע בכביש עד סופו, מרחק 3.5 ק"מ (ניתן לחנות גם קצת לפני הסוף, לצד קידוח מים).

אזור נקודת הסיום מבודד ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה פלסטינית מקומית. מומלץ שלא להגיע לנקודה זו בקבוצה קטנה או ברכב בודד. בחגים לרוב יש מבקרים ישראליים באתר, אך אין להסתמך על כך.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם. תושבי האזור מטיילים בו גם ללא תיאום בטחוני, אך אין הדבר פוטר מטיילים וקבוצות מאורגנות מחובת תיאום ואישור צה"ל לטיולים באזור.
אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:8.5 ק"מ.
  • משך המסלול:8-6 שעות.
  • טיפוס מצטבר:עלייה של 30 מ' וירידה של 470 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מבט מראש המפל השני, מרץ 2013
עקיפת המפל השני, מרץ 2013
מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013
מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013
מורד נחל ייט"ב, מרץ 2013

נתחיל את המסלול בבקעת סמיה. בקעה מפתיעה זו, מסתתרת בין הרי מזרח השומרון, ובמרכזה עובר אפיקו של נחל ייט"ב.

הבקעה נקראת על שם עין סמיה, מעיין גדול הנובע בקצה המערבי של הבקעה, וכדאי לבקר בו בטרם המסלול העיקרי (תוספת של כקילומטר ברוטו למסלול ההליכה).

מול נקודת ההתחלה, מסתעף שמאלה כביש משובש, החולף במקביל לדרך אלון, ומגיע לאחר 500 מ' לשער מפעל המים של רמאללה, בו נשאבים מי המעיין.

המקום מאוייש בקביעות ע"י שומרים פלסטינאים, אולם לרוב הם מאפשרים למבקרים לבקר באתר ולראות את הפיר העמוק ממנו נשאבים כיום המים.

בטרם השאיבה, זרמו מי עין סמיה במורד נחל ייט"ב וקיימו פלג זורם, בדומה לנחל פרת הסמוך מדרום.

מעל למעיין נמצא קניון קצר ומרשים בערוץ הנחל. אזור זה אינו מטוייל כיום. בגדה הצפונית, נמצא תל עתיקות המבוצר טבעית ע"י המדרונות התלולים - ח'רבת מרג'מה. באתר זה נמצא יישוב קדום מרכזי, מתקופות הברונזה והברזל (הכנענית והישראלית), ששמו העתיק אינו ידוע. אחת ההצעות הייתה לזהות כאן את העי המקראית, והצעה אחרת מנסה לזהות כאן מקום בשם "כחלת" הנזכר ב"מגילת הנחושת" המסתורית מקומראן, כאחד המקומות בהם הוטמנו אוצרות בית המקדש.

אחרי ביקור בעין סמיה נחזור לכביש הראשי. בדרכנו נשים לב לטחנת קמח יפה בגדה הצפונית. במפות, משום מה, מכונה המקום "טחנה רומאית", אולם הטחנה נבנתה ככל הנראה במהלך התקופה העות'מאנית.

ממש לפני הפנייה לכביש הראשי, יש כביש צדדי (חסום בתחילתו בסוללת עפר - נכון למרץ 2013). כביש זה, שהוא כביש מנדטורי, עולה לעבר כפר מאליך. במרחק עשרות מטרים מתחילת הכביש, נוכל לראות משני הצדדים שלו בורות עמוקים חצובים בקרקע. אלו הם שרידיו של בית קברות קדום מתקופת הברונזה הביניימית (לפני כ- 4000 שנה). חלק ניכר מהקברים נשדדו עוד בתקופות קדומות, אולם בשנות ה- 70' בוצעו חפירות ארכיאולוגיות במקום, והתגלה כאן ממצא ייחודי, גביע כסף ועליו ציור ייחודי המציג דמויות אדם ונחשים, כפי הנראה בהשפעת סיפור הבריאה במיתולוגיה הבבלית. גביע זה מוצג כיום במוזיאון ישראל בירושלים.

אחרי הסיור האופציונלי באתרי בקעת סמיה, נחצה בזהירות את כביש אלון. תחילה נלך בכביש סלול ואחרי כ- 200 מ' נגיע לקידוח מים מגודר.

מעט אחרי הקידוח, פונה השביל המסומן ימינה ונוטש את דרך העפר המקבילה לנחל. הסימון עולה על הגבעה, עובר דרך אתר אל-קצר (שרידי מנזר ביזנטי), ויורד מצידה השני של הגבעה לנחל ייט"ב.

קל לפספס פנייה זו. אם החמצנו את הפנייה, ניתן פשוט להמשיך בדרך העפר במתינות לאורך הנחל, אולם הדבר מוסיף עוד כקילומטר אחד למסלול ההליכה.

בנקודה בה פוגש השביל את הנחל, נעבור לצד מספר עצי שיזף מצוי.

מכאן והלאה עד סוף המסלול, מלווה השביל את הנחל. לרוב, באפיק עצמו, ולעיתים לאורך הגדה (בד"כ בגדה הדרומית).

הליכה של כחצי ק"מ תוביל אותנו למפלים הראשונים. מפלים אלו קלים יחסית לעקיפה, ואחריהם ממשיכים באפיק. ההליכה טרשית ואינה נוחה להליכה, ולמתקשים בהליכה בשלב זה של המסלול כדאי לחזור חזרה לדרך אלון ולא לבצע את המסלול המלא.

אחרי כברת דרך בערוץ, נגיע לעץ חרוב בולט - פינת צל מומלצת. מייד לאחר החרוב, נמצאים עוד מפלים קטנים, מעט יותר אתגריים למעבר.

במצוק הנחל גדלה צמחייה חובבת צל, ולעיתים גם מינים ים-תיכוניים כמו אלון מצוי וזלזלת הקנוקנות, החודרים כאן לעומק ספר המדבר.

נמשיך הלאה ונגיע לצומת שבילים כחול-אדום. השביל הכחול מטפס בגדה הדרומית, דרך סדק מרשים, ונעזר בדרגיות כדי לעלות לערוץ צדדי המטפס ליישוב כוכב השחר. אנו נמשיך עם הסימון האדום, ועד מהרה נגיע למכשול הרציני הראשון בדמות מפל יבש בן שתי מדרגות, שגובהן הכולל כ- 7 מ'.

כאן יש לקשור חבל ולרדת בזהירות בסיוע החבל. הסימון יורד בצד השמאלי של המפל, במדרון משופע לצד סלע גדול, לעבר מדרגה בין חלקי המפל. למדרגה זו ניתן להגיע גם מהצד הימני של המפל (בזהירות רבה, ואין לראות בתיאור משום המלצה לביצועו).

המדרגה התחתונה של המפל היא דמויית מגלשה תלולה במיוחד. רצוי לרדת עם הבטן כלפי הסלע, ולהשתדל לרדת לאט ככל הניתן, וכדאי שהמטייל הראשון שיירד יהיה מטייל מנוסה, שיוכל לאבטח את שאר המטיילים. חבל ארוך מספיק יסייע במעבר המגלשה ללא קשיים מיוחדים.

מעבר המפלים הוא קטע המיועד לעיכובים רבים. לקבוצה גדולה, כדאי להצטייד לפחות בשני חבלים, ועם מעבר המפל הראשון לפתוח "תחנה" בראש המפל השני, ולבצע הפסקת צהריים מפוצלת - חלק יאכלו בעת ההמתנה לירידה במפל הראשון וחלק בין המפלים או אחרי המפל השני.

הליכה קצרה תוביל אותנו למפל. זהו אינו המפל הבעייתי השני, וקל לרדת בזהירות בגדה הדרומית.

עשרות מטרים ממפל זה, ואנו ניצבים בראש המפל השני. גם גובה מפל זה כ- 7 מ', ובקרקעיתו נמצא גב מים ציורי.

השביל המסומן פונה כאן שמאלה, עובר ב"מרפסת" צרה ממש על שפת התהום ויורד דרך קיר סלע לתחתית הערוץ. מומלץ לקשור חבל בראש קיר הסלע, וכן לדאוג לאדם שיאבטח את המטיילים בחלקה הראשון של המרפסת.

ניתן גם לקשור חבל בתחילת "המרפסת" ולרדת בזהירות רבה לשפת הגב (תלוי כמובן בעומק המים), ואז לעקוף את הגב מצידו הימני.

אחרי שני המפלים, יש לנו עדיין דרך ארוכה אולם אין צורך נוסף בשימוש בחבלים במהלך המסלול. בדרך נעקוף עוד מספר מפלים. באביב כדאי לשים לב לפריחה השופעת במצוקי הנחל. בין היתר גדלים כאן אירוס שחום, עיריוני צהוב, צבעוני ההרים, נורית אסיה ואחרים. בנוסף לצמחי הבר, חדר לכאן בשנים האחרונות ממש צמח פולש אגרסיבי - חמציץ נטוי, הדוחק בהדרגה את הצומח הטבעי. במדרונות התלולים, צומח בשפע רותם המדבר.

אחרי הליכה ממושכת, נגיע לצומת שבילים אדום-שחור. השביל השחור עולה בצלע ואדי קיס ומוביל אל כוכב השחר. במחצית השנייה של נובמבר פורחת לצד שביל זה חלמונית גדולה, ובתחילת פברואר פורח כאן צמח נדיר - יקינטונית מעורקת, הגדלה בעולם כולו רק במדבר השומרון ובמורדות המערביים של הרי עמון.

לאחר ואדי קיס, נוטש השביל את הנחל וממשיך מאות מטרים בשביל נוח בגדה הצפונית. יפה לראות את השתנות הפריחה באזור זה לעומת מעלה הנחל. כאן בולטים במיוחד מנתור המדבר ומרווה דגולה, אותם לא ראינו במעלה הערוץ.

חזרת השביל לערוץ הנחל, מסמנת את התקרבותנו לאטרקציה המרכזית בנחל - עין עוג'א. זהו מעיין גדול ושופע, שמשום מה לא קיבל שם עברי רשמי.

המעיין שופע במיוחד בחודשי האביב, ואילו לקראת סוף הקיץ פוחתת השפיעה עד כדי התייבשות מוחלטת בשנים שחונות. למרות זאת, ניתן לפגוש במי הפלג הזורם דגים (שכנראה מוצאים מקלט בחללים תת-קרקעיים בימי הקיץ השחונים). לצד המעיין גדלים עצי תאנה, ובקרבתם בריכה המאפשרת רחצה במים הצוננים.

מכאן והלאה, נמשך פלג זורם נהדר באורך 700 מ', לאורכו גדלים שיחי עבקנה שכיח (במפת סימון שבילים נרשם בטעות "קנה מצוי"). לצערנו, קטע זה - היפה ביותר במסלול - לרוב אינו נקי. לעיתים, ניתן לראות בערוץ סכרים רדודים המשמשים את תושבי עוג'א והסביבה ללכידת דגים (למרות שמדובר על שמורת טבע מוכרזת).

השביל עובר בגדה הדרומית, ולאחר כחצי ק"מ חוצה את הנחל הזורם לעבר רחבת החנייה.

ניתן להמשיך עוד כ- 200 מ' בגדה הדרומית (בקטע זה יש שרידי סימון שבילים ישן), לאורך תוואי אמת מים עתיקה שהזרימה את מי הנחל לעבר בקעת עוג'א.

בסוף קטע זה נגיע לסכר הלוכד את מי הנחל, לצד קידוח מים מגודר. כאן מסתיים המסלול. מנקודה זו, זורמים המים בכוח הכבידה באמת מים פתוחה, מצפון לכביש, לעבר העיירה עוג'א א-תחתא ושדותיה החקלאיים.

במרחק נסיעה של כשני ק"מ לכיוון "צומת ייט"ב" נמצאת האטרקציה האחרונה של היום. כאן, גולשים מי אמת המים בשיפוע תלול, מעין "מגלשת מים" באורך 350 מ', המסתיימת ב"מזרקת מים". הכניסה למגלשה מסוכנת ביותר ואסורה, ובחלקה העליון נמתח כבל מתכת המהווה סכנת חיים ברורה ומיידית.

אפשרויות נוספות

כתחליף למסלול ההליכה הקווי, ניתן לבקר באתרי בקעת סמיה (מסלול המתאים לכל המשפחה), ואז לנסוע ליישוב כוכב השחר, וממנו לרדת בשביל מסומן כחול 5666 לעבר קניון נחל ייט"ב (לקראת הירידה לנחל, עובר השביל בסדק תלול בו הותקנו דרגיות), לעבור בקניון הנחל, ללכת עד עין עוג'א ואז לחזור לכוכב השחר בשביל מסומן שחור 5667, העוקף את מפליו היבשים של ואדי קיס. גם מסלול זה מיועד למיטיבי לכת בלבד.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שירותים למטיילים:

רחבת חנייה בסוף המסלול.

הערות ואזהרות:

  • מסלול הטיול מיועד למיטיבי לכת בלבד, וכולל קטעי הליכה בשבילים צרים וסלעיים וכן ירידה בחבלים במפלים יבשים.
  • יש להצטייד בחבל באורך כ- 20 מ' המאפשר עיגון (אין עגינות מובנות במסלול). רצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה מנוסה בטיפוס, ויוכל לקשור את החבל וכן להוריד את החבל לאחר מעבר שאר המטיילים (מטפסים מנוסים יוכלו לבצע את המסלול כולו ללא סיוע חבל).
  • אין להשאיר כלי רכב חונים ללא השגחה מחוץ לתחומי יישובים ישראליים באזור זה.
  • המסלול מחייב תיאום בטחוני, הליכה בקבוצה והצטיידות בנשק.
  • אין לטייל במסלול זה בימים בהם צפוי גשם, עקב סכנת החלקה חמורה וחשש לשטפונות.
  • יש להימנע מטיול במסלול המלא (עד עין עוג'א) בימים בהם יש מתיחות בטחונית במרחב.
  • באזור נקודת הסיום יש נוכחות פלסטינאית באופן שגרתי, ובמידה פחותה גם באזור נקודת ההתחלה.
  • לנהגים, המסלול מחייב הקפצת רכבים ארוכה של עשרות ק"מ מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום (וכאמור, אין להשאיר רכב בנקודות אלו).
  • היישוב כוכב השחר הוא יישוב דתי, לא ניתן להיכנס אליו ברכב בשבתות ובחגים.

הצעות טיול בסביבת נחל ייט"ב - ואדי עוג'א:

Pzael springs1.jpg

מעיינות פצאל

Kipat hakohav.jpg

רימונים וכוכב השחר

Valley memorial.jpg

אתרי מרכז בקעת הירדן

קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=נחל_ייט%22ב_-_ואדי_עוג%27א&oldid=47094"