קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי תל ערד"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="תל ערד, גן לאומי תל ערד"></meta>
 
<meta name="keywords" content="תל ערד, גן לאומי תל ערד"></meta>
 
<meta name="description" content="תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום."></meta>
 
<meta name="description" content="תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום."></meta>
−
{{גן לאומי
+
{{פירורי לחם|[[טיולים בדרום]]|[[טיולים בדרום מדבר יהודה]]}}
−
|תמונה=tel_arad1.jpg
+
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=31.2795, 35.12603
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, מדבר, תחבורה ציבורית
 +
|תמונה=תל ערד.jpg
 
|מקום הצילום=תל ערד
 
|מקום הצילום=תל ערד
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
−
|אזור=מדבר יהודה
+
|אזור=דרום מדבר יהודה
−
|יישובים סמוכים=כסייפה, דריג'את
+
|מיקום=צפונית לכסייפה ומערבית לערד
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
שורה 13: שורה 16:
 
|הערת שטח=כולל הרחבה
 
|הערת שטח=כולל הרחבה
 
|מצב תכנוני=מוכרז
 
|מצב תכנוני=מוכרז
−
|תאריך הכרזה=14/10/1982
+
|תאריך הכרזה=14/10/1982, 5/9/2017
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
−
|תאריך צילום=10/1/2013
+
|תאריך הצילום=23/8/2019
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|מפת סימון שבילים=11 - דרום מדבר יהודה
 +
|1=[[שבילי ערד]]
 +
|2=[[נחל צאלים]]
 +
|3=[[גבעת גורני והר קנאים]]
 +
|4=[[נחל זוהר]]
 +
|5=[[נחל אבוב - רוגם זוהר]]
 +
|6=[[אירוסים בתל ערד]]
 +
|7=[[שמורת תל קריות]]
 +
|8=[[גן לאומי מצדה]]
 +
|9=[[שמורת הר חירן]]
 +
|10=[[שמורת נחל אבוב]]
 
|סקירה=תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום.
 
|סקירה=תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום.
 
|על האתר=
 
|על האתר=
−
[[תמונה:tel_arad2.jpg|left|thumb|200px|האגם בפארק אשכול, ינואר 2013]]
+
[[תמונה:tel_arad1.jpg|left|thumb|200px|תל ערד, ינואר 2013]]
−
תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ.
+
[[תמונה:tel_arad2.jpg|left|thumb|200px|תל ערד, ינואר 2013]]
 +
[[תמונה:tel_arad3.jpg|left|thumb|200px|הבאר בתל ערד, ינואר 2013]]
 +
תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ, ובמקרא מוזכרת מלחמה של בני ישראל עם מלך ערד (במדבר כ"א).
 +
 
 +
ראשיתו של היישוב במקום לפני כ- 6,000 שנה, בתקופה הכלקוליתית, אז שכן כאן יישוב קטן.
 +
 
 +
בתקופת הברונזה הקדומה התפתח היישוב לעיר מבוצרת מוקפת חומה באורך כ- 1,200 מטרים. בעיר זו התקיימו רבעי מגורים ומסחר, מקדשים וארמון.
 +
 
 +
בהעדר מעיינות באזור, אגרו תושבי העיר את מי הנגר במאגר גדול במרכז העיר. התושבים קיימו קשרי מסחר עם מכרות הנחושת בדרום סיני.
 +
 
 +
העיר הכנענית התקיימה כ- 350 שנה ואז נעזבה למשך כ- 1,500 שנה.
 +
 
 +
במאה ה- 11 לפנה"ס (תקופת הברזל) הוקם יישוב ישראלי באתר, על גבעה המכונה "תל המצודות" (פסגת תל ערד של ימינו). במקום נבנו חמש שכבות יישוב, הכוללות מקדש ייחודי (מרבית ממצאיו נמצאים כיום ב[[מוזיאון ישראל בירושלים]]), מפעל מים ומצודה מבוצרת. במקום נמצאו כמאתיים אוסטרקונים - שברי חרסים ועליהם כתב קדום. לאוסטרקונים אלו יש משמעות רבה לחוקרי התפתחות הכתב העברי. מפעל המים הישראלי מתבסס על באר בעומק 16 מטרים, שנחצבה במרכז מאגר המים הכנעני, וכן שני בורות מים גדולים וצמודים הנמצאים בפסגת תל המצודות (ניתן לרדת אליהם בגרם מדרגות תלול).
 +
 
 +
ערד המשיכה להיות מיושבת גם לאחר חורבן ממלכת יהודה, ושימשה כתחנת דרכים צבאית בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית.
 +
 
 +
בתקופה הערבית הקדומה שימש המבנה כתחנת דרכים (ח'אן), שחרב במאה השמינית לספירה - מה שסימן את תום ההתיישבות בערד הקדומה.
  
 
בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים.
 
בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים.
  
−
בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, סתוונית הנגב ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו.
+
בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, [[סתוונית הנגב]] ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו. ראו דף [[אירוסים בתל ערד]].
 +
 
 +
מסלול הסיור בגן הלאומי אינו מעגלי, אולם המרחקים בין נקודות ההתחלה והסיום קצרים. מהחנייה התחתונה יש לנסוע כ- 600 מ' בכביש העולה לחנייה העליונה, משם גישה רגלית לפסגת "תל המצודות" הצופה לסביבה, וירידה בשביל חשוף לשמש אל שרידי העיר הכנענית, המקדשים וחומת העיר. המסלול מסתיים בבאר המים ויוצא ממנה לחנייה התחתונה. אורך המסלול הרגלי כ- 1.2 ק"מ.
  
 
<html>
 
<html>
−
<iframe width="425" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004b7eaaaeb1b7ad0c81&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.306369,34.493136&amp;spn=0.007878,0.015229&amp;output=embed"></iframe><br /><small>הצג את <a href="http://maps.google.com/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004b7eaaaeb1b7ad0c81&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.306369,34.493136&amp;spn=0.007878,0.015229&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">פארק אשכול</a> במפה גדולה יותר</small>
+
<iframe width="100%" height="450" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://maps.google.co.il/maps/ms?msa=0&amp;msid=202251071962719782755.0004d6cd3ebaa65784fa6&amp;ie=UTF8&amp;t=h&amp;ll=31.279578,35.125608&amp;spn=0.016505,0.023561&amp;z=15&amp;output=embed"></iframe><br />
 
</html>
 
</html>
  
 
|מצב סטטוטורי=
 
|מצב סטטוטורי=
−
[[תמונה:tel_arad3.jpg|left|thumb|200px|הבאר בתל ערד, ינואר 2013]]
 
−
[[תמונה:tel_arad4.jpg|left|thumb|200px|מבט לתל ערד, אפריל 2012]]
 
 
הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם.
 
הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם.
  
−
הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, אך טרם הוכרזה.
+
הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, והוכרזה בשנת 2017.
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 
הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון.
 
הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון.
שורה 40: שורה 72:
 
כדי להגיע ממרבית חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש מס' 31 (צומת להבים - ערד), ובצומת תל ערד לפנות צפונה לכיוון כביש מס' 80.
 
כדי להגיע ממרבית חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש מס' 31 (צומת להבים - ערד), ובצומת תל ערד לפנות צפונה לכיוון כביש מס' 80.
  
−
|שירותים למטיילים=
+
הפנייה לתל היא 2.5 ק"מ צפונית לצומת תל ערד.
 +
 
 +
וייז: גן לאומי תל ערד.
 +
 
 +
|שעות מחירים ושירותים=
 +
[[תמונה:tel_arad4.jpg|left|thumb|200px|מבט לתל ערד, אפריל 2012]]
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}
  
שורה 50: שורה 87:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|four_cisterns_wadi.jpg|שבילי ערד}}
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:habsor1.jpg|200px
 
−
default [[שמורת הר עמשא]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[שמורת הר עמשא]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:mitzpe_gvulot.jpg|200px
 
−
default [[שבילי ערד]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[שבילי ערד]]
 
[[שבילי ערד]]
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|nahal_abuv.jpg|שמורת נחל אבוב}}
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:mivzar_patish.jpg|200px
 
−
default [[שמורת נחל אבוב]]
 
−
desc none</imagemap>
 
 
[[שמורת נחל אבוב]]
 
[[שמורת נחל אבוב]]
−
</td></tr></table>
+
|
−
 
+
{{ת|gvioniot_krayot1.jpg|גביעוניות בתל קריות}}
 +
[[גביעוניות בתל קריות]]
 +
}}
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־06:15, 24 באוגוסט 2019

דף הבית   /   טיולים בדרום   /   טיולים בדרום מדבר יהודה   /   גן לאומי תל ערד

גן לאומי תל ערד

תל ערד - אחד התילים המקראיים החשובים בדרום, ולידו ריכוז פריחה של אירוס שחום.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:דרום מדבר יהודה
  • מפת סימון שבילים: 11 - דרום מדבר יהודה
  • מיקום: צפונית לכסייפה ומערבית לערד
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:1748 דונם
    כולל הרחבה
  • תאריך הכרזה:14/10/1982, 5/9/2017




תל ערד.jpg

תל ערד, (עמית מנדלסון, 23/8/2019)


עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה מדבר תחבורה ציבורית


איך להגיע:

הגישה לתל ערד היא מכביש מס' 80, היוצא מצומת תל ערד צפונה לכיוון הר עמשא ויישובי מזרח הר חברון.

כדי להגיע ממרבית חלקי הארץ, יש לנסוע בכביש מס' 31 (צומת להבים - ערד), ובצומת תל ערד לפנות צפונה לכיוון כביש מס' 80.

הפנייה לתל היא 2.5 ק"מ צפונית לצומת תל ערד.

וייז: גן לאומי תל ערד.

רקע על גן לאומי תל ערד:

תל ערד, ינואר 2013
תל ערד, ינואר 2013
הבאר בתל ערד, ינואר 2013

תל ערד הוא אחד התילים הגדולים בדרום הארץ, ובמקרא מוזכרת מלחמה של בני ישראל עם מלך ערד (במדבר כ"א).

ראשיתו של היישוב במקום לפני כ- 6,000 שנה, בתקופה הכלקוליתית, אז שכן כאן יישוב קטן.

בתקופת הברונזה הקדומה התפתח היישוב לעיר מבוצרת מוקפת חומה באורך כ- 1,200 מטרים. בעיר זו התקיימו רבעי מגורים ומסחר, מקדשים וארמון.

בהעדר מעיינות באזור, אגרו תושבי העיר את מי הנגר במאגר גדול במרכז העיר. התושבים קיימו קשרי מסחר עם מכרות הנחושת בדרום סיני.

העיר הכנענית התקיימה כ- 350 שנה ואז נעזבה למשך כ- 1,500 שנה.

במאה ה- 11 לפנה"ס (תקופת הברזל) הוקם יישוב ישראלי באתר, על גבעה המכונה "תל המצודות" (פסגת תל ערד של ימינו). במקום נבנו חמש שכבות יישוב, הכוללות מקדש ייחודי (מרבית ממצאיו נמצאים כיום במוזיאון ישראל בירושלים), מפעל מים ומצודה מבוצרת. במקום נמצאו כמאתיים אוסטרקונים - שברי חרסים ועליהם כתב קדום. לאוסטרקונים אלו יש משמעות רבה לחוקרי התפתחות הכתב העברי. מפעל המים הישראלי מתבסס על באר בעומק 16 מטרים, שנחצבה במרכז מאגר המים הכנעני, וכן שני בורות מים גדולים וצמודים הנמצאים בפסגת תל המצודות (ניתן לרדת אליהם בגרם מדרגות תלול).

ערד המשיכה להיות מיושבת גם לאחר חורבן ממלכת יהודה, ושימשה כתחנת דרכים צבאית בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית.

בתקופה הערבית הקדומה שימש המבנה כתחנת דרכים (ח'אן), שחרב במאה השמינית לספירה - מה שסימן את תום ההתיישבות בערד הקדומה.

בתל נמצאים שרידי העיר ערד הקדומה, עיר כנענית וישראלית ששרידיה מתפרסים בשטחים נרחבים.

בהרחבת הגן הלאומי נכלל אתר פריחה חשוב של צומח קרקעות הלס, כולל אירוס שחום, שיכרון מרושת, סתוונית הנגב ומינים נוספים. חלק מהשטחים בהרחבה זו מעובדים, אך בחריש שאינו עמוק ואינו פוגע בצמחייה הייחודית לאדמות אלו. ראו דף אירוסים בתל ערד.

מסלול הסיור בגן הלאומי אינו מעגלי, אולם המרחקים בין נקודות ההתחלה והסיום קצרים. מהחנייה התחתונה יש לנסוע כ- 600 מ' בכביש העולה לחנייה העליונה, משם גישה רגלית לפסגת "תל המצודות" הצופה לסביבה, וירידה בשביל חשוף לשמש אל שרידי העיר הכנענית, המקדשים וחומת העיר. המסלול מסתיים בבאר המים ויוצא ממנה לחנייה התחתונה. אורך המסלול הרגלי כ- 1.2 ק"מ.


שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

מבט לתל ערד, אפריל 2012

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בתחומי הגן הלאומי פועל חניון לילה בתשלום ובתיאום מראש.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז באוקטובר 1982, בשטח 513 דונם.

הרחבה לגן הלאומי אושרה בשטח 1235 דונם, והוכרזה בשנת 2017.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל ערד:

Four cisterns wadi.jpg

שבילי ערד

Nahal abuv.jpg

שמורת נחל אבוב

Gvioniot krayot1.jpg

גביעוניות בתל קריות


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • שילוט באתר.



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=גן_לאומי_תל_ערד&oldid=51471"