הבדלים בין גרסאות בדף "מושבי גבול הצפון"

גרסה אחרונה מ־11:57, 2 באוקטובר 2026

דף הבית / טיולים בצפון / טיולים בגליל העליון / מושבי גבול הצפון

מסלול טיול: מושבי גבול הצפון

מושבי גבול הצפון - מסלול טיול רכוב במרחב שומרה, זרעית ושתולה.

מסלול טיול
אזור:הגליל העליון
מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
מיקום: באזור המושבים שומרה, זרעית ושתולה
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:רכוב
כניסה: חינם
אורך המסלול:15 ק"מ בנסיעה (בין איקרית ואתר "קירות מדברים", כיוון אחד).

תאריך ביצוע מסלול:29/6/2026
תאריך ביקור אחרון בשטח:18/8/2026

אתר "קירות מדברים", (עמית מנדלסון, 18/8/2026)

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה דרך נופית יער וחורש אנדרטאות

רקע: מושבי גבול הצפון

האנדרטה בזרעית, אוגוסט 2026

מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין שלושה ממושבי גבול הצפון - שומרה, זרעית ושתולה. ראשיתו של מושב שומרה לאחר מלחמת העצמאות, והוא הוקם על מקומו של הכפר השיעי תרביחה לפני מלחמת העצמאות. המושבים האחרים הוקמו באמצע שנות ה-60', כחלק ממבצע "סוף סוף" שנועד למלא חלל התיישבותי לאורך הגבול.

כביש מס' 899, דרכו נגיע למסלול, ידוע בציבור גם בשם "כביש הצפון", כיוון שבעבר היה זה הצפוני בכבישי הגליל בתחום ישראל. הכביש נסלל כחלק ממאמץ בריטי בשנות ה- 30', לחסום מעבר בגבול הפרוץ עם לבנון בתקופת המאורעות. לאורך התוואי נבנו כמה תחנות משטרה ומצדיות ("פילבוקסים").

תוואי הכביש המנדטורי חפף ברובו לכביש מס' 899 של ימינו, אם כי במרחב שומרה - אבן מנחם, תוואי הכביש שונה מזה הקיים. הכביש חלף מדרום לכביש הנוכחי באזור איקרית, עבר בצומת שומרה של היום ואז נכנס לתחום שומרה (אז הכפר השיעי תרביחא), ואחריה פנה מזרחה עד שנשק לגבול לבנון ליד תל שער, וחבר לכביש הנוכחי ממזרח לבירנית. קיימים מספר שינויים נוספים שאינם מהותיים להבנת התוואי.

הנקודות המרכזיות במסלול נגישות בתחבורה ציבורית, אולם לאור תדירות הקווים הנמוכה באזור והמרחקים בין הנקודות, הוא סווג כמסלול שאינו נגיש בתחבורה ציבורית.

איך להגיע:

הגישה למושבים ולאתרים הנכללים במסלול היא מ"כביש הצפון" (כביש מס' 899), מרחק 17 ק"מ נסיעה מצומת בצת בכביש מס' 4 (כביש נהריה - ראש-הנקרה).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:15 ק"מ בנסיעה (בין איקרית ואתר "קירות מדברים", כיוון אחד). משך המסלול:4-3 שעות. טיפוס מצטבר:המסלול רכוב
לחצו על המפה להגדלה

הכנסייה באיקרית, יוני 2026

תחילת המסלול היא בעלייה לחורבות הכפר איקרית, כ- 100 מ' מערבית למסעף שומרה, על כביש מס' 899 (כ- 17 ק"מ ממזרח לצומת בצת על כביש מס' 4).

כ- 100 מ' מערבית למסעף כביש מס' 8998 לשומרה, נפנה שמאלה (דרומה) בדרך עפר טובה לכל רכב שאינו נמוך במיוחד), המטפסת דרומה לעבר כנסיית הכפר איקרית. הפנייה אינה משולטת ומחייבת זהירות.

לאחר כ- 100 מ', בעיקול הדרך, נעצור ונסטה רגלית עשרות מטרים מערבה. בנקודה זו ניתן לראות מספר ארונות קבורה עתיקים - סרקופגים - עם מכסים מרשימים. נראה שהסרקופגים האלו הם מהתקופה הביזנטית, והם מזכירים סרקופגים דומים בחורבות עתיקות נוספות באזור. הסרקופגים הולכים ומתכסים בסבך פטל.

נמשיך בדרך העפר העולה לראש הגבעה (נ"ג 592), בראשה נמצאת כנסיית הכפר איקרית. מצפון לכנסייה, מתחת לדרך העפר, גדל עץ מיש.

איקרית היה כפר נוצרי קתולי, עם כ- 500 תושבים. הכפר נכנע לכוחות צה"ל במהלך מבצע "חירם" בסוף מלחמת העצמאות.

זמן קצר לאחר תום המבצע, נדרשו התושבים לפנות את בתיהם עד לתום הפעילות הצבאית באזור, והתושבים הועברו לראמה, בדומה לתושבי הכפר בירעם. בשנת 1951, עתרו התושבים לראשונה לבג"צ בדרישה לחזור לכפרם, זמן קצר לאחר מכן נהרסו רוב בנייני הכפר למעט הכנסייה.

מאז ועד היום נמשכת סאגה פוליטית-משפטית סביב סוגיית הכפר (ניתן לקרוא פרטים נוספים באתר איקרית). בדרך כלל, ניתן לפגוש באתר את צאצאי תושבי הכפר, ולבקר במבנה הכנסייה. גם אם הכנסייה סגורה, מהגבעה נשקפת תצפית מרהיבה לאזור שומרה ואבן מנחם בצפון, וסבכי החורש בנחל משמש בדרום.

מנקודה זו, נשוב לכביש הצפון, ולאחר כ- 100 מ' נפנה לכיוון שומרה. בכניסה למושב, מצד שמאל (מערב), ניתן להבחין במבנה ההיסטורי של משטרת תרביחא - אחת מתחנות המשטרה המנדטוריות שהוקמו לאורך כביש הצפון, חלק ממאמצי הבריטים לחסום את גבול הצפון בפני חדירת מחבלים בשנות ה- 30'. כמו בעבר, גם כיום האתר משמש לצרכי ביטחון, והכניסה אליו אסורה. מושב שומרה הוקם בשנת 1949 במקומו של הכפר השיעי תרביחא, ולאחר תקופה קצרה יושב ביוצאי צפון אפריקה.

נחצה ברכב את המושב לכיוון צפון, בכביש המוביל למושב זרעית. הכיכר הסמוכה ליציאה מהמושב מנציחה את זכרו של עמוס ברנס, תושב עכו שבשנת 1976 הורשע ברצח החיילת רחל הלר. לימים התברר שההודאה ברצח ניתנה תחת לחץ וכי המשטרה שיקרה בחקירה. ברנס שוחרר מהכלא וזוכה במשפט חוזר, אולם לא זכה ליהנות זמן רב מהזיכוי והפיצויים מהמדינה שכן נפטר ממחלת הסרטן כשנה לאחר שבג"צ פסק לפצותו על העוול שנגרם לו.

כעת ניסע לעבר מושב זרעית (נחזור לכאן בהמשך המסלול). הכביש מתפתל בחורש וחוצה את אפיקו של נחל בצת, שערוציו העליונים מתחילים קילומטרים ספורים ממזרח (ברכס הר עיתה, הסמוך למושב שתולה). על הגבעה מצפון לנחל נמצאת חורבת בציר, אחד הכפרים הביזנטיים העתיקים המאפיינים את הגליל המערבי (לא הוסדר שביל מטיילים במקום).

מושב זרעית הוקם בשנים 1967-66, וקרוי ע"ש אתר העתיקות הסמוך - חורבת זרעית (בערבית ח'רבת אל-מזרעה). במעמד חנוכת המושב, קראו פרנסי המדינה ליישוב ע"ש תורם יהודי אמריקאי, ויליאם רוזנוולד (שנכח בטקס) - "כפר רוזנוולד". תושבי זרעית התנגדו בתוקף לשם זה, ולבסוף נמצאה פשרה כאשר התברר שאת השם זרעית ניתן לפרש כראשי התיבות "זכר רוזנוואלד עימנו יישאר תמיד"... רוזנוולד עצמו האריך ימים ונפטר בשנת 1996 בגיל 93.

מייד אחרי שער המושב, בצד שמאל של הכביש, נמצאת אנדרטה לזכר חללי צה"ל במוצב "כרכום", השוכן בפסגת ג'בל בלאט (נ"ג 761) בדרום לבנון, קילומטרים בודדים מצפון למושב (ונצפה חלקית משטח ישראל). באנדרטה זו, המכונה "קריעה", יצירתה של הפסלת שלומית אורבוך, מונצחים כיום 12 חללי צה"ל שנפלו במוצב ובסביבתו בשנות ה-90', בתקופת ישיבת צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. ב-23 באוקטובר 2024, נפלו עוד 4 חיילים נוספים מחטיבת המילואים "כרמלי" בקרבות על כיבוש המוצב במהלך מבצע "חיצי הצפון" (המוצב נמצא בעת כתיבת דברים אלו בידי צה"ל). בפסגת ההר שכן בעבר מקדש פיניקי, שככל הנראה לא שרד את תלאות הזמן.

השער האחורי של זרעית בדרך כלל סגור, ולכן נשוב לכיכר בשומרה. עתה נפנה שמאלה (מזרחה) ונצא בשער המזרחי של שומרה. נחצה את בקעת שומרה המעובדת כולה, ובצומת כבישים 8992 ו-8994 נפנה שמאלה לעבר שתולה, ומייד נחנה בחניון הסרנים. החניון מנציח שני קציני צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית בחיפה, שנפלו בקרב בלבנון בשנות ה-70'. באזור זה נמצאים עצי אורן בממדים גבוהים ומרשימים במיוחד.

הכביש מתעקל ומטפס לעבר מושב שתולה. בדומה לזרעית, היישוב הוקם באמצע שנות ה-60' כחלק ממבצע התיישבות שנקרא מבצע סו"ס (סוף סוף), במהלכו הוקמו מספר יישובים נוספים כולל העיר כרמיאל. בדרכנו, נחלוף על פני עוד חניון קק"ל ואתר הנצחה קטן המכונה "גבעת הרב"טים" לזכר שבעה לוחמים חללי הפלוגה המסייעת של גדוד הצנחנים 202 שנפלו במלחמת לבנון בשנים 1983-1982 (ואחד מהם נפטר לאחר השירות בשנת 1990).

בפנייה השנייה שמאלה אחרי שער שתולה, נפנה לרחוב "מים רבים", וניסע בו כ-700 מ' עד למגרש פתוח מדרום לכביש. כאן מסתעף שביל הליכה קצרצר לעבר פתחה של מערת שתולה. זוהי מערת נטיפים קטנה ויפה. בקדמת המערה גדר תיל שהושלכה במקום אך אינה מונעת מעבר. יש להצטייד בפנס, וחלקים מהמערה דורשים הליכה כפופה עד כדי זחילה, ותנועה במדרון חלקלק. אין לגעת בנטיפים ובמשקעי המערות כדי לשמור עליהם. המערה התגלתה ככל הנראה בשנת 1975, ומוגדרת בתוכנית המתאר של מושב שתולה כשמורת טבע קטנה (שאינה מנוהלת בידי רשות הטבע והגנים).

במרחק 40 מ' ממזרח, מזרחית לבית המגורים הסמוך, ניתן לעלות לגבעה מצפון לכביש, לתצפית לעבר הסביבה, ובפרט מוצב "ליבנה" בפסגת הר עמירם שמצפון לנו.

נסיעה קצרה נוספת תוביל אתונו לשער האחורי של מושב שתולה. כאן נמצאים עגלת קפה ושולחנות פיקניק בחורש. מולנו ניצבת חומת בטון ועליה מגוון ציורי גרפיטי ססגוניים - אתר "קירות מדברים". פרויקט זה בוצע בשנת 2018 בשיתוף אמני גרפיטי מרחבי העולם, ונועד לייפות את חומת הבטון שהוקמה על מנת להגן על תושבי שתולה ונוסעי הכביש מפני ירי משטח לבנון. באתר יש גם שלט הסבר המסביר על הציורים השונים ומשמעותם.

כאן מסתיים המסלול. בהתאם למצב הבטחוני, ניתן להמשיך מכאן לאורך כביש הגבול האזרחי (הפנייה ימינה מובילה לעבר כביש הצפון בקרבת אבן מנחם, הפנייה שמאלה לעבר השער האחורי של זרעית מסתיימת בד"כ בשער סגור, אם כי במקטע זה ניתן לבקר ב"עיקול החטיפה" ממנו נחטפו לוחמי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר בקיץ 2006, ושלושת חבריהם נהרגו, האירוע שהחל את מלחמת לבנון השנייה, ומערבה יותר, הפתח המגודר של מנהרת רמיה, אחת משש מנהרות הטרור שחצב חיזבאללה מתחת לגבול ישראל-לבנון בסוף שנות ה-2010).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

מערת שתולה, אוגוסט 2026

מאי-יולי - פריחת ורד צידוני וזלזלת מנוצה בצידי הדרכים באזור (בפרט בעמק שומרה).

שירותים למטיילים:

ביישובים הסמוכים למסלול (שומרה, זרעית ושתולה).

הערות ואזהרות:

מערת שתולה אינה מונגשת למטיילים, ונדרשת זהירות בכניסה אליה.

הצעות טיול בסביבת מושבי גבול הצפון:

נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר

חניון הסרנים

מחניתה תחתית לנחל נמר

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

אגודת מורשת איקרית.

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-<meta name="keywords" content="טיול בגליל המערבי, שומרה, חורבת בציר, חורבת כוכים, איקרית"></meta>
+<meta name="keywords" content="טיול בגליל המערבי, שומרה, זרעית, שתולה, איקרית, קירות מדברים"></meta>
-<meta name="description" content="אתרים בסביבות שומרה - מסלול טיול בין אתרים לא מוכרים לצד כביש הצפון ומעבר לו."></meta>
+<meta name="description" content="מושבי גבול הצפון - מסלול טיול רכוב במרחב שומרה, זרעית ושתולה."></meta>
+{{פירורי לחם|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגליל העליון]]}}
 {{מסלולי טיול
-|סקירה=אתרים בסביבות שומרה - מסלול טיול בין אתרים לא מוכרים לצד כביש הצפון ומעבר לו.
+|נצ=33.0851, 35.2866
-|תמונה=hurvat_bazir.jpg
+|Display map=yes
+|Tags=עתיקות והיסטוריה, דרך נופית, יער וחורש, אנדרטאות
+|סקירה=מושבי גבול הצפון - מסלול טיול רכוב במרחב שומרה, זרעית ושתולה.
+|תמונה=talking_walls.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
-|מקום_הצילום=חורבת בציר
+|מקום_הצילום=אתר "קירות מדברים"
-|תאריך_הצילום=9/7/2005
+|תאריך_הצילום=18/8/2026
 |אזור=הגליל העליון
 |מפת_סימון_שבילים=2 - הגליל העליון
-|מיקום=באזור המושבים שומרה וזרעית
+|מיקום=באזור המושבים שומרה, זרעית ושתולה
 |גישה=לכל רכב
 |שבילי_טיול=לא מסומן
@@ שורה 17: / שורה 21: @@
 |סוג_מסלול=רכוב
 |כניסה=חינם
-|תאריך_ביצוע_מסלול=9/7/2005
+|תאריך_ביצוע_מסלול=29/6/2026
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=9/7/2005
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=18/8/2026
 |1=[[מחניתה תחתית לנחל נמר]]
 |2=[[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר|נחל כזיב תיכון]]
@@ שורה 24: / שורה 28: @@
 |4=[[מורד נחל בצת]]
 |5=[[הר אדיר]]
-|6=[[שמורת נחל בצת]]
+|6=[[חניון הסרנים]]
 |7=[[שמורת נחל כזיב]]
-|8=[[שמורת חוף ראש הנקרה]]
+|8=[[שמורת נחל בצת]]
 |9=[[גן לאומי אכזיב]]
-|10=[[אתר לאומי הבית הראשון בחניתה|מוזיאון חניתה]]
+|10=[[אתר לאומי מוזיאון חניתה|מוזיאון חניתה]]
 |רקע כללי=
-מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין פינות נסתרות בגליל המערבי.
+[[תמונה:zarit_memorial.jpg|left|thumb|200px|האנדרטה בזרעית, אוגוסט 2026]]
+מסלול הטיול הוא מסלול רכוב עם קטעי הליכה קצרצרים, בין שלושה ממושבי גבול הצפון - שומרה, זרעית ושתולה.
+ראשיתו של מושב שומרה לאחר מלחמת העצמאות, והוא הוקם על מקומו של הכפר השיעי תרביחה לפני מלחמת העצמאות. המושבים האחרים הוקמו באמצע שנות ה-60', כחלק ממבצע "סוף סוף" שנועד למלא חלל התיישבותי לאורך הגבול.
+כביש מס' 899, דרכו נגיע למסלול, ידוע בציבור גם בשם "כביש הצפון", כיוון שבעבר היה זה הצפוני בכבישי הגליל בתחום ישראל. הכביש נסלל כחלק ממאמץ בריטי בשנות ה- 30', לחסום מעבר בגבול הפרוץ עם לבנון בתקופת המאורעות. לאורך התוואי נבנו כמה תחנות משטרה ומצדיות ("פילבוקסים").
+תוואי הכביש המנדטורי חפף ברובו לכביש מס' 899 של ימינו, אם כי במרחב שומרה - אבן מנחם, תוואי הכביש שונה מזה הקיים. הכביש חלף מדרום לכביש הנוכחי באזור איקרית, עבר בצומת שומרה של היום ואז נכנס לתחום שומרה (אז הכפר השיעי תרביחא), ואחריה פנה מזרחה עד שנשק לגבול לבנון ליד תל שער, וחבר לכביש הנוכחי ממזרח לבירנית. קיימים מספר שינויים נוספים שאינם מהותיים להבנת התוואי.
+הנקודות המרכזיות במסלול נגישות בתחבורה ציבורית, אולם לאור תדירות הקווים הנמוכה באזור והמרחקים בין הנקודות, הוא סווג כמסלול שאינו נגיש בתחבורה ציבורית.
 |איך_להגיע=
-המסלול הוא מסלול רכוב באזור מושב שומרה. המושב נמצא לצד "כביש הצפון" (כביש מס' 899), מרחק 17 ק"מ נסיעה מצומת בצת בכביש מס' 4 (כביש נהריה - ראש-הנקרה).
+הגישה למושבים ולאתרים הנכללים במסלול היא מ"כביש הצפון" (כביש מס' 899), מרחק 17 ק"מ נסיעה מצומת בצת בכביש מס' 4 (כביש נהריה - ראש-הנקרה).
-|אורך המסלול=3.5 ק"מ בנסיעה (בין איקרית וחורבת בציר, כיוון אחד).
+|אורך המסלול=15 ק"מ בנסיעה (בין איקרית ואתר "קירות מדברים", כיוון אחד).
-|משך המסלול=המסלול מורכב מאתרי ביקור, עם קטעי נסיעה קצרים, והביקור בהם עשוי לקחת שעה-שעתיים בנחת.
+|משך המסלול=4-3 שעות.
-|טיפוס מצטבר=טיפוס מצטבר זניח (כל האתרים סמוכים לכביש).
+|טיפוס מצטבר=המסלול רכוב
-|מפה=shomera.gif
+|מפה=moshavey_hagvul.gif
 |תיאור המסלול=
-תחילת המסלול היא בעלייה לחורבות הכפר איקרית, כ- 100 מ' מערבית למסעף שומרה, על כביש מס' 899 (כ- 17 ק"מ בערך ממזרח לצומת בצת על כביש מס' 4).
+[[תמונה:iqrit_church.jpg|left|thumb|200px|הכנסייה באיקרית, יוני 2026]]
+תחילת המסלול היא בעלייה לחורבות הכפר איקרית, כ- 100 מ' מערבית למסעף שומרה, על כביש מס' 899 (כ- 17 ק"מ ממזרח לצומת בצת על כביש מס' 4).
+כ- 100 מ' מערבית למסעף כביש מס' 8998 לשומרה, נפנה שמאלה (דרומה) בדרך עפר טובה לכל רכב שאינו נמוך במיוחד), המטפסת דרומה לעבר כנסיית הכפר איקרית. הפנייה אינה משולטת ומחייבת זהירות.
+לאחר כ- 100 מ', בעיקול הדרך, נעצור ונסטה רגלית עשרות מטרים מערבה. בנקודה זו ניתן לראות מספר ארונות קבורה עתיקים - סרקופגים - עם מכסים מרשימים. נראה שהסרקופגים האלו הם מהתקופה הביזנטית, והם מזכירים סרקופגים דומים בחורבות עתיקות נוספות באזור. הסרקופגים הולכים ומתכסים בסבך פטל.
+נמשיך בדרך העפר העולה לראש הגבעה (נ"ג 592), בראשה נמצאת כנסיית הכפר איקרית. מצפון לכנסייה, מתחת לדרך העפר, גדל עץ מיש.
-כביש מס' 899 ידוע בציבור גם בשם '''"כביש הצפון"''', כיוון שבעבר היה זה הצפוני בכבישי הגליל בתחום ישראל.
+איקרית היה כפר נוצרי קתולי, עם כ- 500 תושבים. הכפר נכנע לכוחות צה"ל במהלך מבצע "חירם" בסוף מלחמת העצמאות.
-הכביש נסלל כחלק ממאמץ בריטי בשנות ה- 30', לחסום מעבר בגבול הפרוץ עם לבנון בתקופת המאורעות. לאורך התוואי נבנו כמה תחנות משטרה ומצדיות ("פילבוקסים").
-תוואי הכביש המנדטורי חפף ברובו לכביש מס' 899 של ימינו, עם שינוי אחד בולט: ממסעף שומרה של ימינו, נכנס הכביש לתחום שומרה (אז הכפר השיעי תרביחא), ואחריה פנה מזרחה עד שנשק לגבול לבנון ליד תל שער, וחבר לכביש הנוכחי ממזרח לבירנית.
+זמן קצר לאחר תום המבצע, נדרשו התושבים לפנות את בתיהם עד לתום הפעילות הצבאית באזור, והתושבים הועברו לראמה, בדומה לתושבי הכפר בירעם. בשנת 1951, עתרו התושבים לראשונה לבג"צ בדרישה לחזור לכפרם, זמן קצר לאחר מכן נהרסו רוב בנייני הכפר למעט הכנסייה.
-כ- 100 מ' מערבית למסעף כביש מס' 8992 לשומרה, נפנה שמאלה (דרומה) בדרך עפר טובה לכל רכב, המטפסת דרומה לעבר כנסיית הכפר איקרית.
-לאחר כ- 100 מ', בעיקול הדרך, נעצור ונסטה רגלית עשרות מטרים מערבה. בנקודה זו ניתן לראות מספר ארונות קבורה עתיקים - '''סרקופגים''' - עם מכסים מרשימים. נראה שהסרקופגים האלו הם מהתקופה הביזנטית, והם מזכירים סרקופגים דומים בחורבות עתיקות נוספות באזור.
+מאז ועד היום נמשכת סאגה פוליטית-משפטית סביב סוגיית הכפר (ניתן לקרוא פרטים נוספים באתר איקרית). בדרך כלל, ניתן לפגוש באתר את צאצאי תושבי הכפר, ולבקר במבנה הכנסייה. גם אם הכנסייה סגורה, מהגבעה נשקפת תצפית מרהיבה לאזור שומרה ואבן מנחם בצפון, וסבכי החורש בנחל משמש בדרום.
-נמשיך בדרך העפר העולה לראש הגבעה (נ"ג 592), בראשה נמצאת '''כנסיית הכפר איקרית'''. מצפון לכנסייה, מתחת לדרך העפר, גדל עץ מיש.
+מנקודה זו, נשוב לכביש הצפון, ולאחר כ- 100 מ' נפנה לכיוון שומרה. בכניסה למושב, מצד שמאל (מערב), ניתן להבחין במבנה ההיסטורי של משטרת תרביחא - אחת מתחנות המשטרה המנדטוריות שהוקמו לאורך כביש הצפון, חלק ממאמצי הבריטים לחסום את גבול הצפון בפני חדירת מחבלים בשנות ה- 30'. כמו בעבר, גם כיום האתר משמש לצרכי ביטחון, והכניסה אליו אסורה. מושב שומרה הוקם בשנת 1949 במקומו של הכפר השיעי תרביחא, ולאחר תקופה קצרה יושב ביוצאי צפון אפריקה.
-איקרית היה כפר נוצרי קתולי, עם כ- 500 תושבים. הכפר נכנע לכוחות צה"ל במהלך מבצע "חירם" בסוף מלחמת העצמאות.
+נחצה ברכב את המושב לכיוון צפון, בכביש המוביל למושב זרעית. הכיכר הסמוכה ליציאה מהמושב מנציחה את זכרו של עמוס ברנס, תושב עכו שבשנת 1976 הורשע ברצח החיילת רחל הלר. לימים התברר שההודאה ברצח ניתנה תחת לחץ וכי המשטרה שיקרה בחקירה. ברנס שוחרר מהכלא וזוכה במשפט חוזר, אולם לא זכה ליהנות זמן רב מהזיכוי והפיצויים מהמדינה שכן נפטר ממחלת הסרטן כשנה לאחר שבג"צ פסק לפצותו על העוול שנגרם לו.
-זמן קצר לאחר תום המבצע, נדרשו התושבים לפנות את בתיהם עד לתום הפעילות הצבאית באזור, והתושבים הועברו לראמה.
+כעת ניסע לעבר מושב זרעית (נחזור לכאן בהמשך המסלול). הכביש מתפתל בחורש וחוצה את אפיקו של נחל בצת, שערוציו העליונים מתחילים קילומטרים ספורים ממזרח (ברכס הר עיתה, הסמוך למושב שתולה).  על הגבעה מצפון לנחל נמצאת חורבת בציר, אחד הכפרים הביזנטיים העתיקים המאפיינים את הגליל המערבי (לא הוסדר שביל מטיילים במקום).
-בשנת 1951, עתרו התושבים לראשונה לבג"צ בדרישה לחזור לכפרם, זמן קצר לאחר מכן נהרסו רוב בנייני הכפר למעט הכנסייה.
-מאז ועד היום נמשכת סאגה פוליטית-משפטית סביב סוגיית הכפר (ניתן לקרוא פרטים נוספים ב[http://iqrit.org/heb/main.htm אתר איקרית]).
+מושב זרעית הוקם בשנים 1967-66, וקרוי ע"ש אתר העתיקות הסמוך - חורבת זרעית (בערבית ח'רבת אל-מזרעה). במעמד חנוכת המושב, קראו פרנסי המדינה ליישוב ע"ש תורם יהודי אמריקאי, ויליאם רוזנוולד (שנכח בטקס) - "כפר רוזנוולד". תושבי זרעית התנגדו בתוקף לשם זה, ולבסוף נמצאה פשרה כאשר התברר שאת השם זרעית ניתן לפרש כראשי התיבות "זכר רוזנוואלד עימנו יישאר תמיד"... רוזנוולד עצמו האריך ימים ונפטר בשנת 1996 בגיל 93.
-בדרך כלל, ניתן לפגוש באתר את צאצאי תושבי הכפר, ולבקר במבנה הכנסייה. גם אם הכנסייה סגורה, מהגבעה נשקפת תצפית מרהיבה לאזור שומרה ואבן מנחם בצפון, וסבכי החורש בנחל משמש בדרום, הנכללים בתחומי שמורת הטבע המוצעת [[שמורת ער אציל|ער אציל]].
-מנקודה זו, נשוב לכביש הצפון, ולאחר כ- 100 מ' נפנה לכיוון שומרה. בחורף ובאביב, אפשר ללכת כ- 50 מ' ממזרח למסעף, ולפנות בכביש קצרצר המוביל למטעים, ביניהם נמצאת בריכה עונתית - '''בריכת שומרה'''.
+מייד אחרי שער המושב, בצד שמאל של הכביש, נמצאת אנדרטה לזכר חללי צה"ל במוצב "כרכום", השוכן בפסגת ג'בל בלאט (נ"ג 761) בדרום לבנון, קילומטרים בודדים מצפון למושב (ונצפה חלקית משטח ישראל). באנדרטה זו, המכונה "קריעה", יצירתה של הפסלת שלומית אורבוך, מונצחים כיום 12 חללי צה"ל שנפלו במוצב ובסביבתו בשנות ה-90', בתקופת ישיבת צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. ב-23 באוקטובר 2024, נפלו עוד 4 חיילים נוספים מחטיבת המילואים "כרמלי" בקרבות על כיבוש המוצב במהלך מבצע "חיצי הצפון" (המוצב נמצא בעת כתיבת דברים אלו בידי צה"ל). בפסגת ההר שכן בעבר מקדש פיניקי, שככל הנראה לא שרד את תלאות הזמן.
-הבריכה היבשה בקיץ, נכללת ב[[שמורת בריכות שומרה]], הכוללת גם את בריכת מנחם הסמוכה למושב אבן-מנחם.
-נחזור לרכב, וניכנס למושב שומרה. בכניסה למושב, מצד שמאל (מערב), ניתן להבחין במבנה ההיסטורי של '''משטרת תרביחא''' - אחת מתחנות המשטרה המנדטוריות שהוקמו לאורך כביש הצפון, חלק ממאמצי הבריטים לחסום את גבול הצפון בפני חדירת מחבלים בשנות ה- 30'.
+השער האחורי של זרעית בדרך כלל סגור, ולכן נשוב לכיכר בשומרה. עתה נפנה שמאלה (מזרחה) ונצא בשער המזרחי של שומרה. נחצה את בקעת שומרה המעובדת כולה, ובצומת כבישים 8992 ו-8994 נפנה שמאלה לעבר שתולה, ומייד נחנה בחניון הסרנים. החניון מנציח שני קציני צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית בחיפה, שנפלו בקרב בלבנון בשנות ה-70'. באזור זה נמצאים עצי אורן בממדים גבוהים ומרשימים במיוחד.
-עוד בנושא ניתן לקרוא ב[http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=702&msgid=59312171 שרשור מצודות טיגארט בפורום מורי דרך מייעצים באתר תפוז], וכן ב[http://www.afsi.org/OUTPOST/2004FEB/feb6.htm מאמר על גדר הצפון].
-כמו בעבר, גם כיום האתר משמש לצרכי ביטחון, והכניסה אליו אסורה.
-מושב שומרה הוקם בשנת 1949 במקומו של הכפר השיעי תרביחא, ולאחר תקופה קצרה יושב ביוצאי צפון אפריקה.
-נחצה ברכב את המושב לכיוון צפון, בכביש המוביל למושב זרעית. כחצי ק"מ צפונית ליציאה מהמושב, נעצור בזהירות בשולי הכביש (כמאה מטרים דרומית לסימן ק"מ 1 בכביש מס' 8992).
+הכביש מתעקל ומטפס לעבר מושב שתולה. בדומה לזרעית, היישוב הוקם באמצע שנות ה-60' כחלק ממבצע התיישבות שנקרא מבצע סו"ס (סוף סוף), במהלכו הוקמו מספר יישובים נוספים כולל העיר כרמיאל. בדרכנו, נחלוף על פני עוד חניון קק"ל ואתר הנצחה קטן המכונה "גבעת הרב"טים" לזכר שבעה לוחמים חללי הפלוגה המסייעת של גדוד הצנחנים 202 שנפלו במלחמת לבנון בשנים 1983-1982 (ואחד מהם נפטר לאחר השירות בשנת 1990).
-בנקודה זו, מסומן במפה בור בצמוד וממזרח לכביש. '''בור שומרה''' הוא בור קרסטי בקוטר כ- 20 מ', ועומקו (להערכת הח"מ) כ- 20 מ'. הבור תלול ומצוקי ואין שום אפשרות לרדת אליו ללא ציוד גלישה וטיפוס.
-בקרקעית הבור צומחים עצי תאנה וער אציל, וסביבו גדל חורש ים תיכוני נאה. דופן הבור המערבית נמצאת במרחק מטרים בודדים מהכביש, ורק גדר בקר חוצצת בינו ובין הכביש, כך שיש לנקוט בזהירות בעת הביקור במקום!.
-בשל קוטרו הרחב של הבור, קשה להתרשם ממנו מנקודה אחת, ניתן ללכת בזהירות בקרבת שולי הבור הצפוניים והמזרחיים, תוך שמירה על מרחק בטוח מדפנות הבור. לשם כך, יש לעבור את הגדר המפרידה בינו ובין הכביש (כמובן לא עם ילדים קטנים!).
+בפנייה השנייה שמאלה אחרי שער שתולה, נפנה לרחוב "מים רבים", וניסע בו כ-700 מ' עד למגרש פתוח מדרום לכביש. כאן מסתעף שביל הליכה קצרצר לעבר פתחה של מערת שתולה. זוהי מערת נטיפים קטנה ויפה. בקדמת המערה גדר תיל שהושלכה במקום אך אינה מונעת מעבר. יש להצטייד בפנס, וחלקים מהמערה דורשים הליכה כפופה עד כדי זחילה, ותנועה במדרון חלקלק. אין לגעת בנטיפים ובמשקעי המערות כדי לשמור עליהם. המערה התגלתה ככל הנראה בשנת 1975, ומוגדרת בתוכנית המתאר של מושב שתולה כשמורת טבע קטנה (שאינה מנוהלת בידי רשות הטבע והגנים).
-יעדנו הבא נמצא עוד כ- 600 מ' בהמשך הדרך, נעבור בנסיעה את אפיקו של [[נחל בצת]], שערוציו העליונים מתחילים קילומטרים ספורים ממזרח (ברכס הר עיתה, הסמוך למושב שתולה), ונעצור לאחר כ- 100 מ' נוספים, לצד שלט של קק"ל על אתר '''חורבת בציר'''.
+במרחק 40 מ' ממזרח, מזרחית לבית המגורים הסמוך, ניתן לעלות לגבעה מצפון לכביש, לתצפית לעבר הסביבה, ובפרט מוצב "ליבנה" בפסגת הר עמירם שמצפון לנו.
-חורבת בציר שוכנת על גבעה ממזרח לכביש מס' 8992, וניתן למצוא בה שרידי יישוב ביזנטי קדום: בורות מים (זהירות!), קירות אבן ושרידי מבנים עתיקים. החורבה שוכנת בחורש מוצל ונעים להליכה, שטופח ע"י קק"ל בשנות ה- 90'.
-מכאן ניתן להמשיך בנסיעה צפונה ל'''מושב זרעית''' (וממנו בכביש מס' 8993, לאורך גבול לבנון, או מזרחה לעבר הר בלט ויציאה לכביש הצפון הישן בין שתולה ואבן-מנחם, או מערבה לעבר הר מנור ויציאה לכביש הצפון ליד יערה), או לשוב חזרה לכביש הצפון קרוב לנקודת ההתחלה.
+נסיעה קצרה נוספת תוביל אתונו לשער האחורי של מושב שתולה. כאן נמצאים עגלת קפה ושולחנות פיקניק בחורש. מולנו ניצבת חומת בטון ועליה מגוון ציורי גרפיטי ססגוניים - אתר "קירות מדברים". פרויקט זה בוצע בשנת 2018 בשיתוף אמני גרפיטי מרחבי העולם, ונועד לייפות את חומת הבטון שהוקמה על מנת להגן על תושבי שתולה ונוסעי הכביש מפני ירי משטח לבנון. באתר יש גם שלט הסבר המסביר על הציורים השונים ומשמעותם.
-אנקדוטה שנקשרה בשמו של מושב זרעית, היא סיפור הניסיון לקרוא למושב על שם תורם אמריקאי, "כפר רוזנוואלד". תושבי זרעית התנגדו בתוקף לשם זה, ולבסוף נמצאה פשרה כאשר התברר שאת השם זרעית ניתן לפרש כראשי התיבות "זכר רוזנוואלד עימנו יישאר תמיד"....
+כאן מסתיים המסלול. בהתאם למצב הבטחוני, ניתן להמשיך מכאן לאורך כביש הגבול האזרחי (הפנייה ימינה מובילה לעבר כביש הצפון בקרבת אבן מנחם, הפנייה שמאלה לעבר השער האחורי של זרעית מסתיימת בד"כ בשער סגור, אם כי במקטע זה ניתן לבקר ב"עיקול החטיפה" ממנו נחטפו לוחמי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר בקיץ 2006, ושלושת חבריהם נהרגו, האירוע שהחל את מלחמת לבנון השנייה, ומערבה יותר, הפתח המגודר של מנהרת רמיה, אחת משש מנהרות הטרור שחצב חיזבאללה מתחת לגבול ישראל-לבנון בסוף שנות ה-2010).
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-המסלול נבדק בקיץ, ולא אותרו מוקדי עניין עונתיים.
+[[תמונה:shtula_cave.jpg|left|thumb|200px|מערת שתולה, אוגוסט 2026]]
+* מאי-יולי - פריחת ורד צידוני וזלזלת מנוצה בצידי הדרכים באזור (בפרט בעמק שומרה).
 |שירותים למטיילים=
-ביישובים הסמוכים למסלול (שומרה וזרעית).
+ביישובים הסמוכים למסלול (שומרה, זרעית ושתולה).
 |הערות ואזהרות=
-* בור שומרה סמוך מאד לכביש שומרה-זרעית, עמוק ותלול. האתר אינו מתאים לביקור עם ילדים קטנים!
+* מערת שתולה אינה מונגשת למטיילים, ונדרשת זהירות בכניסה אליה.
-* בחלק מהאתרים (בפרט בור שומרה וחורבת בציר), אין חנייה מוסדרת למטיילים. ניתן לחנות בזהירות בשולי הכביש אך יש להביא זאת בחשבון.
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
-* [http://iqrit.org/ihs/heb/main.htm אגודת מורשת איקרית].
+* [https://iqrit.org/he/ אגודת מורשת איקרית].
-|תודות=
-סיקו בכור וגולשי פורומי טיולים בארץ ומורי דרך מייעצים באתר תפוז: מאיר שפירא, Rebeccan, סאקרה, יעל בוגין, בולבוס.
 |הצעות טיול בסביבה=
-<table><tr>
+{{3טורים|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|Kziv_stream1.jpg|נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר}}
-</td>
+[[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר]]
-<td valign="top" width="20">
+|
-<imagemap>
+{{ת|noy_parking1.jpg|חניון הסרנים}}
-תמונה:wadi_habeer.jpg|115px
+[[חניון הסרנים]]
-default [[מחניתה תחתית לנחל נמר]]
+|
-desc none</imagemap>
+{{ת|Hanita_trail_cliff.jpg|מחניתה תחתית לנחל נמר}}
 [[מחניתה תחתית לנחל נמר]]
-</td>
+}}
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:bezet_stream.jpg|200px
-default [[מורד נחל בצת]]
-desc none</imagemap>
-[[מורד נחל בצת]]
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה: kziv_stream1.jpg|200px
-default [[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר]]
-desc none</imagemap>
-[[נחל כזיב תיכון - המונפור ועין טמיר]]
-</td></tr></table>
 }}

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך