קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "הר מלכישוע וחורבת נר"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="הגלבוע, הר מלכישוע, הר אבנר, חורבת נר, טיול בגלבוע"></meta>
 
<meta name="keywords" content="הגלבוע, הר מלכישוע, הר אבנר, חורבת נר, טיול בגלבוע"></meta>
<meta name="description" content="טיול בנוף לא מוכר בדרום הגלבוע, מהר מלכישוע לתצפיות נוף יפהפיות, פריחה עונתית ואתר עתיקות מרשים."></meta>
+
<meta name="description" content="טיול בנוף לא מוכר בדרום הגלבוע, מהר מלכישוע לתצפיות נוף יפהפיות, פריחה עונתית ואתר עתיקות מרשים."></meta>[[קטגוריה:מערות בצפון]]
 +
{{פירורי לחם 3|[[טיולים בצפון]]|[[טיולים בגלבוע ובעמקים]]|[[טיולי פריחה בצפון]]}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
 +
|נצ=32.42418, 35.41977
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=תצפיות, אתגרי, פריחה, מעגלי, עתיקות והיסטוריה, מערות
 
|סקירה= טיול בנוף לא מוכר בדרום הגלבוע, מהר מלכישוע לתצפיות נוף יפהפיות, פריחה עונתית ואתר עתיקות מרשים.
 
|סקירה= טיול בנוף לא מוכר בדרום הגלבוע, מהר מלכישוע לתצפיות נוף יפהפיות, פריחה עונתית ואתר עתיקות מרשים.
|תמונה=522_view.jpg
+
|תמונה=muchtar_house_ner.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=מבט מפסגה 522 מזרחה
+
|מקום_הצילום=בית המוכתר בדרך הפטרולים
 
|תאריך_הצילום=19/11/2012
 
|תאריך_הצילום=19/11/2012
 
|אזור=הגלבוע והעמקים
 
|אזור=הגלבוע והעמקים
שורה 18: שורה 22:
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2012
 
|תאריך_ביצוע_מסלול=19/11/2012
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=1911/2012
+
|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=19/11/2012
 
|1=[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
|1=[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
|2=[[דרך נוף הגלבוע]]
+
|2=[[גשר הקנטרה]]
 
|3=[[נחל יצפור]]
 
|3=[[נחל יצפור]]
|4=[[עפולה ואתריה]]
+
|4=[[פארק המעיינות]]
 
|5=[[מתלול אבינדב ונחל צביה]]
 
|5=[[מתלול אבינדב ונחל צביה]]
|6=[[גן לאומי מעיין חרוד]]
+
|6=[[גן לאומי בית אלפא]]
 
|7=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]]
 
|7=[[גן לאומי גן השלושה (הסחנה)]]
 
|8=[[שמורת הגלבוע]]
 
|8=[[שמורת הגלבוע]]
שורה 36: שורה 40:
 
מסלול הטיול עובר בדרום הגלבוע, משני צידי הקו הירוק ובתחום גדר ההפרדה.
 
מסלול הטיול עובר בדרום הגלבוע, משני צידי הקו הירוק ובתחום גדר ההפרדה.
 
הטיול משלב את הפסגות הדרומיות של הגלבוע ומציע תצפיות נוף יפות לעבר השומרון, בקעת בית שאן והרי הגלעד, יישובים עתיקים וציוריים ופריחה עונתית ייחודית.
 
הטיול משלב את הפסגות הדרומיות של הגלבוע ומציע תצפיות נוף יפות לעבר השומרון, בקעת בית שאן והרי הגלעד, יישובים עתיקים וציוריים ופריחה עונתית ייחודית.
 +
 +
שבילי הטיול באזור אינם מטויילים יחסית, וחשוב לעקוב היטב אחרי סימוני השבילים. רמת הקושי הינה גבוהה יחסית לטיול רגיל, ויש שיגדירו אותו כטיול למיטיבי לכת.
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
שורה 43: שורה 49:
 
מייד לפני השער הנעול של מלכישוע נפנה ימינה בדרך מסומנת שחור, ואחרי כ- 300 מ' נעבור ליד חוות בודדים קטנה, ועשרות מטרים אחריה מסתעפת ימינה דרך עפר בשוליה ניתן להשאיר רכב.
 
מייד לפני השער הנעול של מלכישוע נפנה ימינה בדרך מסומנת שחור, ואחרי כ- 300 מ' נעבור ליד חוות בודדים קטנה, ועשרות מטרים אחריה מסתעפת ימינה דרך עפר בשוליה ניתן להשאיר רכב.
 
לקבוצה קטנה, ולאחר תיאום עם בעלי חוות הבודדים, יש אפשרות להשאיר רכב גם בתחום החווה. אין להשאיר רכב בחווה ללא תיאום.
 
לקבוצה קטנה, ולאחר תיאום עם בעלי חוות הבודדים, יש אפשרות להשאיר רכב גם בתחום החווה. אין להשאיר רכב בחווה ללא תיאום.
 
<html>
 
<center>
 
</center>
 
</html>
 
  
 
|אורך המסלול=10 ק"מ
 
|אורך המסלול=10 ק"מ
שורה 54: שורה 55:
 
|מפה=har_malkishua.gif
 
|מפה=har_malkishua.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:muchtar_house_ner.jpg|left|thumb|200px|בית המוכתר בדרך הפטרולים, נובמבר 2012]]
+
[[תמונה:522_view.jpg|left|thumb|200px|מבט מפסגה 522 מזרחה, נובמבר 2012]]
 +
[[תמונה:Irus_hagilboa.jpg|left|thumb|200px|אירוס הגלבוע]]
 
[[תמונה:hurvat_ner.jpg|left|thumb|200px|חורבת נר, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:hurvat_ner.jpg|left|thumb|200px|חורבת נר, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:har_avner_south.jpg|left|thumb|200px|קרחת היער מדרום להר אבנר, נובמבר 2012]]
 
[[תמונה:har_avner_south.jpg|left|thumb|200px|קרחת היער מדרום להר אבנר, נובמבר 2012]]
שורה 63: שורה 65:
 
הסימון השחור עולה בדרך טרשית בין עצי היער ומגיע לאחר כמה מאות מטרים אל פסגת '''הר אבנר'''. הפסגה אינה מיוערת אך הנוף ממנה מוגבל בשל היער בסביבתה. מכאן נרד לעבר קרחת יער גדולה, וממערב לנו מתפתלת גדר ההפרדה המתקרבת מאד למסלול ההליכה (עשרות מטרים בלבד).
 
הסימון השחור עולה בדרך טרשית בין עצי היער ומגיע לאחר כמה מאות מטרים אל פסגת '''הר אבנר'''. הפסגה אינה מיוערת אך הנוף ממנה מוגבל בשל היער בסביבתה. מכאן נרד לעבר קרחת יער גדולה, וממערב לנו מתפתלת גדר ההפרדה המתקרבת מאד למסלול ההליכה (עשרות מטרים בלבד).
  
בקצה קרחת היער נגיע לצומת דרכי עפר. נפנה שמאלה ומייד נעזוב את דרך העפר, כאשר הסימון מטפס בין עצי היער ל'''פסגה 522''' – הדרומי בהרי הגלבוע. עם היציאה מהיער נחצה בזהירות גדר תיל ישנה וניכנס לאזור שיחייה, בו נעלה עד לדרך עפר נוספת. לצד המקום בו הדרך חוצה שוב את הגדר, נוכל לזהות בור מים ששופץ לאחרונה. קטע זה שמחוץ ליער נמצא מעבר ל"קו הירוק" ולכן גם לא זכתה פסגה 522 לשם עברי, על אף שמדובר על הפסגה השנייה בגובהה בגלבוע כולו.
+
בקצה קרחת היער נגיע לצומת דרכי עפר. נפנה שמאלה ומייד נעזוב את דרך העפר, כאשר הסימון מטפס בין עצי היער ל'''פסגה 522''' – הדרומי בהרי הגלבוע. עם היציאה מהיער נחצה בזהירות גדר תיל ישנה וניכנס לאזור שיחייה, בו נעלה עד לדרך עפר נוספת. לצד המקום בו הדרך חוצה שוב את הגדר, נוכל לזהות בור מים ששופץ לאחרונה. קטע זה שמחוץ ליער נמצא מעבר ל"קו הירוק" ולכן גם לא זכתה פסגה 522 לשם עברי, על אף שמדובר על הפסגה השנייה בגובהה בגלבוע כולו. שמו הערבי של המקום (שאינו מופיע במפות היסטוריות) הוא אום ענזה. באזור הפסגה ניתן לפגוש פריחת [[אירוס הגלבוע]].
 +
 
 
עם מעבר הגדר חזרה (במנע בקר) מומלץ ללכת לאורכה ימינה כ- 50 מ' ולהגיע לגל אבנים ושרידי מבנה, משם נוכל להשקיף מערבה ודרומה לתחומי השומרון. במרחק כקילומטר מאיתנו, מעבר לגדר ההפרדה, נראה המסגד של הכפר ח'רבת אל-מוטילה, ומאחוריו הכפר הגדול יותר אל-מוע'ייר. בדרום נראים בתי הכפר רבא ומאחוריהם פסגת הר בזק (713 מ'). בדרום-מערב ניתן לזהות את קמפוס "האוניברסיטה האמריקאית בג'נין", הסמוך לכפר הקטן תילפית.
 
עם מעבר הגדר חזרה (במנע בקר) מומלץ ללכת לאורכה ימינה כ- 50 מ' ולהגיע לגל אבנים ושרידי מבנה, משם נוכל להשקיף מערבה ודרומה לתחומי השומרון. במרחק כקילומטר מאיתנו, מעבר לגדר ההפרדה, נראה המסגד של הכפר ח'רבת אל-מוטילה, ומאחוריו הכפר הגדול יותר אל-מוע'ייר. בדרום נראים בתי הכפר רבא ומאחוריהם פסגת הר בזק (713 מ'). בדרום-מערב ניתן לזהות את קמפוס "האוניברסיטה האמריקאית בג'נין", הסמוך לכפר הקטן תילפית.
  
שורה 94: שורה 97:
 
אחרי הליכה לא ממושכת נגיע למפגש דרך עפר - דרך הפטרולים הישנה. כאן, בצומת שבילים שחור-כחול-אדום, נמצא מבנה אבן ציורי המכונה "בית הקשתות" או '''"בית המוכתר"'''. לפי אחת הגירסאות ישב כאן מוכתר הכפר ח'רבת אום סירחאן (חורבת נר) ולפי גירסה אחרת המבנה שימש כבית ספר לילדי הכפר.
 
אחרי הליכה לא ממושכת נגיע למפגש דרך עפר - דרך הפטרולים הישנה. כאן, בצומת שבילים שחור-כחול-אדום, נמצא מבנה אבן ציורי המכונה "בית הקשתות" או '''"בית המוכתר"'''. לפי אחת הגירסאות ישב כאן מוכתר הכפר ח'רבת אום סירחאן (חורבת נר) ולפי גירסה אחרת המבנה שימש כבית ספר לילדי הכפר.
  
מנקודה זו יורד הסימון בדרך עפר תלולה לאפיק נחל נר, ומטפס צפונה דרך מערת מגורים למקבץ מבני אבן ציוריים ועץ תמר. מבנים אלו שייכים לכפר הקטן ח'רבת אום סירחאן, שפונה מתושביו כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב- 1949. בהסכמים אלו הועברו לידי ישראל שטחים ניכרים באזור ואדי ערה אך גם האזור בו אנו מטיילים בדרום הגלבוע. המקום קיבל את השם העברי '''חורבת נר'''.
+
לפי סיפוריו של פלטי סלע, פקח הגלבוע המיתולוגי ברשות שמורות הטבע, שהיה גם איש מודיעין, המקום שימש לאחר מלחמת העצמאות למפגש עם סוכנים ערביים שהגיעו מהכפרים מעבר לגבול.
 +
 
 +
מנקודה זו יורד הסימון בדרך עפר תלולה לאפיק נחל נר, ומטפס צפונה דרך מערת מגורים למקבץ מבני אבן ציוריים ועץ תמר. מבנים אלו שייכים לכפר הקטן ח'רבת אום סירחאן, שפונה מתושביו כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב- 1949. בהסכמים אלו הועברו לידי ישראל שטחים ניכרים באזור ואדי ערה אך גם האזור בו אנו מטיילים בדרום הגלבוע. המקום קיבל את השם העברי '''חורבת נר''', אך משמעות השם אום סירחאן הוא "אם הזאבים" (שהיו באזור בעבר, וחזרו אליו בשנים האחרונות).
  
 
בצמוד ומצפון למבנים יוצא שביל הליכה טבעתי מסומן ירוק העובר ביישוב הקדום בחורבת נר. יישוב זה הוקם בתקופה הביזנטית והוא אחד היחידים במרחב השחון של מורדות הגלבוע.
 
בצמוד ומצפון למבנים יוצא שביל הליכה טבעתי מסומן ירוק העובר ביישוב הקדום בחורבת נר. יישוב זה הוקם בתקופה הביזנטית והוא אחד היחידים במרחב השחון של מורדות הגלבוע.
שורה 104: שורה 109:
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל.
 
שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל.
במרץ-אפריל פורחים כלך מצוי, חוטמית זיפנית ועוד.
+
במרץ פורחים [[אירוס הגלבוע]], כלך מצוי, חוטמית זיפנית ועוד.
  
באמצע-סוף נובמבר פורחת במסלול [[חלמונית גדולה]], ובעונה זו פורחים באזור גם [[סתוונית היורה]], [[רקפת מצויה]], כרכום חורפי ובן-חצב סתווני.
+
באמצע-סוף נובמבר פורחת במסלול [[חלמונית גדולה]], ובעונה זו פורחים באזור גם [[סתוונית היורה]], [[רקפת מצויה]], [[כרכום חורפי]] ובן-חצב סתווני.
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
שורה 113: שורה 118:
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
 
* במסלול זה קיימת סכנת החלקה, ואין לבצעו בימי גשם או יום-יומיים לאחר הגשמים.
 
* במסלול זה קיימת סכנת החלקה, ואין לבצעו בימי גשם או יום-יומיים לאחר הגשמים.
 +
* שביל ההליכה משלב קטעים טרשיים ודרדרתיים, בפרט הירידה מגבעה 522 לכיוון ח'ירבת ביזרה.
 
* המסלול חשוף לשמש, ולא מומלץ לביצוע בימים חמים.
 
* המסלול חשוף לשמש, ולא מומלץ לביצוע בימים חמים.
 
* המסלול עובר בקרבת גדר ההפרדה ושטח אש פעיל.
 
* המסלול עובר בקרבת גדר ההפרדה ושטח אש פעיל.
  
 +
|קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 +
* מהר מלכישוע לנחל בזק - אילן זהרוני, החברה להגנת הטבע, 1986.
 +
 +
|תודות=
 +
משה מאירי, עירית צוק-קובצ'י.
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
<table><tr>
+
{{3טורים|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|matlul_avinadav.jpg|מתלול אבינדב ונחל צביה}}
</td>
+
'''[[מתלול אבינדב ונחל צביה]]'''
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|wadi_yitzpor4.jpg|נחל יצפור}}
תמונה:matlul_avinadav.jpg|200px
+
'''[[נחל יצפור]]'''
default [[מתלול אבינדב ונחל צביה]]
+
|
desc none</imagemap>
+
{{ת|hidden_valley1.jpg|עין הסמל והעמק הנעלם}}
[[מתלול אבינדב ונחל צביה]]
+
'''[[עין הסמל והעמק הנעלם]]'''
</td>
+
}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:hidden_valley1.jpg|200px
 
default [[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
desc none</imagemap>
 
[[עין הסמל והעמק הנעלם]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:wadi_yitzpor4.jpg|200px
 
default [[נחל יצפור]]
 
desc none</imagemap>
 
[[נחל יצפור]]
 
</td></tr></table>
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]
 
[[קטגוריה:מערות בישראל]]

גרסה אחרונה מ־18:13, 22 באפריל 2018

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגלבוע ובעמקים   /   טיולי פריחה בצפון   /   הר מלכישוע וחורבת נר

מסלול טיול: הר מלכישוע וחורבת נר

טיול בנוף לא מוכר בדרום הגלבוע, מהר מלכישוע לתצפיות נוף יפהפיות, פריחה עונתית ואתר עתיקות מרשים.

  • מסלול טיול
  • אזור:הגלבוע והעמקים
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: רכס הגלבוע, כ- 20 ק"מ נסיעה מבית שאן
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:שחור 3545, אדום 3626, ירוק 3620, כחול 3627
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:רגיל
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:10 ק"מ
  • תאריך ביצוע מסלול:19/11/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:19/11/2012



Muchtar house ner.jpg

בית המוכתר בדרך הפטרולים, (עמית מנדלסון, 19/11/2012)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: תצפיות אתגרי פריחה מעגלי עתיקות והיסטוריה מערות

רקע: הר מלכישוע וחורבת נר

מערת מגורים בח'רבת ביזרה, נובמבר 2012
עיראק אל-אחמר - המצוק האדום, נובמבר 2012

מסלול הטיול עובר בדרום הגלבוע, משני צידי הקו הירוק ובתחום גדר ההפרדה. הטיול משלב את הפסגות הדרומיות של הגלבוע ומציע תצפיות נוף יפות לעבר השומרון, בקעת בית שאן והרי הגלעד, יישובים עתיקים וציוריים ופריחה עונתית ייחודית.

שבילי הטיול באזור אינם מטויילים יחסית, וחשוב לעקוב היטב אחרי סימוני השבילים. רמת הקושי הינה גבוהה יחסית לטיול רגיל, ויש שיגדירו אותו כטיול למיטיבי לכת.

איך להגיע:

המסלול מתחיל ומסתיים בפאתי היישוב מלכישוע, המשמש כיום כמוסד גמילה מסמים. יש לעלות לגלבוע, בין אם בדרך נוף הגלבוע ובין אם מכביש הבקעה דרך מעלה מירב. ממש לפני הכניסה למירב, נפנה ימינה בכביש צר המתפתל ומגיע לאחר כ- 3 ק"מ לכניסה למלכישוע.

מייד לפני השער הנעול של מלכישוע נפנה ימינה בדרך מסומנת שחור, ואחרי כ- 300 מ' נעבור ליד חוות בודדים קטנה, ועשרות מטרים אחריה מסתעפת ימינה דרך עפר בשוליה ניתן להשאיר רכב. לקבוצה קטנה, ולאחר תיאום עם בעלי חוות הבודדים, יש אפשרות להשאיר רכב גם בתחום החווה. אין להשאיר רכב בחווה ללא תיאום.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:10 ק"מ
  • משך המסלול:7-5 שעות.
  • טיפוס מצטבר:450 מ' עליות מצטברות, 450 מ' ירידות מצטברות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

מבט מפסגה 522 מזרחה, נובמבר 2012
אירוס הגלבוע
חורבת נר, נובמבר 2012
קרחת היער מדרום להר אבנר, נובמבר 2012
השער בחורבת נר, נובמבר 2012

נמשיך עם הסימון השחור המתעקל ומאגף את מלכישוע מדרום. ברקע נראות אנטנות תקשורת בפסגת הר מלכישוע – הגבוה בהרי הגלבוע הנקרא על שם בנו השלישי של שאול המלך, שנפל יחד עימו בקרב. אחרי הליכה קצרה נפנה ימינה עם הסימון השחור (בדרך השנייה המסתעפת לכיוון זה) ונמשיך בדרך טובה בירידה מתונה עוד כקילומטר. במזלג עם דרך הפונה חזרה לצפון-מערב, ניתן לחפש במחצית השנייה של מרץ את פריחת אירוס הגלבוע (פרטים אחדים שלו צומחים ממש לצד מסלול ההליכה). אנו נמשיך עם הסימון השחור, נחצה מנע בקר ובמפגש דרך הפונה ימינה נגיע לצומת דרכים כחול-שחור. לנקודה זו נחזור גם בסוף המסלול. הסימון השחור עולה בדרך טרשית בין עצי היער ומגיע לאחר כמה מאות מטרים אל פסגת הר אבנר. הפסגה אינה מיוערת אך הנוף ממנה מוגבל בשל היער בסביבתה. מכאן נרד לעבר קרחת יער גדולה, וממערב לנו מתפתלת גדר ההפרדה המתקרבת מאד למסלול ההליכה (עשרות מטרים בלבד).

בקצה קרחת היער נגיע לצומת דרכי עפר. נפנה שמאלה ומייד נעזוב את דרך העפר, כאשר הסימון מטפס בין עצי היער לפסגה 522 – הדרומי בהרי הגלבוע. עם היציאה מהיער נחצה בזהירות גדר תיל ישנה וניכנס לאזור שיחייה, בו נעלה עד לדרך עפר נוספת. לצד המקום בו הדרך חוצה שוב את הגדר, נוכל לזהות בור מים ששופץ לאחרונה. קטע זה שמחוץ ליער נמצא מעבר ל"קו הירוק" ולכן גם לא זכתה פסגה 522 לשם עברי, על אף שמדובר על הפסגה השנייה בגובהה בגלבוע כולו. שמו הערבי של המקום (שאינו מופיע במפות היסטוריות) הוא אום ענזה. באזור הפסגה ניתן לפגוש פריחת אירוס הגלבוע.

עם מעבר הגדר חזרה (במנע בקר) מומלץ ללכת לאורכה ימינה כ- 50 מ' ולהגיע לגל אבנים ושרידי מבנה, משם נוכל להשקיף מערבה ודרומה לתחומי השומרון. במרחק כקילומטר מאיתנו, מעבר לגדר ההפרדה, נראה המסגד של הכפר ח'רבת אל-מוטילה, ומאחוריו הכפר הגדול יותר אל-מוע'ייר. בדרום נראים בתי הכפר רבא ומאחוריהם פסגת הר בזק (713 מ'). בדרום-מערב ניתן לזהות את קמפוס "האוניברסיטה האמריקאית בג'נין", הסמוך לכפר הקטן תילפית.

השביל ממשיך בדרך עפר ממזרח ומדרום לפסגה. מאזור זה ניתן לצפות לעבר דרום בקעת בית שאן (אזור שדי תרומות וטירת צבי) ומזרחה אל הרי הגלעד. בערך מול טירת צבי נראה ערוץ גדול היורד מההרים. זהו ערוצו של ואדי יביס, השומר על שמה של העיר הקדומה יבש גלעד, שאת אנשיה הציל שאול המלך בראשית מלכותו.

לאחר נפילת שאול ובניו גמלו להם אנשי יבש גלעד חסד אחרון, במסע לילי בו יצאו לוחמי העיר אל חומות בית שאן הפלישתית והביאו את גופות שאול ובניו לקבורה ביבש גלעד (שמואל א' ל"א). לימים הועברו העצמות ע"י דוד המלך לקבורה "ממלכתית" בנחלת שבט בנימין.

לפני קבוצת ברושים ניפרד מדרך העפר ונפנה שמאלה בירידה תלולה לכיוון דרום (ניתן להציץ תחילה בברושים ובבוסתן קטן הנמצא לצידם). הירידה טרשית ומחייבת הליכה זהירה.

אחרי שנעבור עץ חרוב בודד, נגיע לאתר פריחת חלמוניות, הראשון משניים בהם נעבור בטיול. עיקר החלמוניות פורחות ממערב לשביל המסומן.

מפגש שבילים שחור-אדום מסמן את סוף הירידה. כאן שובר המסלול את כיוונו ופונה במתינות לכיוון צפון-מזרח למרגלות מצוק נמוך. מולנו נראה מצוק גבוה ויפה - עיראק אל-אחמר (המצוק האדום) ולמרגלותיו מערות ציוריות - אתר ח'רבת ביזרה.

כאשר נגיע לראש ערוצון היורד לעבר ח'רבת ביזרה וגדר ההפרדה שלמרגלותינו, מומלץ לצאת לגיחה של כחצי שעה אל מכלול ח'רבת ביזרה.

הערוצון אינו מסומן, אך השטח קל להתמצאות. באזור מפל פרסה בגובה כ- 2 מ' נפגוש ריכוז יפה של חלמוניות, ומעט הלאה נגיע למבנים הרוסים, שרידי יישוב הרועים ח'רבת ביזרה. במתחם נמצאות שתי מערות גדולות וציוריות, וחדי העין יזהו באזור גם ריכוזי מאובנים בסלע.

שם הכפר ח'רבת ביזרה קשור למסורות של ערביי האזור על מוצאה של חמולת ביזרה שישבה כאן בעבר, והגיעה לאזור זה מהרי הגלעד.

לפי המסורת המקומית, מייסד החמולה היה זקן ערירי ששוכנע לשאת כלה צעירה. למחרת ליל הכלולות באו הקרובים לזקן כדי לשמוע את עלילות הלילה.

הישיש יצא אליהם ובישר ברעד "דומני שיצא לי זרע" (ביזרה). הוא נפטר למחרת. האלמנה הצעירה הרתה ועם הולדת הבן, הוא נקרא ביזרה לציון המאורע.

סיפור זה מזכיר את הנס שקרה לאברהם אבינו ושרה אימנו עם הולדת יצחק (בראשית י"ז).

ממכלול ח'רבת ביזרה נשוב חזרה לשביל המסומן, המתפתל במתינות מעל לראש המצוק וצופה לעבר קניון נחל בזק.

בדרכנו נעבור באזור מצוקים נוסף. במפה מסומן כאן "סלע הפיל" הנקרא כך בשל דמיונו המדהים לחדק פיל עם שני כוכים מצדדיו המזכירים חטי פיל. הסלע לא אותר בביקור במקום, ונראה שהוא נמצא מתחת לשביל המסומן.

אחרי הליכה לא ממושכת נגיע למפגש דרך עפר - דרך הפטרולים הישנה. כאן, בצומת שבילים שחור-כחול-אדום, נמצא מבנה אבן ציורי המכונה "בית הקשתות" או "בית המוכתר". לפי אחת הגירסאות ישב כאן מוכתר הכפר ח'רבת אום סירחאן (חורבת נר) ולפי גירסה אחרת המבנה שימש כבית ספר לילדי הכפר.

לפי סיפוריו של פלטי סלע, פקח הגלבוע המיתולוגי ברשות שמורות הטבע, שהיה גם איש מודיעין, המקום שימש לאחר מלחמת העצמאות למפגש עם סוכנים ערביים שהגיעו מהכפרים מעבר לגבול.

מנקודה זו יורד הסימון בדרך עפר תלולה לאפיק נחל נר, ומטפס צפונה דרך מערת מגורים למקבץ מבני אבן ציוריים ועץ תמר. מבנים אלו שייכים לכפר הקטן ח'רבת אום סירחאן, שפונה מתושביו כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן ב- 1949. בהסכמים אלו הועברו לידי ישראל שטחים ניכרים באזור ואדי ערה אך גם האזור בו אנו מטיילים בדרום הגלבוע. המקום קיבל את השם העברי חורבת נר, אך משמעות השם אום סירחאן הוא "אם הזאבים" (שהיו באזור בעבר, וחזרו אליו בשנים האחרונות).

בצמוד ומצפון למבנים יוצא שביל הליכה טבעתי מסומן ירוק העובר ביישוב הקדום בחורבת נר. יישוב זה הוקם בתקופה הביזנטית והוא אחד היחידים במרחב השחון של מורדות הגלבוע.

שביל ההליכה יפגיש אותנו עם טראסות ציוריות, בורות מים פתוחים (זהירות!), מבנים חרבים ועצי חרוב עתיקים. בתחילת השביל יש שער בקר אותו יש לסגור אחריכם.

מחורבת נר נעלה בעלייה קצרה אל דרך הפטרולים המסומנת כחול, בגבול יערות הגלבוע. כאן נפנה ימינה ולאחר 1.3 ק"מ נחזור לצומת הדרכים שחור-כחול בה עברנו בתחילת היום. מכאן נשוב חזרה לרכב המחכה במרחק 1.2 ק"מ נוספים.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. במרץ פורחים אירוס הגלבוע, כלך מצוי, חוטמית זיפנית ועוד.

באמצע-סוף נובמבר פורחת במסלול חלמונית גדולה, ובעונה זו פורחים באזור גם סתוונית היורה, רקפת מצויה, כרכום חורפי ובן-חצב סתווני.

שירותים למטיילים:

אין במסלול שירותים למטיילים.

הערות ואזהרות:

  • במסלול זה קיימת סכנת החלקה, ואין לבצעו בימי גשם או יום-יומיים לאחר הגשמים.
  • שביל ההליכה משלב קטעים טרשיים ודרדרתיים, בפרט הירידה מגבעה 522 לכיוון ח'ירבת ביזרה.
  • המסלול חשוף לשמש, ולא מומלץ לביצוע בימים חמים.
  • המסלול עובר בקרבת גדר ההפרדה ושטח אש פעיל.

הצעות טיול בסביבת הר מלכישוע וחורבת נר:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • מהר מלכישוע לנחל בזק - אילן זהרוני, החברה להגנת הטבע, 1986.



תודות:

משה מאירי, עירית צוק-קובצ'י.



המפה נטענת...